3.
מסגרת החקיקה
במסגרת תיקון 741 לפקודה הוספו הסעיפים הבאים:
• סעיף 131 )א()5ד( - אדם שביצע "פעולה" - חייב בהגשת
דו"ח.
• סעיף 131 )ב1( - הדו"ח יפרט כל פעולה.
• סעיף 131)ז( - סמכות שר האוצר לקבוע פעולות חייבות
בדיווח.
• סעיף 541א2 - שומה חלקית.
• סעיף 881)א1( - קנס בגין אי פירוט פעולה חייבת בדיווח.
• סעיף 191)ג1( - קנס גרעון.
• סעיף 612)8( - סעיף עונשין בגין אי דיווח.
3
5.
מהו תכנון מס החייב בדיווח ?
התקנות מחילות רשימה מקיפה וסגורה של עסקאות •
המעלות "חשד" בעיני המחוקק לפיו מדובר בתכנון מס
אגרסיבי או מלאכותי.
חובת הדיווח נקבעה לעת עתה לתקופת מבחן קצובה •
)9002-7002(.
רשות המיסים - התקנות נועדו להגברת השקיפות •
בדיווח. עצם הדרישה לדווח, אינה מהווה הצהרה של
הרשות כי תכנון המס אינו לגיטימי, אלא נועדה
לאפשר נגישות ובדיקה קלים יותר, של העסקה.
5
6. סעיפי האכיפה
סעיף 541א2 לפקודה המאפשר לפ"ש לבצע שומה חלקית
לנושא מסוים בלבד - תמח"ב מסוים שדווח.
סעיף 191)ג1( - אם יקבע בשומה סופית, כי תמח"ב מסוים
הינו עסקה מלאכותית )סעיף 68 לפקודה(, יוטל על הנישום
קנס בשיעור %03 מסכום הגרעון שנוצר בשל תכנון המס.
סעיף 612)8( - עונש מאסר של שנה אחת או קנס לפי סעיף
16)א()2( לחוק העונשין, או שני העונשים גם יחד בגין אי
דיווח על פעולת תמח"ב.
6
8.
דמי ניהול מאדם לקרובו בסכום כולל של 2 מיליון
₪ בשנה לפחות - אם כתוצאה מהתשלום פחת
סכום המס כתוצאה מקיזוז הפסדים, שיעורי מס
נמוכים, פטורים, הכנסה פטורה או לא חייבת.
חובת הדיווח - על משלם דמי הניהול.
הגדרת "קרוב" - מכוח קרבה משפחתית לפי סעיף 67)ד()1( מחד
ומכוח החזקה בחבר בני אדם מעל %52 לפי הפסקה השלישית
להגדרת קרוב בסעיף 88 לפקודה מאידך.
הגדרת "ניהול" - לרבות ייעוץ או פעילות אחרת הדומה במהותה
לניהול, או ייעוץ.
8
9.
סכום ההפסד המקוזז כנגד תשלום דמי הניהול לא הותנה בסכום מסוים לפיכך •
יתכן מקרה בו סכום דמי הניהול עלה על שני מליון ₪ אך סך של 001 א' ₪ קוזז
בלבד – גם מקרה זה בא בגדר התקנה.
פעולה אחרת הדומה לייעוץ – האם כוללת היא למשל דמי תיווך ? •
לכאורה, קיימת חובת דווח לפקיד השומה בכל מקרה בו משולמים דמי הניהול •
לקרוב לו הפסד - המונח תשלום אינו מחייב תשלום בפועל ובלבד שנדרש כהוצאה
בידי משלם דמי הניהול – דין זיכוי כדין תשלום – ראה לעניין זה פס"ד הארגז.
לדעתנו, הוראה זו חלה גם על דמי ניהול שמקורם בשנים עברו ובלבד ששולמו •
משנת 7002 ואילך, לדוג' אצל קבלנים.
במקרה בו התשלום הנו בין שתי חברות מפסידות האם עדיין תקום תחולה •
להוראות הסעיף – לדעתנו יתכן ולא לכך התכוון המחוקק.
9
10.
שיעורי המס החלים על הכנסות הניהול בידי •
הקרוב נמוכים מאלה החלים על המעביר.
הכנסת הניהול אינה חייבת במס בישראל. •
התשלום לקרוב כלל אינו מהווה הכנסה בידיו. •
01
12. חילוף - עסקה בין קרובים
פס"ד עצמאות ישראל )ו"ע 60/2131(
העובדות:
חברה בשליטת "הבן" רכשה לפני שנים בנאמנות עבורו מקרקעין.
בשנת 4002 הקימו ההורים חברה חדשה בשליטתם ובסמוך מכרה
החברה בבעלותו של הבן לחברה החדשה את המקרקעין )וככל
הנראה רכשה מקרקעין אחרים ל"חילופם"(. המנהל לא העניק
את הפטור מכיוון שלטענתו המכר נעשה בין "קרובים".
השופט זמיר בוחן הסוגיה לאור הגדרת קרוב בסעיף 1 לחוק
הקובע, בין השאר, כי איגוד בשליטת אדם הינו קרובו של האדם,
וכן בהסתמך על הגדרת שליטה באיגוד בסעיף 2 לחוק, הקובע בין
השאר כי יראו אדם כשולט באיגוד גם אם שולט "יחד עם
קרוביו".
21
13. חילוף - עסקה בין קרובים
פס"ד עצמאות ישראל )ו"ע 60/2131(
נקבע בפס"ד כי החברה הנשלטת ע"י הבן, מכרה
מקרקעין לחברה שבבעלות הוריו, ולכן: "אין ספק בליבי
כי שתי החברות )המוכרת והקונה( הינן קרובות". וכן
במקום אחר: "...מדובר כאן בעסקת מכר של זכות
במקרקעין בין "קרובים" כאשר צד אחד בעסקה שולט
באיגוד המוכר את המקרקעין והצד השני בעסקה שולט
באיגוד שקנה את הזכות במקרקעין...".
31
14. חילוף - עסקה בין קרובים
פס"ד עצמאות ישראל )ו"ע 60/2131(
הערה 1:
• ברצוננו להפנות לדבריו של השופט זמיר בקובעו כי
"...יאמר מיד, שהטענה על הנסיון של העוררים והורי
העורר מס' 2 לעקוף את תשלומי המס, אין לה מקום
בערר זה כאשר המחוקק מאפשר לנישום לעשות כל
מעשה - וכמובן מעשה במסגרת החוק - וע"י מעשה
זה הוא מצליח לעקוף את דיני המס ולפטור עצמו
מתשלום מס, הרי הדבר הוא בהחלט לגיטימי, ואין
לבוא בשום טענה לנישום שפעל כך...".
41
15. חילוף - עסקה בין קרובים
פס"ד עצמאות ישראל )ו"ע 60/2131(
הערה 2:
• בהסכם המכר בין שתי החברות נקבע תנאי לפיו
במידה ויחול מס בעסקה הרי העסקה תהא בטלה
מעיקרה וכאילו לא נחתמה כלל. כבוד השופט – זמיר
יו"ר הועדה רואה בתנאי קיצוני זה תנאי שיכול
להתקיים רק בין קרובים ומוכיח אף בכך את פס"ד.
מכיוון שלא נדיר קיומו של סעיף מעין זה בהסכמים
שחזו עינינו הרי יש להיות ערים לכך שביהמ"ש עלול
לראות בכך סממן לעסקה בין צדדים קשורים על כל
המשתמע מכך .
51
16.
"מכירת נכס לקרוב שנוצר בה הפסד בסכום
של 2 מיליון ₪ לפחות אשר קוזז, כולו או
חלקו, בשנת המכירה או בתוך 42 חודשים
שלאחר תום שנת המכירה.
חובת הדיווח לגבי פעולה זו חלה על המוכר, רק בדוח
בשנת המס בה קוזז ההפסד לראשונה כולו או מקצתו
ממכירת הנכס. בשנות המס לאחר מכן אין חובת דיווח.
61
17.
הגדרת נכס - כל נכס, כולל מלאי עסקי בין בישראל ובין •
בחו"ל.
מכירת מלאי לקרוב - נוצר הפסד בסך של 2 מיליון ₪ •
לפחות וההפסד שנוצר קוזז מרווחים בשנים הבאות )עד 3
שנים – שוטף + 42 חודש( - חייב בדיווח – לכאורה בחלוף
התקופה אין חובת דיווח.
אם במהלך העסקים מוכרים בסכומים "קטנים", ובסה"כ •
בשנת המס נצמח הפסד של 2 מליון ₪. נוסח התקנות אינו
מחייב, לכאורה, דיווח אף לא על אחת מן המכירות הללו,
ואף לא על כולן יחד.
71
19.
מכירת נכס לאחר כשהמכירה לאחר הינה בתוך 3
שנים לאחר שהנכס הגיע למוכר במכירה פטורה
ממס מקרוב:
• נוצר הפסד של 2 מיליון ₪ לפחות במכירה,
הניתן לקיזוז - 2)3(.
• נוצר רווח במכירה אשר קוזז מהפסד של 2
מיליון ₪ לפחות, שהיה למוכר - 2)4(.
חובת הדיווח חלה על מוכר הנכס בשנת המכירה )פעולה לפי
תקנה 2)4( תפורט בדוח בשנת הקיזוז(.
91
20.
תקופה ארוכה של 3 שנים בין יום קבלת הנכס במתנה ויום מכירתו לאחר •
)ארוכה אף מהתקופה ע"פ חלק ה2 לפקודה!(.
האם האמור חל גם בעניינו של נכס שהגיע למוכר במסגרת שינוי מבנה – •
במסגרת הוראות חלק ה'2 ? בוודאי שכן, בסעיף 301יב – רק בהקשר
לשינוי יעוד.
בתקנה 2)3( - יתכנו מקרים בהם ירידת הערך שגרמה להפסד הינה •
אמיתית ונובעת מירידת ערך כלכלית בתקופת החזקת הנכס ע"י המוכר.
האם התקנה חלה גם במקרה של דוחות מס מאוחדים, דהיינו מקרה בו •
רווח ההון נצמח בבת וקוזז כנגד הפסד ממכירת הנכס שהועבר בעבר
לחברה האם מבעל מניות.
02
21.
תקנה 2)4( - מהו מועד צמיחת ההפסד המקוזז? •
בהודעה לעיתונות שפרסמה רשות המיסים בעקבות אישור •
התקנות, נקבע בהקשר זה "מכירת נכס לאחר אם..., וכנגד
הרווח שנוצר לו בעקבות המכירה, קיזז הפסד קודם שהיה לו
בסכום של...".
האם האמור בתקנה 2)4( חל גם במקרה בו רווח ממכירת •
הנכס שהיה בחברת בת, אליה הועבר הנכס בעבר, אשר בדוח
המאוחד למס קיזזה רווח זה מהפסד הון שהיה בחברה האם.
12
23.
מחילת חוב בסכום של 1 מיליון ₪ לפחות, מחברה
לחברות קשורות, כאשר בשל המחילה פחת סכום
המס שהיה משתלם לולא המחילה.
חובת הדיווח חלה על החברה המוחלת בשנת המחילה.
32
24.
• אין חובת דיווח כאשר המוחל הוא יחיד, אך יש לזכור כי חבר בני
אדם כולל גם שותפות.
• מחילת החוב הינה ל"קרוב" - הגדרה ספציפית. על פי ההגדרה גם
מחילת חוב לחברה המוחזקת במישרין או בעקיפין בשיעור של %52
הינה תכנון מס חייב בדיווח, למרות הסבירות הנמוכה למחילת החוב
מלאכותית לצורך חסכון מס כאשר החברה לה נמחל החוב מוחזקת
בשיעור החזקה כה נמוך.- מה דינה של מחילה לשיעורין?
• האם התקנה חלה גם כאשר המחילה הנה לתושב חוץ שאינו חייב
במס בישראל – ראה לעניין זה הגדרת הכנסה פאסיבית בסעיף 57ב'.
• התקנה אינה חלה במקום בו הופעלו הוראות סעיף 12)ב( לפקודה.
42
26.
פירעון חוב בסך של 1 מיליון ₪ לפחות של יחיד,
בעל מניות מהותי בחברה, ברבעון האחרון של
השנה ומשיכת הכספים )לפחות %52 מהסכום(
על ידו ברבעון הראשון של השנה העוקבת.
חובת הדיווח חלה על היחיד והחברה בשנה העוקבת
לשנת הפירעון.
62
27.
• לכאורה, חייב בדיווח כל פירעון חוב ע"י בעל המניות,
גם אם מקורו במשיכת דיבידנד, משכורת וכו' בגינם
נוכה ושולם מס.
• על פי פסיקת ביהמ"ש העליון בפס"ד חזן ערבות חברה
לטובת בעל מניות שניתנה לבנק אינה חיבת בידיו במס
ואינה נחשבת כמשיכה – האם חלות לגביה הוראות
תקנה זו?
72
29.
רכישת אמצעי שליטה בחברה, אם הומחתה לרוכש או
קרובו זכות של אחר כלפי החברה )להלן: "ההלוואה"(,
התמורה עבור רכישת ההלוואה לחברה שולמה שלא
במלואה ע"י הרוכש/ קרובו/ המוכר ולחברה נוצרה
התחייבות כלפי הרוכש או קרובו בסכום הגבוה מהסכום
ששולם.
חובת הדיווח - הן על החברה והן על הרוכש בשנת הרכישה ובכל שנת מס בה
נפרעת ה"הלוואה" ע"י החברה.
האם המרת ההלוואה להון מניות ) מניות ניתנות לפדיון(
יאיין את הצורך בדיווח?
92
31.
רכישת אמצעי שליטה בחברה )לפחות %05,
גם רכישה לשיעורין במשך 42 חודש( אם
לחברה הנרכשת הפסד בסכום של 3 מיליון ₪
לפחות הניתן לקיזוז.
חובת הדיווח - על הרוכש ועל החברה הנרכשת בשנת המס
בה הושלמה רכישת %05.
13
32.
התקנה חלה הן לגבי רוכש שהוא יחיד והן לגבי רוכש שהוא חברה •
ותחולתה הנה אף לרכישה באמצעות צדדים קשורים אשר יחדיו
יחזיקו בשיעור האחזקה המנוי בתקנה.
התקנה אינה מסייגת את חובת דיווח לרכישת חברה בהפסדים •
שאין לה פעילות או נכסים, דוגמת הנדון בפס"ד רובינשטיין.
במידה ורכישת השליטה הינה לשיעורין במשך תקופה של עד 42 •
חודשים הרי שהיא מהווה תכנון מס החייב בדיווח גם אם ההפסד
נוצר במהלך "תקופת הרכישה".
תחולת התקנה לגבי תושב חוץ אשר רוכש חברה כאמור- גם •
לגביו תקום תחולה להוראות התקנה.
23
34.
–
השאלה המשפטית - האם רשאית רשות המסים להעלות טענת •
מלאכותיות מכוח סעיף 68 לפקודת מס הכנסה, כאשר היא
סבורה כי נעשה ניצול לרעה בהוראות אמנה למניעת כפל מס
בין ישראל ומדינה אחרת, וכל זאת בעיקר כאשר אותה אמנה
אינה מכילה הוראה אנטי תכנונית.
העובדות - המערערת, ינקו-וייס אחזקות )6991( בע"מ, הינה •
חברה שהתאגדה בישראל ונרשמה כחברה בבלגיה, לאחר כינוס
אסיפת בעלי מניותיה בבלגיה וקבלת החלטה על העברת
משרדה הרשום, ניהולה ופעילותה לבריסל, בלגיה.
43
35.
–
• טענת החברה - לאור האמנה שנחתמה בין בלגיה לישראל, ולאור
הוראות סעיף 691 לפקודה, רשות המסים אינה רשאית להעלות
טענה של "עסקה מלאכותית" מכוח הוראות הדין הפנימי, הוא
סעיף 68 לפקודה.
• טענות פ"ש -
יש לראות במערערת, תושבת ישראל, הואיל והשליטה והניהול,
עיקר הפעילות ועיקר הכנסות המערערת היו בישראל.
לחלופין, יש לראות ברישום המערערת בבלגיה ובטענת התושבות
הזרה, עסקה מלאכותית, זאת עקב העדר טעם כלכלי של ממש וכי
המטרה העיקרית של פעולות אלו הינה הפחתת מס בלתי נאותה.
53
36.
–
החלטת בית המשפט- כבוד השופט מגן אל-טוביה:
אמנת מס נועדה בראש וראשונה ליצור מצב שבו נישום, •
הנלכד ברשת המס של שתי מדינות, לא ייחשף לתשלום
כפל מס.
אמנות מס לא נועדו )בין אם הן כוללות הוראה מפורשת •
ובין אם לאו(, כי יעשה בהן שימוש שלא בתום לב ובדרך
מקובלת או כי יעשה בהן שימוש העולה כדי ניצולן לרעה
או ניצול לרעה של ההוראות וההטבות שבהן.
63
37.
–
המשך החלטת בית המשפט:
המדינות המתקשרות באמנה זכאיות להעלות טענות כנגד •
שימוש לרעה באמנת מס, וזאת מכוח הוראות הדין
הפנימי, המכיל הוראות אנטי תכנוניות שהן בבסיס
קביעת חבות המס.
הדין הפנימי מאמץ אל תוכו את הוראות האמנה, בין אם •
במעמד שווה או כבעלות מעמד על, לשם הסדרת, התאמת
חבות המס באופן שלא ייחשף הנישום לכפל מס.
73
38.
חובת הדיווח הנובעת מרכישת חבר בני אדם
תושב חוץ, החזקה בו וקבלת תקבולים ממנו.
התקנות מבחינות בין חבר בני אדם תושב
מדינה שאינה מדינת אמנה )"חבר בני אדם
מיוחד"( לבין חבר בני אדם תושב מדינת
אמנה.
83
40.
• רכישה )לרבות לשיעורין( או החזקה במישרין או
בעקיפין, על ידי תושב ישראל, של %52 לפחות של
אחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר
בני אדם מיוחד, ובלבד ששיעור המס החל על הכנסה
כלשהי במדינת התושבות של החבר נמוך מ- %02;
• קבלת תקבולים, במישרין או בעקיפין, בכסף או
בשווה כסף, בשווי כולל של 1 מיליון ₪ לפחות בשנת
מס, בידי בעל מניות מהותי בחבר בני אדם מיוחד,
מאת החבר.
04
41.
חובת הדיווח קמה אם שיעור המס החל על הכנסה
כלשהי במדינת התושבות של החבר נמוך מ- %02. אין
בידול של חברות ") "Off-Shoreתושבות מקלטי מס(.
דוגמא: אם הכנסה כלשהי חייבת בשיעור מס מופחת או
פטורה ממס בידי חברה כלשהי תושבת אוסטרליה, הרי
החזקת חברה תושבת אוסטרליה על ידי תושב ישראל
הינה תמח"ב, אף אם לא הפיקה כל הכנסה הזכאית
לשיעור המס המופחת וכל הכנסותיה חייבות במס חברות
באוסטרליה בשיעור של %03.
14
43.
רכישת חבר בני אדם תושב מדינה גומלת, החזקה בו וקבלת
תקבולים ממנו.
יחול לגבי חבר בני אדם תושב מדינה גומלת שמרבית נכסיו
)של אותו החבר!( בישראל, לרבות זכות, במישרין או
בעקיפין, לנכס בישראל או שמרבית הכנסותיו נובעות
משימוש בנכסי החבר בישראל.
מבחן ההכנסות נקבע בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים
במדינת התושבות של החבר, מבחן הנכסים נקבע בהתאם
לשווים )ולא בהתאם לעלותם(.
34
44.
למרות שאין התייחסות לכך בתקנות, נראה כי חישוב •
שיעור ההחזקה באמצעי השליטה, במקרה של החזקה
בזכויות אלו בעקיפין, יעשה ע"י הכפלת שיעור הזכויות
באמצעי השליטה בכל חבר בני אדם שבשרשרת.
יש להדגיש כי כל תקבול חייב בדיווח, אף אם אינו •
בבסיס המס בידי בעל המניות )כגון קבלת/ החזר קרן
ההלוואה שהעניק לחבר( ואף אם התקבול התחייב כבר
במס בישראל בשנים קודמות )כגון חלוקת דיבידנד
בפועל לאחר שזה חויב כדיבידנד רעיוני מכוח הוראות
סעיף 57ב בדבר חברה נשלטת זרה(.
44
45.
תקנה 2)9()ד( - ייחשב לרוכש אחד או למחזיק אחד כל
אחד מאלה:
• יחיד, קרובו, מי שיש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע;
• חבר בני אדם, בעל שליטה בו, חבר בני אדם
שבשליטתו, חבר בני אדם שלהם אותו בעל שליטה;
לא יחול לגבי מניות הרשומות למסחר בבורסה )גם לא
לגבי בורסה בחו"ל(.
54
46.
לכאורה, קיימת כפילות בחובת הדיווח על חבר בני אדם תושב •
חוץ המוחזק על ידי תושב ישראל, בשל חובת הדיווח על החזקת
חוץ כאמור על גבי טופס הצהרה על החזקה בחבר בני אדם
תושב חוץ )טופס 051(, ואולם קיימים הבדלים מהותיים:
סנקציות מחמירות.
בטופס 051 חובה לדווח על החזקה, ואילו בתקנות חובה
לדווח גם על רכישה.
ניתן לפרש את טופס 051 ככזה המקים חובה לדווח על
החזקה במישרין. למשל, תושב ישראל המחזיק במישרין
בחברה הולנדית המחזיקה במספר חברות במזרח אירופה,
יידרש לדווח בטופס 051 על החברה ההולנדית בלבד.
64
47.
• חובת דיווח ע"י הרוכש ו/או המחזיק בדוחות לשנת
המס הראשונה בה הגיעו לשיעור החזקה של %52
ובדוחות בהן שיעור ההחזקה %52 או יותר.
• חובת דיווח בשנה בה התקבל התקבול ע"י בעל
מניות מהותי.
74
49.
תשלום מחברה משפחתית לנישום מייצג אשר יצר הפסד •
בחברה לקיזוז בתיק הנישום המייצג, בסכום של 000,005 ₪
לפחות.
לא ברור האם הסכום מתייחס לתשלום או להפסד. פרשנות •
סבירה וראויה- להפסד.
האם פתרון אפשרי- דמי ניהול לחברה משפחתית אחרת? •
האם תקום תחולה לחברה שקופה כאשר הוראות הפקודה •
יכנסו לתוקף.
הסעיף אינו חל על תשלומים לבעלי שליטה אשר אינם •
מותרים לחברה המשפחתית כהוצאה.
חובת הדיווח: ע"י הנישום המייצג, בשנה בה נוצר ההפסד.
94
53. /
התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למתן
שרותי בניה או מימון לבניה, כשהתמורה
מחושבת, כולה או חלקה לפי התמורה ממכירת
הזכות במקרקעין.
חובת הדיווח - על בעל הזכות במקרקעין ועל נותן שרותי
הבניה/מימון בשנת ההתקשרות.
35
55.
• התקשרות עם בעל זכות במקרקעין של קבוצת
רוכשים המתארגנת לרכישה ובניה על
המקרקעין באמצעות גורם מארגן.
• גורם מארגן- בין אם פועל לארגון הקבוצה
לרכישת המקרקעין ו/או לצורך רכישת שירותי
הבניה.
חובת הדיווח - על בעל המקרקעין ועל הגורם המארגן- בשנת
ההתקשרות.
55
57.
החזקה במישרין או בעקיפין של מלכ"ר או
מוסד כספי באחד או יותר מאמצעי השליטה
בעוסק בשיעור של %57 לפחות.
חובת הדיווח - בדוח התקופתי הראשון בו הגיע לשיעור
החזקה של %57- הוראה זו תחול אף אם ההחזקה הנה
במשך שנים רבות ואף אם נבחנה בדיוני שומה קודמים.
חובת הדיווח הנה על כל הצדדים – העוסק והמלכ"ר.
75