התפתחות מדיניות המחשוב מקור 19 אצל אלעד פלד

1. ‫סיכום מאמר מס' 91- מאת מרקוביץ סיגל‬
‫התפתחות מדיניות מחשוב החינוך/זמרה פלד, אלעד פלד. 1119.‬
‫מהתלהבות יתר לייאוש מוגזם- באותם ימים של 9991 היו קיימות שתי דעות בנוגע‬
‫למחשוב: האחת רואה את העתיד כולו כעולם של מחשוב ותקשוב ובו המחשב יחליף את‬
‫המורה והשניה רואה ש "חבל על הכסף" וכי מחשוב בתי הספר כושל.‬
‫התפתחות תפיסות שילוב המחשב בהוראה ובלמידה בעולם-‬
‫בשנות ה-08 התגבשו שתי גישות בעולם המערבי. האחת רואה במחשוב אופנה חולפת‬
‫והשניה הרואה במחשוב סיכוי אמיתי לשינוי יסודי של מע' החינוך.‬
‫בראשית שנות ה- 08 עם ייצור המחשב האישי והוזלתו התפתחה התפיסה כי המחשב לא‬
‫יחליף את האדם אלא יסייע לו. בשנות ה- 09 התפתחה המולטימדיה ותקשורת המחשבים‬
‫כשהאינטרנט הוא אחד מביטוייה.‬
‫שלבים בהתפתחות מדיניות שילוב המחשב בחינוך בישראל-‬
‫שלב ראשון-שלב הגישוש (1919-1919): הועלתה היוזמה לכלול לימודי מחשב בתכנית‬
‫הלימודים בתיכון. הסתמנו אז שתי מגמות: הוראת מקצוע המחשב ועיבוד נתונים אוטונומי‬
‫וכן פתיחת מגמת מחשבים בבתי הספר התיכוניים מקצועיים. החלטה זו נבעה מצורך דחוף‬
‫של המשק ושל החינוך המקצועי מכיוון שנתעורר הצורך להכין בעלי מקצוע שיענו על צרכי‬
‫השוק המודרני ו יאפשרו לתלמידים להכיר ולדעת להפעיל ציוד חדיש.‬
‫בראשית שנות ה- 07 חלו התפתחויות נוספות כשהחלו ללמוד את המחשב בכל המגמות‬
‫המקצועיות ופתחו מגמות מחשבים מקצועיות. ב- 4791 התחילו לשלב את הוראת המחשב‬
‫גם בבתי הספר העיוניים. בשנות ה- 07 המאוחרות התגבשו שני מסלולי הוראה מקבילים:‬
‫לימודי מחשב ו- לימוד בסיוע מחשב.‬
‫שלב שני (1119-1919): מיסוד הטיפול בנושא המחשב בחינוך, חיפושי דרך פדגוגיים,‬
‫נסיונות לגבש קטעי מדיניות- מע' החינוך היתה קשובה לנעשה בעולם המערבי והיות‬
‫ובמדינות אלו הישגי התלמידים ירדו, צומצמה ההשקעה הכספית בחינוך והיתה תמיכה‬
‫מאסיבית בהחדרה מרוכזת של מחשבים לחינוך, הרי שגם אצלנו החלה להתפתח תפיסה‬
‫פדגוגית בקשר להפעלת מחשבים בחינוך. מט"ח פיתחו והפעילו אז מערכות אימון ותרגול‬
‫(תוא"ם) שהותאמו לצרכי מע' החינוך בישראל ונבנו על לימוד הדרגתי ויחידני. מחקר שנערך‬
‫אז העיד על הצלחת מע' תוא"ם במקביל לכשלונות בהפעלת מחשבים בבתי ספר שלא‬
‫השתמשו במע' תוא"ם כי לא היתה יד מכוונת עבורם לרכישת תוכנות וחומרה מתאימות. עד‬
‫היום משתמשים במערכות תוא"ם בבתי ספר בארץ.‬
‫ב- 8791 מינו וועדה מקצועית ללימודי המחשב ומינוי זה סימן נקודת מפנה בטיפול בעניין‬
‫המחשוב ואת תחילת ההתארגנות המערכתית לשילוב המחשב. הוחלט אז כי לאחר איסוף‬
‫מידע ותכנון המשאבים יגובשו הממצאים ויציידו את כל מע' החינוך במחשבים.‬

2. ‫בשנת 2891 הוקמה מועצה ציבורית למחשבים שהגדירה 4 מטרות לשימוש במחשב‬
‫במערכת החינוך: 1. הקניית ידע ומיומנויות החיוניים לתרבות האזרח ומאפשרים הבנה של‬
‫מהות המחשב. 2. הכנת בני נוער להרגלי עבודה ולחיים בעולם משתנה של טכנולוגיה‬
‫מתקדמת. 3. סיוע לפיתוח החשיבה של בני הנוער. 4. צמצום הפערים בין שכבות‬
‫האוכלוסיה.‬
‫בתחילת 3891 בוצעו 4 פעולות מכינות להפעלתה של מדיניות כוללת ומקיפה בתחום‬
‫המחשבים בחינוך: הוקמה מחלקה לפיתוח לומדות, הוקם צוות מייעץ למנהלים ולמורים,‬
‫הוקמה וועדה לאישור תכניות הצטיידות במחשבים ושולבו לימודי המחשב במוסדות‬
‫להכשרת מורים.‬
‫החליטו כי המחשב ישמש ככלי עזר להוראה וללימוד המחשב עצמו. החליטו גם כי המורים‬
‫ישתמשו רק בלומדות מוכנות מומלצות ע"י משרד החינוך. הוחלט כי לתלמידים יהיה חופש‬
‫בחירה קטן לגבי השימוש במחשב. הוחלט כי תפותח תכנית לימודים מרכזית בתחום‬
‫המחשב. נושאי הלימוד שלה היו דיפרנציאליים והתייחסו לחינוך העל יסודי טכנולוגי, לעל‬
‫יסודי עיוני, לחינוך היסודי, למוסדות להכשרת מורים ולמורים עצמם בשטח. התפיסה הייתה‬
‫כי למחשב יש תפקיד של כלי עזר והוא אינו משנה את המערכת הקיימת, את תיאוריות‬
‫הלמידה ואת שיטות ההוראה המקובלות.‬
‫בתחילת שנות ה- 08 החלו גם בפיתוח לומדות. הקימו מחלקה לתכניות לימודים ממוחשבות‬
‫(תל"ם) מה שאיפשר להפעיל צו ותים במוסדות להשכלה גבוהה ובמרכזי פיתוח אזוריים לשם‬
‫שיתופם בפיתוח הלומדות.‬
‫בשנת 4891 החל פרויקט מחשוב יישוב - מחי"ש תפיסת הפרויקט הייתה שהמחשב אינו כלי‬
‫המיועד לתרגול ואבחון בלבד. פרויקט מחי"ש בניגוד למט"ח שפיתחו מערכות תרגול ואבחון‬
‫שטיפלו בעיקר במיומנויות הבסיס, ביקשו לפתח בעזרת המחשב סביבה לימודית אחרת‬
‫ולחולל שינויים מהותיים בכל המערכות הפועלות בביה"ס. 3 מטרות הפרויקט היו: 1. לחולל‬
‫בביה"ס תרבות מחשב 2. ליצור לביה"ס סביבה אקולוגית תומכת שתאפשר צמיחת תרבות‬
‫מחשב 3. לחולל שינויים וחידושים בלמידה ובהוראה תוך שימוש בסביבות הממוחשבות‬
‫כמנוף. הנחות היסוד של הפרויקט היו כי בעידן המידע המחשב הוא כלי תרבותי מרכזי וכי‬
‫למחשוב ביה"ס השפעה רבה על כל דפוסי ההוראה ותפקיד המורה. גובשה גישה‬
‫מערכתית-אקולוגית ששילבה 3 טיפוסים של יסודות דינאמיים הקשורים זה בזה:‬
‫יסודות מבנה- הכיתה מתפקדת כמערכת אקולוגית דינאמית. הכיתות מקיימות בתוכן וביניהן‬
‫יחסי גומלין המשפיעים על התהליכים המתחוללים בהן.‬
‫יסודות השינוי התרבותי- פעולותיהן ותכונותיהן של המערכות השותפות ביצירת האקולוגיה‬
‫של הכיתה מוכתבות במידה רבה ע" י מסורות תרבותיות משותפות ולכן שינויים משמעותיים‬
‫ויציבים צריכים להישען על שינויים תרבותיים. המחשב הוא מחולל תרבות המגדיר את קשריו‬
‫ואת התייחסותו של האדם לסביבתו.‬

3. ‫יסודות ההתערבות הטכנולוגית- קיים פער בין תרבות ביה"ס לתרבות העולם שסביבו.‬
‫תרבות העולם זורמת ומשתנה ונשלטת ע"י טכנולוגיות מידע ואילו תרבות ביה"ס אינה‬
‫משתנה. היא שמרנית ולכן נדרשת הכנסת תרבות המחשב ליצירת שינוי ולהתפתחות.‬
‫החליטו לפיכך על 8 עקרונות פעולה וביניהם: חשיפת התלמידים למחשב, שילוב המחשב‬
‫במגוון שימושים, שילוב המחשב באמצעי הוראה ולמידה, למידת חקר וגילוי, מעורבות‬
‫המערכות העוטפות את ביה"ס כמערכת העירונית משרד החינוך ועוד.‬
‫יוזמי הפרויקט שיערו שעקרונות אלו המדגישים את השיטה הקונסטרוקטיבית יזמנו‬
‫התפתחות של "תרבות המחשב". פרויקט מחי"ש לווה בצוות הערכה שעסק גם באיסוף‬
‫הנתונים. הפרויקט נמשך כארבע שנים ומסקנותיו העיקריות היו שניתן לחולל שינויים‬
‫וחידושים בהוראה ובלמידה אם חושפים את התלמידים למחשב לפחות 3 שעות שבועיות,‬
‫אם משלבים את המחשב במרבית מקצועות הלימוד במהלך הפעילות הרגילה בכיתה.‬
‫התהליך צריך להיות ארוך והדרגתי ובסביבה תומכת על ידי שיתוף מורים והורים ומתן ייעוץ‬
‫למורים.‬
‫שלב שלישי (4119-9119): גיבוש מדיניות לאומית כוללת למחשוב החינוך- ב- 6891‬
‫כינסו את המועצה למחשבים וניסחו מכתב שהגדיר 3 מטרות כלליות לשימוש מחשב בחינוך:‬
‫1. לחנך לקראת תפקוד נאות בעולם של טכנולוגיות תקשוב מתקדמות. 2. ללמד את‬
‫התקשוב גם כהשכלה כללית כמקצוע וגם כהשכלה מקצועית מתקדמת. 3. לסייע בפתרון‬
‫בעיות במערכת החינוך באמצעות המחשב (למשל איסוף נתונים, השבחת ההוראה, פיתוח‬
‫חשיבה ועוד). למרות מאמצי גיבוש מדיניות המחשוב לא הצליחה המערכת עד 4991 להציג‬
‫תפיסה מגובשת המשלבת טכנולוגיה ופדגוגיה, בין השאר משום בעיות חומרה ולומדה בהם‬
‫נתקלו המורים והיעדר השתלמות הולמת עבורם.‬
‫וועדת פלד- ראו בשילוב המחשב בהוראה ובלמידה את הדרך להגשמת מטרות רבות‬
‫וביניהן: קידום טכנולוגי של הסביבה החינוכית ושיפור ההוראה והלמידה באמצעות‬
‫טכנולוגיות המידע. הם הציעו מדיניות שגישתה פלורליסטית המצדיקה קיומן של תפיסות‬
‫חינוכיות שונות ומגוונות. וועדת פלד חיברה המלצות מוגדרות וכלליות תוך הצבת יעדים‬
‫לרפורמה בכל התחומים המשמעותיים לגבי עיצובה של סביבת למידה המשלבת טכנולוגיה‬
‫ופדגוגיה. הוועדה גם ייחסה למורים תפקיד מרכזי ביצירת תהליכי השינוי. היא הציעה תכנית‬
‫מקיפה המבוססת על גישה מערכתית כוללת והרואה במחשב ובסביבה המתוקשבת סביבת‬
‫למידה עתירת גירויים העשויים לחולל חידושים בהוראה ובלמידה. המלצות הוועדה היו‬
‫בעלות אופי מבצעי ונתמכו בהצעת תקציב למחשוב כל מערכת החינוך במשך עשר שנים.‬
‫וועדת הררי- ב- 0991 מונתה וועדת הררי לבחינת החינוך המדעי טכנולוגי. הוועדה מצאה‬
‫שלמרות המאמצים המחשב עדיין אינו חלק בלתי נפרד של תהליך החינוך וחלק ניכר מבוגרי‬
‫מערכת החינוך אינו מוכן לחיים בחברה מתוקשבת. הבעיות הבולטות ביותר שהם ציינו הינן:‬
‫1. היעדר סדרי עדיפויות חינוכיים ותכנית אב. 2. המורים ברובם לא הוכשרו בתחום‬

4. ‫המחשבים. הם יצאו בהמלצות שעיקרן: מחשוב הגנים, הרחבה והעמקה של תהליך‬
‫התקשוב בבתי הספר היסודיים, הענקת 'אות התקשוב' לבתי ספר שיעמדו בדרישות בנושא‬
‫התקשוב, הקניית אוריינות תקשוב בחטיבות הביניים, מעבר לתהליך מחשוב הלמידה בכל‬
‫המקצועות בחטיבת הביניים, הגברת השימוש במחשבים בתהליכי למידה בחטיבות‬
‫העליונות, הפעלת פרויקט תקשוב במוסדות להכשרת מורים, רכישת תוכנה וחומרה, הפעלת‬
‫תקשורת ממוחשבת וביצוע ניסויים בסביבות למידה מתקדמות.‬
‫תכנית המחשוב //1119- תכנית המחשוב טיפלה ביישום דוח פלד ודוח הררי בגישה‬
‫מערכתית מוגדרת המתווה עקרונות למחשוב כל מערכת החינוך. התכנית התייחסה‬
‫לפדגוגיה ולא לטכנולוגיה כמהות עיקרית וערערה על תפיסות ותכניות שהתמקדו בחומרה‬
‫ובתוכנה. התפיסה הפדגוגית מיזגה שלושה היבטים: 1. היבט קונסטרוקטיבי השולל את‬
‫הגישה שלפיה ההוראה היא העברת חומר והלמידה היא תהליך של צבירת חומר. 2. היבט‬
‫חברתי המקצה ליחסי הגומלין בין היחיד לקבוצה תפקיד ייחודי בתהליך הלמידה ולפיה‬
‫הלמידה היא תהליך משותף של למידה יחידנית ולמידה שיתופית.3. היבט ארגוני חברתי של‬
‫הכתה המתמקד בבניית הנעה ללמידה בקרב תלמידים חלשים וחזקים.‬
‫התכנית הצביעה על 3 שימושים למחשב- 1. לבניית מושגים ולשיפור הבנת החומר. 2. כלי‬
‫עזר לשליפת מידע ממקורות ולעיבודו. 3. כלי לארגון ולטיפול במידע אישי וקבוצתי המשלב‬
‫למידה שיתופית.‬
‫מטרות תכנית המחשוב היו: 1. לעצב סביבה לימודית חדשה עתירת טכנולוגיה. 2. לסייע‬
‫לביה"ס להשתלב בתרבות עידן המידע. 3. לייעל , לשפר ולחדש את תהליכי‬
‫ההוראה/למידה. 4. קידום מעמד המורה.‬
‫תכנית המחשוב הציגה מגוון רב של יעדים והבחינה בין המסגרות הגילאיות השונות. עיקר‬
‫המאמץ הופנה בתחילה לחטיבות הביניים וניתנה עדיפות ראשונה להכשרת מורים לשילוב‬
‫המחשב ולהרחבת התמיכה בהם כמו גם להצטיידות בחומרה ותוכנה, עידוד פיתוח תכניות‬
‫ייחודיות ופיתוח תשתית של מאגרי מידע. הבינו כי רק טיפול מערכתי יעביר את מערכת‬
‫החינוך מעידן הטקסט המודפס לעידן ה"גל השלישי". הבינו גם כי נדרשות לפחות 5 שנים‬
‫כדי להבטיח את התנאים ההכרחיים לקיום התכנית והוגדרו תנאי תשתית (פיסית,‬
‫טכנולוגית, תכנים, כוח אדם ופוליטית).‬
‫דוח פלד ודוח הררי (מחר 89) ותכנית המחשוב מסמנים את השלב השלישי בהתפתחות‬
‫תפיסת השילוב בין טכנולוגיה לפדגוגיה. שלב זה סימן פריצת דרך בתפיסה הפדגוגית:‬
‫הטכנולוגיה שנתפסה כאמצעי להרחבת הזכרון ולביצוע תהליכים פשוטים בשלב הראשון‬
‫וכמשאב נוסף למורה ולתלמיד בשלב השני, נתפסה בשלב השלישי כאמצעי תקשורת‬
‫וכשותף אינטלקטואלי. ניצול מלא של שילוב הטכנולוגיה בחינוך יכול לפי תפיסה זו להביא‬
‫לשינוי תהליכי ההוראה ותהליכי למידה הדורשים הפעלת מיומנויות קוגניטיביות ברמה‬
‫גבוהה.‬

5. ‫שלב רביעי (9119-4119): הקמת מסגרות להגשמת המדיניות- שלביה המסכמים של‬
‫תכנית המחשוב התמקדו בפיתוח "מעטפת חינוכית" תומכת שתלווה את ביה"ס‬
‫המתמחשבים בכל שלבי המחשוב ותאפשר את הטמעת הטכנולוגיה בהוראה ובלמידה‬
‫במרבית המקצועות. הפעולות המסכמות התבצעו ברמה ארצית, מחוזית ומוסדית: הוקמה‬
‫מערכת הנחיה לבתי הספר שנתנה עדיפות לפיתוח מאגרי מידע ולפיתוח תקשורת מחשבים‬
‫(שימוש באינטרנט). ברמה המוסדית נבחרו בתי ספר מדגימים וחויבו כל המסגרות‬
‫המתמחשבות לקיים השתלמויות לצוותים החינוכיים.‬
‫הערות סיכום-‬
‫א. ייחודו של הנסיון הישראלי- שילוב המחשבים במערכת החינוך בישראל אופיינה‬
‫בתהליכים המאפיינים ארצות תעשייתיות מפותחות. ייחודו של הנסיון הוא בפיתוח‬
‫תיאוריה של עשייה חינוכית המתבססת על השילוב שבין טכנולוגיה לחינוך.‬
‫ב. 4 שלבים בהתפתחות תהליך המחשוב בישראל: משקפים התפתחות טבעית של‬
‫תפיסה טכנולוגית חינוכית לגבי מקומו של המחשב בחינוך: 1. כנושא לימוד 2. כסייען‬
‫בתהליכי הוראה ולמידה. 3. כיוצר סביבת למידה עתירת טכנולוגיה. 4. הקמת‬
‫מסגרות תומכות המלוות את התלמידים והמורים ליצירת סביבות למידה חדשות.‬
‫ג. תנאים הכרחיים להצלחת בניית סביבות למידה עתירות טכנולוגיה: תנאים פיסיים‬
‫(מבנים, מעבדות), תשתית טכנולוגית (חומרה ותוכנה), תשתית תכנים (תכניות‬
‫לימודים, שיטות הוראה), תשתית כוח אדם (עובדי הוראה, תלמידים, סייעים טכניים)‬
‫ותשתית פוליטית (מערכות ארגוניות המקיימות ביניהן קשרי גומלין עם מערכת‬
‫החינוך).‬
‫ד. תנאים מספיקים להצלחת בניית סביבת למידה עתירת טכנולוגיה: פיתוח דו שיח בין‬
‫הטכנולוגיה לחינוך, הנעה גבוהה ומעורבות כל השותפים, הבנה והטמעה של מטרות‬
‫המחשוב, פיתוח מנגנונים עצמיים להערכה ולבקרה של תהליכי השינוי, סינכרוניזציה‬
‫של מסרי המערכת ומערכי תמיכה פדגוגיים וטכניים.‬
‫ה. גורם הזמן: הנסיון הישראלי מלמד שתהליכי שינוי מערכתיים משמעותיים הם‬
‫תהליכים מורכבים וממושכים. הם אינם יכולים להתחולל בפרק זמן קצר. דרושות‬
‫לפחות 5 שנים לקליטה, להבשלה ולהטמעה של תהליך השינוי של סביבת הלמידה.‬