מנהיגות חינוכית בעידן הדיגיטלי ד " ר רפי דודזון  כנס מנהלים ,  מחוז דרום  4/11/2010
נושאי ההרצאה רקע  -  התרבות הדיגיטלית בחברה של ימינו למידה בסביבות הרשת  -  מסגרת מושגית ניהול בית ספר המשלב מיומנויות המאה ה -21 מאפייני המנהיגות של המנהל בעידן הדיגיטלי
האם עדיין יש  " בית ספר "? מה מקומם של ספרי הלימוד בהיסטוריה בעידן של ויקיליקס ? האם ספרי הלימוד לא הולכים ונקברים בתוך רשת האינטרנט ? להחליף שם ל " בית רשת "
התפתחות תרבות בית ספרית מדג לחכה והופ ...  לרשת
ניהול של  " האכלה " " לתת את הדגים "  ניהול לינארי  ( קווי ) מלמעלה כלפי מטה  -  שרשרת מזון הירארכית המנהל  " מאכיל "  את המורים ש " מאכילים "  את התלמידים אין עבודת צוות לא נוצרת  תרבות עבודה של שיתוף הדדי
ניהול של חכות ניהול במקביל  ( קווים מקבילים ) אין ראיה הוליסטית מערכתית מורים מומחים אבל מעט עבודת צוות  מורים רוכשים את מומחיותם מחוץ לבית הספר ,  אין עבודה כקהילה לומדת פרויקטים בית ספריים ללא קשר ביניהם הרבה עשייה ופעילות במקביל וללא קשרים ואינטגרציה ביניהם
תרבות של שיתוף רשת  -  תרבות של שיתוף
ניהול מרושת ראיה הוליסטית מערכתית מתואמת ומרובת קשרים  בית ספר לומד  ( קהילה לומדת ) שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות ושכבות גיל  ( מורים - מורים ,  מורים - תלמידים ,  תלמידים - תלמידים ) שיתופי פעולה בית ספר - קהילה קשרים הדדיים בין מורים - הורים - תלמידים שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לבית הספר  ( בתי - ספר אחרים ,  מוסדות להכשרת מורים ,  אקדמיה ,  קהילה )
קונטקסט תרבותי בו מתרחשים תהליכי ההשתנות סביבת החיים של המאה ה -21 תרבות הצעירים תרבות העבודה תרבות הלמידה
ילידים דיגיטליים
מה מאפיין את דור העידן הדיגיטלי ?  מצפים לטכנולוגיות קונקטיביות בכל זמן ומקום תלויים בריבוי - טכנולוגיות מאותגרים על ידי חוויות הקשורות לטכנולוגיות חדשניות משתמשים בטכנולוגיות ליצירת צורות של רשתות חברתיות
מולטיטסקינג  -  מתכוננים לבחינה
משלימים שעות שינה בשיעור פרונטלי
מיומנויות נדרשות בעבודה בעידן זה יכולת   לחוש בנוח בעת עבודה עם טכנולוגיות ניהול מידע גמישות ואדפטיביות לסביבות משתנות יכולת ללמידה עצמית בסביבה המשתנה תדיר של מיומנויות ,  טכנולוגיות ותהליכים מיומנויות עבודה בצוות ויכולת לתקשר באמצעות טכנולוגיות התקשורת
שינויים ברשת האינטרנט מצרכנים ליצרנים
מושגי יסוד הקשורים לטכנולוגיות החדשות Social software תוכנות חברתיות  – בלוגים ,  ויקי ,  פודקסטינג ,  וידאובלוגים ,  רשתות חברתיות ,  Folksonomy metadata  יצירת תגיות   -  המשתמשים יוצרים מילים  ( תגיות ,  tags )  המאפשרות איתור וזיהוי התוכן שהם כותבים .  "Wisdom of crowds” חוכמת ההמון
תרבות למידה בית ספרית :  מתרבות של  ' העברה '  לתרבות משתפת
למידה  -  הגישות של המודל הפיני  למידה קואופרטיבית  – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע " י קבוצת לומדים . למידה קולבוראטיבית  – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף  ( הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף ). אסטרטגיות  למידה פעילה  – בלמידה פעילה תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה  של  פתרון בעיות ,  חשיבה ביקורתית   ויכולת להערכת מידע .   היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים .
למידה חברתית ועוצמת הלמידה השיתופית למידה משותפת   collaborative learning ) )  מתרחשת דרך  " משא ומתן על משמעות " (Wenger) מושגים מרכזיים הם הרפלקציה והדיאלוג הלמידה החברתית מתרחשת כאשר הידע נוצר במהלך  דיאלוג ביקורתי  בין המשתתפים בלמידה
תצפיות בסביבה מאמרים וחומרי קריאה מקורות מולטימדיה סימולציות דיאלוג קודם נוכח חיפוש ברשת עבודה במעבדה ידע וניסיון אישי מרחב השיח המשותף   סביבה דיאלוגית להבניית מיומנויות אקדמיות ומיקום המורה מרחבי שיח חיצוניים
פדגוגיה של למידה שיתופית מאופיינת ב : דיאלוג ושיתוף לבנייה של משמעות  מכוונת בעיות בין - תחומיות שקיפות יצירתיות אימפרוביזציה תהליכים בוני ידע רפלקסיה עצמית וקבוצתית תפקידי לומד - מלמד דינאמיים ומתחלפים למידה אוטונומית המונעת על ידי הלומד .
קונקטיביזם :  יסודות לפרדיגמה חדשה בתחום הפדגוגיה  ואסטרטגיות הלמידה ג ' ורג '  סיימנס  (2004)
מהי למידה על פי הקונקטיביזם ? " למידה היא היכולת לבנות ולחצות את הרשת לאורכה ולרוחבה ,  לקיים קשרים הדדיים עם כלים כמו המחשב ,  ועם עמיתים ללמידה " http://halfanhour.blogspot.com/2007/02/what-connectivism-is.html
הלמידה כרשת " קהילת למידה "  היא צומת  (node)   אחת ברשת גדולה של צמתים .  הרשת מורכבת משניים או יותר צמתים אליהם מובילים קשרים לצורך שיתוף במשאבים .  הקשרים יכולים להיות מכל סדר גודל וחוזק ,  תלוי בריכוז המידע ,  מספר הפרטים המנווטים דרך כל קשר יחיד מתוך כלל הקשרים ".   Siemens, G. (2008).  Connectivism: A learning theory for today’s learner, website .   http://www.connectivism.ca/about.html
ידע הוא יצירה של קשרים  בין צמתים של מידע  ( רשתות ) ידע הוא ריזומטי  – אין לו התחלה אמצע וסוף
ידע אינו בראשו של הלומד בלבד  בקונקטיביזם ידע גם מפוזר ברכיבים חיצוניים   ללומד  הלומד יכול להתחבר אליהם מכל מקום ובכל רגע לצורך חשיבה ,  פתרון בעיות והסקת מסקנות בעזרתם של : מחשבים רשתות
מודל הלמידה   הקישורית  ( קונקטביסטית ) שיתוף במהלך למידה חוצה רשתות וגבולות קישוריות – קשרים חזקים ,  חלשים ומסועפים במרחבי הרשת הם חלק מהלמידה ידע היחיד נמצא גם ברכיבים אלקטרוניים ואנושיים נוספים ברשת – הידע נמצא באינטראקציות שינויים מהירים והתעדכנות שוטפת בסביבה מוצפת מידע
מודל הלמידה   הקונקטביסטי   (2) הלומד שותף ביצירת הידע ולא רק בצריכתו למידה לא - פורמאלית היא חלק בלתי נפרד מהלמידה הפורמאלית רלוונטיות של נושאי הלימוד ללומד רפלקטיביות ומטא - חשיבה
קונקטיביזם   הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת  למידה מסורתית  המורה במרכז והלמידה ממוקדת מקום
מערכת קושיה , 2004 הוראה נתמכת מחשב מרחבי למידה בבית הספר מה ההבדל ?
מהוראה פרונטאלית להוראה דיפרנציאלית
מרחב למידה גמיש
למידה בקבוצות קטנות
מודל הכיתה   המפוצלת למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה ללא מחשב
מגוון ברשת   קבלת החלטות בסביבה מרובת - מידע צורך בבחירה ,  סינון ,  קבלת החלטות מה רעיל ?  מה אכיל ?  מה מיותר ?  מה מזין ?  מה נוצץ ומבריק וריק מתוכן אמיתי ?
לרתום את המידע שעלה ברשת לשרותנו לדעת כיצד להשתמש במידע באופן נבון ומעשי
להיות מרושת או לא להיות ?  על קווים לניהול בי " ס במאה ה -21
מנהל בצומת  מתרבות לינארית לתרבות הרשת מנהלי בתי - ספר כיום הם תוצר המבוסס על : תרבות הספר הליניארית ,  נטולת המחשב והתקשוב  שימוש בידע ובמיומנויות יסוד של קריאה וכתיבה מתרבות לינארית לתרבות של רשת כלומד מבוגר עליו ללמוד לתפקד אישית ומקצועית בחברה שתרבותה נעשית דיגיטלית יותר ויותר השליטה במיומנויות המאה ה -21  נהפכה לדרישה בסיסית בעולם העבודה המודרני ולכלי עבודה בסיסי למנהלים במגזרים השונים .
מנהיגות משתפת בסביבה מתוקשבת המטרה :  להעצים את יכולות מנהיגות מובילת מימנויות המאה ה -21  בחינוך באמצעות טכנולגיות מאפשרות שיתוף מנהיגות שיתופיות תקשוב ICT
מקומו של המנהל בהטמעת תקשוב  בבית הספר שביב בדקה במחקרה את אחד  " המפתחות "  האפשריים להסבר הפער בין הפוטנציאל הטכנולוגי לבין מימושו במערכת החינוך ,  את האוריינות המתוקשבת של מנהל בית  - ספר ,  מתוך הנחה שרמת האוריינות המתוקשבת שלו ואיכותה משפיעות על שילובם והטמעתם של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית - הספר .
מחקר שבחן את השאלה :  מהו מקור הפער בין תקשוב בתחומי חיים רבים לבין זה שבבתי הספר בעבודת הדוקטוראט שלה טוענת ד " ר גיזה שביב : " בתי - הספר נמצאים מחוץ למהפכת התקשוב בגלל איכות התקשוב ורמת האוריינות המתוקשבת של המנהל ,  שהוא  " המפתח "  לקידום ,  לשילוב ולהטמעה של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית - הספר ."
 
חשיבות הצומת בין שני העולמות במחקרה שביב מציעה את התפיסה שהצומת ששני העולמות נפגשים בו הוא נקודת מפנה מכרעת ,  הנובעת מהמפגש בין עולם הניהול לעולם הדיגיטלי ומהווה שינוי פרדיגמטי – מהפך תרבותי .  המפגש בין שני העולמות מחבר ומשלב את הצרכים של המנהל בבית הספר עם הפוטנציאל הטמון בכלים המתוקשבים ומייצר תובנות חדשות הבאות לידי ביטוי בשורה של יוזמות מתוקשבות .
נקודת מפנה תרבותית נקודת מפנה תפקודית נקודת מפנה אישית מניעים להתמקשבות מיזוג והטמעה בין שני עולמות הגדרת תפקיד כמנהל מתוקשב זיהוי פער ביצוע למידה לקראת אוריינות תקשוב ניהול רשתי פרקטאלי הובלת יוזמות חינוכיות מערכתיות
צומת  1:  מוטיבציה להתמקשב המנהלים מייחסים את הצורך בהתמקשבות שלהם ברצון להשתפר ,  להתמקצע ולהתייעל כמנהלים ,  לשמש דוגמה אישית ולשפר את הפדגוגיה .  עמדות  חיוביות  כלפי ערך התקשוב החינוך עמדות  שליליות  כלפי ערך התקשוב החינוך
צומת  2:  נקודת מפנה אישית שליטה במיומנויות התקשוב והבנתם של עקרונות התרבות הדיגיטלית .  אצל מנהלים רבים כבר בצומת זו החל להתגבש  מהלך המוביל מנקודת המפנה האישית לנקודת המפנה התפקודית . ללמוד תחילה אוריינות תקשוב מה צריך לעשות ?
צומת  3:  נקודת מפנה תפקודית נקודת מפנה תפקודית ,  המהווה סוג של שינוי פרדיגמטי ,  טרנספורמציה שעל מנהל בית - הספר לעבור כדי שיצליח לתפקד מבחינה מקצועית ואישית בתרבות דיגיטלית מתוקשבת אוריינות דיגיטלית עולם הניהול אוריינות דיגיטלית עולם הניהול
צומת  4:  נקודת המפנה התרבותית הבניית תרבות ארגונית מתוקשבת ,  שמייצגת את הטמעתם של עקרונות התרבות הדיגיטלית לתוך העולם של התרבות הארגונית בבית - הספר ,  ויצירת דפוסי ניהול חדשים ,  סינרגטיים במהותם ,  ההופכים את השלם לגדול מסכום חלקיו – מעבר לדפוס ניהול רשתי - פרקטלי .  אוריינות דיגיטלית תרבות בי " ס אוריינות דיגיטלית תרבות בי " ס
צומת  5:  ניהול רשתי - פרקטלי ניהול רשתות התומכות בקבוצות ,  אפשור גדילה וסיוע להתפתחותן של קבוצות חדשות ומעודדות שיתוף ,  הערכה ויצירה של ידע חדש .  רשתות משתנות כל הזמן ,  ולכן הן מתאפיינות בגמישות ,  בסתגלנות ובהתעדכנות .  יוזמות חינוכיות מתוקשבות  דפוס ניהול רשתי - פרקטלי
ניהול פרקטלי המאפיין הפרקטלי בניהול משתקף בכך שעקרונות שמפעילים את המנהל מפעילים גם את המורים ,  את התלמידים ,  את הפעילויות הבית - ספריות ,  את הפיקוח ,  את ההורים ,  את הרשות ,  את המשרד ,  וכן גורמים נוספים בקהילה .  כגון :  אתרים שקשורים לבית - הספר .
דוגמה למנהלת מתוקשבת  ( הדגם השלישי ) ( יפה בן - עמי , 2005) " סביבת הלמידה הרגילה ,  כפי שכבר צוין ,  מתאפיינת בליניאריות ,  בסטטיות ,  בסמליות ובאסינכרוניות .  עתה היא הורחבה ,  ונוספה לה סביבת למידה מתוקשבת ,  המתאפיינת במורכבות ,  בדינמיות ,  בקישוריות ,  בריבוי מדיה ובסינכרוניות " היינו צריכים ללמוד להשתמש בסביבה חדשה ומורכבת זו .  מטרתנו היתה לשזור את הפדגוגיה בתקשוב באופן מושכל ,  ולפיכך ,  כנקודת פתיחה ,  שובצו המחשבים והתקשורת בכל מקום שיש בו למידה ".
תפיסת התפקיד של מנהלת בית הספר " מחויבות של ההנהלה לרעיון ולדרך :  מנהל בית - הספר צריך להיות מחויב לכל התהליכים ,  לשמש דוגמה בהתנהגותו ובדרך פעולתו ,  לשמר את ההתלהבות לאורך זמן ,  לתמוך ,  לחזק ולעודד ,  ולהחדיר מפעם לפעם התלהבות חדשה ואתגרים חדשים "
מה נדרש להובלת בית הספר לשינוי ? חזון משותף ובניית פרוגרמה חינוכית יצירת תנאים לצמצום הפער בין החזון ליישום שינוי מערכתי גמישות מספקת של הארגון להשתנות לחשוב בלי הרף על התועלת והקידום של התלמידים מחויבות של ההנהלה לרעיון ולדרך השקעה בצוות  ( הדרכה ,  תמיכה ופיתוח ) הצמחת מומחיות בית - ספרית
מה נדרש להובלת בית הספר לשינוי ? פיתוח סביבת למידה עשירה ,  מגוונת ועתירת תקשוב ניהול ידע כולל שפה ארגונית אחידה ונורמות אחידות יצירת אקלים של למידה יצירתית המעודדת יזמות : מדידה והערכה לצורך שיפור ראייה ביקורתית : אחריותיות  ( accountability ) הכרה בעובדה שקשיים הם חלק מהתהליך
 
דגם המנהיגות של של מייקל פולן  (2001) מחוייבות ( פנימית וחיצונית ) עמיתים יותר דברים טובים מתרחשים תוצאות מנהיגים התלהבות אנרגטיות תקווה מטרות  מוסריות הבנת שינויים לכידות בעשייה יצירת יחסים יצירה  ושיתוף   בידע ( חיצונית ופנימית )
תכונות של מנהיגות משלבת תקשוב חזון ,  השראה ,  יצירתיות ,   נכונות ללקיחת סיכונים מחושבים לא בהכרח מנהל בית הספר הוא זה שמנהיג את התקשוב אבל הכנסת שינויים מחייבת תמיכה של המנהל בעל יכולות לשלב את המחשב בעבודתו כמנהל מבין את המורכבות גם בעת קבלת החלטות מעודד למידת עמיתים – מאפשר מבנים המעודדים שיתוף ברעיונות במרחב הבית ספרי כולו מאפשר עבודה משותפת משתף מידע וידע  מייצר הזדמנויות ומאפשר ניצולן לחדשנות  ממצאי מחקר בינלאומי בהשתתפות אוסטרליה ,  אנגליה ,  וארה " ב  (2007)
מסקנות מחקר על תפקיד המנהלים בהטמעת תקשוב בבתי ספר באוסטרליה   ( Kathryn Moyle, 2006 ) משתתפי מחקר מקיף באוסטרליה מצביעים על חשיבות הנהגת בית הספר ובעיקר המנהל על הטמעת תקשוב בבתי הספר : עמדותיהם מצביעות על כך שמנהלי בתי ספר חייבים להיות מנהיגים המובילים את יוזמות שילוב התקשוב בבית ספרם בתוכניות הלימודים ,  בהוראה ובלמידה .  הם צריכים להיות המנהיגים הפדגוגיים ואינם יכולים להסתפק בתמיכה בלבד .  המנהלים חייבים להיות אנשי המפתח ועליהם להבין את משמעות התוצאות של החלטותיהם על בית ספרם והקהילה ,  כמו גם על ההוראה והלמידה .
סגנונות מנהיגות מנהיגות ממוצבת  -  Situational leadership –  מנהיג מסוג זה הוא בעל יכולת לזהות את רמת הנכונות והרצון של כל אחד מאנשי צוותו לצורך ביצוע המשימות והשגת היעדים ולקיים איתם אינטראקציות בהתאם .  מנהיגות תלויית מצב / זמן  -  Contingent leadership מנהיגות היודעת להבחין בין רצוי למצוי ולפתור בעיות בהתאם למצבים משתנים במציאות ובעיתוי .
מנהיגות של תמורות    Transformational  leadership    –  מנהיג מסוג זה מזהה מצבים של שינוי ותמורה ומאופיין ב : ידע להתנהל במצבים של שינוי ודינמיות הבנה ודאגה לדברים שמטרידים את אנשי הסגל שלו הבנה כיצד להתנהל בקולגיאליות ותוך שיתוף בבית ספרו הדגשת המימדים האתיים והרפלקטיביים של מנהיגותו
רפורמה לאומית טובה אסור לה לטפח תחרות בין מנהלי בתי ספר ,  אלא להבטיח שיתוף פעולה בין מנהלי בתי הספר באותו מחוז . מנהלי בתי ספר השותפים לתהליך השינוי צריכים לא רק לדאוג להתקדמות מהירה של בית ספרם אלא גם להתקדמות של שאר בתי הספר .  לאילו כיוונים צריכה רפורמה חינוכית לאומית לחתור ?   למצוינות של בתי ספר או להתקדמות מושהית ,  הדרגתית יותר ומאוזנת ?  ( מייקל פולן )
המודל של יצירת  " איי מצוינות "  של בתי ספר יש בו כדי לפגום בתהליך יישום של רפורמה חינוכית ובשינויים הקוריקולריים שהיא חותרת להשיג .  ברפורמה חינוכית מוצלחת יש חשיבות ליצירת התפתחות מאוזנת בין בתי הספר .
לא מגדלור אחד אלא רשת של מגדלורים על מחוז דרום לחבר את האיים שנוצרו ליבשה אחת  הדדיות שיתופיות בתהליך אוטונומיות מכוונות עצמית קישוריות סביבות למידה אישיות שיתופיות בתוצרים
מצויינות בית ספרית מקום ראשון על פי האחרון ישראל מובילה בפערים  ( מבחני פיזה )  שיעור השונות בישראל היה גבוה במיוחד הן בין בתי ספר והן בתוך בתי הספר ,  ועמד על  100  נקודות במדעים ועל  125  נקודות במתמטיקה וקריאה .  בשנת  2000  עמד שיעור השונות על  31%  בהשוואה ל־  1.7%  בפינלנד ,  ל־  9%  בקנדה ול־  22%  בממוצע .
מנהלי בתי ספר השותפים לתהליך השינוי צריכים לא רק לדאוג להתקדמות מהירה של בית ספרם אלא גם להתקדמות של שאר בתי הספר .  רפורמה חינוכית  מוצלחת ברמה הלאומית  מחייבת התקדמות מושהית ולא  פערים  בהתקדמות בין בתי ספר .
הפערים בישראל והשוואה לשאר המדינות ( מתוך מצגת של ראמ " ה  2006) 40 11 31 ממוצע המדינה המובילה – הפדרציה הרוסית  - 565
משימה מנהיגותית :  מאבק בפערים   מקום ראשון על פי האחרון
משימה לאומית – הבאת הפריפריה למרכז  התחלת פרויקט התאמת מערכת החינוך למאה ה -21  בשני מחוזות הארץ הנמצאים בפריפריה היא מסר חשוב שצריך שיובן גם ברמה המחוזית .  המנהיגות החינוכית בדרום ישראל קיבלה הזדמנות להוביל את התהליך הלאומי .  מכאן נגזרת מחוייבות לפעול יחד לטובת האזור כולו ,  על מרכיביו הייחודיים .  הראיה המערכתית -  מחוזית צריכה להיות נחלת כל המנהלים במחוז .
משימה מנהיגותית  -  שיתוף אזורי רעיון האשכולות של התאמת מערכת החינוך למאה ה -21  הוא  הזדמנות טובה לשיתוף אזורי
להרים את הרף להוריד את הפער מרימים את הרף של למידת המצויינים תוך צמצום פער של החלשים . צמצום הפער הוא היעד המנהיגותי החשוב יותר
סיכום מודל ניהול פרקטלי מיזוג האוריינות הדיגיטלית בעבודת המנהל מנהיגות של העלאת הרף תוך צמצום פערים מנהיגות בראיה שיתופית בין - מוסדית
אליס :  " בארצנו ,  היית מגיעה ,  בדרך כלל ,  למקום אחר ,  לו רצת מהר מאוד והרבה זמן כמו שרצנו ." המלכה האדומה :  " איזו ארץ איטית !  כאן ,  לעומת זאת ,  עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה ,  כדי להישאר באותו המקום .  אם את רוצה להגיע למקום אחר ,  את צריכה לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר ." ( " מבעד למראה ומה אליס מצאה שם " ,  לואיס קרול )
פראפרזה על מערכת החינוך  במאה ה -21 " על־פי נתוני האו " ם ,  עברה האנושות בעשור האחרון את סף רמת האוריינות של  80  אחוז ...  המשמעויות של מהפכה זאת נראו עד לאחרונה אדירות ,  אבל בעשור הראשון של המאה ה־  21  כבר מתחילים להבין שהריצה המטורפת קדימה הייתה לכל היותר עמידה במקום "  ( שיזף רפאלי בתפקיד המלכה האדומה –  " תקליק תצליח ",  אודיסאה ,  גיליון  4, 2009)
תודה על ההקשבה וההשתתפות

הרצאה3 ניהול בית_ספר_בעידן_הדיגיטלי_רפי-דודזון_3-11-10

  • 1.
    מנהיגות חינוכית בעידןהדיגיטלי ד " ר רפי דודזון כנס מנהלים , מחוז דרום 4/11/2010
  • 2.
    נושאי ההרצאה רקע - התרבות הדיגיטלית בחברה של ימינו למידה בסביבות הרשת - מסגרת מושגית ניהול בית ספר המשלב מיומנויות המאה ה -21 מאפייני המנהיגות של המנהל בעידן הדיגיטלי
  • 3.
    האם עדיין יש " בית ספר "? מה מקומם של ספרי הלימוד בהיסטוריה בעידן של ויקיליקס ? האם ספרי הלימוד לא הולכים ונקברים בתוך רשת האינטרנט ? להחליף שם ל " בית רשת "
  • 4.
    התפתחות תרבות ביתספרית מדג לחכה והופ ... לרשת
  • 5.
    ניהול של " האכלה " " לתת את הדגים " ניהול לינארי ( קווי ) מלמעלה כלפי מטה - שרשרת מזון הירארכית המנהל " מאכיל " את המורים ש " מאכילים " את התלמידים אין עבודת צוות לא נוצרת תרבות עבודה של שיתוף הדדי
  • 6.
    ניהול של חכותניהול במקביל ( קווים מקבילים ) אין ראיה הוליסטית מערכתית מורים מומחים אבל מעט עבודת צוות מורים רוכשים את מומחיותם מחוץ לבית הספר , אין עבודה כקהילה לומדת פרויקטים בית ספריים ללא קשר ביניהם הרבה עשייה ופעילות במקביל וללא קשרים ואינטגרציה ביניהם
  • 7.
    תרבות של שיתוףרשת - תרבות של שיתוף
  • 8.
    ניהול מרושת ראיההוליסטית מערכתית מתואמת ומרובת קשרים בית ספר לומד ( קהילה לומדת ) שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות ושכבות גיל ( מורים - מורים , מורים - תלמידים , תלמידים - תלמידים ) שיתופי פעולה בית ספר - קהילה קשרים הדדיים בין מורים - הורים - תלמידים שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ לבית הספר ( בתי - ספר אחרים , מוסדות להכשרת מורים , אקדמיה , קהילה )
  • 9.
    קונטקסט תרבותי בומתרחשים תהליכי ההשתנות סביבת החיים של המאה ה -21 תרבות הצעירים תרבות העבודה תרבות הלמידה
  • 10.
  • 11.
    מה מאפיין אתדור העידן הדיגיטלי ? מצפים לטכנולוגיות קונקטיביות בכל זמן ומקום תלויים בריבוי - טכנולוגיות מאותגרים על ידי חוויות הקשורות לטכנולוגיות חדשניות משתמשים בטכנולוגיות ליצירת צורות של רשתות חברתיות
  • 12.
    מולטיטסקינג - מתכוננים לבחינה
  • 13.
    משלימים שעות שינהבשיעור פרונטלי
  • 14.
    מיומנויות נדרשות בעבודהבעידן זה יכולת לחוש בנוח בעת עבודה עם טכנולוגיות ניהול מידע גמישות ואדפטיביות לסביבות משתנות יכולת ללמידה עצמית בסביבה המשתנה תדיר של מיומנויות , טכנולוגיות ותהליכים מיומנויות עבודה בצוות ויכולת לתקשר באמצעות טכנולוגיות התקשורת
  • 15.
    שינויים ברשת האינטרנטמצרכנים ליצרנים
  • 16.
    מושגי יסוד הקשוריםלטכנולוגיות החדשות Social software תוכנות חברתיות – בלוגים , ויקי , פודקסטינג , וידאובלוגים , רשתות חברתיות , Folksonomy metadata יצירת תגיות - המשתמשים יוצרים מילים ( תגיות , tags ) המאפשרות איתור וזיהוי התוכן שהם כותבים . "Wisdom of crowds” חוכמת ההמון
  • 17.
    תרבות למידה ביתספרית : מתרבות של ' העברה ' לתרבות משתפת
  • 18.
    למידה - הגישות של המודל הפיני למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע " י קבוצת לומדים . למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף ( הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף ). אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה פעילה תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות , חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע . היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים .
  • 19.
    למידה חברתית ועוצמתהלמידה השיתופית למידה משותפת collaborative learning ) ) מתרחשת דרך " משא ומתן על משמעות " (Wenger) מושגים מרכזיים הם הרפלקציה והדיאלוג הלמידה החברתית מתרחשת כאשר הידע נוצר במהלך דיאלוג ביקורתי בין המשתתפים בלמידה
  • 20.
    תצפיות בסביבה מאמריםוחומרי קריאה מקורות מולטימדיה סימולציות דיאלוג קודם נוכח חיפוש ברשת עבודה במעבדה ידע וניסיון אישי מרחב השיח המשותף סביבה דיאלוגית להבניית מיומנויות אקדמיות ומיקום המורה מרחבי שיח חיצוניים
  • 21.
    פדגוגיה של למידהשיתופית מאופיינת ב : דיאלוג ושיתוף לבנייה של משמעות מכוונת בעיות בין - תחומיות שקיפות יצירתיות אימפרוביזציה תהליכים בוני ידע רפלקסיה עצמית וקבוצתית תפקידי לומד - מלמד דינאמיים ומתחלפים למידה אוטונומית המונעת על ידי הלומד .
  • 22.
    קונקטיביזם : יסודות לפרדיגמה חדשה בתחום הפדגוגיה ואסטרטגיות הלמידה ג ' ורג ' סיימנס (2004)
  • 23.
    מהי למידה עלפי הקונקטיביזם ? " למידה היא היכולת לבנות ולחצות את הרשת לאורכה ולרוחבה , לקיים קשרים הדדיים עם כלים כמו המחשב , ועם עמיתים ללמידה " http://halfanhour.blogspot.com/2007/02/what-connectivism-is.html
  • 24.
    הלמידה כרשת "קהילת למידה " היא צומת (node) אחת ברשת גדולה של צמתים . הרשת מורכבת משניים או יותר צמתים אליהם מובילים קשרים לצורך שיתוף במשאבים . הקשרים יכולים להיות מכל סדר גודל וחוזק , תלוי בריכוז המידע , מספר הפרטים המנווטים דרך כל קשר יחיד מתוך כלל הקשרים ". Siemens, G. (2008). Connectivism: A learning theory for today’s learner, website .   http://www.connectivism.ca/about.html
  • 25.
    ידע הוא יצירהשל קשרים בין צמתים של מידע ( רשתות ) ידע הוא ריזומטי – אין לו התחלה אמצע וסוף
  • 26.
    ידע אינו בראשושל הלומד בלבד בקונקטיביזם ידע גם מפוזר ברכיבים חיצוניים ללומד הלומד יכול להתחבר אליהם מכל מקום ובכל רגע לצורך חשיבה , פתרון בעיות והסקת מסקנות בעזרתם של : מחשבים רשתות
  • 27.
    מודל הלמידה הקישורית ( קונקטביסטית ) שיתוף במהלך למידה חוצה רשתות וגבולות קישוריות – קשרים חזקים , חלשים ומסועפים במרחבי הרשת הם חלק מהלמידה ידע היחיד נמצא גם ברכיבים אלקטרוניים ואנושיים נוספים ברשת – הידע נמצא באינטראקציות שינויים מהירים והתעדכנות שוטפת בסביבה מוצפת מידע
  • 28.
    מודל הלמידה הקונקטביסטי (2) הלומד שותף ביצירת הידע ולא רק בצריכתו למידה לא - פורמאלית היא חלק בלתי נפרד מהלמידה הפורמאלית רלוונטיות של נושאי הלימוד ללומד רפלקטיביות ומטא - חשיבה
  • 29.
    קונקטיביזם הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת למידה מסורתית המורה במרכז והלמידה ממוקדת מקום
  • 30.
    מערכת קושיה ,2004 הוראה נתמכת מחשב מרחבי למידה בבית הספר מה ההבדל ?
  • 31.
  • 32.
  • 33.
  • 34.
    מודל הכיתה המפוצלת למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה דרך מחשב נייד למידה ללא מחשב
  • 35.
    מגוון ברשת קבלת החלטות בסביבה מרובת - מידע צורך בבחירה , סינון , קבלת החלטות מה רעיל ? מה אכיל ? מה מיותר ? מה מזין ? מה נוצץ ומבריק וריק מתוכן אמיתי ?
  • 36.
    לרתום את המידעשעלה ברשת לשרותנו לדעת כיצד להשתמש במידע באופן נבון ומעשי
  • 37.
    להיות מרושת אולא להיות ? על קווים לניהול בי " ס במאה ה -21
  • 38.
    מנהל בצומת מתרבות לינארית לתרבות הרשת מנהלי בתי - ספר כיום הם תוצר המבוסס על : תרבות הספר הליניארית , נטולת המחשב והתקשוב שימוש בידע ובמיומנויות יסוד של קריאה וכתיבה מתרבות לינארית לתרבות של רשת כלומד מבוגר עליו ללמוד לתפקד אישית ומקצועית בחברה שתרבותה נעשית דיגיטלית יותר ויותר השליטה במיומנויות המאה ה -21 נהפכה לדרישה בסיסית בעולם העבודה המודרני ולכלי עבודה בסיסי למנהלים במגזרים השונים .
  • 39.
    מנהיגות משתפת בסביבהמתוקשבת המטרה : להעצים את יכולות מנהיגות מובילת מימנויות המאה ה -21 בחינוך באמצעות טכנולגיות מאפשרות שיתוף מנהיגות שיתופיות תקשוב ICT
  • 40.
    מקומו של המנהלבהטמעת תקשוב בבית הספר שביב בדקה במחקרה את אחד " המפתחות " האפשריים להסבר הפער בין הפוטנציאל הטכנולוגי לבין מימושו במערכת החינוך , את האוריינות המתוקשבת של מנהל בית - ספר , מתוך הנחה שרמת האוריינות המתוקשבת שלו ואיכותה משפיעות על שילובם והטמעתם של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית - הספר .
  • 41.
    מחקר שבחן אתהשאלה : מהו מקור הפער בין תקשוב בתחומי חיים רבים לבין זה שבבתי הספר בעבודת הדוקטוראט שלה טוענת ד " ר גיזה שביב : " בתי - הספר נמצאים מחוץ למהפכת התקשוב בגלל איכות התקשוב ורמת האוריינות המתוקשבת של המנהל , שהוא " המפתח " לקידום , לשילוב ולהטמעה של תהליכים מתוקשבים ברמה המערכתית בבית - הספר ."
  • 42.
  • 43.
    חשיבות הצומת ביןשני העולמות במחקרה שביב מציעה את התפיסה שהצומת ששני העולמות נפגשים בו הוא נקודת מפנה מכרעת , הנובעת מהמפגש בין עולם הניהול לעולם הדיגיטלי ומהווה שינוי פרדיגמטי – מהפך תרבותי . המפגש בין שני העולמות מחבר ומשלב את הצרכים של המנהל בבית הספר עם הפוטנציאל הטמון בכלים המתוקשבים ומייצר תובנות חדשות הבאות לידי ביטוי בשורה של יוזמות מתוקשבות .
  • 44.
    נקודת מפנה תרבותיתנקודת מפנה תפקודית נקודת מפנה אישית מניעים להתמקשבות מיזוג והטמעה בין שני עולמות הגדרת תפקיד כמנהל מתוקשב זיהוי פער ביצוע למידה לקראת אוריינות תקשוב ניהול רשתי פרקטאלי הובלת יוזמות חינוכיות מערכתיות
  • 45.
    צומת 1: מוטיבציה להתמקשב המנהלים מייחסים את הצורך בהתמקשבות שלהם ברצון להשתפר , להתמקצע ולהתייעל כמנהלים , לשמש דוגמה אישית ולשפר את הפדגוגיה . עמדות חיוביות כלפי ערך התקשוב החינוך עמדות שליליות כלפי ערך התקשוב החינוך
  • 46.
    צומת 2: נקודת מפנה אישית שליטה במיומנויות התקשוב והבנתם של עקרונות התרבות הדיגיטלית . אצל מנהלים רבים כבר בצומת זו החל להתגבש מהלך המוביל מנקודת המפנה האישית לנקודת המפנה התפקודית . ללמוד תחילה אוריינות תקשוב מה צריך לעשות ?
  • 47.
    צומת 3: נקודת מפנה תפקודית נקודת מפנה תפקודית , המהווה סוג של שינוי פרדיגמטי , טרנספורמציה שעל מנהל בית - הספר לעבור כדי שיצליח לתפקד מבחינה מקצועית ואישית בתרבות דיגיטלית מתוקשבת אוריינות דיגיטלית עולם הניהול אוריינות דיגיטלית עולם הניהול
  • 48.
    צומת 4: נקודת המפנה התרבותית הבניית תרבות ארגונית מתוקשבת , שמייצגת את הטמעתם של עקרונות התרבות הדיגיטלית לתוך העולם של התרבות הארגונית בבית - הספר , ויצירת דפוסי ניהול חדשים , סינרגטיים במהותם , ההופכים את השלם לגדול מסכום חלקיו – מעבר לדפוס ניהול רשתי - פרקטלי . אוריינות דיגיטלית תרבות בי " ס אוריינות דיגיטלית תרבות בי " ס
  • 49.
    צומת 5: ניהול רשתי - פרקטלי ניהול רשתות התומכות בקבוצות , אפשור גדילה וסיוע להתפתחותן של קבוצות חדשות ומעודדות שיתוף , הערכה ויצירה של ידע חדש . רשתות משתנות כל הזמן , ולכן הן מתאפיינות בגמישות , בסתגלנות ובהתעדכנות . יוזמות חינוכיות מתוקשבות דפוס ניהול רשתי - פרקטלי
  • 50.
    ניהול פרקטלי המאפייןהפרקטלי בניהול משתקף בכך שעקרונות שמפעילים את המנהל מפעילים גם את המורים , את התלמידים , את הפעילויות הבית - ספריות , את הפיקוח , את ההורים , את הרשות , את המשרד , וכן גורמים נוספים בקהילה . כגון : אתרים שקשורים לבית - הספר .
  • 51.
    דוגמה למנהלת מתוקשבת ( הדגם השלישי ) ( יפה בן - עמי , 2005) " סביבת הלמידה הרגילה , כפי שכבר צוין , מתאפיינת בליניאריות , בסטטיות , בסמליות ובאסינכרוניות . עתה היא הורחבה , ונוספה לה סביבת למידה מתוקשבת , המתאפיינת במורכבות , בדינמיות , בקישוריות , בריבוי מדיה ובסינכרוניות " היינו צריכים ללמוד להשתמש בסביבה חדשה ומורכבת זו . מטרתנו היתה לשזור את הפדגוגיה בתקשוב באופן מושכל , ולפיכך , כנקודת פתיחה , שובצו המחשבים והתקשורת בכל מקום שיש בו למידה ".
  • 52.
    תפיסת התפקיד שלמנהלת בית הספר " מחויבות של ההנהלה לרעיון ולדרך : מנהל בית - הספר צריך להיות מחויב לכל התהליכים , לשמש דוגמה בהתנהגותו ובדרך פעולתו , לשמר את ההתלהבות לאורך זמן , לתמוך , לחזק ולעודד , ולהחדיר מפעם לפעם התלהבות חדשה ואתגרים חדשים "
  • 53.
    מה נדרש להובלתבית הספר לשינוי ? חזון משותף ובניית פרוגרמה חינוכית יצירת תנאים לצמצום הפער בין החזון ליישום שינוי מערכתי גמישות מספקת של הארגון להשתנות לחשוב בלי הרף על התועלת והקידום של התלמידים מחויבות של ההנהלה לרעיון ולדרך השקעה בצוות ( הדרכה , תמיכה ופיתוח ) הצמחת מומחיות בית - ספרית
  • 54.
    מה נדרש להובלתבית הספר לשינוי ? פיתוח סביבת למידה עשירה , מגוונת ועתירת תקשוב ניהול ידע כולל שפה ארגונית אחידה ונורמות אחידות יצירת אקלים של למידה יצירתית המעודדת יזמות : מדידה והערכה לצורך שיפור ראייה ביקורתית : אחריותיות ( accountability ) הכרה בעובדה שקשיים הם חלק מהתהליך
  • 55.
  • 56.
    דגם המנהיגות שלשל מייקל פולן (2001) מחוייבות ( פנימית וחיצונית ) עמיתים יותר דברים טובים מתרחשים תוצאות מנהיגים התלהבות אנרגטיות תקווה מטרות מוסריות הבנת שינויים לכידות בעשייה יצירת יחסים יצירה ושיתוף בידע ( חיצונית ופנימית )
  • 57.
    תכונות של מנהיגותמשלבת תקשוב חזון , השראה , יצירתיות , נכונות ללקיחת סיכונים מחושבים לא בהכרח מנהל בית הספר הוא זה שמנהיג את התקשוב אבל הכנסת שינויים מחייבת תמיכה של המנהל בעל יכולות לשלב את המחשב בעבודתו כמנהל מבין את המורכבות גם בעת קבלת החלטות מעודד למידת עמיתים – מאפשר מבנים המעודדים שיתוף ברעיונות במרחב הבית ספרי כולו מאפשר עבודה משותפת משתף מידע וידע מייצר הזדמנויות ומאפשר ניצולן לחדשנות ממצאי מחקר בינלאומי בהשתתפות אוסטרליה , אנגליה , וארה " ב (2007)
  • 58.
    מסקנות מחקר עלתפקיד המנהלים בהטמעת תקשוב בבתי ספר באוסטרליה ( Kathryn Moyle, 2006 ) משתתפי מחקר מקיף באוסטרליה מצביעים על חשיבות הנהגת בית הספר ובעיקר המנהל על הטמעת תקשוב בבתי הספר : עמדותיהם מצביעות על כך שמנהלי בתי ספר חייבים להיות מנהיגים המובילים את יוזמות שילוב התקשוב בבית ספרם בתוכניות הלימודים , בהוראה ובלמידה . הם צריכים להיות המנהיגים הפדגוגיים ואינם יכולים להסתפק בתמיכה בלבד . המנהלים חייבים להיות אנשי המפתח ועליהם להבין את משמעות התוצאות של החלטותיהם על בית ספרם והקהילה , כמו גם על ההוראה והלמידה .
  • 59.
    סגנונות מנהיגות מנהיגותממוצבת - Situational leadership – מנהיג מסוג זה הוא בעל יכולת לזהות את רמת הנכונות והרצון של כל אחד מאנשי צוותו לצורך ביצוע המשימות והשגת היעדים ולקיים איתם אינטראקציות בהתאם . מנהיגות תלויית מצב / זמן - Contingent leadership מנהיגות היודעת להבחין בין רצוי למצוי ולפתור בעיות בהתאם למצבים משתנים במציאות ובעיתוי .
  • 60.
    מנהיגות של תמורות Transformational leadership – מנהיג מסוג זה מזהה מצבים של שינוי ותמורה ומאופיין ב : ידע להתנהל במצבים של שינוי ודינמיות הבנה ודאגה לדברים שמטרידים את אנשי הסגל שלו הבנה כיצד להתנהל בקולגיאליות ותוך שיתוף בבית ספרו הדגשת המימדים האתיים והרפלקטיביים של מנהיגותו
  • 61.
    רפורמה לאומית טובהאסור לה לטפח תחרות בין מנהלי בתי ספר , אלא להבטיח שיתוף פעולה בין מנהלי בתי הספר באותו מחוז . מנהלי בתי ספר השותפים לתהליך השינוי צריכים לא רק לדאוג להתקדמות מהירה של בית ספרם אלא גם להתקדמות של שאר בתי הספר . לאילו כיוונים צריכה רפורמה חינוכית לאומית לחתור ? למצוינות של בתי ספר או להתקדמות מושהית , הדרגתית יותר ומאוזנת ? ( מייקל פולן )
  • 62.
    המודל של יצירת " איי מצוינות " של בתי ספר יש בו כדי לפגום בתהליך יישום של רפורמה חינוכית ובשינויים הקוריקולריים שהיא חותרת להשיג . ברפורמה חינוכית מוצלחת יש חשיבות ליצירת התפתחות מאוזנת בין בתי הספר .
  • 63.
    לא מגדלור אחדאלא רשת של מגדלורים על מחוז דרום לחבר את האיים שנוצרו ליבשה אחת הדדיות שיתופיות בתהליך אוטונומיות מכוונות עצמית קישוריות סביבות למידה אישיות שיתופיות בתוצרים
  • 64.
    מצויינות בית ספריתמקום ראשון על פי האחרון ישראל מובילה בפערים ( מבחני פיזה ) שיעור השונות בישראל היה גבוה במיוחד הן בין בתי ספר והן בתוך בתי הספר , ועמד על 100 נקודות במדעים ועל 125 נקודות במתמטיקה וקריאה . בשנת 2000 עמד שיעור השונות על 31% בהשוואה ל־ 1.7% בפינלנד , ל־ 9% בקנדה ול־ 22% בממוצע .
  • 65.
    מנהלי בתי ספרהשותפים לתהליך השינוי צריכים לא רק לדאוג להתקדמות מהירה של בית ספרם אלא גם להתקדמות של שאר בתי הספר . רפורמה חינוכית מוצלחת ברמה הלאומית מחייבת התקדמות מושהית ולא פערים בהתקדמות בין בתי ספר .
  • 66.
    הפערים בישראל והשוואהלשאר המדינות ( מתוך מצגת של ראמ " ה 2006) 40 11 31 ממוצע המדינה המובילה – הפדרציה הרוסית - 565
  • 67.
    משימה מנהיגותית : מאבק בפערים מקום ראשון על פי האחרון
  • 68.
    משימה לאומית –הבאת הפריפריה למרכז התחלת פרויקט התאמת מערכת החינוך למאה ה -21 בשני מחוזות הארץ הנמצאים בפריפריה היא מסר חשוב שצריך שיובן גם ברמה המחוזית . המנהיגות החינוכית בדרום ישראל קיבלה הזדמנות להוביל את התהליך הלאומי . מכאן נגזרת מחוייבות לפעול יחד לטובת האזור כולו , על מרכיביו הייחודיים . הראיה המערכתית - מחוזית צריכה להיות נחלת כל המנהלים במחוז .
  • 69.
    משימה מנהיגותית - שיתוף אזורי רעיון האשכולות של התאמת מערכת החינוך למאה ה -21 הוא הזדמנות טובה לשיתוף אזורי
  • 70.
    להרים את הרףלהוריד את הפער מרימים את הרף של למידת המצויינים תוך צמצום פער של החלשים . צמצום הפער הוא היעד המנהיגותי החשוב יותר
  • 71.
    סיכום מודל ניהולפרקטלי מיזוג האוריינות הדיגיטלית בעבודת המנהל מנהיגות של העלאת הרף תוך צמצום פערים מנהיגות בראיה שיתופית בין - מוסדית
  • 72.
    אליס : " בארצנו , היית מגיעה , בדרך כלל , למקום אחר , לו רצת מהר מאוד והרבה זמן כמו שרצנו ." המלכה האדומה : " איזו ארץ איטית ! כאן , לעומת זאת , עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה , כדי להישאר באותו המקום . אם את רוצה להגיע למקום אחר , את צריכה לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר ." ( " מבעד למראה ומה אליס מצאה שם " , לואיס קרול )
  • 73.
    פראפרזה על מערכתהחינוך במאה ה -21 " על־פי נתוני האו " ם , עברה האנושות בעשור האחרון את סף רמת האוריינות של 80 אחוז ... המשמעויות של מהפכה זאת נראו עד לאחרונה אדירות , אבל בעשור הראשון של המאה ה־ 21 כבר מתחילים להבין שהריצה המטורפת קדימה הייתה לכל היותר עמידה במקום " ( שיזף רפאלי בתפקיד המלכה האדומה – " תקליק תצליח ", אודיסאה , גיליון 4, 2009)
  • 74.
    תודה על ההקשבהוההשתתפות