סיכום מאמר סבריבסקי
•Download as DOC, PDF•
2 likes•3,464 views
תודה רבה לרחל תורג'מן יישר כוח
Recommended
Recommended
More Related Content
Similar to סיכום מאמר סבריבסקי
Similar to סיכום מאמר סבריבסקי (11)
More from Shaby Haim
More from Shaby Haim (20)
סיכום מאמר סבריבסקי
- 1. מה לחינוך ולתקציב המדינה ? שלמה סבירסקי s המאמר עוסק בקשר שבין המדיניות המקרו כלכלית של ממשלות ישראל לבין מדיניותן בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה ומתמקד בעשור הנוכחי, שבו נרשמו קיצוצים גדולים בתקציביהם של משרד החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה. עם היציאה מן המשבר אימצה הממשלה מדיניות מחמירה של צמצום תקציבי, אשר נועדה לסייע למגזר העסקי, אך בו בזמן מנציחה את משבר התקצוב של מערכות השירותים הציבוריים. במקביל, עשור זה מתאפיין בגלים של דיון ציבורי ער בסוגיות של חינוך והשכלה גבוהה. מזמן לזמן עולה מערכת החינוך לכותרות גם בעקבות הישגיהם הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים בין לאומיים. בדרך כלל הדיון הציבורי נוטה להתמקד בסוגיות שהן אופייניות ולכאורה אף ייחודיות למערכת החינוך: איכותו של כוח ההוראה, מספר התלמידים בכיתה, תוכנית הליבה או מידת האוטונומיה של מנהלי בתי הספר והמוסדות האקדמיים .עם כל החשיבות הנודעת לסוגיות אלה, אין להבין את המתרחש בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה מבלי לבחון את המדיניות המקרו כלכלית והמקרו חברתית של ממשלות ישראל. תקציב ושוויון - במערכת החינוך היעד האופרטיבי הוא לסדר את האוכלוסייה רמות רמות, כך שכל רמה תקבל את הידע ש"הולם אותה" מידי מורות ומורים אשר "הולמים" את הרמה. מנגנון המיון המתרחש במערכת החינוך ובשוק העבודה הוא המעצב את המפה הריבודית של החברה. אלא שבחינה היסטורית של מערכות אלה מעלה כי מנגנוני המיון הללו הם עצמם תוצר של המבנה הריבודי של החברה .בתי הספר אינם אחידים ואינם שווים זה לזה בשיוך המעמדי של התלמידים, ביוקרה החברתית, במשאבים הכספיים והפיזיים, בתוכניות הלימודים, בהכשרת סגל ההוראה, וביכולתם לקדם את בוגריהם אל מערכות השלטון, הניהול, הפיקוד והמדע של החברה. פוליטיקה ושוויון- אי-השוויון הוא בעייתה העיקרית של מערכת החינוך הישראלית, מערכת החינוך בישראל
- 2. מאוד מבודלת ומאוד לא-שוויונית. על-כן מה שנדרש הוא מדיניות המודרכת על ידי יעדים .מערכתיים גבוהים באופן משמעותי מאלה המושגים כיום המדיניות המקרו כלכלית והמקרו חברתית הנקוטה בעת האחרונה מגבירה את אי- השוויון החברתי. השאלות שעלינו להעלות הן שתיים: האחת , האם יש לשכבה השלטת והמנהיגה בישראל חזון עתידי שמימושו כרוך בשדרוג ההשכלה של האוכלוסייה הישראלית? והאחרת , אם יתגבש חזון כזה, האם תהיה שכבה זו מוכנה להתמודד עם ?ההשלכות הפנים חברתיות של שדרוג ההשכלה של כלל האוכלוסייה נתחיל בערבים אזרחי ישראל: האם השכבה השלטת בישראל רואה בערבים שותפים לחזון עתידי כלל-ישראלי שיצריך שדרוג של השכלתם? קבוצה שנייה היא היהודים החרדים: האם השכבה המנהיגה בישראל מוכנה לקרוא תיגר על המונופול של הקהילות החרדיות על מוסדות החינוך שלהן והאם היא מוכנה להיאבק על אכיפת תכניות ליבה במוסדות החינוך החרדיים. קבוצה שלישית היא השכבה המבוססת ביותר - זו אשר הצליחה בשני העשורים האחרונים לייצר בעבור בניה ובנותיה בתי ספר ייחודיים, הנהנים ממימון ציבורי מלא אך גם מתוספת כספית של ההורים, שדי בה ליצור סביב בתי ספר אלה חומות של בידול מעמדי. האם השכבה המנהיגה בישראל שהיא עצמה בשר מבשרה של שכבה מבוססת זו, ואשר בניה ובנותיה מתחנכים בבתי ספר אלה עצמם ,מוכנה ?ליזום מהלך שיחזיר את המוסדות הללו אל חיק החינוך הציבורי המשותף לכל ממדיניות של פיתוח למדיניות של צמיחה - בשנת 5891 הונהגה בישראל תוכנית החירום לייצוב המשק. תוכנית זו מהווה נקודת מפנה בתולדות המדיניות המקרו כלכלית של ישראל .צביון תוכנית החירום של 5891, כמו גם מהלכים מאוחרים יותר שנגזרו ממנה, העבירו את נקודת הכובד מתפיסה רחבה של פיתוח חברתי וכלכלי המובל על ידי
- 3. המדינה לתפיסה צרה יותר אם עד אז ריכזה המדינה בידיה את מרבית ההון, זה המקומי וזה שבא מבחוץ, עתה חתרה המדיניות לצמצם במידת האפשר את כמות המשאבים .הנשלטים על ידי המדינה ולהגדיל את אלה העומדים לרשות המגזר העסקי המדיניות המקרו כלכלית החדשה באה לידי ביטוי גם בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה .שנת 5891 שמה קץ למהלכים מדינתיים גדולים בתחומים אלה. הרפורמה המדינתית הגדולה האחרונה עד אותה שנה הייתה זו של 8691, ותקופת הזוהר שלה .השנים שבהן השקיעה הממשלה ביישומה הייתה בעשור של שנות השבעים עד 0891 חל גידול בתקציב החינוך, ששיקף את עלויות הרפורמה של 8691, שהייתה כרוכה, בין היתר, בבניית חטיבות ביניים וחטיבות עליונות ביישובים רבים. אולם משנת 0891, וכמובן לאחר 5891, נשחק תקציב החינוך. במקביל נשחקו גם יכולתה ונכונותה של המדינה ליזום מהלכי שינוי גדולים. השחיקה התקציבית והשחיקה הפוליטית הובילו לאחד השינויים המשמעותיים ביותר שנרשמו במערכת החינוך הציבורית הישראלית: כניסתם של יזמות פרטית וכסף פרטי. שני אלה הופיעו בזירת החינוך זמן לא רב לאחר 5891, בעקבות קיצוצים תקציביים שהביאו לידי הפחתה בשעות ההוראה. בתגובה על כך יזמו הורים תושבי שכונות ויישובים מבוססים מהלך של הנהגת שעות הוראה במימון פרטי במקום השעות שקוצצו .כספי התל"ן אפשרו למעמד הגבוה ולמעמד הבינוני-הגבוה להבטיח לבניהם ולבנותיהם חינוך מעין פרטי בתוך מערכת החינוך הציבורית, שהרי עיקר המימון של בתי הספר הייחודיים למיניהם ממשיך להיות מדינתי. מדובר בחינוך "מעין-פרטי", ולא פרטי ממש, משום שאותם הורים מעולם לא התבקשו לממן את מלוא העלות של בית הספר, אלא רק את התוספת הקטנה יחסית המאפשרת לשדרג את רמת הלימודים בו. עם זאת, תוספת זאת מותירה מחוץ לבית הספר ילדים שיד הוריהם אינה
- 4. משגת לשלם את הסכום. במהלך שני העשורים שחלפו מאז הונהג התל"ן, חדרו למערכת החינוך כספים פרטיים גם בדרכים אחרות: ראשית, גופים פילנתרופיים המבקשים לסייע לבתי ספר שבהם ההורים אינם יכולים להוסיף כספים מכיסם; ושנית, גורמים עסקיים המבקשים לטפח לעצמם תדמית ציבורית חיובית, ותוך כדי כך גם מבטיחים לעצמם .גישה זולה יחסית אל השוק המפתה והמתרחב של בני הנוער בשנות התשעים של המאה העשרים התרחבה מאוד מערכת החינוך, עם הגעתו של גל ההגירה הגדול ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. אולם התרחבות זו לא שינתה את המבנה החדש שנוצר בשנות השמונים, קרי, מערכת חינוך אשר ממוסללת לא רק על פי יכולת אישית ועל-פי מוצא עדתי ולאומי, אלא גם על פי מידת יכולתם של ההורים לשלם בעבור העשרה ושעות הוראה נוספות. גם מערכת ההשכלה הגבוהה התרחבה בשנות התשעים, עם קליטתם של צעירים יוצאי מדינות חבר העמים ואתיופיה. אולם במקביל התרחש שינוי נוסף ומשמעותי יותר השינוי בחוק המועצה להשכלה גבוהה, שאִפשר הקמה של מוסדות אקדמיים לא אוניברסיטאיים, הלוא הן המכללות. אם עד 5991 התקיימה בישראל מערכת אקדמית אחידה, בעקבות השינוי בחוק קיבלה ההשכלה הגבוהה מבנה מדרגתי, אשר במדרגה העליונה שלו עומדות אוניברסיטת המחקר, במדרגה השנייה ניצבות המכללות הפרטיות, ובמדרגה הנמוכה ביותר מצויות המכללות הציבוריות . המגמה האוניוורסליסטית של עידן מדיניות הפיתוח החליפה עתה מגמה פרטיקולריסטית המעוצבת על-ידי יוזמות של המעמד המבוסס - היוזמה של התל"ן והיוזמה של המכללות הפרטיות. שתי היוזמות קשורות כמובן זו לזו, שכן יוזמת התל"ן משנות התשעים אפשרה למעמד המבוסס להעניק לבניו ולבנותיו הכשרה אקסקלוסיבית לקראת השכלה גבוהה, ואילו המכללות הפרטיות אפשרו לבוגרי המסלולים .האקסקלוסיביים בבית-הספר התיכון להמשיך במסלולים אקדמיים אקסקלוסיביים
- 5. כיבוש , תקציב והשכלה - האינתיפאדה השנייה, שפרצה באוקטובר 0002, גרמה להקצנה של המגמות הלא-שוויוניות, ובעיקר של מגמת הניכוס של מסגרות הלימוד היוקרתיות על ידי מיעוט של בעלי משאבים. האינתיפאדה חוללה מיתון כלכלי ממושך, המיתון הכבד ביטא את המחיר הכבד ששילמה ישראל ומשלמת עדיין על העדרו של הֶסדר מדיני עם הפלסטינים. האינתיפאדה הוכיחה כי העדרו של הֶסדר יוצר, מצד אחד איום מתמיד על הפעילות הכלכלית בתוך ישראל, שביטוייו המרכזיים הם אבטלה וירידה ברמת החיים, וגורם, מצד אחר, להוצאות כבדות על ביטחון, אשר באות בדרך כלל על חשבון הוצאות על שירותים חברתיים. העדרו של הֶסדר מדיני יוצר איום תמידי על .תקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה האינתיפאדה השנייה, להבדיל מזו הראשונה, הייתה התקוממות חמושה, וגררה תגובה צבאית רחבת היקף מצד ישראל, שהתבטאה בכיבוש מחדש של כל השטחים הפלסטיניים, כולל אלה שנמסרו בשנת 4991 לשליטה פלסטינית חלקית. עקב כך גבתה .אינתיפאדה זו מחיר כלכלי כבד בהרבה מזה שגבתה האינתיפאדה הראשונה באשר לתקציב המדינה, ההשלכה המיידית של המיתון הייתה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ובמילים אחרות, פגיעה ביכולתה של הממשלה לממן את פעילויותיה. הממשלה ערכה סדרה של קיצוצים בשירותים האזרחיים בסדרי גודל חסרי תקדים. הקיצוצים פגעו בכל מערכות השירותים הציבוריים. קיצוצים חסרי תקדים נרשמו גם בתקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה, בתקציב הסיוע לרשויות המקומיות ובתקציבי הבריאות והדיור. קיצוצים אלה הובילו לכך שההוצאה התקציבית לנושאי חברה, בחישוב לנפש, הצטמקה ב-%9 בין 1002 ו-4002. הצטמקות משמעותית יותר נרשמה בכמה מתחומי המשנה של התקציבים החברתיים. קיצוצים נרחבים אלה הובילו לקיצוץ של שעות הוראה בחינוך
- 6. היסודי והתיכון, ולביטול תקנים, לפיטורי סגל הוראה זוטר ולצמצום ההשקעה במעבדות ובספריות בהשכלה הגבוהה. הם גם הובילו בסופו של דבר, בשנים 8002-7002, לגל חסר תקדים של שביתות של המורים בבתי-הספר היסודיים והתיכונים ושל המרצים הבכירים .והזוטרים באוניברסיטאות ובמכללות מדיניות הצמצום התקציבי - הממשלה ביקשה לזרז את הצמיחה, כדי לחדש את תחושת הנורמליות ואת תדמיתו של המשק הישראלי כמשק מתפקד ואיתן, למרות העדרו של הֶסדר מדיני. לפיכך, היא החליטה לדבוק במדיניות של צמצום תקציבי מתמשך. מטרתה העיקרית של מדיניות זו הייתה "פינוי מקורות לטובת המגזר העסקי". למן המחצית השנייה של 3002 המשק הישראלי צמח , הגורמים הראשיים לחידוש הצמיחה היו אחרים: הרגיעה בעימות המזוין )בצידו הישראלי של הקו הירוק( והגידול בסחר .העולמי ובכל-זאת הממשלה ממשיכה לדבוק במדיניות הצמצום התקציבי הכלי העיקרי המשמש להנהגת מדיניות הצמצום התקציבי הוא חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית )2991 (, פירושו המעשי הוא שאינו מאפשר להחזיר את התקציבים שקוצצו, ובנוסף גם אינו מאפשר ליזום מהלכים גדולים של שיפור ושדרוג - .למשל, השקעה בהרחבת הזכאות לתעודת-בגרות ובהרחבת המוסדות להשכלה גבוהה בהפחתת המיסים, המדיניות היטיבה במיוחד עם בעלי ההכנסות של שכירים בעשירון העליון. מבחינה כלכלית: הדבר תומך בצמיחה. הממשלה הגדילה את תקציב הביטחון ופטרה ובהכללה את העשירון העליון מעול מימונו של המאמץ הצבאי כמו גם מפגיעתם של הקיצוצים התקציביים. במקום זאת הוטל העול על מקבלי הקצבאות ועל העובדים .והצרכנים של השירותים החברתיים. מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה נמנות בהם
- 7. מצד אחד, יוצא שהמדיניות המקרו-כלכלית טמנה בחובה רווח כפול לבעלי ההון ולשכבה הניהולית היא היטיבה מאוד עם כל מי שקשור לענפי המשק המובילים את הצמיחה, ובראשם ההיי-טק והפיננסים; ומצד אחר, הפחתת המיסים הותירה בידי אותם אנשים עצמם הכנסה פנויה גבוהה יותר, שבאמצעותה היה קל להם יותר לשלם מכיסם הפרטי בעבור השירותים שתקציביהם קוצצו. שני התהליכים כאחד הגבירו ואף הקצינו את המגמות הלא-שוויוניות במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, ותרמו להשתרשותם של .מוסדות חינוך פרטיים בהשכלה הגבוהה התמונה מעט שונה. האוניברסיטאות עדיין המוסד המרכזי של ההשכלה הגבוהה, ושכר-הלימוד בהן נמוך עדיין משכר-הלימוד במכללות הפרטיות. מבחינה זו, האוניברסיטאות הן עדיין הדלת הראשית להשכלה גבוהה בעבור הדור הצעיר .של המעמד הגבוה רפורמה בעידן של משבר תקצוב - שילובם של הקיצוצים התקציביים של תקופת האינתיפאדה השנייה עם מדיניות הצמצום התקציבי בתקופת הצמיחה שבאה לאחריה ,גורם לכך שמערכות החינוך וההשכלה הגבוהה נתונות במשבר תקצוב שהן מתקשות להתאושש ממנו. משבר זה מחזק את המגמות הקיימות של השתרשות ואף התרחבות של מוסדות פרטיים. הממשלה אשר דבֵקה במדיניות המקרו-כלכלית שלה וטרודה במשברים ביטחוניים מתמשכים, שחלקם הגדול הוא תוצר של העדר הֶסדר מדיני עם הפלסטינים וחלקם תוצר של עימותים אחרים ,אינה עוסקת כמעט בעתידה של מערכת החינוך. ששלוש הוועדות הציבוריות שהתבקשו בעשור האחרון לבחון את מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה : ועדת מלץ, ועדת דברת וועדת שוחט , התמקדו בסוגיות ניהוליות/ארגוניות. ועדת מלץ וועדת שוחט נהגו כך במטרה מפורשת לצמצם עלויות,
- 8. ואילו ועדת דברת ביקשה לשפר את התפקוד מבלי להגדיל את התקציב. כל שלוש הוועדות, ובעיקר ועדת מלץ וועדת שוחט, שילמו גם מס-שפתיים לשאלת אי-השוויון, אך אי-השוויון לא עמד במרכז הדיון ובמרכז ההמלצות. הוועדות הללו גם לא קבעו יעדים חדשים למערכת, אף שכיום יותר ממחצית בני-הנוער אינם משיגים תעודת-בגרות וכ- .%07 מבוגרי התיכון אינם מגיעים להשכלה גבוהה ועדת מלץ, בראשות שופט בית-המשפט העליון בדימוס יעקב מלץ, ראשיתה של ועדת מלץ בהחלטת ממשלה מינואר 7991 להקים ועדה שתבדוק את המבנה הניהולי-הארגוני של המוסדות להשכלה גבוהה. בלימה של גידול שחל בתקציב הממשלתי של ההשכלה הגבוהה, אם כתוצאה מהעלאות שכר ואם כתוצאה מפיתוח תוכניות אקדמיות, היה ללא גיבוי תקציבי נאות. הוועדה המליצה עוד להעמיד בראש כל מוסד אוניברסיטאי מנהל יחיד, שיהיה אחראי הן לכספים והן לצד האקדמי, וזאת בניגוד למצב שהיה קיים זה דורות, שלפיו הנשיא אחראי לניהול הכספי, לבסוף, הוועדה המליצה להחליש את הסנט .באמצאות צמצום מספר הפרופסורים והחברים בו אלא ששביתת הסגל הבכיר בשנים 8002-7002, שהייתה הממושכת ביותר בתולדות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, הוכיחה כי כפייתו של המבנה הניהולי החדש אין בה .כדי לפתור את בעיותיה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל אחת-עשרה שנים לאחר מינויה של ועדת מלץ מינתה הממשלה ועדה חדשה, בראשותו של שר האוצר לשעבר אברהם שוחט . ועדת שוחט פעלה תחת המדיניות המחמירה .יותר של צמצום תקציבי, שראשיתה בתקופת האינתיפאדה השנייה
- 9. הבקשה מן הוועדה הייתה, לעסוק בגובה שכר-הלימוד, לבחון דרכים לעידוד מצוינות , אקדמית באמצעות גמישות ניהולית. הוועדה המליצה להותיר את המערכת בהיקפה הנוכחי, בהציעה כי עד 3102 לא יוקמו בישראל אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות חדשות. הוועדה גם אינה צופה גידול של ממש במספר הסטודנטים. ועדת שוחט, כמוה כוועדת מלץ לפניה, המליצה להתמיד במבנה המדרגתי של מערכת ההשכלה הגבוהה, ואף להחריפו. הוועדה ממליצה להפנות את רוב הסטודנטים לתואר ראשון למכללות, .ובדרך זו לאפשר לאוניברסיטאות להתמקד במחקר, בעיקר במדעי הטבע ובהנדסה חודש אחד בלבד לאחר מינויה של ועדת שוחט, מינתה הממשלה ועדה נוספת, בראשותו של דוד ברודט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. ועדת ברודט התבקשה לבחון את תקציב .הביטחון, וזאת בעקבות מלחמת לבנון השנייה ממשלת ישראל החליטה כי התקציב הממשלתי של ההשכלה הגבוהה לא יגדל, בחירתה של הממשלה ייצגה אסטרטגיה ארוכת-טווח של הגברת "החוסן הלאומי" של ישראל באמצעות תקציב הביטחון, על-חשבון אפשרות של אוניברסליזציה של מערכת ההשכלה .הגבוהה ועדת דברת , כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל בספטמבר 3002, בשעה שישראל החלה לצאת מן המיתון הכבד של האינתיפאדה השנייה, ועדת דברת הייתה הגדולה והיסודית ביותר מבין הוועדות שעסקו בחינוך היסודי והתיכון . היא נהנתה בתחילה מגיבויו של ראש ממשלה חזק - אריאל שרון. אולם גיבוי זה לא כלל התחייבות להשתתף במימון השינויים המוצעים. הוועדה קבעה כי יש לשאוף לגידול בשיעור מקבלי .תעודת בגרות וצמצום פערים
- 10. במקום זאת המליצה הוועדה בעיקר על שינויים ארגוניים-ניהוליים הלקוחים מעולם המושגים של הסביבה התאגידית-העסקית, הפקדת האחריות הניהולית בידי מנהל/ת בית-הספר, אוטונומיה בית-ספרית בבחירת מורים ואוטונומיה בית-ספרית בניהול התקציב בהתאם לכך המליצה הוועדה לשדרג את מעמדו של המנהל, ברמה הארצית השינוי העיקרי שהוצע היה העברת האחריות הניהולית מן המשרד הראשי אל מִנהלי .חינוך אזוריים המהפכה הניהולית שעליה המליצה ועדת דברת מעולם לא יושמה. השאלה היא אם במערכת כה לא-שוויונית, שבה יש פערים עמוקים כל-כך לא רק בין מגזרים עדתיים/לאומיים/דתיים, אלא גם בין יישובים ובין מחוזות, היה אפשר לקוות כי העברת האחריות מן המרכז אל המחוז ומן המחוז אל בית-הספר היחיד תוביל לשיפור בתפקוד המערכת. סביר יותר להניח כי "המהפכה הניהולית" הייתה מקצינה עוד את אי-השוויון .הקיים במקום זאת הסתפקה הממשלה ב"רפורמה" זוחלת, האמורה להעביר את בתי-הספר בחינוך היסודי ליום לימודים ארוך בתמורה לתוספת שכר. תוספת זו, מתברר, מקטינה את השכר לשעה. יתרה מזו, ברוב בתי-הספר אין תשתית פיזית הנחוצה להפעלה ראויה .של יום לימודים ארוך : תובנות לא התקציב הוא בעייתה המרכזית של מערכת החינוך אלא אי-השוויון. נשאלת השאלה האם הגדלת התקציב אינה תנאי לצמצום אי-השוויון, הביטוי המוחשי ביותר של אי- השוויון הוא הנחת-היסוד שלפיה רק מיעוט מקרב הנכנסים בשערי בתי-הספר בכיתה א .מיועדים להגיע אל פסגת המערכת, הלוא היא ההשכלה הגבוהה
- 11. כיום מדובר בכ-%03 מבוגרי התיכון. במצב כזה, הזרמה של כספים נוספים למערכת אין בה כדי להבטיח הגעה למוסדות להשכלה גבוהה. בכל שלב משלבי החינוך התיכון, סינון .קפדני שסופו הדרה לשוליים של רוב בני הנוער אילו אימצנו מדיניות של אוניברסליזציה אקדמית, במצב זה היה צורך בהגדלת התקציב להקמת מבני חינוך ראויים בכל אותן שכונות ויישובים שבהם הם חסרים. אוניברסליזציה הייתה תורמת גם לפריצת דרך בשינוי מערכת השכר הישראלית או לכל הפחות לצמצום .שיעורם הגבוה של המשתכרים בשכר נמוך רוח מערכת חדשה פירושה חזון מקרו חברתי ומקרו כלכלי חדש .אף לא אחת משלוש הוועדות פיתחו חזון כזה, וגם ההנהגה הפוליטית והכלכלית של ישראל אינה מפתחת חזון כזה. הנהגה זו גזרה על עצמה משטר של צמצום וסטגנציה, המכוון לקידומה של צמיחה .כלכלית מערכת החינוך ספגה מהמורות והשפעות של מדיניות ממשלתית בעלת שינויים כלכלים , חברתיים ופוליטיים. מדיניות מקרו כלכלית היוותה השפעה רבת גורל על מערכת החינוך אשר מנסה לאורך השנים לחולל רפורמות לשיפור החינוך בישראל בכל רבדיו. הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז החינוך מצריך כושר כלכלי בנשיאת נטל החינוך, מצב אשר מקשה בתכנון מערכת חינוכית לאומית אחידה. אנו רואים כיום פערים בין החינוך הפרטי לחינוך הציבור בדיוק כפי שהיה בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל. ישנה שאיפה לשיווין חינוכי – חברתי לכל, אך נשאלת השאלה : האם האוכלוסייה ומנהיגות המדינה פועלות לטובת צמצום זה?. מאמר מספר 4 : בן דוד, ד' )0102(. מערכת החינוך - מבט בינלאומי והצעה לרפורמה כוללת. בתוך ד' בן דוד )עורך(. דו "ח מצב המדינה – חברה כלכלה ומדיניות 9002, ירושלים:
- 12. מרכז טאוב .עמ' 531-301. סיכום המאמר איכות לעומת כמות – הקשר בין חינוך למצב כלכלי והחברתי של מדינה . הנסיגה היחסית ברמת החיים של ישראל לעומת מדינות מערביות מובילות , שיעור אי השוויון והעוני גבוהים – בעיות כלכליות וחברתיות . אלה תוצאות ישירות של סדר העדיפות הלאומי , של מדיניות , של ביצוע ושל אכיפה . אחד הגורמים העיקריים למצב הכלכלי חברתי _ היא מערכת החינוך בישראל . מחקרים רבים מראים את השפעתה של ההשכלה על מגוון רחב של תופעות : החל ברמת הפרט על ההכנסה ועל הסיכויים למציאת עבודה ועד להשפעה ברמה לאומית על קצב הצמיחה . הסיכויים של אזרחים בעלי השכלה נמוכה להיות עניים גבוה משל אזרחים בעלי השכלה גבוה . בישראל , ככל שרמת ההשכלה של עובד גבוהה יותר , גדלים סיכויו למצוא עבודה והכנסתו צפויה לגדול . מה שמסייע ברמה אישית תורם ברמה הלאומית . מחקרים שהתפרסמו בסוף שנות השומנים , בחנו את ההשפעה של גורמי מדיניות על צמיחה כלכלית בת קימה – קר על שיפוע של מסלול הצמיחה ולא רק על גובהו . את ההשפעה של ההשכלה על הצמיחה , מהצד התיאורטי )8891( ,LUCASשהראה שהחלטת הפרטים ללמוד יותר – על חשבון הזמן שהם יכולים לייצר – גורמת גם בהגדלת הייצור וגם לגידול בקצב הצמיחה שלו . מהצד האמפירי של )1991( 2991( , (BARRO , ROMER AND WEIL , MANKIWושל ) 3991( ,BARRO AND LEEהיו בין הראשונים שאוששו את הקשר בין ההשכלה לבין הצמיחה כלכלית . עם עליית מס` שנות הלימוד הממוצע במשק , שיעור הצמיחה גדל . בזמן שעלייה במספר שנות הלימוד מגבירה את הצמיחה , עליית ההשכלה אצל עניים מגבירה את סיכוייהם להיות מועסקים ואת סיכוייהם להכנסה גבוהה יותר . בנושא אי שוויון בהכנסת , ממציאו של אייל קמחי )9002( , מצביעים על כך שהעלאות מספר שנות
- 13. הלימוד בישראל תורמת להקטנת הפערים בהכנסות . בזמן שהשכלה נמדדת בשנות לימוד- משפיעה על צמיחה , עוני ואי שוויון , לאיכות החינוך ישנה השפעה גדולה עוד יותר . עובדים , כמו חברות חייבים להתחרות , במשקים מודרניים ף היכולת להתחרות נקבעת ע"י משאבים פיזיים ואנושיים . עובדים מחליפים מקומות עבודה וזקוקים לארגז כלים מהשורה הראשונה – המכיל ידע רב ככל הניתן בתחומי יסודי . בתחילת העשור האחרון מחקר של ) 0002 ( HANUSHEK AND KIMKOבחן את הקשר בין האיכות החינוך בתחומי יסודי לבין צמיחה כלכלית . הממצאים היו חד משמעיים , במדגם של 67 מדינות , בין השנים 0691 ו 0991 , הנושק וקימקו בחנו איך הצמיחה מושפעת על ידי כמה משתנים : מס` שנות לימוד , יחס תלמיד _מורה , יחס הוצאות החינוך לתוצר ואיכות החינוך , כפי שמשתקפת בהישגים במבחנים בינלאומיים בתחומי לימוד בסיסי , מסתבר , כי כאשר משתנה ההישגים במבחנים אינו נכלל בבדיקה , מספר שנות הלימוד נותן הסבר מובהק לצמיחה כלכלית . וכאשר כוללים את כל המשתנים , המשתנה שהשפיע על הצמיחה הכלכלית יותר היה רמת ההישגים של התלמידים בתחומי היסוד הייתה גבוהה יותר , כך גם הצמיחה הכלכלית של המדינה . מחקר המשך שערכו הנושק ווסמן בחן את הקשר הנסיבתי ומצאו ששיפור באיכות החינוך גורם לגידול בהכנסות העובדים ומעלה את קצב הצמיחה של המשק כולו . כמו כן מצאו הנושק ווסמן שככל שרמת החינוך במדינה גבוהה ותר , קצב הצמיחה העתידי של מדינה זו גבוה יותר . לאור ממצאים אלו, שואל מחבר המאמר , איזו תרומה עתידית צפויה לחברה ולמשק הישראלי ממערכת החינוך הקיימת ? ההשוואה של ישראל עם מדינות אחרות אינה מרנינה מבחינת ההשכלות העתידניות בתחום הכלכלי – חברתי . ישנה חוסר אפשרות לערות השוואה אמיתית של ישראל לעומת מדינות אחרות , המדגם היה מוטה ולא ייצג נאמנה שכן, לא נכללו הערבים והחרדים במבחנים הבינלאומיים . למעשה חוסר האפשרות להשוואה
- 14. מעלה שאלות חושבות בכל הקשור למערכות המדידה והבקרה הלאומית שהיו נהוגות בתחום החינוך . גם ללא הכללת החרדים מחקרו של נחום בלס )8002( מראה שלא חלה התדרדרות בהישגים הישראלים במהלך העושר האחרון . אחת הבעיות בהשוואת הישגי ישראל להישגים של מדינות אחרות נובעת מהרכבים שונים של מדינות שהשתתפו במבחנים . כתוצאה מכך הדירוג של ישראל נוטה להשתנות ומקשה על הערכה מהי באמת רמת החינוך בארץ, בנוסף, חלק מן המדינות מתועשות וחלקו עניות – דבר שמוסיף קושי בהשוואת המוקבלות . לאור תפקידה החשוב של מערכת החינוך לעתיד החברתי והכלכלי של המדינה , הממצאים מדאיגים . הישגי תלמידי חט"ב היו נמוכים לעומת 52 מדינות ה- OECDבכל המבחנים בעושר האחרון מלבד מבחן אחד . בארבעה מתוך חמשת המבחנים, ממוצע מדינות ה- OECDהיה גבוה באחוז דו ספרתי מהממוצע הישראלי . לאור הממצאים של נושק ווסמן המצביע על הקשר שבין הישגים במבחן לבין הצמיחה הכלכלית , קשה לראות כציד ילדי ההווה – עובדי העתיד – יוכלו להתחרות בהצלחה עם העולם המערבי הישגיו גבוהים יותר . בעיית ההישגים אינה מסתכמת רק ברמתם אלא בפערים הרחבים בהישגים בין קבוצות שונות של האוכלוסייה בישראל . מדינה עם פערים בהישגים בלימודים תתקשה בצמצום עתידי בפערים בהכנסות . הפערים בתוך ישראל גבוהים לעומת כל מדינות הי . OECDשיעורי העוני בישראל מהגבוהים בעולם , חשבו לבחון את החינוך המוענק לתלמידים החלשים ביותר . סביר להניח שמתלמידים אלה יתגברו אזרחים שיתקשו להתמודד בחברה מודרנית ותחרותית . למדינת ישראל מערכת השכלה הגבוהה האיכותיות ביותר בעולם . מספר גדול של זוכי פרס נובל בתחומי מדע, אוניברסיטאות מחקר , מגזר הייטק , ממצאי פטנטים ורופאים , סביר להניח שהישגים אלו היו של ילדים המצטיינים ביותר. מע` החינוך לא השכילה להנהיג מדידה עקבית ושיטתית שתאפשר בחינת שיפורים או התדרדרות על פני זמן.
- 15. בזמן שהעולם המתועש בוחן עצמו , מדינת ישראל לא בדקה את טיב החינוך שניתן לכלל ילדה על ידי מדגמים ארציים מייצגים במבחנים הבינלאומיים או על ידי מבחנים בבל ארציים שהינם בני השוואה על פני זמן . לאחר המלצות ועדות , דוברת הוקמה הרשות למדידה ולהערכה במשרד החינוך. מה הסיבה לרמת ההישגים הנמוכה בישראל ? ההתייחסות תהייה בנושא : מה מלמדים ? איך מלמדים ? תשומות החינוך – מה מלמדים ? בהשוואה של מספר שעות לימוד נמצא כי , ממוצע שעות הלימוד לבית 51 ב 12 מדינות ה , OECDשהסתכם ב 129 שעות , בישראל לומדים 4401 שעות . ההשוואה מצאה לא רק שהממוצע נמוך אלא ב 81 מתוך 12 מדינות לומדים פחות שעות מישראל . מס השעות הקטן לא מנע מ 12 מדינות להוציא ציונים גבוהים יותר מישראל במבחני PISA האחרונים . איך מלמדים ? בכיתה הישראלית , שני תלמידים יותר בממוצע . בעל יסודי הנמוך , הכיתות עמוסות יותר גם OECDוגם בישראל והפער גדל ל-5 תלמידים יותר בכיתה הישראלית .מספר התלמידים למורה בבי"ס יסודיים בישראל או ב OECDכמעט זהה . בבחינת נותנים שונים של חלקיות משרה . אוו שמספר מורים מלמדים בכיתה אחת בו זמנית , אוו מדווחים מורים שעושקים בהוראה אולם מבצעים תפקידים אחרים , למשעה ישנן וסתירות רבות מהותיות בנתונים המדווחים על ישראל , מתעוררות שאלות קשות לגבי אופן חלוקת המשאבים במערכת החינוך . מי מלמד ? בישראל 21 מכללות להוראה ברמות שונות . תנאי הקבלה נמוכים , לחלק מן המורים יכולת אישית גבוהה , אך חלק גדול מן המורים בוחר בהוראה בשל היעדר יכולת אישית להתקבל לחלופה אקדמית טובה יותר, בהקשר זה , מחקר מטנסי שבדקה את ההשפעה של מורים באיכויות שונות על עתידם החינוכי של התלמידים )2002)6991( SANDERS AND RIVERS מצאו כי בממוצע בין 2 תלמידים בגיל 8 שהישגיהם בינוניים ייווצר פער של יותר מ 05 אחוזונים בהישגיהם בגיל 11 , כתוצאה מאיכות מוריהם . כלומר , נתן להבחן בהשפעת
- 16. המורה על הישגי תלמידיו לפחות ארבע שנים מסיום למודים אצלו. הוצאות החינוך – השאלה הי מהי רמת הוצאה מספקת ? חילקו של התמ"ג המופנה להוצאה ציבורית לחינוך היינו הגבוה בעולם. חלק גדול של הוצאות החינוך מוקדש לשכר . ורמת השכר בכל מדינה שורה לרמת החיים הכללית במדינה . בהשוואה בין ישראל למדינות ב , OECD בשנת 6002, מתברר שהוצאות לחינוך יסודי בישראל דומות לממוצע ב , OECDההוצאה הלאומית לחינוך מהווה 5.12 % מתוצר לנפש לישראל לעומת 12 % ב OECDבעל יסודי התוצאה הפוכה ההוצאה הציבורית קטנה יותר בישראל בהשוואה ל OECDזוהה תוצאה של קיצוצים נמשכים בתקציבי החינוך לאורך שנות ה-09. תוצאות מול הוצאות בחינוך בהשוואה של ישראל מול חמש מדינות שהובילו במבחני PISAשנערכו ב 6002 , נתן לראות הבדילים קטנים בהוצאות על חינוך , אך הבדלים גדולים בהישגים . הישגי ילדי פינלנד היו גבוהים ב %42 מהישגי ישראל אך ההוצאה לתלמיד המנורמלת עבור תוצר לנפש בפינלנד הייתה גבוהה ב- %4 בלבד לעומת ישראל. ב-4 מדינות נוספות , שהתלמידים הובילו במבחנים הבינ"ל , הפערים בהישגים נעו בין %71 ל 22 % . ישנן עדויות רבות על היעדר קשר בין הוצאות לתוצאות בחינוך . לדוג` דוח מקנזי , בחן את הנעשה ב 8 מדינות מערביות )7002( , לא מצא קשר כשלהו בין שינויים ריאליים בהוצאה לתלמיד במהלך שניים וחצי עשורים לבין שיפור בהישגים . גם במבחני PISAבין השנים 0002 ו 6002, נמצא כי לא קיים קשר בין השניים . הגדלת תקציבי חינוך ללא קביעת סדר עדיפויות להוצאות הכספים באופן מושכל התורם לשיפורים חינוכיים כמוה כבזבוז משאבים. הצעה למדיניות : רפורמה כוללת במערכת החינוך- לאור החשיבות הרב של חינוך כמרכיב מרכזי בתשתיות העיקריות של המדינה , ובהתחשב שמדינת ישראל נמצאת על תוואים כלכליים –חברתיים ארוכי טווח שאינם בני קימא בטווח הארוך , אין מנוס מהנהגת רפורמה מקיפה ועמוקה במערכת החינוך . במהלך העשור האחרון הוצעו
- 17. רפורמת רבות למע` החינוך : ועדת א.ל.ה )3002( ועדת דברת )4002( , ארגוני המורים ומשרד החינוך. גם כוח משימה שהוקם ע"י נשיא המדינה ושר הורווחה . מלבד תוספות תקציביות לא הונהגה רפורמה מערכתית . ההערכה היא שאין לצפות לשינויים דרמטיים בהישגי התלמידים בישראל, עם כל ההשכלות המשתמעות מכך על שיעורי העוני ואי השוויון העתידיים ועל רמת החיים הכללית במדינה וקצב צמיחתה . מרכז טאווב פרסם בשנת 9002 , " תכנית מערכתית לצמצום פערים , הקטנת עוני והגברת הצמיחה בישראל". התוכנית מבוססת על המלצות ועדת א.ל.ה )בן דוד מבין כותביה (, ועדת דוברת והדוח של מרכז אוב והיא משותת על שלוש צלעות : מורים, ת"ל וניהול וארגון בכל הרמות . מורים העלאות שכרם לרמות מקובלות במעקב לצד שיפור באיכות כוח ההוראה ובדרישות המקצועיות מן המורים. הכשרה מקצועית , תואר ראשון ומעלה במכללה או אוניברסיטה עם תנאי קבלה דומים. היקף משרד מוקבל במגזרים אחרים ,שיתוף פעולה עם ארגוני המורים על מנת לאפשר גמישות בהעסקה ובקביעת שכרם . פינת עבודה לכל מורה . ת"ל- הקמת רשת לאומית לחינוך ,מקצועית , ממלכתית ו א- פוליטית . בעלת סמכות עליונה לקביעת "הקרדן" של מע החינוך ותוכנית הליבה . חשוב שארגז הכלים יהי אחיד ומחייב בכל מגזרי המע , בכל היושבים ובכל השכונות. ניהול וארגון- משאבים יועברו לביה"ס לפי מפתחות תקציב שקופים , ידועים ושווים , הלוקחים בחשבון מצב כלכלי וחברתי של אוכ התלמידים. ייתנו תקציבים מיוחדים להצלחות בלימודים . מתן חינוך חינם מגיל 3 ועד סוף י"ב. היחס בין הליבה לתוכניות בחירה ייקבע ע"י הרשות הלאומית לחינוך. מנהל בי"ס יעבור הכשרה מקצועית בתחום הניהול. יהיה אחראי לביצוע תוכנית עבודה, עמידה ביעדים ובתקציב ולגיוס מורים ופיטוריהם. לכל בי"ס ועד מנהל , תפקידיו פיקוח על עובדת המנהל, אישור תוכניות ותקציבים. הפעלת מינהל חינוך ברשות המקומית : יקבע יעדים חינוכיים , ידנה ת"ל מקומית .בנוסף
- 18. לתקציב משרד החינוך והרשות המקומית וההורים יוכלו להוסיף לתקציבים אלה . חשיבה ביקורתית לפי המאמר ישנו קשר הדוק בין שיעורי אי תעסוקה גבוהים ובין מספר שנות הלימוד כלומר הסיכויים של אזרחים בעלי השכלה נמוכה להיות יותר עניים במידה ניכרת משל בעלי השכלה הגבוהה ומכאן מה שמסייע ברמה האישית תורם גם ברמה הלאומית. הנושק וקימקו 0002 – בחנו את הקשר בין איכות החינוך בתחומי היסוד לבין צמיחה כלכלית והממצאים היו חזקים , איך הצמיחה מושפעת מאיכות החינוך כאמור על קשר חזק בין הישגים במבחנים לבין צמיחה כלכלית . לאור תפקידה החשוב של מערכת החינוך לעתיד החברתי והכלכלי של המדינה הממצאים מדאיגים עד שנת 6002 . מצד שני בכל המבחנים שנערכו בעישור האחרון )לוח 2( יש פערים בחינוך בתוך מדינות ה_ OECDנמוכים ב 02 אחוז בממוצע מפערי החינוך בישראל מאז 9991 וגם הישגי התלמידים המצטיינים הם דורגו מתחת למצטיינים של כמעט כל מדינות ה OECDבכל אחת מהשנים )לוח 4( . מאחר ששיעורי העוני בישראל הם גבוהים במערב אז חשוב לבחון את החינוך המוענק לתלמידים החלשים המשפיע על הישגיהם, לפי השוואת התלמידים החלשים ביותר בין מדינות ה OECDיחסית בישראל )לוח 3 ( נמצא שהישגיהם של התלמידים החלשים בישראל הם הנמוכים ביותר בהשוואה לתלמידים החלשים במדינות ה OECDכמעט בכל השנים ובכל המבחנים למשל הישגי ילדי איטליה היו גבוהים %42 מהישגי ילדי ישראל .
- 19. •מערכת החינוך לא השכילה להנהיג מדידה עקבית ושיטתית שתאפשר בחינת שיפורים או התדירות על פני הזמן לעומת העולם הבוחן את עצמו בתחומי היסוד כבר שנים רבות לפחות על ידי מדגמים מייצגים במבחנים בינלאומיים. •ב 6002 ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד לבית ספר העל יסודיים בישראל היתה %8.42 מהתוצר לנפש בזמן שב OECDהיא הגיעה ל %9.92 מהתוצר לנפש )תרשים 7( כלומר %32 יותר ב OECDמישראל וזה כתוצאה מקצוצים נמשכים בתקציב החינוך. •ההוצאה של משקי בית לחינוך יסודי %4.1 מהתוצר לנפש בישראל לעומת %5.1 ב OECDבבתי ספר העל יסודיים יותר %1.3 מהתוצר לנפש בישראל ו %6.3 ב ) OECDתרשים 8- הוצאות משקי בית לחינוך(. •ירידה בהוצאות החינוך להשכלה הגבוהה בין 6002-9991 בישראל וגם במדינות המפותחות ההוצאה הציבורית לסטודנט ב OECDירדה %7 ובישראל %62 )תרשים 01- הוצאה להשכלה גבוהה( •הנתונים הבינלאומיים הסתיימו ב 6002 ואז חלה תפנית בחלק מהוצאות החינוך של ישראל והתחלנו לראות את השינויים בתקצוב החינוך בשנים האחרונות והשנים הללו באו לידי בעיקר בגדול משמעותי בתקציב החינוך היסודי ואז ההוצאות לחינוך יסודי בישראל דומות מאוד לממוצע ה OECDהוצאות ציבוריות ישראל %2.02 - %1.02 . OECDהוצאות ליאומיות ישראל %5.12 -%12 ) OECDתרשים 6- הוצאה לחינוך יסודי( וזה מחזק עמדתו של שר האוצר.
- 20. •ממוצע שעות ההוראה בקרב המדינות המפותחות הוא נמוך ב-%11 מישראל, לעומת זאת ההישגים במדינות המפותחים הוא גבוה ב- %01 מישראל )תרשים 1- שעות הוראה מול הישגים(, ממוצע שעות הלימוד לבני 51 במדינות 129 OECDשעות בישראל, 0401 כמובן מדינות ה OECDנמוך ב %11 לעומת ישראל. •מספר התלמידים בבית ספר למורה בבית ספר יסודיים בישראל וב- OECDכמעט זהה בישראל 9.61 לעומת 61 ב ,OECDבעל יסודי בישראל 21 וב- 31 ) OECDתרשים 4- מספר תלמידים למורה(, עליה בהוצאה לתלמיד באמצע שנות ה 08 בחינוך על יסודי הייתה כפולה לעומת החינוך היסודי פי 7.4 מההוצאה לתלמיד בגנים, כמובן בשנת 9002 הייתה גדולה ב %8 מההוצאה לתלמיד בבתי ספר היסודיים. •בשנת 9002 פורסמה ע"י מרכז טאוב תכנית מערכתית לצמצום פערים והקטנת עוני והגברת צמיחה בישראל, ובה הוצעו קווים כללים לרפורמה מערכתית במערכת החינוך, התכנית מבוססת בעיקר על המלצות ועדת אלה, ועדת דוברת והדו"ח של מרכז טאוב, והיא מושתת על 3 צלעים, תכנית הלימודים, מורים, ניהול וארגון בכל הרמות. ע"פ מה שנאמר קודם לפי דעתנ, שניהם צודקים- החינוך והאוצר, כי עד שנת 6002 לא הייתה מספיק השקעה בחינוך בישראל, בן דויד סוקר את ההקצאה התקציבית בישראל על פני העשרונים האחרונים ושם ניתן לראות את השנויים שחלו בתקצוב החינוך בשנים האחרונות .
- 21. המלצות שלנו למען חינוך וכלכלה חזקה ויציבה אשר גורמת להפחתת ממדי העוני . פערים עדתיים לרב עוברים דרך שסעים כלכליים, ושסעים כלכליים בדרך כלל נפערים בגלל נקודות זינוק שונות. אחד מן האלמנטים החשובים ביותר בקביעת נקודת הזינוק של כל אחד מאיתנו הינו רמת החינוך שאנו מקבלים, וקיבלנו בעבר, מהבית ומהסביבה. אך זה החינוך הפורמאלי - בבתי הספר ובאוניברסיטאות - .שמהווה את המפתח ככמעט הכרחי לפתיחת דלתות העתיד אם אנחנו באמת רוצים חברה שוויונית, ולא רק מצליחנית, אז חשוב שהשיפור ברמת החינוך כפי שתואר לעיל יהיה חובה גם במערכת החינוך הממלכתית, גם במערכת החינוך הממלכתית דתית, וגם במערכות החינוך החרדיות. אזרח הוא אזרח הוא אזרח, בלי קשר למוצאו העדתי או להשקפותיו בענייני דת – ואל לנו למנוע מאף ילד או ילדה את זכות ההשתתפות בבניית עתידם הפרטי ועתידנו המשותף. ניתן להוסיף לילדים במערכות החינוך הדתיות את האלמנטים הייחודיים שלהם, אך זה חיוני שלא תהיה אפליה בתחומים הבסיסיים נגד הילדים הלומדים במסגרות הדתיות וחשוב מאוד להביאם לרמה כזו שיוכלו גם הם להתמודד באופן שוויוני על מקומות העבודה .העתידיים חינוך ילדינו - כל ילדינו - חייב להיות מטרה לאומית בעלת סדר עדיפות שנייה רק לביטחוננו.המשק והמדינה נמצאים היום על פרשת דרכים והמדיניות הכלכלית .והחברתית של היום תקבע אם נצטרך, או לא נצטרך, להתנצל שוב בעוד דור זה הזמן למעוף ולשינויים רחבי היקף בסדר היום הציבורי שלנו. הקשר החזק בין השכלה נמוכה לבין ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני, מצביע על כך שהפתרון
- 22. לבעיית העוני בטווח הארוך טמון במערכת החינוך. הקניית השכלה פועלת להקטנת העוני על ידי הגדלת השכר והגדלת שיעורי התעסוקה. הקשר בין רמת ההשכלה .והעוני התחזק על פני זמן