1. מאמר מס 01- אידיאולוגיה, פדגוגיה ומדיניות החינוך בישראל- יוגב אברהם ) מאת: רחלי
תורג' מן(
במהלך העשור האחרון חל שינוי קיצוני בקווי המדיניות המרכזיים בחינוך..במחצית שנות ה-09
ובמהלכה התפתחה מדיניות של העצמת בתי ספר ומורים,ובמהלך העשור הנוכחי הפכה
מדיניות החינוך בישראל למדיניות " סטנדרטים חינוכיים" והישגים לימודיים של התלמידים.
המאמר דן בשני קווי המדיניות האלו תוך בחינת אידיאולוגיות חברתיות,פוליטיות כלכליות.
הרקע הבינלאומי לשני קווי מדיניות אלו
1. מדיניות ההעצמה
2. מדיניות הסטנדרטים
שתיהן צמחו בשנות ה-09-08 בארה"ב ובאנגליה כמקור ומשם הגיעו לישראל.
רקע- מדיניות החינוך בישראל בשנות ה 05 נשאה אופי חברתי-ציבורי הנובע מלכידות חברתית
ומטרתה הייתה קידומן החינוכי של קבוצות אוכלוסיה חלשות . באותה תקופה היה קונסנזוס
חברתי ואמונה ביציבות כלכלית וחברתית והן שאפשרו מדיניות חינוך "ממלכתית" השמה דגש על
שיויון הזדמנויות בחינוך תוך כדי טיפוח הקבוצות החלשות ,דבר שהוביל למדיניות קידום של
"טעוני טיפוח".
שנות ה-08-תפנית:מדיניות החינוך עברה לפסים של מדיניות המכוונת לקידום התלמיד הבודד
ולמיצוי הפוטנציאל שלו,כדי להבטיח את עתידו.)מדיניות המבטאת כניסה לעידן פוסט-מודרני
המבטא את אובדן הלכידות החברתית עקב אי ודאות כלכלית.
מדיניות ההעצמה של בתי ספר וצוותיהם נולדה בשנות ה-08 כהתוויית דרך למערכת
החינוך.המטרה הייתה מיצוי הפוטנציאל האישי של התלמיד .מדיניות זו נולדה על רקע משטרים
ליברלים,אשר לא חששו מפיתוח האוטונומיה והשונות בתוך מערכת החינוך.בבסיס המדיניות
עמדה ההכרה שבתי ספר צריכים להיבנות מחדש על יסוד צרכי הקהילה המקומית ויצירת אני
מאמין בית -ספרי שישרת את הפדגוגיה שלה.לשם כך יש להעצים את המנהל והמורים כדי שיבנה
צוות חינוכי המנהיג את ביה"ס.המדיניות הסתעפה לכיוונים של:ניהול עצמי,השתלמויות,תכניות
לימודים ועוד..
מאפיין שני:מדיניות זו צמחה "מלמטה" מן השדה החינוכי וצמחה אט כלפי מעלה והפכה למדיניות
המקובלת על הממשל במדינות ארה"ב ובאנגליה.)זו לא מדיניות שהונחתה מלמעלה(
שנות ה-09-נסיגה ממדיניות ההעצמה בעקבות שינויי הממשל בארה"ב ובאנגליה לממשל
שמרני.הביקורת כלפי המדיניות היתה שאינה מקדמת ישירות את הישגיהם הלימודיים של
התלמידים.בעקבות כך נוסד המשרד לסטנדרטים בחינוך שיצר מחוונים לבתי ספר ולמורים
מבחינת ההישגים הנדרשים במקצועות הלימוד השונים,ומהן שיטות הלימוד.שיאה של המדיניות
היה בראשית שנות ה-0002 כשהנשיא בוש הכריז:" אף ילד לא יישאר מאחור" -תקציב בתי
הספר יהיה קשור ישירות למידת ההצלחה של התלמידים כאשר אלו נמדדים ע"י מבחנים
סטנדרטיים.
מדיניות הסטנדרטים-
2. מבוססת על השקפה חברתית שמרנית הרואה את עיקר משימתה של מערכת החינוך בשיפור
ההישגים של דור העתיד להתמודדות בשוק כלכלי גלובלי.מדיניות זו מונחתת מלמעלה באופן
ריכוזי על כלל מערכת החינוך ,מתוך שאיפה לאחידות של התוצרים הלימודיים.דגש על בחינות
חוזרות הבודקות את ההישגים.המורים נתפסים כעובדים של המערכת החייבים להשיג תפוקות
מוגדרות מראש.השונות שהייתה במדיניות ההעצמה כיתרון נתפסת פה כחיסרון.
הביקורת-מרבית הביקורות עסקו בהשפעה השלילית של הבחינות החוזרות ושהתקצוב על פי
מידת השיפור בהישגים פוגע קשות באוכלוסיות החלשות .לאחרונה גוברת הביקורת על הריכוזיות
של מדיניות זו.
דבורה אייר-הכתבת הסטנדרטים בידי הרשות מונעת מן המורים את האפשרות לעצב כאזרחים
בוגרים את בית ספרם ונמנעת מהתלמידים האפשרות להתפתח כתלמידים בעלי חשיבה עצמית
ואוטונומית,במיוחד בחברה הדמוקרטית.
כאן אנו רואים שני קווי מדיניות שמנסים להתמודד עם משבר החינוך בעידן המודרני
כשכל אחד מושפע מאידיאולוגיה חברתית פוליטית ומתפיסה פדגוגית שונה.
מדיניות ההעצמה 0002-1991
יישום רחב של מדיניות ההעצמה החל ב-1991.שרי מר"צ נכנסו למשרד החינוך,שולמית אלוני
ואח"כ אמנון רובינשטיין.עיקר שגשוגה בתקופת המערך ובעת כהונתו של יצחק רבין.
שמשון שושני- הרוח החיה מאחורי המדיניות.
לצורך ביצוע המדיניות הוגשה לממשלה התוכנית "ממשלת ישראל מאמינה בחינוך" שהעמידה
במרכז את הצורך במיצוי הפוטנציאל האישי של התלמיד באמצעות שינויו של ביה"ס והבנייתו
מחדש ע"י צוות המורים והניהול.הפוליטיקה ומדיניות החינוך הלכו יד ביד עם האפשרות של יצירת
חזון חדש.
קווי הפעולה
המדיניות כללה מספר ניכר של קווי פעולה שהופעלו במהירות ולפנינו 4:
1. אוטונומיה בית ספרית וניהול עצמי-עידוד האוטונומיה והשונות בבתי הספר באמצעות
צוות ניהול בית ספרי שיגדיר את צרכי בית הספר ויעדיו וידאג למימושם.עידוד בחירה מבוקרת בין
בתי הספר השונים ,פיתוח ניהול עצמי ברשויות רבות באמצעות תקציבים ישירות לבתי
הספר.במסגרת זו הורחבה השונות בין בתי בספר ונוסדו בתי ספר ייחודיים מסוגים שונים.בתי
הספר נטו להכניס כל מער שינויים אפשרי והייתה היענות מבתי הספר ומנהליהם.
2. השתלמות מוסדית-כדי לערב את המורים בתהליכי השינוי בביה"ס משרד החינוך כפה עליהם
השתלמות מוסדית שבועית בת 3 שעות בבית ספרם,שבמסגרתה אמורים להחליט על דרכי השינוי
והאמצעים לביצוע.ההשתלמות הייתה אפקטיבית וענתה על הציפיות.
3. פרויקט 03 הישובים-פרויקט מיוחד של התערבות כוללנית ב-03 ישובי מצוקה .הפרויקט
הונהג בכל ישוב באמצעות ועדת היגוי שהנחו צוותים באוניברסיטה והמטרה הייתה להרחיב את
דינמיקת השינוי לבתי הספר בפריפריה.
4. עידוד המורים והכשרתם-מתוך הבנה של חשיבות המורים בתהליך ההבניה מחדש של בתי
הספר דאג המשרד לעידוד המורים באמצעות קמפיין .הכשרת המורים במכללות אקדמאיות לחינוך
3. ע"י שדרוג לתואר ראשון והוספה של שנת הכשרה לסטא'ז.הוענקו תארים ראשונים שאושרו ע"י
המועצה להשכלה גבוהה.
השותפים למדיניות
השותפים העיקריים היו משרד החינוך מצד אחד והמנהלים והמורים מצד שני.במשרד החינוך
האגפים השונים ממזכירות פדגוגית וכלה באגפי הגיל.המנהלים והמורים היו שותפים יותר
פאסיביים שקיבלו עליהם את המדיניות.שותפים פעילים נוספים היו אנשי האקדמיה השונים
-שותפים בביצוע פרויקטים ותוכניות לימודים והערכה חיצונית של קווי המדיניות.מחלקת החינוך -
במתן בחירה בין בתי ספר והקהילות המקומיות ברמת הרשות המקומית.דבר זה עורר מחלוקת
שכן זה פוגע בסיכויי האינטגרציה.
תוצאות המדיניות
מדיניות ההעצמה לא נתפסה כהצלחה מוחלטת משום שבישראל היישום חל בדרך של הנחתה
מלמעלה למטה ולא ההפך.מטרות השינוי הבית ספרי לא הובהרו במלואן ותהליך הקליטה היה
איטי.רציחתו של רבין וחילופי הממשל אח"כ היו סימן לדעיכה של מדיניות זו.
מדיניות הסטנדרטים 1002-0002
הליכוד חוזר לשלטון לימור ליבנת נכנסת לתפקיד שרת החינוך גברה הביקורת מהמשרד על
המורים ועל רמת ההישגים הלימודיים וכך חזרה מדיניות הסטנדרטים למערכת החינוך.כאשר
ההצהרה היתה:"לא נשאיר אף אחד מאחור" בחיקוי של המדיניות שהייתה בארה"ב.
מדיניות זו היא שמרנית התחרות הכלכלית הגלובלית כופה עלינו למצות את הפוטנציאל האישי של
התלמידים )ועדת דברת( והחוסר שביעות מהמערכת הוא ההישגים הלימודיים הנמוכים שלה
הגדרת מערכת החינוך במושגים של תשומה ותפוקה.כמו כן העיסוק בסטנדרטים מבטל את
השונות בין בתי הספר וגובר הצורך לאחדות.
קווי פעולה
1. בחינות מיצ" ב והאחדת המערכת-כדי להעלות את הסטנדרטים ההישגיים יש צורך בבחינות
חוזרות ונשנות של ההישגים.לשם כך נוצר המיצ"ב-"מדדים לצמיחה ויציבות בית ספרית",מבחני
הישגים לתלמידים בעברית מתמטיקה ואנגלית כשכל בתי הספר מחויבים להעבירם לתלמידים
אחת לשנתיים בשכבות גיל שונות.כמו כן המדדים כללו הערכה של התלמידים על המורים והערכה
של המורים לגבי אווירת ביה"ס.תוצאות המבחנים הוצגו כמשוב פנימי אך הודלפו החוצה ושימשו
לצורך השוואה בין בתי הספר.משרד החינוך העריך מידי שנה את מצבה הלימודי של מערכת
החינוך על יסוד השינויים שחלו בהישגיהם הממוצעים של התלמידים.מבחני המיצ"ב הפכו לאיום
עבור בתי הספר,הייתה השקעה רבה בהכנת התלמידים למבחנים במקום בחומר הלימודי
השוטף.האיום המסווה היה שתקצוב בתי הספר תלוי בהעלאת ההישגים.
המבחנים שימשו כבסיס להאחדת מערכת החינוך ולמניעת הגיוון של בתי הספר
2. השימוש הפוליטי במבחני הישגים בנלאומיים-. נעשה שימוש פוליטי בהישגים הנמוכים
של תלמידי ישראל .ישראל השתתפה במבחני ההישגים של כיתות ח' והצטרפה למבחני
פיזה.במדרג הציונים עמדו תלמידי ישראל במקום נמוך.תוצאות המבחנים שימשו את משרד החינוך
בצורך לרפורמה כוללת של מערכת החינוך ולהצדקה של הקמת ועדת דברת ככוח משימה לאומי
לרפורמה בחינוך.
4. 3. רפורמה מבנית וארגונית כפתרון לבעיית ההישגים-שיאה של מדיניות הסטנדרטים היא
הקמת ועדת דברת ככוח משימה לאומי.בראש הועדה עמד איש העסקים שלמה דברת.נקודת
המוצא של הועדה הייתה ההידרדרות ההישגים במערכת החינוך בישראל,והצורך בשיפור מיידי
כדי שישראל תוכל להתחרות בשוק הכלכלי גלובלי.
המלצות הועדה-רפורמה מבנית וארגונית של מערכת החינוך,הועדה הציעה רשות ארצית
למדידה והערכה שתפקידה לעקוב אחרי ביצוע הסטנדרטים ההישגיים ולדווח על רמת ההישגים
ברמה ציבורית.
במישור הארגוני-מעבר ל-5 ימי לימוד ארוכים והמורים יעברו ליום הוראה ארוך בין 8-שעות
תוך שיפור יחסי בשכרם.הושם דגש על האוטונומיה של המנהל כולל פיטורי מורים.הוצע שיהיה
מעבר אחד מהיסודי לעל יסודי תוך ביטול חטיבות הביניים.שרת החינוך קיבלה את המסקנות
ופעלה ליישומם אך ההתנגדות מצד ארגונים שונים בלמה אותה.
4. התייחסות למורים כעובדים של מערכת החינוך במדיניות -המורים לא נתפסו כשותפים
אלא כעובדים שאמורים לשפר את ההישגים ה נמוכים של התלמידים.
השחקנים בעיצוב המדיניות
המדיניות בראש ובראשונה הוכתבה ע,י שרת החינוך היא פעלה להקמת ועדת דברת.השרה
התעקשה שאנשי משרד החינוך לא יהיו חברים,השותפים העיקריים היו אנשים מקהילת עסקים
שהתענינו בחינוך במובן של תפוקה-תשומה.שני גורמים הורחקו מעיצוב המדיניות :אי שיתופם של
המורים הביא לתוצאות חמורות הסתדרות המורים והארגון חברו למסע ציבורי נגד הרפורמה
ולבסוף הם הכריעו את אי היישום של ועדת דברת.
תוצאות המדיניות
1.מדיניות הסטנדרטים נחלה כישלון חרוץ וכאשר שרת החינוך התפטרה.קווי הפעולה של התוכנית
היו ריקים מתוכן מעשי והסתכמו בהצהרות פוליטיות ,האשמת מורים והפחדת בתי הספר.
2.חלו קיצוצים חוזרים בתקציב החינוך דבר שגרם לפיטורי מורים.
3.דרכי התנהלותה של המדיניות בדחיית השותפים הרלוונטיים תרמו לכך שהמדיניות לא הייתה
מקובלת ולא הגיעה לידי מימוש .
דיון וסיכום
התיאור של שני קווי המדיניות הללו הציג את מדיניות החינוך כמטוטלת. שני קווי
מדיניות אלו שיושמו בזה אחר זה היו דומים בעובדה שאלו חיקויי מגמות בעולם
המערבי והושפעו מהשינויים הבינלאומיים הקשורים בגלובליזציה. הם היו שונים
בהגדרת הבעיה הפדגוגית המרכזית, בדרכי הפעולה- הם לא הצליחו להגיע ליישום
מלא.
המאמר ניסה לשקף כי מדיניות שננקטה בתחום החינוך אינה מנותקת מהאווירה
השלטונית שהצמיחה אותה
מדיניות ההעצמה- ממשל ליברלי פתוח
מדיניות סטנדרטים- ממשל שמרני
5. כתוצאה מכישלון ועדת דברת ההיגיון מחייב שהמדיניות שתתעצב תגשר בין העצמת
מורים להישגים.
המערכת מוקפת בהתנגדויות רבות של זרמים אידיאולוגיים חברתיים. קווי המדיניות
לא טיפלה בשכרם ומעמדם של העובדים. המורים נותרו בתחתית הסולם.
הבעיה הבולטת של משרד החינוך היא- מדיניות הקוריקולום המכתיבה מה נלמד בבתי
ספר ובאיזה אופן. היום מתבקשת מדיניות שתכתיב תוכניות לימודים חדשות ונטייה
לרב- תחומיות.