מקור 10 אצל אלעד פלד, אידיאולוגיבה פדגוגיה ומדיניות.

1. ‫מאמר מס 01- אידיאולוגיה, פדגוגיה ומדיניות החינוך בישראל- יוגב אברהם ) מאת: רחלי‬
‫תורג' מן(‬
‫במהלך העשור האחרון חל שינוי קיצוני בקווי המדיניות המרכזיים בחינוך..במחצית שנות ה-09‬
‫ובמהלכה התפתחה מדיניות של העצמת בתי ספר ומורים,ובמהלך העשור הנוכחי הפכה‬
‫מדיניות החינוך בישראל למדיניות " סטנדרטים חינוכיים" והישגים לימודיים של התלמידים.‬
‫המאמר דן בשני קווי המדיניות האלו תוך בחינת אידיאולוגיות חברתיות,פוליטיות כלכליות.‬
‫הרקע הבינלאומי לשני קווי מדיניות אלו‬
‫1. מדיניות ההעצמה‬
‫2. מדיניות הסטנדרטים‬
‫שתיהן צמחו בשנות ה-09-08 בארה"ב ובאנגליה כמקור ומשם הגיעו לישראל.‬
‫רקע- מדיניות החינוך בישראל בשנות ה 05 נשאה אופי חברתי-ציבורי הנובע מלכידות חברתית‬
‫ומטרתה הייתה קידומן החינוכי של קבוצות אוכלוסיה חלשות . באותה תקופה היה קונסנזוס‬
‫חברתי ואמונה ביציבות כלכלית וחברתית והן שאפשרו מדיניות חינוך "ממלכתית" השמה דגש על‬
‫שיויון הזדמנויות בחינוך תוך כדי טיפוח הקבוצות החלשות ,דבר שהוביל למדיניות קידום של‬
‫"טעוני טיפוח".‬
‫שנות ה-08-תפנית:מדיניות החינוך עברה לפסים של מדיניות המכוונת לקידום התלמיד הבודד‬
‫ולמיצוי הפוטנציאל שלו,כדי להבטיח את עתידו.)מדיניות המבטאת כניסה לעידן פוסט-מודרני‬
‫המבטא את אובדן הלכידות החברתית עקב אי ודאות כלכלית.‬
‫מדיניות ההעצמה של בתי ספר וצוותיהם נולדה בשנות ה-08 כהתוויית דרך למערכת‬
‫החינוך.המטרה הייתה מיצוי הפוטנציאל האישי של התלמיד .מדיניות זו נולדה על רקע משטרים‬
‫ליברלים,אשר לא חששו מפיתוח האוטונומיה והשונות בתוך מערכת החינוך.בבסיס המדיניות‬
‫עמדה ההכרה שבתי ספר צריכים להיבנות מחדש על יסוד צרכי הקהילה המקומית ויצירת אני‬
‫מאמין בית -ספרי שישרת את הפדגוגיה שלה.לשם כך יש להעצים את המנהל והמורים כדי שיבנה‬
‫צוות חינוכי המנהיג את ביה"ס.המדיניות הסתעפה לכיוונים של:ניהול עצמי,השתלמויות,תכניות‬
‫לימודים ועוד..‬
‫מאפיין שני:מדיניות זו צמחה "מלמטה" מן השדה החינוכי וצמחה אט כלפי מעלה והפכה למדיניות‬
‫המקובלת על הממשל במדינות ארה"ב ובאנגליה.)זו לא מדיניות שהונחתה מלמעלה(‬
‫שנות ה-09-נסיגה ממדיניות ההעצמה בעקבות שינויי הממשל בארה"ב ובאנגליה לממשל‬
‫שמרני.הביקורת כלפי המדיניות היתה שאינה מקדמת ישירות את הישגיהם הלימודיים של‬
‫התלמידים.בעקבות כך נוסד המשרד לסטנדרטים בחינוך שיצר מחוונים לבתי ספר ולמורים‬
‫מבחינת ההישגים הנדרשים במקצועות הלימוד השונים,ומהן שיטות הלימוד.שיאה של המדיניות‬
‫היה בראשית שנות ה-0002 כשהנשיא בוש הכריז:" אף ילד לא יישאר מאחור" -תקציב בתי‬
‫הספר יהיה קשור ישירות למידת ההצלחה של התלמידים כאשר אלו נמדדים ע"י מבחנים‬
‫סטנדרטיים.‬
‫מדיניות הסטנדרטים-‬

2. ‫מבוססת על השקפה חברתית שמרנית הרואה את עיקר משימתה של מערכת החינוך בשיפור‬
‫ההישגים של דור העתיד להתמודדות בשוק כלכלי גלובלי.מדיניות זו מונחתת מלמעלה באופן‬
‫ריכוזי על כלל מערכת החינוך ,מתוך שאיפה לאחידות של התוצרים הלימודיים.דגש על בחינות‬
‫חוזרות הבודקות את ההישגים.המורים נתפסים כעובדים של המערכת החייבים להשיג תפוקות‬
‫מוגדרות מראש.השונות שהייתה במדיניות ההעצמה כיתרון נתפסת פה כחיסרון.‬
‫הביקורת-מרבית הביקורות עסקו בהשפעה השלילית של הבחינות החוזרות ושהתקצוב על פי‬
‫מידת השיפור בהישגים פוגע קשות באוכלוסיות החלשות .לאחרונה גוברת הביקורת על הריכוזיות‬
‫של מדיניות זו.‬
‫דבורה אייר-הכתבת הסטנדרטים בידי הרשות מונעת מן המורים את האפשרות לעצב כאזרחים‬
‫בוגרים את בית ספרם ונמנעת מהתלמידים האפשרות להתפתח כתלמידים בעלי חשיבה עצמית‬
‫ואוטונומית,במיוחד בחברה הדמוקרטית.‬
‫כאן אנו רואים שני קווי מדיניות שמנסים להתמודד עם משבר החינוך בעידן המודרני‬
‫כשכל אחד מושפע מאידיאולוגיה חברתית פוליטית ומתפיסה פדגוגית שונה.‬
‫מדיניות ההעצמה 0002-1991‬
‫יישום רחב של מדיניות ההעצמה החל ב-1991.שרי מר"צ נכנסו למשרד החינוך,שולמית אלוני‬
‫ואח"כ אמנון רובינשטיין.עיקר שגשוגה בתקופת המערך ובעת כהונתו של יצחק רבין.‬
‫שמשון שושני- הרוח החיה מאחורי המדיניות.‬
‫לצורך ביצוע המדיניות הוגשה לממשלה התוכנית "ממשלת ישראל מאמינה בחינוך" שהעמידה‬
‫במרכז את הצורך במיצוי הפוטנציאל האישי של התלמיד באמצעות שינויו של ביה"ס והבנייתו‬
‫מחדש ע"י צוות המורים והניהול.הפוליטיקה ומדיניות החינוך הלכו יד ביד עם האפשרות של יצירת‬
‫חזון חדש.‬
‫קווי הפעולה‬
‫המדיניות כללה מספר ניכר של קווי פעולה שהופעלו במהירות ולפנינו 4:‬
‫1. אוטונומיה בית ספרית וניהול עצמי-עידוד האוטונומיה והשונות בבתי הספר באמצעות‬
‫צוות ניהול בית ספרי שיגדיר את צרכי בית הספר ויעדיו וידאג למימושם.עידוד בחירה מבוקרת בין‬
‫בתי הספר השונים ,פיתוח ניהול עצמי ברשויות רבות באמצעות תקציבים ישירות לבתי‬
‫הספר.במסגרת זו הורחבה השונות בין בתי בספר ונוסדו בתי ספר ייחודיים מסוגים שונים.בתי‬
‫הספר נטו להכניס כל מער שינויים אפשרי והייתה היענות מבתי הספר ומנהליהם.‬
‫2. השתלמות מוסדית-כדי לערב את המורים בתהליכי השינוי בביה"ס משרד החינוך כפה עליהם‬
‫השתלמות מוסדית שבועית בת 3 שעות בבית ספרם,שבמסגרתה אמורים להחליט על דרכי השינוי‬
‫והאמצעים לביצוע.ההשתלמות הייתה אפקטיבית וענתה על הציפיות.‬
‫3. פרויקט 03 הישובים-פרויקט מיוחד של התערבות כוללנית ב-03 ישובי מצוקה .הפרויקט‬
‫הונהג בכל ישוב באמצעות ועדת היגוי שהנחו צוותים באוניברסיטה והמטרה הייתה להרחיב את‬
‫דינמיקת השינוי לבתי הספר בפריפריה.‬
‫4. עידוד המורים והכשרתם-מתוך הבנה של חשיבות המורים בתהליך ההבניה מחדש של בתי‬
‫הספר דאג המשרד לעידוד המורים באמצעות קמפיין .הכשרת המורים במכללות אקדמאיות לחינוך‬

3. ‫ע"י שדרוג לתואר ראשון והוספה של שנת הכשרה לסטא'ז.הוענקו תארים ראשונים שאושרו ע"י‬
‫המועצה להשכלה גבוהה.‬
‫השותפים למדיניות‬
‫השותפים העיקריים היו משרד החינוך מצד אחד והמנהלים והמורים מצד שני.במשרד החינוך‬
‫האגפים השונים ממזכירות פדגוגית וכלה באגפי הגיל.המנהלים והמורים היו שותפים יותר‬
‫פאסיביים שקיבלו עליהם את המדיניות.שותפים פעילים נוספים היו אנשי האקדמיה השונים‬
‫-שותפים בביצוע פרויקטים ותוכניות לימודים והערכה חיצונית של קווי המדיניות.מחלקת החינוך -‬
‫במתן בחירה בין בתי ספר והקהילות המקומיות ברמת הרשות המקומית.דבר זה עורר מחלוקת‬
‫שכן זה פוגע בסיכויי האינטגרציה.‬
‫תוצאות המדיניות‬
‫מדיניות ההעצמה לא נתפסה כהצלחה מוחלטת משום שבישראל היישום חל בדרך של הנחתה‬
‫מלמעלה למטה ולא ההפך.מטרות השינוי הבית ספרי לא הובהרו במלואן ותהליך הקליטה היה‬
‫איטי.רציחתו של רבין וחילופי הממשל אח"כ היו סימן לדעיכה של מדיניות זו.‬
‫מדיניות הסטנדרטים 1002-0002‬
‫הליכוד חוזר לשלטון לימור ליבנת נכנסת לתפקיד שרת החינוך גברה הביקורת מהמשרד על‬
‫המורים ועל רמת ההישגים הלימודיים וכך חזרה מדיניות הסטנדרטים למערכת החינוך.כאשר‬
‫ההצהרה היתה:"לא נשאיר אף אחד מאחור" בחיקוי של המדיניות שהייתה בארה"ב.‬
‫מדיניות זו היא שמרנית התחרות הכלכלית הגלובלית כופה עלינו למצות את הפוטנציאל האישי של‬
‫התלמידים )ועדת דברת( והחוסר שביעות מהמערכת הוא ההישגים הלימודיים הנמוכים שלה‬
‫הגדרת מערכת החינוך במושגים של תשומה ותפוקה.כמו כן העיסוק בסטנדרטים מבטל את‬
‫השונות בין בתי הספר וגובר הצורך לאחדות.‬
‫קווי פעולה‬
‫1. בחינות מיצ" ב והאחדת המערכת-כדי להעלות את הסטנדרטים ההישגיים יש צורך בבחינות‬
‫חוזרות ונשנות של ההישגים.לשם כך נוצר המיצ"ב-"מדדים לצמיחה ויציבות בית ספרית",מבחני‬
‫הישגים לתלמידים בעברית מתמטיקה ואנגלית כשכל בתי הספר מחויבים להעבירם לתלמידים‬
‫אחת לשנתיים בשכבות גיל שונות.כמו כן המדדים כללו הערכה של התלמידים על המורים והערכה‬
‫של המורים לגבי אווירת ביה"ס.תוצאות המבחנים הוצגו כמשוב פנימי אך הודלפו החוצה ושימשו‬
‫לצורך השוואה בין בתי הספר.משרד החינוך העריך מידי שנה את מצבה הלימודי של מערכת‬
‫החינוך על יסוד השינויים שחלו בהישגיהם הממוצעים של התלמידים.מבחני המיצ"ב הפכו לאיום‬
‫עבור בתי הספר,הייתה השקעה רבה בהכנת התלמידים למבחנים במקום בחומר הלימודי‬
‫השוטף.האיום המסווה היה שתקצוב בתי הספר תלוי בהעלאת ההישגים.‬
‫המבחנים שימשו כבסיס להאחדת מערכת החינוך ולמניעת הגיוון של בתי הספר‬
‫2. השימוש הפוליטי במבחני הישגים בנלאומיים-. נעשה שימוש פוליטי בהישגים הנמוכים‬
‫של תלמידי ישראל .ישראל השתתפה במבחני ההישגים של כיתות ח' והצטרפה למבחני‬
‫פיזה.במדרג הציונים עמדו תלמידי ישראל במקום נמוך.תוצאות המבחנים שימשו את משרד החינוך‬
‫בצורך לרפורמה כוללת של מערכת החינוך ולהצדקה של הקמת ועדת דברת ככוח משימה לאומי‬
‫לרפורמה בחינוך.‬

4. ‫3. רפורמה מבנית וארגונית כפתרון לבעיית ההישגים-שיאה של מדיניות הסטנדרטים היא‬
‫הקמת ועדת דברת ככוח משימה לאומי.בראש הועדה עמד איש העסקים שלמה דברת.נקודת‬
‫המוצא של הועדה הייתה ההידרדרות ההישגים במערכת החינוך בישראל,והצורך בשיפור מיידי‬
‫כדי שישראל תוכל להתחרות בשוק הכלכלי גלובלי.‬
‫המלצות הועדה-רפורמה מבנית וארגונית של מערכת החינוך,הועדה הציעה רשות ארצית‬
‫למדידה והערכה שתפקידה לעקוב אחרי ביצוע הסטנדרטים ההישגיים ולדווח על רמת ההישגים‬
‫ברמה ציבורית.‬
‫במישור הארגוני-מעבר ל-5 ימי לימוד ארוכים והמורים יעברו ליום הוראה ארוך בין 8-שעות‬
‫תוך שיפור יחסי בשכרם.הושם דגש על האוטונומיה של המנהל כולל פיטורי מורים.הוצע שיהיה‬
‫מעבר אחד מהיסודי לעל יסודי תוך ביטול חטיבות הביניים.שרת החינוך קיבלה את המסקנות‬
‫ופעלה ליישומם אך ההתנגדות מצד ארגונים שונים בלמה אותה.‬
‫4. התייחסות למורים כעובדים של מערכת החינוך במדיניות -המורים לא נתפסו כשותפים‬
‫אלא כעובדים שאמורים לשפר את ההישגים ה נמוכים של התלמידים.‬
‫השחקנים בעיצוב המדיניות‬
‫המדיניות בראש ובראשונה הוכתבה ע,י שרת החינוך היא פעלה להקמת ועדת דברת.השרה‬
‫התעקשה שאנשי משרד החינוך לא יהיו חברים,השותפים העיקריים היו אנשים מקהילת עסקים‬
‫שהתענינו בחינוך במובן של תפוקה-תשומה.שני גורמים הורחקו מעיצוב המדיניות :אי שיתופם של‬
‫המורים הביא לתוצאות חמורות הסתדרות המורים והארגון חברו למסע ציבורי נגד הרפורמה‬
‫ולבסוף הם הכריעו את אי היישום של ועדת דברת.‬
‫תוצאות המדיניות‬
‫1.מדיניות הסטנדרטים נחלה כישלון חרוץ וכאשר שרת החינוך התפטרה.קווי הפעולה של התוכנית‬
‫היו ריקים מתוכן מעשי והסתכמו בהצהרות פוליטיות ,האשמת מורים והפחדת בתי הספר.‬
‫2.חלו קיצוצים חוזרים בתקציב החינוך דבר שגרם לפיטורי מורים.‬
‫3.דרכי התנהלותה של המדיניות בדחיית השותפים הרלוונטיים תרמו לכך שהמדיניות לא הייתה‬
‫מקובלת ולא הגיעה לידי מימוש .‬
‫דיון וסיכום‬
‫התיאור של שני קווי המדיניות הללו הציג את מדיניות החינוך כמטוטלת. שני קווי‬
‫מדיניות אלו שיושמו בזה אחר זה היו דומים בעובדה שאלו חיקויי מגמות בעולם‬
‫המערבי והושפעו מהשינויים הבינלאומיים הקשורים בגלובליזציה. הם היו שונים‬
‫בהגדרת הבעיה הפדגוגית המרכזית, בדרכי הפעולה- הם לא הצליחו להגיע ליישום‬
‫מלא.‬
‫המאמר ניסה לשקף כי מדיניות שננקטה בתחום החינוך אינה מנותקת מהאווירה‬
‫השלטונית שהצמיחה אותה‬
‫מדיניות ההעצמה- ממשל ליברלי פתוח‬
‫מדיניות סטנדרטים- ממשל שמרני‬

5. ‫כתוצאה מכישלון ועדת דברת ההיגיון מחייב שהמדיניות שתתעצב תגשר בין העצמת‬
‫מורים להישגים.‬
‫המערכת מוקפת בהתנגדויות רבות של זרמים אידיאולוגיים חברתיים. קווי המדיניות‬
‫לא טיפלה בשכרם ומעמדם של העובדים. המורים נותרו בתחתית הסולם.‬
‫הבעיה הבולטת של משרד החינוך היא- מדיניות הקוריקולום המכתיבה מה נלמד בבתי‬
‫ספר ובאיזה אופן. היום מתבקשת מדיניות שתכתיב תוכניות לימודים חדשות ונטייה‬
‫לרב- תחומיות.‬