SlideShare a Scribd company logo

החינוך המדעי לקראת המאה ה21דוד חן מקור 8

•Download as DOC, PDF•
•
Shaby Haim
Shaby Haim

תודה לסיגלית רובך. שנה טובה לכל בית ישראל. שבי

1 of 11
‫פריט מס' ٨:‬ ‫החינוך המדעי לקראת המאה ה- ١٢: ממשאלות לב למדיניות רציונלית /‬ ‫דוד חן‬ ‫המאמר עוסק בשאלת המדיניות של החינוך המדעי בישראל . החינוך המדעי מוגדר כאן‬ ‫כמערכת הוראה ולמידה של ידע בדיסציפלינות הבאות : מתמטיקה , פיזיקה , כימיה , מדעי‬ ‫כדור הארץ, מדעי הסביבה, מדעי החיים, מדעי המחשב וטכנולוגיה/הנדסה.‬ ‫٢ מקורות תורמים לעיצוב המדיניות של החינוך המדעי )יפורט בהמשך(:‬ ‫1.המגמה המתבססת על מחקר ופיתוח – המגמה השורשית.‬ ‫2.מגמת הוועדות הציבוריות.‬ ‫מצבת התלמידים הלומדים מדעים הינה קבועה ואינה משתנה . הישגיהם לעומת תלמידים‬ ‫במדינות אחרות, נמצאים בשליש התחתון.‬ ‫עם המעבר למילניום ה-٣ נוצרה תחושה של אופוריה אוטופית בכל העולם , ונדמה היה‬ ‫כאילו עוברים לעידן של צדק חברתי עולמי . לחינוך היה חלק מרכזי בהנחה זו מכיוון‬ ‫שמדובר על עלייתה של "חברת ידע" )בל ٣٧٩١, ודרוקר ٤٩'(.‬ ‫המאה ה-٠٢ גם כן עומדת במרכז בה התרחשו אירועים שהובילו לשינוי מרכזי בתרבות‬ ‫האנושית:‬ ‫1.פענוח הגנום האנושי.‬ ‫2.נחיתת האדם על הירח וחקר החלל.‬ ‫אירועים אלה , הובילו לקידום הבנתנו את התבונה האנושית – מנגנוני התחושה , החשיבה‬ ‫והשפה. אין פלא אם כך כי קלינטון וגור )ב-٣٩'( שמו להם למטרה את החינוך המדעי וייחסו‬ ‫לו חשיבות רבה ביותר. אך בעוד באמריקה הצפונית ובאירופה נראה כי הקדמה החברתית‬ ‫מובלת ע"י תרבות רציונאלית, בדרום מזרח אסיה, אפריקה ודרום אמריקה – מתרכזים רוב‬ ‫עניי העולם, לא מפותחות.‬ ‫מה שחשוב לצורך הדיון הוא שמרכיבי החשיבה נותרו אינטואיטיביים , רגשיים , ואין‬ ‫חשיבה רציונאלית , אנליטית , לוגית ואמפירית המייצגת את מרכיבי החשיבה הנחוצים‬ ‫והמהותיים לתרבות המדע.‬ ‫מאפייני החינוך המדעי בישראל:‬ ‫בטרם נדון בנושא החינוך המדעי עלינו לענות על כמה שאלות:‬ ‫1. מהות התחום – )חן, ٧٩٩١ ( טוען כי החינוך המדעי שייך חד משמעית לתחום‬ ‫החינוך והשאלות בהן הוא עוסק קשורות להוראה ולמידה בבי"ס. ההקשר שלו‬ ‫למתמטיקה וטכנולוגיה גורם לנו לטשטש את זהותו הדיסציפלינארית של‬ ‫החינוך המדעי.‬ ‫1‬
‫2. איזה מקצועות לומדים תחת הכותרת " חינוך מדעי "? לחינוך המדעי מרחב‬ ‫דיסציפלינארי : מתמטיקה , פיסיקה , כימיה , מדעי החיים , חקלאות , הנדסה‬ ‫)טכנולוגיה(, ומדעי המחשב.‬ ‫3. מה הגבולות של החינוך המדעי ? החינוך הפורמאלי ) גני ילדים , בי" ס יסודי,‬ ‫חטיבות , תיכון ואף ההשכלה הגבוהה-רפואה , הנדסה , חקלאות וכד '(. החינוך‬ ‫הלא-פורמאלי.‬ ‫4. המרכיבים של החינוך המדעי : ת"ל , למידה , הוראה , בי"ס , חברה , תרבות,‬ ‫למידת אוכלוסיות.)פירוט בעמ ٥٢٢ במאמר(.‬ ‫מגמות במדיניות החינוך המדעי:‬ ‫٢ מגמות כלליות המזינות את המדיניות הזו:‬ ‫1. המגמה השורשית – מתבססת על הניסיון המעשי של אנשי חינוך העוסקים‬ ‫בפועל בחינוך המדעי ואנשי אקדמיה העוסקים בתיאוריה של החינוך בכלל‬ ‫ובחינוך המדעי בפרט – מחקר, פיתוח יישום והערכה. למרות שהצטבר ידע רב‬ ‫בתחום , לא התגבש הידע לכלל תורה סדורה , מה שמקשה על יצירת בסיס‬ ‫משותף ומוסכם על כולם.‬ ‫2. המגמה של הועדות – שמייצגת את הצרכים הרצויים של החינוך . דוחות‬ ‫הוועדות מנחים את המערכת.‬ ‫המגמה השורשית‬ ‫היה מקובל לחשוב כי למידת השינון אפיינה את החינוך בראשית המאה אך נראה כי‬ ‫בארצות כמו סין והגוש המזרחי עדיין השינון שולט בכיפה. בשנים ٥٥٩١-٤٧٩١ "תור הזהב"‬ ‫של החינוך המדעי, התכנסה ועידת ‪ Wood Hall‬ע"מ לדון במשבר החינוך המדעי. הושקעו‬ ‫מאמצים רבים בפיתוח ת" ל התואמות את " מבנה הדעת ". נטו לחשוב כי עדכון התכנים‬ ‫בהתאם למדע העכשוי יביא לשיפור בהישגים . התוכניות עובדו ע" י צוותי מדענים , מורים‬ ‫ופסיכולוגים. ת"ל של "תור הזהב" התבססו על ٢ עקרונות:‬ ‫1.ת" ל חייבת לשקף את מבנה הדעת של הדיסציפלינות ולכן עליה לעשות‬ ‫מודרניזציה של התכנים.‬ ‫2.ת" ל אמורה להקנות לילדים את מודל הפעולה והחשיבה של המדען . עקרון‬ ‫שנקרא: "למידת חקר וגילוי".‬ ‫סוף שנות ה-٠٦ , הוקם המרכז הישראלי להוראת המדעים ופותחו ת" ל בעקבות תוכניות‬ ‫אמריקאיות שנקראו מט" ל )ביסודי (, תוכנית בכימיה ובביולוגיה . החינוך המדעי אופיין‬ ‫להבדיל מהחינוך בארה"ב ב-٢ ייחודיים:‬ ‫1. צוותי הפיתוח ומרכזי ההוראה פעלו לאורך זמן וכך ניתן היה להפיק לקחים‬ ‫ולשפר פיתוח במחזורים הבאים.‬ ‫2. התוכניות יושמו לרוב במערכת החינוך תוך שיתוף הדוק עם משרד החינוך‬ ‫והתמדה בפיתוח המקצועי של המורים.‬ ‫2‬
‫٢ ממצאים חשובים ביישום תוכניות החינוך המדעי:‬ ‫1.כל התוכניות להוראת מדעים דומות מאוד בכל העולם.‬ ‫2. ישנה התאמה מלאה בין כל התוכניות ביחס להגדרת מטרות וסדרי עדיפויות‬ ‫לגבי מיומנויות החקר והגילוי.‬ ‫המיומנויות המשותפות לתוכניות החינוך המדעי:‬ ‫תהליכים: אלה נמצאים בייסודה של הוראת חקר וגילוי. ידע והבנה, תצפית, מדידה, פתרון‬ ‫בעיות , פירוש הנתונים , ניסוח והכללות ובניית מודלים. ) הסבר על כל מיומניות בעמ' ٩٢٢‬ ‫במאמר (. סדר הנושאים משקף את מעמדם המדרגי בת"ל. יישומים: מיומנויות עשייה,‬ ‫עמדות, עניין וערכים, מגבלותיהם של המדע והשיטה המדעית.‬ ‫בשנות ה-٠٨ איבדה התנועה לחידוש החינוך המדעי את תנופתה וכיוונה עקב "חברת‬ ‫הידע" . שינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים החלו להתבהר והחל לחץ להרחבת מטרות‬ ‫החינוך המדעי אל מעבר למודל המדען והמבנה הדיסציפלינארי.‬ ‫בעקבות ועדת הררי )٣٩ '( הוחל " חינוך מדעי טכנולוגי לכל" )מב"ט ( שמטרתו הייתה‬ ‫הרחבת תוכניות המדעים לתחומים הבאים : טכנולוגיה/הנדסה , לימודי סביבה , בריאות,‬ ‫בעיות חברתיות וכלכליות , עולם העבודה ) מביס לעבודה (, מידע וערכים . מודל הלמידה‬ ‫הינו קונסטרוקטיביסטי-מבוזר , חסר מבנה , הלומד בונה את הידע האישי מתוך חוסר‬ ‫הודאות.‬ ‫היבט נוסף , בשנות ה-٠٩ יישומן של טכנולוגיות חדשות , המחשב והתקשורת )חן, ١٠٠٢(,‬ ‫המשנות את סביבות הלמידה ותוכניות הלימודים.‬ ‫לסיכום, החינוך המדעי עבר את השלבים הבאים:‬ ‫•ראשית המאה ה-٠٢ למידה ושינון.‬ ‫•שנות ה-٠٤ גישה רומנטית יציאה לשדה.‬ ‫•שנות ה-٠٦, ٠٧ מודל "המדען" וצמידות למבנה דעת.‬ ‫•שנות ה-٠٨, ٠٩ אוריינות מדעית לכל וחקר המבוסס על הבנת הידע.‬ ‫•שנות ה-٠٠٠٢, סביבות ממוחשבות – תיאוריה פדגוגית בהתהוותה.‬ ‫מגמת הוועדות:‬ ‫המעבר ל" חברת ידע " ובעקבות התפתחות הסדר העולמי החדש , תחום החינוך המדעי‬ ‫משך אליו ממשלות , ארגונים בינלאומיים כגון:אנסק"ו, השוק האירופאי המשותף, ארגונים‬ ‫אקדמאיים וכד'.‬ ‫הגורם המניע הוא התובנה כי לחינוך המדעי ישנה חשיבות רבה לפיתוח המשאב המרכזי‬ ‫של " חברת ידע ". ועידת אונס" קו )٨٧ '(, זהה את חשיבות החינוך המדעי . ב-٣٨ ' – דוח אחר‬ ‫שיצא קבע כי יש לשפר באופן משמעותי את כח העבודה בארה" ב אחרת לא תעמוד‬ ‫בתחרות הבינלאומית. הוא הרחיב את יעדיה של הוראת המדעים – על בסיס צורכי המשק‬ ‫3‬
‫– למדע וטכנולוגיה לכל . הדו" ח הציע : להגדיל את שעות הלמידה במדעים , להכשיר את‬ ‫המורים, ולבסס את תשתיות המעבדות. )נקרא דוח מחר ٨٩(.‬ ‫תרומות הדוחות הציבוריים לחינוך המדעי:‬ ‫• הגדרה מחדש את המטרות של החינוך המדעי והטכנולוגי תוך הרחבה אל‬ ‫מעבר לרכישת ידע מדעי תקני.‬ ‫•המטרות נקבעו על סמך צרכי מקומות העבודה במשק.‬ ‫•המכוונות העיקרית – פיתוח משאבי אנוש בעולם המשתנה.‬ ‫לכן , הושם דגש על חינוך מדעי לכל , שילוב טכנולוגיה וחברה , כישורי חשיבה גבוהיח,‬ ‫)עלייה בהישגים(, הכשרת המורים ופיתוחם.‬ ‫הבעיה בוועדות אלה הייתה חוסר אנשי חינוך העוסקים בהוראת מדעים ואנשי מחקר. נתק‬ ‫בין גוף הידע של החינוך המדעי לבין הצוותים שכתבו את הדוחות , בא לידי ביטוי בהעדר‬ ‫התייחסות לשורה שלמה של נושאים שחיוניים לשם יישום המדיניות המומלצת . כמו:‬ ‫הלמידה והקוגניציה של התלמיד הבודד , הבעייתיות של ת"ל , שאלות על הפדגוגיה,‬ ‫אסטרטגיה ליישום מסמכי המדיניות לפרקטיקה , התייחסות לסוציולוגיה של החינוך‬ ‫המדעי )פירוט בעמ' ٤٣٢ במאמר(.‬ ‫יתכן כי בגלל חסרים אלה לא חל שינוי של ממש בחינוך המדעי. ולא רק בישראל.‬ ‫ניתן לומר כי קביעת מדיניות בחנוך המדעי חייבת להסתמך על שורה של מקורות:‬ ‫•זיהוי צרכי פיתוח כ"א ברמה החברתית והלאומית.‬ ‫•לקחי הניסיון המעשי המצטבר בחינוך המדעי בארץ ובעולם.‬ ‫• לקחי הידע המדעי מחקרי בכל רמות החינוך המדעי ) בעיקר בנושאי חשיבה‬ ‫ולמידה(.‬ ‫•המסגרות התיאורטיות העיקריות הרלוונטיות לפדגוגיה של הוראת מדעים.‬ ‫שימוש מושכל בכל הקטגוריות הנזכרות יוביל למדיניות נבונה ואפקטיבית.‬ ‫החינוך המדעי בישראל: המדיניות הנוכחית‬ ‫מדיניות החינוך המדעי הנוכחי נוסחה ע" י ועדה ציבורית )פרופ ' הררי (, דוח הועדה , מחר‬ ‫٨٩, אושר ב-٣٩ ומשמש כיום מסגרת מדיניות החינוך המדעי.‬ ‫מדיניות מחר ٨٩ מציגה ٢ מטרות מרכזיות לחינוך המדעי:‬ ‫1.חינוך מדעי לכל.‬ ‫2.חינוך מדעי למתמחים.‬ ‫המלצותיה היו : יותר שעות , מעבדות , ציוד , מחשבים תקציבים וטיפוח מורים איכותיים‬ ‫לחינוך המדעי . כל תומכי החינוך המדעי הסכימו עם המלצות אלה ואכן מחר ٨٩ קידם את‬ ‫החינוך המדעי בין קובעי מדיניות החינוך . אך הדוח לוקה בחסר בבעייתיות שעיקרה נתק‬ ‫גמור מגוף הידע המחקרי והמקצועי של החינוך המדעי ) היה רק אדם אחד מבין ٦١‬ ‫שמקצועו חינוך מדעי(.‬ ‫4‬
‫הביקורת על המדיניות של מחר ٨٩:‬ ‫1. מחברי הדוח הציעו מדרג של מקצועות המדע כך:המתמטיקה , פיזיקה , כימיה,‬ ‫ביולוגיה וטכנולוגיה . הצעה זו קובעת את ההצעה לתכנון הלימודים והן את‬ ‫הקצאת המשאבים למקצועות השונים . אין לכך הצדקה קוגנטיבית או מעשית‬ ‫ולא מקובל על הקהילייה המדעית. לכן אין הצדקה ליישומו בת"ל.‬ ‫2. טענו כי " טכנולוגיה היא יישום של מדע ועליה להילמד : פיזיקה וכימיה –‬ ‫והטכנולוגיה הקשורה אליה ; ומדעי החיים וחקלאות והטכנולוגיה הקשורה‬ ‫אליהם... " אך לגישה הזו אין אחיזה במציאות. בשום אקדמיה אין מקצוע הקרוי‬ ‫"מדע וטכנולוגיה" אלא הפקולטה למדעים ופקולטה נפרדת להנדסה.‬ ‫3. הבעיה העיקרית – העדר גישה לידע המקצועי והמחקרי הנוגע בחינוך המדעי‬ ‫והתעלמות משאלות מרכזיות כמו : חוסר התייחסות לקיומו של התלמיד‬ ‫ולסוגיות הלמידה , לבעיות פדגוגיות הקשורות לדרכי הוראה , לבית הספר‬ ‫כמערכת למידה שנלמדים בה מקצועות נוספים , אוכלוסיות מיוחדות , סוכני‬ ‫תרבות מחוץ לבית הספר ובעיות המורכבות מטכנולוגיית המידע בפדגוגיה‬ ‫)הטכנולוגיה של ייצור, אכסון והעברת מידע תוך שימוש במחשבים(.‬ ‫בעקבות הדוח, תוכננה מחדש ת"ל בחנוך המדעי. בין השנים ٦٩-٨٩, פורסמו ٣ ת"ל שכותרן‬ ‫" לימודי מדע וטכנולוגיה" )יסודי , חט" ב וחטיבה עליונה (. – פירוט הטבלה בעמ' ٦٣٢‬ ‫במאמר.‬ ‫כל התוכניות ממליצות להשתמש בחקר ופתרון בעיות כדרך הוראה מרכזית.‬ ‫החינוך המדעי בישראל – תמונת מצב‬ ‫מערכת החינוך המדעי פועל בישראל מגן הילדים ועד כיתה י"ב . החינוך המדעי בחטיבה‬ ‫העליונה מתפצל בין החינוך העיוני לבין הטכנולוגי )מקצועי(. העיוני – משרת את הקבוצות‬ ‫החזקות מבחנה חברתית-כלכלית והמקצועי את הקבוצות החלשות יותר ורק ٢١% מבוגריו‬ ‫עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות.‬ ‫)פירוט על הזכאות בעמ' ٧٣٢ במאמר(.‬ ‫מחקר הערכה של זוזובסקי ٩٩' מציעה כמה הסברים לירידה בהישגים לנוכח המאמץ לקדם‬ ‫את המקצוע. היא טוענת כי כמה גורמים חברו יחדיו ליצירת "התמונה העגומה":‬ ‫1. פערים וניגוד בין מדיניות המשרד, המחוז ובתי הספר. בפריפריות לא השקיעו‬ ‫כנדרש.‬ ‫2.פערים בין המדיניות למתרחש בפועל. היקף שעות נמוך מהמומלץ.‬ ‫3. אי הלימה בין דרישות הידע בת" ל לבין הכשרת המורים במכללות )לעומת‬ ‫האקדמיה(.‬ ‫5‬
‫4. אי הלימה בין יעדי המקצוע ליכולות ההוראה של המורים וכושר הלמידה של‬ ‫התלמידים.‬ ‫הקושי היה במעבר בין המדיניות לביצוע . למשל : דיווח על השקעה של מחצית מהזמן‬ ‫הנדרש עפ" י התכנון לחנוך מדעי , הכשרת המורים במכללות אינו מספק ) ٠٢ % מהידע‬ ‫האקדמי (, תקשוב בתי הספר , השקעה מועטה במחקר . לכן , ראוי לבחון את המדיניות‬ ‫עצמה . כמו כן , לבדוק את הנתק בין מסמך המדיניות של החינוך המדעי לבין המציאות‬ ‫במערכת החינוך.‬ ‫העלייה הגדולה במספר לומדי מדעי המחשב הינה עקב הביקוש הרב במשק.‬ ‫לדרכי ההוראה חשיבות מרכזית בחינוך המדעי , גישות של חקר גילוי ופתרון בעיות . אך‬ ‫בעבודותיה של זוזובסקי עולים קשיים גדולים של התלמידים הלומדים מדעים בתחום‬ ‫מיומנויות חקר וביכולת הפשטה. לכן, נשאלת השאלה: לקראת מה מכשירים את מורי‬ ‫המדעים?‬ ‫בהיעדר תורה נורמטיבית של הוראה ולמידה וכפועל יוצא מכך בהעדר תוכנית‬ ‫לימודים למורים , הכשרת המורים הינה בעיקר אינטואיטיבית ואקלקטית‬ ‫ואינה מאפשאת למורים להתמודד עם המורכבות של החינוך המדעי בפועל.‬ ‫הצעה חדשה למדיניות החינוך המדעי בישראל‬ ‫הצעה זו מתבססת על ממצאי מחקרים שעסקו בחינוך בכלל ובחינוך מדעי בפרט . ניתוח‬ ‫אסטרטגי של תוכניות למדיניות החינוך המדעי , הכרת המציאות הבית ספרית . יש לה גם‬ ‫בסיס רציונאלי לוגי והטיות אידיאולוגיות ערכיות.‬ ‫עם כניסתו של המילניות ה-٣ , השינוי העיקרי הינו מעבר ל" חברת ידע " בה הידע האנושי‬ ‫הופך למשאב המרכזי של הכלכלה והוא הגורם המניע את השינויים הגלובליים בחברה‬ ‫ובתרבות.‬ ‫למדינת ישראל כמעט ואין משאבים חומריים ולכן יש לה עניין חשוב ביותר בטיפוח החינוך‬ ‫המדעי המבוסס על המשאב האנושי, שהוא מקור החוסן העיקרי שלה.‬ ‫הנימוקים להפיכת החינוך המדעי כיעד מרכזי:‬ ‫1.כלכלי – אחראי לפיתוח משאב אנושי.‬ ‫2.חברתי – אחראי להפצה והתפלגות שיוויונית של משאבי הידע.‬ ‫3.תרבותי – מהווה גורם חשוב בהשקפת עולםרציונלית.‬ ‫4.אישי – העצמת יכולת הפרט להיות שותף בתהליך דמוקרטי, בחיי העבודה עם‬ ‫מורכבות החיים המודרניים.‬ ‫מטרות החינוך המדעי‬ ‫٢ מטרות מרכזיות:‬ ‫6‬
‫1. חינוך מדעי לכל – אוריינות מדעית וטכנולוגית : בסיס ידע הכרחי לפיתוח‬ ‫השקפת עולם ויכולת תפקוד בסביבות מורכבות.‬ ‫2. חינוך מדעי למתמחים – פתוח ידע בדיסציפלינה אחת ) או יותר ( בקרב‬ ‫תלמידים שירצו בכך בעתיד.‬ ‫המטרות משלימות זו את זו ואינן נוגדות. )ה-١ עד סוף חט"ב וה-٢ מהעליונה והלאה(.‬ ‫צורכי הלומד‬ ‫1. צורך בכישורי חשיבה גבוהים לכן יש לפעול להעברתם לשלב האופרציות‬ ‫הפורמליות.‬ ‫2."פתרון בעיות" – הינו יעד הכרחי וחשוב בחינוכו של הפרט בזמננו אנו.‬ ‫3.טיפוח יכולת למידה עצמאית ומתמשכת עקב הצמיחה והשינוי המהירים.‬ ‫4.שותפות אמיתית בקבלת החלטות חברתית לקיום הדמוקרטיה.‬ ‫5. חיזוק חשיבה לוגית , רציונלית ואמפירית . חיזוק הפרט להערכת הסביבה‬ ‫באופן מאוזן.‬ ‫6.פיתוח משאבי אנוש. הכנת מתמחים לבחירת מקצוע בעתיד.‬ ‫7. טיפוח קשרים עם העולם הפיזי , החי , החברה והתרבות ובניית תמונת עולם‬ ‫מאוזנת ושלמה.‬ ‫8. טיפוח סקרנות , יכולת פעולה , יצירתיות , בקורתיות , קבלת שונות ונכונות‬ ‫לנתינה חברתית.‬ ‫)פירוט נוסף בעמוד ٢٤٢ במאמר(‬ ‫צורכי החברה‬ ‫עקב התפתחות כלכלת עתירת ידע , החינוך המדעי חייב לראות בפיתוח משאבי אנוש‬ ‫תפקיד מרכזי. לכן יש ٢ מטרות:‬ ‫1.הגדלת מספר התלמידים הבוחרים ללמוד מדע בחטיבה העליונה.‬ ‫2.הגדלת מספר התלמידים הבוחרים להתמחות במקצועות המדע ב-٠٣%.‬ ‫תוך הדגשת נושאים כמו : רלוונטיות הנושאים הנלמדים לאפשרויות התעסוקה בעתיד,‬ ‫חינוך ערכי למתמחים והתייחסות להיבטים חברתיים , יקדם ויטפח מיעוטים – להעלאת‬ ‫שיתופם היחסי בלימוד המדע.‬ ‫תוכניות הלימודים‬ ‫7‬
‫ישנה חשיבות רבה לתוכן ולידע המובנה של בדיסציפלינה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון‬ ‫את התפיסה הבסיסית עקב המעבר מייצוג ידע ע"י טקסט וייצוג ידע דיגיטלי, רב מדיה.‬ ‫מדע כללי‬ ‫הקניית אוריינות מדעית הינה משימה מורכבת אשר מצריכה שילוב בין מקצועות המדעים‬ ‫לבין עצמם ובינם לבין סוגיות חברתיות והומניסטיות. אין פתרון אופרטיבי לתכנון תוכנית‬ ‫לימודים מורכבת זו.‬ ‫מתמטיקה‬ ‫המקצוע קבל מעמד על בין מקצועות המדע בטענה כי פיתוח חשיבה מתמטית מאפשרת‬ ‫העברה לתחומי דעת אחרים. טענה שלא ניתן לה ביסוס מחקרי.‬ ‫לכן, יש מקום אולי לשקול האם יש הצדקה לכך שהוא מקצוע חובה? האם יש מקום לארגן‬ ‫מחדש את תכני המקצוע ולהתאימם לכלל האוכלוסיה? האם יש צורך בהקצאת שעות רבות‬ ‫למקצוע?‬ ‫פיזיקה‬ ‫חשיבות רבה בהבנת העולם החומרי . גם פה יש מקום לשינוי התוכניות ולת דגש לחקר‬ ‫החלל ומדעי כדו"א. יש צורך להרבות בלמידה תוך ניסוי ומחקר ע"מ לאפשר גם למתקשים‬ ‫ללמוד.‬ ‫כימיה‬ ‫גם כאן , יש צורך להרבות בלמידה תוך ניסוי ומחקר ע"מ לאפשר גם למתקשים ללמוד. מה‬ ‫שסמוי מהחושים יוצר לעיתים קשיי למידה.‬ ‫מדעי החיים‬ ‫למקצוע זה , חשיבות רבה בהבנת האדם , החי ועקרונות החיים . עקב הצמיחה החדשה של‬ ‫הידע יש צורך לפתח ת"ל מותאמות לזמננו והכנסת נושאים חדשניים כמו: הגנום האנושי,‬ ‫חקר המוח וכד'.‬ ‫מדעי המחשב‬ ‫מקצוע חדש במערכת החינוך. אין הפרדה בת"ל בין ההיבט המתמטי, ההנדסי והיישומי של‬ ‫המקצוע . יש להקדיש מאמץ ביצירת ת" ל הולמת בתחום עקב המרכזיות שהוא תופס‬ ‫בחיינו.‬ ‫הנדסה וטכנולוגיה‬ ‫מקצוע חדש במערכת ויש להבין את מבנה הדעת שלו , בעיות בהוראה והלמידה . יש‬ ‫להתאים את התוכנית לשכבות הגיל השונות ולהגדיר את יחסי הגומלין עם המקצועות‬ ‫האחרים.‬ ‫מדיניות פדגוגית‬ ‫8‬
‫הפדגוגיה החדשה משלבת תפיסת למידה קונסטרוקטיבית , ריבוי אינטליגנציות ופתרון‬ ‫בעיות לכלל מודל חדש של חינוך מדעי. ישנה חשיבות רבה להתנסות חקר וגילוי בהוראת‬ ‫מדעים . למידה זו מביאה לפתרון בעיות בלמידת פרויקטים. תלמידים מתנסים בלמידת‬ ‫מתודולוגיות שונות של אנליזה , סינתזה ויצירתיות במהלך לימודיהם ומכילה גמישות‬ ‫בארגון זמן ומקום , אפשרויות למידה רבות , אינדיווידואליזציה וערוצים רב-חושיים‬ ‫בלמידה )חזותי, סנסו-מוטורי וסמלי(.‬ ‫העיקרון המוביל הוא שונות , לעומת סטנדרטיזציה שהיא מכניסטית , אנטי-הומניסטית‬ ‫המבטיחה כשלון מערכתי.‬ ‫תשתיות וסביבות למידה‬ ‫תשתית התקשוב תשתלב בכל סביבות הלמידה , ולא תוגבל למעבדת המחשבים . לכן , יש‬ ‫לדאוג לאמצעים ותחזוקה של כ" א מקצועי , לתקצוב וארגון תחזוקת התקשוב ולתפעול‬ ‫ועדכון התשתיות.‬ ‫הכשרת מורים‬ ‫ידע מקצועי ומקצועיות פדגוגית הינם תנאי הכרחי למורים מצליחים וראויים . אין‬ ‫להתפשר.‬ ‫לשם כך , יש ליצור שינוי במסלולי ההכשרה , טיפוח מסלולים במוסדות להשכלה גבוהה.‬ ‫ליצור נורמה של למידה מתמשכת.‬ ‫אוכלוסיות מיוחדות‬ ‫יש לתת העדפה מתקנת לאוכלוסיות המיוחדות )מתקשים , מיעוטים , עולים חדשים(‬ ‫ולהתאים להם סביבת הוראה תואמת.‬ ‫אקלים בית הספר‬ ‫האוירה בבית הספר הכרחית להצלחתו של החינוך המדעי. למעשה, הצלחת החינוך תלויה‬ ‫באקלים הכורך בתוכו את הרמה הגבוהה לדרישות וציפיות; משמעת פנימית; תמיכה רבה‬ ‫בפרט; סביבות למידה יעילות; אסתטיות ומאפשרות; יחסי גומלין בין כל מורי המקצועות‬ ‫השונים; רלוונטיות לבעיות קהילתיות; מקומיות ואישיות של התלמידים; קהילת מורים‬ ‫לומדת.‬ ‫מערכות תומכות‬ ‫יש להסתייע במערכות תומכות : מערכת הדרכה מקצועית , מערכת פיתוח )ת"ל,מודלים‬ ‫עזרים ( ומערכת מחקר . יש להקצות משאבים ותקציבים באופן רציף והמשכי ) ללא תלולת‬ ‫במענקים( למחקרים שיקיפו את כל הרמות )קוג',סוציולוגי,פדגוגי,ארגוני,תרבותי ות"ל(.‬ ‫תפוקה ובקרה‬ ‫התפוקה ניתנת להגדרה בדרך המקובלת , עפ" י מספר הלומדים/ המסיימים או בדרך‬ ‫הרצויה, המתבטאת בהערכת היכולות הקוגניטיביות ומיומנויות.‬ ‫היעד " מדע לכל כשמו כן הוא . להגיע לשליטה טובה באוריינות מדעית , אצל רוב‬ ‫התלמידים.‬ ‫9‬
‫ישנה ציפייה מציאותית לאור דרכי ההגדרה של אוריינות מדעית וטכנולוגית.‬ ‫1.העלאת מס' מקבלי הבגרות הכוללת מדעים.‬ ‫2.העלאת מס' מקבלי הבגרות המתמחים במדעים.‬ ‫3. לימודי המתמטיקה אינם מהווים מחסום לקבלת תעודת בגרות. ) שאלה‬ ‫להורים: מעניין איך השתפרו תלמידים במקצוע זה?(‬ ‫המיומנויות הנדרשות כיעד יעד לחינוך מדעי ויחייבו הערכה:‬ ‫•יכולת פתרון בעיות.‬ ‫•יכולת הבנת תופעות מורכבות.‬ ‫•חשיבה מערכתית.‬ ‫•ידע עולם )דלקרטיבי(.‬ ‫•הכרת המתודולוגיות של מקצועות המדע השונים.‬ ‫•הבנת מקומו של האדם-יכולותיו ומגבלותיו.‬ ‫•כישורי חשיבה גבוהים.‬ ‫•יכולת הבחנה בין עולם ממשי.‬ ‫•אינטואיציות ואמונות.‬ ‫•חשיבה בקורתית.‬ ‫•יכולות יישום-עשייה ופעולה.‬ ‫•הבנת הקשרים בין מדע, טכנולוגיה, חברה ותרבות.‬ ‫אסטרטגיית שינוי‬ ‫מחייבת שינוי. שינוי מוצהר , התפתחותי ומבוקר המוביל לחזון . תחילתו במודל מצומצם‬ ‫ומבוקר תוך הפקת לקחים ובסופו של תהליך הפצתו ויישום מסקנות המודל.‬ ‫בשינוי כזה יש לפתח כלים של ארגון לומד . ליצור שת" פ עם כל מרכיבי המערכת : הורים,‬ ‫קהילה, ציבור, תעשייה וקהיליית המדעים.‬ ‫תהליך שינוי אפקטיבי מחייב: דמוקרטיה משתפת , מקשיבה , לומדת ופעילה . השקעה‬ ‫הולמת של תכנון ותקציב.‬ ‫יש להפקיד את קביעת מדיניות המערכת בידי המזכירות הפדגוגית . אין לפצל סמכות זו‬ ‫בידי שורה שלמה של גופים שונים.‬ ‫הצעת מדיניות זו צריכה להגיע לדיון ציבורי מקצועי לצורך התאמתו למערכת‬ ‫החינוך הישראלית.‬ ‫01‬
11

Recommended

פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוךפריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
Shaby Haim
 
Facebook.For.Business.Aj
Facebook.For.Business.AjFacebook.For.Business.Aj
Facebook.For.Business.Aj
Adrienne Jenkins
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
מקור מס' 10
מקור מס' 10מקור מס' 10
מקור מס' 10
Shaby Haim
 
Aníbal choto
Aníbal chotoAníbal choto
Aníbal chotojch_anibal
 
החינוך הטכנולוגי __דן_שרון
החינוך הטכנולוגי __דן_שרוןהחינוך הטכנולוגי __דן_שרון
החינוך הטכנולוגי __דן_שרון
Shaby Haim
 
Using pinterest for business
Using pinterest for businessUsing pinterest for business
Using pinterest for business
Alisa Meredith Marketing
 
של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16
של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16 של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16
של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16
Shaby Haim
 

Recommended

פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוךפריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
Shaby Haim
 
Facebook.For.Business.Aj
Facebook.For.Business.AjFacebook.For.Business.Aj
Facebook.For.Business.Aj
Adrienne Jenkins
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
מקור מס' 10
מקור מס' 10מקור מס' 10
מקור מס' 10
Shaby Haim
 
Aníbal choto
Aníbal chotoAníbal choto
Aníbal chotojch_anibal
 
החינוך הטכנולוגי __דן_שרון
החינוך הטכנולוגי __דן_שרוןהחינוך הטכנולוגי __דן_שרון
החינוך הטכנולוגי __דן_שרון
Shaby Haim
 
Using pinterest for business
Using pinterest for businessUsing pinterest for business
Using pinterest for business
Alisa Meredith Marketing
 
של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16
של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16 של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16
של יעל בורג. אידיאולוגיית הטיפוחמאמר מקור 16
Shaby Haim
 
הטמעת טכנולוגית תקשוב
הטמעת טכנולוגית תקשובהטמעת טכנולוגית תקשוב
הטמעת טכנולוגית תקשוב
Shaby Haim
 
סיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכליסיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכלי
Shaby Haim
 
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתייוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
Shaby Haim
 
נבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידיםנבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידים
Shaby Haim
 
Investment Projects & Opportunities In Construction
Investment Projects & Opportunities In ConstructionInvestment Projects & Opportunities In Construction
Investment Projects & Opportunities In Construction
gustabasi
 
Using pinterest for Real Estate and Design Business
Using pinterest for Real Estate and Design BusinessUsing pinterest for Real Estate and Design Business
Using pinterest for Real Estate and Design Business
Alisa Meredith Marketing
 
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
Shaby Haim
 
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראליתשלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
Kibbutzim College of Education
 
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפ
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפעיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפ
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפtzikorel
 
1.2 History
1.2 History1.2 History
1.2 Historychoodo
 
לא על המחשב לבדו גילה קורץ
לא על המחשב לבדו גילה קורץלא על המחשב לבדו גילה קורץ
לא על המחשב לבדו גילה קורץ
Shaby Haim
 
Paper mandel 2004
Paper mandel 2004Paper mandel 2004
Paper mandel 2004itayasher
 
רוח 11
רוח 11רוח 11
רוח 11themarker
 
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבה
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבהמינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבה
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבהKeren Kaplan Mintz
 
הון מדעי מיה הלוי
הון מדעי מיה הלוי הון מדעי מיה הלוי
הון מדעי מיה הלוי
sheatufim
 
התפתחות מדיניות המחשוב
התפתחות מדיניות המחשובהתפתחות מדיניות המחשוב
התפתחות מדיניות המחשוב
Shaby Haim
 
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]Shaby Haim
 
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן lizicohen
 
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוךפריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוךShaby Haim
 
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
Eli Hurvitz
 
Knowledge and Heart Wisdom
Knowledge and Heart WisdomKnowledge and Heart Wisdom
Knowledge and Heart Wisdom
Eden Orion
 
Teach First Conference Sept 2012
Teach First Conference Sept 2012Teach First Conference Sept 2012
Teach First Conference Sept 2012
Eli Hurvitz
 

More Related Content

Viewers also liked

הטמעת טכנולוגית תקשוב
הטמעת טכנולוגית תקשובהטמעת טכנולוגית תקשוב
הטמעת טכנולוגית תקשוב
Shaby Haim
 
סיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכליסיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכלי
Shaby Haim
 
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתייוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
Shaby Haim
 
נבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידיםנבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידים
Shaby Haim
 
Investment Projects & Opportunities In Construction
Investment Projects & Opportunities In ConstructionInvestment Projects & Opportunities In Construction
Investment Projects & Opportunities In Construction
gustabasi
 
Using pinterest for Real Estate and Design Business
Using pinterest for Real Estate and Design BusinessUsing pinterest for Real Estate and Design Business
Using pinterest for Real Estate and Design Business
Alisa Meredith Marketing
 
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
Shaby Haim
 

Viewers also liked (7)

הטמעת טכנולוגית תקשוב
הטמעת טכנולוגית תקשובהטמעת טכנולוגית תקשוב
הטמעת טכנולוגית תקשוב
 
סיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכליסיכום מאמר כלכלי
סיכום מאמר כלכלי
 
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתייוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
יוסי דהן תיאוריות של צדק חברתי
 
נבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידיםנבו פרק 5 הערכת תלמידים
נבו פרק 5 הערכת תלמידים
 
Investment Projects & Opportunities In Construction
Investment Projects & Opportunities In ConstructionInvestment Projects & Opportunities In Construction
Investment Projects & Opportunities In Construction
 
Using pinterest for Real Estate and Design Business
Using pinterest for Real Estate and Design BusinessUsing pinterest for Real Estate and Design Business
Using pinterest for Real Estate and Design Business
 
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
סיכום%20למבחן%20בפסיכולוגיה2[1]
 

Similar to החינוך המדעי לקראת המאה ה21דוד חן מקור 8

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראליתשלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
Kibbutzim College of Education
 
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפ
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפעיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפ
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפtzikorel
 
1.2 History
1.2 History1.2 History
1.2 Historychoodo
 
לא על המחשב לבדו גילה קורץ
לא על המחשב לבדו גילה קורץלא על המחשב לבדו גילה קורץ
לא על המחשב לבדו גילה קורץ
Shaby Haim
 
Paper mandel 2004
Paper mandel 2004Paper mandel 2004
Paper mandel 2004itayasher
 
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבה
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבהמינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבה
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבהKeren Kaplan Mintz
 
הון מדעי מיה הלוי
הון מדעי מיה הלוי הון מדעי מיה הלוי
הון מדעי מיה הלוי
sheatufim
 
התפתחות מדיניות המחשוב
התפתחות מדיניות המחשובהתפתחות מדיניות המחשוב
התפתחות מדיניות המחשוב
Shaby Haim
 
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]Shaby Haim
 
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן lizicohen
 
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוךפריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוךShaby Haim
 
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
Eli Hurvitz
 
Knowledge and Heart Wisdom
Knowledge and Heart WisdomKnowledge and Heart Wisdom
Knowledge and Heart Wisdom
Eden Orion
 
Teach First Conference Sept 2012
Teach First Conference Sept 2012Teach First Conference Sept 2012
Teach First Conference Sept 2012
Eli Hurvitz
 
סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1
סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1
סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1
Anochi.com.
 
דף A4 לתקשוב
דף A4 לתקשובדף A4 לתקשוב
דף A4 לתקשובShaby Haim
 
Vanleer review 2007
Vanleer review 2007Vanleer review 2007
Vanleer review 2007itayasher
 
Math international review2009
Math international review2009Math international review2009
Math international review2009itayasher
 
פרויקט גמר מיכל סלע
פרויקט גמר מיכל סלעפרויקט גמר מיכל סלע
פרויקט גמר מיכל סלעDr. Michal Sela
 

Similar to החינוך המדעי לקראת המאה ה21דוד חן מקור 8 (20)

שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראליתשלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
 
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפ
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפעיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפ
עיקרי התובנות המועצה המייעצת של קרן טראמפ
 
1.2 History
1.2 History1.2 History
1.2 History
 
לא על המחשב לבדו גילה קורץ
לא על המחשב לבדו גילה קורץלא על המחשב לבדו גילה קורץ
לא על המחשב לבדו גילה קורץ
 
Paper mandel 2004
Paper mandel 2004Paper mandel 2004
Paper mandel 2004
 
רוח 11
רוח 11רוח 11
רוח 11
 
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבה
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבהמינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבה
מינץ טל 2015 אקולוגיה וסביבה
 
הון מדעי מיה הלוי
הון מדעי מיה הלוי הון מדעי מיה הלוי
הון מדעי מיה הלוי
 
התפתחות מדיניות המחשוב
התפתחות מדיניות המחשובהתפתחות מדיניות המחשוב
התפתחות מדיניות המחשוב
 
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]
ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]
 
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
 
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוךפריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
פריט מספר 9 יובל למשרד החינוך
 
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
קרן טראמפ מתווה אסטרטגי נובמבר 2012
 
Knowledge and Heart Wisdom
Knowledge and Heart WisdomKnowledge and Heart Wisdom
Knowledge and Heart Wisdom
 
Teach First Conference Sept 2012
Teach First Conference Sept 2012Teach First Conference Sept 2012
Teach First Conference Sept 2012
 
סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1
סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1
סיכום מדיון-שהתקיים-ביום-10-05-1
 
דף A4 לתקשוב
דף A4 לתקשובדף A4 לתקשוב
דף A4 לתקשוב
 
Vanleer review 2007
Vanleer review 2007Vanleer review 2007
Vanleer review 2007
 
Math international review2009
Math international review2009Math international review2009
Math international review2009
 
פרויקט גמר מיכל סלע
פרויקט גמר מיכל סלעפרויקט גמר מיכל סלע
פרויקט גמר מיכל סלע
 

More from Shaby Haim

פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכיםפרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
Shaby Haim
 
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
Shaby Haim
 
מה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנומה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנוShaby Haim
 
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישיתהקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישיתShaby Haim
 
סיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקיסיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקי
Shaby Haim
 
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוההאסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוההShaby Haim
 
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכוםללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכוםShaby Haim
 
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמרתיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמרShaby Haim
 
שאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבהשאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבה
Shaby Haim
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובShaby Haim
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובShaby Haim
 
תקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודיתקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודי
Shaby Haim
 
חזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיותחזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיות
Shaby Haim
 
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותיתמייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
Shaby Haim
 
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטיםדיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
Shaby Haim
 
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
Shaby Haim
 
חינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותיתחינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותיתShaby Haim
 
תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4
Shaby Haim
 
מערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטת
מערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטתמערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטת
מערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטת
Shaby Haim
 
עם אומה מולדת
עם אומה מולדתעם אומה מולדת
עם אומה מולדת
Shaby Haim
 

More from Shaby Haim (20)

פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכיםפרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
פרק ב מתוך פרידמן מהי הערכה ומה מעריכים
 
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
היבטים של הפרטה סיכום פריט 6
 
מה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנומה פגום בביהס שלנו
מה פגום בביהס שלנו
 
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישיתהקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
הקטנת גודל הכיתה כלכלה - ללא דיעה אישית
 
סיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקיסיכום מאמר סבריבסקי
סיכום מאמר סבריבסקי
 
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוההאסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוהה
 
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכוםללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
ללמוד לחשוב וללמוד לחשוב סיכום
 
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמרתיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
תיאוריות בדבר מהות אינטליגנציה סיכום מאמר
 
שאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבהשאלות למבחן למידה וחשיבה
שאלות למבחן למידה וחשיבה
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשוב
 
תקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשובתקציר ללמוד לחשוב
תקציר ללמוד לחשוב
 
תקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודיתקציר מאמר מחוננות לג'ודי
תקציר מאמר מחוננות לג'ודי
 
חזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיותחזרה למבחן רב תרבותיות
חזרה למבחן רב תרבותיות
 
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותיתמייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
מייקל וולצר זכויות לקהילה תרבותית
 
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטיםדיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
דיני חינוך ועוד מבחן במשפטים
 
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
בקרה והערכה בארגונים סיכום גלוברזון פרק 1
 
חינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותיתחינוך בחברה רב תרבותית
חינוך בחברה רב תרבותית
 
תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4תכנון ובקרה בחינוך דף A4
תכנון ובקרה בחינוך דף A4
 
מערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטת
מערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטתמערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטת
מערכת החינוך הערבית ורב תרבותיות נשלטת
 
עם אומה מולדת
עם אומה מולדתעם אומה מולדת
עם אומה מולדת
 

החינוך המדעי לקראת המאה ה21דוד חן מקור 8

  • 1. ‫פריט מס' ٨:‬ ‫החינוך המדעי לקראת המאה ה- ١٢: ממשאלות לב למדיניות רציונלית /‬ ‫דוד חן‬ ‫המאמר עוסק בשאלת המדיניות של החינוך המדעי בישראל . החינוך המדעי מוגדר כאן‬ ‫כמערכת הוראה ולמידה של ידע בדיסציפלינות הבאות : מתמטיקה , פיזיקה , כימיה , מדעי‬ ‫כדור הארץ, מדעי הסביבה, מדעי החיים, מדעי המחשב וטכנולוגיה/הנדסה.‬ ‫٢ מקורות תורמים לעיצוב המדיניות של החינוך המדעי )יפורט בהמשך(:‬ ‫1.המגמה המתבססת על מחקר ופיתוח – המגמה השורשית.‬ ‫2.מגמת הוועדות הציבוריות.‬ ‫מצבת התלמידים הלומדים מדעים הינה קבועה ואינה משתנה . הישגיהם לעומת תלמידים‬ ‫במדינות אחרות, נמצאים בשליש התחתון.‬ ‫עם המעבר למילניום ה-٣ נוצרה תחושה של אופוריה אוטופית בכל העולם , ונדמה היה‬ ‫כאילו עוברים לעידן של צדק חברתי עולמי . לחינוך היה חלק מרכזי בהנחה זו מכיוון‬ ‫שמדובר על עלייתה של "חברת ידע" )בל ٣٧٩١, ודרוקר ٤٩'(.‬ ‫המאה ה-٠٢ גם כן עומדת במרכז בה התרחשו אירועים שהובילו לשינוי מרכזי בתרבות‬ ‫האנושית:‬ ‫1.פענוח הגנום האנושי.‬ ‫2.נחיתת האדם על הירח וחקר החלל.‬ ‫אירועים אלה , הובילו לקידום הבנתנו את התבונה האנושית – מנגנוני התחושה , החשיבה‬ ‫והשפה. אין פלא אם כך כי קלינטון וגור )ב-٣٩'( שמו להם למטרה את החינוך המדעי וייחסו‬ ‫לו חשיבות רבה ביותר. אך בעוד באמריקה הצפונית ובאירופה נראה כי הקדמה החברתית‬ ‫מובלת ע"י תרבות רציונאלית, בדרום מזרח אסיה, אפריקה ודרום אמריקה – מתרכזים רוב‬ ‫עניי העולם, לא מפותחות.‬ ‫מה שחשוב לצורך הדיון הוא שמרכיבי החשיבה נותרו אינטואיטיביים , רגשיים , ואין‬ ‫חשיבה רציונאלית , אנליטית , לוגית ואמפירית המייצגת את מרכיבי החשיבה הנחוצים‬ ‫והמהותיים לתרבות המדע.‬ ‫מאפייני החינוך המדעי בישראל:‬ ‫בטרם נדון בנושא החינוך המדעי עלינו לענות על כמה שאלות:‬ ‫1. מהות התחום – )חן, ٧٩٩١ ( טוען כי החינוך המדעי שייך חד משמעית לתחום‬ ‫החינוך והשאלות בהן הוא עוסק קשורות להוראה ולמידה בבי"ס. ההקשר שלו‬ ‫למתמטיקה וטכנולוגיה גורם לנו לטשטש את זהותו הדיסציפלינארית של‬ ‫החינוך המדעי.‬ ‫1‬
  • 2. ‫2. איזה מקצועות לומדים תחת הכותרת " חינוך מדעי "? לחינוך המדעי מרחב‬ ‫דיסציפלינארי : מתמטיקה , פיסיקה , כימיה , מדעי החיים , חקלאות , הנדסה‬ ‫)טכנולוגיה(, ומדעי המחשב.‬ ‫3. מה הגבולות של החינוך המדעי ? החינוך הפורמאלי ) גני ילדים , בי" ס יסודי,‬ ‫חטיבות , תיכון ואף ההשכלה הגבוהה-רפואה , הנדסה , חקלאות וכד '(. החינוך‬ ‫הלא-פורמאלי.‬ ‫4. המרכיבים של החינוך המדעי : ת"ל , למידה , הוראה , בי"ס , חברה , תרבות,‬ ‫למידת אוכלוסיות.)פירוט בעמ ٥٢٢ במאמר(.‬ ‫מגמות במדיניות החינוך המדעי:‬ ‫٢ מגמות כלליות המזינות את המדיניות הזו:‬ ‫1. המגמה השורשית – מתבססת על הניסיון המעשי של אנשי חינוך העוסקים‬ ‫בפועל בחינוך המדעי ואנשי אקדמיה העוסקים בתיאוריה של החינוך בכלל‬ ‫ובחינוך המדעי בפרט – מחקר, פיתוח יישום והערכה. למרות שהצטבר ידע רב‬ ‫בתחום , לא התגבש הידע לכלל תורה סדורה , מה שמקשה על יצירת בסיס‬ ‫משותף ומוסכם על כולם.‬ ‫2. המגמה של הועדות – שמייצגת את הצרכים הרצויים של החינוך . דוחות‬ ‫הוועדות מנחים את המערכת.‬ ‫המגמה השורשית‬ ‫היה מקובל לחשוב כי למידת השינון אפיינה את החינוך בראשית המאה אך נראה כי‬ ‫בארצות כמו סין והגוש המזרחי עדיין השינון שולט בכיפה. בשנים ٥٥٩١-٤٧٩١ "תור הזהב"‬ ‫של החינוך המדעי, התכנסה ועידת ‪ Wood Hall‬ע"מ לדון במשבר החינוך המדעי. הושקעו‬ ‫מאמצים רבים בפיתוח ת" ל התואמות את " מבנה הדעת ". נטו לחשוב כי עדכון התכנים‬ ‫בהתאם למדע העכשוי יביא לשיפור בהישגים . התוכניות עובדו ע" י צוותי מדענים , מורים‬ ‫ופסיכולוגים. ת"ל של "תור הזהב" התבססו על ٢ עקרונות:‬ ‫1.ת" ל חייבת לשקף את מבנה הדעת של הדיסציפלינות ולכן עליה לעשות‬ ‫מודרניזציה של התכנים.‬ ‫2.ת" ל אמורה להקנות לילדים את מודל הפעולה והחשיבה של המדען . עקרון‬ ‫שנקרא: "למידת חקר וגילוי".‬ ‫סוף שנות ה-٠٦ , הוקם המרכז הישראלי להוראת המדעים ופותחו ת" ל בעקבות תוכניות‬ ‫אמריקאיות שנקראו מט" ל )ביסודי (, תוכנית בכימיה ובביולוגיה . החינוך המדעי אופיין‬ ‫להבדיל מהחינוך בארה"ב ב-٢ ייחודיים:‬ ‫1. צוותי הפיתוח ומרכזי ההוראה פעלו לאורך זמן וכך ניתן היה להפיק לקחים‬ ‫ולשפר פיתוח במחזורים הבאים.‬ ‫2. התוכניות יושמו לרוב במערכת החינוך תוך שיתוף הדוק עם משרד החינוך‬ ‫והתמדה בפיתוח המקצועי של המורים.‬ ‫2‬
  • 3. ‫٢ ממצאים חשובים ביישום תוכניות החינוך המדעי:‬ ‫1.כל התוכניות להוראת מדעים דומות מאוד בכל העולם.‬ ‫2. ישנה התאמה מלאה בין כל התוכניות ביחס להגדרת מטרות וסדרי עדיפויות‬ ‫לגבי מיומנויות החקר והגילוי.‬ ‫המיומנויות המשותפות לתוכניות החינוך המדעי:‬ ‫תהליכים: אלה נמצאים בייסודה של הוראת חקר וגילוי. ידע והבנה, תצפית, מדידה, פתרון‬ ‫בעיות , פירוש הנתונים , ניסוח והכללות ובניית מודלים. ) הסבר על כל מיומניות בעמ' ٩٢٢‬ ‫במאמר (. סדר הנושאים משקף את מעמדם המדרגי בת"ל. יישומים: מיומנויות עשייה,‬ ‫עמדות, עניין וערכים, מגבלותיהם של המדע והשיטה המדעית.‬ ‫בשנות ה-٠٨ איבדה התנועה לחידוש החינוך המדעי את תנופתה וכיוונה עקב "חברת‬ ‫הידע" . שינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים החלו להתבהר והחל לחץ להרחבת מטרות‬ ‫החינוך המדעי אל מעבר למודל המדען והמבנה הדיסציפלינארי.‬ ‫בעקבות ועדת הררי )٣٩ '( הוחל " חינוך מדעי טכנולוגי לכל" )מב"ט ( שמטרתו הייתה‬ ‫הרחבת תוכניות המדעים לתחומים הבאים : טכנולוגיה/הנדסה , לימודי סביבה , בריאות,‬ ‫בעיות חברתיות וכלכליות , עולם העבודה ) מביס לעבודה (, מידע וערכים . מודל הלמידה‬ ‫הינו קונסטרוקטיביסטי-מבוזר , חסר מבנה , הלומד בונה את הידע האישי מתוך חוסר‬ ‫הודאות.‬ ‫היבט נוסף , בשנות ה-٠٩ יישומן של טכנולוגיות חדשות , המחשב והתקשורת )חן, ١٠٠٢(,‬ ‫המשנות את סביבות הלמידה ותוכניות הלימודים.‬ ‫לסיכום, החינוך המדעי עבר את השלבים הבאים:‬ ‫•ראשית המאה ה-٠٢ למידה ושינון.‬ ‫•שנות ה-٠٤ גישה רומנטית יציאה לשדה.‬ ‫•שנות ה-٠٦, ٠٧ מודל "המדען" וצמידות למבנה דעת.‬ ‫•שנות ה-٠٨, ٠٩ אוריינות מדעית לכל וחקר המבוסס על הבנת הידע.‬ ‫•שנות ה-٠٠٠٢, סביבות ממוחשבות – תיאוריה פדגוגית בהתהוותה.‬ ‫מגמת הוועדות:‬ ‫המעבר ל" חברת ידע " ובעקבות התפתחות הסדר העולמי החדש , תחום החינוך המדעי‬ ‫משך אליו ממשלות , ארגונים בינלאומיים כגון:אנסק"ו, השוק האירופאי המשותף, ארגונים‬ ‫אקדמאיים וכד'.‬ ‫הגורם המניע הוא התובנה כי לחינוך המדעי ישנה חשיבות רבה לפיתוח המשאב המרכזי‬ ‫של " חברת ידע ". ועידת אונס" קו )٨٧ '(, זהה את חשיבות החינוך המדעי . ב-٣٨ ' – דוח אחר‬ ‫שיצא קבע כי יש לשפר באופן משמעותי את כח העבודה בארה" ב אחרת לא תעמוד‬ ‫בתחרות הבינלאומית. הוא הרחיב את יעדיה של הוראת המדעים – על בסיס צורכי המשק‬ ‫3‬
  • 4. ‫– למדע וטכנולוגיה לכל . הדו" ח הציע : להגדיל את שעות הלמידה במדעים , להכשיר את‬ ‫המורים, ולבסס את תשתיות המעבדות. )נקרא דוח מחר ٨٩(.‬ ‫תרומות הדוחות הציבוריים לחינוך המדעי:‬ ‫• הגדרה מחדש את המטרות של החינוך המדעי והטכנולוגי תוך הרחבה אל‬ ‫מעבר לרכישת ידע מדעי תקני.‬ ‫•המטרות נקבעו על סמך צרכי מקומות העבודה במשק.‬ ‫•המכוונות העיקרית – פיתוח משאבי אנוש בעולם המשתנה.‬ ‫לכן , הושם דגש על חינוך מדעי לכל , שילוב טכנולוגיה וחברה , כישורי חשיבה גבוהיח,‬ ‫)עלייה בהישגים(, הכשרת המורים ופיתוחם.‬ ‫הבעיה בוועדות אלה הייתה חוסר אנשי חינוך העוסקים בהוראת מדעים ואנשי מחקר. נתק‬ ‫בין גוף הידע של החינוך המדעי לבין הצוותים שכתבו את הדוחות , בא לידי ביטוי בהעדר‬ ‫התייחסות לשורה שלמה של נושאים שחיוניים לשם יישום המדיניות המומלצת . כמו:‬ ‫הלמידה והקוגניציה של התלמיד הבודד , הבעייתיות של ת"ל , שאלות על הפדגוגיה,‬ ‫אסטרטגיה ליישום מסמכי המדיניות לפרקטיקה , התייחסות לסוציולוגיה של החינוך‬ ‫המדעי )פירוט בעמ' ٤٣٢ במאמר(.‬ ‫יתכן כי בגלל חסרים אלה לא חל שינוי של ממש בחינוך המדעי. ולא רק בישראל.‬ ‫ניתן לומר כי קביעת מדיניות בחנוך המדעי חייבת להסתמך על שורה של מקורות:‬ ‫•זיהוי צרכי פיתוח כ"א ברמה החברתית והלאומית.‬ ‫•לקחי הניסיון המעשי המצטבר בחינוך המדעי בארץ ובעולם.‬ ‫• לקחי הידע המדעי מחקרי בכל רמות החינוך המדעי ) בעיקר בנושאי חשיבה‬ ‫ולמידה(.‬ ‫•המסגרות התיאורטיות העיקריות הרלוונטיות לפדגוגיה של הוראת מדעים.‬ ‫שימוש מושכל בכל הקטגוריות הנזכרות יוביל למדיניות נבונה ואפקטיבית.‬ ‫החינוך המדעי בישראל: המדיניות הנוכחית‬ ‫מדיניות החינוך המדעי הנוכחי נוסחה ע" י ועדה ציבורית )פרופ ' הררי (, דוח הועדה , מחר‬ ‫٨٩, אושר ב-٣٩ ומשמש כיום מסגרת מדיניות החינוך המדעי.‬ ‫מדיניות מחר ٨٩ מציגה ٢ מטרות מרכזיות לחינוך המדעי:‬ ‫1.חינוך מדעי לכל.‬ ‫2.חינוך מדעי למתמחים.‬ ‫המלצותיה היו : יותר שעות , מעבדות , ציוד , מחשבים תקציבים וטיפוח מורים איכותיים‬ ‫לחינוך המדעי . כל תומכי החינוך המדעי הסכימו עם המלצות אלה ואכן מחר ٨٩ קידם את‬ ‫החינוך המדעי בין קובעי מדיניות החינוך . אך הדוח לוקה בחסר בבעייתיות שעיקרה נתק‬ ‫גמור מגוף הידע המחקרי והמקצועי של החינוך המדעי ) היה רק אדם אחד מבין ٦١‬ ‫שמקצועו חינוך מדעי(.‬ ‫4‬
  • 5. ‫הביקורת על המדיניות של מחר ٨٩:‬ ‫1. מחברי הדוח הציעו מדרג של מקצועות המדע כך:המתמטיקה , פיזיקה , כימיה,‬ ‫ביולוגיה וטכנולוגיה . הצעה זו קובעת את ההצעה לתכנון הלימודים והן את‬ ‫הקצאת המשאבים למקצועות השונים . אין לכך הצדקה קוגנטיבית או מעשית‬ ‫ולא מקובל על הקהילייה המדעית. לכן אין הצדקה ליישומו בת"ל.‬ ‫2. טענו כי " טכנולוגיה היא יישום של מדע ועליה להילמד : פיזיקה וכימיה –‬ ‫והטכנולוגיה הקשורה אליה ; ומדעי החיים וחקלאות והטכנולוגיה הקשורה‬ ‫אליהם... " אך לגישה הזו אין אחיזה במציאות. בשום אקדמיה אין מקצוע הקרוי‬ ‫"מדע וטכנולוגיה" אלא הפקולטה למדעים ופקולטה נפרדת להנדסה.‬ ‫3. הבעיה העיקרית – העדר גישה לידע המקצועי והמחקרי הנוגע בחינוך המדעי‬ ‫והתעלמות משאלות מרכזיות כמו : חוסר התייחסות לקיומו של התלמיד‬ ‫ולסוגיות הלמידה , לבעיות פדגוגיות הקשורות לדרכי הוראה , לבית הספר‬ ‫כמערכת למידה שנלמדים בה מקצועות נוספים , אוכלוסיות מיוחדות , סוכני‬ ‫תרבות מחוץ לבית הספר ובעיות המורכבות מטכנולוגיית המידע בפדגוגיה‬ ‫)הטכנולוגיה של ייצור, אכסון והעברת מידע תוך שימוש במחשבים(.‬ ‫בעקבות הדוח, תוכננה מחדש ת"ל בחנוך המדעי. בין השנים ٦٩-٨٩, פורסמו ٣ ת"ל שכותרן‬ ‫" לימודי מדע וטכנולוגיה" )יסודי , חט" ב וחטיבה עליונה (. – פירוט הטבלה בעמ' ٦٣٢‬ ‫במאמר.‬ ‫כל התוכניות ממליצות להשתמש בחקר ופתרון בעיות כדרך הוראה מרכזית.‬ ‫החינוך המדעי בישראל – תמונת מצב‬ ‫מערכת החינוך המדעי פועל בישראל מגן הילדים ועד כיתה י"ב . החינוך המדעי בחטיבה‬ ‫העליונה מתפצל בין החינוך העיוני לבין הטכנולוגי )מקצועי(. העיוני – משרת את הקבוצות‬ ‫החזקות מבחנה חברתית-כלכלית והמקצועי את הקבוצות החלשות יותר ורק ٢١% מבוגריו‬ ‫עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות.‬ ‫)פירוט על הזכאות בעמ' ٧٣٢ במאמר(.‬ ‫מחקר הערכה של זוזובסקי ٩٩' מציעה כמה הסברים לירידה בהישגים לנוכח המאמץ לקדם‬ ‫את המקצוע. היא טוענת כי כמה גורמים חברו יחדיו ליצירת "התמונה העגומה":‬ ‫1. פערים וניגוד בין מדיניות המשרד, המחוז ובתי הספר. בפריפריות לא השקיעו‬ ‫כנדרש.‬ ‫2.פערים בין המדיניות למתרחש בפועל. היקף שעות נמוך מהמומלץ.‬ ‫3. אי הלימה בין דרישות הידע בת" ל לבין הכשרת המורים במכללות )לעומת‬ ‫האקדמיה(.‬ ‫5‬
  • 6. ‫4. אי הלימה בין יעדי המקצוע ליכולות ההוראה של המורים וכושר הלמידה של‬ ‫התלמידים.‬ ‫הקושי היה במעבר בין המדיניות לביצוע . למשל : דיווח על השקעה של מחצית מהזמן‬ ‫הנדרש עפ" י התכנון לחנוך מדעי , הכשרת המורים במכללות אינו מספק ) ٠٢ % מהידע‬ ‫האקדמי (, תקשוב בתי הספר , השקעה מועטה במחקר . לכן , ראוי לבחון את המדיניות‬ ‫עצמה . כמו כן , לבדוק את הנתק בין מסמך המדיניות של החינוך המדעי לבין המציאות‬ ‫במערכת החינוך.‬ ‫העלייה הגדולה במספר לומדי מדעי המחשב הינה עקב הביקוש הרב במשק.‬ ‫לדרכי ההוראה חשיבות מרכזית בחינוך המדעי , גישות של חקר גילוי ופתרון בעיות . אך‬ ‫בעבודותיה של זוזובסקי עולים קשיים גדולים של התלמידים הלומדים מדעים בתחום‬ ‫מיומנויות חקר וביכולת הפשטה. לכן, נשאלת השאלה: לקראת מה מכשירים את מורי‬ ‫המדעים?‬ ‫בהיעדר תורה נורמטיבית של הוראה ולמידה וכפועל יוצא מכך בהעדר תוכנית‬ ‫לימודים למורים , הכשרת המורים הינה בעיקר אינטואיטיבית ואקלקטית‬ ‫ואינה מאפשאת למורים להתמודד עם המורכבות של החינוך המדעי בפועל.‬ ‫הצעה חדשה למדיניות החינוך המדעי בישראל‬ ‫הצעה זו מתבססת על ממצאי מחקרים שעסקו בחינוך בכלל ובחינוך מדעי בפרט . ניתוח‬ ‫אסטרטגי של תוכניות למדיניות החינוך המדעי , הכרת המציאות הבית ספרית . יש לה גם‬ ‫בסיס רציונאלי לוגי והטיות אידיאולוגיות ערכיות.‬ ‫עם כניסתו של המילניות ה-٣ , השינוי העיקרי הינו מעבר ל" חברת ידע " בה הידע האנושי‬ ‫הופך למשאב המרכזי של הכלכלה והוא הגורם המניע את השינויים הגלובליים בחברה‬ ‫ובתרבות.‬ ‫למדינת ישראל כמעט ואין משאבים חומריים ולכן יש לה עניין חשוב ביותר בטיפוח החינוך‬ ‫המדעי המבוסס על המשאב האנושי, שהוא מקור החוסן העיקרי שלה.‬ ‫הנימוקים להפיכת החינוך המדעי כיעד מרכזי:‬ ‫1.כלכלי – אחראי לפיתוח משאב אנושי.‬ ‫2.חברתי – אחראי להפצה והתפלגות שיוויונית של משאבי הידע.‬ ‫3.תרבותי – מהווה גורם חשוב בהשקפת עולםרציונלית.‬ ‫4.אישי – העצמת יכולת הפרט להיות שותף בתהליך דמוקרטי, בחיי העבודה עם‬ ‫מורכבות החיים המודרניים.‬ ‫מטרות החינוך המדעי‬ ‫٢ מטרות מרכזיות:‬ ‫6‬
  • 7. ‫1. חינוך מדעי לכל – אוריינות מדעית וטכנולוגית : בסיס ידע הכרחי לפיתוח‬ ‫השקפת עולם ויכולת תפקוד בסביבות מורכבות.‬ ‫2. חינוך מדעי למתמחים – פתוח ידע בדיסציפלינה אחת ) או יותר ( בקרב‬ ‫תלמידים שירצו בכך בעתיד.‬ ‫המטרות משלימות זו את זו ואינן נוגדות. )ה-١ עד סוף חט"ב וה-٢ מהעליונה והלאה(.‬ ‫צורכי הלומד‬ ‫1. צורך בכישורי חשיבה גבוהים לכן יש לפעול להעברתם לשלב האופרציות‬ ‫הפורמליות.‬ ‫2."פתרון בעיות" – הינו יעד הכרחי וחשוב בחינוכו של הפרט בזמננו אנו.‬ ‫3.טיפוח יכולת למידה עצמאית ומתמשכת עקב הצמיחה והשינוי המהירים.‬ ‫4.שותפות אמיתית בקבלת החלטות חברתית לקיום הדמוקרטיה.‬ ‫5. חיזוק חשיבה לוגית , רציונלית ואמפירית . חיזוק הפרט להערכת הסביבה‬ ‫באופן מאוזן.‬ ‫6.פיתוח משאבי אנוש. הכנת מתמחים לבחירת מקצוע בעתיד.‬ ‫7. טיפוח קשרים עם העולם הפיזי , החי , החברה והתרבות ובניית תמונת עולם‬ ‫מאוזנת ושלמה.‬ ‫8. טיפוח סקרנות , יכולת פעולה , יצירתיות , בקורתיות , קבלת שונות ונכונות‬ ‫לנתינה חברתית.‬ ‫)פירוט נוסף בעמוד ٢٤٢ במאמר(‬ ‫צורכי החברה‬ ‫עקב התפתחות כלכלת עתירת ידע , החינוך המדעי חייב לראות בפיתוח משאבי אנוש‬ ‫תפקיד מרכזי. לכן יש ٢ מטרות:‬ ‫1.הגדלת מספר התלמידים הבוחרים ללמוד מדע בחטיבה העליונה.‬ ‫2.הגדלת מספר התלמידים הבוחרים להתמחות במקצועות המדע ב-٠٣%.‬ ‫תוך הדגשת נושאים כמו : רלוונטיות הנושאים הנלמדים לאפשרויות התעסוקה בעתיד,‬ ‫חינוך ערכי למתמחים והתייחסות להיבטים חברתיים , יקדם ויטפח מיעוטים – להעלאת‬ ‫שיתופם היחסי בלימוד המדע.‬ ‫תוכניות הלימודים‬ ‫7‬
  • 8. ‫ישנה חשיבות רבה לתוכן ולידע המובנה של בדיסציפלינה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון‬ ‫את התפיסה הבסיסית עקב המעבר מייצוג ידע ע"י טקסט וייצוג ידע דיגיטלי, רב מדיה.‬ ‫מדע כללי‬ ‫הקניית אוריינות מדעית הינה משימה מורכבת אשר מצריכה שילוב בין מקצועות המדעים‬ ‫לבין עצמם ובינם לבין סוגיות חברתיות והומניסטיות. אין פתרון אופרטיבי לתכנון תוכנית‬ ‫לימודים מורכבת זו.‬ ‫מתמטיקה‬ ‫המקצוע קבל מעמד על בין מקצועות המדע בטענה כי פיתוח חשיבה מתמטית מאפשרת‬ ‫העברה לתחומי דעת אחרים. טענה שלא ניתן לה ביסוס מחקרי.‬ ‫לכן, יש מקום אולי לשקול האם יש הצדקה לכך שהוא מקצוע חובה? האם יש מקום לארגן‬ ‫מחדש את תכני המקצוע ולהתאימם לכלל האוכלוסיה? האם יש צורך בהקצאת שעות רבות‬ ‫למקצוע?‬ ‫פיזיקה‬ ‫חשיבות רבה בהבנת העולם החומרי . גם פה יש מקום לשינוי התוכניות ולת דגש לחקר‬ ‫החלל ומדעי כדו"א. יש צורך להרבות בלמידה תוך ניסוי ומחקר ע"מ לאפשר גם למתקשים‬ ‫ללמוד.‬ ‫כימיה‬ ‫גם כאן , יש צורך להרבות בלמידה תוך ניסוי ומחקר ע"מ לאפשר גם למתקשים ללמוד. מה‬ ‫שסמוי מהחושים יוצר לעיתים קשיי למידה.‬ ‫מדעי החיים‬ ‫למקצוע זה , חשיבות רבה בהבנת האדם , החי ועקרונות החיים . עקב הצמיחה החדשה של‬ ‫הידע יש צורך לפתח ת"ל מותאמות לזמננו והכנסת נושאים חדשניים כמו: הגנום האנושי,‬ ‫חקר המוח וכד'.‬ ‫מדעי המחשב‬ ‫מקצוע חדש במערכת החינוך. אין הפרדה בת"ל בין ההיבט המתמטי, ההנדסי והיישומי של‬ ‫המקצוע . יש להקדיש מאמץ ביצירת ת" ל הולמת בתחום עקב המרכזיות שהוא תופס‬ ‫בחיינו.‬ ‫הנדסה וטכנולוגיה‬ ‫מקצוע חדש במערכת ויש להבין את מבנה הדעת שלו , בעיות בהוראה והלמידה . יש‬ ‫להתאים את התוכנית לשכבות הגיל השונות ולהגדיר את יחסי הגומלין עם המקצועות‬ ‫האחרים.‬ ‫מדיניות פדגוגית‬ ‫8‬
  • 9. ‫הפדגוגיה החדשה משלבת תפיסת למידה קונסטרוקטיבית , ריבוי אינטליגנציות ופתרון‬ ‫בעיות לכלל מודל חדש של חינוך מדעי. ישנה חשיבות רבה להתנסות חקר וגילוי בהוראת‬ ‫מדעים . למידה זו מביאה לפתרון בעיות בלמידת פרויקטים. תלמידים מתנסים בלמידת‬ ‫מתודולוגיות שונות של אנליזה , סינתזה ויצירתיות במהלך לימודיהם ומכילה גמישות‬ ‫בארגון זמן ומקום , אפשרויות למידה רבות , אינדיווידואליזציה וערוצים רב-חושיים‬ ‫בלמידה )חזותי, סנסו-מוטורי וסמלי(.‬ ‫העיקרון המוביל הוא שונות , לעומת סטנדרטיזציה שהיא מכניסטית , אנטי-הומניסטית‬ ‫המבטיחה כשלון מערכתי.‬ ‫תשתיות וסביבות למידה‬ ‫תשתית התקשוב תשתלב בכל סביבות הלמידה , ולא תוגבל למעבדת המחשבים . לכן , יש‬ ‫לדאוג לאמצעים ותחזוקה של כ" א מקצועי , לתקצוב וארגון תחזוקת התקשוב ולתפעול‬ ‫ועדכון התשתיות.‬ ‫הכשרת מורים‬ ‫ידע מקצועי ומקצועיות פדגוגית הינם תנאי הכרחי למורים מצליחים וראויים . אין‬ ‫להתפשר.‬ ‫לשם כך , יש ליצור שינוי במסלולי ההכשרה , טיפוח מסלולים במוסדות להשכלה גבוהה.‬ ‫ליצור נורמה של למידה מתמשכת.‬ ‫אוכלוסיות מיוחדות‬ ‫יש לתת העדפה מתקנת לאוכלוסיות המיוחדות )מתקשים , מיעוטים , עולים חדשים(‬ ‫ולהתאים להם סביבת הוראה תואמת.‬ ‫אקלים בית הספר‬ ‫האוירה בבית הספר הכרחית להצלחתו של החינוך המדעי. למעשה, הצלחת החינוך תלויה‬ ‫באקלים הכורך בתוכו את הרמה הגבוהה לדרישות וציפיות; משמעת פנימית; תמיכה רבה‬ ‫בפרט; סביבות למידה יעילות; אסתטיות ומאפשרות; יחסי גומלין בין כל מורי המקצועות‬ ‫השונים; רלוונטיות לבעיות קהילתיות; מקומיות ואישיות של התלמידים; קהילת מורים‬ ‫לומדת.‬ ‫מערכות תומכות‬ ‫יש להסתייע במערכות תומכות : מערכת הדרכה מקצועית , מערכת פיתוח )ת"ל,מודלים‬ ‫עזרים ( ומערכת מחקר . יש להקצות משאבים ותקציבים באופן רציף והמשכי ) ללא תלולת‬ ‫במענקים( למחקרים שיקיפו את כל הרמות )קוג',סוציולוגי,פדגוגי,ארגוני,תרבותי ות"ל(.‬ ‫תפוקה ובקרה‬ ‫התפוקה ניתנת להגדרה בדרך המקובלת , עפ" י מספר הלומדים/ המסיימים או בדרך‬ ‫הרצויה, המתבטאת בהערכת היכולות הקוגניטיביות ומיומנויות.‬ ‫היעד " מדע לכל כשמו כן הוא . להגיע לשליטה טובה באוריינות מדעית , אצל רוב‬ ‫התלמידים.‬ ‫9‬
  • 10. ‫ישנה ציפייה מציאותית לאור דרכי ההגדרה של אוריינות מדעית וטכנולוגית.‬ ‫1.העלאת מס' מקבלי הבגרות הכוללת מדעים.‬ ‫2.העלאת מס' מקבלי הבגרות המתמחים במדעים.‬ ‫3. לימודי המתמטיקה אינם מהווים מחסום לקבלת תעודת בגרות. ) שאלה‬ ‫להורים: מעניין איך השתפרו תלמידים במקצוע זה?(‬ ‫המיומנויות הנדרשות כיעד יעד לחינוך מדעי ויחייבו הערכה:‬ ‫•יכולת פתרון בעיות.‬ ‫•יכולת הבנת תופעות מורכבות.‬ ‫•חשיבה מערכתית.‬ ‫•ידע עולם )דלקרטיבי(.‬ ‫•הכרת המתודולוגיות של מקצועות המדע השונים.‬ ‫•הבנת מקומו של האדם-יכולותיו ומגבלותיו.‬ ‫•כישורי חשיבה גבוהים.‬ ‫•יכולת הבחנה בין עולם ממשי.‬ ‫•אינטואיציות ואמונות.‬ ‫•חשיבה בקורתית.‬ ‫•יכולות יישום-עשייה ופעולה.‬ ‫•הבנת הקשרים בין מדע, טכנולוגיה, חברה ותרבות.‬ ‫אסטרטגיית שינוי‬ ‫מחייבת שינוי. שינוי מוצהר , התפתחותי ומבוקר המוביל לחזון . תחילתו במודל מצומצם‬ ‫ומבוקר תוך הפקת לקחים ובסופו של תהליך הפצתו ויישום מסקנות המודל.‬ ‫בשינוי כזה יש לפתח כלים של ארגון לומד . ליצור שת" פ עם כל מרכיבי המערכת : הורים,‬ ‫קהילה, ציבור, תעשייה וקהיליית המדעים.‬ ‫תהליך שינוי אפקטיבי מחייב: דמוקרטיה משתפת , מקשיבה , לומדת ופעילה . השקעה‬ ‫הולמת של תכנון ותקציב.‬ ‫יש להפקיד את קביעת מדיניות המערכת בידי המזכירות הפדגוגית . אין לפצל סמכות זו‬ ‫בידי שורה שלמה של גופים שונים.‬ ‫הצעת מדיניות זו צריכה להגיע לדיון ציבורי מקצועי לצורך התאמתו למערכת‬ ‫החינוך הישראלית.‬ ‫01‬
  • 11. 11