ארגון מימון ודפוסי פעולה צוקר - תודה לסיגל מרקוביץ'

1. ‫סקירת מבוא מערכת החינוך בישראל : מסגרות , ארגון ,מ ימון ודפוסי פעולה / צוקר‬
‫א. המסגרת הפוליטית, החוקית והתקציבית‬
‫למרבית ענפיה של מערכת החינוך יש זיקה למשרד החינוך, ומיעוטם קשור בדרך זו או אחרת עם משרדי‬
‫ממשלה אחרים.‬
‫אחריות המשרדים הממשלתיים: למדינה תפקיד מכריע בניהול וכוונת המערכת המתבטא בהיבטים‬
‫התקציביים, התוכניים והתפעוליים. מרבית המוסדות מופעלים ע"י הרשויות באמצעותן מספקת המדינה את‬
‫שרותיה. תפקידיה: ١- האחריות לביצוע החוקים שעניינם חינוך. ٢- מימון המערכת ٣- פיקוח. ٤- פיתוח‬
‫והרחבת המערכת )בפועל-בשיתוף עם משרד השיכון, מפעל הפיס והסוכנות( ٥- העסקת מורים .‬
‫ועדת החינוך של הכנסת: הכלי הפרלמנטרי המפקח על פעולת מערכת החינוך כולה , משרדי הממשלה‬
‫והרשויות המקומיות. השפעתה מוגבלת ורק במספר מקרים חייב שר החינוך להתייעץ עם חבריה.‬
‫מבחינה משפטית ופוליטית – משרד החינוך ממונה על פעולתה של מערכת החינוך- השר הוא אישיות‬
‫פוליטית, המנכ"ל אחראי בפני השר על פעולת המשרד. כל עובדי המשרד כפופים למנכ"ל פרט לראש האגף‬
‫לחינוך דתי , שלו מעמד שונה )בידו הזכות לערער בפני השר על הכרעות במספר נושאים – זכות שאין לראשי‬
‫אגפים אחרים(.‬
‫עקרונות המאפיינים את מבנה המשרד:‬
‫א.פיצול מערכת החינוך למגמה ממלכתית ולמגמה ממלכתית דתית. מחוץ למערכת הרשמית פועל החינוך‬
‫העצמאי )מגמה חינוכית חרדית המוכרת בחוק, אולם מעורבות המדינה, הסיוע והתלות בממשלה קטנים‬
‫יותר.(‬
‫ב. הפרדה בין המינהל והפדגוגיה- רוב יחידות המינהל שייכות "למינהל החינוך" והיחידות הפדגוגיות כפופות‬
‫ל"מזכירות הפדגוגית".‬
‫ג. הפעולה הישירה של המשרד מתבצעת במסגרת מחוזי באופן ריכוזי יחסי )ששה מחוזות( .‬
‫משרד העבודה וברווחה: מתמקד בחמישה נושאים-‬
‫١. פיתוח מעונות יום ٢. שירותי עזר כגון עובדים סוציאליים. ٣. הכשרה מקצועית וחינוך מקצועי בהתאם‬
‫לחוק החניכות ٣٥٩١ ٤. טיפול באוכלוסיות חריגות )מפגרים במוסדות, נוער עבריין תלמידים נודרים(.‬
‫٥. ניהול מוסדות פנימייתיים בשיתוף משרד החינוך.‬

2. ‫משרדים נוספים הפועלים בזיקה עם משרד החינוך:‬
‫משרד הבריאות, משרד הקליטה, משרד הבטחון )הכשרת תלמידים לקצונה ולתפקידים מקצועיים טכניים(.‬
‫הרשויות המקומיות והשלטון המרכזי: רוב פעולות החינוך נעשות בזיקה כלשהי לרשויות המקומיות.‬
‫מעורבותן רבה בחינוך טרום חובה ויסודי ופחות בעל יסודי, אם כי קיימים תיכונים עירוניים במספר ערים.‬
‫חלוקת היבודה בין המשרד לרשות היא פועל יוצא של הסדרים ומסורת , מרבית הפעולות אינן מעוגנות בחוק‬
‫לכן הן משתנות לעיתים.‬
‫הרשות המקומית אחראית על רישום תלמידים ושותפה ביישום חוק חינוך חובה, מספקת את השירותים‬
‫לביה"ס, אחראית לביטחון. שותפותו של משרד החינוך היא במימון ובפיקוח המקצועי.‬
‫הסוכנות היהודית: שותפה באמצעות מספר גופים במימון השכלה גבוהה, בינוי גנים, החזקת פנימיות.‬
‫חקיקה במערכת החינוך: רישוי בתי הספר והפיקוח הממשלתי עליהם מוסדר בחוק פיקוח על בתי ספר ٩٦٩١.‬
‫הממשלה אינה רק סמכות רישוי ופיקוח אלא גם המממנת העיקרית . המדינה מחויבת לחוק חינוך חובה חינם.‬
‫הפעלת המוסדות ע"י המדינה והרשות נעשית על פי חלוקה מקובלת:‬
‫המדינה קובעת את ת"ל, מעסיקה מורים ומנהלים ומפקחת עליהם. הרשות אחראית לניהול הצד המישקי‬
‫ולהפעלה פעילויות חינוכיות מסוימות. )החלוקה מתבססת על חוק חינוך ממלכתי(.הפיקוח חל גם על מכללות‬
‫להכשרת מורים ומוסדות להשכלה גבוהה.‬
‫תקציב מערכת החינוך: מקורות מימון המערכת- התקציב הממשלתי, תקציבי הרשויות שהוקצו ע"י המדינה‬
‫ומכספי מיסוי מוניציפאלי, תקציב של בעלויות ואירגונים כגון אורט,מפעל הפיס , תקציב המשפחות לחנוך‬
‫)לספרי לימוד, טיולים וכד'(.הנ"ל נכון למסגרות הכלולות בחוק חינוך חובה.‬
‫גופים ציבוריים השותפים לפעולת מערכת החינוך: סיבת פעולתן היא היסטורית וכלכלית-‬
‫מעונות יום לגיל הרך המופעלים ע"י ארגוני נשים , גנים פרטיים, תנועות נוער שרובן קשורות לגופים‬
‫פוליטיים ונהנות מחופש פעולה, חינוך על יסודי פרטי, עירוני ומיקצועי)אורט, עמל(, ישיבות )שחלקן נתמכות‬
‫ע"י משרד הדתות(, חינוך על תיכוני להשלמת השכלה תיכונית, סמינרים להכשרת מורים, מוסדות להשכלה‬
‫גבוהה)ממומנים בחלקם ע"י המדינה . שר החינוך ממונה עליה (.‬
‫תקציב פיתוח: נוסף לתקציב השוטף משקיעה המדינה כספים בפיתוח באמצעות תקציב המאושר בכנסת.‬
‫תקידו של המשרד כפול: ١. ריכוז הצורך במבנים, גיבוש סטנדרטים, הכוונה מיקצועית ופיקוח על ההקמה.‬

3. ‫٢. אחריות לריכוז המשאבים לבנייה.‬
‫ב . שלבי החינוך‬
‫כשליש מאוכלוסיית ישראל לומד במוסדות חינוך )מהגן עד האוניברסיטה(.‬
‫בעקבות הרפורמה פועלת רוב המערכת על פי שיטת ٦-٣-٣)יסודי חטיבה תיכון( . קיימת מערכת לגיל הרך‬
‫שבחלקה פועלת מכוח החוק ובחלקה על פי מדיניות ממשלה שאינה מעוגנת בחוק. מכוח החוק המערכת‬
‫פועלת בשלושה ענפים- מ"מ, ממ"ד ועצמאי. במקביל פועלים בתי ספר וכיתות במסגרת הח"מ.‬
‫סיווג נוסף- )בעיקר ביסודי( – מבדיל בין תלמידים רגילים לטעוני טיפוח.‬
‫על מנת לטפל בתלמידים נושרים המערכת גיבשה שיטות טיפול לאחר איתורם:‬
‫סידור פנימייתי או אומנה, פנימיות יום, הוספת משאבים וכוח למוסדות )סל טיפוח(.‬
‫חטיבת הביניים – נוסדה בעקבות הנהגת הרפורמה ב ٨٦٩١ היא חלק מהחינוך העל יסודי ולרוב צמודה אליו.‬
‫מטרות הרפורמה: קידום האינטגרציה של השכבות החברתיות השונות, שיפור ההישגים הלימודיים.‬
‫החינוך העל יסודי- )שלושה ענפים כנ"ל( ושלושה נתיבים עיקריים: בי"ס עיוני, בי"ס מקצועי, בי"ס חקלאי.‬
‫מסגרת נוספת היא החניכות )מכוח חוק החניכות ٣٥٩١( – מקיימת צורות לימוד והכשרה מקצועית לתלמידים‬
‫שאינם נקלטים במסגרות הרגילות.‬
‫בחינות סיום: בי"ס עיוני- בחינות בגרות. מיקצועי וחקלאי- רשאים לבחינת בגרות בנוסף לבחינות מקצועיות.‬
‫החינוך המיקצועי מקיים בחלק מבתי הספר מסלולי טכנאות והנדסאות בכיתות י"ג- י"ד.)שכ"ל מדורג(.‬
‫חינוך על תיכוני: במערכת החינוך העל תיכוני פועלים מוסדות הכשרה במקצועות הבאים: הוראה, הנדסאות‬
‫וטכנאות, אחיות מוסמכות, מקצועות עזר רפואיים, מינהל כלכלה ובנקאות, מוסיקה ואומנות, מדריכי נוער‬
‫ועובדים סוציאלים. קיימים כ ٠٥١ מוסדות ובנוסף פועלות מכללות אקדמיות.‬
‫מוסדות השכלה גבוהה: במערכת ההשכלה הגבוהה מוסדות אוניברסיטאיים, אוניברסיטה פתוחה, ומוסדות‬
‫לא אוניברסיטאיים . מכוח החוק מטפלת המועצה להשכלה גבוהה בקשר בין הממשלה , הסוכנות, והמוסדות‬
‫בכל ענייני ההקצבות. כמו כן היא מאשרת פתיחת מוסדות או יחידות חדשות במוסד קיים וכן דואגת לעיצוב‬
‫רמתם האקדמית.‬
‫ג. עובדי הוראה במערכת החינוך:‬
‫המדינה, באמצעות משרד החינוך, מכשירה את מרבית עובדי ההוראה לגיל הרך ולחינוך היסודי.‬
‫מורים לעל יסודי – מוכשרים באוניברסיטה – בבתי ספר לחינוך.‬

4. ‫תמריצים למורים : להישארותם בישובים לא מבוססים, להפניית מורים מהמרכז לפריפריה – ע"י מתן‬
‫הלוואות גמולים וכד'‬
‫פיקוח והדרכה: באמצעות המפקח. שתי קבוצות מפקחים- מקצועיים, הממונים על הוראת מקצוע מסויים,‬
‫וכוללים, הממונים על תפקודו של המוסד החינוכי.‬
‫ד . מסגרות חינוך משלימות :‬
‫מסגרות חינוך בלתי פורמליות: מסגרות הפעולה העיקריות: בתי נוער המשמשים כמועדון שכונתי‬
‫ומופעלים על ידי הרשות המקומית, תנועות נוער, בית התלמיד- בתוך ביה"ס לאחר שעות הלימוגים,‬
‫מתנ"סים, אגודות ספורט ואירגוני מתנדבים. – משרד החינוך מממן חלק מפעילויות אלה.‬
‫השכלת מבוגרים: להנחלת הלשון לעולים, לימודי יסוד לאנאלפבתיים ומעוטי יכולת, השכלה עממית להרחבת‬
‫אופקים, השכלה להורים לשם התמודדות עם הסביבה המודרנית .‬
‫טלוויזיה לימודית: משרתת את המערכת הפורמלית והבלתי פורמלית .‬