Downloaded 36 times
Uploaded byShaby Haim
הטמעת טכנולוגית תקשוב
שוב תודה רבה לליאת על המאמר הטמעת טכנולוגית תקשוב במסגרת הקורס תקשוב ולמידה
הטמעת טכנולוגית תקשוב
- 1. משולחנה של ליאתסופר קורץ ג. (2213) הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל:אתגרים ומימושם, בתוך ד.חן וקורץ ג. (עורכים)תקשוב למידה והוראה (עמ' 34-22) פריט 8 בחובה הטמעת טכנולוגיות תקשוב בישראל אתגרים ומימושם - גילה קורץ נקודת המוצא של המאמר היא למרות ש: א. הדיבורים הרבים על הצורך בהכנסת התקשוב למערכת החינוך, ב. והעובדה שלישראל היה בסיס טוב עם מספר מחשבים יחסית לתמידים. ג. הפנמת הצורך בהטמעת טכנולוגיות בארגונים רבים אחרים. מערכת החינוך מתמהמהת בהטמעת הטכנולוגיות דווקא בארגון האחראי להפצת הידע האנושי. לדעת חן למרות שהטכנולוגית הידע הן אמצעים לקי דום למידה ולא מטרה בפני עצמה יש לזכור כי: א. עצם השימוש בטכנו' משליך על דרך חשיבת המשתמשים ב. משליך על מערך הערכים של המשתמשים. מטרת העל המרכזיות של מערכת החינוך: 1. תרבות = לאפשר לכל פרט בחברה נגישות למיטב הידע האנושי. 2. חיברות = כאזרח במדינה דמוקרטית יאפשר לו להיות פעיל ותורם בחברה. 3. צדק חברתי = לתרום לצדק חברתי ע"י מתן הזדמנות שווה לכל. על מנת להוביל את נושא הקשוב בחינוך יש להתייחס לתחומים הבאים: מערכת החינוך התפתחות רשת האינטרנט: ישומים למידה הוראה ותשתיות תוכניות לימוד מטרת הפרק היא לפרט את האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך בישראל להטמעת טכנולוגיות התקשוב ההטמעה (עפ"י פולן 1002 ) fullanמתייחסת לשני מושגים: אימוץ והטמעה. א. משך זמן – אימוץ הטכנו/ נמשך זמן קצר יחסית לזמן שצריך על מנת לשנות את מבנה הארגון. ב. עומק השינוי – על מנת שהשינוי יחזיק מעמד הוא חייב להיעשות גם בתרבות הארגון (יכולת ומוטיבציה לעשות את השינוי). במציאות התחומים המשפיעים חופפים באופן חלקי, למערכת החינוך יש חלק בעיצוב תוכניות הלימודים, דרכי ההוראה ותהליכי הלמידה ואלה מושפעים מהתשתיות שלא תמיד פותחו ליישום בטכנו/.
- 2. משולחנה של ליאתסופר מערכת החינוך מערכת החינוך שמרנית מטבעה ולכן נוטה לחשוב שתהליך חינוכי צריך להיות מתוחם בזמן ובמקום. מספר חוקרים רבים טוענים שחוסר ההצלחה בהטמעת התקשוב נובע ממעגל קסמים, שבו המבנה הארגוני המסורבל של מערכת החינוך ותפיסה מצומצמת של התקשוב יחד. על מנת להצליח יש: 1. הצהרה פומבית של ראשי מערכת החינוך שידגישו את חשיבות התקשוב. 2. לקבל את התפיסה שהחינוך הוא שירות והתלמיד הוא לקוח ולא מי שיש לשפוט ולהעריך בלבד. 3. הכשרת מנהלים ומורים אשר תכלול הכנת חומרי למידה דיגיטאליים, אינטראקציות מתוקשבות והערכה באמצעים טכנו'. 4. לאפשר יוזמות מקומיות לחלחל מלמטה למעלה – שיתופיות חומרי למידה. יש להיזהר פן תיוצר שונות רבה בעקבות יוזמות חינוכיות פרטיות וכך יופר עקרון הממלכתיות. לכן צריך-לאזן בין הטמעת החדשנות הטכנו' לבין שימור הקיים. תוכניות הלימוד תוכניות הלימוד (קוריקולום) הן מכלול הידע המיועד ללמידה ובו מטרות, תכנים ומיומנויות לכל המקצועות. חן ממליץ על פיתוח מודל חדש: דיגיטלי, המאופיין בידע אין סופי, רב ייצוגי, מורכב ומרחבי שהטכנו' יכולה לסייע במימושו. על מנת להצליח יש: 1. פיתוח חומרים דיגיטאליים. 2. שיתוף חומרים דיגיטאליים. פתיחה החומרים חינם למשתמש (מורים, תלמידים). 3. 4. התפתחות קהילות משתמשים וקבוצות לימוד. באוניברסטאות רבות בעולם פתחו מרצים את הרצאותיהם לכלל הסטודנטים והפיצו את תוכני הלמידה בכל העולם. יש את פרויקט MERLOTהמהווה הפנייה לאתרים וחומרי למידה בתחומים שונים. יוטיוב הוא פתוח וחינם. בארץ: האוניברסיטה הפתוחה הקימה פאר (פתיחת אוצרות רוח). מט"ח מעמידים לרשות מורים ותלמידים גרסה דיגיטלית של ספרי הלימוד. למידה על מנת שיתבצע שילוב התקשוב בלמידה באופן רלוונטי יש לזכור כי: 1. הלמידה היא תהליך אישי ובין-אישי בו זמנית. 2. אין למידה זהה בין הלומדים. 3. הלמידה היא אינטראקציה בין הידע של הלומד (אוטוגנטי) ובין הידע הקולקטיבי של החברה (פילוגנטי). 4. הלמידה מתרחשת במקומות / צורות / כלים שונים. 5. הלומד לומד לאורך כל חייו ועליו להסתגל לשיתוף פעולה עם אחרים. 6. הלומד חייב להיות שותף אקטיבי. הצלחת שילוב טכנו' תקשוב בלמידה תלויה ביישום אסטרטגיות פדגוגיות מתאימות. תלמידים בקורסים מתוקשבים דיווחו על: יותר אפקטיביות מלמידה פנים אל פנים, השקעת זמן גדולה יותר, יעיל ללא הבדלי עולמות למידה וסוג התלמידים, שביעות רצון גבוהה ורכישת מיומנויות חדשניות. הכינוי העכשווי לתלמידים של היום: ילדי הרשת / דור רשת / ילדים דיגיטליים נובעים מיכולת ה"ההקלקה" שלהם ואז הם צריכים לדעת לנווט בין כמויות הידע, חשיבה חזותית, למידה מרחבית ועוד.
- 3. משולחנה של ליאתסופר הוראה לם הגדיר הוראה כ" ההוראה היא פעילותו של אדם הגורמת לכך שאדם אחר לומד ושכתוצאה מלמידתו זו הוא עשוי לדעת משהו". מכאן יוצא כי יש דרכים נוספות ללמוד וכן יש אמצעי הוראה נוספים. הטכנו' משנה את תפקיד המורה מצינור להעברה למוביל, מנחה, מדריך את הלומד. למרות שהמורה נחשב "מהגר דיגיטאלי" על מנת שיצליך עליו להיות: 1. בעל נפש חקרנית. 2. נכונות לשתף לומדים ביצירתו. 3. נכונות לוותר על השליטה בהוראה. 4. סובלנות כלפי כישלון. המורה כמהגר דיגיטלי צריך להיות בקיא בטכנ' להכיר מקורות ידע רבים ושתהיה ל נגישות לידע. ללא הכרת המורים לא תצליח ההוראה. אינטרנט:יישומים ותשתיות התפתחות טכנו' מאפשרת לשתף אנשים בידע, רעיונות, תכנים ובדעות. הכנסת הרשת החברתית להליך ההוראה גורם ל: 1. הגברת המימד החברתי בתהליך החינוכי. 2. שיתופיות בין תלמידים ובין תלמידים למורים. 3. כל תלמיד יכול לעצב את מרחב הלמידה שלו על צרכיו ורצונותיו. בלוג למידה: אסופה של דפי webהכוללים הדגמות, מקורות ופעילויות לימודיות בפורמט טקסטואלי או מולטימדיה. כך התלמיד הופך ללומד לכל החיים. הבלוג מאפשר למידה נרטיבית-ארגון מחדש של הבניית ידע, תהליכים רפלקטיביים והתנסויות לימודיות חדשות. וויקי-בנייה שיתופית פשוטה וזולה של אתרי אינטרנט ע"י קבוצת גולשים. בוויקי הלומדים קוראים, כותבים, ומשוחחים בינם לבין עצמם. העריכה השיתופית עשוייה להניב ידע שיתופי. ויקיספר-מיזם רב לשוני ליצירת ספרי לימוד ומדריכים חופשיים. (בעברית תחת שער "תלמידי תיכון") קינדל-קורא ספרים דיגיטאלי. משחקים לימודיים וסימולציות- בעזרתם ניתן להדגים תהליכים מורכבים מהעולם האמיתי. (אופק של מט"ח). דלישס-יישום המאפשר יצירה של רשימת קישורים מועדפים. מסייע בפיתוח ניהול ידע אישי ותקשורת בין אישית. טכנולוגית ענן-שותי תשתית המאפשר שימוש במשאבי מחשוב וביישומים שיתופיים כמו פליקר, גוגל יוטיוב שמותקנים על גבי שרתים מרוחקים. מערכות ניהול למידה מבוססות קוד פתוח-דוגמא moodleפתוח ונגיש לכל המעוניין לשנותו ולהתאימו לצרכיו. כמו כן עליות ההחזקה נמוכות. (בישראל אורט שילבה את ה-)moodle לסיכום-"ילדי העכבר" קובעים עבור "העט והנייר", הם מאיימים על ההוראה המסורתית, נשאלת שלאת מעמדו של המורה. יש להניב תוצרי למידה איכותיים. לדאוג לתשתיות טכנו' מתאימות ולנגישות לאינטרנט. לריך ללמד את הלומד הצעיר "לברור את המוץ מן התבן"