1. סיכום המאמר: " הקטנת גודל הכיתה- משמעויות תקציביות וחינוכיות"
/ בלס נחום
בעקבות ההסכם שסיים את שביתת המורים הגדולה בו הוחלט שכמות התלמידים בכיתה תרד ותעמוד על ٢٣
תלמידים לכיתה, החליט כותב המאמר לבחון את יישום התוכנית בהיבטים שונים ביניהם: היבטי תקציב, כ"א
והיבטים נוספים. להחלטה תהיה השפעה בעלת חשיבות ההיסטורית למערכת החינוך, לצורך המאמר נבחנו היקפי
העלויות, צורכי כ"א וצורכי בינוי.
בתחילה מחבר המאמר מציג טיעונים בעד ונגד ההחלטה להקטנת מס' התלמידים בכיתה, מחד הוא גורס כי יש
במהלך כזה תנאי הכרחי לייעול המערכת מבחינת הישגים, הוא מפרט ומציג דעות הטוענות שלא ניתן לשפר את
ההוראה וההישגים ולהשוותה למדינות מתקדמות ללא הקטנה משמעותית של מס' התל' בכיתה מאידך יש
הטוענים כי היא אינה שווה את המחיר שמשלמים עבורה. הדיון שמתבצע דן תחילה בסוגיה של השפעת המהלך
על ההישגים.
תחילה ניתן הסבר כי ללא הקטנה משמעותית של גודל הכיתה המורה לא יוכל לתת יחס אישי ותשומת לב פרטנית
לתלמידיו תוך התאמת דרכי הלימוד לתלמיד, הוא מוסיף ומציין כי בשל בעיות המשמעת שקיימות בקרב תלמידים
בשל גילם הצעיר או בעקבות האוכלוסייה, הדבר מגביר את הקשיים הניצבים בפני המורה. טיעון נוסף בעד
רפורמה שהיא מסייעת לגיוס תמיכה רחבה יותר ומשאבים עבור החינוך ומקטינה את הצורך בגיוס משאבים
להעדפה מתקנת )כמו החינוך המיוחד(. העלאת ההישגים תתרום בסופו של דבר שהפרטים הבוגרים בה יהיו
יעילים יותר לחברה. כתמיכה לטענה זו בלס נ, )٨٠٠٢( מציג מחקר שנערך בטנסי, שם מוצגים היתרונות בהקטנת
כמות התל' בכיתה. המתנגדים מאידך מדגישים את ההשפעה המצומצמת הקיימת שעיקרה בכיתות הנמוכות
ובקרב תלמידים מרקע סוציו אקונומי נמוך.
עיקר ההתנגדות היא ברמת המקרו- ונובעת מהטענות הבאות: שימוש בלתי יעיל במשאבים, בשיקול יחס עלות -
תועלת נמצא שתועלת קיימת בהשקעה בחינוך בגיל הרך ובעיקר בפרויקטים נוספים כמו חונכות, הגדלת הצורך
במורים תבוא על חשבון התפשרות על איכות ועלול להתקיים מעבר לבי"ס עם אוכלוסיות חזקות. כהוכחה לטענות
אלו הובא השינוי שהתקיים בקליפורניה שם קרו הדברים שהוזכרו קודם לכן וההישגים לא עלו כפי שצופה.
בעקבות אלו בלס נ, )٨٠٠٢( סובר כי קיים קשר שלילי בין מס' התלמידים להישגים והיא ממוקדים בעיקר בקב' גיל
ואוכלוסיה מסוימות. הוא טוען כי רק כאשר מס' התל' בכיתה יהיה קטן מ ٠٢ תהיה לכך השפעה על הציונים וגם אז
הדבר אינו בטוח. לראיה הוא מביא את מחקרם של אינגריסט ולביא המצביע על השפעה חיובית בהקטנת גודל
הכיתה במציאות הישראלית. נמצא שהקטנת כיתה אפקטיבית יותר מיום לימודים ארוך אך פחות מפרויקט חונכות
ותכניות לגיל הרך. מירב האפקטיביות של ההקטנה היא בכיתות היסודי, הדבר יעיל בבי"ס טעוני טיפוח.
ההשפעה מותנית בדברים אחרים כגון: איכות ההוראה, הטרוגניות הכיתה וכו' כמו כן למסגרת הערכית חברתית
יש השפעה על ציוני תלמידים )כגון: תמיכת הורים, מוטיבציה וכו'(,
מטרתו של המסמך להצביע על הסיכויים והקשיים במימוש תוכנית כזו.
התוכנית הנ"ל מחייבת תוספת של ٠٠٠٩-٠٠٠٧١ מורים שמהווה תוספת של ٥.٧-٤١% גידול מעין זה יביא
להתפשרות באיכות ההוראה ו/או הגדלת מס' השעות הפרונטאליות של המורים המצויים במערכת והדבר יוביל
להפחתה בהזדקקות למורים חדשים. כמו כן המערכת עלולה להתקל במחסור במורים בבי"ס באזורים חלשים,
צפויה הגדלה במס' הסטודנטים להוראה, צפויה הגדלה בצורכי הבינוי, עלולה להיות הקטנה בצורך בח"מ
ובהעדפה מתקנת.
הבדיקה שנערכה מתייחסת לנקודת הזמן בהווה שאינה משתנה, בשל שינויים טבעיים יתכן שיהיה צורך לעדכן את
התוכנית
להלן חישובי העלויות כפי שהוצגו במאמר:
התוכנית תחייב הגדלת העלות ל ٧.٥ – ٣.٩ מיליארד ₪, שמתוכם ١.٢ מיליארד הוצאה שוטפת והשאר הוצאה חד
פעמית. השינוי מחייב תוספת של ٠٠٥٧ כיתות בסה"כ.
עלויות שוטפות: בחינוך היסודי בין ٧.٢- ٤.٤ מיליארד שמתוכם ٤٠٩ מליון ₪ הוצאה שוטפת והשאר הוצאה חד
פעמית. הגבלת המהלך לעד כיתה ג' תקטין את עלות המהלך. תוספת של ٨٧٤١ מורים בחינוך היסודי בעלות
כוללת בסך ٥٥١ מיליון ₪ לשינוי בכיתות א'-ג' שמהווים תוספת של ٤٨٧ מורים ששוויים ٢٨ מליון ₪, הדבר יחייב
תוספת של ٠١% באדמיניסטרציה וכו' שעלותם ١٧١ מיליון ובכיתות א'-ג' עלותם כ ١٩ מיליון.
בחטיבות הביניים- הוצאה של ٦.١-٦.٢ מילארד ₪ מתוכם ההוצאה השוטפת מהווה ٦٤٦ מיליון והשאר הוצאה חד
פעמית. הכוללת תוספת ٦٩٩ מורים שעלות שכרם ٠٣١ מיליון ₪.
בחטיבה עליונה- ٤.١-٣.٢ מיליארד ₪ כאשר ההוצאות השוטפות מהוות כ ٤٦٥ מיליון ₪ והשאר הוצאה חד פעמית
כלומר תוספת של ٩١٩ מורים שעלותם הכוללת היא ٠٢١ מיליון ₪.
תוספת בינוי- ٢ מיליארד ביסודי, ٠٥٩ מיליון בחטיבות הביניים ו ٠٣٨ מיליון בחטיבות עליונות. סה"כ ٨.٣ מיליארד
₪, החלת התוכנית רק על כיתות א-ג' תחייב בינוי בשווי ٠٩٩ מיליון ₪.
2. דרכים לצמצום הצרכים- שימוש בחדרים ריקים שמצויים במערכת, שימוש ב"חדרי מקצוע" באופן קבוע או זמני,
שינויים באזורי רישום והסעת תל' מאזור לאזור, שימוש במקלטים כפתרון זמני, הגמשת המעברים בין היסודי
לחט"ב ולחט"ע והפעלת ביה"ס לאורך כל השנה. תוספת הבנייה היא רק חלק מצרכים בתחום הבינוי, כמו כן ישנם
צורכי הבינוי הנובעים מבלאי ומגידול באוכלוסיה הנאמדים ב ٠٠٠٨ כיתות ויהיה צורך לשלבם בתחשיב הכללי.
הכשרת מורים- הכשרת ٠٠٠٧١ מורים כרוכה בעלות של ٤.٣ מיליארד ₪ והיא מבוססת על הכשרת מורה בעלות של
כ ٠٠٠٠٠٢ ₪ )בהנחה שלפחות מחציתם יפנו להוראה(, כלומר יכול להסתכם ב ٧.١ מיליארד ₪, אליה תצטרף עלות
של הכשרת ٠٨٦- ٠٥٨ פרחי הוראה, כמו כן יש צורך לקחת בחשבון בהמשך בהמשך את עלותם של מורים פורשים
אבל לא בשלב ראשוני.
יישום התוכנית תצטרך להיעשות בצורה מדורגת, תוך פריסתה על פני זמן )כ- ٨ שנים( והעדפה מתקנת. קצב
הביצוע ילך ויגבר ב ٣ שנים ראשונות ויגיע עד ל ٠٥٣١ בשנה השלישית. כמו כן תינתן העדפה לבי"ס המשרתים
אוכלוסיה חלשה ולשכבות גיל בעייתיות בשלוש השנים.
הביצוע יעורר מס' שאלות ביניהן: האם היישום יהיה מלא בכל ביה"ס או הדרגתי והאם בבי"ס יכנסו לשינוי יעשה
שינוי מדורג או מלא , הדבר יהיה תלוי בתנאי השטח. האם יישום התוכנית תתבצע קודם במקומות נזקקים?
החשש שקיים הוא שרפורמות שנפרסות נוטות להתמסמס.
השפעה על מגזרים שונים- החלת תוכנית כזו תשנה רק במעט את חלוקת המשאבים בין המגזרים והפיקוחים
השונים- לכן תהיה תוספת גדולה יותר לאוכלוסיה היהודית באזורים מבוססים, ללוח הזמנים תהיה חשיבות
חברתית ופוליטית כאחד. לאור ממצאים אלו אין להתייחס בצורה נפרדת למגזרים וכו' אלא הדיון צריך להתמקד
בצמצום אי הוודאות לגבי העלויות.
הפעלת התוכנית באזורים נבחרים- השפעת התוכנית תהיה שונה מישוב לישוב– ביישובים ששיעור הכיתות עולה
על ٠٦%יהיה צורך בבניית כיתות, בשל הצורך ברה-ארגון יעלה חלקו של החינוך הלא יהודי בצורך בבניית כיתות
ובמגזר היהודי יעשה שינוי במבנים קיימים.
הכתב מביא דוגמה לישוב שלא ייהנה מהמהלך כמו: נתיבות- אך טוען כי הדבר ישפיע על הרצון ללמוד שם, רהט
היא דוגמה למקום שייהנה מהשינוי- ייתכן והפיתוח יביא ללמידה ביישובים סמוכים והדבר יקטין את הצורך
בפיתוח, כפר סבא – לא תהנה מהשינוי ואצלה אין צורך של ממש בתוספת בינוי, רב השינוי ייסוב במוסדות
המשרתים אוכלוסיות מחוץ לכפר סבא. מזכרת בתיה לא תהנה מהתוכנית- משום שאומנם תידרש בניית כיתות
חדשות, אך מס' התל' בכיתה הוא קטן. בחינוך החרדי- אין צורך בתוספת כיתות. כלומר הפעלה מדורגת של
התוכנית תביא לישובים שייהנו או שלא מהתוכנית.
פעולות מלוות- בעקבות התוכנית יהיה שיפור באיכות החיים ותנאי העסקה והדבר עשוי להביא לשיפור בהישגים
הלימודיים אך בשל כך שהתוכנית תתפרס על פני מס' שנים יש למזער סכנות כגון: הגדלת תקן השעות במקומות
המחייבים פיצול כיתות- כלומר במקומות בהם ייווצרו בעיות, השעות יועברו לביה"ס והוא יכריע בעניינן, תגמול
מורים בכיתות גדולות- במטרה להגדיל את מידת שביעות הרצון, החלת התקציב לפי תקן דיפרנציאלי לתלמיד
במערכת, הגדלת שעות ההוראה הפרונטאליות והקצאת המשאבים לאוכלוסיה חלשה.
התחשיב של משרד האוצר מאפשר לאמוד את עלות התוכנית, לפי הצפי יתכן והעלות תהיה נמוכה ואז יתרת
התקציב תנוצל לצרכים אחרים של המערכת כמו כן יישום התוכנית תקטין את היקף החינוך המיוחד והעדפה
מתקנת.
