2. גילוי לב – לגלוי מרצון
כללי 1.
תנאי היסוד להליך גילוי מרצון. 2.
סוגיות נבחרות והיבטים פרקטיים. 3.
בעיות פרקטיות בתנאי היסוד בהליך. 4.
חסינות בפני הליך פלילי. 5.
דחיית בקשה לגילוי מרצון – השלכות. 6.
חיסיון המידע שנכלל בגילוי מרצון ? 7.
תמריצים לגילוי ההון. 8.
חקירות תלויות ועומדות. 9.
הון מקומי והון זר. 01.
3. כללי
הליך גילוי מרצון – הנישום מגיע לפתחה של הרשות מרצונו ומגלה
עבירה שביצע,כאשר יתכן ולרשות יש מידע קונקרטי בעניין ונפתחה
נגדו חקירה )סמויה(. מכאן חששו של הנישום בעצם הפנייה – אך
האם יש בכך סיכון ?
הליך גילוי מרצון דורש את "אומץ" ליבו של הנישום לכך שבמודע
יתכן וייחשף להשלכות בתחום הפלילי והאזרחי .
הרשות מכירה בדילמות הניצבות בפני נישום בבואו לחשוף את
עברו ולכן במידה ומתקבלת הבקשה הנישום "זוכה" ב "פוליסת
ביטוח" מפני הליך פלילי בגין עבירות המס שביצע. במידה וקבל
תשובה שלילית סביר כי לא הרע את מצבו ואולי "חסך" מעצמו את
החוויה של ביקור החוקרים בבוקרו של יום.
4. תנאי יסוד להליך גילוי מרצון
הגילוי מרצון – מקורו בפניה כנה, מלאה ונאותה ולא •
בעקבות חקירה או בדיקה של אחת מהרשויות
המוסמכות- כגון רשות ני"ע, הרשות להלבנת הון וכו'.
לא היה בידי הרשות מידע קודם אודות הגילוי – לעניין •
זה פרסום באמצעי התקשורת ייחשב כמיידע קודם בידי
הרשות.
הרשות לא החלה בבדיקה בדרך של שומה או חקירה •
אודות הנישום. לפיכך, נישום שנתבקש להגיש ה"ה או
תיקו נמצא בדיון שומות אינו זכאי להליך.
המידע המתגלה לרשות לא נכלל, בכתב ההגנה/תביעה •
אזרחי או כל הליך אחר בכל בית משפט בישראל –
לרבות בית דין לדיני משפחה.
5. סוגיות נבחרות והיבטים פרקטיים:
הנישום חושש כי ההליך עצמו בו הוא מודה כי עבר עבירה על •
אחד מדיני המס בישראל יפגע בשמו הטוב בעיני רשות המסים
כך שיחשב כבעל כתם - " יסומן" .
הנישום חושש כי הרשות עומדת למקד את עניינה בשנה •
מסוימת בתחום פעילותו זאת בהתאם לתוכנית העבודה
שפרסמה – ענף המתכת.
הרשות פרסמה כי פתחה בחקירה בתחום פעילותו של הנישום, •
אך טרם פנתה לאותו נישום. הנישום מעוניין להקדים "תרופה
למכה" – חוקרי הרשות יצאו לרומניה לחקור ולאסוף מידע
ממוכרי נכסי מקרקעין ולקבל מידע מרשות המסים ברומניה.
האם נאמר כי לרשות מידע מוקדם? האם ענייננו בפרסום?
הנישום צופה ) הגיעה לידיו טיוטת כתב התביעה ( כי יהיה צד •
להליך משפטי כעד ולא כנתבע או תובע – הנישום רכש מקבלן
דירה ושילם מעבר לסכום הנקוב בחוזה – דייר אחר תובע את
הקבלן בהקשר לרכישת הדירה, התובע מתכוון להעיד את
הנישום כדייר שרכש דירה מבלי לדווח על מלוא סכום רכישת
הדירה.
6. בעיות פרקטיות בתנאי היסוד בהליך:
ראוי לציין, כי מחלקת המודיעין ברשות אוספת מידע רב על
נישומים והשאלה המתבקשת היא האם המידע הנ"ל עשויי
לחסום הליך של גילוי מרצון אף שבפועל אין בו כל שימוש.
בסוגיה זו נודעת חשיבות מכרעת ל"איכות המידע" שנמצא
בידי אגף החקירות:
מידע שאין לו "קצה חוט" – ידיעה בעיתון שפלוני הופיע בפני •
0005 איש באירוע חברתי - דהיינו, מידע חסר שהרשות צריכה
לעבות אותו, אינו אמור להוות מכשול לאישור בקשה לגילוי
מרצון.
מידע ברור וחד משמעי – הרי שלא תתקבל בקשה לגילוי •
מרצון.
לגישתנו, עצם איסוף המידע לא ימנע מכניסת נישום להליך
גילוי מרצון. בחקירה אשר נמצאת בראשיתה יש לרשות
אינטרס שתהא פנייה לגילוי מרצון, אשר עשויה לספק חומר רב
ולפתוח פתח להרחבת החקירה מחד ולחסוך באמצעים מאידך.
7. בעיות פרקטיות בתנאי היסוד בהליך:
פירוש הביטוי - "חקירה הקשורה בענייני הנישום":
• האם כל חקירה המתנהלת בעניינו של הנישום עשויה לחבל
ברצונו להגיש בקשה לגילוי מרצון?
• מקרה בו אב פתח חשבון בחו"ל על שמו ושם בנותיו. חשבון
הבנק נפתח ללא ידיעת הבנות, והן מגישות דוחות לרשות
המסים בישראל כסדרן ונחשבות "ילד טוב מסים" . האב נמצא
בחקירה בהקשר להעסקת עובדים זרים ללא היתר בעסקו.
לאחר תחילת החקירה האב ספר לבנות אודות חשבון הבנק
בחו"ל שממנו שילם חלק מהכספים לעובדים הזרים .
• הבנות מבקשות דעתנו האם הן זכאיות להליך גילוי מרצון -
לגישתנו - כל עוד לא נפתחה חקירה ישירה ע"י הרשות בענייני
בנותיו של הנישום או כל עוד לא הועבר מידע לרשות על חשד
שהתעורר בענייני בנותיו של הנישום יש לאפשר לבנות הנישום
לפתוח בהליך של גילוי מרצון. בעניין זה עמדת הרשות שונה
שכן כל "קצה חוט , ספציפי שולל לכאורה את הזכאות.
8. בעיות פרקטיות בתנאי היסוד בהליך:
חסימת גילוי מרצון בעקבות חקירה גלויה/סמויה ?
נישום נחשד בחשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות – הנישום רכש דירה •
ושילם בעבורה בסכום העולה על הסכום הנקוב בחוזה הרכישה . האם
תעמוד לנישום זכות גילוי מרצון בהקשר לרכישת הדירה ? ומה בדבר
הקבלן אשר קרא אודות שחרור הרוכש ממעצר בעיתונות ומבקש לקיים
הליך גילוי מרצון ?
לגישתנו, יש להבחין בין חקירה גלויה בנושא אחד לבין נסיבות שעשויות •
לגרור חקירה בעניין אחר . הנישום לא יבוא בשערי גילוי מרצון אך במידה
ויזדרז להסיר את המחדל ויתקן את הדיווח למס שבח בגין רכישת הדירה
יסיר את המחדל האזרחי – בכך ימזער את העונש שיוטל עליו בגין עבירה
זו.
האם הקבלן זכאי להליך גילוי מרצון ? סביר כי עמדת הרשות תהייה שאינו •
זכאי ובכל מקרה ראוי מידית כי הקבלן יתקן את דיווחיו לפקיד השומה.
רוכש דירה אשר כנגד הקבלן מוכר הדירה מתנהלת חקירה סמויה והקונה •
פונה, מבלי שידע על החקירה הסמויה , בבקשה לגילוי מרצון בגין רכישת
הדירה בסכום הגבוה מהסכום הנקוב בחוזה שדווח – גישת רשות המסים
כי הקונה אינו זכאי להליך הגילוי מרצון – לגישתנו ראוי כי הרשות תבחן
עמדתה זו בשנית.
9. חסינות מפני הליך פלילי
ההליך דורש
• גילוי מלא, כן ונאות.
• החסינות תהא רק לגבי המידע אותו מסר הנישום ולא תחול על
עבירות בסיסיות )כגון: אי הגשת דוחות וכו'. אי הגשת דוחות
לאורך שנים עמדת הרשות כי מדובר בעבירה הנופלת לגדרו של
סעיף 022)5( ומכאן כי יתכן ויש מקום לגילוי מרצון(.
סייג לחסינות
• המידע נמסר שלא בתנאי ההליך = הבקשה לא תתקבל !!
אך לא יעשה שימוש במידע שהתקבל מהנישום בהליך הפלילי.
לא תהא לרשות מניעה להשתמש במידע בהליך אזרחי.
התקבלה תשובה חיובית בגין הבקשה אך המבקש הפר את •
אחד מתנאי הנוהל = לא גילה את כל העבירות / כל העובדות
לא תינתן החסינות, הרשות תוכל להשתמש בנתונים כראיה
באישום פלילי ובהליך אזרחי.
10. דחיית הבקשה לגילוי מרצון – השלכות
לגישתנו,זכותו הבסיסית של הנישום הינה לדעת מהן הנסיבות
אשר בגינן סירבה רשות המסים לבקשתו להליך גילוי מרצון-
בעיקר כאשר הרשות טוענת כי יכלה להגיע למיידע בכוחות
עצמה כבמקרה של רוכש הדירה .
בג"ץ דור אלון – החברה פנתה מיוזמתה לרשות המיסים
בבקשה לפתיחת הליך של גילוי מרצון, אך מכיוון שכבר החלה
חקירה גלויה נ' מנכ"ל החברה סירבה רשות המיסים להחיל
את נוהל גילוי מרצון בטענה כי החברה אינה עומדת בתנאי
הנוהל.
בג"ץ דחה את העתירה מטעמי סדרי דין וקבע כי המקום
הנאות לבירור, הינו ביהמ"ש הדן בהליכים המקדמים להגשת
כתב אישום. כמו כן ציין בג"צ כי עיון בעתירה מעלה על פניו
מחלוקות עובדתיות רבות בין הצדדים בהקשר לעניין הגילוי
מרצון .
11. חיסיון המידע שנכלל בגילוי מרצון ?
• מידת חסינות המיידע - ת"פ 80/6035 – יהודה דורון נ' מדינת
ישראל.
• העובדות:
1. הנאשמים חברי קיבוץ נאשמים בגניבה מהקיבוץ, בקשתם
לקבל מידע מעד, שהינו חבר הקיבוץ, לגבי הליך "גילוי
מרצון" שנישומים, חברי הקיבוץ ביצעו בפני רשות המיסים,
לרבות שמותיהם של החברים שביצעו את ההליך, ופרטים
נוספים, היכולים, לטענתם, לסייע להם בהגנתם.
2. המאשימה טוענת כי מדובר בשאלות לא רלוונטיות, שמענה
עליהן יהווה עדות שמועה מפי עד זה ובכך יפגע עקרון
הפרטיות של אנשים אחרים.
• 3. מדובר בהליך חסוי על פי הפקודה ולכן אין להתיר כל שאלה
בעניין זה.
12. חיסיון המידע שנכלל בגילוי מרצון ?
הכרעת בית משפט השלום: •
1. יש לזכור כי מדובר באנשים שעברו עבירות. זהו תנאי בסיסי להשתתפותו של נישום
בהליך כאמור במפורש בסעיף 1 לנוהל )לעודד נישומים לדווח נתוני אמת(.
2. יש "לרכך", במידת מה, את ההתייחסות, בהיבט הזה, לנישומים הפונים להליך של
"גילוי מרצון", לעומת נישומים שעניינם הסתיים בכופר, שכן ב"גילוי מרצון" עסקינן
באנשים שאמנם עברו עבירות, אך לא נתפסו על ידי הרשויות, אלא בחרו "לחזור
בתשובה" ולתקן את דיווחיהם, מיוזמתם.
3. אין מקור חוקי בפקודה לטענת החיסיון- בהקשר לעד. •
4. אין הוראת חיסיון בנוהל ה"גילוי מרצון" עצמו . •
5. מבחינת הפגיעה שעלולה להיגרם בתמריץ לנישום לנקוט הליך של "גילוי מרצון", •
לדעת בהמ"ש אין הצדקה להורות על חיסיון מידע הקשור בהליך.
6. למרות שתיגרם פגיעה בפרטיותם של חברי הקיבוץ שהיו שותפים להליך ה"גילוי מרצון", •
זוהי פגיעה שיש להשלים עמה, לאור האיזון למול זכותם של הנאשמים לקבל מידע שעשוי
להיות רלוונטי להגנתם. די בכך שהנאשמים יוכלו להשתמש במידע שייחשף בפניהם לצורך
הגנה על עצמם מפני פלילים כדי לעבור את משוכת הרלוונטיות.
13. חיסיון המידע שנכלל בגילוי מרצון !
• חיסיון המידע נחלק לפיכך לשניים :
1. חיסיון עובדי רשות המסים – כמצוות סעיפים
132 ו- 432 לפקודה המסדירים את חובת הסודיות
והסנקציות כנגד עובד הרשות שהפר הוראה
זו.
2. העדר חיסיון של כל אדם אחר אשר ענייני
הגילוי מרצון נגעו לו או הובאו לידיעתו.
העדר החיסיון מקורו בזכות היסוד של הצד
האחר להגן על חירותו ולעיתים אף הונו.
14. תמריצים לגילוי ההון
כאשר מדובר בכסף שנמצא בחו"ל, והסיכוי ששלטונות
המס יגלו אותו הוא קלוש, בעל ההון עשוי לשאול את
עצמו, האם כדאי לו לגלות, להסתכן ולשלם מס, כאשר
הוא יכול להשאיר את הכסף בחו"ל לכאורה ללא חשש.
הנישום יבחר בגילוי מרצון כאשר הנסיבות יוצרות תמריץ
ממשי לנישום לחשוף את הנתונים בפני רשות המסים -
לדוגמא מפאת גילו/ מצבו הבריאותי / צרכים כלכליים.
15. תמריצים לגילוי ההון
מדינות רבות בעולם ביצעו מהלכים כאלה בסמוך
לפני כניסה לתוקף של שינויי חקיקה, שגרמו
לנישומים לחשוש מגילוי ההון המוסתר בחו"ל
)למשל, לפני כניסה לתוקף של דירקטיבת החיסכון
האירופאית(.
ארגון ה- OECDהביע תמיכתו לעודד נישומים
לדווח מרצון לרשויות המס על הון ועל הכנסות לא
מוצהרות כולל צעדים של "גילוי מרצון".
16. תמריצים לגילוי ההון
"גזר" = מתן הטבות בפרק זמן נתון
"מקל" = סנקציות למי שלא ינצל את
ההזדמנות לדווח מרצון
17. תמריצים לגילוי ההון
שיעור המס שחל על הון שהוחזר למדינה נע
בין %5 )באיטליה( ל-%52 )בגרמניה(.
במקרה של גרמניה, השיעור האפקטיבי היה
נמוך יותר, משום שהוא הוטל על בסיס צר
)%06 בלבד מההכנסה שלא דווחה(.
18. חקירות תלויות ועומדות
רוב המדינות לא מחילות את התכניות לגילוי
מרצון במקרים בהם נפתחה כבר חקירה של
רשויות המס, וזאת כדי למנוע מצב שבו מי שמודע
לכך שמתקיימת נגדו חקירה, ינצל את התכנית כדי
להימנע מענישה.
19. הון מקומי והון זר
• רוב מדינות הגבילו את המהלך להון שהוחזק
בחו"ל.
החזרת ההון למדינה
• יש מדינות שדרשו שההון יוחזר לתחומי המדינה
כתנאי למתן ההקלות. במקרים אחרים החזרת
ההון לא היתה תנאי הכרחי, אך התכנית קבעה
דיפרנציאציה ברמת ההטבות הניתנות, כאשר
הון מוחזר זכה להטבות משמעותיות.
