1. . . . וההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה היא ה"דרך הישרה" לפעול התגלות וביאת משיח והגאולה בפועל ממש )תזו"מ תנש"א(
ב"ה
)ע"פ ליקוטי שיחות חלק כ"ג שיחה א'(
גליון כ"ח | פרשת כי-תצא | י"א אלול Issue 28
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" )דברים כא,י(
“When you will go out to war against your enemies, and
Hashem your G-d will deliver him into your hand, and you will
capture its captives”
In this Posuk, Hashem is giving an assurance of victory in
war against the enemy, to the extent that we will even have
captives. But seemingly, the Posuk should have said “and you
shall capture them”, instead of “you shall capture its captives?”
The Posuk seems to imply that they are captives even before
they are captured! Indeed, Rashi comments that this is coming
who are held captive by another nation כנענים to to teach us that
are not included in the mitzvah of “Lo Techaye Kol Neshama”.
However, this Posuk is also alluding to the battles of Moshiach,
whom the Rambam says will “fight the wars of HaShem.” It is
in this war specifically that Moshiach will “capture its captives.”
The nations have pursued the Yidden throughout the times,
plundering the Yidden valuables at every opportunity. They
have also plundered the most precious object of the Yidden, the
Beis Hamikdosh, not once, but twice! At the end of Moshiach’s
battles, Moshiach will “capture its captives”, restoring that
which has been held captive by the nations, culminating in the
rebuilding of the Beis Hamikdosh. The Posuk then tells us that
redemption will come through Teshuva; “and she shall mourn
. . a month of days.”
Then will be the Nissuin of Hashem and the Yidden, as the
Posuk concludes, “and she shall be to you as a wife.”
"
)ע"פ שיחת ש"פ כי-תצא תנש"א(
In the Sicha of Shabbos Parshas Tetzei 5748 the Manichim
wrote: “However, since the announcement of ‘L'alter L'tshuva
L'alter L'geulo’ and the Shturem (launched by the Frierdiker
Rebbe) to bring Moshiach, decades have passed and our
righteous Moshiach has still not come . . .
And there is no explanation for this: our Sages said ‘Kolu Kol
Hakitzin (all predestined dates (for the coming of Moshiach)
have passed)’”.
Here the Rebbe added in his own handwriting “and the leader
of our generation announced in his Kol Koreh ‘(there will be)
immediate Geulah’”.
אמנם מאז ההכרזה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", וה"שטורעם" להביא את
המשיח עברו כבר עשרות שנים. ומשיח צדקנו עדיין לא בא...
ואין שום הסבר וביאור על זה:
אמחז"ל כבר "כלו כל הקיצין", והכריז
נשיא דורנו בקול קורא לאלתר לגאולה
ומה שאין הדבר תלוי אלא בתשובה - הרי
בודאי שכבר עשו תשובה, שכן ע"י הרהור
תשובה אחד נעשה צדיק גמור, ואין לך
אדם מישראל שלא הרהר כו"כ הרהורי
תשובה.
Right before R’ Levik – the Rebbe’s father - passed
away, R’ Hershel Rabinowitz stood next to him
and saw his lips saying something, but all he heard
were fragmented sentences accompanied by deep,
anguished sighing: "Oy I'kvosecho Lo Noidu (his
footsteps are not known) (Tehillim Kappitel 77) . .
Oy, Ikvisa D'meshicha.
)מהספר ומביא גואל(
MOSHIACH IN THE PARSHA
DIDYOUKNOW כתב יד קודש

2. י ח י א ד ו נ נ ו מ ו ר נ ו ו ר ב י נ ו מ ל ך ה מ ש י ח ל ע ו ל ם ו ע ד
לע"נ
מ איר בן אבא אסייג ע"ה
נלב"ע ט' מנחם-אב תשע"ג
נדבת משפחתו לרגל השלושים
דאלאי גלות
Have you ever run around the entire world searching for something only to find that it was exactly in the place you
started your search, and right under your nose. Sounds familiar.
In their efforts to usher in the final and complete Geulah, Yidden have tried out almost every tactic there is out there that
could possibly do the job, all to no avail. We have certainly advanced and made major strides towards our goal, but the home run
proves more difficult than all, and with this we grapple now.
Ironically, the only means that no one ever thought of implementing is the most obvious of all: If the time of Moshiach will be a
time of happiness and pure joy (as stated explicitly in Tehilim “then our mouth will be filled with laughter and our tongue with songs
of joy”), isn’t the most obvious way to bring him by acting in a joyous way as preparation for the imminent time of joy.
The probable reason for this that Yidden overlooked this idea, is that in all that transpires in this dark and rough exile, the last thing
that’s on the mind of a Yid is - joy, how can one be happy when wherever he turns another tragedy meets his eyes?
In the month of Elul 5748, starting from the Sicha said on Parshas Teitzei, the Rebbe stressed very much the importance of joy
in all areas of a Yid’s life. In this Sicha the Rebbe suggests that it is about time Yidden actually start to implement this tool to bring
Moshiach, happiness for the sake of happiness!
This may have proven difficult in previous generations, in our times, however, the job is very much easier, for we have been
promised that the exile is around the corner no longer, it is on our doorstep. This can be the source of unlimited joy for a Yid in
these last moments of exile.
במשך כל הדורות דזמן הגלות ציפו בנ״י והתפללו בכל
יום ויום לביאת המשיח, ועאכו״כ צדיקי ונשיאי ישראל
שאצלם היתה התשוקה והגעגועים כו' לביאת המשיח
בתוקף הכי גדול, וכמה מהם מסרו נפשם לדחוק הקץ
)למרות האזהרה שלא לדחוק את הקץ (, כידוע בדברי
ימי ישראל:
אבל אעפ״כ אין זה מגיע לה״שטורעם״ ע״ד ביאת
המשיח שהתחיל כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו
בהכרזתו הידועה ב״קול קורא״ שנדפס בשעתו )לפני
יותר מארבעים שנה( ב״הקריאה והקדושה״ — ״לאלתר
לתשובה לאלתר לגאולה" — לאלתר דייקא, תיכף ומיד
ממש.
ובהדגשה — שאין זה דחיקת הקץ כלל, כי אם,
מפני שכבר הגיע זמנה של הגאולה, כאמרו כמ״פ
שכבר נסתיימה כל העבודה, ולא נותר אלא ״לצחצח
הכפתורים״, ולהמתין לביאת המשיח.
אמנם, מאז ההכרזה ״לאלתר לתשובה לאלתר
לגאולה״, וה"שטורעם״ להביא את המשיח — עברו כבר
עשרות שנים, ומשיח צדקנו עדיין לא בא...
ואין הסבר על זה:
אמרו חז"ל ״כלו כל הקיצין״, והכריז נשיא דורנו בקול
קורא לאלתר לגאולה, ומה ש״אין הדבר תלוי אלא
בתשובה״ — הרי בודאי שכבר עשו תשובה, שכן, ע״י
הרהור תשובה אחד נעשה צדיק גמור , ואין לך אדם
מישראל שלא הרהר כו״כ הרהורי תשובה.
וא״כ, נשאלת השאלה: מה עוד לעשות שלא עשו
עדיין?...
ויש לומר, שהדבר שעדיין לא עשו בשביל להביא את
המשיח הוא —עבודת השמחה הרצוי׳ בשביל להביא את
המשיח.
אמנם, עפ״ז מתעוררת השאלה לאידך גיסא: היתכן
שבמשך כל הדורות לא השתדלו להביא את המשיח ע״י
שמחה, גם לא לאחרי הכרזת כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא
דורנו ״לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה״?!
והגע עצמך: הרי עשו כל מה שניתן לעשות כדי להביא
את המשיח, עד לשחיקת האבן היקרה שבכתר המלך כו'
כדי לשפוך לתוך פיו של בן המלך, ועד כדי כך, שפיזרו
והפיצו האבן היקרה דכתר המלך בשבעים לשון, ועד
שיוכל לבוא אפילו לאינו יהודי... ואעפ״כ, לא השתדלו
להביא את המשיח ע״י שמחה.
וי״ל הביאור בזה — בפשטות — שכשנמצאים בחושך
כפול ומכופל דהגלות, שכל בנ׳״י נמצאים בגלות,
ו״שכיניתא בגלותא״, הרי מובן, שמצד גודל צער הגלות
לא שייך שמחה בטהרתה. אבל אעפ״כ, כיון שסוכ״ס
מוכרחים להביא את המשיח — לא נותרה ברירה אלא
להביא את המשיח ע״י השמחה, שמחה בטהרתה.
ובנוגע להקושי לפעול רגש של שמחה בטהרתה
בחשכת הגלות — הרי, מכיון שמוכרחים להביא את
משיח צדקנו, עכצ״ל, שבסוף זמן הגלות ממש — נותנים
כחות מיוחדים כדי שיוכל להיות ענין השמחה בטהרתה,
והביאור — ששמחה זו נעשית ע״י התבוננות שתיכף ומיד
ממש בא משיח צדקנו, שאז תהי׳ בכל העולם שלימות
השמחה, שלכן, ישנו כבר רגש של שמחה בטהרתה )מעין
ודוגמת שמחת הגאולה(.
והעיקר — שבמקום אריכות הדיבור והשקו״ט כו',
יתחילו במעשה בפועל:
לצאח בקריאה והכרזה ע׳׳ד הוספה מיוחדת בשמחה
כדי להביא את המשיח, ובודאי שעי״ז יביאו את המשיח
בפועל ממש, ובזריזות הכי גדולה, "לא עיכבן בהרף עין״,
ואדרבה — ינסו ויווכחו!!
)חלקים משיחת ש"פ כי תצא תשמ"ח - מוגה(
)י"ב תמוז תשד"מ – בלתי מוגה(
On Simchas Torah 5724 after the Rebbe finished
teaching the Nigun Hu Elokeinu, the Rebbe turned to R’
Reuven Dunin and asked him to sing the Nigun.
R’ Reuven told the Rebbe that he doesn't know the tune so
well yet.
The Rebbe replied: In this Nigun the melody is not so
important, what is important are the words which show our
strong belief in the coming of Moshiach!
Learn Inyonei Moshiach & Geulah
MoshiachMatters.org
Or by phone
559.670.1027
100’s on-line audio classes
מוקדש לזכות אבינו
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח
לזירוז התגלותו
LIVING LESSONS