Παρουσίαση για διδασκαλία των τρόπων πειθούς: επίκληση στο συναίσθημα, επίκληση στο ήθος του πομπού, επίκληση στο ήθος του δέκτη, επίθεση στο ήθος του αντιπάλου, επίκληση στην αυθεντία. Η επίκληση στη λογική γίνεται σε ξεχωριστή παρουσίαση εδώ: https://www.slideshare.net/evi1986/ss-79762913
1) Capacity building in non-profits involves investing in overhead costs like leadership development, strategic planning, and financial management in order to help an organization better fulfill its mission.
2) However, non-profits often underinvest in capacity building due to pressures from funders and the public to keep overhead costs low, despite evidence that such investments can significantly improve an organization's programs and sustainability.
3) Case studies show that foundations who provide targeted capacity building grants see impacts like improved services, strategic planning, and fundraising from beneficiary organizations. Where impacts are most generated includes areas like decision making tools, board leadership, and organizational learning.
בעוד שיחידות מחקר ופיתוח קיימות ורווחות במגזר העסקי, במגזר השלישי פעילות מוגדרת של מחקר ופיתוח כמעט ואינה קיימת.
נובה מאמינה כי הפעילויות של יחידות מו"פ יכולות להיות רלוונטיות למגוון של ארגונים בסדרי גודל שונים, וכי ניתן לאמץ את יחידת המו"פ כקונצפט שלם או לחלופין לפתח חלק מפעילויות המו"פ בהיקף קטן. לאור כך בחרה נובה להנגיש ידע בתחום מתוך פרויקטי ייעוץ אשר ביצעה בעבר.
Παρουσίαση για διδασκαλία των τρόπων πειθούς: επίκληση στο συναίσθημα, επίκληση στο ήθος του πομπού, επίκληση στο ήθος του δέκτη, επίθεση στο ήθος του αντιπάλου, επίκληση στην αυθεντία. Η επίκληση στη λογική γίνεται σε ξεχωριστή παρουσίαση εδώ: https://www.slideshare.net/evi1986/ss-79762913
1) Capacity building in non-profits involves investing in overhead costs like leadership development, strategic planning, and financial management in order to help an organization better fulfill its mission.
2) However, non-profits often underinvest in capacity building due to pressures from funders and the public to keep overhead costs low, despite evidence that such investments can significantly improve an organization's programs and sustainability.
3) Case studies show that foundations who provide targeted capacity building grants see impacts like improved services, strategic planning, and fundraising from beneficiary organizations. Where impacts are most generated includes areas like decision making tools, board leadership, and organizational learning.
בעוד שיחידות מחקר ופיתוח קיימות ורווחות במגזר העסקי, במגזר השלישי פעילות מוגדרת של מחקר ופיתוח כמעט ואינה קיימת.
נובה מאמינה כי הפעילויות של יחידות מו"פ יכולות להיות רלוונטיות למגוון של ארגונים בסדרי גודל שונים, וכי ניתן לאמץ את יחידת המו"פ כקונצפט שלם או לחלופין לפתח חלק מפעילויות המו"פ בהיקף קטן. לאור כך בחרה נובה להנגיש ידע בתחום מתוך פרויקטי ייעוץ אשר ביצעה בעבר.
כלי המיזוג הינו כלי ניהול אסטרטגי ולגיטימי במגזר העסקי אולם במגזר החברתי השימוש בו כמעט ולא קיים ומיזוגים ספורים בלבד התרחשו בישראל במרוצת השנים.
לאור כך בחרה נובה לקדם יידע לטובת עמותות השוקלות לעבור מיזוג. לפרויקט חבר ארגון מעוז, ארגון לקידום מנהיגות במגזר הציבורי, הרואה חשיבות ליצירת תהליכי ברי קיימא ושיטתיים במרחב הציבורי כחלק מעבודותיו עם חברי רשת בוגריו. ארגון מעוז עבר מיזוג בעצמו עם תוכנית קריאת כיוון והוא חלק מהארגונים הנסקרים בעבודה זו.
הנושאים הנסקרים בתיק הידע:
אבחון הרציונל וזיהוי ההזדמנויות המרכזיות במיזוג עמותות
הסיכונים והאתגרים המרכזיים במיזוג ודרכים להתמודדות איתם
מדריך לעמותות עבור בחינה, תכנון וניהול תהליך מיזוג
ריכוז מקרי בוחן מתוך מיזוגים שהתרחשו בארץ ובעולם
עמותת נובה - מיזוגים במגזר השלישי סקירת מקרי בוחןNOVA
כלי המיזוג הינו כלי ניהול אסטרטגי ולגיטימי במגזר העסקי אולם במגזר החברתי השימוש בו כמעט ולא קיים ומיזוגים ספורים בלבד התרחשו בישראל במרוצת השנים.
לאור כך בחרה נובה לקדם יידע לטובת עמותות השוקלות לעבור מיזוג. לפרויקט חבר ארגון מעוז, ארגון לקידום מנהיגות במגזר הציבורי, הרואה חשיבות ליצירת תהליכי ברי קיימא ושיטתיים במרחב הציבורי כחלק מעבודותיו עם חברי רשת בוגריו. ארגון מעוז עבר מיזוג בעצמו עם תוכנית קריאת כיוון והוא חלק מהארגונים הנסקרים בעבודה זו.
הנושאים הנסקרים בתיק הידע:
אבחון הרציונל וזיהוי ההזדמנויות המרכזיות במיזוג עמותות
הסיכונים והאתגרים המרכזיים במיזוג ודרכים להתמודדות איתם
מדריך לעמותות עבור בחינה, תכנון וניהול תהליך מיזוג
ריכוז מקרי בוחן מתוך מיזוגים שהתרחשו בארץ ובעולם
קריאה מהנה!
ניהול מבוסס נתונים - איך עושים את זה במגזר השלישיNOVA
יחד עם קוביית רוטשילד וקרן קיסריה רוטשילד יצאנו לחקור ניהול מבוסס נתונים בעמותות. כבכל נושא ניהולי בעמותות, יש קשיים שהם ייחודיים למגזר שלנו. בכל הנוגע לניהול מבוסס נתונים: יש גם קושי במחסור בכוח אדם לטיפול בנושא וגם חוסר במערכות טכנולוגיות תומכות.
כשמדברים על ניהול מבוסס נתונים, אנחנו בעצם חושבים על ידע שהוא משמעותי לארגון כדי לקבל החלטות אסטרטגיות. זה יכול לקרות בכל מיני רבדים, אבל הכי חשוב לחבר את הנושא לשגרת העבודה. אם הארגון לא יודע למדוד באופן יומיומי ושגרתי, איסוף הנתונים חסר משמעות.
כשאנחנו מדברים על עמותות, יש דבר אחד שהוא קבוע כמעט תמיד: פעילויות. ולכן התמקדנו בו כדאי להסביר כיצד כדאי לאסוף נתונים במגזר השלישי לטובת החלטות אסטרטגיות.
אז איך בוחנים פרויקט או פעילות? מחלקים את הנתונים ל-4 קטגוריות: מוטבים, מתנדבים ופעילים, תשתית וספקים והמפגשים עצמם. כאן מוסיפים את הנתונים עצמם: שמות, אחוזי השתתפות, תפקידים וכד'.
כדאי להקדיש זמן לבחירת הנתונים אחריהם יעקוב הארגון לאורך זמן. ככה מורידים עומס תפעולי ומבטיחים שאיסוף המידע אכן יתבצע. נתון איכותי הוא כזה שהאיסוף שלו לאורך זמן מאפשר לארגון לגזר מסקנות אסטרטגיות משמעותיות, לצד שיפורים קטנים בפעילות.
כדאי להדגיש כי ניהול מבוסס נתונים בתיק הידע הינו ראשוני בלבד, מתמקד בניהול נתונים על פעילויות, שהם חלק ממכלול של ידע ונתונים שארגון חברתי צריך לאסוף לאורך זמן על מנת ליהנות מפעילות אפקטיבית ומשפיעה. אבל משם מתחילים.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק, בלינקדאין ובסליידשר שם תוכלו למצוא עוד המון מחקרים שלנו בנושאים שונים על המגזר השלישי. כל המצגות הן לשימוש חופשי וחינמי ומוצעות כשירות של נובה למגזר השלישי.
במסגרת הפעילות ההולכת וגוברת של קהילות בוגרים בישראל, מנהלי קהילות בוגרים של יותר מ-20 קהילות בוגרים שונות העלו דילמות ואתגרים שונים בשלבי ההקמה והניהול של קהילות בוגרים.
תיקי הידע שנכתבו במסגרת פרויקט "קהילות בוגרים" מבקשים להציף דילמות אלו, לספק מידע ונקודות מחשבה אפשרויות לפתרונן.
ילקוט כלים מדידה של תוכנית טיפולית לבעלי מוגבלויותNOVA
השיח בנושא מדידת אפקטיביות במגזר השלישי התגבר משמעותית בשנים האחרונות בישראל. עם תחילת ההטמעה של תהליכי מדידה בארגונים חברתיים, צפות ועולות המורכבויות הנדרשות באפיון והתאמה לפעילות ולצרכים הארגוניים.
מצגת זו מציגה דוגמא מעשית של אפיון מערך מדידה של תוכנית טיפולית לילדים עם מוגבלויות. ארגונים שנמצאים בעיצומו של פיתוח מערך מדידה ועוסקים בתחומים של חינוך, ילדים ואנשים עם מוגבלויות יכולים ללמוד מהדוגמא על מבנה התהליך, אתגרים ותוצרי התהליך.
מצגת זו נבנית במסגרת פרויקט 'ילקוטי כלים' לפיתוח ידע ומתודולוגיות ניהוליות למגזר השלישי. במסגרת הפרויקט מפותח ידע במגוון סוגיות ניהוליות על בסיס ידע נצבר מיותר מ-200 פרויקטי ייעוץ לעמותות בישראל שבוצעו ע"י נובה. אנו מודים לחברת מגדל אשר נתנה תמיכה לפרויקט זה
עמותת נובה - סוגיות אסטרטגיות בהקמת קהילת בוגריםNOVA
במסגרת הפעילות ההולכת וגוברת של קהילות בוגרים בישראל, מנהלי קהילות בוגרים של יותר מ-20 קהילות בוגרים שונות העלו דילמות ואתגרים שונים בשלבי ההקמה והניהול של קהילות בוגרים.
תיקי הידע שנכתבו במסגרת פרויקט "קהילות בוגרים" מבקשים להציף דילמות אלו, לספק מידע ונקודות מחשבה אפשרויות לפתרונן.
שיווק במגזר השלישי מסייע למגוון מטרות ארגוניות: הגדלת היקף פעילות, גיוס משאבים וכן שינוי עמדות בקרב מקבלי החלטות והקהל הרחב. עם זאת, במרבית העמותות הפעילות השיווקית אינה מנוהלת עם אסטרטגיה ברורה, תכנית עבודה ומדדי הצלחה.
מצגת זו מציגה את השלבים המרכזיים בבניית מערך שיווקי בעמותה וכוללת דוגמאות להמחשה מתוך ארגונים שסייענו להם בתהליך.
תכנית עבודה שעובדת, יש חיה כזו? (רמז: התשובה היא כן)NOVA
תכנית עבודה 101
הפעם אנחנו מפרסמים תיק ידע בנושא תכניות עבודה. התיק מיועד למנהלים ומנהיגים בארגונים חברתיים. לא הנחנו ידע מוקדם. כן הנחנו שמטרות הארגון והחזון האסטרטגי שלו מגובש. קשה לבנות תכנית עבודה אם הכיוון האסטרטגי של הארגון לא ברור. מצד שני אם תצליחו, אפשר שתוכלו לגזור את אסטרטגיית הארגון מתכנית העבודה. התיק הזה, בהיותו תיק בסיס, חסר מעצם הגדרתו. העדפנו לכסות באופן בסיסי את רוב הנושאים. בעתיד נפרסם תיקי ידע נוספים בתחום הזה שמנתחים את תכניות העבודה באופן עמוק יותר. המצגת נכתבה במסגרת תכנית ילקוטי כלים של פרויקט נובה ומגדל ביולי 2015.
בהצלחה.
עמותות רבות פועלות סביב סוגיות מקומיות, ופעילותן מושפעת ומשפיעה על המציאות המקומית. יצירת שותפות עם רשות מקומית מהווה הזדמנות להעמקה והרחבה של ההשפעה החברתית של הארגון.
מצגת זו מציגה את השלבים המרכזיים בניהול קשר עם רשות מקומית וכוללת דוגמאות להמחשה מתוך ארגונים שסייענו להם בתהליך.
מומחיות וידע מהווים נכס מרכזי בעמותות אך היום במרבית הארגונים הוא עדיין אינו מנוהל במערך מובנה ובטכנולוגיה ייעודית. כתוצאה מכך, ידע רב עובר בארגון כתורה שבעל פה, ולא מוטמעת תרבות של שיתוף, הפקת לקחים ותיעוד.
מצגת זו מציגה רקע על ניהול ידע ואת השלבים המרכזיים בבנייה של מערך ניהול ידע בארגון, וכוללת דוגמאות להמחשה מתוך פרויקט ראשון בתחום שביצענו בעמותת אור ירוק.
תחום ניהול הידע במגדר השלישי נמצא עדיין בתחילת דרכו, ואנחנו מאמינים שילקוט זה הוא תחילתו של בניית ידע ומתודולוגיות מותאמות בתחום.
מצגת זו נבנתה במסגרת פרויקט 'ילקוטי כלים' לפיתוח ידע ומתודולוגיות ניהוליות למגזר השלישי. במסגרת הפרויקט מפותח ידע במגוון סוגיות ניהוליות על בסיס ידע נצבר מיותר מ-200 פרויקטי ייעוץ לעמותות בישראל אשר בוצעו ע"י נובה. אנו מודים לחברת מגדל אשר נתנה תמיכה לפרויקט זה.
מיפוי ארגונים חברתיים לפיתוח יכולות ארגוניות - ממצאי סקירה של קרן אבי חיmushu
בשנתיים האחרונות אנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת בנושאים שונים הקשורים לפיתוח יכולות ארגוניות וניהוליות בעמותות.
התמקצעות המגזר השלישי בכלל והמשבר הכלכלי האחרון בפרט גרם להצפה בהיצע מחד ולביקוש הולך וגובר של העמותות במגוון השירותים מאידך.
זירה זו, שבעבר היתה נחלתם של נותני שירות מעטים, הפכה לאחרונה לזירה צפופה של ארגונים, חברות ויועצים המבקשים לסייע לפיתוח המקצועי של המגזר השלישי.
כדי שנוכל כולנו לבחון באופן מושכל יותר את המצאי ביצענו לאחרונה בסיוע אורטל שמלץ מיפוי של ארגונים חברתיים (שאינם למטרות רווח) העוסקים בפיתוח יכולות ארגוניות במגוון תחומים:
ניהול, פיתוח ארגוני ותכנון אסטרטגי, פיתוח משאבים ניהול פיננסי, טכנולוגיה, שיווק ויח"צ, פיתוח ועד מנהל, התנדבות, הערכה ומדידה וניהול משאבי אנוש.
מיפוי זה אינו כולל חברות עסקיות ויועצים פרטיים.
עשינו את מירב המאמצים למפות את כלל הארגונים התחום אולם ברור לנו שאין בידנו את כל המידע.
במידה ויש בידכם מידע על ארגונים נוספים, שאינם למטרות רווח, נשמח לקבלו מכם.
שימו לב! אם תרצו להפיץ את המידע לשותפיכם, אנא עשו זאת עם ציון הקרדיט לקרן אבי חי.
אנו מקווים שהמיפוי המצורף יסייע בידכם בשעת הצורך לעשות שימוש מושכל בשפע ההיצע הקיים ולצרוך באופן המיטבי את השירותים המוצעים.
בברכה,
צוות קרן אבי חי
סקירה השוואתית של מדדי חירות בולטים בעולםAnochi.com.
מטרתה המרכזית של עבודה זו היא להציג סקירה השוואתית של מדדי חירות בולטים מהעולם, כלומר לבחון פוזיטיבית את היצע המדדים שקיימים, הן בספרות האקדמית והן בפרסומים תקשורתיים בנושא, דרך קבוצה מדגמית. מבחינה פרקטית, הסקירה המוצגת בעמודים הבאים נועדה להיות כלי עזר עבור מתכנני ויוצרי מדד החירות של התנועה הליברלית החדשה בישראל, ולכן בעוד שחלקה הראשון של העבודה, שיתפוס נתח גדול יותר ממנה, יעסוק בהצגת מדדים קיימים, התופעות הפוליטיות שהם מודדים והקריטריונים המשמעותיים שבהם, החלק השני יסתמך על אינטגרציה של הספרות האקדמית עם המלל הגולמי אודות כל מדד וכך גם יציע ניתוח השוואתי של המדדים אל מול זה הישראלי. על מנת להבין את הרקע לשאלה ואת הרלוונטיות שלה לארגון, נציג תחילה את חזונה של התנועה ואת עקרונות היסוד שלה.
במסגרת הפעילות ההולכת וגוברת של קהילות בוגרים בישראל, מנהלי קהילות בוגרים של יותר מ-20 קהילות בוגרים שונות העלו דילמות ואתגרים שונים בשלבי ההקמה והניהול של קהילות בוגרים.
תיקי הידע שנכתבו במסגרת פרויקט "קהילות בוגרים" מבקשים להציף דילמות אלו, לספק מידע ונקודות מחשבה אפשרויות לפתרונן
לפני השקף – אפשר לשאול את הפורום – מה עולה להם לראש כשהם חושבים על המגזר השלישי.
רוב האנשים מחזיקים בתפישות הבאות לגבי המגזר השלישי - במהלך המפגש אנחנו נבחן את התפישות הללו אל מול המציאות ונבחן היכן כל אחד מאיתנו עומד ביחס לנושאים הללו
למה שלישי?
ארגונים אלו אינם חלק מהממשלה/השלטון המקומי - המגזר הציבורי
ארגונים אלו אינם מחלקים רווחים – המגזר העסקי
עפ"י גייד סטאר – 138 עמותות רשמו עצמן כעוסקות בנושא נוער בסיכון.
כמות גדולה של עמותות שעוסקות בתחום זהה / קרוב / קשור - ללא קשר ביניהן וללא תיאום. לעיתים תכלית זהה...
למה נוצרת הכפילות ?
בניגוד לשוק החופשי לא "היצע וביקוש" יוצרים את נקודת שיווי המשקל אלא מעורבות תורמים
פעילות אלטרואיסטית: אין מנגנון המקדם שיתופי פעולה וקונסולידציה
מדידת אימפקט בעייתית- ארגונים חלשים לא ממהרים ליפול
טרנדים – מה מזין את מה?
אז אומרים שיש 30,000 עמותות בישראל – אבל האם זה באמת כך?
הירידה המשמעותית היא בתרומות
העלייה היא במכירת שירותים לממשלה.
ראינו שמקורות המימון כוללים את הקופה הציבורית ובעצם שהיא רק הולכת וגדלה לאורך השנים – השאלה היא בעצם – למה?
- כ- 70% מן העמותות עוסקות במתן שירותים אשר הממשלה נמנעת מלספק / מספקת באופן חלקי.
פילנתרופיה בישראל חלשה אל מול העולם. JFN, שיתופים, מקדמים פילנתרופיה. תחום חשוב היום בארץ. שולחן עגול ראש ממשלה.
אין הרבה תורמים
אנו לא נוכל לאורך זמן להתבסס על חו"ל
הנושא לא ממוקסם מבחינה רגולאטורית ומאוד לא שקוף
אחריות חברתית – האם אנחנו אופטימיים או ציניים. הטיעונים לכאן ולכאן. אחרי הטיעונים – הצבעה בפורום – מי ציני ומי אופטימיסט ויצירת דיון.
מצד אחד: כל תחום ה- CSR שנורא חם כיום – עסקים שנכנסים לתחום החברתי ומחייבים את עובדיהם בהתנדבות למשל.
הטענה כי כל סיוע הוא טוב – ואם כבר מסייעים בנושאים חברתיים – אז למה להתלונן ?
מדד מעלה – דוגמא לדרישת שינוי התרבות הארגונית ולנורמות ארגוניות חדשות.
מגמה רחבה – גלובלית שמובלת על ידי האו"ם.
מצד שני:
שיפור התדמית הארגונית לצרכי שיווק – ארגונים רוצים לזכות בכיסוי תקשורתי אוהד, לשפר מכירות באמצעות דעת קהל חיובית.
אם הסיוע היה כנה – הייתה חשיבה יחד עם העמותות על צרכיהם האמיתיים, טיפול בבעיות תשתית, בנייה לטווח ארוך, בפועל הסיוע מסתכם ביום צביעת בתים לקשישים והזנחת בעיות תשתית.
"לצאת ידי חובה" – ארגונים רבים מבינים שזה כבר הפך להכרח שהיראות "חברתיים".
מדובר בטרנד, בעתיד כאשר יהיו טרנדים חדשים, הנושא ייזנח (דוגמת איכות הסביבה – בשנים האחרונות, פתאום כל החברות רוצות להיות "ירוקות")
- שקף מחולק ל-3 GDP, WELL BEING, GENERAL INDEX
ממה מורכב הסקר (האינדקס)
אז הפילנתרופיה בישראל די חלשה אך בטח תאמרו שלא כל סוג של סיוע למגזר נמדד בכסף?
אבל אם נסתכל על מה שקורה למשל בתחום ההתנדבות, נראה שזה לא בדיוק המצב.
על פי נתוני הלמ"ס - רק 12% מהעובדים באלכ"רים בישראל הינם מתנדבים (!)
% השקעה של זמן = זמן התנדבות בארגון.
% סיוע לזולת = עזרו למישהו שהם לא הכירו שהיה זקוק לסיוע.
ישראל נמצאת במקום ה- 36 (מצד אחד נתון מרשים יחסית מתוך 153) מצד שני לפנינו כל העולם המערבי ומדינות כמו גינאה, טורקמיניסטן, סרי לנקה וכו'.
* הממצא מעוגן גם במאמר מ"שיתופים" אודות הפילנתרופיה וההתנדבות בישראל (שהוזכר קודם).
אנקדוטה מעניינת: הסקר מצא כי מדינות כי הרווחה בהן גבוהה יותר ("מאושרות יותר") תורמות יותר. אבל לפני שמתחילים לתרץ במצב הבטחוני – ישראל זכתה ב- 7.3 (מופיע בטבלה מצד ימין) שזה גבוה מרוב המדינות בטופ 20.....
מצד שמאל למעלה – כתבה מ- 2005 המציינת את פעילות נובה (25 צוותים!) – סנונית לתהליך.
מצד ימין למטה – גופים שנותנים שירותים לעמותות בתחומים שונים:
NPTECH - תשתיות טכנולוגיות
אג'נדה - אסטרטגיה שיווקית
מידות - מדידת ארגונים
מתאם - כוח אדם
נובה כדוגמא לשינוי שעובר במגזר ולהבנה של חשיבות פעילות סדורה.
הצבת מראה מול המגזר – גם אם המגזר לא רוצה לראות, כיום יש ארגונים שמראים לו את המידע – וקשה להתעלם מכך.
הדרישות שמציבים התורמים ותהליך ההתמקצעות המתחיל לחלחל יצר את הצורך בפיתוח מקורות הכנסה עצמאיים המורידים את התלות מתרומות של גורמי חוץ. אך עם זאת, נותרה השאלה – כיצד כדאי לעשות זאת?
בואו ניקח את נובה כדוגמא.
לו היינו מחליטים לייצר מקור הכנסה לנובה – באיזה צעד הייתם בוחרים ומדוע?
1 עריכת מחקרים עבור קרנות וממשלה בתחום המגזר השלישי
2. פיתוח תוכניות למנהלי עמותות
3. ייעוץ למנהלי אחריות חברתית בתאגידים
4. אחר?
מה למדנו ?
בחנו את התפישות הקיימות שלנו אודות המגזר השלישי וראינו, כי התפישות שלנו אודות המגזר השלישי אינן תמיד מדויקות, ולעיתים אף רחוקות מן המציאות.
סוגיות רבות במגזר השלישי הן מורכבות, ללא פתרון מוגדר, שבסוף – אתם כאנשי נובה תצטרכו להחליט מהי עמדתכם.