שותפויות אזרחיות:
מרכז צעירים, חברת היי טק, מכללה מקומית ורשות מקומית משתפות פעולה
שולחן עגול ליצירת שיח בין המגזרים השונים
קואופרטיב הסעות ממושבי חבל לכיש
מאפיינים של ארגוני מגזר שלישי (מתוך גדרון ובר 2003, המגזר השלישי בישראל):
פורמליים- ממוסדים ופועלים לאורך זמן
פרטיים- אינם כפופים ליחידה ממשלתית או עירונית
ללא כוונת רווח- מנועים מחלוקת רווחים למייסדים, מנהלים או עובדים
עצמאיים- בעלי מנגנון ניהול עצמאי ואינם נשלטים ע"י גורמים מחוץ לארגוןהתנדבותיים- שההשתתפות בהם כוללת אלמנטים של התנדבות ותרומה ואינה כפויה
חוק העמותות נחקק בשנת 1980 , ונכנס לתוקפו באפריל 1981 . מאז נרשמו במסגרת חוק זה 52,910 עמותות.
(כולל אגודות עות'מניות)
קצב הגידול של המלכ"רים הרשומים בישראל 1,600 ארגונים חדשים בממוצע בשנה.
להדגיש בע"פ שהמספרים הם של עמותות רשומות ולא של ארגונים חברתיים כלומר לתוך המספרים, הממוצעים וכו'- נכנסים נתונים גם של בי"ח, קופ"ח, אוניברסיטאות, של עמותות פוליטיות שאינן דווקא חברתיות, של קבוצות שבחרו מסיבות משפטיות להירשם כעמותה וכו'...
(רק בנושא הכנסות והוצאות הוציאו גיידסטאר את קופ"ח + מוסדות להשכלה גבוהה)
32% מכלל הארגונים שנרשמו עד שנת 2013 ועד בכלל, חדלו להתקיים ונמחקו.
תמונת הנתונים של אלה שנותרו מראה כי ארבעת התחומים המובילים הם:
דת ) 25% מכלל הארגונים(, חינוך ומחקר ) 20% (, תרבות ופנאי ) 17% ( ורווחה ) 15% (.
מחוזות הערים הגדולות מהווים, בארץ כבעולם, מקום ריכוז לארגונים. 55% מכלל הארגונים בישראל, רשומים בשלושת המחוזות הגדולים.
בשניים מהם מתרכזים 47% מהארגונים: ירושלים ) 25% (, ותל אביב ) 22% (.
באזורי הצפון והדרום, הכוללים יישובי פריפריה גיאוגרפית, רשומים 21% מכלל הארגונים.
** נותנים שירותים לפריפריה אבל יושבים בערים...
בשנת 2011 תחום הדת הוא התחום בו אחוז התמיכה הממשלתית מסך כל הכנסות התחום היה
הגבוה ביותר - 12.7% . לאחריו - תחומי התרבות ופנאי ) 8.3% ( ואיכות הסביבה ) 7.6% (.
תרומה ערכית לחברה האזרחית ולעיצוב דמותה של ישראל כמדינה דמוקרטית:
המגזר השלישי מאפשר שיח חברתי ערכי משמעותי תוך מתן מקום וייצוג למגוון דעות ומגזרים בחברה בישראל.
לדוגמה, ארגונים חברתיים סקטוריאליים העוסקים בקידום זכויות ושירותים לאוכלוסיות ספציפיות באופן ייחודי ומותאם, כמו האוכלוסייה הצ'רקסית, הקווקזית, האתיופית וכיו"ב; או ארגונים שמגבשים ניירות עמדה על מנת לסייע לממשלת ישראל להתמודד עם האתגרים האסטרטגיים הניצבים בפניה.
ארגונים אלו מאפשרים גישור וליכוד בין פרטים ומעודדים אמון בין קבוצות אתניות, דתיות או פוליטיות.
הגנה וקידום ערכים בחברה, הצבת יעדים ערכיים של חידוש ושיפור פני החברה.
אפיק לשיתוף הציבור בחיי החברה > הגברת קהילתיות, שיח ערכי;
חופש ההתאגדות ומתן ביטוי לאינטרסים וצרכים של קבוצות שונות בחברה
ומסייע לשמירה על חופש הביטוי, להגנה על איכות הסביבה ולקידום ערכים של התנדבות, תרומה, שוויון ודמוקרטיה.
עצם קיומם של ארגונים אלו מעודד סובלנות לשוני ונכונות לפשרה בין קבוצות שונות בחברה האזרחית.
תרומה לצמצום פערים חברתיים במדינת ישראל:
המגזר השלישי פועל לייצוג וקידום אינטרסים של קבוצות מוחלשות,
פועל למימוש פלורליזם במדינה ולשמירת זכויות האדם – במיוחד זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ושל קבוצות מיעוט –
השפעה על הממשל- ריסון השלטון, בקרה ומשוב על פעילות ממשלתית, הצעת חלופות מדיניות - הפיכת תהליך קביעת המדיניות למכליל ולפלורליסטי יותר. לקידום ערכים של התנדבות ותרומה, של שוויון ודמוקרטיה.
המגזר השלישי משמש פלטפורמה ייחודית לחדשנות וליזמות של יחידים וקבוצות,
להתפתחות חברה אזרחית פעילה ותוססת, להתנדבות בהיקף כלל ארצי ולשיתוף פעולה בין-מגזרי, המהווה מנוף לחברה, לכלכלה, לאיכות הסביבה ולאיכות החיים במדינה.
לדוגמה: ארגון חברתי אשר זיהה פערים ביכולת של משקי בית בישראל לקיים ניהול פיננסי ביתי-משפחתי ויזם מערך שלם אשר מכשיר, מחנך ומלווה משפחות בנושא זה; ארגון חברתי אחר אשר מקדם אחריות סביבתית יהודית בישראל ושואף להרחיב את זהות האזרחים היהודים החיים בישראל כך שתכלול גם מחויבות לאורח חיים בר-קיימא.
הספקת שירותים חברתיים מתוך תפיסה חברתית:
ארגונים חברתיים פועלים להשגת מטרה ערכית, בשונה מארגוני המגזר העסקי אשר פועלים להשגת רווח כספי.
המגזר השלישי נותן מענה ייחודי לצרכים שנוצרו עקב תהליכי הפרטה. (צרכים, כאבים, סוגיות)
הארגונים החברתיים מחזיקים בידע רב לגבי אותם צרכים, ומספקים שירותים חברתיים אלו מתוך תפיסה חברתית ברורה ותחושת שליחות.
בשנים הראשונות, זו היתה הדרך של הג'וינט להתחבר למגזר והוא גם הזרים הרבה כספים.
בוועד מנהל היו בעיקר אנשי ציבור שונים ולא נשמע קולו של השטח, של העמותות עצמן.
משנת 2012 לערך נכנסו מנכ"לים ויו"ר ששינו את פני הארגון: ועד מנהל שמורכב בעיקר מנציגי עמותות, פעילות ממוקדת לקידום ארגוני החברה האזרחית...
מטרות:
חיזוק מעמדה של 'מנהיגות אזרחית' כגוף מוביל של עמותות וארגוני המגזר השלישי.
ייצוג ארגוני המגזר השלישי מול המדינה והרגולטורים, המגזר העסקי, קרנות ופילנתרופיה.
שיפור תדמית המגזר השלישי והעמותות בחברה הישראלית.
הפיכת המגזר השלישי לשותף משמעותי ב'משולש' הכולל את הממשל, העסקים והחברה אזרחית.
דאגה לענייני המגזר אל מול הגורמים השונים וייצוגו בצמתי קבלת ההחלטות.
מעורבות והכוונת מתן השירותים לגופי המגזר השלישי, תוך יצירת שיתופי פעולה ופיתוח יוזמות של גופים מתמחים.
אימוץ מרבית המלצות מנהיגות אזרחית על ידי הוועדה שמינה שר האוצר לעניין תיקון לסעיף 46 לפקודת המס המספקות לעמותות הקלות נוספות לקבלת פטור ממס;
תיקון מס' 25 לחוק החברות שצמצם את הפיקוח והבקרה של רשם העמותות ורשם ההקדשות על עמותות ועל חברות לתועלת הציבור;
שינוי חוזר החשב הכללי לעניין נוהל התמיכות – ובכלל זה ביטול הדרישה לחבות אישית של חברי הוועד המנהל המנכ"לים, ביטול הטלת קנסות ענקיים על עמותות בגין אי הגשת מסמכים המועד וטעויות דווח, ביטול לוחות זמנים לא סבירים ועוד;
הקמת מערך לרכש חברתי משותף לעמותות המקנה הנחות של עד 17% עבור קניות במגוון מוצרים ושירותים;
העמדנו בשיתוף 'מידות' לרשות העמותות מנגנון להערכה עצמית;
ערכנו שבעה כנסי מידע והסברה ברחבי הארץ עבור נציגי עמותות, בהן עדכנו על מגוון המהלכים שמובילה מנהיגות אזרחית למען העמותות ושמענו על הצרכים מהשטח.
ניסוח מסמך יסוד לחברה האזרחית:
להניח תשתית רעיונית משותפת להרחבת ההשפעה של המגזר השלישי והחברה האזרחית
ייחודו של התהליך הנוכחי בכוונתו לייצר שיח פנימי בחברה האזרחית ובמגזר השלישי בניסיון לגבש אמירה ערכית משותפת, קול משותף.
מסמך היסוד ישמש את המגזר וגם בתהליכים בין מגזריים ורחבים.
את התהליך מוביל ארגון "מנהיגות אזרחית" לצד שותפים מהתארגנות המנכ"לים, שתיל, שיתופים, המכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל ונציגי מנהיגות מתנדבת
מתקיימים מפגשים עם נציגי עמותות, ארגונים חברתיים בכל הארץ וגם שיתופים תכנס מפגש מסוג זה.
ריכוז רגולציית היחסים בהחלטה:
דיון בהמלצות ועדת ארידור: כללו בין היתר סוגיית עמותות קרן, תקרה/רצפה לזיכוי על תרומה, גיידסטאר
חלק מההמלצות יקבלו ביטוי בתיקון לחוק העמותות (סיווג אלכ"רים)
חלק קיבלו ביטוי במסגרת עדכון נוהל התמיכות
רובן אך לא כולן בוצעו
הקמת היחידה במשרד ראש הממשלה לשיתופי פעולה בין מגזריים / תכלול פעולת השולחנות העגולים המשרדיים
שולחנות עגולים משרדיים: במקור: חינוך רווחה הגנת סביבה
קיימים כיום: 6 (קליטה, כלכלה, הגנ"ס, מיעוטים, חינוך, רה"מ)
בהקמה: 4 ניצולי שואה, חוץ, ביטוח לאומי, בדואים
השולחן העגול הממשקי: עובד לפי כללי מסגרת, מזה 5 שנים.
רשימת החברים העדכנית בתיקיות - יכולים להתרשם – יו"ר ומנכ"לים מכלל הגופים המרכזיים בכל מגזר.
חברות לשלוש שנים, רוטציה כל שנה של שליש חוץ מהממשלה
הפגישה שלנו – הקשרה: חילופי ממשלה ומנכ"לים – רענון החברים מהממשלה – חברים חדשים וותיקים
המגזרים האחרים מקיימים פגישות מגזריות. גם בממשלה עלה צורך כזה כדי להגיע יותר מסונכרנים לפגישות.
צוות מומחים אקדמיים גיבש עם האגף לתכנון מדיניות במשרד רוה"מ – מסמך המסגרת הראשון + משתתפים ראשונים>>
שולחן מכונן גיבש כללי מסגרת: הרכב השולחן, מינוי, תחלופה+ אופן קביעת סדר היום, קביעת יו"רים
12 נציגים מכל אחד מהמגזרים- ניסיון להגדיר תמונה מייצגת של כל מגזר
קבלה לשולחן- קול קורא??
חברות בשולחן לשלוש שנים, רוטציה של שליש כל שנה (חוץ מהממשלה).
תפקיד יו"רים-
קביעת נושאי השיח, לאחר שהתקבלו הצעות חברי השולחן כמענה לקול הקורא
הנחיה משותפת של חלק מהדיונים
השתתפות בצוותי משנה
הכנת "אגרות סיכום" בתום כל ישיבה
שותפות בוועדה מייעצת הבוחרת את חברי השולחן הנכנסים
סדר היום בשולחן נקבע על ידי יושבי הראש, עם היו"רים השותפים, תוך שיתוף חברי השולחן ובחינת שילוב נושאים שיעלו ע"י הציבור הרחב. מתן עדיפות לנושאים המהווים מוקד עניין משותף לשלושת המגזרים.
תכנית חירום כלכלית של השולחן העגול- להתמודדות עם המשבר הכלכלי, לצמצום הנזק האפשרי שייגרם לארגוני המגזר השלישי (ולקהלים בחברה האזרחית) כתוצאה מהמשבר הכלכלי.
מיזם גיידסטאר ישראל הוא האתר המרכזי לחיפוש מידע אודות עמותות בישראל. באתר אנו מציגים מידע רשמי מתוך מאגרי רשם העמותות אודות כל העמותות בישראל, לצד מידע נוסף, עשיר ו"צבעוני", אותו בחרו העמותות עצמן להעלות לאתר. המטרה בהקמת מאגר מידע זה היא בראש ובראשונה ליצור שקיפות ציבורית בהתנהלות העמותות בישראל. חשובה לא פחות היא החשיפה לה זוכות העמותות באינטרנט.
התנדבות והשתתפות חברתית- קידום נושא ההתנדבות בראייה תלת מגזרית. להרחיב את המודעות, האיכות, הכמות, ההשפעה והנגישות של ההתנדבות ו"ההשתתפות החברתית" בישראל.
קרן ותמריץ לעסקים חברתיים
צעירים בסיכון
עידוד הפילנתרופיה- תיקון חוק החברות- קרן חל"צ>> פרסום "קול קורא">> בחינת ההצעות וגיבוש המלצות ע"י הצוות>> השולחן העגול אימץ ההמלצות
עידוד הפילנתרופיה- הרחבת זיכוי מס על תרומות
עסקים חברתיים- הסדרת הרגולציה
נוהל תמיכות- חשב כללי
חוק העמותות החדש- חוק העמותות הקיים אינו מעודכן ואינו מתאים לדיני התאגידים הכלליים ולהתפתחויות במגזר השלישי. משרד המשפטים מגבש הצעה לחוק עמותות חדש. דרך הביצוע: הקמת צוות היוועצות תלת מגזרי, בראשות עו"ד אבי ליכט הכולל 2-3 נציגים מכל מגזר בשולחן העגול ונציגים נוספים מחוצה לו. השולחן ייתן את המעטפת הניהולית.
נושא נוסף: אופן אספקת שירותים חברתיים ע"י הממשלה- בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג.
שיפור יכולת אספקת שירותים חברתיים על ידי הממשלה. סוגיות כגון: סטנדרטים גנריים לשירותים חברתיים, דרכי פיקוח ואכיפה, מודלים למכרוז, וכיו"ב. למה לעסוק? נושא רוחבי בלב העשייה הממשלתית. מהותי ביחסי הממשלה עם החברה האזרחית. ערך מוסף ייחודי לחברה האזרחית בידע, בניסיון ובקרבה ללקוחות. דרך ביצוע: צוות ממשלתי בנושא. היוועצות עם השולחן.
חשוב לציין שבעשור האחרון היו עשרות תהליכי שיח בין-מגזריים (שולחנות עגולים במשרדי ממשלה, תהליכי שיתוף ציבור ובעלי עניין, תהליכי שיח ברמה האזורית/מקומית)
בהתאם לישיבת יושבי הראש | 10.03.14
החלטה בשנת 2008, הקמה בשנת 2009. להוסיף מהחוברת
השולחן עובד לפי כללי מסגרת שגובשו ע"י חברי השולחן ה- "מכונן" , מזה 5 שנים.
12 נציגים מכל אחד מהמגזרים.
קבלה לשולחן- קול קורא??
חברות בשולחן לשלוש שנים, רוטציה של שליש כל שנה (חוץ מהממשלה).
תפקיד יו"רים-
קביעת נושאי השיח, לאחר שהתקבלו הצעות חברי השולחן כמענה לקול הקורא
הנחיה משותפת של חלק מהדיונים
השתתפות בצוותי משנה
הכנת "אגרות סיכום" בתום כל ישיבה
שותפות בוועדה מייעצת הבוחרת את חברי השולחן הנכנסים
הוקמה בעת שמנהיגות אזרחית לא היתה ארגון בולט ומשפיע, בדיוק עברו שינויים והיו מנותקים מהשטח.
מנכ"לים מפורום ב שחיפשו מקום של שייכות, מקום למנכ"ל חברתי להיות חלק מקבוצה + לקדם סוגיות של עמותות.
עקרון מנחה:
כל נושא שמנהיגות אזרחית מקדמת- ההתארגנות לא תקדם.
יש דיאלוג בין הארגונים.
במקרים שיש צורך בתהליך חוזי / להיות עמותה וכו'>> אפשר להיעזר במנהיגות אזרחית כי הם ע"ר. למשל, ארגון רכש למגזר השלישי.
ההתארגנות מחפשת יוזמות, לתת מענה לצרכים של מנכ"לים.
מהווים פלטפורמה לשיח, להצגת הרעיון ותשתית להתחיל להוביל אותו קדימה- לרתום שותפים וכו'.
כשהדגש הוא לא איך הנושא / היוזמה / הפרויקט יקדם את המגזר שלנו קדימה? (לא לחפש קרדיט או ערך מוסף אישי מאוד)