1. אובייקטיזם: הפילוסופיה
של איין ראנד
מפגש 3
טיוטא לשימוש פרטי – לא להפצה

2. כללי
• הערות כלליות
• אתר הספר
• סיסמא לאתר אנכי )לנרשמים(
• וידאו, סיכומי מפגשים והמשך תגובות
• תוכנית המפגשים הבאים.

3. המפגשים הבאים
25 בנובמבר – פרק 3 – יצירת מושגים CONCEPT - FORMATION
2 בדצמבר – פרק 4 – אובייקטיביות OBJECTIVITY
9 בדצמבר – פרק 5 – שכל REASO
16 בדצמבר – פרק 6 – אדם MAN
23 בדצמבר – פרק 7 - הטוב THE GOOD
30 בדצמבר - פרק 8 - מעלה VIRTUE
6 בינואר – פרק 9 - אושר HAPPINESS
13 בינואר פרק 10 - ממשלה GOVERNMENT
20 בינואר פרק 11 - קפיטליזם CAPITALISM
27 בינואר פרק 12 – אמנות ART

4. ענפי הפילוסופיה
• מטפיסיקה: ענף הפילוסופיה העוסק ביחס שבין
האדם לעולם )ומכוסה בפרק הראשון של הספר
"מציאות"(.
• אפיסטמולוגיה: ענף הפילוסופיה העוסק באמצעי
הידיעה של האדם ומזהה את השכל כאמצעי הידיעה
האנושי ) Reason ( האפיסטמולוגיה נידונה בפרקים
2-5 של הספר.
• קטע וידאו של פיקוף

5. פילוסופיה
• "מערכת פילוסופית היא ראייה מאוחדת של הקיום"
• : "פילוסופיה איננה בועה של אינטלקט, אלא כוח ממנו
איש אינו יכול להימנע..."
• פילוסופיה, לפי ראייתה של איין ראנד, היא כוח יסודי
המעצב את האדם והחברה.
• פילוסופיה כמערכת הפעלה / צורך קיומי
• חשיבות ההקשר הנכון ולא אקראיות מחוץ להקשר
• המאמר "פילוסופיה: מי זקוק לה"

6. פרק 3 : יצירת מושגים
CONCEPT-FORMATION
•DIFFERENTIATION AND INTEGRATION AS THE MEANS TO A UNIT-PERSPECTIVE
•CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS
•CONCEPTS OF CONSCIOUSNESS AS INVOLVING MEASUREMENT-OMISSION
•DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT- FORMATION
•CONCEPTS AS DEVICES TO ACHIEVE UNIT-ECONOMY

7. יצירת מושגים
CONCEPT-FORMATION
• עבור האדם, קלט החושים הינו רק השלב הראשון לידע, המקור הבסיסי
למידע. על האדם לבצע המשגה על מנת שיוכל להשתמש במידע. ידע
אנושי ופעולה אנושית הנם תופעה מושגית.
• למרות שמושגים נבנים מהתפסים, הם מייצגים התפתחות משמעותית,
טווח חדש של מודעות.
• בעל חיים מודע למספר קונקרטים, )עצים, אגם, אנשים(, ואינו יכול להשיג
הרבה מעבר לכך – להכליל, לזהות חוקי טבע, לגבש השערות לגבי
גורמים סיבתיים, או בעקבות כך, להבין את הנצפה.
• אדם אינו מסוגל לצפות ביותר מבעלי חיים אחרים )לעיתים פחות(, אך
הוא מסוגל לדעת ולהבין עובדות הנמצאות הרבה מעבר לטווח הצפייה
שלו; הוא יכול לדעת עובדות ביחס לכל העצים, לכל מאגרי המים והטבע
האוניברסלי האנושי.

8. יצירת מושגים
CONCEPT-FORMATION
• טווח הידע עבור האדם אינו פינה מוגבלת אלא היקום בכללו, מן העבר
הרחוק ועד לעתיד הרחוק, ומן הדברים הקטנים ביותר )שאינם מובחנים
ישירות בחושים( בחלקיקים פיסיקליים ועד לגלקסיות הרחוקות )שאינן
נראות לנו(.
• ניגוד דומה קיים בתחום הפעולה. בעל חיים פועל אוטומטית על סמך
המידע ההתפסי שלו; אין לו את היכולת לדמיין אפשרויות אלטרנטיביות
לפעולה או השלכות ארוכות טווח. אדם בוחר את ערכיו ופעולותיו על ידי
תהליך מחשבה המבוסס על תפיסתו הפילוסופית את הקיום. האדם
כאשר הוא פועל בהתאמה לעובדות המציאות מתאים את הטבע
לצרכיו.
• היכולת המושגית הינה יכולת חשובה ורבת עוצמה הקשורה למהות
של המין, קובעת את שיטת הידיעה שלו, פעולתו ושרידותו.

10. יצירת מושגים
הפרדה ואיחוד – האמצעי לתפיסת יחידות
• המעקב אחר ההתפתחות של המושג "קיום" במחשבתו של
האדם, מציינת ראנד, מהיותו משתמע עובר כמה שלבים;
• השלב הראשון הוא ערנות לדברים או עצמים המייצגים את
המונח "ישות".
• השלב השני הוא עדיין ברמה הקליטתית, כאשר הילד
מבדיל בין יישויות; רואה את אותו העצם מספר פעמים, הוא
מזהה אותו כאותו העצם. מצב זה מייצג את השלב של
השתמעות המושג "זהות".
• השלב השלישי )הוא השלב בו האדם מתייחד לעומת סוגי
חיות רבות המחזיקות השלבים הקודמים(, הוא המעבר
לתפיסת "היחסים בין יישויות אלו על ידי קליטת הדימיון
וההבדלים של זהויותיהם".
DIFFERENTIATION AND INTEGRATION AS THE MEANS TO A UNIT-PERSPECTIVE

11. יצירת מושגים
הפרדה ואיחוד – האמצעי לתפיסת יחידות
• מעבר לשלב השלישי: הילד קולט שני עצמים, למשל שני שולחנות,
מזהה את הדמיון אך גם מבדיל בינהם לבין רהיטים אחרים והוא מחשיב
את הרהיטים הדומים כקבוצה.
• בשלב הזה הילד מתייחס לעצמים כקשורים על ידי הדמיון בינהם.
בשלב זה התהליך מבוסס על זיהוי ישות בחברה בקבוצה של דומים
לה. שלב זה מייצג את המושג "יחידה".
• יחידה על פי הגדרתה של ראנד: "קיום הנחשב כישות נפרדת מקבוצה
של שניים או יותר ישויות דומות."
• "היכולת להתיחס לישויות כיחידות הינה המייחדת את שיטת הידיעה
של האדם, שבעלי חיים אחרים אינם מסוגלים לה." בעל חיים אחר אינו
מסוגל לארגן את תחום ההתפסים שלו. הוא בוחן ומגיב לפי הסדר בו הם
מתרחשים ומשפיעים על תודעתו.
DIFFERENTIATION AND INTEGRATION AS THE MEANS TO A UNIT-PERSPECTIVE

12. יצירת מושגים
הפרדה ואיחוד – האמצעי לתפיסת יחידות
• אדם יכול לפרק את ה"תוהו ובוהו" )כאוס( ההתפסי על ידי סיווג קונקרטים
על פי הדמיון בינהם. אנשים שונים מאוד מבעלי חיים אחרים ודומים מאוד
זה לזה ביחס אליהם אך יחד עם זאת שהם מקוטלגים כבני אדם עדיין
ניתן לחלק למספר לא מוגבל של קטגוריות של סיווג בתוך הקבוצה.
• מפרספקטיבה של יחידות – בעולם אין יחידות וחלוקות בנפרד
מהתיחסות אנושית. המושג "יחידה" מערב מודעות )דרך מיוחדת
לזהות דברים( המאפשרת כל סיווג והצלבת סיווגים.
• המושג "יחידה" הוא גשר בין מטפיסיקה לאפסטמולוגיה. במציאות
קיימים דברים לא יחידות – יחידות הן דברים כפי שהם נתפשות על
ידי המודעות בהקשר למציאות.
DIFFERENTIATION AND INTEGRATION AS THE MEANS TO A UNIT-PERSPECTIVE

13. יצירת מושגים
הפרדה ואיחוד – האמצעי לתפיסת יחידות
• מושג, בכדי להתקיים, צריך להיות קיים באופן כלשהו כיש קונקרטי.
זה התפקיד של השפה. "הקוד האודיו ויזואלי הסמלי המשמש את
התפקיד של הפיכת מושגים ליחידות מנטליות דמות קונקרטים".
• מילים אינן תנאי הכרחי לתקשורת )כפי שרבים טועים לחשוב כשהם
נשאלים על תפקיד השפה(. הן הכרחיות בכל הקשר על מנת להחזיק
מושגים וידע, המלה מהווה השלמה של שלב אינטגרציה שבו
מתקיימים המושגים.
• מושג ללא מלה = תופעה הבהקית // מלה ללא מושג = רעש ראנד
כתבה: "מילים הופכות מושגים לישויות, הגדרות מספקות להן זהות".
)לכן כל טענה מנומקת היא רק סמנטיקה, הפשטה מנותקת, הסכמה
על אופן השימוש במילים(
DIFFERENTIATION AND INTEGRATION AS THE MEANS TO A UNIT-PERSPECTIVE

15. יצירת מושגים
הפרדה ואיחוד – האמצעי לתפיסת יחידות
• בעיית האוניברסלים )קיום המושגים( העלתה שאלה פילוסופית קדומה אודות
הקשר שבין המושגים למציאות. למה בדיוק הם מתייחסים במציאות? מושג כולל
תהליך הפשטה שלא ניתן לצפות אותה בתצפית ישירה במציאות, למה אם כך
למה מתייחס המושג?
• על פי אריסטו מושג מתייחס למה שמשותף לקבוצת יישים. במובן זה "אנושיות"
או "אנשיות" מתייחס לתכונה דומה בכל בני המין. הבעיה היא; מה היא התכונה
שנמצאת בכל החולקים אותה וכיצד מגלים אותה? )שכן אין שני אנשים זהים,
מה מאפשר לנו לראות דמיון?(.
• יש לענות לשאלה זאת על מנת לקשר את המושגים לישויות במציאות. שתי
תשובות מקובלות:
הגישה המיסטית )אפלטונית(: המושגים מתייחסים לישויות מעבר למציאות
הנצפת.
הגישה הסקפטית: אין בסיס אוביקטיבי למושגים, אלו מבנים שרירותיים, ולכן
כל הידע האנושי שרירותי וסובייקטיבי.
DIFFERENTIATION AND INTEGRATION AS THE MEANS TO A UNIT-PERSPECTIVE

16. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
• גישתה של ראנד לבעיה מבוססת על זיהוי הקשר
החיוני בין יצירת מושגים למתמטיקה.
• "מדידה היא הזיהוי של יחסים - מערכת יחסים
כמותית המתבססת על ידי אמצעי המדידה
המשמש כיחידה"
• תהליך המדידה כולל קונקרטים: הדבר הקיים הנמדד
והדבר הקיים המהווה המדד למדידה. )אורך, משקל,
מהירות, וכו'(
CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS

17. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
The official measure of standard meter, located at 36 rue de Vaugirard across the street from the Senat and the Musée Luxembourg in the 6th (There were originally 16 of these measurement plaques created and placed around the city 1796)

18. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
• צריכה להיות התאמה בין יחידת המדידה לבין הנמדד
)מטרים-אורך, קילוגרם – משקל וכו(. תאימות של יחידה
נובעת מהאפיון של היש הנמדד.
• המטרה האפיטסמולוגית של המדידה מובנת היטב כאשר
אנו נדרשים להחזיק בכמויות גדולות. בעלי חיים אינם
מסוגלים לכך. מה שמאפשר זאת הוא היכולת ליצור יחס
לקונקרטים אותם אנו יכולים לקלוט ישירות. )גם מתאים
לכמויות גדולות וגם לכמויות קטנות(.
• מטרת המדידה הינה להרחיב את טווח הידיעה האנושית
מעבר לרמה הנקלטת על ידי החושים.
CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS

19. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
• תהליך המדידה מבוסס על אינטגרציה של כמות בלתי
מוגבלת של ידע לרמה המוגבלת של יכולת הקליטה
האנושית.
• כך הופכת המציאות לברת ידיעה. על ידי תהליך שבמרכזו
האדם. טווח הקליטה שלו הינם הבסיס והמדד.
• כאן אנו מגיעים לשלב הבא והוא הקשר בין המדידות לבין
ההמשגה. בשני המקרים נלקחים קונקרטים שניתן לתפוש
אותם ולהם מיוחסים כל השאר ובכלל זאת כמויות בלתי
נתפשות.
CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS

20. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
• בשני המקרים אדם מתייחס לקונקרטים דרך אמצעים
כמותיים. בשני המקרים מדובר על יחס מתמטי בין
קונקרטים.
• כאשר אנו יוצרים מושג, לכן, התהליכים המנטליים שלנו
מבוססים על שימור המאפיינים אך השמטת המידות
הכמותיות.
• למשל לצורך זיהוי התכונה של האורך של שלושה עצמים
ארוכים, עיפרון, מקל וסיכה, יש להשמיט את הכמויות
וההבדלים השונים ולשמור על התכונה של האורך
המשותפת לכולם.
CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS

21. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
• הזיהוי של דמיון הוא חיוני לצורך ביצוע המשגה. דמיון הוא זהות
חלקית עם הבדל חלקי. הדמיון בהקשר זה הוא ביחסים בין שנים
או יותר ישים בעלי אותם מאפיינים אך ברמה או כמות שונה.
• מדידה כתהליך תודעתי מניחה התפתחות מושגית
משמעותית.היא מניחה המשגה של תכונות מסויימות, יכולת
למנות, והגדרות של יחידות מתאימות ויחוסם לאובייקטים
במונחים מספריים.
• מכנה משותף מושגי )מממ( או ) CCD ( "מאפיינים המצומצמים
ליחידת המדידה, על פיה אדם מבדיל ישות אחת או יותר
מישויות אחרות המחזיקים בה".
CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS

22. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
• התשובה של ראנד ל"בעיית האוניברסלים" נמצאת
ביחס בינהם לבין מתמטיקה, בין עיצוב מושגים
לאלגברה. המאפשרת להציב ערכים שונים אך
שומרת על היחסים בינהם. מודעות מושגית הינה
האלגברה של הידיעה.
• פילוסופים רציונליסטים היללו את המודל המתמטי
בשל ההבטים הדדוקטיביים שלו. )הסקה מן הכלל אל
הפרט(. האובייקטיביזם רואה במתמטיקה מודל
אפיסטמולוגי המסיק מן המידע הנצפה לכלל היקום.
)אינדוקציה – מן הפרט אל הכלל(
CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS

23. יצירת מושגים
יצירת מושגים כתהליך מתמטי
• הגדרה "מושג הינו איחוד מנטלי של שתי יחידות או
יותר בעלות מאפיינים דומים מובהקים לאחר הפחתת
המידות הלא מהותיות שלהם".
• מה היא המטרה המעשית של התאוריה האובייקטיביסטית של
המושגים? א. יש להכיר את תהליך יצירת המושגים על מנת
להנחות את החלקים המודעים בה. ב. התאוריה העוסקת בהשמטת
כמויות חיונית לתיקוף הידע המושגי והשכל.
• התאוריה של המושגים מדגימה כי הם אינם תוצאה
שרירותית )חברתית או אישית( הם מבוססים ומתייחסים
לעובדות המציאות הכרחית לצורך הקיום האנושי.
CONCEPT-FORMATION AS A MATHEMATICAL PROCESS

24. יצירת מושגים
מושג המודעות כמערב השמטת מידות
• בניית מושגים ממשיכה מעבר להפשטה מתצפיות,
מושגים מדרגה גבוה יותר אינם יכולים להיגזר
מתצפית אלא ממושגים מקדימים.
• למשל "כלב", "חתול" עכבר ל-"בעלי חיים". או בכיוון
ההפוך יגזור מקצוע מהתיחסות למאפיינים של בני
אדם למשל "רופא".
• התהליך של הפשטה מתוך הפשטות ממשיך לרמות
גבוהות יותר של ידע ומניח מראש שרשראות
ארוכות יותר של ידע קודם.
CONCEPTS OF CONSCIOUSNESS AS INVOLVING MEASUREMENT-OMISSION

25. יצירת מושגים
מושג המודעות כמערב השמטת מידות
• סוג מיוחד נוסף של מושגים הינם מושגי תודעה... "מחשבה",
"אהבה", "זכרון". כל המושגים הללו הם מדרגה גבוהה יותר של
הפשטה אך הם גם נבנים מהתבוננות עצמית ומערבים דרגה
ראשונית.
• מושגים תודעתיים מסויימים אינם מציינים תהליך פסיכולוגי –
"ידע", "מדע" או מושגים מתודולוגיים כמו "הגיון"/ "לוגיקה".
• רוב המושגים הקשורים לפעולות האדם מערבים אינטגרציה
של מושגים מציאותיים עם מושגים תודעתיים. למשל "ידידות".
)המערב תצפית חיצונית עם הבחנות פנימיות כגון הערכה, חיבה
ועניין(.
CONCEPTS OF CONSCIOUSNESS AS INVOLVING MEASUREMENT-OMISSION

26. יצירת מושגים
הגדרות כצעד הסופי בגיבוש מושגים
• הגדרות הכרחיות לכל מושג מלבד מושגים
אקסיומטיים וכאלו המייצגים תחושות.
• תהליכי ההמשגה אינם תמיד קשורים המציאות ומכך
נובעות "הפשטות מרחפות". מושגים המנותקים
מהקיום, כאלו שאנשים מקבלים מאחרים מבלי לבחון
מה היחידות המסויימות שהמושג מבוסס עליהן.
• בכדי שמושג יהווה כלי ידיעה עליו להיות קשור
למציאות.
DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT-FORMATION

27. יצירת מושגים
הגדרות כצעד הסופי בגיבוש מושגים
• הגדרות הכרחיות לכל מושג מלבד מושגים
אקסיומטיים וכאלו המייצגים תחושות.
• תהליכי ההמשגה אינם תמיד קשורים המציאות ומכך
נובעות "הפשטות מרחפות". מושגים המנותקים
מהקיום, כאלו שאנשים מקבלים מאחרים מבלי לבחון
מה היחידות המסויימות שהמושג מבוסס עליהן.
• בכדי שמושג יהווה כלי ידיעה עליו להיות קשור
למציאות.
DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT-FORMATION

28. יצירת מושגים
הגדרות כצעד הסופי בגיבוש מושגים
• התפקיד הבסיס של הגדרה הינו להבדיל מושג מכל
המושגים האחרים וכך להחזיק את יחידותיו מובדלות
מכל שאר היישים.
• הגדרה אינה יכולה לפרט את כל האיפיונים של יחידות;
קטלוג כזה יהיה גדול מידי להחזיקו. במקום זאת ההגדרה
מציינת את ה"מהות" המאפיינת. זאת הגורמת לבידול של
היחידה מכל שאר היחידות.
• הגדרה ראוייה בנויה משני חלקים הנובעים מטבע המושגים.
השורש )גנוס( הוא ה- CCD המזהה את הקונקרטים אותם
אנו מבדילים מהקונקרטים שמהם אנו מבדילים אותם.
DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT-FORMATION

29. יצירת מושגים
הגדרות כצעד הסופי בגיבוש מושגים
• אחד הביטויים לכך שהגדרות הן חלק מתהליך יצירת מושגים
הוא בכך שהן הקשריות. אדם מבצע בידולים ואינטגרציה על
בסיס ידע קודם שזמין לו בכל שלב על פי רמת התפתחותו.
כאשר ההגדרות מבוצעות נכון המפותחות יותר אינן סותרות את
קודמותיהן.
• הגדרה אובייקטיבית תקפה לכל בני האדם היא כזאת המזהה
את המאפיינים היחודיים המהותיים ואת השורש של סך כל
המאפיינים מתחת למושג נתון על פי כל הידע הרלוונטי הידוע
לאדם ברמה הנוכחית של ההתפתחות.
• ההגדרה הנכונה בכל שלב מוגדרת על ידי עובדות המציאות
וההקשר של הידע הנוכחי.
DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT-FORMATION

30. יצירת מושגים
הגדרות כצעד הסופי בגיבוש מושגים
• תפקיד נוסף של הגדרות הכרחי על מנת להבהיר את המושג של
תכונה "מהותית" ואת התפקיד של יסודיות. Fundamentality
• כלל זה תקף כאשר מושגים הינם בעלי יותר מאיפיון מייחד אחד.
ההגדרה צריכה לייצג את המבדיל המהותי יותר. "יסודי" כאן
משמעו התכונה שאחראית לשאר התכונות היחודיות )למשל:
הגדרת האדם על ידי איפיונים לא יסודיים כ"הולך על שתים",
"חסר פרווה", במקום כ"כחיה רציונלית", או נסיון ליצור מערכת
מושגית על פי תכונות לא יסודיות המובילה למבוי סתום(.
• הגדרה המבוססת על איפיונים יסודיים יכולה להתבצע רק על
סמך סלקציה מתוך הידע המלא. )כל העובדות הידועות, כל
ההבדלים של היחידות, כל הדומה והיחסים הסיבתיים בינהם(.
DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT-FORMATION

31. יצירת מושגים
הגדרות כצעד הסופי בגיבוש מושגים
• הגדרה המתבצעת בעזרת מונחים לא
מהותיים/יסודיים משיגה את המטרה ההפוכה –
במקום לאפשר לאדם להחזיק ידע מרוכז היא מפרקת
ומדללת את הידע.
• התנאי ההכרחי לאיתור האמת הוא הגדרות ראויות.
• הטענה כי ניתן להחליף הגדרה עם המושגים
המחליפים אותה מייצגת הפשטות מרחפות. "אדם"
אינו "רציונליות"+"חיתיות". זאת משום שמושג נועד
לייצג קיום על כל מאפיניו, אם נכללו בהגדרה או לא.
DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT-FORMATION

32. יצירת מושגים
הגדרות כצעד הסופי בגיבוש מושגים
• מושג אינו מוגבל למאפיינים היסודיים כמו גם
שהוא אינו מוגבל למאפיינים הידועים בזמן נתון.
כאשר אנו לומדים ידע חדש אודות היש המוגדר
הוא נכלל במושג.
• המושגים כמערכת "תיוק" המאפשרת מיקום ידע
באופן היררכי והקשרי. שיטה זאת גם מאפשרת
יציבות ואוניברסליות ואת העברת הידע בין
אנשים.
DEFINITION AS THE FINAL STEP IN CONCEPT-FORMATION

33. יצירת מושגים
מושגים ככלי להשגת חיסכון ביחידות
• התפקיד הידיעתי היסודי של המושגים הינו חיסכון ביחידות.
)ניסוי / דוגמאת העורבים(.
• כל תודעה היא מוגבלת וסופית. תפקיד המושגים הינו "לצמצם
כמות נרחבת של מידע למספר מינימלי של יחידות".
• המושגים לא רק חוסכים זמן – יותר נכון לומר כי הם חוסכים
נפח. תודעה ללא מושגים לא תוכל לגלות אפילו ידע בסיסי אודות
קבוצה של ישים.
• "תמונה שווה אלף מילים" בגרסת ראנד: "מלה שווה אלף
תמונות".
CONCEPTS AS DEVICES TO ACHIEVE UNIT-ECONOMY

34. יצירת מושגים
מושגים ככלי להשגת חיסכון ביחידות
• "המשגה הינה שיטה להרחבת מודעות האדם על ידי
הפחתת המספר של יחידות התוכן – אמצעי שיטתי
לאיחוד בלתי מוגבל של נתוני ידיעה".
• העיקרון של צמצום יחידות חיוני לא רק לתחום
המושגים אלא גם לתחום המתמטיקה. שכן מספרים
משמשים באופן דומה.
• כך גם בהגדרות – הגדרה ראויה היא תמציתית
ומרוכזת.
CONCEPTS AS DEVICES TO ACHIEVE UNIT-ECONOMY

35. יצירת מושגים
מושגים ככלי להשגת חיסכון ביחידות
• העיקרון של חיסכון ביחידות כונה על ידי ראנד
"אפיסטמולוגיה העורב".
• המחקר בתאוריית המושגים והקשר שלו אל המבנה
של הידיעה האנושית ברמה הנאורולוגית ענינו את
ראנד להמשך לימוד.
• בהקשר לפילוסופיה של ראנד עלינו ללמוד מתי )ומתי
לא( ליצור מושג, וכיצד להשתמש במושגים באופן נכון
בחיפוש אחר ידע.
CONCEPTS AS DEVICES TO ACHIEVE UNIT-ECONOMY

36. יצירת מושגים
שאלות
• מה היא יחידה?
• מה הוא התפקיד המרכזי של השפה?
• כיצד מכנה ראנד מלה שאין מושג שמבוטא בה?
• מה ההבדל בין הגישה המיסטית לגישה הספקנית ביחס למקור
המושגים?
• מהו מושג.
• מה הקשר בין יצירת מושגים לאלגברה?
• מה הן "הפשטות מרחפות"?
• מה הוא התפקיד הבסיסי של ההגדרה?
• מדוע לא ניתן להחליף הגדרות במושגים המרכיבים אותן?
• כיצד דומים מושגים ומספרים באופן בוא הם מצמצמים יחידות?
• מה היא "אפיסטמולוגיית העורב"?