Successfully reported this slideshow.
We use your LinkedIn profile and activity data to personalize ads and to show you more relevant ads. You can change your ad preferences anytime.

אנדרו ברנשטיין פרק 2 גיבורי הקפיטליזם

692 views

Published on

ד"ר אנדרו ברנשטיין
פרק 2 מתוך הספר
Capitalism Unbound

Published in: Education
  • Be the first to comment

  • Be the first to like this

אנדרו ברנשטיין פרק 2 גיבורי הקפיטליזם

  1. 1. ‫פרק שני: גיבורי הקפיטליזם‬ ‫1‬
  2. 2. ‫פרק שני: גיבורי הקפיטליזם‬‫החיים על גבול הרעב, האומללות השוררת בכל, תוחלת החיים הנמוכה להחריד, שתוארו‬‫בפרק הקודם אינם מוכרים במדינות המתועשות, הקפיטליסטיות בנות ימינו. למה? בזכות‬‫האנשים הגדולים בהם נדון. גיבורים אלו, שפעלו בתנאים של חירות כלכלית ופוליטית‬‫מתגברת בבריטניה ובאמריקה, חוללו התקדמות חסרת תקדים במדע היישומי, הנדסה,‬ ‫כושר המצאה, ותיעוש, ובכך עיצבו את העולם המודרני.‬ ‫סיפורנו מתחיל במאה ה-18 בסקוטלנד, ערש הציביליזציה תעשייתית המודרנית. סקוטלנד‬ ‫הייתה מדינת הענייה ביותר באירופה - אבל היתה על סף הפיכתה לאומה המוכשרת ביותר‬ ‫בעולם.‬ ‫מעט מאוד אנשים זוכרים זאת כיום, הנאורות הסקוטית הייתה הסיבה הראשונית והמניע‬ ‫העיקרי של המהפכה התעשייתית הבריטית. כפי שנאמר על ידי וולטייר: "זאת היא סקוטלנד‬ ‫שאליה אנו מביטים בחיפוש הרעיונות שלנו אודות ציביליזציה".‬‫אינטלקטואל מוביל שהיה אחד המאורות המובילים של המאה ה- 18 בסקוטלנד היה גיימס‬ ‫וואט (1818-1738 ‪ ,)James Watt‬הממציא המייצג של התקופה. וואט שכלל את מנוע‬ ‫הקיטור של תומאס ניוקומן (‪ ,) Thomas Newcomen‬ויצר את "המנוע שהניע את המהפכה‬ ‫התעשייתית." הוא גדל בגלזגו מוקף בכל החפצים הקשורים בהפלגות לים הפתוח, היה‬‫בעיקר אוטודידקט. הוא עסק בייצור מכשירים עבור אוניברסיטת גלזגו, שבה הוא הדהים את‬ ‫הפרופסורים עם הידע שלו והיכולת נפשית. "ראיתי את פועל, ולא ציפיתי ליותר, אבל‬ ‫הופתעתי לגלות פילוסוף", אמר גון רוביסון, אשר כיהן כפרופ לפילוסופיה באוניברסיטת‬ ‫אדינבורו, ותורם מוביל לאנציקלופדית בריטניקה, המכלול המקיף ביותר של ידע מעודכן של‬ ‫התקופה.‬ ‫וואט לא היה רק מופת למחשבה מכאנית, הוא היה תלמיד קפדן של תכונות וטבע כוח‬‫הקיטור. הוא היה חבר, עוזר, ותלמיד של אחד ממדעני התקופה המובילים, גוזף בלק, פרופ‬ ‫לכימיה, רפואה, ואנטומיה באוניברסיטת גלזגו. בלק, שבודד ונתן תיאור מפורט של הפחמן‬ ‫הדו חמצני, גילה את העיקרון של חום כמוס בשנת 8138 ושלוש שנים לאחר מכן מדד את‬ ‫הכמות שלו בקיטור. וואט, בלק, רוביסון, והוגי דעות אחרים באוניברסיטות בחנו את‬ ‫המאפיינים של הקיטור במשך שנים, בעת שבטיול בתחילת 1138, וואט גילה את הרעיון של‬ ‫עיבוי נפרד, שאיפשר למנוע שלו לייצר תנועה מתמדת.‬ ‫"לטבע יש הצד החלש שלו", אמר וואט, "אם רק הייתי יכול למצוא אותו." זאת , כמובן, היא‬ ‫משימת המדע – המשימה אליה התגייסו האוניברסיטאות הסקוטיות במאה ה-18.‬ ‫בתקופה זו בתי הספר האנגלים המובילים עדיין נשלטו על ידי דעות קדומות דתיות ודוגמה‬‫סמכותית. דבר אחד בטוח, אוקספורד, קיימברידג, ומרכזי לימוד אחרים היו פתוחים רק בפני‬ ‫חברי הכנסייה האנגלית. החריגים – אלה שלא האמינו בדת המדינה הרשמית – לא הורשו‬ ‫להיכנס. אפליה בלתי רציונאלית זאת לא הייתה מוגבלת לדרישות הקבלה; השיטה‬ ‫הקוגניטיבית שלהם הייתה בעיקרה קבלה בלתי ביקורתית של כתבי לימוד של גורמי סמכות‬ ‫עתיקים ומימי הבינים, ולא בחינה רציונאלית של עובדות נצפות.‬ ‫לעומת זאת, האוניברסיטאות הסקוטיות בגלזגו ובאדינבורו היו פתוחות בפני החריגים,‬ ‫ההוגים הפעילים ביותר מביניהם התקבצו לשם. רבים מהמוחות הגדולים ביותר של בריטניה‬ ‫– המודעים ביותר לצפייה בנתונים והקפדניים ביותר בחקירה ביקורתית לימדו ולמדו שם,‬ ‫ובכלל זאת בבית הספר לרפואה הנהדר של אוניברסיטת אדינבורו.‬ ‫2‬
  3. 3. ‫מבחינה פילוסופית, ההיגיון הוא שיטה שמתחילה ומוקדשת באופן מלא לנתונים העובדתיים‬ ‫הנתפסים על ידי החושים. לאחר מכן היא ממשיכה בהתאם לעקרונות הלוגיקה כדי לנסח‬ ‫תיאוריות שמסבירות באופן עקבי – ולא סותרות או דוחות בתירוצים – את המידע החושי‬ ‫הזה. מבחינה היסטורית, שיטה זאת נוצרה על ידי היוונים, שופרה על ידי אריסטו (שלמרות‬ ‫טעויותיו , ביצע התקדמות עצומה בביולוגיה, כמו גם בתחומי הלוגיקה והפילוסופיה), והיה‬ ‫אחראי להישגים הגדולים של העולם הקלאסי.‬ ‫האנשים בימי הביניים החליפו שיטה זאת באמונה ובציות עיוור לסמכות, מתודה‬‫אינטלקטואלית ששלטה במשך 0001 שנים והייתה אחראית בעיקרה לחשכת ימי הביניים בין‬ ‫המאה החמישת לתשיעית. עבודות קלאסיות גדולות רבות – בעיקר כתביו של אריסטו –‬ ‫אבדו במהלך התקופה הזאת; התגלו מחדש בספרד המוסלמית; והוצגו מחדש למערב,‬ ‫בעיקר על ידי הוגים אריסטוטלים דוגמת אלברטוס מגנוס ותומאס מאקווינס.‬ ‫במאות לאחר מכן, ההוגים הגדולים של תקופת הרנסאנס ותקופת ההשכלה ניפצו את‬ ‫התלות הקוגניטיבית של המוח המערבי בסמכות (דוגמה, אירונית ומעציבה, מובילה היא זו‬ ‫של אריסטו) והחזירו אותה להלך הרוח היווני של חקר הטבע, לא העל טבעי, ויישום ההיגיון‬ ‫המבוסס על תצפיות, במקום האמונה בטקסט שנתגלה ו/או הסתמכות לא ביקורתית על‬ ‫הסמכות הממוסדת.‬ ‫הפילוסוף האנגלי הדגול, גון לוק (4071-2361), מילא תפקיד חשוב בהערכה המחודשת‬‫ובביסוס המחודש של שיטת החשיבה הזאת. בספרו רב ההשפעה, מסה על שכל האדם, לוק‬‫טען שכל הידע האנושי, בלי קשר למידת המורכבות או הטכניות שלו, מקורו בנסיון חושי, ולא‬‫ברעיונות מולדים (כלומר, הידע המושתל במוח האדם מלידתו) או בהתגלות אלוהית. בהינתן‬ ‫מצב זה, הידע הנדרש לחיים נכונים לא דרש מומחיות מיוחדת, או יכולת שטופחה לפרש‬ ‫את כתבי הקודש או להסביר עקרונות המוטמעים במעמקי מוח האדם. הוא דרש צפייה‬ ‫בטבע ויישום של תבונה ורציונליות, שהיו יכולות שבבעלות כל אדם, בלי קשר לדתו, מקום‬ ‫לידתו או מעמדו החברתי.‬ ‫בפועל, הדוגמה לשינוי הגדול הזה באופן שבו בני אדם תרו אחר ידע היה אייזיק ניוטון‬‫(7271-2461), המדען הגדול ביותר בהיסטוריה. הזיהויים המסויימים והקדמה שהתגלו על‬ ‫ידיו היו מהפכניים; אף יותר מכך הייתה גישתו הקוגניטיבית – שיטת הפעלת מחשבתו –‬ ‫וההשפעה שלה על ההוגים של המאה ה- 81.‬ ‫הפילוסוף ארנסט קסירר, מתאר את שיטת ניוטון: "ההליך אינו בא מממושגים ואקסיומות‬ ‫לתופעות, אלא להפך. התצפית מפיקה את נתוני המדע; העיקרון והחוקים הינם מושא‬ ‫החקירה".‬ ‫בניסוח פשוט: הלמידה פועלת מכוח העובדות של הצפייה בחוקי הטבע שמסבירים את‬‫העובדות האלה – ולא ההפך; לא מפרשנות של עובדות בהתאם לרעיונות קודמים, תיאוריות‬ ‫חסרות תוכן שנוצרו לפני הנסיון, או דעות קדומות בלתי רציונליות. שיטה לא הגיונית כזאת‬ ‫גורמת, מבחינה מטאפורית, לכפייה של יתדות מרובעות לחורים עגולים – או אולי, בצורה‬ ‫מדויקת יותר, בניסיון עקר לעטוף אובייקט הכולל יתדות רבועים בשמיכה הכוללת רק חורים‬ ‫עגולים.‬ ‫אוניברסיטת אדינבורו, ובמיוחד בית הספר לרפואה שלה, הפכו למובילי יישום המתודולוגיה‬ ‫של התקופה: הדגש על רציונליות ניוטונית המבוססת על תצפיות - הקפדה על העובדות,‬‫ידע אובייקטיבי ומחשבה ביקורתית שעמדו בניגוד לדוגמות האוטוריטריות של העבר. הגישה‬ ‫של רוח בלתי משוחדת המתבססת על תבונה תרמה לחירות הדתית של האוניברסיטאות‬ ‫3‬
  4. 4. ‫הסקוטיות וסייע למשוך את ההגים המבריקים ביותר של בריטניה. ללא הבנה זאת יהיה זה‬ ‫קשה להסביר – עד כדי מדהים –את מספר המהנדסים והמדענים (לא רק רופאים) שלמדו‬ ‫רפואה באוניברסיטת אדינבורו במהלך המאה, רשימה הכוללת גם את צאלס דארווין.‬ ‫אוניברסיטת אדינבורו, ובמיוחד בית הספר לרפואה שלה, הפכו להיות המעיין המתגבר‬ ‫של הנאורות הסקוטית, בכלל זאת המהפכה התעשייתית, זאת בזכות הדגש שהוענק‬ ‫למתודה המדעית של המדע הניוטוני.‬ ‫האוניברסיטאות המובילות בסקוטלנד היו אלה שהובילו את העברת שיטת ההשכלה‬‫לרציונאליות המבוססת על תצפיות למיטב המוחות בבריטניה, ובכללם באנגליה, כאשר חלק‬ ‫מהם התרכזו בבירמינגהם, המקום שאליו עבר גיימס וואט כדי לשפר ולייצר את מנוע‬ ‫הקיטור.‬ ‫החברה הירחית של בירמינגהם‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה- 81, בשיא תקופת ההשכלה, מגוון של כשרונות מדעיים,‬‫טכנולוגיים, ויצרניים התאספו באזור בירמינגהם, אנגליה, ויצרו קבוצה שלא הייתה שנייה לה‬ ‫בהיסטוריה של התיעוש.‬ ‫וואט, בשותפות החדשה שלו עם מתיו בולטון, בעליה של החברה ‪Soho Engineering‬‬ ‫‪ ,Works‬גילה עמית מבריק בנוגע לנושאים הקשורים להנדסה ולמדעים שימושיים. בנוסף,‬‫בולטון, שכבר היה מבוסס בעסקים, העסיק את האנשים שוואט נזקק להם על מנת ליצור את‬ ‫המכאניקה העדינה של המנוע.‬ ‫כששוחח עם גיימס בוסוול, הביוגרף המהולל של סמואל גונסון, בולטון טען בגאווה בשנת‬ ‫6771: "אני מוכר כאן, אדוני, את מה שהעולם כולו חפץ בו – כח".‬ ‫המילים הנפלאות של בולטון יכלו להיות, וצריכות היו להיות המוטו המהולל של הקפיטליזם‬ ‫התעשייתי. שכן יש כח המיועד ליצירה וכח המיועד להשמדה – כח לשליטה על הטבע וכח‬ ‫לשליטה על בני האדם – כח להטיב וכח להרע. מנוע הקיטור של וואט ובולטון היה החלוץ‬ ‫של הייצור ההמוני של הסחורות, היכולת לייצר כמות עצומה של סחורות הנדרשת לשגשוג,‬ ‫ולאפשרות הממשית של קיום ושרידות של מיליוני אנשים. יכולת כזאת להביא חיים‬‫משגשגים למקום שבו היה קיים קודם לכן סבל המוני, מייצגת טוב חסר תקדים ופרופורציות‬‫מבחינה היסטורית, המצדיקה את הגדלות המשתמעת מההצהרה הקולעת של מתיו בולטון.‬ ‫וואט ובולטון היו חברים בקבוצה יוצאת דופן של פיזיקאים – מדענים – ממציאים – יזמים‬ ‫שנפגשו באופן קבוע כדי לקדם פעילות הקשורה למחקר, טכנולוגיה, תעשייה וייצור.‬‫החברה הירחית של בירמינגהם, שנקראה כך משום שהתאספה בלילות של ירח מלא, הייתה‬ ‫בשיאה במהלך סוף שנות ה- 07 ותחילת שנות ה- 08 של המאה ה- 81. רשימת החברים‬‫בה כוללים את כל ה"מי ומי" שבין הכישרונות המדעיים, הטכנולוגיים והתעשייתיים בבריטניה‬ ‫במאה ה- 81.‬ ‫בנוסף על וואט ובולטון, הקבוצה כללה את ארסמוס דארווין, אחדהרופאים המוכשרים ביותר‬ ‫באנגליה (שלמד באדינבורו), ממציא, בוטנאי, משורר, בעל מוח מקורי, וסבו של צארלס‬‫דארווין. רופא מהולל אחר, וויליאם וויתרינג, היה חבר, חוקר בולט שהכניס לשימוש את צמח‬ ‫הדיגיטליס ברפואה, והתחיל מהפכה בהיסטוריה של הטיפול במחלות לב. וויתרינג, שרכש‬ ‫גם הוא את השכלתו באדינבורו, הפך מאוחר יותר ידוע בשל המחקרים הבוטניים שלו, כמו‬ ‫יריבו הגדול, דארווין.‬ ‫4‬
  5. 5. ‫גוזיה וודגווד, הכדר החדשני ואבי החברה שמאות שנים לאחר מכן עדיין נושאת את שמו,‬ ‫היה איש שלא היה ניתן להתעלם ממנו בשום קבוצה שהיא, ולא חשוב עד כמה היא מעולה.‬‫בהתבסס על ניסוי נרחב, וודגווד יצר כלי כדרות לשימוש יומיומי שהיו בעלי איכות אותה ניתן‬ ‫להשוות לכלי השירות היוקרתים שהיו נחלת האצולה. במשך הזמן פיתוחיו שינו את‬ ‫המטבחים של מעמד הפועלים והפכו אותו לאמיד. בנוסף, הוא עיצב שיטה חדשנית למדידת‬ ‫הטמפרטורות הגבוהות בכיבשן, בכך פילס דרך לטכניקות חדישות להתמודדות עם הקושי‬ ‫העתיק. ראוי לציין כי הוא היה סבו השני של דארווין.‬ ‫הכימאי, גיימס קייר, תרם תרומה משמעותית לקבוצה. גם הוא למד רפואה באדינבורו –‬ ‫והיה האחיין של גיימס לינד, הרופא שגילה תרופה לצפדינה והוכשר באדינבורו. קייר תרגם‬ ‫מילון כימיה צרפתי מתקדם, שימש כיועץ מדעי לבולטון, פתח את חברת ‪Tiphton‬‬ ‫‪ – Chemical Works‬מפעל כימיה שהתחרה בגודלו במפעלים באנגליה – והפיק תרכובת‬ ‫מתכתית חדשה שפיתח במשותף עם בולטון.‬ ‫במעגל האנשים החשובים האלה יש להזכיר גם את וויליאם סמול, שלמד רפואה‬ ‫באוניברסיטת גלזגו. סמול הפך לפרופסור בפילוסופיה ובמתמטיקה בקולג על שם וייליאם‬ ‫ומרי בווירגיניה, שבו עוררו הרצאותיו השראה בתומס גפרסון הצעיר, שהיה ידידו, והנשיא‬ ‫העתידי של ארצות הברית העיר כי השפעתו של סמול "קיבעה את הגורל של חייו". סמול‬ ‫הציג את שיטת ההרצאה בווירגיניה, תרם לתוכנית הלימוד המדעית בארצות הברית, היה‬‫חבר של בנגמין פרנקלין, רשם כמה פטנטים לשיפור השעונים, והיה רופאו של בולטון ויועצו‬ ‫המדעי של וואט.‬‫אך רק כאשר גוזף פריסטלי עבר לבירמינגהם בשנת 0871, החברה הירחית של בירגמינהם‬ ‫הגיעה לשיאה. פריסטלי, כימאי בחסד, כומר אוניטרי, חברו של פרנקלין, והוגה חופשי‬ ‫רדיקלי, היה אחד המדענים של תקופתו ושל כל תקופה אחרת. היה זה פריסטלי שבודד‬ ‫ותיאר כמה גזים, ובכללם חמצן, אמוניה, תחמוצת החנקן, גופרית דו חמצנית, וחד תחמוצת‬ ‫הפחמן. בעידוד פרנקלין, שאותו פגש בלונדון בשנת 1138, פריסטלי ביצע ניסויים בתחום‬ ‫החדשני של החשמל, וכתב את ההיסטוריה של החשמל בשנה שלאחר מכן.‬ ‫במהלך העשור שבילה בבירמינגהם, פריסטלי שימש כיועץ מדעי לוודגוד, כפי ששימש‬ ‫במשך שנים עבור גיסו, “איירון מד" גון ווילקינסון, שהיה החלוץ של השימוש בברזל יצוק,‬ ‫שהיה בין הראשונים לייצר סירות וגשרים מברזל, ושהמפעל שלו ייצר את רוב חלקי המכונה‬‫לחברה של וואט ובולטון. בשנת 4771, ווילקינסון הוציא פטנט על תהליך ייצור תותח, שאותו‬ ‫הוא התאים ליצירת צילינדרים עבור המנועים של וואט במידת דיוק חדשה שלא היתה דומה‬ ‫לה. הייתה זו הטכנולוגיה החדשה של ווילקינסון שבסופו של דבר אפשרה את יצירת מנוע‬ ‫הקיטור.‬ ‫במילותיו של רוברט שופילד, ההיסטוריון של החברה הירחית של בירמינגהם, פריסטלי לא‬ ‫היה מדען טהור הנבהל מהמחשבה שעבודתו תהפוך לשימושית... הערבוב של מדע, מדע‬ ‫שימושי, וטכנולוגיה בפעילויות של החברה הירחית זכה לתמיכה מפריסטלי" – וכן "כארגון‬‫חקר תעשייתי, [החברה הירחית] נעזרה בו גם כיועץ בתשלום". חברי החברה הירחית סיפקו‬ ‫דוגמה היסטורית מובהקת של דברים שבמונחים המאוחרים יותר של איין ראנד, חשקו‬ ‫"לחיות על פני האדמה". הם חיפשו "להשתמש בצורה מעשית בידע המדעי...” כדי ליצור‬ ‫קדמה חומרית משמעותית, כדי לשפר את חיי האנשים עלי אדמות, וכדי "לגלות תגלית‬ ‫שבאמצעותה [אדם] עשוי להגדיל את עושרו".‬ ‫גני אגלו, ביוגרפית מאוחרת יותר של הקבוצה, הבחינה בכך שרבים מאנשי הירח היו‬ ‫סקוטים או שהתחנכו באוניברסיטת אדינבורו – ערש תקופת ההשכלה הסקוטית - “שלימים‬ ‫היה נראה כאילו בירמינגהם עצמה הייתה קולוניה אינטלקטואלית של סקוטלנד".‬ ‫5‬
  6. 6. ‫תמצית תקופת ההשכלה הסקוטית לא הייתה רדיפת ידע לשם עצמה. לא נמעיט כשנדגיש כי‬ ‫ההוגים המובילים ביקשו לקדם את הידע למטרה הקידום של השימוש המעשי – להמציא,‬ ‫לחדש, ולתעש – לייצר סחורות, לגדל מזון, לרפא מחלות – להעלות את רמת החיים של‬ ‫האדם ולהגדיל את תוחלת החיים. דוגמה טובה לרוח זו של הדברים סופקה על ידי האליטה‬ ‫האינטלקטואלית של סקוטלנד – שבה הפילוסוף / הכלכלן, אדם סמית היה חבר מרכזי:‬ ‫החברה של אדינבורו לעידוד האומנות, המדעים, היצרנות והחקלאות בסקוטלנד.‬‫ההוגים המובילים של תקופת ההשכלה, שלעיתים קרובות התייחסו אליהם כאל פילוסופים –‬ ‫מצרפת ועד סקוטלנד ואנגליה ועד המושבות הצפון אמריקאיות של בריטניה – היו עסוקים‬‫במיוחד בסדרה משולבת של עקרונות: לשחרר את בני האדם לחיות את חייהם ולשחרר את‬ ‫המוחות החופשיים להביא לקדמה מעשית. מה לדוגמה, הייתה התמורה האמיתית של‬ ‫פעילויות החברה הירחית?‬ ‫המפץ הגדול של המהפכה התעשייתית‬ ‫חלק עיקרי מהתשובה טמון במהפכה שנראתה לראשונה בתעשיית הביגוד. השימוש במנוע‬ ‫הקיטור של וואט ובולטון לייצור בדים בשנת 5871 היה "המפץ הגדול של המהפכה‬ ‫התעשייתית", והוא הוסיף עצמה אדירה למיכון ההולך וגובר של הייצור של בגדי הכותנה.‬‫בתחילה הוכנו אמצעים מכניים כנול האריגה, המסגרת, וה"פרדה" – הכלאה של נול האריגה‬‫והמסגרת; לאחר מכן הגיעה העצמה יוצאת הדופן של מנוע הקיטור המסתובב בעל הפעולה‬ ‫הכפולה של וואט ובולטון.‬ ‫התוצאות המעשיות של החדשנות הטכנולוגית הזאת היו מדהימות. בשנת 5671, לדוגמה,‬ ‫חצי מיליון פאונד של כותנה נטוו באנגליה, וכולם ביד. עד שנת 4871, 21 מיליון פאונד של‬ ‫כותנה נטוו, במכונה. בשנת 5871, מנועי הקיטור העצמתיים של וואט ובולטון שימשו‬ ‫לראשונה לטוויה על ידי גלגלות, ובשנות ה- 09 של המאה ה- 81 מנוע הקיטור שימש כדי‬‫להפעיל את המכונות. הייצור עלה עד לנקודה שבה בשנת 2181 ההיצע של הכותנה היה כה‬ ‫רב עד שהמחיר שלה ירד לכדי 01 אחוזים ממחירו בעבר.‬ ‫ההיסטוריון פול גונסון מדגיש את הנקודה הזאת: “בתחילת שנות ה- 06 של המאה ה- 91,‬ ‫מחיר הכותנה... היה פחות מ- %1 ממה שהוא היה ב- 4871, כאשר התעשייה כבר הייתה‬ ‫ממוכנת. לא היה מקרה קודם בהיסטוריה של העולם שמחיר של מוצר בעל דרישה כל כך‬ ‫עולמית ירד כל כך מהר". כתוצאה מכך, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם היו מסוגלים‬ ‫להתלבש – סוף כל סוף – בצורה נוחה נקייה והיגיינית.‬ ‫הקדמה הטכנולוגית של התקופה לא הוגבלה רק לשיפורים ולשימושים במנוע הקיטור.‬ ‫הממציאים, המהנדסים והתעשיינים הבריטים הביאו לקדמה מאריכת חיים למגוון רחב של‬ ‫תחומים קשורים. הדוגמאות קיימות בשפע. “איירון מד" גון ווילקינסון היה חלוץ במהפכת‬ ‫הבנייה של המאה ה- 81 – עד שנות ה- 09 של המאה ה- 81 הוא ייצר בערך שמינית‬ ‫מהברזל היצוק של בריטניה. אך אברהם דרבי גילה כיצד לייצר ברזל באמצעות תוצרי פחם‬ ‫(קוק) – במקום פחם, שאספקתו הצטמצמה – תהליך שאיפשר לבסס את ייצור הברזל‬ ‫בבריטניה. ייצור הברזל בבריטניה קפץ פי עשרה בין השנים 0071 ל- 0081 – מ- 000,52‬ ‫טון ל- 000,052 טון. הגידול העצום בברזל הזמין נדרש כדי להקים גשרים ומפעלים, כדי‬ ‫לבנות מכונות ואת מנוע הקיטור, כדי ליצור ספינות חזקות יותר – וזמן קצר לאחר מכן, כדי‬ ‫לבנות רכבות ומסילות.‬ ‫6‬
  7. 7. ‫המצאות חדשות הגיעו בזו אחר זו, והתאפשרה התקדמות משמעותית בחקלאות ובייצור‬ ‫המזון באמצעות המצאת מחרשת רוטרהם, שהלוח שלה היה מכוסה ברזל. (לאחר מכן,‬ ‫בשנת 7381, מחרשת הברזל הראשונה, שיוצרה על ידי גון דיר, הייתה יעילה יותר מאשר‬‫העיצובים המוקדמים עד כי פתחה את תחום החקלאות באזורים בארצות הברית שקודם לכן‬ ‫נחשבו כבלתי ראויים לעיבוד). שיפורים טכניים בתחום החקלאות היו סיבה מרכזית לכך‬ ‫שתפוקת החיטה בבריטניה עלתה מ- 52 בושל לאקר בתקופת ווטרלו ועד 74 בושל לאקר‬ ‫בשנות ה- 05 המוקדמות של המאה ה- 91.‬ ‫אספקת המזון המספקת הייתה חיונית לרמת החיים ולתוחלת החיים. הכמות והאיכות של‬ ‫המזון הזמין בפני האדם הפשוט באותה תקופה עלו בצורה משמעותית. לדוגמה, הקדמה‬ ‫הטכנולוגית אפשרה את "הפיתוח של הדיג עם רשתות גרירה בים העמוק". בשילוב עם‬ ‫תעבורה משופרת, שהתאפשרה תודות למסילות, כבישים מהירים ואוניות קיטור, התוצאה‬ ‫הייתה אספקה וצריכה מוגברות של דגים. בנוסף, בשל המחויבות הגוברת והולכת לזכויות‬ ‫האדם, ובכללן זו של המסחר החופשי, תעריפים אחידים של חיטה מיובאת - “חוקי התירס"‬ ‫הידועים לשמצה – בוטלו לבסוף, והגבירו באופן משמעותי את אספקת הלחם במדינה.‬ ‫במהלך אותה התקופה, ומאותה הסיבה, המכסים הופחתו או בוטלו עבור בשר, חמאה,‬ ‫גבינה ומזונות אחרים. ההיסטוריון הכלכלי ר.מ. הארטווול, מספר לנו: “המסקנה... היא ללא‬ ‫ספק שהכמות והמגוון של המזון שנצרך עלו בין השנים 0081 ו- 0581.”‬ ‫עד אמצע המאה ה- 91 בריטניה קיבלה את השם "הסדנא של העולם", ושגשגו בה‬ ‫תעשיות מובילות של טקסטיל, פחם, ברזל ומתכת, ומסילות רכבת.‬‫התפתחות קשורה, שהיתה נחוצה להאצת הצמיחה התעשייתית הייתה המהפכה במערכת‬ ‫התחבורה. תנאי הכבישים באנגליה היו נוראיים כמעט עד סוף המאה ה- 91. הם היו מעט‬‫טובים יותר מאשר כבישים בוציים, אך כמעט בלתי עבירים. ההיסטוריון, ארתור הרמן, מציע‬ ‫על כך שהתנאים בסקוטלנד היו אפילו גרועים יותר. הכבישים בהרים כמעט ולא היו קיימים,‬‫והכבישים המקומיים היו כל כך גרועים עד שבמזג אוויר גרוע "סוסים שקעו עד הבטן, ועגלות‬ ‫עד ציריהן". זה לא התחיל להשתנות עד שנות ה- 09 של המאה ה- 81.‬ ‫המהנדס גון מקאדם (6381-6571), פיתח שיטה חדשה לבניין כבישים. אלו נפרסו כרשת‬‫לאורכה ולרוחבה של בריטניה, לאורך של כ- 000,03 מייל, הוא בחן כמעט כל שדרה ושביל‬ ‫באי. הוא השתמש באבן ובחצץ גרוס כדי לשפר את הכבישים בצורה ניכרת, וגילה שמשקל‬‫גלגלי העגלה ופרסות הסוסים "ישטחו את השכבות של האבן וייצרו משטח קשיח" – משטח‬ ‫מקאדם.‬ ‫כבישי מקאדם היו עד מהרה בשימוש בבריטניה, והאיצו את המסע והתעבורה ביבשה. זמן‬ ‫הנסיעה מלונדון לאדינבורו, לדוגמה, ירד מעשרה ימים ליומים – והמסע מגלזגו לאדינבורו‬‫שבעבר לקח לאדם סמית יום ומחצה התבצע כעת בתוך ארבע וחצי שעות. השיטה החדשה‬ ‫הניחו את היסודות לחדשנות של כיסוי משטחי הכבישים בזפת, משטח המוכר בשמו‬ ‫המקצועי כטר-מקאדם או טרמק בקיצור.‬ ‫מהנדס סקוטי מעולה נוסף, תומס טלפורד (4381-7571) יצר את מערכת התעבורה‬ ‫המודרנית של בריטניה. סיפור חייו הוא עדות מעוררת השראה לפוטנציאל של רוח האדם.‬ ‫אביו, רועה מגלנדנינג, מת זמן קצר לאחר לידתו, ואימו גידלה אותו בעוני. הוא נולד בצריף‬ ‫הבנוי מארבעה קירות בוץ וגג מקש. במהלך שנות ילדות שבהן עסק בעבודה הכרחית‬ ‫לקיומו, הוא התאמץ עוד יותר בכדי לרכוש מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון.‬ ‫7‬
  8. 8. ‫המאמץ האדיר שלו נשא פרי, משום שהוא הפך את בניין הכבישים למדע. הוא הכיר בצורך‬‫שבקו אחיד של בנייה, ובנה את הכביש בין לונדון להוליהד, הידוע כעת כ- 5‪ ,A‬עם גשר תלוי‬ ‫עצום בין מיצרי מנאי. הסופר הסקוטי, וולטר סקוט, קרא לגשר מנאי: “עבודת האמנות‬ ‫המרשימה ביותר שהוא אי פעם ראה".‬ ‫אך כבונה תעלות טלפורד הגיע לתהילתו. בשנים שלפני יצירת מסילות הרכבת, תעבורה‬ ‫במים הייתה הדרך המהירה והזולה של משלוח סחורות כבדות, ובכללן פחם. הוא עיצב‬ ‫מוליכי מים (אקוודוקטים) רחבים לתעלת אלזמיר; ארתור הרמן מדווח שאחת "התנשאה‬ ‫לגובה 721 רגל מעל נהר די, על גדה המורמת לגובה של מאה רגל... ומאתיים שנה לאחר‬ ‫מכן... היא עדיין בשימוש.”‬ ‫התעלה הקלדונית, שעוברת דרך ההרים הסקוטים, חיברה את האוקיאנוס האטלנטי לים‬ ‫הצפוני, אך בזמן בנייתה היא נתקלה בקשיים הנדסיים יוצאי דופן – אמנם נדרשו לטלפורד‬ ‫51 שנה כדי לבנות אותה – אך עם השלמתה, היא פתחה למסחר בפעם הראשונה אזורים‬ ‫רחוקים ופראיים הנמצאים בצפון סקוטלנד. מאוחר יותר, היא שימשה כמודל לתעלת סואץ.‬ ‫הפיתוח של תעשיית הרכבות בבריטניה של תחילת המאה ה- 91 פעל באותה שיטה‬‫והמשיך את אותם הנושאים. התחבורה החדשה הסתמכה בעיקר על מנוע הקיטור של וואט‬ ‫– ההמצאה המהפכנית של תקופת ההשכלה הסקוטית – ויישמה חדשנות מדעית מעולה‬ ‫בשירות המצב החומרי המשופר של החיים הארציים של האדם.‬ ‫ריצרד טרביתיק, נפח ומתאבק – היה ממציא גדול – היה היוצר של הקטר. בשנים‬‫הראשונות של המאה ה- 91 הוא השתמש ביצירה של וואט לפתרון בעיית ההנעה בתחבורה‬ ‫והציג מנוע בלחץ גבוה המסוגל לתפקד כ"סוללה ניידת". בלונדון, בשנת 8081, הוא הדגים‬ ‫את קטר הקיטור החדש שלו, “תפוס אותי אם תוכל ", וגבה שילינג כדי שנוסעים יוכלו לנסוע‬ ‫מסביב למסילה מעגלית. אך היה זה גורג סטפנסון, הנכד העני של איש סקוטי שהתיישב‬ ‫בצפון אירלנד, אשר זכה לתואר "אבי הרכבות".‬ ‫בדומה לטלפורד, סטפנסון הגיע ממשפחה של רועים, למרות שאביו היה כורה פחם.‬‫בצעירותו, הוא קיבל מעט השכלה, אם בכלל, ובגיל 81 לא ידע קרוא וכתוב. הוא היה מאוהב‬‫במנוע הקיטור, והיו דברים מעטים במכרות שלא היה יכול לתקנם. הוא היה אחד הממציאים‬ ‫של מנורות הבטיחות של הכורים, ובשנות ה- 02 של המאה ה- 91 בנה סדרה של קטרים,‬ ‫שהראשון מביניהם, “בלאצר" היה יכול למשוך מטען של 03 טונות בשיפוע קל בקצב של 4‬ ‫מייל בשעה.‬ ‫מתוך הבנת החשיבות של החינוך, סטפנסון שלח את בנו הצעיר, רוברט, לבית ספר שאליו‬ ‫יכל להגיע רק ברכיבה למרחק של 01 מייל על גבי חמור. האב למד קרוא וכתוב, וחזר על‬ ‫השיעורים עם בנו עם שובו מידי ערב הביתה. ביחד, הם תכננו עשרות מנועי קיטור‬‫מתקדמים, כל אחד מהם היה שיפור מהאחרון, והובילו מהפכה בתחבורה בשנות ה- 02 של‬ ‫המאה ה- 91. (כדי להשלים את השכלתו הפורמאלית, סטיבנסון שלח את רוברט‬ ‫לאוניברסיטת אדינבורו, שם הוא למד פילוסופיה, מינרלוגיה, וכימיה, אצל שורה של מרצים‬ ‫מעולים).‬ ‫בסוף שנות ה- 02 של המאה ה- 91, תוך התגברות על התנגדות מבעלי העניין בתעלות‬ ‫והתומכים הפוליטיים שלהם, תעשיית הרכבות הבשילה. קרטל של אנשי עסקים חיפשו‬ ‫לבנות מסילת רכבת המקשרת בין מנצסטר לליברפול, והפחיתו את זמן הנסיעה מ- 63‬ ‫שעות דרך התעלה ל- 5 או 6 שעות. הם ניהלו את "מבחני ריינהיל" המפורסמים באוקטובר‬ ‫9281, והציעו פרס של 005 ליש"ט לקטר הזוכה. פול גונסון כותב: הקטר של סטיבנסון,‬ ‫“רוקט" הביס את המתחרים "בהשיגו ממוצע של 41 מיילים בשעה על פני 06 מייל, והוא‬ ‫8‬
  9. 9. ‫שקל פחות וצרך פחות פחם בהשוואה לכל האחרים". בשנה שלאחר מכן, המסילה של‬‫ליברפול ומנצסטר נפתחה, וחסכה למשלחי המטענים ממנצסטר אלפי ליש"ט, בנוסף על כך‬ ‫שהציעה שירות נרחב לנוסעים. באופן לא מפתיע, המשלוח והנסיעה ברכבת הפכו נפוצים‬ ‫יותר ויותר.‬ ‫סקוטים משכילים ומוחות גדולים מרחבי בריטניה, עברו את תקופת ההשכלה, רבים מהם‬ ‫התחנכו באוניברסיטת אדינבורו, והצליחו לשנות את החיים החומריים באנגליה. אין פלא,‬‫שסמואל גונסון יטען: “העולם משתגע אחר חדשנות; כל עסקי העולם עומדים להתנהל בדרך‬ ‫חדשה".‬ ‫השאלה היא: מה היו ההשלכות המעשיות במונחים של תנאי החיים ותוחלת החיים של‬ ‫הקדמה הטכנולוגית?‬ ‫העלאת רמת החיים – והסיבה הכלכלית שלה‬ ‫כלכלנים הבדילו בין המשכורות הנומינאליות (או הכספיות) – והמשכורות הריאליות.‬ ‫המשכורות הנומינאליות (בשמן בלבד) היו רווחיו של אדם שנמדדו רק במונחים כספיים. כך,‬‫לדוגמה, אם אדם מרוויח $00.01 בשעה, השכר הנומינאלי שלו במהלך שבוע עבודה של 04‬ ‫שעות הוא $00.004. ככלל, ברור שעדיף להרוויח משכורת נומינאלית גבוהה יותר מאשר‬ ‫נמוכה יותר. אך כשלעצמה, המשכורת הכספית של האדם היא גורם מאוד משני בקביעת‬ ‫רמת החיים שלו. משום שהוא עשוי להרוויח 5 מיליון דולר לשעה ועדיין להיות עני; אם,‬ ‫לדוגמה, כיכר לחם עולה טריליון דולר – כפי שמתרחש כאשר ממשלות מבצעות כאשר יש‬‫היפר-אינפלציה באספקת הכסף, לדוגמה, בגרמניה במהלך שנות ה-02 של המאה ה- 02 או‬ ‫בזימבבואה של העת המודרנית, ובאיזורים כושלים נוספים.‬ ‫הנקודה החשובה בנוגע למשכורות היא לא המידה שבה הן גבוהות – אלא המידה שבה הן‬‫גבוהות ביחס למחירים אחרים. זו אינה המידה שבה אדם בודד מרוויח החיונית לרמת החיים‬ ‫שלו – אלא עד כמה הוא יכול לרכוש באמצעות הכנסותיו.‬ ‫משכורות אמיתיות מייצגות את הכנסתו של אדם במונחים של כוח רכישה – כמה סחורות‬ ‫ושירותים המשפרים את החיים הכסף שלו יכול לקנות בשוק. אחרי הכל, עושר אינו כסף;‬ ‫עושר הוא סחורות. סכום הכסף שנמצא בבעלותו של אדם אינו חיוני לרמת החיים שלו. הוא‬ ‫אינו יכול לאכול או ללבוש או לחיות משטרות כסף או מזהב. מה שחיוני לרווחתו החומרית‬ ‫היא כמות המזון, המקלט, הביגוד, התחבורה, הרפואה וכו אןתם הוא יכול לרכוש בתמורה‬‫לכספו. אם כסף, ולא סחורות, היו עושר, הממשלה הייתה יכולה להבטיח שגשוג אוניברסאלי‬ ‫באמצעות הדפסה וחלוקה של טריליוני דולרים – אך שיטה זאת אינה עובדת; זוהי התמצית‬ ‫של האינפלציה, וכל שהיא משיגה הן עליית מחירים, ולא את האספקה של הסחורות‬ ‫והשירותים.‬ ‫קיימת רק דרך אחת ליצור שגשוג מקיף באומה מסויימת או ברחבי העולם: ליצור אספקה‬ ‫שופעת של סחורות ביחס לדרישה להןאשר בתורה מורידה את המחירים של הסחורות‬ ‫החיוניות ומבססת את העליה במשכורות האמתיות.‬‫הדרך היחידה להשיג זאת היא להגדיל באופן משמעותי את הכוח היצרני של בני האדם. הם‬ ‫חייבים להפיק הרבה יותר מהסחורות הנדרשות על ידי חייהם מאשר היו מסוגלים בעבר.‬ ‫הדרך בה דבר זה מושג הינה על ידי קידום המדע התיאורטי, את המדע השימושי ואת‬ ‫הטכנולוגיה – ואת היישומים שלהם , בצורה של תיעוש, כדי לייצור סחורות ומוצרים.‬ ‫9‬
  10. 10. ‫המדע הכלכלי מנבא שהייצור של כמות גדלה באופן עצום של סחורות – אספקה‬ ‫המתפתחת ביחס לדרישה אליה – תוריד בסופו של דבר את המחירים, תעלה את ההכנסה‬ ‫האמיתית, ותיצור רמת חיים גבוהה יותר. המהפכה התעשייתית הבריטית הגדילה באופן‬ ‫ניכר את כמות הסחורות. מה הייתה השפעתה על רמת החיים של האנשים?‬ ‫כיום, בתחילת המאה ה- 12, לאחר כמעט מאה שנים של ויכוחים, ההיסטוריונים הכלכליים‬ ‫הגיעו להכרעה. ברוב המאה ה- 02, המחלוקת הייתה בין ה"אופטימיים" – אלה שטענו‬‫שהתיעוש העלה את רמת החיים של הפועלים – וה"פסימיסטים" – אלה שטענו שהוא הוריד‬ ‫אותה. המחלוקת הוכרעה.‬ ‫ניתוח סטטיסטי שבוצע על ידי היסטוריונים כלכליים מראה רווחים משמעותיים לכל סוגי‬ ‫הפועלים במהלך התקופה הזאת. השיפור הכללי לתקופה שבין 1581-1871 מראה עליה‬ ‫ממוצעת במשכורת האמתית של 06 אחוזים לחקלאים, יותר מ- 68 אחוזים לבעלי צווארון‬ ‫כחול, ויותר מ- 041 אחוזים עבור כלל הפועלים, ובכללם בעלי צווארון לבן. היסטוריונים‬ ‫כלכליים מובילים כמו פיטר לינדרט וגפרי וויליאמסון מציינים: “הראיות מראות שהרווחים‬ ‫החומריים היו גדולים אף יותר לאחר 0281 בהשוואה לטענות הקודמות של‬ ‫האופטימיסטים...”‬ ‫וויליאמסון מסכם: “אחרי תקופה ארוכה של סטגנציה [שהתמשכה מאות שנים במהלך‬‫התקופות הקדם-קפיטליסטיות והקדם-תעשייתיות], המשכורות האמיתיות של בעלי הצווארון‬ ‫הכחול הוכפלו בין השנים 0581-0181. זוהי עליה גדולה בהרבה בהשוואה לזו שהורו עליה‬ ‫האופטימיסטים בעבר... המחלוקת על המשכורות האמיתיות בתחילת המאה ה- 91 נגמרה:‬ ‫הפועל הממוצע שיפר את מצבו יותר בכל עשור החל משנות ה- 03 של המאה ה-91‬ ‫בהשוואה לכל עשור בעשורים שקדמו ל- 0281.” למרות שהחוקרים נוטים להיות זהירים‬ ‫בנוגע להכללות רחבות מנתונים אמפיריים, יש כלכלנים הטוענים שהראיות לפיהן‬ ‫המשכורות הריאליות של העובדים כתוצאה מהמהפכה התעשייתית של אנגליה עלו‬ ‫"נחרצות".‬‫מבקרי הקפיטליזם הדוגלים בכתביו של מרקס שוגים לעיתים קרובות ומאמינים שפועל, בשל‬ ‫העובדה שהוא מוכר את עבודתו למעביד, אינו עובד עבור עצמו. שהוא עובד עבור המעסיק‬ ‫שלו המקווה להרוויח רווח ניכר, חלקו מעבודתו, וזה ברור. אך מה שהם מחמיצים לעיתים‬ ‫קרובות הוא שהעובד מקבל הרבה יותר מאשר משכורת בתמורה. בשל העובדה‬ ‫שהמערכת של הייצור ההמוני יוצרת שפע של סחורות זולות, המשכורות רוכשות כמות‬‫הולכת וגדלה של מזון, פחם, ביגוד וכו. כתוצאה מכך לו ולבני משפחתו יש יותר מזון, בגדים‬ ‫חדשים ונקיים יותר ללבוש, ויותר דלק שבאמצעותו הם יכולים לחמם את בתיהם ולבשל את‬ ‫מזונם. הייצור המוגבר מלווה במקביל בצריכה כללית מוגדלת, גם על ידי הפועלים. במובן‬ ‫חשוב, הוא עובד למען עצמו – לרווח האישי שלו ולהטבת מצבו.‬ ‫ההוגה האוסטרי הדגול, לודוויג פון מיזס, אולי הכלכלן הבולט ביותר במאה ה- 02, מדגיש:‬ ‫“העובדה המדהימה לגבי המהפכה התעשייתית, היא שהיא פתחה עידן של ייצור המוני‬ ‫לצרכי ההמונים. משתכרי המשכורות לא דואגים רק לרווחתם של האנשים האחרים‬‫[כאריסים באחוזה פיאודלית]. הם בעצמם הצרכנים העיקריים של מוצרי המפעלים. העסקים‬ ‫הגדולים תלוים בצריכה המונית.”‬‫חוקי הטבע מתקיימים – בכלכלה כמוו גם בפיזיקה. בדיוק כפי שבלתי אפשרי שאדם כלשהו‬ ‫יקפוץ מהתצפית של מגדל האמפייר סטייט ויעוף לאירופה בנפנוף זרועותיו, כך גם בלתי‬ ‫אפשרי להגדיל בצורה אדירה את אספקת הסחורות באופן יחסי לדרישה ובכך להוריד את‬ ‫רמת החיים של האנשים בחברה חופשית. לשם הבהירות: אלה הם אינם מקרים בלתי‬ ‫01‬
  11. 11. ‫סבירים – הם בלתי אפשריים. ראוי לזכור בהקשר זה את האמירה המפורסמת של הכלכלן‬ ‫הצרפתי בן המאה ה- 91, זאן בפטיסט שאמר: “ייצור, ייצור, זה כל העניין!”‬ ‫עובדות ההיסטוריה הכלכלית האלו עולות בקנה אחד עם העקרונות – ועם התחזיות – של‬ ‫המדע הכלכלי. אם נשלב אותן, הן מהוות הבנה משולבת של האופן שבו רמת החיים עולה‬ ‫באופן ניכר בקרב אנשים שסבלו בעבר מעוני מייאש.‬ ‫נקודה קשורה: מבקרי הקפיטליזם מאשימים אותו לעיתים קרובות בעוני הבלתי אנושי של‬ ‫הפועלים בימים המוקדמים של השיטה. משמעות הטענה היא ביצוע כשל לוגי של השמטת‬ ‫ההקשר. לא ניתן להבין אף תופעה באופן מבודד מהגורמים והנסיבות שהובילו להיווצרותה.‬ ‫האומללות שוברת הלב של ההמונים באירופה לפני המהפכה התעשייתית תועדה בצורה‬ ‫נרחבת – עולם עני למעט כמה אריסטוקרטים והאנשים המוחזקים על ידיהם; עולם המוזן‬ ‫ומבוסס על פיאודליזם ועל מורשתו, זה הוא העולם שהקפיטליזם ירש עם עלייתו‬ ‫ההיסטורית בסוף המאה ה- 81.‬ ‫להתעלם מכך, משמעו לדחות את העובדות ביחס להתחלה הענייה הזאת. להמשיך לאחר‬ ‫מכן, ולהאשים את הקפיטליזם בגרימת העוני, בשעה שהוא פועל לעקור אותו – ומבחינה‬ ‫היסטורית, במהירות – הוא ביצוע של כשל לוגי וחוסר צדק משווע; כזה, שמבקש לגדוע את‬ ‫התמיכה בקפיטליזם, ובכך מחסל את התקווה היחידה של עניי העולם להפוך לבני מעמד‬ ‫הביניים.‬ ‫בקצרה: ההמונים באירופה התקיימו ברמת רעב או ברמה קרובה ממנה במשך יותר מאלף‬ ‫שנים. הקפיטליזם העלה את רמת חייהם באופן משמעותי בתוך מאה שנה.‬ ‫בנוסף, עליית המשכורות הריאליות באומות הקפיטליסטיות שמו קץ למנהג הפרימיטיבי של‬ ‫עבודת ילדים. במשך מאות שנים טרום הקפיטליזם, ילדים ביצעו עבודות קשות בשדות או‬ ‫בתעשיות ביתיות; בימים המוקדמים של הקפיטליזם, הם עבדו במפעלים. הסיבה לכך היא‬ ‫ברורה: ההורים היו עניים מכדי לתמוך בילדיהם; במקרים רבים גם עניים מכדי לתמוך‬ ‫בעצמם. ילדים עבדו באופן מילולי על מנת לאכול. העלייה של השכר הראלי בזכות‬‫הקפיטליזם התעשייתי הובילה לכך שבפעם הראשונה בהיסטוריה מיליוני הורים מסוגלים היו‬ ‫לספק את צרכי ילדיהם ללא הזדקקות לשכר עבודתם של הילדים.‬ ‫החקיקה נגד עבודת ילדים בהעדרה של עלייה ראלית בשכר הינה רשעות אכזרית – היות‬ ‫והיא גוזרת רעב על אלפים, כנראה מיליונים, של ילדים עניים ונואשים. כיום, עבודת ילדים‬ ‫מתקיימת רק במדינות העולם השלישי שאינן קפיטליסטיות, משום שבהיעדר הקדמה‬ ‫הטכנולוגית אי אפשר ליצור אספקה רחבה של סחורות, ובעקבות זאת בלתי אפשרי עבור‬ ‫מיליוני הורים לספק את צרכי ילדיהם.‬ ‫באופן בלתי מפתיע, תוחלת החיים החלה לעלות במהלך המהפכה התעשייתית, וטיפסה‬ ‫גבוה יותר מאמצע שנות ה- 03, שם נעצרה למשך מאות שנים. לדוגמה, לפי אדוארד ריגלי‬ ‫ור.ס. שופילד, הדמוגרפים המובילים בבריטניה ביחס לאותה תקופה, בשנת 1451, תוחלת‬‫החיים בבריטניה הייתה 57.33 שנים. היא עלתה וירדה לאחר מכן בטווח מוגבל – אך בשנת‬ ‫1671, בערב המהפכה התעשייתית היא הייתה רק 32.43 שנים. היא עלתה, במומוצע,‬ ‫בפחות משנה וחצי במשך זמן רב יותר ממאתיים שנה.‬ ‫בניגוד לכך, בשנת 1181, תוחלת החיים הייתה 95.73; בשנת 1581, היא טיפסה ל-‬ ‫45.93; ובשנת 1781 ל- 13.14. במהלך המהפכה התעשייתית, תוחלת החיים הממוצעת‬ ‫עלתה ביותר משבע שנים במשך מאה שנים. עד סוף המאה ה- 91, המגמה הייתה מגמת‬ ‫11‬
  12. 12. ‫עלייה ברורה. הכלכלן האמריקאי הנודע, גוליאן סימון, ערך חיבור נרחב על מצב האנושות,‬ ‫המתעד את העליה ואת סיבותיה. “ברור שהתקדמות עקבית מתחילה מיד לאחר סוף‬ ‫המאה ה- 91, ומואצת אחרי 5-1781”.‬ ‫התקופה שלפני המהפכה התעשייתית מסוגלת היתה ליצור רק סטיות קטנות בתוחלת‬ ‫החיים, בממוצע עד שנות ה- 03 המאוחרות, אך המהפכה התעשייתית יצרה תנועה‬‫מתמשכת כלפי מעלה. ההיסטוריון הכלכלי המוערך, ר.מ. הארטוול, מדגיש: “אנשים חיו יותר‬ ‫משום שנהנו מתזונה משופרת ומחסה, מנקיון ובעקבות זאת היו פגיעים פחות למחלות‬ ‫זיהומיות... במיוחד בתנאי חיים משופרים". ושוב מספרו של סיימון – נקודה מעמיקה‬ ‫למחשבה: “נדרשו אלפי שנים כדי להעלות את תוחלת החיים מתחילת שנות ה-02 ועד‬ ‫לשנות ה- 02 המאוחרות לחיי האדם. לאחר מכן במאתיים שנה האחרונות בלבד, אורך‬‫החיים... במדינות המתקדמות [כלומר, המתועשות] קופץ מפחות מ- 03 שנים לכ-57 שנים".‬ ‫השורה התחתונה בנוגע לנושאים המעשיים היא שאנשים חיו לאורך זמן רב יותר וברמת‬ ‫חיים גבוהה יותר. פיטר גיי, החוקר המודרני המוביל של תקופת ההשכלה, מספר לנו: אנשי‬ ‫התקופה הזאת "חוו תחושה נרחבת של עצמה על הטבע... המחזורים חסרי הרחמים של‬ ‫המגיפות, הרעב, החיים המסוכנים והמוות המוקדם... המרוץ במקום של הקיום האנושי –‬ ‫נראה סוף סוף כפונה ליישום המחשבה הביקורתית". זה קרה בתקופה זו, בשל ההנחות‬ ‫והערכים העמוקים ביותר שלה – המחוייבות שלה ל"חקירה וביקורת", לחשיבה רציונאלית‬ ‫עצמאית – ובזכות אלה גיי טוען שהאדם המערבי נהנה מ"התאוששות מערכת העצבים".‬ ‫רכיב עיקרי של השיקום הזה הוא שבהינתן העיקרון של זכויות הפרט, האנשים לא רק חיו‬ ‫זמן רב יותר, הם גם היו חופשיים יותר, כלומר, מבחינה חוקית הם היו חופשיים לעסוק‬ ‫בענייניהם, באהבותיהם, לחיות לפי הערכים שלהם, ולמצוא את אושרם. חיי האדם הפכו‬ ‫טובים וארוכים יותר, מבחינה איכותית וכמותית גם יחד.‬ ‫הסיבות הפילוסופיות לקדמה‬ ‫סיבות אלה יכולות להיות מוסברות באופן פשוט ותמציתי. העיקרון של זכויות הפרט קובע‬ ‫שחיי אדם אינם שייכים למדינה או לאל – אלא לו עצמו. הן משחררות את האנשים להשיג‬‫את אושרם. בשחרור האנשים לפעול למען רווחתם הם מגינים על הטובים שבקרב האנושות:‬ ‫אלה המקדישים את עצמם באופן המודע ביותר לשימוש במחשבתם.‬ ‫חייו של גיימס וואט, לדוגמה – או של גוזף פריסטלי או תומס טלפורד או של אחד מאלפי‬‫הממציאים האחרים – אינם שייכים עוד למלך או לברון הפיאודלי או לכנסייה. הם שייכים לו.‬ ‫בהתחשב בעיסוקו של וואט ברכישת ידע, בהשכלה ובאופן ספציפי בתכונות המעשיות של‬‫עצמת הקיטור, הוא חופשי לחקור את התופעה הזאת, להשיג הבנה מעמיקה שלה, להמציא‬ ‫מתקן לייצור של מנוע הקיטור, לשפר אותו, למכור אותו למעמד העולה של היזמים‬ ‫והתעשיינים, לצבור הון שהורווח כראוי, וכו.‬ ‫אם ממשלה מגינה על זכותו החוקית של פרט לחייו, במעשה זה, היא מגינה גם על זכותו‬ ‫למחשבתו. אלה המקדישים את עצמם במיוחד לחשיבה עצמאית, לפיתוח רעיונות מקוריים,‬ ‫לגילוי ידע חדש, להמצאת מוצרים חדשים, וכו, משוחררים לעשות כן. זוהי הסיבה,‬‫שמבחינה היסטורית, כאשר העיקרון של זכויות הפרט השיג דריסת רגל תרבותית בבריטניה‬‫ובאמריקה בתקופת עידן התבונה, עידן ההשכלה, ותוצאותיהם, הזרם של הקדמה בתחומים‬ ‫השונים דמה לנס שעמד בניגוד חד לניוון של המאות שקדמו להם.‬ ‫21‬
  13. 13. ‫בניגוד למצבו של האינדיווידואל בסטייטזים? – בין אם הוא חילוני או תיאוקרטי, ימי ביניימי‬‫או מודרני, אריסטוקרטי או צבאי או פשיסטי או קומוניסטי או אחר – בקפיטליזם, אדם שהוא‬ ‫עצמאי מבחינה אינטלקטואלית נהנה מעצמאות פוליטית מקבילה. אם הוא מנסח תיאוריה‬ ‫מהפכנית, כותב ספר מקורי ומדהים, ממציא מוצר חדש, מעמיד התנגדות מאתגרת בפני‬‫הרשות החילונית או הדתית – הוא אינו נדרש לרשות מהמדינה או מהכנסיה כדי להביא את‬ ‫הקדמה לתשומת ליבם של האנשים החושבים.‬ ‫בתיאוקרטיה, לדוגמה, צארלס דארווין היה מדוכא. בכפוף לנציונל סוציאליזם (שממנו ברח)‬ ‫אלברט איינשטיין היה מוצא להורג. תחת הקומוניזם (שממנו ברחו) מוחות עצמאיים דוגמת‬ ‫אלכסנדר סולזניצין ואיין ראנד הם היו מושמדים. אבל במסגרת הקפיטליזם, הוגים חופשיים‬ ‫אלה דורשים לאומץ אך ורק כדי לסכן את המוניטין שלהם, את העושר שלהם ואת הקריירה‬ ‫שלהם – ולא את החופש שלהם, את הבריאות שלהם, או את חייהם. מאבקו של המחדש‬ ‫בחברה חופשית הוא מאבק של רעיונות, ולא של כפייה פיזית.‬ ‫בקפיטליזם,מתקיים שוק חופשי של רעיונות, שבו טמון וממנו עולה השוק החופשי ומתפתח‬ ‫של סחורות.‬ ‫תקופה זו מדגימה את המיקרו-קוסמוס שאותו הקפיטליזם לסה-פייר – השיטה של זכויות‬‫האדם – מציע לאנושות באופן תמידי: את הזכות ליישם את מחשבתו של אדם בשירות קיומו‬ ‫על פני האדמה – ואת הקדמה מעניקת החיים שבאה בהכרח בעקבותיה.‬ ‫אך אם המערכת הקפיטליסטית הייתה יכולה לדבר, ברגע ההיסטורי הזה, סביר להניח‬‫שהייתה צועקת: “עוד לא ראיתם כלום!” משום שהשגשוג התרבותי של בריטניה, מעבר לים‬ ‫בצפון אמריקה, במאה ה- 91 הביא את הקדמה המדהימה ביותר במדעים השימושיים,‬ ‫בטכנולוגיה ובעלייה בתנאי החיים שאי פעם ראה העולם – לפני כן ומאז.‬ ‫31‬

×