‫מנהלי פרויקטים- ראש אחר‬
                   ‫על הכשרת מנהלי פרויקטים ברוח סיפור וסימפוניה‬


    ‫"העשורים האחרונים השתייכו לאנשים מסוג מסוים שחשבו באופן מסוים – מתכנתי מחשבים שיכלו לפצח‬
      ‫קודים, עורכי דין שיכלו לנסח חוזים במיומנות,בוגרי ִ נהל עסקים שאוהבים להתעסק במספרים. אולם‬
                                             ‫מ‬
     ‫מפתחות הממלכה עוברים לידיים אחרות. העתיד שייך לאנשים מסוג שונה לחלוטין, בעלי מחשבה שונה‬
    ‫לחלוטין – אנשים המסוגלים ליצור, להביע אמפתיה ,להבחין בדפוסים וליצור משמעות - אמנים, ממציאים,‬
                              ‫מעצבים, מספרי סיפורים ,מטפלים, מעודדים"‬

    ‫דניאל פינק, "ראש אחר"‬


‫הציטוט לעיל של דניאל פינק מצביע על מהפך – העבר עבר, העתיד יהיה שונה לחלוטין. אנחנו מציעים לראות‬
     ‫בו הזמנה לחשיבה. לא מדובר בהכרח על נטישת שיטת החשיבה הראשונה, המכונה בספרו חשיבה של‬
      ‫'המוח השמאלי' ואימוץ השיטה החדשה 'המוח הימני', אלא על שילוב של סוגי חשיבה שונים ובצידם גם‬
                                                                      ‫פרקטיקות מורכבות ומשולבות יותר.‬

                                                        ‫א. מחשבות על מנהיגות וניהול פרויקטים‬
    ‫היבטים מגוונים של ניהול ומנהיגות עוברים שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. מציאות השוק משתנה,‬
  ‫מהפכת המידע והרשתות החברתיות מעצבים מחדש רבים מתחומי החיים שלנו. לצידם הולכת ומשתנה גם‬
     ‫החשיבה על אודות מהותה של מנהיגות. כל אלו יוצרים תנועה של מעבר מתפישות הרואיות של מנהיגות‬
  ‫)המנהיג הקורא:"אחרי"( לתפישות חדשות ומורכבות יותר. במסגרת תפישות אלו, הניהול מוצג פחות ופחות‬
‫כתהליך לינארי של סיבה ותוצאה, הנמצא בשליטתו של מנהל אחד מוביל, ויותר כאוסף של תהליכים מורכבים,‬
       ‫לאו דווקא תוצאתיים ולינאריים, המערבים קבוצות גדולות יותר של אנשים ומדגישים את הצורך ביצירת‬
                                                         ‫אינטראקציה ומתן משמעות לעשייה –באשר היא.‬

   ‫ארגונים רבים בתעשיה הם במהותם ארגונים פרויקטאליים. הווה אומר: יצירת ערך כלשהי במשך פרק זמן‬
‫קצוב, לטובת מטרה כלשהי, עבור קבוצת אנשים כלשהי, ובמשאבים נתונים )בדרך כלל מוגבלים...(. לצידם גם‬
   ‫ארגונים שאינם פרויקטליים משתמשים, יותר ויותר, בתפישות ובשיטות של ניהול פרוייקטים לקדם נושאים‬
     ‫כאלו ואחרים פנימה והחוצה, לטובת לקוחות וממשקי גומלין. השינויים המהירים בשוק, התפתחות הרגלי‬
 ‫ה"צריכה" של לקוחות, הגלובליזציה ומה שמכונה "השטחת העולם", מחדדים את הצורך בגמישות ובמהירות‬
‫)'זמישות', ‪ ,(Agility‬ביחסים מורכבים כאוטיים, להבדיל מיחסים מקובלים, הירארכיים, ומעודדים מעבר למבנים‬
  ‫גמישים ומטריציוניים. השווקים המשתנים תזזיתית, ומהירות התפתחות הטכנולוגיה מכתיבים צוותי משימה‬
                                         ‫"אד הוקיים" המורכבים ומפורקים אל מול משימה/לקוח/נושא/שוק.‬

        ‫בשנים האחרונות,בארגונים רבים, מגמת המעבר לצוותי פרויקט "פר" משימה ומגמת המעבר למבנים‬
                                                                             ‫מטריציוניים מזינות זו את זו.‬
‫ב. מנהלי פרוייקטים – המוח השמאלי‬
      ‫מנהלי הפרוייקטים, לאור המתואר בפרק הקודם, הופכים אף יותר מרכזיים ומשמעותיים משהיו בעבר,‬
    ‫בהובלת תהליכי העבודה- אך תפקידם הופך להיות מורכב הרבה יותר. פרוייקטים מנוהלים בלוחות זמנים‬
  ‫קצרים, בתנאי עמימות ואי ודאות ובמסגרות תקציביות קשיחות. הם מתבצעים בצוותים חובקי עולם ונשענים‬
  ‫על אחוזים גבוהים ביותר של תקשורת וירטואלית. ברוב הארגונים המטריציוניים, צוות הפרוייקט הוא לא רק‬
   ‫רב-לאומי וגלובלי, אלא גם רב-מקצועי ומורכב מאנשים בעלי אוריינטציות שונות, המדווחים למנהלים שונים‬
   ‫ולאו דווקא למנהל הפרוייקט. השפות אינן רק השפות הלאומיות- ממדינות הלאום מהן מגיעים חברי הצוות.‬
   ‫השפות הן רב דוריות, רב פרופסיונאליות ונשענות על ידע שונה ואחר המקשה, מן הסתם, על ניהול דיאלוג‬
                                                              ‫בעל משמעות אחידה בכל נקודה ונקודה.‬

‫בתנאים אלו, מנהלי הפרויקטים מתעדפים, מווסתים, מתאמים ומנווטים כסף, ידע, חשיבה, זמן ואנשים. תחת‬
  ‫לחץ מתמיד ויעדים אגרסיביים של זמן - ותקציב, עליהם להניע אנשים שונים ולסנכרן אותם, על- פי רוב ללא‬
                                                                                   ‫סמכות פורמאלית.‬

‫בסביבה כזו, רמת הצורך בלינאריות היא גבוהה מאוד. קשה, עד כמעט בלתי אפשרי, להסתדר ולהצליח לנהל‬
 ‫פרוייקטים בארגונים מטריציוניים ללא כלים, ידע ושיטות ניהול המבטיחות, לפחות לכאורה, קשר ברור וסיבתי‬
  ‫בין פעולה לתוצאה ובין תשומות לתפוקות. היו מי שהיטיבו לנסח זאת כך: "איכות התוצר היא תוצאה ישירה‬
 ‫של איכות התהליך שהביא ליצירתו". לכן, גם הכשרת מנהלי פרוייקטים, בכל רחבי העולם, מתמקדת, במידה‬
  ‫רבה של צדק, בשיטות ניהול הפרוייקטים הנשענות על תפישות לינאריות המעמידות במרכז תכנון מדוקדק,‬
‫אנליזות מעמיקות ושימוש בכלים מתקדמים, טכנולוגיים ואחרים, לצורך תכנון, ניתוח וניהול סיכונים ותקציבים,‬
                                                                                 ‫ניטור, מעקב ובקרה.‬

                                           ‫אין ספק שזה חשוב. אפילו חשוב מאוד. אבל זה לא הכל....‬

     ‫הסטטיסטיקות המוכרות בעולם ניהול הפרויקטים מצביעות על מגמת שיפור. "רק" קצת פחות מ%07 מן‬
  ‫הפרוייקטים אינם מצליחים במונחי עמידה בתקציב, בלוחות זמנים או גרוע מזה, ביעדים ובתוצרים. הנתונים‬
          ‫הללו משמחים בסך הכל, נתונים משנות התשעים הראו אי הצלחה חלקית או מלאה של כ%48 מן‬
                                                                                        ‫הפרוייקטים.‬

    ‫לא לגמרי ברור מדוע אחוז גבוה כל - כך של פרויקטים אינו מצליח, ומטרת המאמר הזה אינה לפענח את‬
‫החידה הזו, אלא רק להציע כיוון נוסף,אפשרי, לשיפור ביצועיהם של מנהלי פרויקטים. ללא יומרות "לינאריות".‬
‫בבחינת "אם תעשו ככה – תשפרו ב%2 את העמידה ביעדי הפרוייקט", נציע עוד זווית אפשרית להסתכלות על‬
 ‫מרכיבי התפקיד של מנהלי הפרוייקטים וכתוצאה מכך גם על תהליכי ההכשרה שלהם, שעשויה, לכל הפחות,‬
                                                                       ‫לשפר את איכות החיים שלהם.‬




                                                ‫2‬
‫ג. "הכל בראש" – חשיבה משולבת‬
                                                   ‫נחזור לדניאל פינק, המציע בספרו "הראש האחר", כיווני‬
                                                       ‫חשיבה מעניינים, בהקשר של ניהול ומנהיגות בכלל -‬
                                              ‫ובהקשר של ניהול פרוייקטים בפרט. הוא מתייחס לראש אחר‬
                                                                ‫של כל פרט ובו זמנית גם ל"ראש הארגוני".‬

                                              ‫פינק מתאר תזוזה שהוא מכנה ' ֵיסמית' המונעת ע"י שלושה‬
                                                                     ‫ס‬
                                                       ‫כוחות חברתיים וכלכליים: שפע )‪ ,(Abundance‬אסיה‬
                                                               ‫ואוטומציה1. כוחות אלו דוחפים אותנו מעידן‬
                                                                               ‫המידע )‪(Information Age‬‬

                                                   ‫שמשמעותו כלכלה וחברה המושתתות על יכולות לוגיות,‬
                                               ‫ִיות )‪ (Knowledge Workers‬אל עבר העידן‬
                                                                                   ‫רציונאליות לינאר‬
                                                                                        ‫ו‬
  ‫התפישתי )‪ (Conceptual Age‬שמשמעותו כלכלה וחברה המושתתות על המצאה, אמפתיה והיכולת לראות‬
‫את התמונה הכוללת )‪ .(Creators and Empathizers‬המעבר בין העידנים מצריך שינוי בראש, או יותר נכון שינוי‬
‫בשימושים שאנו רגישים לעשות בחלקים שונים של הראש. פינק מדגיש כי בגזרת חקר המוח עדיין רב הנסתר‬
  ‫על הגלוי, ובכל זאת הוא משתמש בטרמינולוגיה המקובלת על מנת להסביר שכל אחר מאיתנו יכול להתרגל‬
                            ‫להשתמש, במידה זו או אחרת, במגוון גדול יותר של חלקים חשיבתיים ורגשיים:‬

‫"המוח שלנו מחולק לשתי המיספרות. ההמיספרה השמאלית היא רציפה, לוגית ואנליטית. ההמיספרה הימנית‬
 ‫אינה לינארית אלא אינטואיטיבית והוליסטית. אבחנות אלו מתוארות לעתים קרובות כקריקטורות, שהרי אנחנו‬
          ‫מגייסים את שני חצאי המוח שלנו אפילו לביצוע הפעולות הפשוטות ביותר. אולם ההבדלים בין שתי‬
        ‫ההמיספרות מניבים מטפורה חזקה שבאמצעותה נוכל להבין את ההווה שלנו ולעצב את עתידנו. כיום,‬
‫המיומנויות המוגדרות של העידן הקודם – יכולותיו של "המוח השמאלי" אשר העניקו כוח לעידן המידע – עדיין‬
   ‫נחוצות, אך אין בהן די. היכולות שנהגנו לבוז להן או להמעיט בערכן – יכולות "המוח הימני", הכוללות יכולת‬
                               ‫המצאה, אמפתיה, שמחה ומשמעות – יקבעו יותר ויותר מי יפרח ומי יקמול".‬




     ‫1 שפע חומרי הגורם לנו לצרכים שמעבר לחומרי, אסיה כסימבול לכך שכל דבר יכול לצאת למיקור חוץ, וטכנולוגיות‬
                                                ‫עתירות ידע אשר מבטלות את הצורך בסוגים מסוימים של עבודה‬


                                                   ‫3‬
‫העידן החדש, לשיטת פינק, יתבע מכל אחד מאיתנו שני כישורים מרכזיים:‬

 ‫תפישה מתקדמת - הכרוכה ביכולת להבחין בדפוסים ובהזדמנויות, ליצור יופי אמנותי ורגשי, לרקום‬   ‫1.‬
   ‫עלילה ולשלב בין מה שעל פניו נראה כמו רעיונות שאינם קשורים זה לזה ולהפוך אותם לדבר מה‬
                                                                                    ‫חדש‬

  ‫רגישות גבוהה - הכרוכה ביכולת להזדהות עם אחרים, להבין את דקויות האינטראקציה האנושית,‬      ‫2.‬
    ‫למצוא אושר ולגרום לאחרים למצוא אותו גם כן ולהתרומם אל מעל השגרה בחיפוש אחר מטרה‬
                                                                                ‫ומשמעות‬

‫יש בכישורים אלו, באופן שפינק מגדיר אותם, הקבלה מסוימת להיבטים מוכרים מעולם האינטליגנציה‬
                      ‫רגשית, אך הוא מוסיף עליהם נדבכים מרכזיים של חדשנות, יצירתיות ועוד.‬

‫משני הכישורים הללו גוזר פינק שש יכולות )"ששת החושים"( שלטענתו קובעות- ויקבעו במידה רבה‬
     ‫אף יותר הצלחה מקצועית ושביעות רצון מקצועית: עיצוב. סיפור. סימפוניה. אמפתיה. משחק.‬
                                                                               ‫משמעות.‬



                                                          ‫‪Not just function but also DESIGN‬‬
 ‫מעבר מפונקציונליות טהורה למסר, או מוצר, המגייס ומגרה את החושים )אייפון להבדיל מטלפונים ניידים‬
                                                                               ‫קודמים כדוגמא(‬

                                                      ‫סיפור- ‪Not just argument but also STORY‬‬

  ‫בנייה של סיפור או נרטיב שמשלב משמעות, מסר ואת החושים באת מה שעושים )מוצר, שירות, תהליך,‬
                                                                        ‫פרוייקט, שלב בפרוייקט(‬

                                                  ‫סימפוניה - ‪Not just focus but also SYMPHONY‬‬

   ‫דגש על "התמונה הגדולה", חיבורים חדשים בין דברים שונים, המצאה )‪ – (Invention‬במובן של יצירת‬
                         ‫קומפוזיציה חדשה, וריאציות חדשות על הקיים, שימוש במטאפורות ואנלוגיות.‬

                                                    ‫אמפתיה - ‪Not just logic but also EMPATHY‬‬

                       ‫כל מה שמעבר ללוגיקה ורציונליות בלבד. שילוב רגשות ואינטואיציות בכל עשייה‬

                                                    ‫משחק - ‪Not just seriousness but also PLAY‬‬

   ‫שילוב הומור, קלילות ו"חוסר דאגה" בעסקים לצד מימוש האפשרות, מידי פעם, להפוך את מה שעושים‬
                                                                                       ‫למשחק‬

                                        ‫משמעות - ‪Not just accumulation … but also MEANING‬‬

                                                    ‫הדגשת מטרת המסע, מתן משמעות לכל עשייה‬


                                              ‫4‬
‫ד. מנהלי פרוייקטים – הכשרה משולבת, מוח שלם: סימפוניה‬
 ‫מרכזיותם של מנהלי הפרויקטים בעשייה הארגונית מחייבת חשיבה מעמיקה על תהליכי ההכשרה שלהם. על‬
‫ההכשרה להקנות להם תפישה, מיומנויות וכלים אשר ישרתו, בצורה הטובה ביותר, את התפקוד שלהם ) ‪Well‬‬
 ‫"‪ ("Doing‬ובמידה רבה גם את איכות החיים שלהם )"‪ ("Well Being‬בהתמודדות עם מורכבות, אחריות, עומס‬
    ‫והפערים המפורסמים בין סמכות לאחריות. אנו בהחלט ממליצים לבסס את ההכשרה על השיטות והכלים‬
    ‫הלינאריים והלוגיים ועל תורת ניהול הפרוייקטים העדכנית ביותר. מנהלי הפרויקטים שם על מנת לנהל את‬
‫הפרויקט! למידה סיסטמתית לפי עקרונות ה‪ ®PMBOK‬וקבלת הסמכה מסודרת של ה‪ PMP‬הן הכרחיות לצורך‬
     ‫התנהלות אחודה ומסונכרנת של ניהול פרוייקטים בתוך ארגון ובין ארגונים שונים. החשיבה הסיסטמטית,‬
                                            ‫הכלים והשיטות הכלולים בעולם הזה הם בעלי ערך מוסף רב.‬

 ‫יחד עם זאת, גם ההכשרה היא סיפור וסימפוניה. אם העתיד שייך לחיבור בין חלקי המוח, ההכשרה תובעת‬
  ‫סיפור )להלן – מחזור חיי פרוייקט( ומחייבת סימפוניה – חיבור בו זמני של חלקים שונים בתפקוד ובתפקיד‬
‫מנהלי הפרוייקטים – צלילים שונים שמנגנים יחד. זה כמובן איננו חידוש, בתקופה האחרונה יותר ויותר תכניות‬
    ‫בניהול פרוייקטים מציעות גם סדנאות במיומנויות ניהול "רכות", הכוללות תקשורת בינאישית, הנעת חברי‬
 ‫צוות, ניהול ללא סמכות ותכנים נוספים. היבטים חשובים אלו מטופלים, בדרך כלל, כיחידות נפרדות העומדות‬
    ‫בפני עצמן, בין היתר עקב העובדה שאנשי המקצוע המובילים את ההכשרה באים מתחומי התמחות שונים‬
                                      ‫ולעתים קרובות משתמשים בשפות שונות, גם מילולית וגם מהותית.‬

 ‫למרבה הצער, ההפרדה בין תחומי עוצמות "המוח הימני" ו"המוח השמאלי" איננה משקפת את המציאות, בה‬
      ‫נדרשים מנהלים בכלל- ומנהלי פרויקטים, בפרט, להפעיל את שני חלקי המוח יחדיו. כמעט כל סיטואציה‬
                               ‫במחזור חיי הפרוייקט כוללת הפעלת תפישה, כלים ומיומנויות משני הסוגים.‬

     ‫ניקח כדוגמא את שלב תכנון הפרוייקט – לצד משימות כמו הגדרת תכולות, דרישות, תכנון תקציב, לוחות‬
‫זמנים וניתוח סיכונים, המצריכות יכולות אנליטיות, שליטה במספרים ובכלים טכנולוגיים רלוונטיים מתנהלים גם‬
  ‫תהליכי משא ומתן פנים ארגוניים על תקציב, לוחות זמנים, חלוקת עבודה, שעות אדם ועוד. אלו מצריכים, בו‬
 ‫זמנית, גם הפעלת יכולות תקשורת בינאישית, ניהול משא ומתן, בניית מערכות יחסים, ניהול קונפליקטים וגם‬
    ‫ביסוס מיצובו של הפרויקט בארגון )בתחרות על משאבים מול פרוייקטים אחרים(, ביסוס מיצובו האישי של‬
     ‫מנהל הפרויקט- ועוד. תכנון הפרויקט הוא ללא ספק שילוב של חיבור וניצוח על סימפוניה. שילוב המחייב‬
   ‫שימת דגש על סיפור, משמעות, אמפתיה ומשחק. ישיבת התנעת פרויקט היא סימפוניה, לא פחות מורכבת‬
    ‫שכוללת חיבורים של היבטים השונים מאוד זה מזה . היא מצריכה הכנה והצגה של יעדים, תכניות עבודה,‬
     ‫חלוקת משימות, גרפים ונתונים. אך היא דורשת גם התנהלות מקדימה נכונה מול כלל בעלי העניין וניהול‬
     ‫מורכב של דיון במסגרתו "מובאים לשולחן" עמדות, ציפיות, צרכים ואינטרסים ומתחילים להירקם נורמות‬
     ‫ודפוסי עבודה בפרוייקט, כמו גם מערכות יחסים ויחסי כוח. ושוב – אליבא דה פינק, דגש רב גם על עיצוב‬
                                                                                          ‫וסימפוניה.‬


                                                 ‫5‬
‫על הכשרה שהיא שיקוף של המציאות המורכבת, לשלב את כל האספקטים הרלוונטיים לעבודת מנהל‬
                                                             ‫הפרוייקט. עליה להיות סימפוניה !‬

‫המשמעות בפועל בתהליך ההכשרה היא התייחסות לתפישת תפקיד מנהל הפרוייקט בצורה משולבת, אפילו‬
                                         ‫הוליסטית, תוך למידת ותרגול של כלל הכלים והמיומנויות.‬

   ‫לכל מי שמרגיש שהרחקנו לכת, קחו בחשבון שחברות ענק, מובילות שוק, כבר מיישמות שילובים מהסוג‬
                ‫שפינק מדבר עליהם. בפרוקטר אנד גמבל, למשל, מלמדים עיצוב את כלל עובדי הייצור .‬




                                           ‫6‬
‫‪:Project Life Cycle‬‬




‫מחזור חיי הפרוייקט הוא הסיפור, הוא הנרטיב שמארגן את ההכשרה. גם בהיבטי מוח ימין שלה וגם בהיבטי‬
                                                                                 ‫מוח שמאל...‬




                                            ‫7‬
‫להלן תובא דוגמא לתהליך הכשרה משולב הנותן ביטוי לכלל חלקי הידע והמיומנויות כפי שצוינו לעיל:‬

                                    ‫תכולות‬                                                ‫נושא‬
                                                 ‫‪ ‬הגדרת תפקיד מנהלי פרויקטים‬
         ‫‪ ‬מרכיבי התפקיד ומשמעויותיהם; גבולות סמכות ואחריות בניהול הפרוייקט‬           ‫תפישת תפקיד‬
               ‫‪ ‬ציפיות פורמאליות ובלתי פורמאליות ממנהלי פרויקטים 063 מעלות‬
                                                                                      ‫)סביב יום אחד(‬
                                    ‫‪ ‬סגנון אישי בניהול פרוייקט – מחירים ורווחים‬
                        ‫‪ ‬לקיחת אחריות כוללת וראיה מערכתית )‪(Accountability‬‬
                                 ‫‪ ‬טרמינולוגיית ניהול פרוייקטים )שפה ומשמעויות(‬
                                             ‫‪ ‬מחזור חיי פרוייקט – נקודות מפתח‬
     ‫‪ ‬מנהל הפרוייקט כפועל במערכת ארגונית מורכבת: השפעה ללא סמכות, שכנוע‬             ‫מבוא כללי לניהול‬
                                              ‫וניהול מו"מ על משאבים משותפים‬
                                                                                         ‫פרוייקטים‬
                                                                                       ‫)בין 2-1 ימים(‬
                  ‫‪ ‬תקשורת בינאישית; העברת מסרים מורכבים וניהול קונפליקטים‬
        ‫‪ ‬התנהלות ו ‪ Managing up‬עם ריבוי ממונים בדיווח ישיר, עקיף וללא סמכות‬
                 ‫‪ ‬יצירת הגדרות ‪ high level‬לפרוייקט: תקציב, תכולות, לו"ז ראשוני‬
                                   ‫‪ ‬הבהרת דרישות הלקוח ותיאום ציפיות ראשוני‬          ‫שלב 1 - ייזום‬
                                                                                      ‫)בין 2-1 ימים(‬
               ‫‪ ‬מינוי מנהל פרוייקט וחברי צוות פרוייקט – הגדרות תפקיד ראשוניות‬
                            ‫‪ ‬קליטה ראשונית ותיאום ציפיות לחברי צוות הפרוייקט‬
                                                      ‫‪ ‬מיצוב ראשוני של הפרוייקט‬
‫‪ ‬תכנון הפרוייקט: הבנת צרכי הלקוח, הגדרת ‪ Scope of work‬ותרגומו לתכנית עבודה,‬
‫הגדרת אבני הדרך לפרוייקט )פנימיות וחיצוניות(, אינטגרציה בין הגורמים המעורבים‬
                                  ‫בשלב תכנון הפרוייקט, בניית תקציב הפרוייקט‬
                                                ‫‪ ‬בניית תכנית הסיכונים לפרוייקט‬
                                                  ‫‪ ‬ביסוס ומיצוב הפרוייקט בארגון‬      ‫שלב 2 – תכנון‬
               ‫‪ ‬התמצבות אישית-ניהולית מול הגורמים הרלוונטיים לפרוייקט - 063‬
     ‫‪ ‬ניהול ממשקים בשלב התנעת הפרוייקט: ביסוס יחסי עבודה אפקטיביים, תיאום‬
                                                                                      ‫)בין 5-4 ימים(‬

               ‫ציפיות ושת"פ עם עמיתים וממשקים )בדגש על משאבים משותפים(‬
                                  ‫‪ ‬קליטת חברי צוות פרוייקט ותיאום ציפיות מקיף‬
         ‫‪ ‬ביסוס הנעה ומוטיבציה בעבודה עם חברי פרוייקט ובמסגרת צוות פרוייקט‬
               ‫‪ ‬בנייה וניהול של צוות פרוייקטלי )רב מקצועי, רב דרגי, אד הוקי וכד'(‬
                                        ‫‪ ‬הכנה וניהול של ישיבות התנעת פרוייקט‬




                                                  ‫8‬
‫תכולות‬                                               ‫נושא‬
   ‫‪ ‬שיטות וכלים לקבלת דיווח שוטף על סטטוס הפרוייקט: לו"ז, משאבים, תקציבים‬
                                                             ‫‪ ‬ניהול סיכונים‬
                       ‫‪ ‬בחינת עמידה באבני דרך, תכנון מחודש )‪(Re-Planning‬‬
                        ‫‪ ‬ניהול ישיבות ודיונים )דגש על ישיבות סטטוס פרוייקט(‬   ‫שלב 3 – ביצוע,‬
                              ‫‪ ‬ניהול חברי צוות פרוייקט שאינם בסמכות ישירה‬      ‫מעקב ובקרה‬
‫‪ ‬ניהול העבודה השוטפת עם הממשקים, השפעה ללא סמכות ותחזוק שתוף הפעולה‬            ‫)בין 5-4 ימים(‬
                                      ‫עם כלל הגורמים המעורבים בפרוייקט‬
‫‪ ‬טיפול בסוגיות הנעה ושימור עובדים בפרוייקט לאורך זמן – שמירה על מתח עבודה‬
                                                                    ‫בריא‬
              ‫‪ ‬אימון וחניכה של חברי צוות במסגרת הפרוייקט, מתן וקבלת משוב‬
                                         ‫‪ ‬ניהול ציפיות 063 לאורך הפרוייקט‬
                                          ‫‪ ‬ניהול משברים אופייניים לפרוייקט‬
‫‪ ‬הובלת תהליכים רוחביים במסגרת הפרוייקט; הובלה והטמעה של שינויים רלוונטיים‬
            ‫‪ ‬התמודדות עם פוליטיקה ארגונית, תרבות ארגונית, תקשורת ארגונית‬
       ‫‪ ‬קבלת החלטות תוך התייחסות להבטים עסקיים רחבים ומתוך ראיה עסקית‬
                             ‫‪ ‬תהליכי הפקת לקחים ולמידה פנימית אפקטיבית‬
                                                                                ‫שלב 4 – סיום‬
                            ‫‪ ‬סגירת הפרוייקט מול הארגון, הלקוח וחברי הצוות‬
                                                                                ‫)בין 2-1 ימים(‬
                                             ‫‪ ‬הכרה והוקרה לצוות הפרוייקט‬
                                                                   ‫‪ ‬תיעוד‬
                                                           ‫‪ ‬ניהול ‪Account‬‬
                                                       ‫‪ ‬ניהול קשרי לקוחות‬
                                                                                 ‫ניהול בסביבה‬
                                                    ‫‪ ‬תיאום ציפיות עם לקוח‬
                                                                                  ‫עסקית וניהול‬
                                                          ‫‪ ‬הרחבת פעילות‬           ‫‪Account‬‬
                                                          ‫‪ ‬מיקסום רווחיות‬      ‫)במידה ורלוונטי,‬
                                                   ‫‪ ‬ניהול שביעות רצון לקוח‬    ‫ניתן לשלב בשלבי‬
                                                                                    ‫הפרוייקט(‬
                                                  ‫‪ ‬ניהול משברים מול לקוח‬
                               ‫‪ ‬הכרות עם השוק, המתחרים ושיקולים עסקיים‬




                                             ‫9‬
‫ה. חיזוק החשיבה המשולבת – כמה טיפים לחיים של סימפוניה‬
  ‫ולסיום מובאים לתועלת הקוראים כמה כיוונים מעשיים מאוד, שמציע פינק, לצורך אימון המוח בשילוב "ימין-‬
                                                                                                ‫שמאל":‬

                                                                                            ‫עיצוב‬
   ‫כתבו "יומן עיצוב" ונתחו בו לעצמיכם עיצובים שאתם רואים סביבכם – מה אתם אוהבים בהם ומה‬          ‫‪‬‬
                                                                                       ‫פחות.‬

                                                                      ‫קראו מגזינים של עיצוב‬      ‫‪‬‬

     ‫תעלו לכיוונים עיצוביים פריטים שעיצובם מעצבן אתכם – קחו פריט כזה בבית והשקיעו מחשבה‬          ‫‪‬‬
                                      ‫באופן שבו ניתן למתוח אותו לכיוונים חדשים שישפרו אותו‬

                     ‫קראו את המניפסט של המעצב כארים ראשיד בכתובת: ‪http://bit.ly/fILrnR‬‬           ‫‪‬‬

                                                                                            ‫סיפור‬
   ‫כתבו מדי פעם "מיני סאגה" - סיפור בן 05 מילים )זה ממש לא הרבה...(, עם התחלה, אמצע וסוף‬         ‫‪‬‬

                  ‫התנסו בסיפור סיפורים דיגיטליים – ב‪ Power Point‬או באמצעות תוכנות אחרות‬          ‫‪‬‬

  ‫ייסדו קבוצת מספרי סיפורים. אספו כמה חברים ובכל מפגש מנו אחד אחר כמאסטר מספר סיפורים‬            ‫‪‬‬

‫קראו את הספר "סיפור" מאת רוברט מקי, אחד המנחים המובילים באמריקה ובעולם לסדנאות כתיבה‬             ‫‪‬‬
   ‫יוצרת. מורה של הרבה מהתסריטאים, הבמאים והשחקנים האמריקאים )‪Story: ,Robert McKee‬‬
                            ‫‪(Substance, Structure, Style, and the Principles of Screenwriting‬‬

                                                                     ‫עוד שני ספרים מומלצים:‬      ‫‪‬‬

                            ‫‪Understanding Comics: The Invisible Art, by Robert McCloud. ‬‬
                                   ‫‪The Hero with a Thousand Faces, by Joseph Campbell. ‬‬
                                                                                        ‫סימפוניה‬
                                                             ‫הקשיבו למוזיקה, בייחוד קלאסית‬       ‫‪‬‬

‫"התפרעו על דוכן מכירת עי תונים" - קנו לעצמכם באופן מקרי לחלוטין 01 מגזינים שבחיים לא הייתם‬       ‫‪‬‬
               ‫קוראים. קראו בהם ורשמו מחשבות ותובנות שיכולות להיות רלוונטיות לחיים שלכם‬

   ‫ציירו. לא בגלל היופי. בגלל שבציור חייבים לראות את התמונה הכוללת, ואיך כל פרט משתלב בה‬         ‫‪‬‬

                                    ‫תעדו מטאפורות. תראו שתתחילו להשתמש בהם יותר ויותר‬            ‫‪‬‬

  ‫בנו לעצמיכם "לוח השראה" – שימו עליו כל עיצוב, רעיון או חומר שתופש את תשומת לבכם. אחרי‬          ‫‪‬‬
      ‫זמן אתם עשויים לגלות קשרים או יחסים לא צפויים ביניהם שיש להם פוטנציאל ליצירת דברים‬
                                                                                      ‫חדשים‬



                                               ‫01‬
‫אמפתיה‬
‫קחו שעורי משחק. משחק הוא אמפתיה, כניסה לנעליו של מישהו אחר ואימוץ לרגע של נקודת המבט‬         ‫‪‬‬
‫שלו על העולם, תפישותיו, רגשותיו והתנהגותו בסיטואציות שונות. שעורי משחק הם גם אחת הדרכים‬
                                                        ‫הטובות ביותר ללמד לדבר בפני קהל‬

                                                           ‫התנדבו. כל מילה נוספת מיותרת‬      ‫‪‬‬

                            ‫מלאו את אחד משאלוני אבחון אנטליגנציה רגשית הרציניים הקיימים‬      ‫‪‬‬

 ‫שבו בבית קפה, על ספסל ברחוב או בארוחת צהריים בחדר האוכל. הקשיבו לאנשים אחרים, שאתם‬          ‫‪‬‬
    ‫לא מכירים. נסו להבחים בכמה שיותר פרטים ונסו לדמיין את סיפור חייהם. זכרו שמדובר בדמיון‬
                                                                                  ‫שלכם...‬

                                                                                        ‫משחק‬
                                                                     ‫שחקו במשחקי מחשב‬        ‫‪‬‬

                                                                                      ‫משמעות‬
                                                ‫הכירו תודה על הדברים הטובים בחיים שלכם‬       ‫‪‬‬

                                ‫קראו ספרים דוגמת "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל‬          ‫‪‬‬

                                          ‫בקרו במבוכים )‪ – (Labyrinth‬אמיתיים או וירטואליים‬   ‫‪‬‬

       ‫החיים מורכבים וניהול פרויקטים הוא משחק שיש לנצח בו. ועל כך נאמר כבר: אל תאמר "הייתי צעיר.‬
                                                           ‫שיחקתי". שחק- והיית צעיר" )ברנרד שאו(‬




                                              ‫11‬

ראש אחר מאמרה של לילך וסרמן

  • 1.
    ‫מנהלי פרויקטים- ראשאחר‬ ‫על הכשרת מנהלי פרויקטים ברוח סיפור וסימפוניה‬ ‫"העשורים האחרונים השתייכו לאנשים מסוג מסוים שחשבו באופן מסוים – מתכנתי מחשבים שיכלו לפצח‬ ‫קודים, עורכי דין שיכלו לנסח חוזים במיומנות,בוגרי ִ נהל עסקים שאוהבים להתעסק במספרים. אולם‬ ‫מ‬ ‫מפתחות הממלכה עוברים לידיים אחרות. העתיד שייך לאנשים מסוג שונה לחלוטין, בעלי מחשבה שונה‬ ‫לחלוטין – אנשים המסוגלים ליצור, להביע אמפתיה ,להבחין בדפוסים וליצור משמעות - אמנים, ממציאים,‬ ‫מעצבים, מספרי סיפורים ,מטפלים, מעודדים"‬ ‫דניאל פינק, "ראש אחר"‬ ‫הציטוט לעיל של דניאל פינק מצביע על מהפך – העבר עבר, העתיד יהיה שונה לחלוטין. אנחנו מציעים לראות‬ ‫בו הזמנה לחשיבה. לא מדובר בהכרח על נטישת שיטת החשיבה הראשונה, המכונה בספרו חשיבה של‬ ‫'המוח השמאלי' ואימוץ השיטה החדשה 'המוח הימני', אלא על שילוב של סוגי חשיבה שונים ובצידם גם‬ ‫פרקטיקות מורכבות ומשולבות יותר.‬ ‫א. מחשבות על מנהיגות וניהול פרויקטים‬ ‫היבטים מגוונים של ניהול ומנהיגות עוברים שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. מציאות השוק משתנה,‬ ‫מהפכת המידע והרשתות החברתיות מעצבים מחדש רבים מתחומי החיים שלנו. לצידם הולכת ומשתנה גם‬ ‫החשיבה על אודות מהותה של מנהיגות. כל אלו יוצרים תנועה של מעבר מתפישות הרואיות של מנהיגות‬ ‫)המנהיג הקורא:"אחרי"( לתפישות חדשות ומורכבות יותר. במסגרת תפישות אלו, הניהול מוצג פחות ופחות‬ ‫כתהליך לינארי של סיבה ותוצאה, הנמצא בשליטתו של מנהל אחד מוביל, ויותר כאוסף של תהליכים מורכבים,‬ ‫לאו דווקא תוצאתיים ולינאריים, המערבים קבוצות גדולות יותר של אנשים ומדגישים את הצורך ביצירת‬ ‫אינטראקציה ומתן משמעות לעשייה –באשר היא.‬ ‫ארגונים רבים בתעשיה הם במהותם ארגונים פרויקטאליים. הווה אומר: יצירת ערך כלשהי במשך פרק זמן‬ ‫קצוב, לטובת מטרה כלשהי, עבור קבוצת אנשים כלשהי, ובמשאבים נתונים )בדרך כלל מוגבלים...(. לצידם גם‬ ‫ארגונים שאינם פרויקטליים משתמשים, יותר ויותר, בתפישות ובשיטות של ניהול פרוייקטים לקדם נושאים‬ ‫כאלו ואחרים פנימה והחוצה, לטובת לקוחות וממשקי גומלין. השינויים המהירים בשוק, התפתחות הרגלי‬ ‫ה"צריכה" של לקוחות, הגלובליזציה ומה שמכונה "השטחת העולם", מחדדים את הצורך בגמישות ובמהירות‬ ‫)'זמישות', ‪ ,(Agility‬ביחסים מורכבים כאוטיים, להבדיל מיחסים מקובלים, הירארכיים, ומעודדים מעבר למבנים‬ ‫גמישים ומטריציוניים. השווקים המשתנים תזזיתית, ומהירות התפתחות הטכנולוגיה מכתיבים צוותי משימה‬ ‫"אד הוקיים" המורכבים ומפורקים אל מול משימה/לקוח/נושא/שוק.‬ ‫בשנים האחרונות,בארגונים רבים, מגמת המעבר לצוותי פרויקט "פר" משימה ומגמת המעבר למבנים‬ ‫מטריציוניים מזינות זו את זו.‬
  • 2.
    ‫ב. מנהלי פרוייקטים– המוח השמאלי‬ ‫מנהלי הפרוייקטים, לאור המתואר בפרק הקודם, הופכים אף יותר מרכזיים ומשמעותיים משהיו בעבר,‬ ‫בהובלת תהליכי העבודה- אך תפקידם הופך להיות מורכב הרבה יותר. פרוייקטים מנוהלים בלוחות זמנים‬ ‫קצרים, בתנאי עמימות ואי ודאות ובמסגרות תקציביות קשיחות. הם מתבצעים בצוותים חובקי עולם ונשענים‬ ‫על אחוזים גבוהים ביותר של תקשורת וירטואלית. ברוב הארגונים המטריציוניים, צוות הפרוייקט הוא לא רק‬ ‫רב-לאומי וגלובלי, אלא גם רב-מקצועי ומורכב מאנשים בעלי אוריינטציות שונות, המדווחים למנהלים שונים‬ ‫ולאו דווקא למנהל הפרוייקט. השפות אינן רק השפות הלאומיות- ממדינות הלאום מהן מגיעים חברי הצוות.‬ ‫השפות הן רב דוריות, רב פרופסיונאליות ונשענות על ידע שונה ואחר המקשה, מן הסתם, על ניהול דיאלוג‬ ‫בעל משמעות אחידה בכל נקודה ונקודה.‬ ‫בתנאים אלו, מנהלי הפרויקטים מתעדפים, מווסתים, מתאמים ומנווטים כסף, ידע, חשיבה, זמן ואנשים. תחת‬ ‫לחץ מתמיד ויעדים אגרסיביים של זמן - ותקציב, עליהם להניע אנשים שונים ולסנכרן אותם, על- פי רוב ללא‬ ‫סמכות פורמאלית.‬ ‫בסביבה כזו, רמת הצורך בלינאריות היא גבוהה מאוד. קשה, עד כמעט בלתי אפשרי, להסתדר ולהצליח לנהל‬ ‫פרוייקטים בארגונים מטריציוניים ללא כלים, ידע ושיטות ניהול המבטיחות, לפחות לכאורה, קשר ברור וסיבתי‬ ‫בין פעולה לתוצאה ובין תשומות לתפוקות. היו מי שהיטיבו לנסח זאת כך: "איכות התוצר היא תוצאה ישירה‬ ‫של איכות התהליך שהביא ליצירתו". לכן, גם הכשרת מנהלי פרוייקטים, בכל רחבי העולם, מתמקדת, במידה‬ ‫רבה של צדק, בשיטות ניהול הפרוייקטים הנשענות על תפישות לינאריות המעמידות במרכז תכנון מדוקדק,‬ ‫אנליזות מעמיקות ושימוש בכלים מתקדמים, טכנולוגיים ואחרים, לצורך תכנון, ניתוח וניהול סיכונים ותקציבים,‬ ‫ניטור, מעקב ובקרה.‬ ‫אין ספק שזה חשוב. אפילו חשוב מאוד. אבל זה לא הכל....‬ ‫הסטטיסטיקות המוכרות בעולם ניהול הפרויקטים מצביעות על מגמת שיפור. "רק" קצת פחות מ%07 מן‬ ‫הפרוייקטים אינם מצליחים במונחי עמידה בתקציב, בלוחות זמנים או גרוע מזה, ביעדים ובתוצרים. הנתונים‬ ‫הללו משמחים בסך הכל, נתונים משנות התשעים הראו אי הצלחה חלקית או מלאה של כ%48 מן‬ ‫הפרוייקטים.‬ ‫לא לגמרי ברור מדוע אחוז גבוה כל - כך של פרויקטים אינו מצליח, ומטרת המאמר הזה אינה לפענח את‬ ‫החידה הזו, אלא רק להציע כיוון נוסף,אפשרי, לשיפור ביצועיהם של מנהלי פרויקטים. ללא יומרות "לינאריות".‬ ‫בבחינת "אם תעשו ככה – תשפרו ב%2 את העמידה ביעדי הפרוייקט", נציע עוד זווית אפשרית להסתכלות על‬ ‫מרכיבי התפקיד של מנהלי הפרוייקטים וכתוצאה מכך גם על תהליכי ההכשרה שלהם, שעשויה, לכל הפחות,‬ ‫לשפר את איכות החיים שלהם.‬ ‫2‬
  • 3.
    ‫ג. "הכל בראש"– חשיבה משולבת‬ ‫נחזור לדניאל פינק, המציע בספרו "הראש האחר", כיווני‬ ‫חשיבה מעניינים, בהקשר של ניהול ומנהיגות בכלל -‬ ‫ובהקשר של ניהול פרוייקטים בפרט. הוא מתייחס לראש אחר‬ ‫של כל פרט ובו זמנית גם ל"ראש הארגוני".‬ ‫פינק מתאר תזוזה שהוא מכנה ' ֵיסמית' המונעת ע"י שלושה‬ ‫ס‬ ‫כוחות חברתיים וכלכליים: שפע )‪ ,(Abundance‬אסיה‬ ‫ואוטומציה1. כוחות אלו דוחפים אותנו מעידן‬ ‫המידע )‪(Information Age‬‬ ‫שמשמעותו כלכלה וחברה המושתתות על יכולות לוגיות,‬ ‫ִיות )‪ (Knowledge Workers‬אל עבר העידן‬ ‫רציונאליות לינאר‬ ‫ו‬ ‫התפישתי )‪ (Conceptual Age‬שמשמעותו כלכלה וחברה המושתתות על המצאה, אמפתיה והיכולת לראות‬ ‫את התמונה הכוללת )‪ .(Creators and Empathizers‬המעבר בין העידנים מצריך שינוי בראש, או יותר נכון שינוי‬ ‫בשימושים שאנו רגישים לעשות בחלקים שונים של הראש. פינק מדגיש כי בגזרת חקר המוח עדיין רב הנסתר‬ ‫על הגלוי, ובכל זאת הוא משתמש בטרמינולוגיה המקובלת על מנת להסביר שכל אחר מאיתנו יכול להתרגל‬ ‫להשתמש, במידה זו או אחרת, במגוון גדול יותר של חלקים חשיבתיים ורגשיים:‬ ‫"המוח שלנו מחולק לשתי המיספרות. ההמיספרה השמאלית היא רציפה, לוגית ואנליטית. ההמיספרה הימנית‬ ‫אינה לינארית אלא אינטואיטיבית והוליסטית. אבחנות אלו מתוארות לעתים קרובות כקריקטורות, שהרי אנחנו‬ ‫מגייסים את שני חצאי המוח שלנו אפילו לביצוע הפעולות הפשוטות ביותר. אולם ההבדלים בין שתי‬ ‫ההמיספרות מניבים מטפורה חזקה שבאמצעותה נוכל להבין את ההווה שלנו ולעצב את עתידנו. כיום,‬ ‫המיומנויות המוגדרות של העידן הקודם – יכולותיו של "המוח השמאלי" אשר העניקו כוח לעידן המידע – עדיין‬ ‫נחוצות, אך אין בהן די. היכולות שנהגנו לבוז להן או להמעיט בערכן – יכולות "המוח הימני", הכוללות יכולת‬ ‫המצאה, אמפתיה, שמחה ומשמעות – יקבעו יותר ויותר מי יפרח ומי יקמול".‬ ‫1 שפע חומרי הגורם לנו לצרכים שמעבר לחומרי, אסיה כסימבול לכך שכל דבר יכול לצאת למיקור חוץ, וטכנולוגיות‬ ‫עתירות ידע אשר מבטלות את הצורך בסוגים מסוימים של עבודה‬ ‫3‬
  • 4.
    ‫העידן החדש, לשיטתפינק, יתבע מכל אחד מאיתנו שני כישורים מרכזיים:‬ ‫תפישה מתקדמת - הכרוכה ביכולת להבחין בדפוסים ובהזדמנויות, ליצור יופי אמנותי ורגשי, לרקום‬ ‫1.‬ ‫עלילה ולשלב בין מה שעל פניו נראה כמו רעיונות שאינם קשורים זה לזה ולהפוך אותם לדבר מה‬ ‫חדש‬ ‫רגישות גבוהה - הכרוכה ביכולת להזדהות עם אחרים, להבין את דקויות האינטראקציה האנושית,‬ ‫2.‬ ‫למצוא אושר ולגרום לאחרים למצוא אותו גם כן ולהתרומם אל מעל השגרה בחיפוש אחר מטרה‬ ‫ומשמעות‬ ‫יש בכישורים אלו, באופן שפינק מגדיר אותם, הקבלה מסוימת להיבטים מוכרים מעולם האינטליגנציה‬ ‫רגשית, אך הוא מוסיף עליהם נדבכים מרכזיים של חדשנות, יצירתיות ועוד.‬ ‫משני הכישורים הללו גוזר פינק שש יכולות )"ששת החושים"( שלטענתו קובעות- ויקבעו במידה רבה‬ ‫אף יותר הצלחה מקצועית ושביעות רצון מקצועית: עיצוב. סיפור. סימפוניה. אמפתיה. משחק.‬ ‫משמעות.‬ ‫‪Not just function but also DESIGN‬‬ ‫מעבר מפונקציונליות טהורה למסר, או מוצר, המגייס ומגרה את החושים )אייפון להבדיל מטלפונים ניידים‬ ‫קודמים כדוגמא(‬ ‫סיפור- ‪Not just argument but also STORY‬‬ ‫בנייה של סיפור או נרטיב שמשלב משמעות, מסר ואת החושים באת מה שעושים )מוצר, שירות, תהליך,‬ ‫פרוייקט, שלב בפרוייקט(‬ ‫סימפוניה - ‪Not just focus but also SYMPHONY‬‬ ‫דגש על "התמונה הגדולה", חיבורים חדשים בין דברים שונים, המצאה )‪ – (Invention‬במובן של יצירת‬ ‫קומפוזיציה חדשה, וריאציות חדשות על הקיים, שימוש במטאפורות ואנלוגיות.‬ ‫אמפתיה - ‪Not just logic but also EMPATHY‬‬ ‫כל מה שמעבר ללוגיקה ורציונליות בלבד. שילוב רגשות ואינטואיציות בכל עשייה‬ ‫משחק - ‪Not just seriousness but also PLAY‬‬ ‫שילוב הומור, קלילות ו"חוסר דאגה" בעסקים לצד מימוש האפשרות, מידי פעם, להפוך את מה שעושים‬ ‫למשחק‬ ‫משמעות - ‪Not just accumulation … but also MEANING‬‬ ‫הדגשת מטרת המסע, מתן משמעות לכל עשייה‬ ‫4‬
  • 5.
    ‫ד. מנהלי פרוייקטים– הכשרה משולבת, מוח שלם: סימפוניה‬ ‫מרכזיותם של מנהלי הפרויקטים בעשייה הארגונית מחייבת חשיבה מעמיקה על תהליכי ההכשרה שלהם. על‬ ‫ההכשרה להקנות להם תפישה, מיומנויות וכלים אשר ישרתו, בצורה הטובה ביותר, את התפקוד שלהם ) ‪Well‬‬ ‫"‪ ("Doing‬ובמידה רבה גם את איכות החיים שלהם )"‪ ("Well Being‬בהתמודדות עם מורכבות, אחריות, עומס‬ ‫והפערים המפורסמים בין סמכות לאחריות. אנו בהחלט ממליצים לבסס את ההכשרה על השיטות והכלים‬ ‫הלינאריים והלוגיים ועל תורת ניהול הפרוייקטים העדכנית ביותר. מנהלי הפרויקטים שם על מנת לנהל את‬ ‫הפרויקט! למידה סיסטמתית לפי עקרונות ה‪ ®PMBOK‬וקבלת הסמכה מסודרת של ה‪ PMP‬הן הכרחיות לצורך‬ ‫התנהלות אחודה ומסונכרנת של ניהול פרוייקטים בתוך ארגון ובין ארגונים שונים. החשיבה הסיסטמטית,‬ ‫הכלים והשיטות הכלולים בעולם הזה הם בעלי ערך מוסף רב.‬ ‫יחד עם זאת, גם ההכשרה היא סיפור וסימפוניה. אם העתיד שייך לחיבור בין חלקי המוח, ההכשרה תובעת‬ ‫סיפור )להלן – מחזור חיי פרוייקט( ומחייבת סימפוניה – חיבור בו זמני של חלקים שונים בתפקוד ובתפקיד‬ ‫מנהלי הפרוייקטים – צלילים שונים שמנגנים יחד. זה כמובן איננו חידוש, בתקופה האחרונה יותר ויותר תכניות‬ ‫בניהול פרוייקטים מציעות גם סדנאות במיומנויות ניהול "רכות", הכוללות תקשורת בינאישית, הנעת חברי‬ ‫צוות, ניהול ללא סמכות ותכנים נוספים. היבטים חשובים אלו מטופלים, בדרך כלל, כיחידות נפרדות העומדות‬ ‫בפני עצמן, בין היתר עקב העובדה שאנשי המקצוע המובילים את ההכשרה באים מתחומי התמחות שונים‬ ‫ולעתים קרובות משתמשים בשפות שונות, גם מילולית וגם מהותית.‬ ‫למרבה הצער, ההפרדה בין תחומי עוצמות "המוח הימני" ו"המוח השמאלי" איננה משקפת את המציאות, בה‬ ‫נדרשים מנהלים בכלל- ומנהלי פרויקטים, בפרט, להפעיל את שני חלקי המוח יחדיו. כמעט כל סיטואציה‬ ‫במחזור חיי הפרוייקט כוללת הפעלת תפישה, כלים ומיומנויות משני הסוגים.‬ ‫ניקח כדוגמא את שלב תכנון הפרוייקט – לצד משימות כמו הגדרת תכולות, דרישות, תכנון תקציב, לוחות‬ ‫זמנים וניתוח סיכונים, המצריכות יכולות אנליטיות, שליטה במספרים ובכלים טכנולוגיים רלוונטיים מתנהלים גם‬ ‫תהליכי משא ומתן פנים ארגוניים על תקציב, לוחות זמנים, חלוקת עבודה, שעות אדם ועוד. אלו מצריכים, בו‬ ‫זמנית, גם הפעלת יכולות תקשורת בינאישית, ניהול משא ומתן, בניית מערכות יחסים, ניהול קונפליקטים וגם‬ ‫ביסוס מיצובו של הפרויקט בארגון )בתחרות על משאבים מול פרוייקטים אחרים(, ביסוס מיצובו האישי של‬ ‫מנהל הפרויקט- ועוד. תכנון הפרויקט הוא ללא ספק שילוב של חיבור וניצוח על סימפוניה. שילוב המחייב‬ ‫שימת דגש על סיפור, משמעות, אמפתיה ומשחק. ישיבת התנעת פרויקט היא סימפוניה, לא פחות מורכבת‬ ‫שכוללת חיבורים של היבטים השונים מאוד זה מזה . היא מצריכה הכנה והצגה של יעדים, תכניות עבודה,‬ ‫חלוקת משימות, גרפים ונתונים. אך היא דורשת גם התנהלות מקדימה נכונה מול כלל בעלי העניין וניהול‬ ‫מורכב של דיון במסגרתו "מובאים לשולחן" עמדות, ציפיות, צרכים ואינטרסים ומתחילים להירקם נורמות‬ ‫ודפוסי עבודה בפרוייקט, כמו גם מערכות יחסים ויחסי כוח. ושוב – אליבא דה פינק, דגש רב גם על עיצוב‬ ‫וסימפוניה.‬ ‫5‬
  • 6.
    ‫על הכשרה שהיאשיקוף של המציאות המורכבת, לשלב את כל האספקטים הרלוונטיים לעבודת מנהל‬ ‫הפרוייקט. עליה להיות סימפוניה !‬ ‫המשמעות בפועל בתהליך ההכשרה היא התייחסות לתפישת תפקיד מנהל הפרוייקט בצורה משולבת, אפילו‬ ‫הוליסטית, תוך למידת ותרגול של כלל הכלים והמיומנויות.‬ ‫לכל מי שמרגיש שהרחקנו לכת, קחו בחשבון שחברות ענק, מובילות שוק, כבר מיישמות שילובים מהסוג‬ ‫שפינק מדבר עליהם. בפרוקטר אנד גמבל, למשל, מלמדים עיצוב את כלל עובדי הייצור .‬ ‫6‬
  • 7.
    ‫‪:Project Life Cycle‬‬ ‫מחזורחיי הפרוייקט הוא הסיפור, הוא הנרטיב שמארגן את ההכשרה. גם בהיבטי מוח ימין שלה וגם בהיבטי‬ ‫מוח שמאל...‬ ‫7‬
  • 8.
    ‫להלן תובא דוגמאלתהליך הכשרה משולב הנותן ביטוי לכלל חלקי הידע והמיומנויות כפי שצוינו לעיל:‬ ‫תכולות‬ ‫נושא‬ ‫‪ ‬הגדרת תפקיד מנהלי פרויקטים‬ ‫‪ ‬מרכיבי התפקיד ומשמעויותיהם; גבולות סמכות ואחריות בניהול הפרוייקט‬ ‫תפישת תפקיד‬ ‫‪ ‬ציפיות פורמאליות ובלתי פורמאליות ממנהלי פרויקטים 063 מעלות‬ ‫)סביב יום אחד(‬ ‫‪ ‬סגנון אישי בניהול פרוייקט – מחירים ורווחים‬ ‫‪ ‬לקיחת אחריות כוללת וראיה מערכתית )‪(Accountability‬‬ ‫‪ ‬טרמינולוגיית ניהול פרוייקטים )שפה ומשמעויות(‬ ‫‪ ‬מחזור חיי פרוייקט – נקודות מפתח‬ ‫‪ ‬מנהל הפרוייקט כפועל במערכת ארגונית מורכבת: השפעה ללא סמכות, שכנוע‬ ‫מבוא כללי לניהול‬ ‫וניהול מו"מ על משאבים משותפים‬ ‫פרוייקטים‬ ‫)בין 2-1 ימים(‬ ‫‪ ‬תקשורת בינאישית; העברת מסרים מורכבים וניהול קונפליקטים‬ ‫‪ ‬התנהלות ו ‪ Managing up‬עם ריבוי ממונים בדיווח ישיר, עקיף וללא סמכות‬ ‫‪ ‬יצירת הגדרות ‪ high level‬לפרוייקט: תקציב, תכולות, לו"ז ראשוני‬ ‫‪ ‬הבהרת דרישות הלקוח ותיאום ציפיות ראשוני‬ ‫שלב 1 - ייזום‬ ‫)בין 2-1 ימים(‬ ‫‪ ‬מינוי מנהל פרוייקט וחברי צוות פרוייקט – הגדרות תפקיד ראשוניות‬ ‫‪ ‬קליטה ראשונית ותיאום ציפיות לחברי צוות הפרוייקט‬ ‫‪ ‬מיצוב ראשוני של הפרוייקט‬ ‫‪ ‬תכנון הפרוייקט: הבנת צרכי הלקוח, הגדרת ‪ Scope of work‬ותרגומו לתכנית עבודה,‬ ‫הגדרת אבני הדרך לפרוייקט )פנימיות וחיצוניות(, אינטגרציה בין הגורמים המעורבים‬ ‫בשלב תכנון הפרוייקט, בניית תקציב הפרוייקט‬ ‫‪ ‬בניית תכנית הסיכונים לפרוייקט‬ ‫‪ ‬ביסוס ומיצוב הפרוייקט בארגון‬ ‫שלב 2 – תכנון‬ ‫‪ ‬התמצבות אישית-ניהולית מול הגורמים הרלוונטיים לפרוייקט - 063‬ ‫‪ ‬ניהול ממשקים בשלב התנעת הפרוייקט: ביסוס יחסי עבודה אפקטיביים, תיאום‬ ‫)בין 5-4 ימים(‬ ‫ציפיות ושת"פ עם עמיתים וממשקים )בדגש על משאבים משותפים(‬ ‫‪ ‬קליטת חברי צוות פרוייקט ותיאום ציפיות מקיף‬ ‫‪ ‬ביסוס הנעה ומוטיבציה בעבודה עם חברי פרוייקט ובמסגרת צוות פרוייקט‬ ‫‪ ‬בנייה וניהול של צוות פרוייקטלי )רב מקצועי, רב דרגי, אד הוקי וכד'(‬ ‫‪ ‬הכנה וניהול של ישיבות התנעת פרוייקט‬ ‫8‬
  • 9.
    ‫תכולות‬ ‫נושא‬ ‫‪ ‬שיטות וכלים לקבלת דיווח שוטף על סטטוס הפרוייקט: לו"ז, משאבים, תקציבים‬ ‫‪ ‬ניהול סיכונים‬ ‫‪ ‬בחינת עמידה באבני דרך, תכנון מחודש )‪(Re-Planning‬‬ ‫‪ ‬ניהול ישיבות ודיונים )דגש על ישיבות סטטוס פרוייקט(‬ ‫שלב 3 – ביצוע,‬ ‫‪ ‬ניהול חברי צוות פרוייקט שאינם בסמכות ישירה‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫‪ ‬ניהול העבודה השוטפת עם הממשקים, השפעה ללא סמכות ותחזוק שתוף הפעולה‬ ‫)בין 5-4 ימים(‬ ‫עם כלל הגורמים המעורבים בפרוייקט‬ ‫‪ ‬טיפול בסוגיות הנעה ושימור עובדים בפרוייקט לאורך זמן – שמירה על מתח עבודה‬ ‫בריא‬ ‫‪ ‬אימון וחניכה של חברי צוות במסגרת הפרוייקט, מתן וקבלת משוב‬ ‫‪ ‬ניהול ציפיות 063 לאורך הפרוייקט‬ ‫‪ ‬ניהול משברים אופייניים לפרוייקט‬ ‫‪ ‬הובלת תהליכים רוחביים במסגרת הפרוייקט; הובלה והטמעה של שינויים רלוונטיים‬ ‫‪ ‬התמודדות עם פוליטיקה ארגונית, תרבות ארגונית, תקשורת ארגונית‬ ‫‪ ‬קבלת החלטות תוך התייחסות להבטים עסקיים רחבים ומתוך ראיה עסקית‬ ‫‪ ‬תהליכי הפקת לקחים ולמידה פנימית אפקטיבית‬ ‫שלב 4 – סיום‬ ‫‪ ‬סגירת הפרוייקט מול הארגון, הלקוח וחברי הצוות‬ ‫)בין 2-1 ימים(‬ ‫‪ ‬הכרה והוקרה לצוות הפרוייקט‬ ‫‪ ‬תיעוד‬ ‫‪ ‬ניהול ‪Account‬‬ ‫‪ ‬ניהול קשרי לקוחות‬ ‫ניהול בסביבה‬ ‫‪ ‬תיאום ציפיות עם לקוח‬ ‫עסקית וניהול‬ ‫‪ ‬הרחבת פעילות‬ ‫‪Account‬‬ ‫‪ ‬מיקסום רווחיות‬ ‫)במידה ורלוונטי,‬ ‫‪ ‬ניהול שביעות רצון לקוח‬ ‫ניתן לשלב בשלבי‬ ‫הפרוייקט(‬ ‫‪ ‬ניהול משברים מול לקוח‬ ‫‪ ‬הכרות עם השוק, המתחרים ושיקולים עסקיים‬ ‫9‬
  • 10.
    ‫ה. חיזוק החשיבההמשולבת – כמה טיפים לחיים של סימפוניה‬ ‫ולסיום מובאים לתועלת הקוראים כמה כיוונים מעשיים מאוד, שמציע פינק, לצורך אימון המוח בשילוב "ימין-‬ ‫שמאל":‬ ‫עיצוב‬ ‫כתבו "יומן עיצוב" ונתחו בו לעצמיכם עיצובים שאתם רואים סביבכם – מה אתם אוהבים בהם ומה‬ ‫‪‬‬ ‫פחות.‬ ‫קראו מגזינים של עיצוב‬ ‫‪‬‬ ‫תעלו לכיוונים עיצוביים פריטים שעיצובם מעצבן אתכם – קחו פריט כזה בבית והשקיעו מחשבה‬ ‫‪‬‬ ‫באופן שבו ניתן למתוח אותו לכיוונים חדשים שישפרו אותו‬ ‫קראו את המניפסט של המעצב כארים ראשיד בכתובת: ‪http://bit.ly/fILrnR‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיפור‬ ‫כתבו מדי פעם "מיני סאגה" - סיפור בן 05 מילים )זה ממש לא הרבה...(, עם התחלה, אמצע וסוף‬ ‫‪‬‬ ‫התנסו בסיפור סיפורים דיגיטליים – ב‪ Power Point‬או באמצעות תוכנות אחרות‬ ‫‪‬‬ ‫ייסדו קבוצת מספרי סיפורים. אספו כמה חברים ובכל מפגש מנו אחד אחר כמאסטר מספר סיפורים‬ ‫‪‬‬ ‫קראו את הספר "סיפור" מאת רוברט מקי, אחד המנחים המובילים באמריקה ובעולם לסדנאות כתיבה‬ ‫‪‬‬ ‫יוצרת. מורה של הרבה מהתסריטאים, הבמאים והשחקנים האמריקאים )‪Story: ,Robert McKee‬‬ ‫‪(Substance, Structure, Style, and the Principles of Screenwriting‬‬ ‫עוד שני ספרים מומלצים:‬ ‫‪‬‬ ‫‪Understanding Comics: The Invisible Art, by Robert McCloud. ‬‬ ‫‪The Hero with a Thousand Faces, by Joseph Campbell. ‬‬ ‫סימפוניה‬ ‫הקשיבו למוזיקה, בייחוד קלאסית‬ ‫‪‬‬ ‫"התפרעו על דוכן מכירת עי תונים" - קנו לעצמכם באופן מקרי לחלוטין 01 מגזינים שבחיים לא הייתם‬ ‫‪‬‬ ‫קוראים. קראו בהם ורשמו מחשבות ותובנות שיכולות להיות רלוונטיות לחיים שלכם‬ ‫ציירו. לא בגלל היופי. בגלל שבציור חייבים לראות את התמונה הכוללת, ואיך כל פרט משתלב בה‬ ‫‪‬‬ ‫תעדו מטאפורות. תראו שתתחילו להשתמש בהם יותר ויותר‬ ‫‪‬‬ ‫בנו לעצמיכם "לוח השראה" – שימו עליו כל עיצוב, רעיון או חומר שתופש את תשומת לבכם. אחרי‬ ‫‪‬‬ ‫זמן אתם עשויים לגלות קשרים או יחסים לא צפויים ביניהם שיש להם פוטנציאל ליצירת דברים‬ ‫חדשים‬ ‫01‬
  • 11.
    ‫אמפתיה‬ ‫קחו שעורי משחק.משחק הוא אמפתיה, כניסה לנעליו של מישהו אחר ואימוץ לרגע של נקודת המבט‬ ‫‪‬‬ ‫שלו על העולם, תפישותיו, רגשותיו והתנהגותו בסיטואציות שונות. שעורי משחק הם גם אחת הדרכים‬ ‫הטובות ביותר ללמד לדבר בפני קהל‬ ‫התנדבו. כל מילה נוספת מיותרת‬ ‫‪‬‬ ‫מלאו את אחד משאלוני אבחון אנטליגנציה רגשית הרציניים הקיימים‬ ‫‪‬‬ ‫שבו בבית קפה, על ספסל ברחוב או בארוחת צהריים בחדר האוכל. הקשיבו לאנשים אחרים, שאתם‬ ‫‪‬‬ ‫לא מכירים. נסו להבחים בכמה שיותר פרטים ונסו לדמיין את סיפור חייהם. זכרו שמדובר בדמיון‬ ‫שלכם...‬ ‫משחק‬ ‫שחקו במשחקי מחשב‬ ‫‪‬‬ ‫משמעות‬ ‫הכירו תודה על הדברים הטובים בחיים שלכם‬ ‫‪‬‬ ‫קראו ספרים דוגמת "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל‬ ‫‪‬‬ ‫בקרו במבוכים )‪ – (Labyrinth‬אמיתיים או וירטואליים‬ ‫‪‬‬ ‫החיים מורכבים וניהול פרויקטים הוא משחק שיש לנצח בו. ועל כך נאמר כבר: אל תאמר "הייתי צעיר.‬ ‫שיחקתי". שחק- והיית צעיר" )ברנרד שאו(‬ ‫11‬