1. קולברג– התפתחות התפיסה המוסרית,סבר כמו פיאז'ה שההתפתחות המוסרית פיאז'ה- התפתחות קוגניטיבית: )בשלבים( התפתחות- שינויי איכותיי )לא כמותי(,
תלויה בהבשלה של המערכת וגיל הילד ולא מיוחסת ללמידה חברתית. ٣ רמות: ילדים נעים בשלבים. השינוי שחל הוא איכותי, לכל מתבצעת באופן סדיר )אין דילוג על
רמה קדם קונבנציונלית)٤-٧(:א. מדיניות העונש– אם יענש יחשב כרע. אם יזכה שלב התפתחותי יש תקופה קריטית. יש רמה השלבים( מצטבר, ההתפתחות הולכת
לתגמול יקבל חיזוק יחשב לטוב. מדיניות עונש: ילד יציית לחוקים כדי להימנע אחרת של הבשלה. המבנה המולד הוא מהפשוט למורכב.
מעונש. ב. מדיניות השכר- יש התחלה של הדדיות, חשיבה במונחים של תועלת הדומיננטי. על הילדים להתנסות וכך הם ילמדו התפתחות נורמטיבית: שינויים שחלים על
אישית. אם /אז , בין בני אדם, התחשבות באחר )מתוך מבט אגואיסטי(. )המבנה המולד והסביבה קובעת את ההתפתחות( כל האנשים בעולם בגיל ספציפי.
רמה קונבנציונלית )٧-٢١(: השיפוט לפי נורמות חברתיות, באיזו מידה מעשה עד גיל ٢١. יש גבולות זמן לכל שלב. טען התפתחות אישית: סטיה ממהלך
מקובל או לא מקובל. הצורך להצטייר באור חיובי על ידי אחרים. מעשה טוב אם שההתפתחות הקוגנטיבית חלה בזכות שני התפתחות ממוצעת או נורמטיבית .
החברה מעריכה אותו כטוב. תהליכים: הסתגלות והתאזנות. ההסתגלות ההתפתחומללךת האישית היא עקבית.
רמה פוסט קונבנציונלית )٢١ ומעלה(: הדבר נחשב למוסרי לפי מצפון אישי וערכים כרוכה בשני תת תהליכים: הטמעה )אסימילציה( - תקופה קריטית– הבשלה. תקופה בה
אישיים שאדם מפתח ולרוב יכול דווקא להתנגד למקובל )לנורמה(. רק ٣/١ שילוב התנסות חדשה במבנים קיימים. לילד יש האורגניזם יכול ללמוד דברים מסוימים.
מהמבוגרים מגיעים לרמה זו. המוסר מעל החוק. הערכים הכלל אנושיים קובעים סכמות קיימות בראש וכאשר הוא נתקל בגירוי קשה לפצות בשלבים מאוחרים
את המוסריות. דוג': בדר"כ אנשים בעד הצד שלהם במלחמה , מעט אנשים חדש הוא מכניס אותו לתוך הסכמות הקיימות. יותר.התקופה הקריטית לא מתאימה
מעמידים את הערך האנושי מעל הערך הלאומי. אותה תנועה למשהו אחר התאמה )אקומודציה(: של לתיאורית עיבוד מידע מתאימה לתיאורית
בולבי– תיאורית ההתקשרות הרגשית. מקביל לשני השלבים הראשונים של המבנים לגירוי החדש. המבנה משתנה ואז הוא ההתפתחות בשלבים.
אריקסון, שלב אוראלי של פרויד.טוען שנולדנו עם דחף שמחפש התקשרות. עוברים יכול להכניס לתוכו ידע חדש. המבנה החדש נוצר פיקציה )קבעון(– אנשים שנתקעים בשלב
ממצב של תלות למצב של עצמאות רבה יותר אך עדיין זקוקים לאחר. על ידי הבשלה והתנסות. הסכמות משתנות לאורך מסוים. )מסיפוק יתר או חוסר סיפוק(
יש בתיאוריה מרכיב ביולוגי אבולוציוני, מרכיב קוגנטיבי ומרכיב רגשי. תהליך כל ההתפתחות המאופינת ביכולת לארגן חומר דרווין )תיאורית הברירה הטבעית, תורת
ביולוגי השרדותי. בצורה שונה ולא בהכרח להוסיף ידע. האבולוציה(
סוגי התקשרות: התקשרות בטוחה: ככל שאינטראקציות בין האם לתינוק רבות הבשלה והתנסות: מאפיינים ביולוגים מגבילים התכונות שמסייעות להסתגלות בסביבה הן
יותר נוצרת התקשרות בטוחה. מודל עבודה פנימי, מנגנון שיוצר התינוק לגבי הופעת כשרים קוגנטיבים. הילד לא יוכל לרכוש אלה שנשמרות. ההתפתחות היא תוצר של
תפיסת עצמו והעולם מסביבו, מושפע מתוך האינטראקציות עם הדמויות מיומנויות מעבר לטווח הגיל הביולוגי שלו. אינטראקציה בין מבנה מולד לסביבה.
המשמעותיות בחייו. רק האם יכולה להרגיע את התינוק. השלב הסנסומוטורי )٠-٢( חושי תנועתי. התינוק חשוב לזהות את הצרכים של הילד
התקשרות לא בטוחה/חרדה: ٢ סוגים: נמנע- כשהתינוק במצוקה האם לא מכוון את התנועה, מתחיל לשלוט בתנועה של ולספקם אחרת יהיה חסך.ביקורת: נעה
מסוגלת להתקרב אליו, כשטוב לו היא כן יכולה לגעת בו. אלה ילדים שבדר"כ לא הידיים, מושיט יד לתפוס חפץ . עושה פעולות בכיוון אחד מהפשוט למורכב.
מפתחים התקשרות עם האם, האם עבורם היא כמו זר. דוג': ילד פצוע שרץ לאדם מכוונותלמטרה )זורק חפץ כדי שמשהו ירים אותו( תיאורית עיבוד מידע)לינארית, קוגנטיבית(
זר ולא לאמו.מתנגד-אמביוולנטי: נגישות האם לתינוק קשורה למצב רוח שלה ולא קשר עין יד מגלה שיש הפרדה בינו לבין נוגדת את שיטת השלבים תוך כדי
למצבו של התינוק. לפעמים נגישה ולפעמים לא. לא נענית לאיתותי מצוקה של האובייקטים. בודק השפעתו על אוביקטים. התפתחות לומדים ומאחסנים ידע. אין
התינוק באופן קבוע ולא ניתן לסמוך עליה. התינוקות מתקשים לנבא, הססניים, קביעות אוביקט )٨-٩ חוד'( האוביקט קיים גם אם משמעות לזמן )גיל( ולבשלות. רמת
יכולים לגלות תלות באמא. דוג: ילד שבמשך שבועות ארוכים בוכה בגן בלי הפסקה הוא לא נקליט בחושים )יחפש את המפתח מתחת ההתפתחות קשורה בכמויות וברמת המידע
ולא יכול להירגע עד שאמא חוזרת. התקשרות בלתי מאורגנת: ללא ארגון וכיוון. לא למגבת(. חרדת זר )٧חוד'( התחלה של חשיבה שהמוח מעבד. )ילד מנצח מבוגר בשחמט(
רק שההורה אינו מקור להתקשרות בטוחה, הוא מקור לפגיעה בתינוק. מדובר יצוגית )٥.١(מתחיל לדמות אירועים עם ופתרונות. עוסקת בהתפתחות תהליכי
בהתעללות פיזית, מינית. ילדים אלה יראו בגיל מוקדם הפרעות נפשיות הלמידה של התינוק נעשית באמצעות החושים חשיבה,שיפור קשב ויכו' זיכרון.
והתנהגותיות. רוב הילדים בעולם הם בטוחי התקשרות. והתנועות. חיקוי מושהה=יכולת שפיתוח התינוק תיאוריה– מערך מושגים שנועד להסביר
מרי אייזנוורת – סיטואצית הזר: ילד משחק, האם לידו: נשאר צמוד לאם ולא לחשיבה ייצוגית. התנהגות אנושית. תיאוריה טובה: הגיונית,
השלב הקדם אופרציונאלי/תפעולי )٢-٧( ٢ עקבית, חסכונית )מעט מונחים להרבה
עוזב אותה – התקשרות לא בטוחה.
שלבים: קדם מושגי - רוכש מושגים ראשונים, התנהגויות(, שימושית, רחבה, פותחת
ילד עוזב את האם לאט , משחק ושומר על קשר עין – התקשרות בטוחה. ילד משחק
השפה מתפתחת. מתקשה למיין אוביקטים באופן אפיקי מחקר, מאפשרת שהנחות שלה
ובכלל לא מסתכל על האם – התקשרות לא בטוחה)האם לא מהווה מקור, קיימת או
נורמטיבי, מאוחר יותר אפשר למיין לפי שני יבדקו. התיאוריה לא מחפשת את האמת.
לא אין הבדל(.
מימדים: צבע וגם גודל. שלב אינטואיטיבי– שיטות בחקר ההתפתחות:
בכניסת זר התקשרות בטוחה היא ילד שגילה חרדה אך לאט לאט חזר לתפקד
הילדים מסוגלים בהדרגה לשמר)אורך,מס' גישה נומותטית: ٢ שלבים:
לשמור על קשר עין עם האם ואף ישחק עם הזר. בגיל ٧ חוד' ילד צריך לגלות חרדה
משקל(הכוונה ליכולת להבין ששתי כמויות וכו' המערך הניסויי: בודק השערות סיבתיות
אל הזר.
יכולים להיראות אחרת אך הם באותה כמות. תוך הפעלת משתנים ובקרה )קב' ביקורת(,
האם עוזבת- התקשרות לא בטוחה: לילד לא אכפת שהאם יצאה או לא סולח לאם
הילדים לא יכולים לשמר בגלל ריכוזיות ואי מערך המשלב תצפית וניסוי. בשאלת
שחוזרת ולא נרגע. התקשרות בטוחה: כשהאם חוזרת היא מצליחה להרגיעו.
הפיכות. שופט לפי התרשמות של כמות / תוצאה המחקר יש משתנה תלוי )בדרכ תוצאה(
סרוף - גיל ההתבגרות: מוקדמת ) ٢١- ٤١( בעיקר שינויים פיזיים, התבגרות
ולא לפי כוונה. חשיבה טרנסדוקטיבית– מאפיין ובלתי תלוי )בדרכ סיבה(
מינית, גיבוש זהות. תיכונה ) ٥١- ٧١( פיתוח עצמאות, ביקורת על החברה. מאוחרת
את הגיל הקדם מושגי. לעתים שני דברים כוחה של השיטה הוא בשליטה מוחלטת על
) ٨١- ٠٢( התנסות בחיי מין. למתבגרים מבוגרים יותר יש תחושה שלמה יותר של
מתרחשים באותו זמן ולמרות שאין ביניהם קשר המשתנה הבלתי תלוי. חסרון : מוגבלת
העצמי, הם יכולים לישב סתירות בתוך עצמם ומבינים טוב יותר את היחודיות
בגיל זה יש קישור בין השניים. לדו':השמש שוקעת בתופעות שיכולה לחקור ויכולת הכללה
והנפרדות של בני האדם.
כי אני הולך לישון. אגוצנטריות– הילד תופס את נמוכה.
אפיוני מתבגרים:
עצמו כמרכז העולם. אנימיזם /הנפשה– תפיסת המערך המתאמי )הניסוי הטבעי(: בודק
על פי פיאז'ה יש להם חשיבה מופשטת וחשיבה פורמלית
דוממים כחיים, כבעלי תודעה, רגשות, כוח רצון. השערות, קשרים בין משתנים )לא את
לפי קוהלברג נמצאים בשלב הפוסט קונבציונלית.
דוג' הסירות ישנות בלילה. הסיבה( . יתרון: זמינה, ישימה, יכולת
ההתפ' הקוגנטיבית בגיל זה: מסוגלים לחשיבה מופשטת)כמו המשותף לחרות
שלב האופרציות הקונקרטיות )٧-٢١( היכולת הכללה גדולה )מדגם גדול(, איסוף נתונים
ולצדק (וחשיבה מורכבת. מסוגלים להעלות השערות, לבדוק אותם, לאושש או
לחשוב באופרציות מחשבתיות והפיכות. לאוביקט פשוט. חסרון: אי אפשר לבודד משתנים
לדחות, פתרון שיטתי לבעיות. חשיבה היפותטית דדוקטיבית, חשיבה יותר לוגית
יש יותר ממימד אחד והוא יודע שהמימדים ניתנים ולכן אי יכולת להסיק לגבי הסיבתיות.
ושיטתית יכולת להשתמש בעקרונות של לוגיקת הטענות = אופרציות פורמליות.
להפרדה. מעבר ממידע חושי לשימוש בעקרונות גישה אידיוגראפית–מחקר איכותני: חקר
בגיל זה יש ירידה בקשרים בין תאי העצב במוח.)אולם יש עליה ביעילות התפקוד
לוגים. הבנה של עקרונות השימור. הבנת יחסיות מקרים בודדים , לא סטטיסטי )מסלאו( , לא
של המוח( יש אצלם שיפור בקשב ובמיומנויות הזכרון לטווח הקצר והארוך בעיקר
)גדול מ, קטן מ( יכולת אנליזה וסינתזה. הבנה ניתן להכליל. מאפשר ללמוד את המערך
בתקופ' ההתבגרות המוקדמת. אוטומטיזציה תהליכים קוגנטיביים נעשים יותר
שעצמים יכולים להשתייך למספר קטגוריות. של האישיות בשלמותו.
אוטומטיים ודורשים פחות מאמץ. השפעות תרבות משפיעים על ההתפתחות
החשיבה עדיין מוגבלת לעצמים קונקרטיים כאן מחקר אורך ומחקר רוחב: חקר שינויים
הקוגנטיבית . שינה עמוקה. מגבשים זהות, מנסים לפתח עמדות משלהם, מי אני?
ועכשיו. בגיל ٨ מתחיל לצייר מפה. לאורך זמן. מעקב אחר קב' ניסוי וקב'
כמה אני שווה? לעתים יש התנגשות עם ההורים. )לפי אריקסון למתבגרים יכול
שלב התפעולים הפורמליים )٢١(מחשבה גמישה, ביקורת מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי
להיות קושי שהוא קורא לו משבר זהות( מגבשים את הזהות המינית. המתבגר מבין
דינאמית, מסוגל להתמודד עם בעיות היפותטיות , על קב' הניסוי לאורך זמן כדי לבדוק אם יש
טוב יותר את זולתו. בנות שהתבגרו מוקדם בדרכ לא מרוצות מגופם. בנים
חשיבה אבסטרקטית, חיפוש שיטתי אחר קשר ביניהם. בפסיכולוגיה התפתחותית
שהתבגרו מאוחר חסרי מנוחה ויש בעיות עם ההורים. נוטים להיות אימפולסיביים,
פתרונות. פיאזה טוען ש-٠٦% מהאנשים מגילים רוב המחקר הוא מחקר אורך. בשיטת אורך
פחות אהודים ופחות בטוחים בעצמם. תיאורית הלמידה טענה שהמעבר בגיל
לחשיבה אבסטרקטית. ביקורת– הנמכת יכולת בודקים לאורך זמן התפתחות או השוואה
ההתבגרות לחשיבה פורמלית הוא לא פתאומי אלא הדרגתי והוא מושפע מהנסיון.
הילדים. המעבר משלב לשלב אינו דרמטי ופתאומי ובמחקר רוחב בודקים נק' זמן אחת.
תיאורית החיברות מדגישה את השפעת הסביבה החברתית והאינטראקציה
כטענתו אלא יותר הדרגתי ואיטית. אולי החשיבה החוקרים שנקטו בגישה של התפתחות
הבינאישית על ההתפתחות הקוגנטיבית )דומה לאריקסון שלב זהות מול בלבול(
של הילד מפותחת יותר מהתוצר שלו. בבדיקות בשלבים: פיאז'ה )התפתחות קוגנטיבית
מיומנויות קוגנטיביות אלו גורמות להתפתחות חדשה של אגוצנטריות. לפיה
השתתף בשפה שהיא גורם מגביל. בשלבים(, פרויד )התפתחות רגשית
המתבגר יכול לדמיין מה אחרים חושבים עליו, ואיך מסוגלים לראות את חסרונותיו,
מאפייני המשפחה הבריאה: שומרת על הרככיה בשלבים(, אריקסון )התפתחות פיסכולוגית
ואז קיימת תופעת הקהל המדומה. שיכולה להשפיע על הבטחון העצמי והתפיסה
בתוכה בין דור ההורים לדור הילדים. מונעת ערבוב חברתית(, קוהלברג )התפתחות מוסרית
העצמית שלו. האגוצנטריות מסבירה את הצורך שלו בפרטיות, במטרה לברוח
דורות בשני מובנים: א. קואליציות בין הורה לילד בשלבים(, בולבי )התקשרות רגשית(
מהקהל המדומה. מושג זה מסביר מדוע מתבגרים נוהגים לפעמים בקולניות
כנגד ההורה השני. ב. היפוך תפקידים על ידי מתן גישה שלא מסתמכת על שלבים: תיאורית
ובגסות. המעשיה האישית אמונתם המוגזמת בייחודיותם ובכך שלאיש לפניהם לא
תפקיד ההורה לאחד הילדים. לזכרים ולנקבות הלמידה החברתית )הלמידה היא הדרגתית
היו מחשבות והרגשות כשלהם. )לי זה לא יקרה( מיומנויות קוגנטיביות אלו גם
בתוך המשפחה אמורות להיות זהויות נפרדות הנובעת מהתנסות, לא קשורה בזמן(,
יוצרות שלב חשיבה מוסרית חדש שפיאז'ה קרא לו מוסריות אוטונומית. הם רואים
וברורות אבל גם לא חלוקת תפקידים תיאורה זו מדגישה את התפקיד המרכזי
את המוסריות כיחסית למצב ומכירים בקיומן של השקפות שונות בסוגיות מוסריות
סטריאוטיפית ודיכוטומית )חד משמעית(. דוג' לא שממלאת הסביבה בעיצוב ההתנהגות. וגם
)יש להם ביקורת על החברה( ובמונחי קולברג השלימו את השלב הקונבנציונלי.
רק אשה שוטפת כלים. צריך להיות קומוניקציה, תיאורית עיבוד מידע.
גיל ההתבגרות מפריע אך אינו בהכרח תקופה סוערת.מתרחש בו גיבוש זהות
אישית )אריקסון( קרבה ואימון עם קב' השווים, רכישת מעמד חדש במשפחה )יותר קשרים )היחסים מבוססים על אמון הדדי, אהבה
נפרדות מההורים אבל לא אובדן הקשר( ואוטונומיה בעולם שמחוץ למשפחה. וקבלה) רגש )אין חשש להביע רגשות ואהבה
מחקר מפורסם – הקופים של הארלו: הקופים העדיפו את האמא הרכה והנעימה באופן מילולי ופיזי(.
בלי אוכל מאשר אמא נוקשה וקרה עם אוכל. סרוף – פרק ٢١: ההשפעה של קבוצת השווים על
הילד יחסית למשפחה: היחסים יותר סימטריים.
2. הבדלים בין המינים: אישיות ומגדר בגישות השונות- אריקסון שונה מפרויד, נתן מקום להשפעה פרויד: )פסיכואנליטית/פסיכוסקסואלית( טען כמו פיאז'ה שההתפתחות
פרויד- ההבדלים נובעים מההבדל הפיזיולוגי כשהמוקד החברתית על ההתפתחות ופחות לנושא הרגשית היא בשלבים. ההתפתחות מונעת על ידי ٢ דחפים: מין
הוא באברי המין. האישיות מושפעת מהאנטומיה: גבר, המיניות. סבר שההתפתחות נמשכת לאורך ותוקפנות)מולדים ואינסטינקטים( רדוקציה: מצמצם את כל מה שאנו עושים
יוזמה אקטיבית. אשה, פאסיביות. כל החיים. פרויד טען שהאדם רע ואגוצנטרי לשני מניעים אלו.כל חיי האדם הוא מאבק בין הדחפים הללו לבין דרישות
אריקסון– מבנה הרחם מוקד התהוות האישיות מטבעו. אריקסון טען שהאדם טוב ואם יצא רע החברה. אינסטינקט– בלתי נשלט. דחף– אפשר לנהל ולשלוט בו. בכל
היחודית של האשה לעומת הגבר)בניגוד לפרויד ששם אז זה בגלל החברה. טען שהאגו עצמאי ולא שלב הדחף בוחר אוביקט אחר שדרכו הוא משתחרר. תרומת
דגש על קנאת הפין(. בנות נוטות ליצור מרחב פנימי עסוק כל הזמן בלהשקיט דחפים ומצפון אלא התיאוריה:חשיבות הילדות והלא מודע. הקשר הרגשי בין התינוק למטפל מוסבר
עגול וסגור)רחם( ובנים מרחב חיצוני. גם ממלא תפקידים חברתיים. ٨ שלבים: ע"י הקישור של הדמות המטפלת להזנה.
ננסי צ'ודרוב- משלבת בין הגישות הפסיכואנליטיות אמון בסיסי לעומת חשדנות בסיסית וחוסר מבנה האישיות: מודע– כל מה שהאדם קשוב אליו ברגע נתון: תחושות,
חברתיות ופמיניסטיות. האמהות מעבירות חוויות שונות אמון)٠-٥.١(: מקביל לשלב האוראלי של רצונות, מחשבות, זכרונות מקור המודע הוא החושים ומה שעולה מהסמוך
לבנים ולבנות. לבנות תפקיד אמהות מוערך ולבנים פרויד ולהתקשרות עם האם של בולבי. למודע ומתת המודע.סמוך למודע- כל התכנים )תחושות,רצונות, מחשבות,
תפקיד אמהות נחות הילד מפתח קשר מאוד חזק עם התינוק נולד עם תחושת אמון בסיסית או זכרונות( שאינם במודע ברגע זה אך יכולים להעלות למודע בכל רגע עפ"י
האם וכדי שיוכל לפתח זהות גברית עליו להדחיק את שהילד יפתח אמון בסביבה או שיפתח בחירה או צורך.מקורות הסמוך למודע הם החושים ותת המודע.תת / לא
ההתקשרות עם אמו ולהמעיט בערכה. חשדנות, חוסר בטחון, חוסר אמון באנשים. מודע– כל התכנים שהאדם אינו מודע להם, אינו יודע על קיומם אחרת היו
דרווין– התפיסה הסוציוביולוגית: האם מטפלת בתינוק זה מושפע מאיך התייחסו לילד ב-٥.١ גורמים לו חרדה גדולה. החלק הגדול ביותר והמשמעותי ביותר מבחינת
כי היא זו שהשקיעה מאמץ בהבטחת קיומו)תרמה הראשונות. תקופה קריטית התנהגותו של הפרט.
ביצית אחת מול מליוני תאי זרע+ הריון ולידה( האבהות ילדים שלא קיבלו אמון יהיו חסרי אונים, חלקי האישיות:איד)סתמי(– כל הדחפים שהאדם נולד איתם. דוחף את
של הגבר היא תיאורטית האמהות היא בטוחה. מטרת תלותיים יהיה להם קשה לסמוך על עצמם ועל האדם לפעול למען השגת סיפוק מיידי של הצרכים ללא כל התחשבות
האישה היא לשמר ולהגן לעומת הגבר שיכול להיות עם אחרים. גם אם יהיה פיצוי הוא לא יהיה מלא, באילוצים חברתיים או מציאותיים. הסתמי נמצא כולו בתת מודע, אינו
יותר מבת זוג אחת. ישארו סימנים. משתנה במשך חיינו. מופעל על ידי עקרון חיפוש ההנאה והמנעות מכאב.
תיאורית התפתחות קוגנטיבית-למידה של מגדר באה אוטונומיה לעומת בושה וספק )٥.١- סופר אגו)אני עליון(– מתפתח סביב גיל גן ) ٤-٥( כולל את הערכים
מתוך סכמות אישיות של כל בן וכל בת. זה קובע את ٣(:מקביל לשלב הסנסומוטורי של פיאז'ה והנורמות החברתיות שמחנכים אליהם. צו המצפון, המוסר. גורם לנו
היחס והחינוך לצורת גדילת הבנים והבנות וכ ולשלב האנאלי של פרויד. לתינוק יש רצון לייסורי מצפון. נמצא בכל שלוש רמות המודעות.אגו )אני(- מתווך בין היצר
ךמתקיימים הבדלים בין המינים. רואה בלמידת התפקיד משלו, לקוח סיכונים , מתנסה, מתחילה למוסר, מתחיל להתפתח בגיל שנה. מווסת את ההתנהגות כפשרה בין
לפי מין כחלק מהתפתחות קוגנטיבית רחבה. הלמידה שליטה בצרכים. המשימה: קבת תחושה של היצר לאילוצים החברתיים. העקרון המנחה הוא עקרון המציאות. נמצא בכל
של התפקיד המיני באה מתוך הילד ולא מבחוץ. שליטה עצמית ושליטה בסביבה. התערבות: שלוש רמות המודעות.שלבי התפתחות: )כל פעם באיזור ארוגני אחר(שלב
תיאורית למידה חברתית )פיאז'ה(: ההבדלים נובעים ילדים נדרשים לחוות הצלחה במה שהם אוראלי )٠-٥.١(:הפה הוא מוקד ההנעה דרכו האנרגיה משתחררת. האקט
מהשוני בתפקידי ההורים שהילד לומד מהם. ניתן עושים, המחנכים צריכים לתת לו תחושה של התוקפני מתבצע על ידי נשיכות )שד האם( כדי לעבור שלב זה בשלום צריך
לשנות תפקידים באמצעות חינוך שונה. הצלחה. מבטאים אוטונומיה בתגובות :"אני", שיהיה סיפוק אופטימלי.סיפוק יתר לא מאפשר תסכול , דבר שלדעת פרויד
תיאוריות פמיניסטיות: התנגדו לטענה של פרויד "לא". חשוב להתפתחות. תסכול= פיתוח סיבולת.תסכול שנמשך זמן רב מידי, יש
שלאשה מצפון חלש יותר משל הגבר. הערכים של בנים יוזמה לעומת אשמה)٣-٦(:מקביל לשלב חסך ואז צריך לעשות לא רק השהיה אלא גם עקיפה. דחף מתעורר ולא
ובנות תלויים בערכים חברתיים. אם מגדלים בנים ובנות הפאלי של פרויד. חיפוש יוזמה, מטרת ניתן לפרוק אותו באופן ישיר אז הדחף מחפש דרך עקיפה כדי להשתחרר.
באותה דרך ללא אפליה אז הבנות לא יהיו שונות הילדים היא לנסות דברים חדשים, לפתח תוצאות אפשריות מחסך בשלב זה:אישיות תלותית, אישיות רעבה לאהבה,
מהבנים. רעיונות משלו, היצירתיות באה לידי ביטוי.אם חוסר אמון )פארנויה(, פיקציה ורגרסיה, תלות אוראלית )מכורים לאלכוהול,
קרול גיליגן: התיאוריות הפסיכולוגיות נבנו מנק' מבט נעניש את הילד על היוזמות שלו בתדירות לעישון(שלב אנאלי )٥.١-٣(: איזור פי הטבעת. בשלב זה יש מאבק בין
של גברים הנכפות על נשים. טענה שנשים מתחנכות גבוהה זה יהפוך אותו להרבה יותר נוקשה. הסביבה הדורשת להמתין לבין דחף המבקש עונג מידי )שליטה בסוגרים(.
על הערך של קשר. הקשרים הם ערך עליון. גברים הוא יפחד לנסות דברים חדשים וירגיש אנשים שיש להם בעיה בשלב הזה אלה אנשים שיש להם בעיה בשליטה,
מתייחסים לערך הישגיות, חומריות, צדק וחוקים. טוענת אשמה. סדר וניקיון, חוסר גמישות, נוקשות, קמצנות.שלב פאלי )אדיפלי( )٣-
שדרך החשיבה של נשים וגברים שונה. זהות גברית יצרנות )חריצות/יצירתיות( לעומת נחיתות ) ٦(:איזור שחרור האנרגיה איברי מין, אוננות. בשלב זה יש הזדהות או
מבוססת על נבדלות )ניתוק מהאם כדי לגבש זהות ٦-١١(:מקביל לשלב החביון של פרויד. זהו משיכה למין השני.תסביך אלקטרה: הילדה נמשכת לאבא, מנסה לפצות
גברית( ומאוימת על ידי אינטימיות ואילו זהות נשית שלב הלימודים. לומד מיומנויות של מבוגרים. על החסר באיבר המין )קנאת הפין( באמצעות קרבה לאבא , בתקוה שיתן
מאוימת על ידי היפרדות. מרגיש שהוא אדם יוצר )לעומת אדם נחות(. לה את החסר. התקוה לא מתממשת והיא חוזרת לאם.תסביך אדיפוס:
גיל ההתבגרות: אונה ימנית אחראית על הביצוע ואונה ילדים זקוקים לאהבה, עידוד וחיזוק כדי הילד נמשך לאמא ויש לו משאלה להיפטר מהאבא. פתרון – הזדהות עם
שמאלית אחראית על השפה. בגיל ההתבגרות יש לרכוש מיומנויות חשובות שיהוו בסיס לביטחון הורה מאותו המין. מגיע למסקנה שהמשיכה גורמת לו לבעיות ולמאבק עם
ירידה במס' הקשרים שבמוח. )ירידה בפלסטיות( העצמי. האבא ולחרדת סירוס: פוחד שהאבא יסרס אותו ומתקרב לאבא שמלמדו
האיזורים כבר מתמחים ולא מפתחים יותר. המודל של זהות לעומת בלבול תפקידים /טשטוש ערכים. אנשים שלא פתרו את תסביך זה לא גיבשו זהות מינית, קושי לקבל
גיימס מרסייה לגבי אישיות המתבגר: הזהות / גיל ההתבגרות )٢١-٨١( :מקביל סמכות. האישיות מושלמת בגיל ٦ בסוף שלב זה יש איד אגו וסופר אגו
ערפול זהות -ילד שלא מתנסה )אינו עסוק בחקירת לשלב הגניטלי אצל פרויד. ההבנה של האני ואת הזהות המינית.שלב החביון )٦-٢١(: הדחפים והעיסוק המיני נרגעים,
זהותו( ולא מתחייב לזהות של מבוגר. גיבוש זהות הייחודי היא הידיעה מי אתה באמת. בלבול, הילד מתפנה נפשית ללמידה ולקשרים חברתיים. בנים לחוד ובנות לחוד.
בטרם עת- מתנהג בגיל ٤١ כמו מבוגר. עבר מילדות הרפתקנות,מרד, ויכוח עם ההורים, חיפוש שלג גניטלי )٢١ ומעלה(: הדחף יוצא דרך האוביקט שהוא המין האחר,
לבגרות לפני שעבר התבגרות )מתחתן מוקדם( רמת האני. בשלב זה המתבגרים מגבשים את מגיע למצב שיכול לפתח קשר אינטימי עם בן זוג . משימה התפתחותית:
חרדה נמוכה גיבוש זהות מעוכב- מתבגר לנצח. הזהות שלהם מבחינה מינית. הקצנות יחסים אינטימיים, תרומה לחברה על ידי עשייה.
השגת זהות– מצב אידיאלי, גם חוקר וגם מתחייב. חיצוניות אצל בנים ובנות מעידות על חוסר מנגנוני הגנה: יש לכולם, פועלים באופן לא מודע, מטרתם להוריד את
סטיינברג: ٣ סוגים של משפחות- סמכותני: משפחה בטחון בזהות המינית. לקראת סוף השלב החרדה. שימוש מופרז בהם יכול להיות מכשול. מסלפים את האמת, עיסוק
אחד ההורים דיקטטור,נוקשה וסמכותני לא מאפשר הזה האדם מתחיל לחשוב מה יעשה בחיים. מוגזם בהם מונע תפקוד יעיל. מנגנוני הגנה שוברים על ידי העלאה
מו"מ ואין דיאלוג.סמכותי: קימת סמכות הורים, לילדים גיבוש שלב הזהות המקצועית. למודעות.
מותר להביע דעה, להתוכח , ההחלטה הסופית של אינטימיות לעומת בדידות / בגרות מוקדמת הדחקה: הכנסת דחף שמעלה חרדה ונעילתו בתת מודע. גוזל אנרגיה
ההורים.ילדים הכי בריאים ויצירתיים. חופשי: העדר )٩١-٥٣(: השגת אינטימיות בקשרים בין מרובה ופוגם בפעילותיו בתחומים האחרים.הכחשה: התעלמות בהווה
סמכות, אין גבולות, הילד מחליט. אישיים וזוגיים ויצירת מחויבות לקריירה. מתכנים מאיימים כאילו אינם קיימים. דוג':הורים לילד לקוי לא רואים זאת.
אינטליגנציה:החלק הפרונטלי )קדמי( הכי חשוב כי כשלון ביצירת אינטימיות מביא לנסיגה השלכה: הפחתת החרדה על ידי ייחוס הדחפים למישהו אחר. דוג:אני
אחראי לתכנון ורצף ולריסון ההתנהגות התוקפנית. ביחסים הבינאישיים והשקעה בעצמי. כועסת ושואלת את אריאלה למה היא כועסת. קשה להתנתק ממנו כי
חלק טמפורלי: אחראי לזכרון. חלק פרינטלי- אחראי פוריות לעומת קיפאון / שלב הבגרות )٥٣- האדם מאמין שהאיום הוא בחוץ ולא בפנים.
להתמצאות במרחב. חלק אקסיפטלי- אחראי לראיה. ٠٥(: דאגה למשפחה, לילדים ולעבודה מתוך התקה: פריקת האנרגיה התוקפנית על אוביקט אחר, שאינו זה שעורר את
רצון לתרום לדורות הבאים. כשלון יביא את החרדה . דוג: אמא כועסת על בעלה ונותנת מכות לילד.
היחיד לידי דאגה לעצמו בלבד. היפוך תגובה: התנהגות קיצונית המבליטה בהגזמה ביטוי הפוך לדחף
דטרמיניזם=תהליכים דו סטריים שבם משפיעים
או למצב של קפאון )חוסר ענין, חוסר סיפוק, המקורי מעורר החרדה. דוג':חזרה בתשובה בפתאומיות.
ההורה והילד זה על התפתחותו של זה.
חוסר מחויבות( שכלון: )רציונליזציה(- מתן צידוקים הגיוניים המסבירים את התנהגותנו
תגובות של כעס או התרסה כלפי הדמות המטפלת
אחדות האני, האגו לעומת יאוש / גיל בהתאם לדחף. דוג':ראיתי שמלה שקניתי במחיר זול יותר ואני משכנעת
בפעוט יכולה להעיד כי לפעוט יש תחושה מתפתחת של
הזקנה )٠٥ ומעלה(: בשלב זה או שיש את עצמי שזה לא אותו דבר.
אדם נפרד.
תחושת אחדות אני )סיפוק ממפעל חיים עידון)סובלימציה( כל הדרכים בהם אנו מבטאים את הדחף שלנו בצורה
ילד בגיל גן יכול לזכור ٤ ספרות.
והגשמה עצמית( או שיש יאוש. תרבותית. דוג': מי שעוסק באגרוף כביטוי לתוקפנות שלו.
התניה אופרנטית )מפעילה( או אינסטרומנטלית:
חרדות- חרדה מציאותית: מזהירה מפני סכנות מציאותיות למשל בכביש.
למידה שבה ההתנהגויות מושפעות מהתוצאות שיש
חרדה נוירוטית: נוצרת במאבק בין האיד לאגו. יש חרדה שהאיד ישתלט
להן )כלומר מחיזוק חיובי או שלילי(
האדם מרגיש חרדה שלא יודע מה המקור שלה.
חרדה מוסרית: תגובה רגשית לרגשי אשמה/ יסורי מצפון שהאדם חווה
עקב מחשבה או מעשה אסור.
