SlideShare a Scribd company logo
1 of 24
Download to read offline
1
‫מהי אינטליגנציה‬
‫א ינטליגנציה רגשית פירושה היכולת להבין; להשתמש במידע רגשי כדי לפתור‬
‫בעיות מורכבות בתחום הרגשי והבין אישי.‬
‫האינטליגנציה הכללית‬
‫מתייחסת ליכולת לתפוס, להבין ולהשתמש בסמלים דהיינו לחשוב חשיבה‬
‫מופשטת כדי לפתור בעיות מורכבות. האינטליגנציה הכללית מקיפה יכולות כמו‬
‫עיבוד מידע מילולי, מרחבי ולוגי.‬
‫מושג האינטליגנציה הרגשית צבר תאוצה מאז ספרו של גולמן )אינטליגנציה‬
‫רגשית...( המושג ‪ EI‬שאחרי ספרו של גולמן מוכר כ- ‪ EQ‬היא אחת מההתפתחויות‬
‫האחרונות בהבנת יחסי גומלין בין ההגיון לרגש. )סאלובי ומאייר( הם שהשיקו את‬
‫המושג אינטליגנציה רגשית וקבעו את השלבים להתפתחות המושג הדרכים‬
‫והשלבים להבנתו. ) 1002 ‪(MAYEr‬‬
‫)‬

‫בשבעים השנים של המאה הזו רוב המחקרים התמקדו בקוגניציות ובאינטלקט‬
‫במקביל התנהל מחקר שהתמקד ברגשות. באותה עת, הושקעו משאבים ומאמצים‬
‫רבים לבנות מבחן שימדוד את האינטליגנציה מבחני כימות אינטליגנציה )וקסלר,‬
‫בינה( שהם הדוגמאות הבולטות ביותר.‬
‫לעומת זאת, בתחום הרגשות התנהל במשך שנים ויכוח סוער בשאלה -‬
‫מהה קדם למה התגובה הפיזיולוגית או הכרה בקיומו של הרגש?‬
‫חוקרים טענו שגורמים חריגים בסביבה ובתוכנו מעוררים קודם תגובה פיזיולוגית‬
‫ורק בשלב מאוחר יותר אנו נותנים משמעות לתחושה הזו לעומתם אחרים טוענים‬
‫שאם מכירים ברגש מסויים וההכרה זו היה המחוללת את התגובה הפיזיולוגית.‬
‫לדוגמא: היו שגרסו שבשעה שאנו נתקלים בדוב אימתני ביער נחוש קודם את‬
‫התגובה הפיזיולוגית בעקבות הגירויים שאנו קולטים מהסביבה ורק‬

‫2‬
‫אחרי שמשגרים הגירויים משמעות ונוכחות נדע שאנו " פוחדים מהדוב".‬
‫גירסה אחרת טוענת שאותו מצב של פחד מהדוב: אנו קודם כל מגיעים‬
‫להכרה‬

‫שאנו‬

‫פוחדים‬

‫והכרה‬

‫מהדוב,‬

‫זו‬

‫מחוללת‬

‫את‬

‫התגובות‬

‫הפיזיולוגיות האופייניות לפחד.‬
‫חוקר תורנדייק )0291 .‪ (Thorndike‬אחד החוקרים החריגים בתקופתו שכן הבחין‬
‫בין קוגנציה לרגש. עוד ב- 0291 הוא הגדיר את המושג " אינטליגנציה‬
‫החברתית" שהיא היכולת שמנחה גברים ונשים, בנים ובנות להבין זה את זה‬
‫ולהתנהג בחוכמה בקשרים שלהם עם אנשים אחרים.‬
‫גישתו של תורנדייק היוותה את הסנונית הראשונה שבישרה על גישה הרואה‬
‫בחקירת השילוב בין אינטלקט לבין רגש תנאי הכרחי להבנת התפקוד‬
‫של האדם. שעה שבאותה תקופה המחנכים הדגישו בעיקר כישורים קוגניטיביים‬
‫וזנחו את התפקוד הרגשי והחברתי של התלמידים.‬
‫בין 0791 – 0991 חוקרים וצוותי חינוך החלו להתעניין בכך שהרגש‬
‫והקוגניציה מקיימים קשרי גומלין ביניהם. " הקוגניציה החמה" ) ‪hot‬‬
‫ׂ‪ (cognition‬שמציינת את הקשר בין מעורבות העצמי בלמידה, מוטיבציה והערכה‬
‫עצמית לבין הישגים אקדמיים. בתקופה זו הפכו את העולם האקדמי לחלק מהעולם‬
‫החינוכי והחלו להבין כי קיימת הכרחיות מכרעת לשילוב הטיפוח הרגשי בשילוב‬
‫טיפוח קוגניטיבי של ילדים בכל הגילים הכרחית לשיפור הישגיהם הלימודיים של‬
‫התלמידים.‬
‫גרדנר היה אחד מהנציגים הבולטים של הגישה הפלורליסטית יותר מזו של חוקרי‬
‫האינטליגנציה הקלאסית הרואה באינטליגנציה האנאליטית רק אחד מהכשרים‬
‫הכלולים ביכולת האנושית. בספרו 3891( ‪ (frames of mind‬הציג גרדנר לראשונה‬
‫את התיאוריה שלו שנחשבה למהפכנית בשעתה גרדנר )6991( הציג‬
‫אינטליגנציות:‬
‫•‬

‫אינטליגנציה לוגית- מתמטית,‬

‫•‬

‫אינטליגנציה לשונית,‬

‫3‬

‫שבע‬
‫•‬

‫אינטליגנציה מוסיקלית,‬

‫•‬

‫אינטליגנציה מרחבית,‬

‫•‬

‫אינטליגנציה גופנית- תנועתית,‬

‫•‬

‫אינטליגנציה בין- אישית‬

‫•‬

‫ואינטליגנציה תוך- אישית.‬

‫השילוב שבין האינטליגנציה הבין-אישית )רגשית - חברתית( לאינטליגנציה התוך-‬
‫אישית )רגשית פנימית( ניתן להתייחס כאל אינטליגנציה רגשית .‬
‫אינטליגנציה אישית‬

‫- מתייחסת לידע שיש לאדם בדבר היבטים פנימיים של‬

‫אישיותו: נגישות לחיי הרגש, היכולת לערוך הבחנות בין רגשות ובסופו של דבר‬
‫לסווג אותם ולהסתמך עליהם כאמצעי להבנה והנחייה של ההתנהגות".‬
‫האינטליגנציה הבין אישית "בנויה על הכושר היסודי להבחין בהבדלים בין‬
‫אחרים... בצורותיה המתקדמות יותר אינטליגנציה זו מאפשרת לבוגר מיומן‬
‫לקרוא כוונות ומאווים של אחרים, גם כאשר נעשה נסיון להסתירם".‬
‫האינטליגנציה הבין אישית מאפשר לאדם להבין את האחרים ולעבוד איתם ואילו‬
‫האינטליגנציה התוך אישית מאפשר לאדם להבין את עצמו לעבוד עם עצמו.‬
‫תחושת העצמי של היחיד היא מיזוג של מרכיב בין אישיים ותך אישיים. המשותף‬
‫לאינטליגנציה התוך אישית ולאינטליגנציה הבין אישית הוא הניסיון לפתור בעיות‬
‫ועל ידי כך לקשר בין התפקוד הקוגניטיבי לתפקוד הרגשי.‬
‫ב- 0991 טבעו החוקרים מאייר וסאלוביי את המונח "אינטליגנציה רגשית" ולאחר‬
‫מכן החלו להשקיע מאמץ בבניית כלים למדידת ה ‪ EI‬על בסיס היכולות )‬
‫‪ (abilities‬המרכיבות אותה.‬
‫באמצע שנות ה-09 הוצא מונח "אינטליגנציה רגשית" מחוץ למעבדת המחקר‬
‫והופץ ברבים בספרו של דניאל גולמן, עיתונאי מוכשר לענייני מדע. בספר אמנם‬
‫יש ביסוס חלקי על מחקרים של מאייר וסאלובי אבל כלולים בו טענות והגדרות‬
‫שמאייר וסאלוביי מעולם לא טענו. עוד בספרם אינטליגנציה רגשית בחיי‬
‫היום )מאייר, צ'ארוקי ופורגס עורכים( ] 1002 ‪[ciarrochi, forgas& mayer‬‬

‫4‬
‫התמקדו בעיקר בעיצוב כלים למדידת האינטליגנציה הרגשית ולבדיקת השפעתה‬
‫על תחומי חיים שונים. יש טענות גם שאינטליגנציה הרגשית אינה ייחודית או‬
‫ניתנת למדידה פסיכומטרית מהימנה.‬
‫בנוסף גולמן טען שהאינטליגנציה הרגשית חשובה כפליים מהאינטליגנציה‬
‫הקוגניטיבית ׂ‬
‫)‬

‫8991‬

‫‪ (Goleman‬והבטיח "הצלחה בחיים". מאייר וסאלוביי מסתייגים‬

‫מטענות אלה הפך הספר לרב מכר וזכה להצלחה בארץ ובעולם כולו. ההברקה‬
‫הפרסומית שבכינוי האינטליגנציה הרגשית ‪EQ‬תרמה לציפיות‬

‫עצומות שתלו‬

‫אנשים במושג החדש והשימוש במונח ‪ EQ‬מרמז על כך שבידי החוקרים מדד כמות‬
‫ברור המבחין בין אנשים ביכולות האינטליגנציה הרגשית בדומה למבחן ה- ‪ IQ‬ואכן‬
‫ראובן בר און פיתח כלי המכונה ‪ EQ-I‬המתימר להעריך הבלים בין אישיים‬
‫באינטליגנציה רגשית ולנבא סיפוק והצלחה תעסוקתיים ) 7991 ‪ (bar on‬הכלי‬
‫שפתיח בר און דומה יותר למבחני אישיות. )הן בתכולתו והן בדרך העברתו(. יש בו‬
‫51 סולמות, ביניהם מודעות עצמית, אסרטיביות, הערכה עצמית, סתגלנות,‬
‫אחריות, חברתית ועוד. נסיונות ההרחבה של גולמן ובר און ואח' תרמו לטשטוש‬
‫הגבולות הקיימים בין אינטליגנציה רגשית לבין אישיות, ופגמו ביחודיות המושג‬
‫ובאמינות הטענות שנקשרו לאינטליגנציה הרגשית.‬
‫במקביל לגישה המחקרית של מאייר וסאלובי שהם הבולטים ביותר, התפתחה‬
‫מגמה אקדמית פילוסופית שבאה לתרום להגדרת המושג "אינטליגנציה רגשית". בין‬
‫זאב )0002, 8991( מעמיקים את ההבנה על טיב הרגשות והקשרי הגומלין ביניהם‬
‫לבין החשיבה, תוך שהוא נותן מגוון רחב של דוגמאות ממחישות מחיי היום יום,‬
‫מעשיות עממיות לדוגמא בן זאב מרבה להשתמש בכלל העממי "לספור עד 01 לפני‬
‫שמגיבים בשעת כעס". מעין תמצית ההגדרה אינטואיטיבית של האינטליגנציה‬
‫הרגשית. הספירה עד 01 נותנת לנו זמן לחשוב על המעשים שלנו ולפעול מתוך‬
‫התבונה. ואילו הספירה עד 001 עלולה להשכיח מאיתנו כליל את הסיבה לכעס‬
‫ולהביא אותנו חלילה לאי התמודדות עם הבעיה שעוררה מלכתחילה את כעסנו.‬
‫מסקנותיו של בן זאב על טיב האינטליגנציה הרגשית עולות בקנה אחד עם רוב‬
‫הטענות התיאורטיות של מאייר וסאלוביי.‬

‫רוב המחקרים הגיעו למסקנה כי קיים קשר בין תפקוד האינטליגנציה‬

‫5‬
‫הרגשית לבין כושר התמודדות, ויסות או ניהול עצמי, מסוגלות רגשית.‬

‫מרבית ההגדרות למושג "אינטליגנציה" תופסות את האינטליגנציה כ"יכולת". אך‬
‫החוקרים חלוקים ביניהם לגבי תוכנה של יכולת זו. מחלוקת זו הולידה סידרת הגדרות‬
‫שונות ומגוונות למושג "אינטליגנציה". הגדרות אלו מתייחסות לסוג החשיבה הנדרש‬
‫באינטליגנציה, הפעולות הנדרשות ועוד.‬
‫את שלל ההגדרות ניתן למעשה להציב על סולם הנע בין גישות המניחות שהאינטליגנציה‬
‫היא כושר כללי המתבטא בכל פעילות שכלית בצידו האחד, לבין גישות המניחות‬
‫שהאינטליגנציה מורכבת מכשרים מסויימים שאינם תלויים זה בזה, בצידו האחר. גישות‬
‫קיצוניות אלו המיוצגות על ידי שני חוקרים: צ'רלס ספירמן ולואיס תרסטון הובילו לבניית‬
‫סוגים שונים של מבחנים למדידת האינטליגנציה.‬

‫6‬
‫איזו מין אינטלגנציה זו אינטליגנציה רגשית‬
‫האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב שבין הרכיב הרגשי לרכיב החשיבה‬
‫והקשר בין הצורך לפתור בעיות בחיי היום יום הנוגעות לקשרים בין אישיים.‬
‫לתפקוד הרגשי השפעה רבה בכל הקשור לוויסות רגשי ובהישגים‬
‫הלימודיים. כמו גם על הצלחה בתחומי החיים. העדר או חסר או חסך באחת‬
‫ממערכות אלה הופכת את האדם לבעל אינטליגנציה רגשית נמוכה.‬
‫התגברות על רגשות ספונטאניים מחייבת התייחסות רגשית, ויסות רגשי כך‬
‫שבאפון שיקול שיופעל יהיה שיקול מקצועי מהימן ומווסת. בכך גם אנשים‬
‫יכולים את האינטליגנציה הרגשית שלהם על ידי מאמץ מודע.‬
‫כישורים שכלולים באינטליגנציה הרגשית שלהם:‬
‫7‬
‫גילוי עניין והבנה טובה של רגשות הזולת.‬
‫מודעות עצמית – לרגשות חיוביים ושליליים והשפעתם על דרכי התנהגותנו.‬
‫שליטה עצמית בעוצמת הרגש – דרך ביטוי הרגש עצמו.‬
‫על איזו אינטליגנציה אנחנו מדברים:‬
‫על האינטליגנציה הרגשית העוסקת בשילוב שבין הרגשות ובאפון שבו‬
‫מגייסת את החשיבה הרציונאלית לפתרון בעיות רגשות ובין אישיות.‬
‫ביכולת לחוש מכוון של רגשות ולהיות "מחוברים" אלהם מעשירה ומפתח את‬
‫החשיבה.‬
‫מאייר וסאלובי הגדירו את האינטליגנציה הרגשית ביכולת לאזן בין הרגשות‬
‫וידע רגשי בדרך מחושבת על מנת להביא לגדיל הרגשית והקוגניטיבית.‬
‫באינטליגנציה רגשית קיימים ארבעה יסודות שכל אחת מהן מהחייבת שילוב‬
‫בין ההיבטים הרגשיים להיבטים הקוגניטיביים.‬
‫יכולת תפיסה וזיהוי של רגשות שלנו ושל הזולת.‬
‫יכולת להטמיע את הרגשות הללו בתוך תהליכים התפיסתיים הקוגניטיביים‬
‫שלנו ולהבין את השפעת הרגשות על אותו תהליכים: יכולת להבין ולנתח‬
‫רגשות מורכבים אלה, יכולת לווסת רגשות שלנו ולפעמי של הזולת.‬

‫האם יש קשר בין אינטליגנציה לבין הצלחה בחיים?‬

‫8‬
‫אינטליגנציה בלתי פעילה – "לא מוסגל לזוז או לפעול, שאינו מגיב בקלות‬
‫ליסודות אחרים". מהי אינטליגנציה בלתי פעילה – זו המובנת במבחני ‪ IQ‬או‬
‫‪ SAT‬אינטליגנציה בלתי פעילה יכולה להראות שאדם בקיא בהבנת עובדות‬
‫וזכרון טוב. אם לא יכול ליישם את העובדות כדי לחולל שינוי משמעותי לגבי‬
‫עצמו ולגבי אחרים.‬
‫הפגנת תוצאות טובות במבחני ‪ SAT‬או במבחני ‪ IQ‬עם תוצאות מרשימות‬
‫ביותר, למעשה מצביעה על מדד של אינטליגנציה רגשית בלתי פעילה במוח.‬
‫לדעת חוקרים רבים מבחני ה ‪ IQ‬הוכחו כחלשים בניבוי תוצאות מאוחרות.‬
‫מחקרים מצביעים שהגורמים להצלחה או כשלון בחיים מופיעים מאוחר‬
‫יותר.‬
‫ריבוי אינטליגנציות‬
‫אלפרד בינה פסיכולוג צרפתי, יישם ילדים בביתי ספר בפריס את מבחן‬
‫"בינה" שעל פיו דורגו ונובאו מידת כשלון או הצלחה של תלמידים בבית ספר‬
‫יסודיים, עד אז, הניבוי למידת הצלחה בלימודים דורגה על פי האינטואיציה‬
‫של המורה או של המנהל בבית הספר. כך היה לגבי תלמידים עם מוגבלויות‬
‫והפרעות שונות.‬
‫כל זאת עד אשר קבוצת חוקרים החלו לקבל לידיהם את הנושא של עריכת‬
‫מבחן מדד שימדוד באופן כמותי את כמות השכל של האמת שתקבע את‬
‫מידת הצלחתו בלימודים וכך ידורג בהתאם להקבצות לימוד ויקבל את היחס‬
‫הראוי לו בבית הספר.‬
‫המדד שפיתח פסיכולוג וחוקר צרפתי בסוף המאה ה-81 היה מבחן "בינה‬
‫שייעודו היה לבצע מבחן האינטליגנציה ‪ I.Q‬המבחן שזכה להצלחה צנועה‬
‫בפריס ולהתלהבות יתרה בארה"ב וכך פסיכולוגים התחילו לקבל בקשה‬
‫לבנות מבחן הרבה יותר קצר ממנו, מעין מבחן של טופס בו באמצעות תצפית‬
‫או תשאול קצר ביותר, וכך ניתן לנבא הצלחה או כישלון בלימודים.‬
‫9‬
‫היה קושי רב להסתמך על פי מבחן בינה שכן הוא בחן את מידת הצלחתם של‬
‫תלמידים בבתי ספר יסודיים וכל ניסיונות ההתאמה של בינה למבחני כושר‬
‫שכלי לתלמידים בוגרים יותר במכללות ואוניברסיטאות לא נחל הצלחה. לכן‬
‫פיתחו את מבחן ה ‪ SAT‬גם מבחן ה ‪ SAT‬שפותח ונוסה היה עדיין חסר את‬
‫הכלים למדידת יכולות מנטאליות של אדם זהו "מבחן כושר לימודי" )‬
‫‪ (SCHOLASTIC APTITUDE TEST‬זהו מבחן שעל פיו דרגו תלמידים‬
‫במקצועות מתמטיקה ולשון.‬

‫מבחן ‪SAT‬‬
‫לדעת גרדנר, ההשקפה הזו היא חד ממדית ביחס להערכת מנת המשכל של‬
‫בני האדם ובכך מתלווה גם הערכתו של בית הספר את התלמיד וגם הוא‬
‫רואה אותו כ"חד מימדי" ואלו הם בתי ספר שדוגלים ב"שיטה האחידה" -‬
‫בית הספר מפעיל מערכת של עובדות שצריך לדעת ומעט מאוד שיעורים של‬
‫בחירה. מי מקבל את שיעורי הבחירה, אלו התלמידים שעמדו בציונים‬
‫גבוהים במבחן ה- ‪ SAT‬הם מקבלים שיעורים שדורשים קריאה ביקורתית,‬
‫יכולת חישוב וכישורים מחשבתיים.‬
‫מתוך מבחני ה ‪ IQ‬ומבחני ‪ SAT‬מפיקים דירוג מהימן של אנשים והמצוינים‬
‫והמבריקים מגיעים למכללות הטובות והגבוהות ואולי, ורק אולי, הם ידורגו‬
‫יותר גבוה בחיים.‬
‫גישה זו כאמור פועלת מבחינת אנשים מסויימים, מוסדות חינוך כמו אונב'‬
‫הרווארד שהיא עדות רהוטה לכך.‬
‫שיטת מדידת ה- ‪ IQ‬מתאפיינת בשלטון המצוינות ׂ‪ ( MERITOCRACY‬אכן‬
‫)‬
‫יש לה במה להשתבח?‬
‫01‬
‫גרדנר הציע השקפה וחזון חלופי המבוסס קיצונית בחשיבה האחידה של בית‬
‫הספר והיא החשיבה הפלורליסטית על האינטליגנציה.‬
‫1 השקפה פלורליסטית )סגנונות שונים של כוחות קוגניטיביים(‬
‫זוהי תפיסה פלורליסטית הטוענת לאינטליגנציה רבת פנים, הטוענת בשם‬
‫הרוח האנושית ומזהה צדדים )פנים( מובחנים של ההכרה ומכירה בעובדות‬
‫שלאנשים יש כוחות קוגניטיביים שונים וסגנונות קוגניטיביים מנוגדים.‬
‫השיטה השניה המדע הקוגניטיבי - חקר ההכרה:‬
‫המחקר השיטתי של מערכת העצבים )מדע המוח( גישה זו נקראה ע"י גרדנר :‬
‫" התיאוריה של האינטליגנציות המרובות".‬
‫מבקרים רבים לא היו שבעי רצון מהמושג ‪ IQ‬והגישות האחידות על‬
‫האינטליגנציה למשל תרסטון )‪ ( THURSTON‬ו- גילפורד ׂ‪(GUILFORD‬‬
‫)‬
‫ומבקרים אחרים מתחום הפסיכולוגיה, קראו תיגר על מבחני ‪ SAT‬וה ‪IQ‬‬
‫אבל גרדנר אמר שזה לא מספיק לקרוא תיגר אלא צריך לעשות מעשה‬
‫ולהביא את השיטה למעשה להחליף את הקיים.‬
‫גדרנר טוען שצריך להפסיק עם החיפוש אחר מתאם לגבי נבחנים, ובמקום‬
‫זאת צריך לפנות למקורות ולדרכים נטורליסטיים )טבעיים( שבהם אנשים‬
‫מפתחים מיומנויות בעלות חשיבות לאורח חייהם.‬
‫למשל התבוננות על עבודת המלחים שעושים דרכם באיים , באמצעות‬
‫התבוננות בכוכבים שבשמיים, תחושת הדרך שעושה הסירה על פני המים‬
‫ולשים לב ביתר שאת לסימני הדרך הפזורים בים – לזה הוא קורא "יכולת‬
‫ניווט" וזו אינטליגנציה של מלחים.‬

‫11‬
‫תחשבו על רופאים מהנדסים, מנתחים ,ציירים רקדנים, כוריאוגרפים,‬
‫אתלטיים, ראשי שבטים, ומכשפים, כל התפקידים הללו חייבים להילקח‬
‫בחשבון אם נקבל את האופן שגרדנר מגדיר אינטליגנציה והיא היכולת לפתור‬
‫בעיות.‬

‫האם אינטליגנציה רגשית היא מולדת או מתפתחת?‬
‫הצד המדעי תר הרבה בחיפוש אם קיים צד כזה, כרוך בניסיון לתאר באופן‬
‫נכון את האינטליגנציה ולהבין מהי אינטליגנציה?‬
‫מקור 1 טוען שהאינטליגנציה היא מקור הידע שקיים ברשותנו מהיום שאנחנו‬
‫נולדים.‬
‫מקור שני: מקור חשוב מאוד והוא מדבר על מידע בדבר הדרכים ויכולות אלה‬
‫מתמוטטות בתנאים אחרים כמו נזק מוחי, שבץ מוחי. המחקר הזה טוען על‬
‫היכולות האלו שיכולות להתמוטט. המחקר נערך בקרב מטופלים שסובלים‬
‫מנזק מוחי והניבה תוצאות רבות עוצמה. זהו מחקר שמשקף את האופן שבו‬
‫מערכת העצבים התפתחה במשך אלפי שנים, בהדרגה עד שהניבה תוצאות‬
‫וסוגים שונים ומובחנים של אינטליגנציה.‬
‫קבוצת המחקר של גרדנר בחנה אוכלוסיות מיוחדות: כמו מפגרים מלומדים,‬
‫אוטיסטים, ילדים שסובלים מלקויות למידה וכולם הציגו פרופילים‬
‫קוגניטיביים "סבוכים" פרופילים שקשה להסבירם.‬
‫האם למשל תוצאות ההשקעה באימון במיומנויות יכולה לשפר את‬
‫הכישורים?‬
‫למשל השקעה בחוג כדורגל ׂ‪ ( A‬יכולה להועיל להבנת מתמטיקה?‬
‫)‬
‫21‬
‫מה לעשות עם סוג החומר שעיבדנו אותו., לא ניתן לחישוב מיידי ולכן צריך‬
‫לעשות ניתוח של גורמים סובייקטיבי יותר. התוצאות של הסטטיסטיקות‬
‫נרשמו ונבחנו בניסיון של זמן והיה צריך לארגן אותם באופן כזה שיהיה בעל‬
‫משמעות לגבנו.‬
‫שאלה האם אמון במתמטיקה משפר יכולות מוסיקליות?‬
‫רשימת 7 האינטליגנציות של גרדנר שבאה לעולם כתוצאה מכך הוא נסיון‬
‫מקדמי לארגן את אותה על ידי אירגון ואיסוף אותה כמות עצומה של מידע‬
‫וכך אותרו 7 אינטליגנציות:‬
‫1 – אינטליגנציה לשונית – סוג של יכולת שמופיעה בצורה המלאה אצל‬
‫משוררים.‬
‫2 - אינטליגנציה לוגית – מתמטית – יכולת לוגית מתמטית כמו גם יכולת‬
‫מדעית.‬
‫ג'אן פיאזה הפסיכולוג ההתפתחותי הגדול חשב שהוא חוקר את‬
‫האינטליגנציה כולה אבל גרדנר חושב שפיאזה חקר רק את התפתחותה של‬
‫האינטליגנציה הלוגית-מתמטית.‬
‫למרות שגרדנר פותח בשתי האינטליגנציות: לשון ומתמטיקה זו לא מפני‬
‫שהוא סבור שהן החשובות ביותר. גרדנר משוכנע כי לכל שבע‬
‫האינטליגנציות יש בסיס שווה לתביעת זכות קדימה.‬
‫מכל מקום שאנחנו חיים בחברה האינטליגנציה הלשונות והמתמטית הפכו‬
‫למושא הערצה.‬
‫רוב המבחנים שאנחנו עושים מבוססים על הערכה גבוהה זו של כישורי‬
‫מילוליים ומתמטיים. מי שמצליח יפה בלשון ובלוגיקה מן הסתם יצליח גם‬
‫במבחני ה ‪ IQ‬ומבחני ‪ SAT‬ועשוי להתקבל למכללה יוקרתית אבל השאלה‬
‫אם יצליח יפה לאחר הלימודים בחיים, תהיה תלוייה ככל הנראה, בקיומן של‬
‫האינטליגנציות האחרות.‬

‫31‬
‫3 – אינטליגנציה מרחבית – היא היכולת ליצור דימוי מנטאלי של עולם‬
‫מרחבי, לתמרן ולבצע אופרציות במהלך השימוש בו )מלחים, מהנדסים,‬
‫רופאים, מנתחים, פסלים, ציירים( הם בעלי אינטליגנציה מרחבית מפותחת‬
‫מאוד.‬
‫4 – אינטליגנציה מוסיקלית )לאורנרד ברשטיין, מוצרט, בטהובן שופעים בה.‬
‫5 – אינטליגנציה תנועתית – גופנית . היא היכולת לפתור בעיות וליצור‬
‫תוצרים תוך שימוש בגוף כולו או בחלקים ממנו. רקדנים אתלטים, רופאים‬
‫מנתחים בעלי מלאכה כולם מפגינים אינטליגנציה תנועתית מפותחת.‬
‫גרדנר לבסוף מציע שתי צורות של אינטליגנציה אישית שלא ברורות לאשורן‬
‫, אבל בעלות חשיבות עצומה:‬
‫6 - אינטליגנציה בין אישית – היא היכולת להבין אנשים אחרים, מה מניע‬
‫אותם, איך הם פועלים, איך לעבוד בשיתוף פעולה איתם. )אנשי מכירות,‬
‫פוליטיקאים, מורים, קלינאים, מנהיגים דתיים, ראשי ממשלות, הם היחידים‬
‫הנבחנים במידת האינטליגנציה הבין אישית(.‬
‫7 – אינטליגנציה תוך אישית – אי היכולת בעלת מתאם גבוה לזו הקודמת‬
‫אשר מופנית פנימה. היכולת של האדם ליצור דימוי אמיתי ומדוייק של עצמו‬
‫ולהיות מסוגל להשתמש בו כדי לפעול ביעילות בחיים.‬
‫שבע האינטליגנציות הללו מוכיחות כי יש רבגוניות באינטלקט של האדם וכי‬
‫לא ניתן על סמך מבחן חד ממדי לכמת את שכלו ומידת כשירותו של הפרט.‬
‫כמו כן, לא ניתן על סמך מבחן חד ממדי לבחון היבט אחד ועל סמך זה לקבוע‬
‫יצליח או יכשל בחיים ומאוחר יותר גם בלימודים וההיפך.‬

‫41‬
‫גרדנר טוען שמעט מאוד אנשים מזוהים על פי אינטליגנציה אחת או שניים.‬
‫מרבית בני האדם מפעילים את כל ה- 7 אינטליגנציות ביחד על מנת לפתור‬
‫בעיות בחיים ולהפוך סוגים שונים של מצבים תרבותיים וחומרים מקצועות‬
‫ותחביבים‬
‫אלפיים שנה לרחוק אפלטון כתב: "לכל למידה בסיס רגשי". מאז, מדענים,‬
‫מחנכים ופילוסופים עובדים להוכיח או להפריך את חשיבות הרגשות.‬
‫למרבה הצער, בחלק ניכר מאלפיים שנים אלו, המחשבה הנפוצה הייתה:‬
‫"רגשות מפריעים. הם מונעים מאתנו לקבל החלטות והם מונעים מאתנו‬
‫להתמקד."‬
‫בשלושה העשורים האחרונים עיקר המחקר המתפתח בנושא הרגשות מוכיח‬
‫את ההיפך. בשנות החמישים של המאה העשרים, אברהם מסלאו כתב על‬
‫הדרך בה אנשים יכולים לשפר את כוחם הרגשי, הגופני, הרוחני והנפשי.‬
‫ולשפר‬

‫בכך‬

‫האת‬

‫את‬

‫הפונטנציאל.‬

‫בעוד שהאינטליגנציה נחשבה לשיא השלמות, אנשים מכירים בכך שבחיים‬
‫יש היבטים נוספים, אנשים הכירו בכך שיש לרגש ערך מהותי. המנהל יודע‬
‫מניסיון שמורל העובדים משפיע על התוצאות והתפוקה בעבודה. מחקרים‬
‫מאשרים כי מוראל צוותי שלילי תורם לאובדן נאמנות לקוחות ותחלופה,‬
‫ולירידה בתפוקה, המשפיעים לרעה על הביצועים הכלכליים של הארגון.‬
‫האקלים הארגוני, שלא נתפס בעבר אלא כרעיון מופשט, מוכר כיום על ידי‬
‫ארגונים מובילים ככוח הכרחי המניע ביצועים. חברות 001 ‪ Fortune‬בוחנות‬
‫את האקלים שלהן באופן שגרתי, וחלק מהן העלו את משתנה האקלים‬
‫למעמד של מדד ביצועי עיקרי. משקיעי וול סטריט משתמשים בגורמי אקלים‬
‫אף לקביעת הכדאיות של חברה.‬
‫בעוד שחלק מהעובדים "באים לעבודה", מחקרים מראים שמיטב העובדים‬
‫"באים לעבוד", משום שהם סבורים שמאמציהם תורמים למטרה גדולה יותר.‬
‫כאש‬

‫51‬
‫5 הנדבכים של האינטליגנציה הרגשית:‬
‫1.‬

‫מודעות‬

‫עצמית‬

‫– הגישה‬

‫החיובית‬

‫והמוכנות‬

‫שלי‬

‫ללמידה‬

‫ולהתפתחות, לתת מקום לרגשות.‬
‫כלים למודעות עצמית – לאהוב את עצמי, לקבל את עצמי. לדבר‬
‫ברגשות, "אני שמחה, אני עצובה", לחקור הצלחות וכישלונות, על מנת‬
‫ללמוד על עצמנו ולנתח במטרה לעשות זאת טוב יותר. לנהל יומן‬
‫רגשות לציין אירועים שקורים לנו משמחים או מעציבים, מכעיסים או‬
‫משהו שמעורר בנו רגש חזק. לאחר מוכן לקריאה חוזרת ונגלה דפוסים‬
‫מהמקום הזה נוכל לצמוח.‬
‫2. ניהול רגשות – היכולת שלנו להכיר ברגשות שלנו בעקבות המודעות‬
‫העצמית ולאחר שהכרנו אותם – היכולת שלנו לאזן בין הרגש לבין‬
‫ההתנהגות ולבחור את ההתנהגות המתאימה.‬
‫3. הקשבה – ההתנסות הקשבה בזוגות שכל אחת סיפרה מה קרה לה‬
‫בחיים והקשיבה לשנייה, דרשה רגישות, הקשבה, אמפטיה ומודעות‬
‫עצמית .‬
‫4. אמפטיה זיהוי הבעיה, תוך מבט עם העיניים לתוך הנפש, גילויי‬
‫הזדהות . אמפטיה זו תכונה שמיוחסת יותר לנשים. האיתותים הבלתי‬
‫מילוליים הם מפתחים את האינטליגנציה הרגשית שלנו. אימהות‬
‫משפיעה על כישורים חברתיים המשפיעה על היכולת הרגשית שלנו‬
‫ועל הכישורים החברתיים שלנו. אנשים אמפטיים מצליחים להשפיע‬
‫יותר בתחום החיים שלהם.‬
‫:‬
‫61‬
‫האינטליגנציה הרגשית שלנו היא פועל יוצא של נפח הפעילות במסלול‬
‫העצבי שבין הרגש למרכז החשיבה במוח. כאשר אנחנו מתאמים בהפעלת‬
‫כישורים רגשיים, אנחנו מחזקים את המסלול העצבי הזה. התאים שלנו‬
‫יוצרים ענפים חדשים ומצמיחים קשרים חדשים בין הרגש וההיגיון שלנו. זה‬
‫תהליך שדורש זמן‬
‫למשל אם אנחנו נוהגים לצרוח בשעת כעס, לדוגמא יהיה עלינו ללמוד ספו‬
‫התנהגות שונה, נהיה מוכרחים להתאמן שוב ושוב על דפוס תגובה שונה כדי‬
‫לבטל את הדחף לצעוק. בהתחלה כל נסיון להימנע מלצעוק ולהגיב אחרת‬
‫יעלה לנו במאמץ רב אבל עם כל הצלחה יתחזק המסלול העצבי החדש.‬
‫.בסופו של דבר הדחף לצעוק יחלש עד שנתגבר עליו‬
‫אם אנחנו רוצים לשפר את האינטליגנציה הרגשית אנחנו צריכים להפעיל‬
‫באופן תמידי את המסלול בין מרכז הרגש ומרכז החשיבה במוח.‬

‫מכלול המיומנויות החברתיות הן דבר מורכב וחשוב שנלמד שנדע על‬
‫היסודות והכלים לשימוש במיומנויות אלו. אנו כל הזמן נמצאים במערכות‬
‫יחסים ונתקלים כל הזמן באתגרים המוצבים סביבנו חלקם בעלי קושי לא‬
‫מועט. עלינו ללמוד להעביר מסר ברור ולגרום לדברים שיקרו וזאת באמצעות‬
‫רגישות, הבנת הזולת, והעברת מסר ברור ואמיתי.‬
‫כשהתקשורת יעילה יש לנו סיכוי רב יותר להשיג את מטרותינו ולהרגיש‬
‫הצלחה, חוויה שמעלה את הדימוי והערך העצמי שלנו.‬
‫חלק מהחוויות התקשורתיות שאנו חווים באינטראקציה החברתית נעוצה‬
‫בסגנון הדיבור שלנו שמרמז בין היתר על יכולתנו להקשיב הקשבה עמוקה‬
‫ברגע של קשר אמיתי. מה שנגיד יהיה תגובה למה שהאחר מרגיש, אומר או‬
‫עושה.‬
‫71‬
‫כשהחיבור לקוי, התקשורת נהפכת לקליעים מילוליים )גולמן, 6002(‬
‫המסרים שלנו משתנים בהתאם למצבו של האחר, אלא משקפים את המצב‬
‫שלנו.‬
‫ההקשבה יוצרת את ההבדל בין תקשורת אפקטיבית יעילה לבין תקשורת‬
‫חוסמת בלתי יעילה. לדבר ליד מישהו במקום לדבר אליו. הקשבה אמיתית‬
‫דורשת פתיחות לרגשות . הקשבה דו סטרית יוצרת דיאלוג, כאשר כל אחד‬
‫מתאים את דבריו למה שהוא אומר ומרגיש האחר.‬
‫3.‬

‫איך ההרגשה לדבר בשפה לא ברורה וחסר משמעות מילולית?‬

‫4.‬

‫יש חשיבות לדעתכם למשמעות הצפנת השפה כתקשורת יעילה?‬

‫5.‬

‫מה אתם יכולים ללמוד על תקשורת אפקטיבית בקשר למסר מילולי?‬

‫6.‬

‫מה לדעתכם חשוב בתקשורת אפקטיבית לדעת לענין המסר?‬

‫האינטליגנציה הרגשית היא היכולת לפתח כישורים על מנת להעלות את‬
‫רמת התקשורת החברתית ע"י מודעות עצמית בכך להעלות את‬
‫האינטליגנציה החברתית. מכלול הכישורים והמיומנויות החברתיות מובנות‬
‫בתוכנו עלינו להכיר בהם ולהיות מודעים אליהם ולא להתעלם מהם. העלאת‬
‫והצפתם לתוכן רגשי חיובי מהווים בסיס להצלחה ככלי לתקשורת יעילה‬
‫בחברה ולהצלחה במערכות חיים וביחסים בינאישיים.‬

‫בעוד שאינטליגנציה רגשית היא פיתוח מיומנות לראי הנפש פנימה‬
‫לרגשותנו, לדעת את ערכנו ולהיות מודעות לעצמנו פנימה, הרי‬
‫שאינטליגנציה חברתית היא להיות מודעים לרגשות הסביבה החוצה. להיות‬
‫קשובים ורגישים לסביבתנו, ולבני משפחתנו, בני זוגנו, הורנו, ילדנו‬
‫והאנשים בכלל. ההתנסות הבאה תנסה להביא אותנו להתעוררות רגשות‬
‫שאנחנו מפעילים מתוכנו לסביבה. התגובות שלנו למצבים, התנהלות שלנו‬
‫81‬
‫מול הדילמות של החיים וכיצד אנחנו לוקחים את מכלול הכישורים שלנו,‬
‫שכלנו, ניסיוננו בחיים ומשלבים לכדי מודעות עצמית, אמפטיה, ניהול רגשי,‬
‫הקשבה, סנכרון ונדבכים אלו הם הקו הדק שמפריד בין כישלון בחיים לבין‬
‫הצלחה בחיים. מי שמודע לעצמו ויודע לנהל את הרגשות שלו, להקשיב‬
‫לרגשותיו, להזדמנות עם רגשות הסביבה הוא זה שמצליח לרכוש חברים‬
‫ולהצליח בחיים.‬
‫אינטליגנציה רגשית היא מערכת כישורים שניתנת לפיתוח ולשינוי ואשפר‬
‫ליישמה בלי קושי רב. בעזרת מיקוד והבנה אפשר בקלות יחסית לקנות‬
‫מיומנויות חדשות ולהגיע לתוצאות מרשימות. אם תתאמנו על כישוריכם‬
‫הרגשיים על פני פרק זמן ארך תראו פירות והשינוי יהיה מהותי וקבוע.‬

‫היכולות הכלולות באינטליגנציה רגשית:‬
‫)על פי 7791 , ‪(mayer&salovey‬‬
‫מאייר וסאלובי )שם עמ' 11( הציגו מדרג התפתחותי של ארבע קטגוריות של‬
‫יכולות הכלולות באינטליגנציה רגשית. יכולות אלו שימשו בסיס לבניה וכלי‬
‫מדידה מצד אחד ושימשו מוקדים להערכה והתערבת מצד שני.‬
‫היכולות הכלולות מתחילות מהמדרג הנמוך של היכולת הבסיסית "הנמוכה"‬
‫ועד למדרג הגבוה שהוא היכולת "המפותחת" שהיא היכולת מורכבת ביותר .‬
‫♥ היכולת להבחין ברגשות של עצמך ושל זולתך ולהעריך ולהביע רגשות‬
‫)מודעות עצמית- היכולת שלי להעריך להבחין ולהביע רגשות שלי ושל‬
‫אחרים (‬

‫91‬
‫להיות קשוב לעצמי. להיות קשוב לרגשותיהם של אחרים, יכולת לזהות‬
‫רגשות בדיבור, בשפת גוף, בהתנהגות. יכולת לזהות ביטויים רגשיים‬
‫בספרות. יכולת להבחין בין הבעה אמיתית לבין העמדת פנים.‬
‫לדוגמא: יכולת של מורה לזהות תחושת עלבון שחשה בשעה שהורה‬
‫מבקר את מקצועיותה. יכולת שלנו להבחין בין מחמאה אמיתית שאנו‬
‫מקבלים לבין מחמאה או הערכה שבאה מתוך חנופה או בשל פחד‬
‫מביקורת.‬
‫♥ היכולת להטמיע רגשות בתהליכים פיזיולוגיים וקוגניטיביים ולהיות מודע‬
‫להשפעתם על החשיבה .‬
‫רגשות יוצרים סדר עדיפויות בחשיבה על ידי מיקוד הקשב למידע חשוב.‬
‫יכולת לזהת מעברים בין מצבי רוח שונים, בין אופטימיות לפסימיות‬
‫ולהיפך מעודדים הסתכלות על הבעיה מזוויות שונות.‬

‫) ניהול רגשות -היכולת לאזן בין הרגש להתנהגות שלנו, לבחור את‬
‫הדרך הנכונה להגיב ולא לשבור כלים, ניהול רגשות לא נכון יוצר "קלקול‬
‫תקשורת"( יכולת לתייג רגשות ולהכיר בקשרים בין מילים לבין רגשות‬
‫ולהבחין בין ביטויים המתייחסים לרגשות שונים.‬
‫יכולת לפרש משמעות רגשית מורכבת, יכולת להכיר במעברים שכיחים‬

‫בין מצבים.‬
‫להיות קשובים ומודעים לרגשות שלנו, לווסת ולנהל אותם בהתאם,‬
‫לסיטואציה לזמן ולמקום שיטה ראשונה לניהול רגשות – שיטת הרמזור –‬
‫עצור- תכנן – פעל‬
‫אם הפגיעה הייתה משמעותית עבורי והגבתי בעוצמה גבוהה, כעסתי,‬
‫נעלבתי, נפגעתי וזה משהו שאני לא יכולה להתגבר עליו בכמה דקות אז‬
‫פועל בשיטת שבירת סיטואציה‬

‫02‬
‫שבירת גבולות – יוצאת מנקודת הזמן והמרחב ומאפשרת זמן למחשבה‬
‫ולצד השני להירגע וגם לצד השני מכניס את הדברים לפרופורציה ואז‬
‫פועלים ממקום פרופורציונאלי‬
‫הפעלת קו מחשבה נדיב -‬
‫גיוס מוטיבציה לפעולה – את המוטיבציה לפעולה אנחנו מגייסים מנסיון‬
‫העבר. אוספים הצלחות ואירועים של התמודדות עם קשיים ובעיות שבאו‬
‫על פתרונן באמצעות גיוס כוחות נפשיים ומשאבים רגשיים ושכליים שכן‬
‫אלו מעלים את הערך העצמי ואת יכולת ההתמודדות עם קשיים ובעיות‬
‫נוספות ביתר יעילות ובתבונה.‬
‫♥ היכולת להבין ולנתח רגשות ומידע רגשי – )אמפטיה – הבנה וניתוח של‬
‫רגשות ושימוש בידע רגשי (‬
‫♥ היכולת לווסת רגשות באופן שמוביל לגדילה רגשית וקוגניטיבית‬
‫)כישורים חברתיים‬

‫-‬

‫ויסות הרגשות ודרכי התגובה שלי . זיהוי מקור הרגשות שלי‬

‫ושל אחרים וגיבוש דרכים להתמודדות הבנה של האירועים השונים.‬

‫(‬

‫• עוד על היכולות:‬
‫• האינטליגנציה עוסקת בשילוב הכרחי בין המערכת הקוגניטיבית לבין‬
‫המערכת הרגשית בכל הקשור לפתרון בחיי היום יום.‬
‫• האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב שבין הרכיב הרגשי לרכיב‬
‫החשיבה והקשר בין הצורך לפתור בעיות בחיי היום יום הנוגעות‬
‫לקשרים בין אישיים. לתפקוד הרגשי השפעה רבה בכל הקשור‬
‫לוויסות הרגשי בהישגים הלימודיים. כמו גם על הצלחה בתחומי‬
‫החיים.‬
‫• העדר או חסר או חסך במערכות באחת מהמערכות הללו הופכת את‬
‫האדם לבעל אינטליגנציה רגשית נמוכה.‬
‫• התגברות על רגשות ספונטאניים מחייבת התייחסות רגשית וויסות‬
‫רגשי כך שבאופן שיקול שיופעל יהיה שיקול מקצועי מהימן ומווסת.‬

‫12‬
‫בכך כך אנשים כן יכולים לשפר את האינטיגלנציה הרגשית‬
‫שלהם על ידי מאמץ מודע.‬
‫•‬

‫כישורים שכלולים באינטליגנציה הרגשית שלהם:‬

‫•‬

‫כמו : גילוי עניין והבנה טובה של רגשות הזולת.‬

‫•‬

‫מודעות עצמית – לרגשות חיוביים ושליליים והשפעתם על דרכי‬
‫התנהגותו.‬

‫שליטה בעוצמת הרגש ובאופן חוויתו - דרך ביטוי הרגש עצמו‬

‫עוצמת רגשות – פיתוח כישוריים לויסות ואיזון רגשות‬
‫עוצמת‬
‫רגש‬
‫גבוהה‬

‫שמחה‬

‫עצב‬

‫כעס‬

‫פחד‬

‫בושה‬

‫חש‬

‫מדוכא‬

‫זועם‬

‫אחוז אימה‬

‫מלא צער‬

‫התעלות‬

‫מאוכזב‬

‫רותח‬

‫תקוף חרדה‬

‫אכול חרטה‬

‫נרגש‬

‫בודד‬

‫מזעם‬

‫מאובן‬

‫מרגיש‬

‫מאושר‬

‫פגוע‬

‫משתולל‬

‫מפחד‬

‫ראוי‬

‫נפגם‬

‫חסר אונים‬

‫מכעס‬

‫מבועת‬

‫מרגש‬

‫שופע‬

‫חסר תקווה‬

‫זועף‬

‫פוחד‬

‫ערך‬

‫חיים‬

‫עצוב‬

‫מלא חימה אחוז בהלה‬

‫מבויש‬

‫אומלל‬

‫קוצף‬

‫מושפל‬

‫לא‬
‫חסר‬

‫נלהב‬
‫מלא עונג‬
‫עליז‬

‫שבור לב‬

‫נרגז‬

‫נפחד‬

‫מתנצל‬

‫במצב‬

‫מדוכדך‬

‫כועס‬

‫נבהל‬

‫חש‬

‫22‬

‫שנפגע‬
‫בינונית‬

‫רוח טוב‬

‫קודר‬

‫מוטרד‬

‫מאוים‬

‫מרגיש‬

‫נסער‬

‫מתוסכל‬

‫חש‬

‫טוב‬

‫מתחרט‬

‫חש‬

‫נושם‬

‫מלנכולי‬

‫שקט‬

‫חש‬

‫לרווחה‬

‫חש‬

‫נעימות‬

‫מסופק‬

‫סלידה‬

‫מזועזע‬

‫שמח‬

‫עגמומי‬

‫מודאג‬

‫חושש‬

‫נבוך‬

‫שבע רצון‬

‫מצוברח‬

‫מתוח‬

‫עצבני‬

‫מאוכזב‬

‫מרגיש‬

‫נמוך רוח‬

‫לחוץ‬

‫חרד‬

‫נכזב‬

‫נעימות‬

‫מרגיש‬

‫חש‬

‫רגוע‬

‫תלוש‬

‫נוחות‬

‫מהסס‬

‫מרוצה‬

‫מרגיש רע‬

‫מוקנט‬

‫מודאג‬

‫לא מרוצה‬

‫נמוכה‬

‫שמו הטוב‬

‫פגיע‬

‫אי- מתחמק‬
‫מרגיש אשם‬

‫אי ביטחון‬
‫אי-‬

‫אי- חסר בטחון‬

‫מה אנחנו צריכים להפעיל כדי להעלות ולפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו:‬

‫את האינטליגנציה הרגשית מפתחים עם עבודה פנימית. ההסתכלות שלנו לאני הפנימי‬
‫והסתכלות לאני החיצוני – כיצד אנו מגיבים ומתנהלים ברגשותנו לסביבה וכיצד אנו‬
‫מגיבים לסיטואציות חברתיות ופתרונות של בעיות בחברה. בכדי שנוכל להתפתח לתוך‬
‫העצמי הפנימי שלנו, עלינו להשתמש בכלים ושיטות לפיתוח חמשת הנדבכים של‬
‫האינטליגנציה :‬
‫⇐‬
‫⇐‬

‫מודעות עצמית – גישה חיובית ומוכנות ללמידה ולהתפתחות, לתת מקום לרגשות‬
‫לדבר ברגשות‬

‫- לחקור ולזהות את המקור של הרגש בהרבה מהמקרים אנחנו‬

‫נתעל טוב יותר את דרכי התגובה ובכך ניתן פתרון טוב בהרבה מהניסיון למצוא‬
‫אותו באמצעות ניתוח אנליטי מורכב לא ייתן לנו למרות שנעשה אין ספור‬
‫חישובים. באמצעות האזנה והבנת הרגש שעולה מתוך אירוע מסוים אנחנו יכולים‬
‫לשפוט טוב יותר אירועים, להבין אותם באמצעות המחשבה והתובנה ולאזן בין‬
‫המחשבה לרגש ולפעול יותר דרכי תגובה וקבלת החלטות.‬
‫⇐‬

‫לחקור הצלחות וכישלונות שלנו במטרה ללמוד לנתח במטרה לעשות את זה יותר‬
‫טוב ולא להחליט מהמותן. להשתמש בהצלחות שלי על מנת להעלות את הערך‬

‫32‬
‫העצמי שלי שהוא נדבך מהותי במודעות עצמית והיכולת שלי להעריך את עצמי‬
‫אל מול החברה. מה החוזקות שלי ומהן החולשות שלי ולדעת שיש לי גם חולשות‬
‫וגם חוזקות . לדעת מתי להשתמש בהם . להכיר את הסביבה ומה אני כן יכול‬
‫להפיק ממנה לתועלתי.‬
‫⇐‬

‫לנהל יומן רגשות - כשאנחנו כותבים על רגשות‬

‫42‬

More Related Content

Similar to לנהל את הרגשות באינטליגנציה רגשית רציונאלית סוזי איציק מנחת קבוצות

דף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהדף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהShaby Haim
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקShaby Haim
 
גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרותגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרותalonhmdt
 
מחקר העצמת החינוך ברוח היצירה
מחקר   העצמת החינוך ברוח היצירהמחקר   העצמת החינוך ברוח היצירה
מחקר העצמת החינוך ברוח היצירהq1q2q3
 
מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס netanel stern
 
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותהתפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותShaby Haim
 
תאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותתאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותalonhmdt
 
Hebrew version of up
Hebrew version of upHebrew version of up
Hebrew version of upArnon Rolnick
 
ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבנית
ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבניתירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבנית
ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבניתירון זיו
 
עניין של תדמית סוזי איציק
עניין של תדמית   סוזי איציקעניין של תדמית   סוזי איציק
עניין של תדמית סוזי איציקSuzie Itzik
 
מפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017במפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017בannakoopenu
 
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.Shaby Haim
 
גישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptx
גישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptxגישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptx
גישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptxssuserd32419
 
1.3.philosophy
1.3.philosophy1.3.philosophy
1.3.philosophychoodo
 
טיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבק
טיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבקטיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבק
טיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבקYUVAL ODED
 

Similar to לנהל את הרגשות באינטליגנציה רגשית רציונאלית סוזי איציק מנחת קבוצות (20)

סמכות המורה
סמכות המורהסמכות המורה
סמכות המורה
 
דף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיהדף סיכום למבחן בפסיכולגיה
דף סיכום למבחן בפסיכולגיה
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
 
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוקפרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
פרק 5 התפתחות קוגניטיבית של תינוק
 
גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרותגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות
 
מחקר העצמת החינוך ברוח היצירה
מחקר   העצמת החינוך ברוח היצירהמחקר   העצמת החינוך ברוח היצירה
מחקר העצמת החינוך ברוח היצירה
 
מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס מצגת מיינדפולנס
מצגת מיינדפולנס
 
מפגש 5
מפגש 5מפגש 5
מפגש 5
 
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרותהתפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
התפתחות רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות
 
תאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרותתאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרות
 
Hebrew version of up
Hebrew version of upHebrew version of up
Hebrew version of up
 
ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבנית
ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבניתירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבנית
ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבנית
 
עניין של תדמית סוזי איציק
עניין של תדמית   סוזי איציקעניין של תדמית   סוזי איציק
עניין של תדמית סוזי איציק
 
עניין של תדמית סוזי איציק
עניין של תדמית   סוזי איציקעניין של תדמית   סוזי איציק
עניין של תדמית סוזי איציק
 
מפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017במפגש 1 2017ב
מפגש 1 2017ב
 
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
סיכום פרק 12 אצל סרף וסרור.
 
גישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptx
גישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptxגישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptx
גישות אמפיריות ליחסי אובייקט.pptx
 
1.3.philosophy
1.3.philosophy1.3.philosophy
1.3.philosophy
 
טיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבק
טיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבקטיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבק
טיפול זוגי ובין אישי בעזרת בביופידבק
 
מבחן 4
מבחן 4מבחן 4
מבחן 4
 

More from בית משפט מחוזי חיפה

More from בית משפט מחוזי חיפה (8)

הסוד שבמשיכה המינית סוזי איציק
הסוד שבמשיכה המינית   סוזי איציקהסוד שבמשיכה המינית   סוזי איציק
הסוד שבמשיכה המינית סוזי איציק
 
מה זאת אהבה סוזי איציק
מה זאת אהבה   סוזי איציקמה זאת אהבה   סוזי איציק
מה זאת אהבה סוזי איציק
 
מהו רושם ראשוני והאם ניתן לשנות אותו סוזי איציק
מהו רושם ראשוני והאם ניתן לשנות אותו   סוזי איציקמהו רושם ראשוני והאם ניתן לשנות אותו   סוזי איציק
מהו רושם ראשוני והאם ניתן לשנות אותו סוזי איציק
 
מי מוטרד מהטרדה מינית סוזי איציק
מי מוטרד מהטרדה מינית   סוזי איציקמי מוטרד מהטרדה מינית   סוזי איציק
מי מוטרד מהטרדה מינית סוזי איציק
 
ש פ ת ג ו ף
ש פ ת   ג ו ףש פ ת   ג ו ף
ש פ ת ג ו ף
 
מה יש בין המינים - גם משיכה
מה יש בין המינים - גם משיכהמה יש בין המינים - גם משיכה
מה יש בין המינים - גם משיכה
 
משיכהביןהמינים
משיכהביןהמיניםמשיכהביןהמינים
משיכהביןהמינים
 
שפת הגוף - קול הגוף מרגיש
שפת הגוף - קול הגוף מרגיששפת הגוף - קול הגוף מרגיש
שפת הגוף - קול הגוף מרגיש
 

לנהל את הרגשות באינטליגנציה רגשית רציונאלית סוזי איציק מנחת קבוצות

  • 1. 1
  • 2. ‫מהי אינטליגנציה‬ ‫א ינטליגנציה רגשית פירושה היכולת להבין; להשתמש במידע רגשי כדי לפתור‬ ‫בעיות מורכבות בתחום הרגשי והבין אישי.‬ ‫האינטליגנציה הכללית‬ ‫מתייחסת ליכולת לתפוס, להבין ולהשתמש בסמלים דהיינו לחשוב חשיבה‬ ‫מופשטת כדי לפתור בעיות מורכבות. האינטליגנציה הכללית מקיפה יכולות כמו‬ ‫עיבוד מידע מילולי, מרחבי ולוגי.‬ ‫מושג האינטליגנציה הרגשית צבר תאוצה מאז ספרו של גולמן )אינטליגנציה‬ ‫רגשית...( המושג ‪ EI‬שאחרי ספרו של גולמן מוכר כ- ‪ EQ‬היא אחת מההתפתחויות‬ ‫האחרונות בהבנת יחסי גומלין בין ההגיון לרגש. )סאלובי ומאייר( הם שהשיקו את‬ ‫המושג אינטליגנציה רגשית וקבעו את השלבים להתפתחות המושג הדרכים‬ ‫והשלבים להבנתו. ) 1002 ‪(MAYEr‬‬ ‫)‬ ‫בשבעים השנים של המאה הזו רוב המחקרים התמקדו בקוגניציות ובאינטלקט‬ ‫במקביל התנהל מחקר שהתמקד ברגשות. באותה עת, הושקעו משאבים ומאמצים‬ ‫רבים לבנות מבחן שימדוד את האינטליגנציה מבחני כימות אינטליגנציה )וקסלר,‬ ‫בינה( שהם הדוגמאות הבולטות ביותר.‬ ‫לעומת זאת, בתחום הרגשות התנהל במשך שנים ויכוח סוער בשאלה -‬ ‫מהה קדם למה התגובה הפיזיולוגית או הכרה בקיומו של הרגש?‬ ‫חוקרים טענו שגורמים חריגים בסביבה ובתוכנו מעוררים קודם תגובה פיזיולוגית‬ ‫ורק בשלב מאוחר יותר אנו נותנים משמעות לתחושה הזו לעומתם אחרים טוענים‬ ‫שאם מכירים ברגש מסויים וההכרה זו היה המחוללת את התגובה הפיזיולוגית.‬ ‫לדוגמא: היו שגרסו שבשעה שאנו נתקלים בדוב אימתני ביער נחוש קודם את‬ ‫התגובה הפיזיולוגית בעקבות הגירויים שאנו קולטים מהסביבה ורק‬ ‫2‬
  • 3. ‫אחרי שמשגרים הגירויים משמעות ונוכחות נדע שאנו " פוחדים מהדוב".‬ ‫גירסה אחרת טוענת שאותו מצב של פחד מהדוב: אנו קודם כל מגיעים‬ ‫להכרה‬ ‫שאנו‬ ‫פוחדים‬ ‫והכרה‬ ‫מהדוב,‬ ‫זו‬ ‫מחוללת‬ ‫את‬ ‫התגובות‬ ‫הפיזיולוגיות האופייניות לפחד.‬ ‫חוקר תורנדייק )0291 .‪ (Thorndike‬אחד החוקרים החריגים בתקופתו שכן הבחין‬ ‫בין קוגנציה לרגש. עוד ב- 0291 הוא הגדיר את המושג " אינטליגנציה‬ ‫החברתית" שהיא היכולת שמנחה גברים ונשים, בנים ובנות להבין זה את זה‬ ‫ולהתנהג בחוכמה בקשרים שלהם עם אנשים אחרים.‬ ‫גישתו של תורנדייק היוותה את הסנונית הראשונה שבישרה על גישה הרואה‬ ‫בחקירת השילוב בין אינטלקט לבין רגש תנאי הכרחי להבנת התפקוד‬ ‫של האדם. שעה שבאותה תקופה המחנכים הדגישו בעיקר כישורים קוגניטיביים‬ ‫וזנחו את התפקוד הרגשי והחברתי של התלמידים.‬ ‫בין 0791 – 0991 חוקרים וצוותי חינוך החלו להתעניין בכך שהרגש‬ ‫והקוגניציה מקיימים קשרי גומלין ביניהם. " הקוגניציה החמה" ) ‪hot‬‬ ‫ׂ‪ (cognition‬שמציינת את הקשר בין מעורבות העצמי בלמידה, מוטיבציה והערכה‬ ‫עצמית לבין הישגים אקדמיים. בתקופה זו הפכו את העולם האקדמי לחלק מהעולם‬ ‫החינוכי והחלו להבין כי קיימת הכרחיות מכרעת לשילוב הטיפוח הרגשי בשילוב‬ ‫טיפוח קוגניטיבי של ילדים בכל הגילים הכרחית לשיפור הישגיהם הלימודיים של‬ ‫התלמידים.‬ ‫גרדנר היה אחד מהנציגים הבולטים של הגישה הפלורליסטית יותר מזו של חוקרי‬ ‫האינטליגנציה הקלאסית הרואה באינטליגנציה האנאליטית רק אחד מהכשרים‬ ‫הכלולים ביכולת האנושית. בספרו 3891( ‪ (frames of mind‬הציג גרדנר לראשונה‬ ‫את התיאוריה שלו שנחשבה למהפכנית בשעתה גרדנר )6991( הציג‬ ‫אינטליגנציות:‬ ‫•‬ ‫אינטליגנציה לוגית- מתמטית,‬ ‫•‬ ‫אינטליגנציה לשונית,‬ ‫3‬ ‫שבע‬
  • 4. ‫•‬ ‫אינטליגנציה מוסיקלית,‬ ‫•‬ ‫אינטליגנציה מרחבית,‬ ‫•‬ ‫אינטליגנציה גופנית- תנועתית,‬ ‫•‬ ‫אינטליגנציה בין- אישית‬ ‫•‬ ‫ואינטליגנציה תוך- אישית.‬ ‫השילוב שבין האינטליגנציה הבין-אישית )רגשית - חברתית( לאינטליגנציה התוך-‬ ‫אישית )רגשית פנימית( ניתן להתייחס כאל אינטליגנציה רגשית .‬ ‫אינטליגנציה אישית‬ ‫- מתייחסת לידע שיש לאדם בדבר היבטים פנימיים של‬ ‫אישיותו: נגישות לחיי הרגש, היכולת לערוך הבחנות בין רגשות ובסופו של דבר‬ ‫לסווג אותם ולהסתמך עליהם כאמצעי להבנה והנחייה של ההתנהגות".‬ ‫האינטליגנציה הבין אישית "בנויה על הכושר היסודי להבחין בהבדלים בין‬ ‫אחרים... בצורותיה המתקדמות יותר אינטליגנציה זו מאפשרת לבוגר מיומן‬ ‫לקרוא כוונות ומאווים של אחרים, גם כאשר נעשה נסיון להסתירם".‬ ‫האינטליגנציה הבין אישית מאפשר לאדם להבין את האחרים ולעבוד איתם ואילו‬ ‫האינטליגנציה התוך אישית מאפשר לאדם להבין את עצמו לעבוד עם עצמו.‬ ‫תחושת העצמי של היחיד היא מיזוג של מרכיב בין אישיים ותך אישיים. המשותף‬ ‫לאינטליגנציה התוך אישית ולאינטליגנציה הבין אישית הוא הניסיון לפתור בעיות‬ ‫ועל ידי כך לקשר בין התפקוד הקוגניטיבי לתפקוד הרגשי.‬ ‫ב- 0991 טבעו החוקרים מאייר וסאלוביי את המונח "אינטליגנציה רגשית" ולאחר‬ ‫מכן החלו להשקיע מאמץ בבניית כלים למדידת ה ‪ EI‬על בסיס היכולות )‬ ‫‪ (abilities‬המרכיבות אותה.‬ ‫באמצע שנות ה-09 הוצא מונח "אינטליגנציה רגשית" מחוץ למעבדת המחקר‬ ‫והופץ ברבים בספרו של דניאל גולמן, עיתונאי מוכשר לענייני מדע. בספר אמנם‬ ‫יש ביסוס חלקי על מחקרים של מאייר וסאלובי אבל כלולים בו טענות והגדרות‬ ‫שמאייר וסאלוביי מעולם לא טענו. עוד בספרם אינטליגנציה רגשית בחיי‬ ‫היום )מאייר, צ'ארוקי ופורגס עורכים( ] 1002 ‪[ciarrochi, forgas& mayer‬‬ ‫4‬
  • 5. ‫התמקדו בעיקר בעיצוב כלים למדידת האינטליגנציה הרגשית ולבדיקת השפעתה‬ ‫על תחומי חיים שונים. יש טענות גם שאינטליגנציה הרגשית אינה ייחודית או‬ ‫ניתנת למדידה פסיכומטרית מהימנה.‬ ‫בנוסף גולמן טען שהאינטליגנציה הרגשית חשובה כפליים מהאינטליגנציה‬ ‫הקוגניטיבית ׂ‬ ‫)‬ ‫8991‬ ‫‪ (Goleman‬והבטיח "הצלחה בחיים". מאייר וסאלוביי מסתייגים‬ ‫מטענות אלה הפך הספר לרב מכר וזכה להצלחה בארץ ובעולם כולו. ההברקה‬ ‫הפרסומית שבכינוי האינטליגנציה הרגשית ‪EQ‬תרמה לציפיות‬ ‫עצומות שתלו‬ ‫אנשים במושג החדש והשימוש במונח ‪ EQ‬מרמז על כך שבידי החוקרים מדד כמות‬ ‫ברור המבחין בין אנשים ביכולות האינטליגנציה הרגשית בדומה למבחן ה- ‪ IQ‬ואכן‬ ‫ראובן בר און פיתח כלי המכונה ‪ EQ-I‬המתימר להעריך הבלים בין אישיים‬ ‫באינטליגנציה רגשית ולנבא סיפוק והצלחה תעסוקתיים ) 7991 ‪ (bar on‬הכלי‬ ‫שפתיח בר און דומה יותר למבחני אישיות. )הן בתכולתו והן בדרך העברתו(. יש בו‬ ‫51 סולמות, ביניהם מודעות עצמית, אסרטיביות, הערכה עצמית, סתגלנות,‬ ‫אחריות, חברתית ועוד. נסיונות ההרחבה של גולמן ובר און ואח' תרמו לטשטוש‬ ‫הגבולות הקיימים בין אינטליגנציה רגשית לבין אישיות, ופגמו ביחודיות המושג‬ ‫ובאמינות הטענות שנקשרו לאינטליגנציה הרגשית.‬ ‫במקביל לגישה המחקרית של מאייר וסאלובי שהם הבולטים ביותר, התפתחה‬ ‫מגמה אקדמית פילוסופית שבאה לתרום להגדרת המושג "אינטליגנציה רגשית". בין‬ ‫זאב )0002, 8991( מעמיקים את ההבנה על טיב הרגשות והקשרי הגומלין ביניהם‬ ‫לבין החשיבה, תוך שהוא נותן מגוון רחב של דוגמאות ממחישות מחיי היום יום,‬ ‫מעשיות עממיות לדוגמא בן זאב מרבה להשתמש בכלל העממי "לספור עד 01 לפני‬ ‫שמגיבים בשעת כעס". מעין תמצית ההגדרה אינטואיטיבית של האינטליגנציה‬ ‫הרגשית. הספירה עד 01 נותנת לנו זמן לחשוב על המעשים שלנו ולפעול מתוך‬ ‫התבונה. ואילו הספירה עד 001 עלולה להשכיח מאיתנו כליל את הסיבה לכעס‬ ‫ולהביא אותנו חלילה לאי התמודדות עם הבעיה שעוררה מלכתחילה את כעסנו.‬ ‫מסקנותיו של בן זאב על טיב האינטליגנציה הרגשית עולות בקנה אחד עם רוב‬ ‫הטענות התיאורטיות של מאייר וסאלוביי.‬ ‫רוב המחקרים הגיעו למסקנה כי קיים קשר בין תפקוד האינטליגנציה‬ ‫5‬
  • 6. ‫הרגשית לבין כושר התמודדות, ויסות או ניהול עצמי, מסוגלות רגשית.‬ ‫מרבית ההגדרות למושג "אינטליגנציה" תופסות את האינטליגנציה כ"יכולת". אך‬ ‫החוקרים חלוקים ביניהם לגבי תוכנה של יכולת זו. מחלוקת זו הולידה סידרת הגדרות‬ ‫שונות ומגוונות למושג "אינטליגנציה". הגדרות אלו מתייחסות לסוג החשיבה הנדרש‬ ‫באינטליגנציה, הפעולות הנדרשות ועוד.‬ ‫את שלל ההגדרות ניתן למעשה להציב על סולם הנע בין גישות המניחות שהאינטליגנציה‬ ‫היא כושר כללי המתבטא בכל פעילות שכלית בצידו האחד, לבין גישות המניחות‬ ‫שהאינטליגנציה מורכבת מכשרים מסויימים שאינם תלויים זה בזה, בצידו האחר. גישות‬ ‫קיצוניות אלו המיוצגות על ידי שני חוקרים: צ'רלס ספירמן ולואיס תרסטון הובילו לבניית‬ ‫סוגים שונים של מבחנים למדידת האינטליגנציה.‬ ‫6‬
  • 7. ‫איזו מין אינטלגנציה זו אינטליגנציה רגשית‬ ‫האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב שבין הרכיב הרגשי לרכיב החשיבה‬ ‫והקשר בין הצורך לפתור בעיות בחיי היום יום הנוגעות לקשרים בין אישיים.‬ ‫לתפקוד הרגשי השפעה רבה בכל הקשור לוויסות רגשי ובהישגים‬ ‫הלימודיים. כמו גם על הצלחה בתחומי החיים. העדר או חסר או חסך באחת‬ ‫ממערכות אלה הופכת את האדם לבעל אינטליגנציה רגשית נמוכה.‬ ‫התגברות על רגשות ספונטאניים מחייבת התייחסות רגשית, ויסות רגשי כך‬ ‫שבאפון שיקול שיופעל יהיה שיקול מקצועי מהימן ומווסת. בכך גם אנשים‬ ‫יכולים את האינטליגנציה הרגשית שלהם על ידי מאמץ מודע.‬ ‫כישורים שכלולים באינטליגנציה הרגשית שלהם:‬ ‫7‬
  • 8. ‫גילוי עניין והבנה טובה של רגשות הזולת.‬ ‫מודעות עצמית – לרגשות חיוביים ושליליים והשפעתם על דרכי התנהגותנו.‬ ‫שליטה עצמית בעוצמת הרגש – דרך ביטוי הרגש עצמו.‬ ‫על איזו אינטליגנציה אנחנו מדברים:‬ ‫על האינטליגנציה הרגשית העוסקת בשילוב שבין הרגשות ובאפון שבו‬ ‫מגייסת את החשיבה הרציונאלית לפתרון בעיות רגשות ובין אישיות.‬ ‫ביכולת לחוש מכוון של רגשות ולהיות "מחוברים" אלהם מעשירה ומפתח את‬ ‫החשיבה.‬ ‫מאייר וסאלובי הגדירו את האינטליגנציה הרגשית ביכולת לאזן בין הרגשות‬ ‫וידע רגשי בדרך מחושבת על מנת להביא לגדיל הרגשית והקוגניטיבית.‬ ‫באינטליגנציה רגשית קיימים ארבעה יסודות שכל אחת מהן מהחייבת שילוב‬ ‫בין ההיבטים הרגשיים להיבטים הקוגניטיביים.‬ ‫יכולת תפיסה וזיהוי של רגשות שלנו ושל הזולת.‬ ‫יכולת להטמיע את הרגשות הללו בתוך תהליכים התפיסתיים הקוגניטיביים‬ ‫שלנו ולהבין את השפעת הרגשות על אותו תהליכים: יכולת להבין ולנתח‬ ‫רגשות מורכבים אלה, יכולת לווסת רגשות שלנו ולפעמי של הזולת.‬ ‫האם יש קשר בין אינטליגנציה לבין הצלחה בחיים?‬ ‫8‬
  • 9. ‫אינטליגנציה בלתי פעילה – "לא מוסגל לזוז או לפעול, שאינו מגיב בקלות‬ ‫ליסודות אחרים". מהי אינטליגנציה בלתי פעילה – זו המובנת במבחני ‪ IQ‬או‬ ‫‪ SAT‬אינטליגנציה בלתי פעילה יכולה להראות שאדם בקיא בהבנת עובדות‬ ‫וזכרון טוב. אם לא יכול ליישם את העובדות כדי לחולל שינוי משמעותי לגבי‬ ‫עצמו ולגבי אחרים.‬ ‫הפגנת תוצאות טובות במבחני ‪ SAT‬או במבחני ‪ IQ‬עם תוצאות מרשימות‬ ‫ביותר, למעשה מצביעה על מדד של אינטליגנציה רגשית בלתי פעילה במוח.‬ ‫לדעת חוקרים רבים מבחני ה ‪ IQ‬הוכחו כחלשים בניבוי תוצאות מאוחרות.‬ ‫מחקרים מצביעים שהגורמים להצלחה או כשלון בחיים מופיעים מאוחר‬ ‫יותר.‬ ‫ריבוי אינטליגנציות‬ ‫אלפרד בינה פסיכולוג צרפתי, יישם ילדים בביתי ספר בפריס את מבחן‬ ‫"בינה" שעל פיו דורגו ונובאו מידת כשלון או הצלחה של תלמידים בבית ספר‬ ‫יסודיים, עד אז, הניבוי למידת הצלחה בלימודים דורגה על פי האינטואיציה‬ ‫של המורה או של המנהל בבית הספר. כך היה לגבי תלמידים עם מוגבלויות‬ ‫והפרעות שונות.‬ ‫כל זאת עד אשר קבוצת חוקרים החלו לקבל לידיהם את הנושא של עריכת‬ ‫מבחן מדד שימדוד באופן כמותי את כמות השכל של האמת שתקבע את‬ ‫מידת הצלחתו בלימודים וכך ידורג בהתאם להקבצות לימוד ויקבל את היחס‬ ‫הראוי לו בבית הספר.‬ ‫המדד שפיתח פסיכולוג וחוקר צרפתי בסוף המאה ה-81 היה מבחן "בינה‬ ‫שייעודו היה לבצע מבחן האינטליגנציה ‪ I.Q‬המבחן שזכה להצלחה צנועה‬ ‫בפריס ולהתלהבות יתרה בארה"ב וכך פסיכולוגים התחילו לקבל בקשה‬ ‫לבנות מבחן הרבה יותר קצר ממנו, מעין מבחן של טופס בו באמצעות תצפית‬ ‫או תשאול קצר ביותר, וכך ניתן לנבא הצלחה או כישלון בלימודים.‬ ‫9‬
  • 10. ‫היה קושי רב להסתמך על פי מבחן בינה שכן הוא בחן את מידת הצלחתם של‬ ‫תלמידים בבתי ספר יסודיים וכל ניסיונות ההתאמה של בינה למבחני כושר‬ ‫שכלי לתלמידים בוגרים יותר במכללות ואוניברסיטאות לא נחל הצלחה. לכן‬ ‫פיתחו את מבחן ה ‪ SAT‬גם מבחן ה ‪ SAT‬שפותח ונוסה היה עדיין חסר את‬ ‫הכלים למדידת יכולות מנטאליות של אדם זהו "מבחן כושר לימודי" )‬ ‫‪ (SCHOLASTIC APTITUDE TEST‬זהו מבחן שעל פיו דרגו תלמידים‬ ‫במקצועות מתמטיקה ולשון.‬ ‫מבחן ‪SAT‬‬ ‫לדעת גרדנר, ההשקפה הזו היא חד ממדית ביחס להערכת מנת המשכל של‬ ‫בני האדם ובכך מתלווה גם הערכתו של בית הספר את התלמיד וגם הוא‬ ‫רואה אותו כ"חד מימדי" ואלו הם בתי ספר שדוגלים ב"שיטה האחידה" -‬ ‫בית הספר מפעיל מערכת של עובדות שצריך לדעת ומעט מאוד שיעורים של‬ ‫בחירה. מי מקבל את שיעורי הבחירה, אלו התלמידים שעמדו בציונים‬ ‫גבוהים במבחן ה- ‪ SAT‬הם מקבלים שיעורים שדורשים קריאה ביקורתית,‬ ‫יכולת חישוב וכישורים מחשבתיים.‬ ‫מתוך מבחני ה ‪ IQ‬ומבחני ‪ SAT‬מפיקים דירוג מהימן של אנשים והמצוינים‬ ‫והמבריקים מגיעים למכללות הטובות והגבוהות ואולי, ורק אולי, הם ידורגו‬ ‫יותר גבוה בחיים.‬ ‫גישה זו כאמור פועלת מבחינת אנשים מסויימים, מוסדות חינוך כמו אונב'‬ ‫הרווארד שהיא עדות רהוטה לכך.‬ ‫שיטת מדידת ה- ‪ IQ‬מתאפיינת בשלטון המצוינות ׂ‪ ( MERITOCRACY‬אכן‬ ‫)‬ ‫יש לה במה להשתבח?‬ ‫01‬
  • 11. ‫גרדנר הציע השקפה וחזון חלופי המבוסס קיצונית בחשיבה האחידה של בית‬ ‫הספר והיא החשיבה הפלורליסטית על האינטליגנציה.‬ ‫1 השקפה פלורליסטית )סגנונות שונים של כוחות קוגניטיביים(‬ ‫זוהי תפיסה פלורליסטית הטוענת לאינטליגנציה רבת פנים, הטוענת בשם‬ ‫הרוח האנושית ומזהה צדדים )פנים( מובחנים של ההכרה ומכירה בעובדות‬ ‫שלאנשים יש כוחות קוגניטיביים שונים וסגנונות קוגניטיביים מנוגדים.‬ ‫השיטה השניה המדע הקוגניטיבי - חקר ההכרה:‬ ‫המחקר השיטתי של מערכת העצבים )מדע המוח( גישה זו נקראה ע"י גרדנר :‬ ‫" התיאוריה של האינטליגנציות המרובות".‬ ‫מבקרים רבים לא היו שבעי רצון מהמושג ‪ IQ‬והגישות האחידות על‬ ‫האינטליגנציה למשל תרסטון )‪ ( THURSTON‬ו- גילפורד ׂ‪(GUILFORD‬‬ ‫)‬ ‫ומבקרים אחרים מתחום הפסיכולוגיה, קראו תיגר על מבחני ‪ SAT‬וה ‪IQ‬‬ ‫אבל גרדנר אמר שזה לא מספיק לקרוא תיגר אלא צריך לעשות מעשה‬ ‫ולהביא את השיטה למעשה להחליף את הקיים.‬ ‫גדרנר טוען שצריך להפסיק עם החיפוש אחר מתאם לגבי נבחנים, ובמקום‬ ‫זאת צריך לפנות למקורות ולדרכים נטורליסטיים )טבעיים( שבהם אנשים‬ ‫מפתחים מיומנויות בעלות חשיבות לאורח חייהם.‬ ‫למשל התבוננות על עבודת המלחים שעושים דרכם באיים , באמצעות‬ ‫התבוננות בכוכבים שבשמיים, תחושת הדרך שעושה הסירה על פני המים‬ ‫ולשים לב ביתר שאת לסימני הדרך הפזורים בים – לזה הוא קורא "יכולת‬ ‫ניווט" וזו אינטליגנציה של מלחים.‬ ‫11‬
  • 12. ‫תחשבו על רופאים מהנדסים, מנתחים ,ציירים רקדנים, כוריאוגרפים,‬ ‫אתלטיים, ראשי שבטים, ומכשפים, כל התפקידים הללו חייבים להילקח‬ ‫בחשבון אם נקבל את האופן שגרדנר מגדיר אינטליגנציה והיא היכולת לפתור‬ ‫בעיות.‬ ‫האם אינטליגנציה רגשית היא מולדת או מתפתחת?‬ ‫הצד המדעי תר הרבה בחיפוש אם קיים צד כזה, כרוך בניסיון לתאר באופן‬ ‫נכון את האינטליגנציה ולהבין מהי אינטליגנציה?‬ ‫מקור 1 טוען שהאינטליגנציה היא מקור הידע שקיים ברשותנו מהיום שאנחנו‬ ‫נולדים.‬ ‫מקור שני: מקור חשוב מאוד והוא מדבר על מידע בדבר הדרכים ויכולות אלה‬ ‫מתמוטטות בתנאים אחרים כמו נזק מוחי, שבץ מוחי. המחקר הזה טוען על‬ ‫היכולות האלו שיכולות להתמוטט. המחקר נערך בקרב מטופלים שסובלים‬ ‫מנזק מוחי והניבה תוצאות רבות עוצמה. זהו מחקר שמשקף את האופן שבו‬ ‫מערכת העצבים התפתחה במשך אלפי שנים, בהדרגה עד שהניבה תוצאות‬ ‫וסוגים שונים ומובחנים של אינטליגנציה.‬ ‫קבוצת המחקר של גרדנר בחנה אוכלוסיות מיוחדות: כמו מפגרים מלומדים,‬ ‫אוטיסטים, ילדים שסובלים מלקויות למידה וכולם הציגו פרופילים‬ ‫קוגניטיביים "סבוכים" פרופילים שקשה להסבירם.‬ ‫האם למשל תוצאות ההשקעה באימון במיומנויות יכולה לשפר את‬ ‫הכישורים?‬ ‫למשל השקעה בחוג כדורגל ׂ‪ ( A‬יכולה להועיל להבנת מתמטיקה?‬ ‫)‬ ‫21‬
  • 13. ‫מה לעשות עם סוג החומר שעיבדנו אותו., לא ניתן לחישוב מיידי ולכן צריך‬ ‫לעשות ניתוח של גורמים סובייקטיבי יותר. התוצאות של הסטטיסטיקות‬ ‫נרשמו ונבחנו בניסיון של זמן והיה צריך לארגן אותם באופן כזה שיהיה בעל‬ ‫משמעות לגבנו.‬ ‫שאלה האם אמון במתמטיקה משפר יכולות מוסיקליות?‬ ‫רשימת 7 האינטליגנציות של גרדנר שבאה לעולם כתוצאה מכך הוא נסיון‬ ‫מקדמי לארגן את אותה על ידי אירגון ואיסוף אותה כמות עצומה של מידע‬ ‫וכך אותרו 7 אינטליגנציות:‬ ‫1 – אינטליגנציה לשונית – סוג של יכולת שמופיעה בצורה המלאה אצל‬ ‫משוררים.‬ ‫2 - אינטליגנציה לוגית – מתמטית – יכולת לוגית מתמטית כמו גם יכולת‬ ‫מדעית.‬ ‫ג'אן פיאזה הפסיכולוג ההתפתחותי הגדול חשב שהוא חוקר את‬ ‫האינטליגנציה כולה אבל גרדנר חושב שפיאזה חקר רק את התפתחותה של‬ ‫האינטליגנציה הלוגית-מתמטית.‬ ‫למרות שגרדנר פותח בשתי האינטליגנציות: לשון ומתמטיקה זו לא מפני‬ ‫שהוא סבור שהן החשובות ביותר. גרדנר משוכנע כי לכל שבע‬ ‫האינטליגנציות יש בסיס שווה לתביעת זכות קדימה.‬ ‫מכל מקום שאנחנו חיים בחברה האינטליגנציה הלשונות והמתמטית הפכו‬ ‫למושא הערצה.‬ ‫רוב המבחנים שאנחנו עושים מבוססים על הערכה גבוהה זו של כישורי‬ ‫מילוליים ומתמטיים. מי שמצליח יפה בלשון ובלוגיקה מן הסתם יצליח גם‬ ‫במבחני ה ‪ IQ‬ומבחני ‪ SAT‬ועשוי להתקבל למכללה יוקרתית אבל השאלה‬ ‫אם יצליח יפה לאחר הלימודים בחיים, תהיה תלוייה ככל הנראה, בקיומן של‬ ‫האינטליגנציות האחרות.‬ ‫31‬
  • 14. ‫3 – אינטליגנציה מרחבית – היא היכולת ליצור דימוי מנטאלי של עולם‬ ‫מרחבי, לתמרן ולבצע אופרציות במהלך השימוש בו )מלחים, מהנדסים,‬ ‫רופאים, מנתחים, פסלים, ציירים( הם בעלי אינטליגנציה מרחבית מפותחת‬ ‫מאוד.‬ ‫4 – אינטליגנציה מוסיקלית )לאורנרד ברשטיין, מוצרט, בטהובן שופעים בה.‬ ‫5 – אינטליגנציה תנועתית – גופנית . היא היכולת לפתור בעיות וליצור‬ ‫תוצרים תוך שימוש בגוף כולו או בחלקים ממנו. רקדנים אתלטים, רופאים‬ ‫מנתחים בעלי מלאכה כולם מפגינים אינטליגנציה תנועתית מפותחת.‬ ‫גרדנר לבסוף מציע שתי צורות של אינטליגנציה אישית שלא ברורות לאשורן‬ ‫, אבל בעלות חשיבות עצומה:‬ ‫6 - אינטליגנציה בין אישית – היא היכולת להבין אנשים אחרים, מה מניע‬ ‫אותם, איך הם פועלים, איך לעבוד בשיתוף פעולה איתם. )אנשי מכירות,‬ ‫פוליטיקאים, מורים, קלינאים, מנהיגים דתיים, ראשי ממשלות, הם היחידים‬ ‫הנבחנים במידת האינטליגנציה הבין אישית(.‬ ‫7 – אינטליגנציה תוך אישית – אי היכולת בעלת מתאם גבוה לזו הקודמת‬ ‫אשר מופנית פנימה. היכולת של האדם ליצור דימוי אמיתי ומדוייק של עצמו‬ ‫ולהיות מסוגל להשתמש בו כדי לפעול ביעילות בחיים.‬ ‫שבע האינטליגנציות הללו מוכיחות כי יש רבגוניות באינטלקט של האדם וכי‬ ‫לא ניתן על סמך מבחן חד ממדי לכמת את שכלו ומידת כשירותו של הפרט.‬ ‫כמו כן, לא ניתן על סמך מבחן חד ממדי לבחון היבט אחד ועל סמך זה לקבוע‬ ‫יצליח או יכשל בחיים ומאוחר יותר גם בלימודים וההיפך.‬ ‫41‬
  • 15. ‫גרדנר טוען שמעט מאוד אנשים מזוהים על פי אינטליגנציה אחת או שניים.‬ ‫מרבית בני האדם מפעילים את כל ה- 7 אינטליגנציות ביחד על מנת לפתור‬ ‫בעיות בחיים ולהפוך סוגים שונים של מצבים תרבותיים וחומרים מקצועות‬ ‫ותחביבים‬ ‫אלפיים שנה לרחוק אפלטון כתב: "לכל למידה בסיס רגשי". מאז, מדענים,‬ ‫מחנכים ופילוסופים עובדים להוכיח או להפריך את חשיבות הרגשות.‬ ‫למרבה הצער, בחלק ניכר מאלפיים שנים אלו, המחשבה הנפוצה הייתה:‬ ‫"רגשות מפריעים. הם מונעים מאתנו לקבל החלטות והם מונעים מאתנו‬ ‫להתמקד."‬ ‫בשלושה העשורים האחרונים עיקר המחקר המתפתח בנושא הרגשות מוכיח‬ ‫את ההיפך. בשנות החמישים של המאה העשרים, אברהם מסלאו כתב על‬ ‫הדרך בה אנשים יכולים לשפר את כוחם הרגשי, הגופני, הרוחני והנפשי.‬ ‫ולשפר‬ ‫בכך‬ ‫האת‬ ‫את‬ ‫הפונטנציאל.‬ ‫בעוד שהאינטליגנציה נחשבה לשיא השלמות, אנשים מכירים בכך שבחיים‬ ‫יש היבטים נוספים, אנשים הכירו בכך שיש לרגש ערך מהותי. המנהל יודע‬ ‫מניסיון שמורל העובדים משפיע על התוצאות והתפוקה בעבודה. מחקרים‬ ‫מאשרים כי מוראל צוותי שלילי תורם לאובדן נאמנות לקוחות ותחלופה,‬ ‫ולירידה בתפוקה, המשפיעים לרעה על הביצועים הכלכליים של הארגון.‬ ‫האקלים הארגוני, שלא נתפס בעבר אלא כרעיון מופשט, מוכר כיום על ידי‬ ‫ארגונים מובילים ככוח הכרחי המניע ביצועים. חברות 001 ‪ Fortune‬בוחנות‬ ‫את האקלים שלהן באופן שגרתי, וחלק מהן העלו את משתנה האקלים‬ ‫למעמד של מדד ביצועי עיקרי. משקיעי וול סטריט משתמשים בגורמי אקלים‬ ‫אף לקביעת הכדאיות של חברה.‬ ‫בעוד שחלק מהעובדים "באים לעבודה", מחקרים מראים שמיטב העובדים‬ ‫"באים לעבוד", משום שהם סבורים שמאמציהם תורמים למטרה גדולה יותר.‬ ‫כאש‬ ‫51‬
  • 16. ‫5 הנדבכים של האינטליגנציה הרגשית:‬ ‫1.‬ ‫מודעות‬ ‫עצמית‬ ‫– הגישה‬ ‫החיובית‬ ‫והמוכנות‬ ‫שלי‬ ‫ללמידה‬ ‫ולהתפתחות, לתת מקום לרגשות.‬ ‫כלים למודעות עצמית – לאהוב את עצמי, לקבל את עצמי. לדבר‬ ‫ברגשות, "אני שמחה, אני עצובה", לחקור הצלחות וכישלונות, על מנת‬ ‫ללמוד על עצמנו ולנתח במטרה לעשות זאת טוב יותר. לנהל יומן‬ ‫רגשות לציין אירועים שקורים לנו משמחים או מעציבים, מכעיסים או‬ ‫משהו שמעורר בנו רגש חזק. לאחר מוכן לקריאה חוזרת ונגלה דפוסים‬ ‫מהמקום הזה נוכל לצמוח.‬ ‫2. ניהול רגשות – היכולת שלנו להכיר ברגשות שלנו בעקבות המודעות‬ ‫העצמית ולאחר שהכרנו אותם – היכולת שלנו לאזן בין הרגש לבין‬ ‫ההתנהגות ולבחור את ההתנהגות המתאימה.‬ ‫3. הקשבה – ההתנסות הקשבה בזוגות שכל אחת סיפרה מה קרה לה‬ ‫בחיים והקשיבה לשנייה, דרשה רגישות, הקשבה, אמפטיה ומודעות‬ ‫עצמית .‬ ‫4. אמפטיה זיהוי הבעיה, תוך מבט עם העיניים לתוך הנפש, גילויי‬ ‫הזדהות . אמפטיה זו תכונה שמיוחסת יותר לנשים. האיתותים הבלתי‬ ‫מילוליים הם מפתחים את האינטליגנציה הרגשית שלנו. אימהות‬ ‫משפיעה על כישורים חברתיים המשפיעה על היכולת הרגשית שלנו‬ ‫ועל הכישורים החברתיים שלנו. אנשים אמפטיים מצליחים להשפיע‬ ‫יותר בתחום החיים שלהם.‬ ‫:‬ ‫61‬
  • 17. ‫האינטליגנציה הרגשית שלנו היא פועל יוצא של נפח הפעילות במסלול‬ ‫העצבי שבין הרגש למרכז החשיבה במוח. כאשר אנחנו מתאמים בהפעלת‬ ‫כישורים רגשיים, אנחנו מחזקים את המסלול העצבי הזה. התאים שלנו‬ ‫יוצרים ענפים חדשים ומצמיחים קשרים חדשים בין הרגש וההיגיון שלנו. זה‬ ‫תהליך שדורש זמן‬ ‫למשל אם אנחנו נוהגים לצרוח בשעת כעס, לדוגמא יהיה עלינו ללמוד ספו‬ ‫התנהגות שונה, נהיה מוכרחים להתאמן שוב ושוב על דפוס תגובה שונה כדי‬ ‫לבטל את הדחף לצעוק. בהתחלה כל נסיון להימנע מלצעוק ולהגיב אחרת‬ ‫יעלה לנו במאמץ רב אבל עם כל הצלחה יתחזק המסלול העצבי החדש.‬ ‫.בסופו של דבר הדחף לצעוק יחלש עד שנתגבר עליו‬ ‫אם אנחנו רוצים לשפר את האינטליגנציה הרגשית אנחנו צריכים להפעיל‬ ‫באופן תמידי את המסלול בין מרכז הרגש ומרכז החשיבה במוח.‬ ‫מכלול המיומנויות החברתיות הן דבר מורכב וחשוב שנלמד שנדע על‬ ‫היסודות והכלים לשימוש במיומנויות אלו. אנו כל הזמן נמצאים במערכות‬ ‫יחסים ונתקלים כל הזמן באתגרים המוצבים סביבנו חלקם בעלי קושי לא‬ ‫מועט. עלינו ללמוד להעביר מסר ברור ולגרום לדברים שיקרו וזאת באמצעות‬ ‫רגישות, הבנת הזולת, והעברת מסר ברור ואמיתי.‬ ‫כשהתקשורת יעילה יש לנו סיכוי רב יותר להשיג את מטרותינו ולהרגיש‬ ‫הצלחה, חוויה שמעלה את הדימוי והערך העצמי שלנו.‬ ‫חלק מהחוויות התקשורתיות שאנו חווים באינטראקציה החברתית נעוצה‬ ‫בסגנון הדיבור שלנו שמרמז בין היתר על יכולתנו להקשיב הקשבה עמוקה‬ ‫ברגע של קשר אמיתי. מה שנגיד יהיה תגובה למה שהאחר מרגיש, אומר או‬ ‫עושה.‬ ‫71‬
  • 18. ‫כשהחיבור לקוי, התקשורת נהפכת לקליעים מילוליים )גולמן, 6002(‬ ‫המסרים שלנו משתנים בהתאם למצבו של האחר, אלא משקפים את המצב‬ ‫שלנו.‬ ‫ההקשבה יוצרת את ההבדל בין תקשורת אפקטיבית יעילה לבין תקשורת‬ ‫חוסמת בלתי יעילה. לדבר ליד מישהו במקום לדבר אליו. הקשבה אמיתית‬ ‫דורשת פתיחות לרגשות . הקשבה דו סטרית יוצרת דיאלוג, כאשר כל אחד‬ ‫מתאים את דבריו למה שהוא אומר ומרגיש האחר.‬ ‫3.‬ ‫איך ההרגשה לדבר בשפה לא ברורה וחסר משמעות מילולית?‬ ‫4.‬ ‫יש חשיבות לדעתכם למשמעות הצפנת השפה כתקשורת יעילה?‬ ‫5.‬ ‫מה אתם יכולים ללמוד על תקשורת אפקטיבית בקשר למסר מילולי?‬ ‫6.‬ ‫מה לדעתכם חשוב בתקשורת אפקטיבית לדעת לענין המסר?‬ ‫האינטליגנציה הרגשית היא היכולת לפתח כישורים על מנת להעלות את‬ ‫רמת התקשורת החברתית ע"י מודעות עצמית בכך להעלות את‬ ‫האינטליגנציה החברתית. מכלול הכישורים והמיומנויות החברתיות מובנות‬ ‫בתוכנו עלינו להכיר בהם ולהיות מודעים אליהם ולא להתעלם מהם. העלאת‬ ‫והצפתם לתוכן רגשי חיובי מהווים בסיס להצלחה ככלי לתקשורת יעילה‬ ‫בחברה ולהצלחה במערכות חיים וביחסים בינאישיים.‬ ‫בעוד שאינטליגנציה רגשית היא פיתוח מיומנות לראי הנפש פנימה‬ ‫לרגשותנו, לדעת את ערכנו ולהיות מודעות לעצמנו פנימה, הרי‬ ‫שאינטליגנציה חברתית היא להיות מודעים לרגשות הסביבה החוצה. להיות‬ ‫קשובים ורגישים לסביבתנו, ולבני משפחתנו, בני זוגנו, הורנו, ילדנו‬ ‫והאנשים בכלל. ההתנסות הבאה תנסה להביא אותנו להתעוררות רגשות‬ ‫שאנחנו מפעילים מתוכנו לסביבה. התגובות שלנו למצבים, התנהלות שלנו‬ ‫81‬
  • 19. ‫מול הדילמות של החיים וכיצד אנחנו לוקחים את מכלול הכישורים שלנו,‬ ‫שכלנו, ניסיוננו בחיים ומשלבים לכדי מודעות עצמית, אמפטיה, ניהול רגשי,‬ ‫הקשבה, סנכרון ונדבכים אלו הם הקו הדק שמפריד בין כישלון בחיים לבין‬ ‫הצלחה בחיים. מי שמודע לעצמו ויודע לנהל את הרגשות שלו, להקשיב‬ ‫לרגשותיו, להזדמנות עם רגשות הסביבה הוא זה שמצליח לרכוש חברים‬ ‫ולהצליח בחיים.‬ ‫אינטליגנציה רגשית היא מערכת כישורים שניתנת לפיתוח ולשינוי ואשפר‬ ‫ליישמה בלי קושי רב. בעזרת מיקוד והבנה אפשר בקלות יחסית לקנות‬ ‫מיומנויות חדשות ולהגיע לתוצאות מרשימות. אם תתאמנו על כישוריכם‬ ‫הרגשיים על פני פרק זמן ארך תראו פירות והשינוי יהיה מהותי וקבוע.‬ ‫היכולות הכלולות באינטליגנציה רגשית:‬ ‫)על פי 7791 , ‪(mayer&salovey‬‬ ‫מאייר וסאלובי )שם עמ' 11( הציגו מדרג התפתחותי של ארבע קטגוריות של‬ ‫יכולות הכלולות באינטליגנציה רגשית. יכולות אלו שימשו בסיס לבניה וכלי‬ ‫מדידה מצד אחד ושימשו מוקדים להערכה והתערבת מצד שני.‬ ‫היכולות הכלולות מתחילות מהמדרג הנמוך של היכולת הבסיסית "הנמוכה"‬ ‫ועד למדרג הגבוה שהוא היכולת "המפותחת" שהיא היכולת מורכבת ביותר .‬ ‫♥ היכולת להבחין ברגשות של עצמך ושל זולתך ולהעריך ולהביע רגשות‬ ‫)מודעות עצמית- היכולת שלי להעריך להבחין ולהביע רגשות שלי ושל‬ ‫אחרים (‬ ‫91‬
  • 20. ‫להיות קשוב לעצמי. להיות קשוב לרגשותיהם של אחרים, יכולת לזהות‬ ‫רגשות בדיבור, בשפת גוף, בהתנהגות. יכולת לזהות ביטויים רגשיים‬ ‫בספרות. יכולת להבחין בין הבעה אמיתית לבין העמדת פנים.‬ ‫לדוגמא: יכולת של מורה לזהות תחושת עלבון שחשה בשעה שהורה‬ ‫מבקר את מקצועיותה. יכולת שלנו להבחין בין מחמאה אמיתית שאנו‬ ‫מקבלים לבין מחמאה או הערכה שבאה מתוך חנופה או בשל פחד‬ ‫מביקורת.‬ ‫♥ היכולת להטמיע רגשות בתהליכים פיזיולוגיים וקוגניטיביים ולהיות מודע‬ ‫להשפעתם על החשיבה .‬ ‫רגשות יוצרים סדר עדיפויות בחשיבה על ידי מיקוד הקשב למידע חשוב.‬ ‫יכולת לזהת מעברים בין מצבי רוח שונים, בין אופטימיות לפסימיות‬ ‫ולהיפך מעודדים הסתכלות על הבעיה מזוויות שונות.‬ ‫) ניהול רגשות -היכולת לאזן בין הרגש להתנהגות שלנו, לבחור את‬ ‫הדרך הנכונה להגיב ולא לשבור כלים, ניהול רגשות לא נכון יוצר "קלקול‬ ‫תקשורת"( יכולת לתייג רגשות ולהכיר בקשרים בין מילים לבין רגשות‬ ‫ולהבחין בין ביטויים המתייחסים לרגשות שונים.‬ ‫יכולת לפרש משמעות רגשית מורכבת, יכולת להכיר במעברים שכיחים‬ ‫בין מצבים.‬ ‫להיות קשובים ומודעים לרגשות שלנו, לווסת ולנהל אותם בהתאם,‬ ‫לסיטואציה לזמן ולמקום שיטה ראשונה לניהול רגשות – שיטת הרמזור –‬ ‫עצור- תכנן – פעל‬ ‫אם הפגיעה הייתה משמעותית עבורי והגבתי בעוצמה גבוהה, כעסתי,‬ ‫נעלבתי, נפגעתי וזה משהו שאני לא יכולה להתגבר עליו בכמה דקות אז‬ ‫פועל בשיטת שבירת סיטואציה‬ ‫02‬
  • 21. ‫שבירת גבולות – יוצאת מנקודת הזמן והמרחב ומאפשרת זמן למחשבה‬ ‫ולצד השני להירגע וגם לצד השני מכניס את הדברים לפרופורציה ואז‬ ‫פועלים ממקום פרופורציונאלי‬ ‫הפעלת קו מחשבה נדיב -‬ ‫גיוס מוטיבציה לפעולה – את המוטיבציה לפעולה אנחנו מגייסים מנסיון‬ ‫העבר. אוספים הצלחות ואירועים של התמודדות עם קשיים ובעיות שבאו‬ ‫על פתרונן באמצעות גיוס כוחות נפשיים ומשאבים רגשיים ושכליים שכן‬ ‫אלו מעלים את הערך העצמי ואת יכולת ההתמודדות עם קשיים ובעיות‬ ‫נוספות ביתר יעילות ובתבונה.‬ ‫♥ היכולת להבין ולנתח רגשות ומידע רגשי – )אמפטיה – הבנה וניתוח של‬ ‫רגשות ושימוש בידע רגשי (‬ ‫♥ היכולת לווסת רגשות באופן שמוביל לגדילה רגשית וקוגניטיבית‬ ‫)כישורים חברתיים‬ ‫-‬ ‫ויסות הרגשות ודרכי התגובה שלי . זיהוי מקור הרגשות שלי‬ ‫ושל אחרים וגיבוש דרכים להתמודדות הבנה של האירועים השונים.‬ ‫(‬ ‫• עוד על היכולות:‬ ‫• האינטליגנציה עוסקת בשילוב הכרחי בין המערכת הקוגניטיבית לבין‬ ‫המערכת הרגשית בכל הקשור לפתרון בחיי היום יום.‬ ‫• האינטליגנציה הרגשית עוסקת בשילוב שבין הרכיב הרגשי לרכיב‬ ‫החשיבה והקשר בין הצורך לפתור בעיות בחיי היום יום הנוגעות‬ ‫לקשרים בין אישיים. לתפקוד הרגשי השפעה רבה בכל הקשור‬ ‫לוויסות הרגשי בהישגים הלימודיים. כמו גם על הצלחה בתחומי‬ ‫החיים.‬ ‫• העדר או חסר או חסך במערכות באחת מהמערכות הללו הופכת את‬ ‫האדם לבעל אינטליגנציה רגשית נמוכה.‬ ‫• התגברות על רגשות ספונטאניים מחייבת התייחסות רגשית וויסות‬ ‫רגשי כך שבאופן שיקול שיופעל יהיה שיקול מקצועי מהימן ומווסת.‬ ‫12‬
  • 22. ‫בכך כך אנשים כן יכולים לשפר את האינטיגלנציה הרגשית‬ ‫שלהם על ידי מאמץ מודע.‬ ‫•‬ ‫כישורים שכלולים באינטליגנציה הרגשית שלהם:‬ ‫•‬ ‫כמו : גילוי עניין והבנה טובה של רגשות הזולת.‬ ‫•‬ ‫מודעות עצמית – לרגשות חיוביים ושליליים והשפעתם על דרכי‬ ‫התנהגותו.‬ ‫שליטה בעוצמת הרגש ובאופן חוויתו - דרך ביטוי הרגש עצמו‬ ‫עוצמת רגשות – פיתוח כישוריים לויסות ואיזון רגשות‬ ‫עוצמת‬ ‫רגש‬ ‫גבוהה‬ ‫שמחה‬ ‫עצב‬ ‫כעס‬ ‫פחד‬ ‫בושה‬ ‫חש‬ ‫מדוכא‬ ‫זועם‬ ‫אחוז אימה‬ ‫מלא צער‬ ‫התעלות‬ ‫מאוכזב‬ ‫רותח‬ ‫תקוף חרדה‬ ‫אכול חרטה‬ ‫נרגש‬ ‫בודד‬ ‫מזעם‬ ‫מאובן‬ ‫מרגיש‬ ‫מאושר‬ ‫פגוע‬ ‫משתולל‬ ‫מפחד‬ ‫ראוי‬ ‫נפגם‬ ‫חסר אונים‬ ‫מכעס‬ ‫מבועת‬ ‫מרגש‬ ‫שופע‬ ‫חסר תקווה‬ ‫זועף‬ ‫פוחד‬ ‫ערך‬ ‫חיים‬ ‫עצוב‬ ‫מלא חימה אחוז בהלה‬ ‫מבויש‬ ‫אומלל‬ ‫קוצף‬ ‫מושפל‬ ‫לא‬ ‫חסר‬ ‫נלהב‬ ‫מלא עונג‬ ‫עליז‬ ‫שבור לב‬ ‫נרגז‬ ‫נפחד‬ ‫מתנצל‬ ‫במצב‬ ‫מדוכדך‬ ‫כועס‬ ‫נבהל‬ ‫חש‬ ‫22‬ ‫שנפגע‬
  • 23. ‫בינונית‬ ‫רוח טוב‬ ‫קודר‬ ‫מוטרד‬ ‫מאוים‬ ‫מרגיש‬ ‫נסער‬ ‫מתוסכל‬ ‫חש‬ ‫טוב‬ ‫מתחרט‬ ‫חש‬ ‫נושם‬ ‫מלנכולי‬ ‫שקט‬ ‫חש‬ ‫לרווחה‬ ‫חש‬ ‫נעימות‬ ‫מסופק‬ ‫סלידה‬ ‫מזועזע‬ ‫שמח‬ ‫עגמומי‬ ‫מודאג‬ ‫חושש‬ ‫נבוך‬ ‫שבע רצון‬ ‫מצוברח‬ ‫מתוח‬ ‫עצבני‬ ‫מאוכזב‬ ‫מרגיש‬ ‫נמוך רוח‬ ‫לחוץ‬ ‫חרד‬ ‫נכזב‬ ‫נעימות‬ ‫מרגיש‬ ‫חש‬ ‫רגוע‬ ‫תלוש‬ ‫נוחות‬ ‫מהסס‬ ‫מרוצה‬ ‫מרגיש רע‬ ‫מוקנט‬ ‫מודאג‬ ‫לא מרוצה‬ ‫נמוכה‬ ‫שמו הטוב‬ ‫פגיע‬ ‫אי- מתחמק‬ ‫מרגיש אשם‬ ‫אי ביטחון‬ ‫אי-‬ ‫אי- חסר בטחון‬ ‫מה אנחנו צריכים להפעיל כדי להעלות ולפתח את האינטליגנציה הרגשית שלנו:‬ ‫את האינטליגנציה הרגשית מפתחים עם עבודה פנימית. ההסתכלות שלנו לאני הפנימי‬ ‫והסתכלות לאני החיצוני – כיצד אנו מגיבים ומתנהלים ברגשותנו לסביבה וכיצד אנו‬ ‫מגיבים לסיטואציות חברתיות ופתרונות של בעיות בחברה. בכדי שנוכל להתפתח לתוך‬ ‫העצמי הפנימי שלנו, עלינו להשתמש בכלים ושיטות לפיתוח חמשת הנדבכים של‬ ‫האינטליגנציה :‬ ‫⇐‬ ‫⇐‬ ‫מודעות עצמית – גישה חיובית ומוכנות ללמידה ולהתפתחות, לתת מקום לרגשות‬ ‫לדבר ברגשות‬ ‫- לחקור ולזהות את המקור של הרגש בהרבה מהמקרים אנחנו‬ ‫נתעל טוב יותר את דרכי התגובה ובכך ניתן פתרון טוב בהרבה מהניסיון למצוא‬ ‫אותו באמצעות ניתוח אנליטי מורכב לא ייתן לנו למרות שנעשה אין ספור‬ ‫חישובים. באמצעות האזנה והבנת הרגש שעולה מתוך אירוע מסוים אנחנו יכולים‬ ‫לשפוט טוב יותר אירועים, להבין אותם באמצעות המחשבה והתובנה ולאזן בין‬ ‫המחשבה לרגש ולפעול יותר דרכי תגובה וקבלת החלטות.‬ ‫⇐‬ ‫לחקור הצלחות וכישלונות שלנו במטרה ללמוד לנתח במטרה לעשות את זה יותר‬ ‫טוב ולא להחליט מהמותן. להשתמש בהצלחות שלי על מנת להעלות את הערך‬ ‫32‬
  • 24. ‫העצמי שלי שהוא נדבך מהותי במודעות עצמית והיכולת שלי להעריך את עצמי‬ ‫אל מול החברה. מה החוזקות שלי ומהן החולשות שלי ולדעת שיש לי גם חולשות‬ ‫וגם חוזקות . לדעת מתי להשתמש בהם . להכיר את הסביבה ומה אני כן יכול‬ ‫להפיק ממנה לתועלתי.‬ ‫⇐‬ ‫לנהל יומן רגשות - כשאנחנו כותבים על רגשות‬ ‫42‬