1. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
יחידה – ١ – מודלים של תקשורת:
הקדמה למודלים של תקשורת:
מודלים תהליכיים – מעוניינים בעיקר בתהליך החברתי של שיגור המסרים וקליטתם.
מודלים סמיוטיים – מתמקדים בשאלת תוכנו של המסר ופיענוחו ע"י הנמען.
מודלים ליניאריים – מודל לאסוול: ) להתמקד בו למבחן (:
הנוסחה שכינוייה "מודל לאסוול ", הציעה לתאר פעולת תקשורת באמצעות תשובות לשאלות
הבאות:
מי אומר מה באיזה ערוץ למי ובאיזו השפעה.
מוען – יוזם הפעולה , אדם יחיד.
מסר – הדברים שמוען מבקש להעביר לנמען.
אמצעי או ערוץ – אמצעי תקשורת , המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו.
נמען – הפרט או הציבור שאליו מכוונת פעולת התקשורת.
השפעה – השינוי המתחולל בנמען כתוצאה מקבלת המסר.
מודל בראדוק למודל לאסוול – מודל לניארי:
הגירסה של בראדוק מביאה בחשבון שמסר אחד עשוי לקבל ערכים תקשורתיים שונים
בנסיבות שונות.בראדוק משכלל את המודל של לאסוול.
מודל שאנון וויבר – מודל ליניארי:
מודל זה מבחין בתהליך התקשורת ובמרכיבים אשר עלולים לשבש או לחסום את פעולת
התקשורת . רעיון שנולד בראשו של המוען , שאותו הוא צריך לתרגם או לקודד לסימנים
ולאותות שניתן לשדרם באמצעות משדר , כמו , למשל , מילים הנהוגות בקול , לעומתו , הנמען
צריך לבצע פעולה סימטרית – לקלוט את האותות בעזרת מקלט ולפענחם , כלומר , לתרגמם
בחרה למסר.
גורם נוסף במודל שלהם הוא – מרכיב "הרעש " בתהליכי התקשורת. "הרעש " הוא – פער
האפשרי בין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען . רעש – הוא כל גורם שעלול לשבש
העברה תקינה של האותות כמו : קו טלפון משובש , אנטנה שבורה.
מודלים מעגליים – דה – פלר ) מ ודל מועדף למבחן( :
2. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
במודל שהציע דה פלר , הוכפל המודל הליניארי של שאנון וויבר ונהיה למעגל סגור , כך
שהמוען הופך בתורו לנמען , הנמען למוען וחוזר חלילה . אף שתהליך נתפס דו סיטרי , אין
הוא סימטרי לגמרי : המוען מוסיף לשמש מקור עיקרי למסרים והמסרים של הנמען מוגדרים
רק כמשוב ומכך משתמעת היוזמה של המוען בניהול התהליך.
חידוש נוסף של דה פלר הוא – שכלול מושג "הרעש ". החלתו של הרעש הוא לא רק על
הערוץ , אלא על כל מרכיבי התהליך , החל במוען העשוי להיתקל בהפרעה בעת שיגור המסר
וכלה בנמען שדבר מה עשוי להסיח את דעתו בעת קליטת המסר.
מודל אוסגוד ושראם – מודל מעגלי:
המודל שלהם מדגיש את פעולות ההצפנה )הקידוד ( והפיענוח של המשתתפים במעמד
התקשורת . המודל מציג את שני הצדדים כממלאים את אותם התפקידים : מוען מקודד ומשגר
את המסר המתפענח ע" י הנמען והוא בתורו הופך למוען . במודל זה תפקיד המוען ותפקיד
הנמען , הם שני מרכיבים סימטריים בתהליך התקשורת. משקל מרכזי מיוחס להצפנה ופיענוח
של התכנים המועברים בתהליך התקשורת , יותר מאשר לערוץ העברתם.
מודלים סמיוטיים:
הקדמה:
סמיוטיקה היא מחקר שיטתי של מערכות סמלים וסימנים המשמשים לתקשורת בין בני אדם.
למשל : הבעות פנים , תנוחות גוף , סגנונות לבוש . מודלים המתארים תקשורת מנקודת מוצא
סמיוטית מפנים את עיקר תשומת הלב למסר התקשורתי עצמו ולא לתהליך העברתו ממוען
לנמען.
מודל פיסק – סמיוטי ) להתמקד בו למבחן (
המודל של פיסק דומה יותר למודלים המעגליים . פיסק מגדיר תקשורת כיצירה וחליפין של
משמעויות . המוען) מחבר המסר ( והנמען )הקורא ( הם שווי מעמד בתהליך התקשורת ושניהם
יוצרים משמעויות . הנמען בבואו לפענח את המסר , צריך לעשות פעולה מקבילה – לייחס
מטעניו התרבותיים , הערכיים סמך על עושה הוא לסימנים שלפניו. זאת משמעויות
והאידאולוגיים , הרקע החברתי שלו , השכלתו וגילו.
כמביאים בחשבון את כל המשתנים הללו , קל להבין מדוע מסרים אינם נקלטים ומפוענחים
אוטומטית על פי כוונת שולחיהם.
3. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
מגישתו של פיסק עולה , שלא כל מקרה של אי הבנה אפשר להסביר במונחים של רעש או
של קצר בתקשורת , אי הבנה יכולה בהחלט לנבוע מהבדלים תרבותיים בין מוען לבין
טקסטים את משמעותם , חייבים לחקור את התרבות מקבלים הנמען . כדי להבין כיצד
שבמסגרתה הוא מתפענח .
דוגמא למודל של פיסק : במחקר אנתרופולוגי שנעשה באפריקה , החוקרת מתארת ניסיון
שלה לספר לבני השבט את סיפורו של המלט , בהנחה שהטבע האנושי הוא אוניברסאלי,
ושהקוראים יפיקו מן הסיפור משמעויות דומות . המציאות טפחה על פניה של החוקרת . אוצר
המילים של בני השבט , המבנה המשפחתי הנהוג בחברתם והירארכיות השלטון השוררת –
כל אלה מנעו מהם לקבל את גירסתו של שייקספיר.
המודל של פיסק נבדל מן המודלים התהליכים בכמה נקודות מרכזיות :
ראשית , המוען וכוונותיו אינם נתפסים כאן כדומיננטיים בתהליך התקשורת . מרכז הכובד
עובר אל המסר , הטקסט ופיענוחו.
שנית , פיענוח הטקסט רחוק מלהיות תהליך אוטומטי . הוא אינו נעשה בחלל ריק , כי אם על
רקע המטען התרבותי של המפענח והנסיבות שבהן הוא קורא את הטקסט .
סוגי תקשורת:
תקשורת תוך אישית – מתקיימת בין אדם לבין עצמו.
תקשורת בין אישית בלתי אמצעית – שיחת סלון היא דוגמא למצב שהנוכחים מעבירים
בו מסרים אחד לזולתו במילים ובתנועות.
– המוענים ונמענים נעזרים בפתרון טכנולוגי המאפשר תקשורת בין אישית מתווכת
תקשורת ביניהם.
תקשורת המונים – זו תקשורת עם ציבור נמענים גדול יותר , המתאפשר הודות לטכנולוגיה
מתקדמת.
תקשורת בין אישית:
٣ מעמדים של תקשורת בין אישית:
4. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
• דו שיח – מעמד תקשורתי זה כשמו כן הוא – יש בו מוען אחד ונמען אחד . זהו
מעמד של תקשורת בין אישית בין שני משתתפים , המשמשים לסירוגין משדרים
וקולטים של מסרים.
• תקשורת בקבוצה קטנה – זהו מעמד תקשורת המתרחש בתוך קבוצת אנשים,
שיש להם מכנה משותף . הגורם המשותף הזה ייחודי לאנשי הקבוצה ויוצר בה
דינמיקה מסוימת , לדוגמא : במסגרת של סדנה לגמילה מעישון , משותפת לכל
הנוכחים חוויה של עישון כבד ושל קשיים בהימנעות מעישון.
• שיח פומבי – זהו מעמד תקשורת שבו נואם או מרצה נושאים דברים לפני ציבור
מאזינים גדול , אקראי והטרוגני.
תקשורת בין אישית ומאפייניה:
לתקשורת בין אישית יש – ٨ מאפיינים:
• תקשורת כתולדה של צרכים – המפגש הבין אישי , נולד מתוך צרכים של
נוטלים בו חלק , כלומר כשאנו נכנסים לאינטראקציה הבין אישית אנו עושים
זאת בגלל הצורך שיש לנו.
– הכוונה כאן שבתקשורת בין אישית • יחסים ראשוניים בין המשתתפים
שלמה . זה קשור לתפיסת אתה תופס את הפרטנר שלך לתקשורת כישות
הגשטאלט ) לתפוס את האדם כמכלול ולא כמשהו חד מימדי(.
• דו סטריות של תהליך התקשורת – המעמד הבין אישי מאופיין בדו סיטריות.
שיחת טלפון היא וגמא לתקשורת בין אישית – מוען משמיע דברים לאפרכסת,
הנמען מאזין להם , הופך למוען וחוזר חלילה . דבר זה קיים במודלים מעגליים.
המוען הופך להיות הנמען בתהליך שכל הזמן חוזר על עצמו.
• משוב מיידי – בתקשורת בין אישית יש אפשרות למשוב מיידי . בדו שיח,
תגובות של הנמען מגיעות אל המוען ללא פערים של מן ומקום.
• אפשרות השליטה בתהליך – חשיבותו של המשוב המיידי טמונה בתהליך
המושגת הודות לו . לדוגמא : שיעור שמתנהל בכיתה לעומת השיעור שמתנהל
בטלויזיה החינוכית .
בתקשורת בין אישית יש לך אפשות שליטה בתהליך ) במה שאתה אומר , במשוב שאתה
מעביר (. אתה קולט את התגובה של הפרטנר , אתה שולט בתהליך כתוצאה מתגובתו.
5. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
• ת ק ש ו ר ת ע ל – ) מ ט א קו מ ו נ י ק צ י ה ( – התפאורה , המשמשת רקע למעמד
רב , ובכך מקלה עליהם להעניק התקשורתי , מספקת למשתתפים בו מידע
משמעות למסרים המועברים בו . למשל : קריאתו של המומחה להיזהר מפני
שיזוף יתר תתפרש בדרך אחת , כאשר מתנוססת מעליו כרזה מטעם האגודה
למלחמה בסרטן.
רקע , תפאורה – יש לה תפקיד חשוב בתקשורת בין אישית.
– זו תקשורת שבאה בכמה אופנים : תנועות גוף, • ת ק ש ו ר ת ל א מי ל ו ל י ת
התנשמויות , הזעה
מסרים הנובעים מאיכויות הקול כמו : חיתוך דיבור , גמגום , גובה הקול , היסוס.
שימוש באביזרי עזר , החל באמצעי המחשה שונים וכלה בפרטי לבוש ואיפור
• ס פ ו נ ט נ י ו ת מב ו ק ר ת – מעמדים בין אישיים מתאפיינים בספונטניות שלהם.
במעמד הבין אישי הכללים הם עניין של סגנון בבחינת המוסכמות החברתיות.
דו ג מ א לספונטניות מבוקרת : אתה לא תשים רגליים על שולחנו של מראיין או בפגישת
עסקים חשובה שמתנהלת בחדר ישיבות , לא תוצאי סנדוויץ ' כדי לאכול אותו מול כולם.
תקשורת המונים:
מ ד ו ב ר על ٩ מ א פ י י נ י ם ש ל ת ק ש ו ר ת ה מ ו נ י ם :
מאפייני הנמען:
• ה ק ה ל – הנמען בתקשורת זו – הוא גדול . המסר בתקשורת המונים מגיע להמון
קהל.
• ה ט ר ו ג נ י ו ת ש ל ק ה ל – ברור שככל שהקהל גדול יותר , כך יימצא בו מגוון רב
מחינת התכונות החברתיות , הפוליטיות , הכלליות והתרבותיות שלו.העובדה
שהמסר מופנה לקהל שגודלו הפוטנציאלי אינו ידוע , היא שהופכת את הקהל הזה
להטרוגני . מן הרגע שבו המוען מפיץ את המסר , אין לו עוד שליטה עליו , ואין
הוא יודע לאילו עיניים או אוזניים יגיע.
• ה נ מ ע ן ה א נ ו נ י מ י בי נ ו ל ב י ן ע צ מ ו – האנונימיות נובעת מהעדר הקשר בין
הפרטים אשר בתוך הקהל . דוגמא : כשאנחנו רואים טלוויזיה , אנחנו לא מכירים
את האנשים הנוספים שצופים באותה התוכנית ובאותה השעה.
6. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
מ א פ י י נ י חוו י ת ה ת ק ש ו ר ת :
• פו מ ב י ו ת – כל מי ששאל ספר מהספרייה יכול לקרוא בו וכל מי שקנה עיתון יכול
להיוודע לכך ששר זה או אחר נמצא בחו"ל . מן הרגע שבו המסר הופץ – הוא זמין
לכולם.
• מ ה י ר ו ת – מדובר על משך הזמן העובר בין שיגור המסר לבין קליטתו . בתקשורת
המונים המסר עובר בצורה מהיר וסימולטאנית , מה שהופך אותה ליעילה . לדוגמא :
הזמן החולף בין רגע השידור ברדיו על קבלת ההחלטה כלשהי בכנסת , לבין הרגע
שבו נודע למאזין על קבלת ההחלטה הזו.
• מ ת כ ל ה – כאן מתואר המסר התקשורתי כבן חלוף , כזה הנועד לצריכה מיידית ואין
לו קיום לאחר זמן מה ) במובן התיישנות של תוכנו (. לדוגמא : בעיתון של מחר אין מה
לעשות , עוטפים איתו דגים.
מאפייני המוען :
• מו ר כ ב ו ת ם ש ל א ר ג ו נ י ה ת ק ש ו ר ת – קשה לחשוב על דרך שבה ניתן להגיע לקהל
גדול והטרוגני , במהירות ובסימולטאניות , ללא מוסד תקשורת . המוסדות שהוקמו
לצורך זה אינם שונים ממוסדות ביורוקראטיים אחרים . במוסדות התקשורת יש
חלוקה תפקודית ברורה בין בעלי התפקידים השונים והיררכיה של מקבלי ההחלטות .
• אי ל ו צ י ם א ר ג ו נ י י ם – ככל שארגון תקשורת גדול יותר , כך מתרבות האפשרויות
להיווצרות קשיים בתיאום עם בעלי התפקידים השונים הפועלים בו . אילוצים מבניים
עלולים להתערב בתהליך התקשורת כולו . הקצאת משאבים לסיקור אירוע מסוים
תבוא על חשבון סיקור של אירוע אחר . מימון של בעלי עניין עלול להכתיב את
התכנים המשודרים , כשם שהעד מימון יקבע אף הוא את אופי השידור . ארגוני
התקשורת מאופיינים באילוצים ארגוניים כגון : תקציב , דד ליין של זמנים ) חדשות
חייבות להיות בזמן(.
• ה ע ל ו ת הכ ל כ ל י ת – העלות הכלכלית של הפקת המוצר . המסר של תקשורת המונים
הוא מוצר שיש לו מחיר . הדפסת עיתון או ספר , הפקת שידור רדיו או טלוויזיה
כרוכות בעלויות גבוהות . הכוונה כאן – שכל מסר תקשורתי כרוך בעלויות כלכליות
) הפקת פרסומות , תוכניות טלוויזיה וכו'(.
יחידה ٢ – חברת ההמונים:
7. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
תיאוריה של חברת ההמונים :
חברת ההמונים צמחה על רקע התמורות שהתחוללו בשלוש המאות האחרונות במדינות
המערב : ת י ע ו ש, עי ו ר, בי ו ר ו ק ר ט י ז צ י ה .
תיאוריה של חברת ההמונים , היא תיאוריה פסימית למדי . היא מתארת מצב חברתי שבו
נעשית תקשורת ההמונים למעין סם ממכר . היא מציירת חברה , המודדת את הפרט מן
הסובבים אותו אפילו מבני משפחתו . זוהי חברה שהתחרות בה קשה.
מאפיינים עיקריים של חברת ההמונים – ٣ מאפיינים:
• הי ח ל ש ו ת ם ש ל מ נ ג נ ו נ י ה ת י ו ו ך – החברה הטרום – תעשייתית התאפיינה במסגרות
האליטה לבין המעמדות ובמבנים מיוחדים , שתיווכו בין השכבות השונות , בין
האחרים . בחברת המונים חשיבותם של המבנים הללו הולכת ופוחתת . היחסים בין
שכבות החברה נעשים בלתי אמצעיים ואין הם תלויים במנגנוני התיווך . מי הם
מנגנוני התיווך האלה ?
חמולות, אבי המשפחה , זקני הקהילה וכו '. האוכלוסייה הערבית בארץ , מרוקנת מתוכה את
תפקיד ראש החמולה . שלא כבעבר , בני החמולה אינם זקוקים עוד לתיווכו של העוד בראשה
כדי לנהל מגעים שוטפים עם הסביבה החיצונית . התרופפותם של מנגנונים אלה הותירה
חלל , שאותו ממלאת לעתים קרובות – תקשורת המונים.
– גם היחסים הראשוניים מאבדים ממרכזיותם • ה ת מ ע ט ו ת הי ח ס י ם ה ר א ש ו נ י י ם
בחברת ההמונים . בחברה המסורתית מילאה המשפחה תפקידים רבים ובהם חינוך,
עזרה הדדית והגנה . בחברת ההמונים הולכת ופוחתת מרכזיותה וחשיבותה של
המשפחה בחיי הפרט , ואת תפקידיה ממלאים גופים ומוסדות ממלכתיים : בית ספר,
בית חולים , משטרה וכו '. איש חברת ההמונים מתנתק מן היחסים הראשניים . היחסים
בחברת ההמונים מבוססים על שוני ועל תחרות . חברת ההמונים האדם מוערך בזכות
כישוריו ולא בזכות כשריו.
• הי ח ס י ם ב מ י ש ו ר ה כ ל ל א ר צ י – התיאוריה של חברת ההמונים מדגישה את קיומה
של תלות הדדית בין המוסדות הארציים לבין עצמם . אמצעי תקשורת מתפקדים אף
הם כמו מוסד כלל ארצי , המשתלב במקורות העוצמה והסמכות שבחברה . יתרה מזו,
אמצעי התקשורת מסייעים ליתר המוסדות לבסס את מעמדם בחברה , וכך הם
מגבירים את תלות הפרט בהם.
8. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
התפיסה הניאו – מרקסיסטית – הקדמה:
תקשורת המונים משקפת את ערכי המעמד השליט, משמשת כלי ביטוי לדעותיו ומשרתת
בנאמנות את האינטרסים שלו.
מרקס מונה בכל חברה ٣ יסודות – כוחות הייצור, הבסיס הממשי,בניין על.
כוחות הייצור כוללים את – חומרי הגלם, מכונות וכח עבודה.
הבסיס הממשי מורכב ממכלול של יחסים, הנוצרים בין בני החברה בתהליך הייצור. היחסים
אלה הם בראש ובראשונה – יחסי קניין. יחסי הייצור חוצים את החברה לשני מעמדות –
המנצל והמנוצל.
- אידיאולוגיה. אמצעי תקשורת ההמונים מציגים תמונת בניין על משמש ליצירה הרוחנית
עולם התואמת את האידיאולוגיה את האינטרסים של המעמד השליט, ומטרתם לבסס את
יחסי הכוחות השוררים בין המעמד השליט למעמדות הנשלטים, לשם כך עליהם לשכנע את
הנשלטים המצב הקיים פועל לטובתם. אחת הדרכים לשמור על יציבות הפוליטית, היא לספק
לנשלטים את רצונותיהם הבסיסיים.המעמד השליט סבור, שהנשלטים אינם זקוקים אלא
"ללחם ושעשועים" ואמצעי התקשורת מספקים להם את הצרכים הללו.
ת י א ו ר י ה פו ל י ט י ת – כ ל כ ל י ת )גי ש ה בי ק ו ר ת י ת (.
השיקולים הכלכליים הם הקובעים ומסבירים את מדיניות הפרסום הכללית של אמצעי
התקשורת. תוכנם של המסרים המועברים באמצעי התקשורת מושפע מן האינטרסים
הכלכליים של בעליהם.
תיאוריה פוליטית – כלכלית טוענת, כי ככל מוסד כלכלי אחר, גם אמצעי התקשורת קשורים
לממסד הפוליטי. כיוון ששיקולים כלכליים מנחים את ראשי ממסד התקשורת, הרי הם
מעיניים ביציבותה של המערכת הפוליטית, שכן התערערותה עלולה לפגוע באינטרסים
שלהם.
לשני הממסדים – התקשורתי והכלכלי אינטרסים דומים: שמירת הסדר החברתי הקיים,
שינויים מרחיקי לכת במבנה המשק עלולים לפגוע בבסיסם הכלכלי של אמצעי התקשורת.
ע"פ תיאוריה זו – העוצמה הכלכלית היא הקובעת אילו קולות ודעות יישמעו באמצעי
התקשורת, ואילו קולות יורחקו לשוליים או יושתקו לגמרי. התיאוריה טוענת שאמצעי
התקשורת "מייצרים קהל ומספקים אותו למפרסמים".
9. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
תיאוריית ההגמוניה – )ג ישה ביקורתית (:
תיאוריית ההגוניה מתמקדת ב – אידיאולוגיה של המעמד השליט.
הבורגנות שומרת על עוצמתה משום שהיא משכנעת מעמדות אחרים בחברה, שמטרותיה
ומדיניותה נכונות. עוצמתה של הבורגנות השולטת אינה נשענת על בסיס כלכלי בלבד, אלא
גם ובעיקר על בניין – על שלה – היסודות הערכיים והרעיוניים הרצויים לה.
תקשורת המונים היא שופרו של המעמד השליט. מעמד הנשלט מאמץ מרצונו, הן את
האידאולוגיה של המעמד השליט והן את הסגנון החיים שלו.
לדוגמא: מדוע מכורים צופים ממעמדות חברתיים שונים לסדרה "שושלת" ?
גיבורי הסדרה, קורותיהם ומעלליהם מקרינים להמונים את ערכיו המקודשים של הקפיטליזם:
השגיות, כוחניות, רכושנות, השכלה, הצלחה וכסף.פרקי הסדרה מאפשרים לצופים להציץ
לעולמם של בעלי השררה ולקוות בסתר ליבם להימנות עימם או לחקותם ולאמץ נורמות
התנהגות שלהם.
במקרה זה של הסדרה – תקשורת עושה בצופים מעין שטיפת מוח סמויה.
אסכולת פרנקפורט – )גישת ביקורת(:
לפי אסכולה זו, המעמד השליט מבקש להבטיח את יציבותה של החברה המעמדית, בלי
מתחים הרסניים, כלומר לדחות כביכול את המהפכה. לשם כך הוא יוצר תנאים כלכליים
המקלים על בני המעמדות הנמוכים לשפר את מצבם, ובדרך זו נמנעים המתחים שסופם
לחולל את השינויים הקיצוניים.
המעמד השליט נעזר בתרבות המונים ,אוניברסלית וממוסחרת, המספקת את רווחת הפרט
ואת הנאותיו המידיות. אשליית השוויון החברתי היא המסייעת למעמד השליט ללכד ליכוד
מלאכותי את כל שכבות החברה. ליצירתה של אשליה זו גויסו אמצעי תקשורת ההמונים.
לדוגמא: שידורי אופרה בטלוויזיה. השידור כשלעצמו מאפשר לכל הציבור, או כמעט לכולו
גישה לז'אנר מוסיקאלי שנחשב בעבר לאליטיסטי מאוד. הקרנת האופרה בטלוויזיה משרתת
ת המזימה ליצור אשליית שוויון, שמטרתה אינה אלא להנציח את החברה המעמדית.
תיאוריה מבנית תפקודית )פונקציונלית(:
10. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
תיאוריה מבנית תפקודית, רואה בחברה מערכת המורכבת ממבנים או מתת מערכות, וכל
מבנה נועד למלא לפחות תפקיד אחד.
אמצעי תקשורת, בייחוד תקשורת ההמונים, הם המסייעים ליצירת התיאום בין המבנים
הרבים בחברת ההמונים.מן ההבחנה הזאת, תקשורת המונים אינה אלא מבנה חברתי בפני
עצמו, שתפקידו לתאם בין המבנים החברתיים השונים ולסייע לפעילותה של המערכת כולה.
ת פ ק י ד י ה ש ל ת ק ש ו ר ת ה מ ו נ י ם – ٥ ת פ ק י ד י ם:
1.סי ק ו ר ה ס ב י ב ה – איסוף והפצה של מידע על אישים, על אירועים ועל תהליכים.
תפקיד זה מתמלא במידה זו או אחרת בפורמט השכיח – חדשות
2.ת י א ו ם – פעולות אלה נעשות בדרך כלל בפורמט של – פרשנות, מאמרי מערכת ,
מאמרים פובליציסטיים, שיחות ורעיונות.
3.ה מ ש כ י ו ת – העברה של מורשת תרבותית מדור לדור, מתן ביטוי לסמלים ולערכי
התרות, החשובים ליצירת הזדהות והמשכיות בין דורות בחברה. הגדרת התפקיד
את המושג – חברות, כלומר מצפים מאמצעי תקשורת הולמת במידה רבה
ההמונים שישמשו סוכני חברות, מלמדים ומחנכים.)תוכניות בחגים, תוכניות על
ציונות וכו'(.
לכאן שייכים: ספרים, סרטים, מדורים בעיתונות העוסקים בהיסטוריה, תרבות, דת,
בעצם כל מה שאינו אקטואליה .
4.בי ד ו ר – ייחודו של הבידור בכך שהוא מסייע להפגת מתחים, שהיו עלולים
לערער את היציבות בחברה. הפורמטים הממלאים תפקיד זה הם: תוכניות מוזיקה
ברדיו ובטלוויזיה, סרטי קולנוע ומדורי הומור.
5.גי ו ס – חלק מפעילות התקשורת המיוחסות לתפקיד זה, שייכות, למעשה, לתפקיד
התיאום. בכוחה של תקשורת המונים לקדם ולטפח אינטרסים לאומיים וערכיים
מרכזים, לעצב דפוסי התנהגות בזמן חירום, מלחמות או משברים.
הטלוויזיה, למשל, בשל מגוון אפשרויותיה הטכניות, מתרכזת בתפקיד הבידור, ואילו הרדיו,
בשל יכולתו לדווח במהירות – בסיקור הסביבה.
לעומתם, העיתון מתרכז כיום בתפקיד התיאום, בשל יכולתו להעמיק בנושאים שהוא מדווח
עליהם, יותר מאמצעי התקשורת האחרים.
11. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
מאמר – לזרספלד ומרטון – "ת קש ורת המונים – טעם פופולרי ופעולה חברתית
מאורגנת ":
בשנות ה – ٠٤ חשבו שלתקשורת יש עוצמה בלתי מוגבלת, כמו לפצצת אטום. המאמר הזה
בא להרגיע מפני החשש שהיה נפוץ בשנות ה – ٠٤. החוקרים טוענים שתקשורת מסייעת
להמשך הקיום של המבנה החברתי, התרבותי הקיים והיא לא מצליחה לשנות אותו.
ח ל ק ١ – ה ח ו ק ר י ם מג ד י ר י ם מ ה ם ה ח ש ש ו ת מ פ נ י ה ת ק ש ו ר ת:
בתקשורת לצורכי השליטה בחברה והן 1.הקבוצות החזקות בחברה משתמשות
עושות את זה דרך התעמולה ולא דרך שיטה כוחנית.
2.התעמולה בתקשורת המונים גורמת לקהל להיות קונפורמי לערכים המרכזיים.
הקהל מציית בגלל התקשורת לסטטוס קוו חברתי וכלכלי.
3.תקשורת המונים מורידה את רמת התרבות, פוגעת בטעם התרבותי של החברה.
ח ל ק ٢ – מ ה ד ע ת ם ש ל ה ח ו ק ר י ם על א מ צ ע י ה ת ק ש ו ר ת, ו מ ה ה ם ת פ ק י ד י ה:
הם טוענים שיש הגזמה מסוימת בהערכת הכוח של התקשורת, והם מדברים על ٣ תפקידים
באמצעי התקשורת:
1.ה ע נ ק ת מ ע מ ד – כלומר, התקשורת מעניקה מעמד לאנשים מסוימים כתוצאה
מסיקור תקשורתי. המעמד החברתי של כל מי שמסוקר בתקשורת עולה ונתפס
כחשוב יותר ויוקרתי יותר.
2.א כ י פ ת נו ר מ ו ת – תקשורת חושפת בפני הציבור את הערכים המרכזיים של
החברה, ובעצם מחייבת את הפרט ליישר קו עם המוסר הציבורי המקובל.
)בבתינו אנחנו אומרים מה שבא לנו, מה שאנחנו לא יכולים לעשות בטלוויזיה.
אנחנו לא יכולים להגיד בטלוויזיה שאנחנו שונאים ערבים או אתיופים.(
3.סי מ ו ם " ד י ס פ ו נ ק צ י ה נ ר ק ו ט י ת " – החשיפה למבול המידע של התקשורת,
פוגעת בחושי הביקורת של הצופה. ככל שהצופה יצרך יותר תקשורת, ככה הוא
יתפנה פחות לפעולה חברתית ממשית. נוצר מצב שבו האזרח המעודכן, שרואה
חדשות בבוקר ובערב, מרגיש מעורבות בכל מה שקורה, אך הוא לא עושה עם זה
כלום )לא יוצא להפגנות עקב מה שהוא רואה בטלוויזיה(.
12. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
ח ל ק ٣ – מב נ ה ה ב ע ל ו ת ש ל ה ת ק ש ו ר ת:
כאן החוקרים מתייחסים לחששות שהזכירו בחלק הראשון.
לכך, גורמת בחברה גדולים תאגידים ע"י ממומנת שהתקשורת 1.העובדה
שהתקשורת תומכת ומשמרת את המצב החברתי הקיים. במידה רבה הקהל
מסכים למסרים שקיימים בתקשורת ובדרך כלל המסרים הללו מעודדים נאמנות
עיוורת למבנה החברתי הקיים, ולכן אי אפשר לצפות ולסמוך על התקשורת
שתפעל למען מטרות חברתיות. מה שמפעיל את התקשורת זה – האינטרס
הכלכלי.
2.הטעם הפופולרי – מתייחס לטענה שהתקשורת הורידה את רמת התרבות. בעבר
הטעם התרבותי נקבע ע"י האליטות ולכן הוא היה טעם תרבותי גבוה ואיכותי
יותר, אבל ברגע שיותר ויותר אנשים רכשו את מיומנות קרוא וכתוב, גם הם
התחילו לצרוך תרבות, אבל תרבות נמוכה יותר – "תרבות פופולרית".
ח ל ק ٤ – ת ע מ ו ל ה ל מ ע ן מ ט ר ו ת ח ב ר ת י ו ת:
החוקרים אומרים שני דברים סותרים: מצד אחד אין לתקשורת השפעה חזקה, ומצד שני יש
הוכחות שתעמולה בתקשורת היא יעילה וחזקה.כדי שתעמולה תצליח יש צורך באחד מ- ٣
התנאים:
1.מו נ ו פ ו ל י ז צ י ה – מצב שבו רק צד אחד מפיץ את התעמולה שלו, ערכים שלו,
מדיניות שלו. במצב של מונופוליזציה, התעמולה היא רק לכיוון אחד.בחברה
תעמולה משני הצדדים. דמוקרטית זה לא קורה, תמיד תיהיה
לבין 2.ת י ע ו ל)ל כ ו ו ן, ל ת ע ל( – החוקרים אומרים שיש הבדל בין הפרסומת
לכוון אותו לכיוון קיים ומנסה התנהגות דפוס לוקחת התעמולה. פרסומת
מסויים.תעמולה, לעומת זאת , הרבה פעמים מבקשת לשנות עמדות ודפוסי יסוד
קיימים.
3.ה ש ל מ ה – מצב שבו תקשורת המונים פועלת בשיתוף עם תקשורת בין אישית.
תקשורת בין אישית היא מאוד מוצלחת, אבל המצב הזה כמעט ולא קורה. מאוד
יקר להגיע בתקשורת בין אישית לכל האנשים.
13. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
יחידה ٣ – המהפכות בתקשורת:
המהפכה הראשונה – הכתב:
עד להופעת הכתב אנו מדברים על ח ב ר ה או ר א ל י ת ,כלומר, שהתקשורת בה מתבצעת דרך
הדיבור )הדיבור זה המדיום המרכזי(. בחברות אלה יש תפקיד משמעותי לזקני השבט, כי
הידע האנושי מאוחסן בזיכרון של הזקנים.
התפתחות של הכתב:
ש ל ב ١ – שלב שמאופיין בסימנים אי ק ו נ י י ם , כלומר סימנים דומים מבחינה פיזית, סימנים
שישנה שקיפות בינם לבין האובייקט שהם מסמנים אותו, עד כדי כך שמי שלא נתקל בסימן
הזה קודם לכן, יוכל להבין את משמעותו של הסימן.
לכתב הזה קוראים – הכתב ה פ י ק ט ו ג ר פ י.
ב ש ל ב ٢ – מדברים על כתב אידיאוגרפי, כתב שהיה אופייני למצרים העתיקה. בשלב הזה
הסימנים הולכים ומאבדים משקיפותם, בעיקר בעקבות הרחבת המשמעות של הסימנים.
בהדרגה הקשר בין הסימן לבין המסומן הולך ומתטשטש עד להיווצרותו של........
ב ש ל ב ٣ – הכתב הפונטי – הכתב הפונטי זה הכתב של ימינו. האותיות הם סי מ נ י ם
ש ר י ר ו ת י י ם , ואין דמיון או קשר טבעי בינם לבין הצליל שהם מסמנים. למשל: האות ב', אין
דמיון בינה לבין הצליל שלה. אותיות, מספרים, הכתב – זה תמיד סימן שרירותי.
עדיין בחברה המודרנית יש שימוש בסימנים איקוניים, בגלל שהם מאפשרים הבנה קלה,
מהירה, אוניברסלית )תמרורים, הוראות כבישה(.
השלכות הכתב על החברה:
ברגע שיש כתב, כבר אין צורך לייצג אובייקטים מסוימים דרך ציורים. הכתב מאפשר לבטא
מחשבות ודברים מופשטים, הכתיבה הופכת להיות קלה יותר, אנשים רוכשים מיומנות של
קרוא וכתוב, התורם להתפתחות התרבות והידע. בזכות הכתב אפשר להעביר ישע ממקום
למקום )אפשר לכתוב משהו בעיר אחת ומישהו יקרא את זה בעיר אחרת(.
כתב גם מאפשר לשמר נתונים בצורה מדויקת, למידה קלה יותר וגם תחילת ההתפתחות של
המדע.
14. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
מהפכת - הדפוס:
עד להופעת הדפוס, אנו יודעים שהפצה ושימור של טקסטים כתובים נעשתה דרך העתקה.
מי ששלט על ההפצה ושימור הטקסטים הייתה הכנסייה הקתולית, השליטה אפשרה לה
לפקח על התכנים. מרגע שהופיע הדפוס, היכולת של הכנסייה לפקח הלכה ופחתה, והממסד
החילוני התחיל לצבור יותר ויותר כוח. ההשכלה הלכה והתרחבה. מבחינת האומנות: הדפוס
איפשר לתפיסות של הרנסאנס להתפשט באירופה. מבחינת הדת: מדובר על ההתחלה של
הפרוטסטנטיות. הדפוס אפשר את ההתפתחות של המדע המודרני, בעיקר בגלל שלא צריך
לדאוג ולשמר את הידע הקיים, אלא אפשר ליצור כל הזמן ידע חדש.
מאמר – דטרמניזם טכנולוגי – מקלוהן ואיניס:
גישה זו ידועה בשם "דטרמניזם טכנולוגי". שם זה מבטא את האמונה, שהטכנולוגיה קובעת
את פני האנושות ומכוונת את דרכה ההיסטורית באופן מוחלט ובתהליך בלתי נמנע.
ה ש ל ב ה ש ב ט י - מק ל ו ה ן – לטענתו, ההשלכות החברתיות של כל אמצעי תקשורת נובעות
מחידוש הטכנולוגי עצמו, ולא מהתכנים המועברים באמצעותו. תיזה זו מתמצה באמירתו
המפורסמת "המדיום הוא המסר", כלומר המכונה ולא מוצריה, היא המשפיעה על אדם ועל
סביבתו החברתית.
לדעת מקלוהן, חברה שהמדיום המרכזי בה הוא – הטקסט המודפס, תראה את המציאות
מבעד למשקפיים של שפת הדפוס. מכל מקום, הטיעון הכללי הוא, שהמדיום עצמו הוא אשר
קובע את מערכת היחסים בחברה. התוכן כשלעצמו, בנפרד מהמדיום – הוא חסר השפעה.
לפי מקלוהן, כל מדיום הוא מעין "שלוחה" של החושים שהוא מפעיל. בחברה האוראלית שרר
איזון טבעי, מעין הרמוניה, בין חושים שונים של האדם. בתקשורת פנים אל פנים, מופעל לא
רק חוש שמיעה , אלא בו בזמן מופעלים גם חושי ראייה, גם שמיעה וגם מישוש – חווית
התקשורת הייתה חוויה טבעית.
מקלוהן ממיין את אמצעי התקשורת לשני סוגים: מד י ו ם ח ם ו מ ד י ו ם ק ר:
מ ד י ו ם ח ם – הוא כזה המשמש שלוחה של חוש אחד ויחיד, מוסר נתונים עשירים ובחדות
גבוהה ופוטר את הנמען מהצורך למלא בעצמו את החסר, כדי להפיק את המסר.
15. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
מ ד י ו ם ק ר – מעביר מידע דל, לכן הוא מחייב את הנמען להשתתף באופן פעיל בהשלמת
הפערים ולהפעיל את דמיונו כדי להפיק את המסר.
- מדיום קר )השומע מחויב למעורבות פעילה בקליטת לדוגמא: תקשורת בעל – פה היא
הם – מדיה קרים )הם מסמנים מידע המידע והשלמתו(. הקריקטורה, הכתב הפיקטוגרפי
סכמטי, מרומז וחלקי ומחייבות הפעלת דמיון(. טלוויזיה – מדיום קר.
ל עו מ ת ז א ת:
הצילום, הקולנוע והרדיו הם – מדיה חמים, המכתיבים מעורבות נמוכה של הנמענים, שכן הם
מעבירים נתונים מלאים ועשירים. דפוס – מדיום חם.
פ רי ש ה מ ה ש ב ט – עידן הדפוס מתאפיין בניכור ובפרישה של הפרט מהחברה. הדפוס יצר
את תנאי האחידות החיוניים לעליית הלאומיות. הוא אפשר להפיץ סמלים לאומיים, החל
משפת הלאום עצמה, וכלה בהמנונים, דגלים ומפות ובכך קיים את גיבושן של ישויות
לאומיות גדולות.
ח ז ר ה אל ה ש ב ט – העולם הזה, שכל יושביו שותפים לחוויה הטלוויזיונית ומשתתפים בה,
כונה בידי מקלוהן – "הכפר הגלובאלי" – מעין שחזור מודרני וענק מימדים של חיי השבט.
משמע, עידן הטלוויזיה הוא עידן – "החזרה אל השבט."
ע " פ אי נ י ס:
איניס מבחין בין אמצעי תקשורת בעלי " ה ט י י ה מ ר ח ב י ת " ל ב י ן " ה ט י י ה ש ל ז מ ן ".
ה ט י י ה מ ר ח ב י ת – טיבה לגשר על פני המרחקים, כלומר, מעיפה כביכול את ציר המרחב
)טלגרף, טלפון(
ה ט י י ה ש ל ז מ ן – נוטה לגשר על פני פערים בזמן, כלומר, מעניקה עדיפות לציר הזמן
)הספר, תקליט(.
ת ר ב ו ת ש ב ה מו ד ג ש " צ י ר ה ז מ ן ", מתאפיינת באמונה דתית, אמונה בחיי הנצח, טקסיות
וערכי מוסר )הדיבור מדגיש את ציר הזמן(
ת ר ב ו ת ש ב ה מו ד ג ש " צ י ר ה מ ר ח ב " – היא חילונית, מדעית, חומרנית ומשוחררת מכבלי
המוסר )הכתב(.
חו ק ר ק א ר י , מנסה להסביר את הקונפליקטים שקיימים בתוך כל חברה דרך התיאוריה של
איניס:
16. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
– ל" ר צ י פ ו ת ב מ ר ח ב " . מהטייה של זמן ההסטוריה עוברת ממצב של " ר צ י פ ו ת ב ז מ ן "
להטייה של מרחב . בשלבים מוקדמים של הסטוריה , המרחקים הקטנים בין הקהילות השונות,
יצרו הבדלים מאוד גדולים בתרבות . אפילו שהמרחקים קטנים , אין קשר בין הקהילות , כי אין
מה שיגשר ביניהם – אין תקשורת המונים . לכל קהילה בנפרד מתפתחים סמלים אחרים,
פולחנים אחרים , תרבות , כלכלה , אבל בתוך כל קהילה , יש רציפות רבה מדור לדור של
התרבות . כלומר מדברים על הבדלים מאוד גדולים בין החברות השונות ועל ההבדלים
הקטנים ולא משמעותיים בין הדורות שבתוך כל חברה . זה נובע מכך , שאמצעי התקשורת
הם האמצעי שמגשרים על פני הזמן.
השלב השני מתחיל עם המצאת הדפוס , כלומר בחברה המודרנית , המרחב שמבדיל בין
החברות הולך ונעלם , המרחב רציף יותר , תקשורת המונים האלקטרונית היא זו שמגשרת על
פני המרחב .
נוצרת תרבות הולכים ונעלמים , ואז השונות החברות בין כתוצאה מכך , ההבדלים
אוניברסלית , חילונית , עירונית ולאומיות נחלשת .
קארי טוען , שבחברה המודרנית המרחב כאילו נמחק ע" י התקשורת שהופכת אותו לרציף,
ובאותו זמן מעמיקה את ההבדלים שבין הדורות בתוך כל חברה.
– סמלים , תפיסות עולם , הגישה לטכנולוגיה הם יהיו הבדלים עצומים מבחינת השפה
בעתיד , גורם הגיל יהפוך להיות הגורם שיאחד קבוצות שונות ויצור קונפליקטים ביניהם.
מ ב ח י נ ה הי ס ט ו ר י ת - קונפליקטים על רקע דת , לאום , מעמד כלכלי – הוסברו דרך גורמים
מבניים . הקונפליקטים בעתיד יתנהלו בין קבוצות גיל שונות – בין צעירים למבוגרים . איניס
טען שבעתיד , הצעירים הם אלה שיהיו בעלי הכוח והיוקרה בחברה , בגלל הנגישות שלהם
לטכנולוגיה.
מודל היסטורי של התפתחות אמצעי התקשורת:
שלב הפריצה – קשור לעצם הופעתו של אמצעי והחידוש הכרוך בו . שלב זה מתבטא
בחידוש טכנולוגי . החידוש מעורר סקרנות , הממקדת את תשומת הלב באמצעי החדש על
חשבון הזנחה של אמצעי תקשורת קיימים.
שלב ההתמסדות - התבססות של אמצעי תקשורת , כך שהרגלי השימוש בו הופכים לחלק
מהשגרה . האמצעי מתביית במרקם החברתי והופך להיות לחלק בלתי נפרד ממנו . תפקודם
של חלקי המערכת עלולים להשתבש )מחשב(.
17. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
ש ל ב ה ה ת ג ו נ נ ו ת – מופיעים סימנים להופעת מדיום חדש , אשר מאיים על שיווי המשקל
הקיים . הופעת מדיום חדש עלולה לשנות את הרגלי השימוש באמצעי הקיים , כמו למשל,
לגרום לצרכן לחלק מחדש את זמנו בין אמצעי התקשורת השונים . המדיום החדש מבקש
לנגוס נתח מההכנסות ומשוק הצרכנים , ואילו המדיום הוותיק לא חוסך במאמצים כדי
להתגונן מפניו ולחסום את דרכו.
ש ל ב ה ה ס ת ג ל ו ת – מסתמן בפתרון של דו – קיום בשלום עם המדיום החדש . אמצעי
התקשורת הקיימים חייבים להשלים עם נוכחות המדיום החדש באחת משתי דרכים :
התמחות או כניעה.
הספר – שלבים:
– של הספר נמשך כמה מאות שנים והתהליך שבולט בו , זה תהליך שלב הפריצה
ההתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת שעתוק.
ש ל ב ה ה ת מ ס ד ו ת – בשלב הזה , בתי הדפוס הולכים ומתרחבים , הספר נתפס לא כמוצר
אומנות או תרבות , אלא כמוצר לכל דבר.
שלב ההתגוננות – מתגונן מול המדיה האלקטרונית – רדיו , קולנוע , טלוויזיה , בעיקר בגלל
הנגישות שלהם לקהל . הספר מתגונן דרך התמקצעות של ההוצאות לאור , שיטות שיווק
והפצה משתכללות , מוזילים את המוצר ) כריכה רכה שמוזילה (. הספר נכנס בצור חזקה
למערכת החינוך.
– ספרי לימוד , אינציקלופדיות , הספר נחשב למדיום מכובד שעוזר שלב ההסתגלות
להסתגל.
" התמחות נושאית " – ספרים שמתמחים בנושא , תחום מסוים. " ספרי עיתונאי " – נושאים
אקטואליים.
18. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
ה ע י ת ו ן – ש ל ב י ם:
ש ל ב ה פ ר י צ ה – נמשך הרבה מאוד זמן. בשלב הזה בעלות ופיקוח פוליטיים, הופכים לאט
לאט להיות מסחריים כלכליים. העיתון מקבל דחיפה מהתפתחות מסילות הברזל – המאפשר
לעיתון להגיע למרחקים גדולים.
ש ל ב ה ה ת מ ס ד ו ת – התפתחות הטלגרף, בעקבות מלחמת העולם ה- ١, שעוזר לעיתון.
מתגבשות ٢ תפיסות:
ת פ י ס ה פו ל י ט י ת של העיתון – שבה העיתון משמש כבמה למפלגות ורעיונות פוליטיים.
מה שמניע את העיתון זה – שיקולי רווח. "עיתוני הפני" – הוזלת ב ת פ י ס ה הכ ל כ ל י ת –
מחיר העיתון, הוצאות המכוסות ע"י פרסומות ולא ע"י מכירה של העיתון. "עיתוני הפני"
מולידים את "העיתונות הצהובה" – עיתונות שנותנת עדיפות לנושאים כמו: פשע, מין,
אלימות, רכילות. עיתונות זו מאופיינת ב: כותרות גדולות, הרבה תמונות, הרבה פרסומים.
ש ל ב ה ה ת ג ו נ נ ו ת – קורה בין ٢ מלחמות העולם. מתגונן מול הרדיו ואז מול הטלוויזיה.
העיתון מתגונן דרך שיפור הגרפיקה, גיוון בנושאים מסקרנים. צומחים "אילי העיתונות",
ששולטים בעיתונות בקנה מידה עולמי.
ה ק ו ל נ ו ע – ש ל ב י ם:
ש ל ב ה פ ר י צ ה – בשלב זה ראינוע – סרט בלי קול. הסרט הראשון "האחים לומייר", שהוצג
לראשונה בבית קפה בפריס, אחר כך שימוש פוליטי – סרטי צ'ארלי צ'אפלין.
ש ל ב ה ה ת מ ס ד ו ת – הסרט המדבר הראשון "זמר הג'אז" – החידוש המרכזי זה – הקול.
הוליווד צוברת הרבה עוצמה ומתפתחות ٢ תפיסות:
מסחרית כלכלית של הוליווד, מול האומנותית שאפיינה את אירופה, בשלב הזה הקולנוע
משמש כאמצעי תעמולה.
19. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
ש ל ב ה ה ת ג ו נ נ ו ת – קורה מול הטלוויזיה . מתגונן דרך טכנולוגיה שמאפשרת לו להציג על
מסך גדול סגנונות חדשים " ניאורליזם " – סגנון קולנוע איטלקי שמאוד השפיע על קולנוע כל
העולם.
הרדיו - שלבים:
ש ל ב ה פ ר י צ ה – ברגע שהטכנולוגיה מאפשרת שידור וקליטה . כבר בתחילתו , הרדיו פועל
למטרות כלכליות וגם פוליטיות.
– צומחות רשתות השידור הגדולות . הרדיו משמש לתיאור ופרשנות שלב ההתמסדות
מלחמת העולם ה – ١ , ובאותן השנים משמש כאמצעי שמאפשר בריחה מהמציאות , עקב
המשבר הכלכלי החריף.
ש ל ב ה ה ת ג ו נ נ ו ת – מול הטלוויזיה , מאופיין בעיקר בירידה באחוזי ההאזנה . התגוננות לא
מספיק טובה – אחוזיו יורדים.
טלוויזיה – שלבים:
ש ל ב פ ר י צ ה – בתחילה , השידורים הם בשחור , לבן . הטלוויזיה לומדת מהניסיון של הרדיו –
חדשות , אופרות סבון וכו'.
שלב ההתמסדות – מאופיין ב ٢ מגמות:
١ – תיעוד המציאות
٢ – תכנים בדיוניים , סדרות אופרות סבון מאפשרים בריחה מהמציאות.
שלבי ההסתגלות:
העיתון:
העיתונים הכתובים מרבים להציע פרשנות לאירועים המדווחים . הם מספקים חומר רקע
ומעניקים צבע ועומק לאותם האירועים . לעיתון יש את היתרון המהירות והמיידיות .
העיתון מסוגל להציע מידע עשיר ומגוון יותר בהתאם לתחומי ההתעניינות יחודיים . העיתון
המודפס נתון בתהליך של מידור החומר , כלומר , חלוקה פנימית למדורים לפי נושאים.
20. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
בנוסף – "מיסוף " – חלוקה למוספים , כל מוסף מוקדש לתחום מוגדר.
התגבשו ٤ סגנונות דיווח :
١ . ב ע י ת ו נ ו ת ה ח ד ש ה – היא מעין הכלאה בין דיווח לבין פרשנות , וכתובה בסגנון של
כתבות צבע . סגנון זה גובש ע" י העיתונאים , אשר ביקשו להתנער ממגבלות הדיווח
המסורתי המחייב את הכתב למחוק כל זכר של נקודת מבט אישית.
של משיכת סמויה פונקציה מילאה זו עיתונות – העיתונות החוקרת ٢.
קוראים . התחקירים מגדילים את הפופולריות של העיתון ואת תהודתו בציבור.
٣. ה עי ת ו נ ו ת ה לו ח מ ת – עיתונאי הלוחם הוא נושא הלפיד של קבוצות מיעוט מקופחות.
הוא נאבק למען זכויותיהם . עיתונאי כזה , מזדהה אישית עם האינטרסים של הקבוצה
שלמענה הוא נאבק , ובמקרים רבים הוא אף משתייך אליה.
٤. ה ע י ת ו נ ו ת ה מ ד י י ק ת – מטרתה הייתה לשפר את איכות הכתיבה העיתונאית ולהעניק
לה עומק . העיתונאי המדייק מתבסס על ממצאי מחקרים בדיווחיו . דיווחיו עשירים
במספרים ובנתונים , לוחות וגרפים . עיתונות זו , היא סגנון תובעני , המחייבת את הכתב
לגלות ידע וכישורים במדעי החברה .
٥ . ה ע י ת ו נ ו ת ה צ ה ו ב ה – עיתונות שנותנת עדיפות לנושאים שערורייתיים , כגון : פשע,
מין , רצח , רכילויות.
הקולנוע :
הסתגלות של הקולנוע נעשה דרך התייעלות של ייצור הסרטים . הקולנוע מתחיל לפנות
עוזר לקולנוע להסתגל , כי לקהלים קטנים יותר , מפולחים יותר . כניסת מכשיר הוידיאו
הרווחים של הקולנוע מבוססים על הפיכת הסרטים , לסרטי וידאו , תהליכים : הקטנת
אולמות הקולנוע.
רדיו:
הרדיו מנצל את היכולת שלו לשדר למרחקים , בעלות מאוד זולה . יש יותר ויותר תחנות
ברדיו . הרדיו נהנה מהיותו ספק מידע הסימולטני והמהיר ביותר.
טלוויזיה:
הטלוויזיה טרם היגיעה לשלבי ההסתגלות . הטלוויזיה נמצאת עדיים בשלבי ההתגוננות
מול הוידיאו , הכבלים והלווין.
21. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
יחידה ٥ – השפעות התקשורת:
١ .השפעה – תגובה של הנמען לתקשורת ולמסר התקשורתי – ٧ קריטריונים למדידת
ההשפעה:
רמה קוגנטיבית – מהי השפעת התקשורת על ההבנה, תפיסה של הנמען.
רמה הרגשית – מהי השפעת התקשורת על הרגשות של הנמען מבחינת: עצב, כעס,
שמחה.
השפעה על התנהגותו של הנמען – החשיפה לאמצעי התקשורת עשויה להשפיע על
הנמען להצביע למפלגה מסוימת בעקבות צפייה בתשדיר בחירות, לחסוך במים לאחר
קריאת מאמר על משק הים בארץ.
٢ . טיב ההשפעה:
עיצוב – מה היכולת של התקשורת לעצב דעות, רגשות או התנהגות אצל הנמען. מבחינתינו
העיצוב זה מצב שלנמען אין דעה, ורק בעקבות החשיפה לתקשורת הוא מגבש דעה.
חיזוק – מצב שבו התקשורת מחזקת דעות, רגשות או התנהגות שהנמען החזיק בהם כבר
קודם.)שידורי תעמולה(
המרה – מדברים על היכולת של התקשורת לשנות דעות, רגשות או התנהגות בקרב הנמען.
זאת נחשבת רמת ההשפעה הכי חזקה שיש.
3.טו ו ח ה ז מ ן – האם השפעת התקשורת היא מיידית או שהיא מצטברת. השפעה
מיידית – סרט אקשנים, אלימות וכו'. טווח זמן קצר היא תופעה חולפת, למשל:
בשנות ה ٠٧ נשים רבות אימצו את סגנון תסרוקתה של כוכבת טלוויזיה פארה
פוסט, ההשפעה זו הייתה לטווח זמן קצר.
טווח זמן ארוך למשל: העקת האמונה ,כי בכוחם של שליחי החוק )שוטרים, בלשים,
עו"ד( להשליט סדר בעולם, וזאת בעקבות חשיפה מתמשכת לסדרות הטלוויזיה,
המדגימות שוב ושוב את ניצחון החוק.
4.ה א ם ה נ מ ע ן מו ד ע - להשפעה או לא, האם ההשפעה היא על המודע או על ה תת
מודע .לדוגמא: השפעה שלא במודע יכולה להתבטא בהפנמת הערכים השליטים
בחברה המערבית בעקבות צפייה בסדרות טלוויזיה כגון: "דאלאס" או "שושלת".
22. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
5. ה א ם ה ה ש פ ע ה הי א מכ ו ו נ ת או ל א – האם המוען התכוון להשיג את ההשפעה
שהושגה או שלא התכוון ונוצרה השפעה אחרת . לדוגמא : עיתונאי המשוכנע
שאינו אלא מיידע את הקוראים על מעשה אונס נוסף של ילדה , עלול לעורר
בהלה בקרב הורים וילדים , השפעה שהוא לא התכוון להשיג.
6. ה א ם ה ש פ ע ה הי א מי ק ר ו או מ א ק ר ו – האם ההשפעה היא על אחד ואחד , או
השפעות ברמת הסטריאוטיפים , דעת הקהל.
7. נוב ע ת מ מ ד י ו ם או מ ת ו כ ן – לדוגמא – תופעה של התמכרות לצפייה בטלוויזיה
יכולה להיחשב להשפעה – מעצם החשיפה , ואילו תופעה של התגברות האלימות
בקרב בני הנוער בעקבות צפייה בסרטי פעולה – נובעת מהתוכן .
מסורת ההשפעות:
٠٤- ٠٥ – מסורת ההשפעות החזקות המוקדמות.
٠٥- ٠٦ – מסורת ההשפעות המוגבלות ) ٣ אסכולות (.
٠٦- ٠٧ – מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות ) ٥ אסכולות (.
מסורת ההשפעות החזקות המוקדמות :
הקדמה:
לפי תפיסה זו , תקשורת נתפסת כמזרק ," מחט תת עורית ", שמזריקה את המסרים בצורה
ישירה לנמען והנמען מושפע מהם בצורה חזקה ומיידית . תפיסה זו גרסה שאמצעי התקשורת
המונים מסוגלים לחולל בנמענים השפעות אחידות , מיידיות וישירות , השפעות שהנמענים לא
תמיד מודעים לכך , אשר לעיתים קרובות אין הן רצויות להם.
תעמולה יכולה ללבוש רגשות של שנאה , סרטים יכולים לפעמים לשנות עמדות , להטמיע
ערכים ולחבב אופנות . לפי השפעות החזקות המוקדמות , החברה מורכבת מפרטים שאין
ביניהם קשרים בין אישיים . התקשורת הופכת להיות מקור מידע מרכזי של האדם וכל
הקשרים שלו עם הסביבה נעשה דרך התקשורת . הנמען בתפיסה זו הוא סביל ופסיבי . הוא
23. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
זה שסופג את המסרים ומושפע מהם לפי רצון המוען . לפי תפיסה זו המוען הוא חזק , ומתכוון
להשפיע , והוא נעזר בטכנולוגיה כדי להבטיח את ההשפעה . ההשפעה היא חזקה ויש לה כוח
לשנות דעות בקהל.
זה נכון לגבי הרדיו , כי הרדיו נחשב למדיום שחודר ישירות לתוך הבית והשפעותיו הם
מיידיות וישירות . פאשיסטים השתמשו באמצעי התעמולה כדי לצבור כוח בחברה.
דוגמא: " פלישה ממאדים".
מסורת ההשפעות המוגבלות – ٣ אסכולות:
הקדמה:
בתפיסה זו אין השפעה ישירה של תקשורת על הקהל . התקשורת לא מזרימה מידע ישירות
לתקשורת היא חשיפה והחשיפה לתקשורת בין אישית חשיבות לכל נמען אלא יש
סלקטיבית.
אסכולת המערכה:
האסכולה הראשונה שצמחה ממחקר על הבחירות שעשה פול לזרפלד . במחקר הזה אנשים
בוחרים בהתאם לנטייה מוקדמת שלהם שקשורה לגיל , דת , מין , מוצא , מקום מגורים וכו'.
קיימים ٣ דפוסי השפעה של תעמולת הבחירות:
– מסרים תעמולתיים מעוררים נטיות מוקדמות רדומות , בכך שהם 1.הפעלה
מושכים את תשומת לבם של בני אדם הנוטים מראש להסכים עמם ומציגים
לפניהם טיעונים משכנעים וכך הם מביאים את הבוחר לידי החלטה העולה בקנה
אחד עם הפרופיל שלו.
2. חיזוק – עבור למעלה ממחצית הבוחרים , אלה שגיבשו כבר את העדפתם
התעמולה באמצעי התקשות ההמונים טיעונים להצדקת המפלגתית , מספקת
החלטתם . תפקידה במקרה זה , להסיר כל ספקות העשויים לעלות בדעתו של
הבוחר , ולוודא שאכן הוא יפעל בהתאם לעמדתו.
3. המרה – זה אפקט העיקרי של התעמולה , לשכנע את הבוחר , להחליף את
נאמנותו המפלגתית .
המחקר הבהיר את הסיבות לכוחה המוגבל של תעמולה באמצעי תקשורת ההמונים.
24. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
לזרפלד הצביע על שני גורמים מרכזיים בתהליך התקשורת: " החשיפה הסלקטיבית " ו " מנהיג
דעת הקהל ". שני הגורמים הללו ערערו את העוצמה " הכל – יכולה ", שיוחסה לתקשורת
המונים .
חשיפה סלקטיבית:
הפרט נוהג להיחשף לתכנים המוסכמים עליו , ולהימנע מתכנים המנוגדים לדעותיו , או כאלה
העלולים לגרום לו לאי נוחות . קורא יבחר מאמרים פרי עטם של בעלי דעות כשלו , ובדרך
כלל יפסח על מאמרים המביעים דעות הפוכות.
התפוצצות תקשורתית ושפע של תכנים שונים ומגוונים , נדרש כל אדם להחליט למה
להיחשף ועל מה לוותר . האדם מחליט למה להיחשף לפי בחירתו.
הזרימה הדו שלבית – מנהיג דעת הקהל:
בנסיבות מסוימות עשויה תקשורת בין אישית להתגלות כיעילה יותר מתקשורת המונים.
שכן , השיחות האישיות הן אמצעי תקשורת שקשה יותר להתעלם או להימנע ממנו . אדם יכול
או האזנה לרדיו , אך הוא לא יכול להמנע משיחה חברתית שנקלע להמנע מקריאת העיתון
אליה.
אנשים שואבים חלק נכבד מהמידע הדרוש להם מסוג מסוים של בני אדם – " מנהיגי דעה"
מאפיין העיקרי המייחד את מנהיגי הדעה הוא – חשיפתם המוגברת לאמצעי תקשורת,
כמקורות מידע בנושא מסוים . את המידע הזה הם מעבירים הלאה לרבים מאלה שלא נחשפו
אליו ישירות . דבר זה הוביל את לזרפלד לניסוח ההשערה בדבר – " הזרימה הדו שלבית".
כץ ולזרפלד הצביעו על מרכזיותן של רשתות היחסים בין אישיים.
" מנהיג דעה " – אין מדובר כאן באדם הנהנה מעליונות רשמית . מנהיגי דעה שונים מכלל
כ"מנהיגים ". הם נחשפים למקורות הציבור רק בתחום מסוים שבו הם נתפסים ומשמשים
מידע ולתקשורת יותר מעמיתיהם , משום כך הם הופכים בעיני עמיתיהם לידענים ומומחים,
כשירו מודיעין שאפשר לדלות ממנו את המידע . מנהיג דעה אינו מורה או הורה אלא הוא
אחד משלנו , חבר בקבוצתנו . יחסיו הראשוניים עם הקבוצה משמשים לו צינורות להעברת
המסרים לעמיתיו , מסרים שהוא עצמו קלט לפני כן מאמצעי התקשורת.
מאמר – אליהו כץ - " ה ז רימה הדו שלבית של התקשורת "
המאמר מתחיל במודל עצמו :
25. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
הזרימה של התקשורת היא לא ישירה כמו שחשבו בהשפעות החזקות המוקדמות, מכיוון
שהחברה בנויה מרשתות חברתיות שדרכן זורמת התקשורת. זרימת התקשורת מגיעה
מתקשורת המונים אל מנהיגי דעת הקהל ומהם אל שער האוכלוסייה.
מ מ צ א ١ – כו ח ה ש ל ת ק ש ו ר ת בין אי ש י ת:
במחקר המקורי נטען שתקשורת בין אישית יעילה יותר מקשורת המונים. כץ מוסיף,
שתקשורת בין אישית גם יוצרת אחידות בתוך הקבוצות החברתיות ראשוניות.
מ מ צ א ٢ – ז רי מ ת ה ה ש פ ע ה:
במחקר המקורי הטענה הייתה, שההשפעה זורמת דרך מנהיגי דעת קהל והם דומים ליתר
הקבוצה.
המחקר המעודכן מוסיף שהאנשים בקבוצה מעריכים את הידע של מנהיג דעת הקהל, ולכן
הם מושפעים ממנו ורוצים להיות דומים לו.
מ מ צ א ٣ – מ נ ה י ג ד ע ת ק ה ל ו ת ק ו ר ת ה מ ו נ י ם:
מנהיגי דעת קהל חשופים יותר מאחרים לתקשורת המונים.
ממצא מעודכן מוסיף, שהם חשופים לאותם התחומים שהם קרובים אליהם.
ל ס י כ ו ם ה מ א מ ר : מנהיגי דעת קהל ואלה שמושפעים מהם דומים מאוד מבחינה חברתית,
אל המונים מתקשורת מסרים גם מעבירה בין אישית שתקשורת ניתן לומר לפיכך
הציבור,וגם מפעילה לחץ על היחיד כדי שיתאים את עצמו לקבוצה, כלומר , תקשורת בין
אישית גורמת ללחץ חברתי.
א ס כ ו ל ת ה פ צ ת ה ח י ד ו ש י ם:
אסכולת הפצת החידושים עוסקת בחקר התפשטותם של החידושים בחברה. הפצה של
חידוש הוא במידה רבה תהליך תקשורתי, שבו מועבר מידע על החידוש וטיבו באמצעי
התקשורת. החידוש יכול להיות :רעיון, מנהג, מוצר או אובייקט כלשהו.
ש ל ב י ם ש ל ה פ צ ת ה ח י ד ו ש י ם – ٥ ש ל ב י ם:
26. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
1. יד י ע ה – בשלב זה מתוודע המאמץ הפוטנציאלי לקיומו של החידוש ורוכש הבנה
בסיסית של פרטי החידוש יתרונותיו , כאן תקשורת ההמונים היא הדומיננטית,
היא זו שמיידעת לגבי החידוש.
2. ש כ נ ו ע – בשלב הזה מגבש המאמץ הפוטנציאלי עמדה אוהדת או מסתייגת כלפי
החידוש . כאן יש חשיבות לתקשורת בין אישית כמשכנעת בקבלת ההחלטה .
3. ה ה ח ל ט ה – בשלב זה , מעורב המאמץ בפעולות שונות הכרוכות בקליטת החידוש,
או לחלופין בדחייתו . בשלב זה האדם עצמו מחליט לאמץ או לדחות את החידוש.
4. בי צ ו ע – בשלב זה מעביר המאמץ את ההחלטה מן הכוח אל הפועל ומתחיל
להשתמש בחידוש דרך קבע. ) שימוש בחידוש(
5. אי ש ו ר – בשלב האחרון מבקש המאמץ חיזוקים להחלטתו לאמץ את החידוש או
לדחותו.
ל ס י כ ו ם ה מ ו ד ל : מודל זה מראה שהכוח או העוצמה של תקשורת המונים היא מוגבלת,
בגלל שהתהליך משלב גם תקשורת בין אישית יחד עם תקשורת המונים . במודל הזה לא
ניתן להגיד שתקשורת המונים מגיעה לכל נמען בצורה ישירה , השפעתה מוגבלת ומותנית
ואמצעי התקשורת ההמונים אינם יכולים להזריק מסרים ותכנים לכל פרט ופרט.
אסכולת השימושים והסיפוקים:
- החשיפה הסלקטיבית. אסכולת השימושים והסיפוקים נשענת על הגורם של
כיצד מחליט הנמען למה להיחשף , מתי וכמה ?
השאלה המרכזית כאן היא – איזה שימוש בני אדם עושים בתקשורת ? מדובר כאן על נמען
פעיל , בררן , שבוחר לעצמו כמה להיחשף , מתי להיחשף ולמה להיחשף .
٤ צרכים יש לנמען שמבקש מלא דרך התקשורת :
١. – צ ר כ י ם קו ג נ ט י ב י י ם – צרכים של חיזוק ידע , מידע ,והבנה.
٢. – צ ר כ י ם א פ ק ט י ב י י ם – צרכים של חיזוק התנשאות רגשית , הנאה או חוויה אסטתית.
٣ . - צ ר כ י ם אי נ ט ג ר ט י ב י י ם – צרכים של חיזוק , אימון , ביטחון , יציבות וסטטוס.
٤. – צ ר כ י ם א ס ק פ י ס ט י י ם – צרכים של בריחה ממציאות ) להרוג זמן , לברוח מהמציאות
היום יומית(
27. אין האגודה אחראית על איכות החומר
נא לבדוק את החומר ולהשתמש בו ביושר ולפי שיקול דעתכם
מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות – ٥ אסכולות:
הקדמה:
מדובר על אסכולות שמדברות על השפעת התקשורת בתווך הארוך ולא מיידי. השפעות הם
ברמת המאקרו. סוג ההשפעות הוא בדרך כלל של חיזוק, לפעמים של עיצוב, אבל לא של
שינוי דעות )המרה(. רוב אסכולות האלה טוענות שהמוען )תקש' המונים( הוא חזק, הוא זה
שאחראי למסרים ולהשפעה. כאן לא מתעלמים מתקשורת בין אישית, אבל ההנחה היא
שתקשורת המונים הרבה יותר משפיעה וחזקה מתקשורת המונים. לפי אסכולת החברות,
התקשורת ממלאת ומדגישה את תפקיד – ההמשכיות.
א ס כ ו ל ת ה ח ב ר ו ת:
חברות הוא תהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחבר.
זהו תהליך איטי, ממושך, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזיים של החברה
הסובבת אותו. אמצעי תקשורת המונים הם אחד מסוכני חברות רבים בחברה. מהם יכול
הפרט ללמוד אבות על חברתו ועל תרבותו. אמצעי תקשורת המונים הם סוכן החברות היחיד
המלווה את האדם כמעט לכל אורך חייו, וספק אם מישהו יכול להימלט מהם בשלב
כלשהו.השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים נעוצה בהיותם סוכני חברות ובעלי כוח
פוטנציאלי לעצב תפיסות עולם של המציאות.
ח ב ר ו ת מו ק ד ם:
החברות המוקדם מתרחש בשנות חייו הראשונות, המעצבות של האדם, שהן אחת התקופות
המכריעות. בפרק זמן זה מתרחש תהליך אינטנסיבי של למידה.ילד, בבואו לעולם הוא כמו
לוח חלק, ולהוריו יש משקל מכריע בהיותם סוכני החברות הראשוניים, היכולים להנחיל בו
ערכים ונורמות התנהגות. עם הזמן, כבר בשנה השנייה לחייהם, ילדים מגלים עניין בתוכניות
טלוויזיה ומרבים לצפות בהם. במקביל הוריו נעזרים באמצעי התקשורת ההמונים כדי ללמד
ולחנך את ילדיהם.ילדים לומדים מההורים על קיומה של תקשורת המונים ועל דרכי השימוש
בה.
" א ו ב ד ן הי ל ד ו ת " ש ל פו ס ט מ ן – מקור נוסף דאגה היא העובדה, שילדים נחשפים לתקשורת
המונים לא רק במועדי השידור שנועדו להם, ומשום כך, לא רק לתכנים שנוצרו עבורם,
אדרבא, הם מגלים עניין רב יותר בתכניות למבוגרים.
