Download to read offline
זה לא חייב להיות כך נייר עמדה
- 1. לדיור יש השפעהקריטית על החיים של כל אדם. מדיניות הדיור תקבע איך תראה החברה שלנו. אם המדינה לא תהיה מעורבת בתחום הדיור, במקום תמהיל חברתי מגוון נקבל הפרדה, אפליה ופערים הולכים וגדלים בין מרכז לפריפריה, בין עשירים לעניים, בין חזקים למוחלשים. תכירו - תמהיל חברתי. זהו רעיון העומד בבסיסה של מדיניות חברתית בתחום הדיור. כלומר - קידום דיור תמהיל מה? שחותר לכך שהשכונות והערים יכללו מגוון אוכלוסיות ממגוון רקעים, ובעלות הכנסה מגוונת. כדי להבטיח תמהיל יש להיאבק בניסיונות של אוכלוסיות חזקות להתבדל בשכונות הומוגניות ושל רשויות חזקות להדיר אוכלוסיה מוחלשת, אך צריך גם מדיניות ברורה של דיור בר השגה. את התמהיל החברתי אנו דורשים לקיים ברמת העיר, השכונה ואפילו הבניין. בנוסף, על המדינה להאבק בתופעות של אפליה בדיור ולקדם חקיקה שמגנה על כל אדם מפני אפליה בשל השתייכות קבוצתית. אם לא תהיה מדיניות שתיצור מגוון של דירות למגוון של אנשים עם מגוון של הכנסות, מה שייוצר זה מרחב מקוטב שבו אנשים מרקע כלכלי חברתי שונה גרים בנפרד, עם פערים הולכים וגדלים. מי שאין לו יידחק למקומות זולים בהם העוני שולט, ומקומות אלו יהפכו להיות ריכוז עוני קבוע, הסובל מהזנחה ומנציח את העוני של המתגוררים בו. אנשים יאלצו להוציא סכום הולך וגדל מהכנסתם כדי להישאר בעיר שמאפשרת להם תעסוקה, חינוך ושירותים איכותיים. ומה עם החוק כשנה וחצי לאחר שנכנס חוק הוד”לים לתוקף, לא רק שאין שינוי בנטל הדיור, גם אין דיור בר השגה. הוועדות לדיור לאומי מתעלמות מהוראות החוק בדבר דיור בר השגה להשכרה באופן גורף. עד כה אף ועדה לדיור לאומי של הוד“לים? לא הפעילה סמכות זו בשום תוכנית. חוק הוד“לים הסמיך ועדות מיוחדות לתכנן בלוח זמנים קצר תכניות מגורים גדולות בעיקר בקרקעות המדינה אך מדובר רק בהיצע תכנוני, עד שנראה התחלות בניה ייקח עוד זמן. בעקבות המחאה החברתית ניתנו לוועדות לדיור לאומי סמכויות ניכרות ותקדימיות לכלול בתוכניות דיור להשכרה לטווח ארוך וגם לייעד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה, שמחירו מפוקח. אך עד כה אף ועדה לדיור לאומי לא הפעילה סמכות זו בשום תוכנית. ההתעלמות מהסמכות היא גורפת, מוחלטת ומדאיגה. דו“ח יו“ר הוועדה הארצית לדיור לאומי ממאי 2102 מצביע על כך שמתוך 599,6 דירות שפורסמו להפקדה על ידי הוועדות לדיור לאומי, רק 624 הוגדרו כ“קטנות“, רק 071 יח“ד הוגדרו כדירות להשכרה לטווח ארוך במחיר שוק ואף לא דירה אחת היא דיור להשכרה בהישג יד, שמחירו נמוך ממחיר השוק. לצערנו שוק השכירות בארץ פרוץ, אינו תחת פיקוח ושוכרים רבים סובלים מעליית מחירים תדירה וחדה. אם אין ביכולתי שכירות ארוכת טווח במחירים יציבים יכולה להוות אלטרנטיבה למשפחות רבות, שמתקשות לגייס הון ראשוני הנדרש לרכישת דירה, או שמעוניינות לגור במקומות שבהן אינן יכולות לרכוש דירה. יש להסדיר את שוק השכירות ולקבוע כללים שיסדירו כללי משחק הוגנים בין המשכירים לשוכרים ויאפשרו שכירות לקנות דירה, מה עם ארוכת טווח עם עילות פינוי מוגדרות ומצומצמות. אמנם התערבות במחיר השכירות היא שנויה במחלוקת, אך כדי לייצב מחירי שכירות ולמנוע עליות קיצוניות בשכר הדירה, נוהגות חלק מהמדינות להגביל את השכירות? העלאת שכר הדירה לשוכר ממשיך. חוץ משוק השכירות הפרטית, יש לעודד בניה מוסדית להשכרה בתמורה לסל תמריצים נרחב מזה הקיים היום, ולחייב בה השכרה במחיר הגון וידוע מראש שהעלאתו מוגבלת, כדי להגדיל את היצע הדיור להשכרה. בחוק הוד“לים יש סמכות למוסדות התכנון לקבוע בתוכניות לדיור לאומי דירות להשכרה לטווח ארוך ובמספר תכניות החלו לעשות זאת. ישנה גם החלטה של מינהל מקרקעי ישראל לגבי יציאה למכרזים ייעודיים של השכרה לטווח ארוך. צריך ללחוץ שהמגמה הזו תמשיך, ואף תורחב לשכירות במחיר מפוקח. אפשר לחייב כן. גם פה יש לקבוע קריטריונים וסל תמריצים אפשרי, לצייד את ועדות התכנון ביועצים חברתיים שיערכו אמדן צרכי דיור, ולקבוע מנגנונים לשמירה על מאגר הדיור בר ההשגה לאורך זמן ולא כהטבה חד פעמית. שבבניה חדשה יהיה תכנית המתאר הארצית 53 קבעה כי בכל תכנית להרחבה ניכרת של ישוב או להתחדשות עירונית על הוועדה דיור בר השגה? לשקול את הצורך בדיור בר השגה. חלק מהרשויות המקומיות החלו ליישם את ההוראה אך חוות דעת משפטית של משרד המשפטים קבעה כי כל עוד לא הוסדר הנושא בחקיקה ראשית, לא ניתן לקבוע בתכנית הוראות בעניין מחיר הדירה. ניסיונות לתקן את החוק ולהסמיך ועדות מקומיות להכליל דיור בר השגה לא צלחו. הדיור הציבורי הוא אחד הכלים החשובים שבאמצעותם מבטיחה המדינה לתושבים דיור בר השגה. ומה עם למעשה אלו דירות שמחזיקה המדינה ומשכירה אותן לזכאים מעוטי הכנסה. לצערנו בשנים האחרונות יש צמצום עקבי במאגר הדירות של הדיור הציבורי ולא נבנות או נרכשות דירות חדשות. המדינה המשיכה בהליך המוצדק לכשעצמו שמאפשר את מכירת חלק מהדירות לדיירים ותיקים המתגוררים בהן ומעל 7.2 מיליארד שקלים נכנסו הדיור הציבורי? לקופת המדינה ממכירת הדירות אך הם לא הושקעו מחדש בחידוש המאגר. כיום עומד המלאי על 66 אלף דירות בלבד, רובן במצב פיזי גרוע, ואלפי אנשים מחכים שנים ארוכות בתור. בקדנציה המסתיימת תמך משרד השיכון בהקצאת %5 מהדירות בבנייה חדשה לטובת דיור ציבורי, אך הממשלה התנגדה וחסמה את יוזמה זו, בכך, פגעה הממשלה בשכבות המוחלשות ביותר בחברה: עניים, קשישים, עולים, אמהות חד הוריות ונכים. על המדינה להחזיר את הסכומים שנגזלו ממערכת השיכון בעשור האחרון ולעגן את הזכאות לסיוע בדיור בחקיקה המגובה בתקציבים. יש להרחיב את הקריטריונים לזכאות שצומצמו במהלך השנים, ולהתאים את גובה הסיוע למחירי הדיור הריאליים בכל אזור, תוך התחשבות בהכנסת המשפחה. דיור בר השגה בוודאי. אמנם בפריפריה יש צרכים שונים מאזורים מבוקשים ולכן נדרשת פה במיוחד התערבות של המדינה. ההסתמכות של המדינה על כוחות השוק מגדילה את הפער בין מרכז לפריפריה, ובין יישובים עירוניים לבין רלוונטי גם יישובים כפריים בפריפריה, כשהנפגעים העיקריים הם תושבי הפריפריה, עולים ואוכלוסיה ערבית. ברבות מערי הפריפריה יש מאגר נרחב של דיור זול וגם דיור קטן אך באיכות ירודה ואף בבניינים מסוכנים למחיה. הניסיונות לפריפריה? של המדינה לחזק את מרכזי הערים נכשל בגלל שהמדינה מסתמכת אך ורק על כוחות השוק ושיטת תמריצים, שאינה מעניינת את המגזר הפרטי במקומות בהם יש ביקוש נמוך למגורים. צילום ועיצוב: דוד בן הרא"ש שינוי אמיתי יהיה באמצעות השקעה ציבורית, שתגרור אחריה בעתיד השקעה של יזמות פרטית. אלא שבשנים האחרונות עיקר המשאבים המיועדים לפריפריה הולכים לבניה של שכונות הומוגניות חדשות של בתים צמודי קרקע בשולי הערים או בישובים קהילתיים קטנים, שאמורים למשוך אוכלוסיה “חזקה” מערי האזור. אז מה אפשר לעשות בשביל שיהיה פה דיור הוגן? מה שהביא למצב הקיים היא מדיניות שגויה שראתה בדיור מוצר שהשוק מסדיר לבדו. מה שיקדם דיור בר השגה זהו שיח הרואה בקורת גג זכות חברתית, ואת המדינה כמי שאמונה על מימוש זכות זו על ידי יצירת תמהיל שמאפשר מגוון של צרכים חברתיים בדיור. למדינה יש ארגז כלים לייצר דיור בר השגה שוויוני לכל אזרחי המדינה. השאלה הגדולה היא האם תהיה כאן ממשלה שמעוניינת בכך? ממשיכים לדרוש את הזכות לדיור הוגן לכולנו. מוגש כחומר למחשבה לקראת הבחירות האגודה לזכויות האזרח בישראל • האגודה לצדק חלוקתי • במקום - מתכננים למען זכויות תכנון • הקליניקה לזכויות אדם בחברה באוניברסיטת חיפה • הסדנא לתכנון חברתי, האוניברסיטה העברית • התנועה לחיים בכבוד • איתך לפרטים נוספים גגלו מעכי • המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי • סיכוי - לשוויון אזרחי • שתי"ל "הקואליציה לדיור בר השגה"