‫המחלקה לייעוץ וניהול משאבי אנוש‬


‫תוצאות יוצאות דופן עם אנשים‬
         ‫מהשורה.‬
         ‫מפגש קהילת ‪– HR‬מובילים את המשאב האנושי‬


                         ‫אורנה גבע‬
‫שאלות למחשבה?‬
‫• האם ניהול הטאלנט בארגון (‪)Talent Management‬‬
  ‫עשוי לסייע לארגון לנהל את הההון האנושי, חברתי‬
                           ‫והאינטלקטואלי שלו.‬

 ‫• מה הן השלכות המערכתיות הפוטנצאליות של יישום‬
                               ‫גישה זו בארגון?‬
‫משאבים ונכסים ארגוניים‬

        ‫הון אנושי – מתייחס לסך המיומנויות והידע של‬   ‫•‬
                                         ‫העובדים.‬

              ‫הון חברתי מתייחס לרצון הטוב, הערבות‬    ‫•‬
       ‫ההדדית והמגעים החברתיים אשר יוצרים יחידה‬
                                         ‫חברתית.‬

            ‫הון אינטלקטואלי מתייחס לסך כל הדברים‬     ‫•‬
       ‫הידועים לארגון מסוים. בעולמנו התחרותי, מידע‬
                  ‫וידע מהווים משאב מרכזי בארגונים.‬
‫הנחת יסוד‬
        ‫• אסטרטגיית ניהול טאלנט צריכה להגזר מהתפיסה‬
       ‫האסטרטגית של הארגון, כי היום סוגיית ניהול ההון‬
      ‫האנושי קריטית ולכן יש לדאוג שהאנשים בעלי הידע‬
‫והמיומנויות המתאימות ייגוייסו ויישארו בארגון לאורך זמן.‬
         ‫(כל עוד הם רלוונטיים לתהליכי הליבה הארגוניים)‬



        ‫אחת מחברות הייעוץ הגלובליות טוענת שכיום קיים מצב שניתן להגדירו כ”מלחמה על הטאלנט”.‬
              ‫ארגונים רוצים לאתר ולשמר את הטאלנטים הארגוניים, כי הם גורם מפתח בכלכלה‬
                         ‫בה נדרשים רעיונות חדשים, התמדה ויכולת גמישות.‬
Talent Classified by Difficulty-to-Replace and
                 Value Added


                                ‫עובד קשה להחלפה‬                     ‫עובד קשה להחלפה‬
                              ‫בעל ערך גבוה לארגון‬                 ‫בעל ערך נמוך לארגון‬
     ‫רמת הקושי הכרוכה‬
        ‫בהחלפת העובד‬
                                  ‫עובד קל להחלפה‬                      ‫עובד קל להחלפה‬
                              ‫בעל ערך גבוה לארגון‬                 ‫בעל ערך נמוך לארגון‬


                                                          ‫ערכיות העובד‬


            Source: Robert Lewis and Robert Heckman. 2006. Talent Management: A Critical Review. Human
            Resource Management Review. Vol. 16, no. 2, pp. 139–154. Adapted from Shoshana Zuboff. 1988.
            In the Age of the Smart Machine: The Future of Work and Power. Basic Books
‫שימור ההון האינטלקטואלי?‬
‫• אחת המטרות של ניהול הטאלנט בארגון היא לשמור על המשאבים‬
                                 ‫הנדירים והנחוצים לארגון.‬

  ‫• אותם משאבים הם בעיקר ידע שיש בידי הטאלנטים. וידע בראש‬
         ‫ובראשונה שייך ונוצר בראשו של הפרט, קרי הטאלנט.‬

   ‫• למרות כל ההבטחות הנוגעות "ללכידת ידע סמוי" עדין הדרך‬
    ‫הטובה ביותר להעביר ידע וליצור ידע היא דרך תהליכי שיתוף‬
                                           ‫ואינטראקציה.‬
‫שיתוף בידע בעולם לא ממש שטוח?‬
‫מדוע עובדי הארגון ירצו לשתף בידע, שהרי מתקיים תהליך ריבודי מבני ותחרותי‬   ‫•‬
                            ‫שמהווה מן הסתם חסם פוטנציאלי לשיתוף בידע.‬

    ‫מה המוטיבציה של הטאלנט לשתף בידע, שהרי הוא טאלנט וידע שווה כוח?‬       ‫•‬

‫תפיסת הטאלנט נוגדת תפיסה עכשווית של תהליכים שטוחים של שיח ושיתוף, כי‬      ‫•‬
           ‫עפ"י תפיסה זו הידע נמצא בכל מקום בארגון ולא רק אצל הטאלנטים.‬

  ‫כיום מקדשים את זרימת הידע ורואים בחכמת ההמונים מנוע ליצירת ידע חדש,‬     ‫•‬
    ‫להפצתו ושימורו ידע מעצם הנגשתו והעברתו בדרך לא פורמאלית ללא גורמי‬
                                                                 ‫תיווך.‬




             ‫תחרות, בחירה, ריבוד חברתי ,‬   ‫שיתוף,תהליכים שטוחים, חלקם‬
                     ‫מדידה וניהול‬          ‫מתנהלים מעצמם, קשה למדוד‬
‫הון חברתי?‬
    ‫מה עם שאר העובדים שאינם מדורגים כטאלנטים, אותם %09, איזו תרבות‬        ‫•‬
    ‫נוצרת בארגון ממדיניות הטאלנטים, האם זו תרבות שערכיה שיתוף וערבות‬
                                                             ‫הדדית?‬

‫עפ"י )1002( ‪ Pfeffer‬ניהול טאלנט בארגונים עשוי לפעול "כנבואה המגשימה את‬    ‫•‬
 ‫עצמה" על שאר העובדים גם באופן שלילי , להפחית בערך עבודת צוות ולהעצים‬
                                         ‫את התחרות בין העובדים בארגון.‬


     ‫אם נחשוב רגע על איך נוצר טאלנט בארגון? הרי טאלנט נוצר לא רק מעצם‬     ‫•‬
  ‫כישרונותיו ויכולותיו הנדירות אלא גם מעצם החיבור בין האדם להקשר בו הוא‬
   ‫פועל. בהקשר זה קיימים עובדים נוספים שאולי תרמו ועזרו לו להיות טאלנט?‬
‫האם הטאלנט נשאר טאלנט כשהוא עוזב את הארגון?‬

            ‫במאמר בשם :*‪When „Stars‟ Migrate, Do They Still Perform Like Stars‬‬
    ‫על פי המאמר, העסקת טאלנט אינה בהכרח מניבה רווחים חיובים לארגון.‬          ‫•‬


    ‫• היא עשויה להיות בעלת השלכות לא חיוביות על המורל והפריון של עובדים‬
    ‫ותיקים, אשר עשויים לתהות מדוע כל התהילה וההטבות הכספיות מנותבות‬
                                                  ‫לטאלנט שבא מבחוץ.‬

    ‫גיוס טאלנט לארגון לא בהכרח יניב את התמורה הרצויה. רכש של טאלנט‬           ‫•‬
    ‫מארגון אחד לאחר, אפילו אם נדמה שהוא עוסק באותם תחומים, לא יבטיח‬
                    ‫בהכרח את המשך תרומתו הטאלנטית של הרכש החדש.‬




      ‫*‪MIT Sloan Management Review‬‬
‫האדם תבנית נוף מולדתו?‬
  ‫הטענה היא ש"זוהרו" של הטאלנט נובע גם למשל מההתאמה שלו לצוות בו‬          ‫•‬
‫פעל, מהצורה בה הארגון מתנהל ומשתף בידע ולאוו דווקא מכישוריו האישים.‬

                                                         ‫במאמר מבחינים בין:‬
‫כישורים כלליים – בעלי ערך למעסיקים רבים כמו: כישורי ניהול כללי, כישורי‬    ‫•‬
                                   ‫ניהול אסטרטגי, התמחות בענף/תעשיה.‬

    ‫כישורים ספציפיים וייחודים המתאימים למעסיק אחד: יחסים בינאישיים‬        ‫•‬
             ‫בצוות, ידע ספציפי על הארגון הכולל שגרות, תהליכים ותרבות.‬

  ‫כישורים כלליים מגבירים את יכולת הניידות של עובד מארגון לארגון, בעוד‬     ‫•‬
 ‫שכישורים ספציפיים שוחקים את יכולת הניידות של עובד מארגון לארגון והם‬
                                            ‫תלויים בהקשר בו הוא עובד.‬
‫קולות אחרים‬
‫‪Hidden Value: how great companies achieve‬‬
‫‪extraordinary results with ordinary people‬‬
                                                  ‫בספר מובאות דוגמאות של ארגונים שהגיעו‬
                                             ‫להצלחות באמצעות גישה שמנסה לפתח ולהוציא‬
                                                    ‫את המיטב מכלל עובדי הארגון באשר הם‬
                                                              ‫(עובדים “רגילים”, “מהשורה”).‬


                                             ‫לטענת המחברים “אפשר להשיג תוצאות יוצאות‬
                                               ‫דופן עם אנשים מהשורה”, וזאת על ידי פיתוח‬
                                               ‫ארגון שטוב לעבוד בו, ארגון עם תרבות בעלת‬
                                                          ‫ערכים של כבוד, שקיפות, הוגנות.‬


                                             ‫בארגון מסוג זה עובדים יבקשו לעבוד לאורך זמן‬
                                                  ‫ולכן אין צורך לנקוט בשיטת %01 הכוכבים‬
                                                                ‫הנולדים החדשים כל שנה.‬
‫"נהלו את העובדים הממוצעים"‬


       ‫"כמנהיגים עסקיים, אנחנו צריכים לממש את מלוא‬
‫הפוטנציאל של כל עובד, ולסייע לאלה שאינם מתאימים‬
  ‫לעסק למצוא משרות אחרות, בהן יוכלו להיות פוריים‬
                                           ‫יותר."‬




                 ‫מתוך דה-מרקר, 6 בנובמבר 1102, מאת אנטוניו טז'אן.‬

תוצאות יוצאות דופן עם אנשים מהשורה

  • 1.
    ‫המחלקה לייעוץ וניהולמשאבי אנוש‬ ‫תוצאות יוצאות דופן עם אנשים‬ ‫מהשורה.‬ ‫מפגש קהילת ‪– HR‬מובילים את המשאב האנושי‬ ‫אורנה גבע‬
  • 3.
    ‫שאלות למחשבה?‬ ‫• האםניהול הטאלנט בארגון (‪)Talent Management‬‬ ‫עשוי לסייע לארגון לנהל את הההון האנושי, חברתי‬ ‫והאינטלקטואלי שלו.‬ ‫• מה הן השלכות המערכתיות הפוטנצאליות של יישום‬ ‫גישה זו בארגון?‬
  • 4.
    ‫משאבים ונכסים ארגוניים‬ ‫הון אנושי – מתייחס לסך המיומנויות והידע של‬ ‫•‬ ‫העובדים.‬ ‫הון חברתי מתייחס לרצון הטוב, הערבות‬ ‫•‬ ‫ההדדית והמגעים החברתיים אשר יוצרים יחידה‬ ‫חברתית.‬ ‫הון אינטלקטואלי מתייחס לסך כל הדברים‬ ‫•‬ ‫הידועים לארגון מסוים. בעולמנו התחרותי, מידע‬ ‫וידע מהווים משאב מרכזי בארגונים.‬
  • 5.
    ‫הנחת יסוד‬ ‫• אסטרטגיית ניהול טאלנט צריכה להגזר מהתפיסה‬ ‫האסטרטגית של הארגון, כי היום סוגיית ניהול ההון‬ ‫האנושי קריטית ולכן יש לדאוג שהאנשים בעלי הידע‬ ‫והמיומנויות המתאימות ייגוייסו ויישארו בארגון לאורך זמן.‬ ‫(כל עוד הם רלוונטיים לתהליכי הליבה הארגוניים)‬ ‫אחת מחברות הייעוץ הגלובליות טוענת שכיום קיים מצב שניתן להגדירו כ”מלחמה על הטאלנט”.‬ ‫ארגונים רוצים לאתר ולשמר את הטאלנטים הארגוניים, כי הם גורם מפתח בכלכלה‬ ‫בה נדרשים רעיונות חדשים, התמדה ויכולת גמישות.‬
  • 6.
    Talent Classified byDifficulty-to-Replace and Value Added ‫עובד קשה להחלפה‬ ‫עובד קשה להחלפה‬ ‫בעל ערך גבוה לארגון‬ ‫בעל ערך נמוך לארגון‬ ‫רמת הקושי הכרוכה‬ ‫בהחלפת העובד‬ ‫עובד קל להחלפה‬ ‫עובד קל להחלפה‬ ‫בעל ערך גבוה לארגון‬ ‫בעל ערך נמוך לארגון‬ ‫ערכיות העובד‬ Source: Robert Lewis and Robert Heckman. 2006. Talent Management: A Critical Review. Human Resource Management Review. Vol. 16, no. 2, pp. 139–154. Adapted from Shoshana Zuboff. 1988. In the Age of the Smart Machine: The Future of Work and Power. Basic Books
  • 7.
    ‫שימור ההון האינטלקטואלי?‬ ‫•אחת המטרות של ניהול הטאלנט בארגון היא לשמור על המשאבים‬ ‫הנדירים והנחוצים לארגון.‬ ‫• אותם משאבים הם בעיקר ידע שיש בידי הטאלנטים. וידע בראש‬ ‫ובראשונה שייך ונוצר בראשו של הפרט, קרי הטאלנט.‬ ‫• למרות כל ההבטחות הנוגעות "ללכידת ידע סמוי" עדין הדרך‬ ‫הטובה ביותר להעביר ידע וליצור ידע היא דרך תהליכי שיתוף‬ ‫ואינטראקציה.‬
  • 8.
    ‫שיתוף בידע בעולםלא ממש שטוח?‬ ‫מדוע עובדי הארגון ירצו לשתף בידע, שהרי מתקיים תהליך ריבודי מבני ותחרותי‬ ‫•‬ ‫שמהווה מן הסתם חסם פוטנציאלי לשיתוף בידע.‬ ‫מה המוטיבציה של הטאלנט לשתף בידע, שהרי הוא טאלנט וידע שווה כוח?‬ ‫•‬ ‫תפיסת הטאלנט נוגדת תפיסה עכשווית של תהליכים שטוחים של שיח ושיתוף, כי‬ ‫•‬ ‫עפ"י תפיסה זו הידע נמצא בכל מקום בארגון ולא רק אצל הטאלנטים.‬ ‫כיום מקדשים את זרימת הידע ורואים בחכמת ההמונים מנוע ליצירת ידע חדש,‬ ‫•‬ ‫להפצתו ושימורו ידע מעצם הנגשתו והעברתו בדרך לא פורמאלית ללא גורמי‬ ‫תיווך.‬ ‫תחרות, בחירה, ריבוד חברתי ,‬ ‫שיתוף,תהליכים שטוחים, חלקם‬ ‫מדידה וניהול‬ ‫מתנהלים מעצמם, קשה למדוד‬
  • 9.
    ‫הון חברתי?‬ ‫מה עם שאר העובדים שאינם מדורגים כטאלנטים, אותם %09, איזו תרבות‬ ‫•‬ ‫נוצרת בארגון ממדיניות הטאלנטים, האם זו תרבות שערכיה שיתוף וערבות‬ ‫הדדית?‬ ‫עפ"י )1002( ‪ Pfeffer‬ניהול טאלנט בארגונים עשוי לפעול "כנבואה המגשימה את‬ ‫•‬ ‫עצמה" על שאר העובדים גם באופן שלילי , להפחית בערך עבודת צוות ולהעצים‬ ‫את התחרות בין העובדים בארגון.‬ ‫אם נחשוב רגע על איך נוצר טאלנט בארגון? הרי טאלנט נוצר לא רק מעצם‬ ‫•‬ ‫כישרונותיו ויכולותיו הנדירות אלא גם מעצם החיבור בין האדם להקשר בו הוא‬ ‫פועל. בהקשר זה קיימים עובדים נוספים שאולי תרמו ועזרו לו להיות טאלנט?‬
  • 10.
    ‫האם הטאלנט נשארטאלנט כשהוא עוזב את הארגון?‬ ‫במאמר בשם :*‪When „Stars‟ Migrate, Do They Still Perform Like Stars‬‬ ‫על פי המאמר, העסקת טאלנט אינה בהכרח מניבה רווחים חיובים לארגון.‬ ‫•‬ ‫• היא עשויה להיות בעלת השלכות לא חיוביות על המורל והפריון של עובדים‬ ‫ותיקים, אשר עשויים לתהות מדוע כל התהילה וההטבות הכספיות מנותבות‬ ‫לטאלנט שבא מבחוץ.‬ ‫גיוס טאלנט לארגון לא בהכרח יניב את התמורה הרצויה. רכש של טאלנט‬ ‫•‬ ‫מארגון אחד לאחר, אפילו אם נדמה שהוא עוסק באותם תחומים, לא יבטיח‬ ‫בהכרח את המשך תרומתו הטאלנטית של הרכש החדש.‬ ‫*‪MIT Sloan Management Review‬‬
  • 11.
    ‫האדם תבנית נוףמולדתו?‬ ‫הטענה היא ש"זוהרו" של הטאלנט נובע גם למשל מההתאמה שלו לצוות בו‬ ‫•‬ ‫פעל, מהצורה בה הארגון מתנהל ומשתף בידע ולאוו דווקא מכישוריו האישים.‬ ‫במאמר מבחינים בין:‬ ‫כישורים כלליים – בעלי ערך למעסיקים רבים כמו: כישורי ניהול כללי, כישורי‬ ‫•‬ ‫ניהול אסטרטגי, התמחות בענף/תעשיה.‬ ‫כישורים ספציפיים וייחודים המתאימים למעסיק אחד: יחסים בינאישיים‬ ‫•‬ ‫בצוות, ידע ספציפי על הארגון הכולל שגרות, תהליכים ותרבות.‬ ‫כישורים כלליים מגבירים את יכולת הניידות של עובד מארגון לארגון, בעוד‬ ‫•‬ ‫שכישורים ספציפיים שוחקים את יכולת הניידות של עובד מארגון לארגון והם‬ ‫תלויים בהקשר בו הוא עובד.‬
  • 12.
    ‫קולות אחרים‬ ‫‪Hidden Value:how great companies achieve‬‬ ‫‪extraordinary results with ordinary people‬‬ ‫בספר מובאות דוגמאות של ארגונים שהגיעו‬ ‫להצלחות באמצעות גישה שמנסה לפתח ולהוציא‬ ‫את המיטב מכלל עובדי הארגון באשר הם‬ ‫(עובדים “רגילים”, “מהשורה”).‬ ‫לטענת המחברים “אפשר להשיג תוצאות יוצאות‬ ‫דופן עם אנשים מהשורה”, וזאת על ידי פיתוח‬ ‫ארגון שטוב לעבוד בו, ארגון עם תרבות בעלת‬ ‫ערכים של כבוד, שקיפות, הוגנות.‬ ‫בארגון מסוג זה עובדים יבקשו לעבוד לאורך זמן‬ ‫ולכן אין צורך לנקוט בשיטת %01 הכוכבים‬ ‫הנולדים החדשים כל שנה.‬
  • 13.
    ‫"נהלו את העובדיםהממוצעים"‬ ‫"כמנהיגים עסקיים, אנחנו צריכים לממש את מלוא‬ ‫הפוטנציאל של כל עובד, ולסייע לאלה שאינם מתאימים‬ ‫לעסק למצוא משרות אחרות, בהן יוכלו להיות פוריים‬ ‫יותר."‬ ‫מתוך דה-מרקר, 6 בנובמבר 1102, מאת אנטוניו טז'אן.‬