תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד

1. עמוד 1 מתוך 91
תכנית פעולה וכלים להתחדשות
רחוב הרצל באשדוד
" מעורק תנועה לרחוב עירוני "
הפרויקט הוא פיילוט במסגרת תכנית
ישראל עירונית 0202
נובמבר 0202

2. עמוד 2 מתוך 91
תוכן עניינים
. . 3...............................ישראל עירונית 2202
. . פרויקט הפיילוט באשדוד..........................................................5
. . ניתוח המצב הקיים............................................................8
. . חלופות קונספטואליות לפיתוח הרחוב....................................01
חלופה א' "האוניברסיטה בהרצל" – .......................................................................................... 21
חלופה ב' "חופש התנועה" – ..................................................................................................... 21
חלופה ג' "מפה קוגניטיבית של התושבים" – .............................................................................. 21
חלופה ד' "פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת" – ................................................................. 21
. . – תכנית מנחה כלים והנחיות..............................................08
תנועה וחתך הרחוב אופק הנדסת תנועה – ................................................................................. 21
הנחיות בינוי תכניות מוצעות – ................................................................................................. 13
הטמעה בתהליכים העירוניים אורבניקס – ................................................................................. 11
. . נספחים......................................65
נספח א' סדרי העדיפויות של התושבים – ................................................................................... 35
נספח ב' עדכון והתאמה של חוקי העזר באשדוד – ....................................................................... 35
נספח ג' טבלאות למיפוי הערך התרבותי – .................................................................................. 16
נספח ד' מצגת סקירת מצב קיים ברחוב הרצל – ......................................................................... 11
נספח ה' פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת – ...................................................................... 55
נספח ו' לוח הזמנים של השאררט - ........................................................................................... 16

3. עמוד 3 מתוך 91
ישראל עירונית 2202
פרויקט ישראל עירונית 2202 הינה יוזמה של עמותת "מרחב" אשר מטרתו לחזק את העירוניות
בישראל לקראת שנת 2202 . היעד המרכזי של הפרויקט, אשר נמשך שנה וחצי, הינו גיבוש מסמך
תשתית למדיניות עירונית והצגתו בפני ממשלת ישראל לקראת ובמהלך העבודה על תוכנית מתאר
ארצית חדשה. המסמך כולל בין היתר: תכנית פעולה שתוביל לשינוי אמיתי במדיניות העירונית
וארגז כלים המאפשר את יישום המדיניות העירונית.
העבודה על המסמך נעשתה בתהליך רב מגזרי ורב תחומי, תוך שיתוף של מומחים ובעלי עניין
ממגזרים שונים ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים, חברות, אזרחים, יזמים מהתחום ובעלי –
מקצוע מתחומי התכנון העירוני וזאת על מנת להגיע לקונצנזוס ולבנות כוח אזרחי, מקצועי –
ופוליטי, שיפעל ליישום המסמך. על מתווה הפרויקט והאסטרטגיה שקדו נציגי הארגונים
השותפים במשך ארבעה חודשים בתהליך TOC )תאוריית שינוי – Theory of Change (. יחודו
של תהליך זה טמון ביכולתו להכניס סדר בבעיות מורכבות, ליצור הסכמות בקרב בעלי עניין רבים
ולגשר על הפער שבין חזון לבין פעולות קונקרטיות.
החזון
במדינת ישראל תהא עדיפות לחיים עירוניים. מדיניות ממשלתית ברורה ומנגנוני יישום
אזוריים ומקומיים יבטיחו פיתוח עירוני בר קיימא עבור מגוון האוכלוסיות בישראל: פיתוח -
שיאפשר לכל אדם נגישות מירבית לשירותים, להזדמנויות וליתרונות, שעירוניות במיטבה
יכולה להציע.
המטרות
.1 קיימת הכרה רווחת שעירוניות הינה ערך בעל חשיבות ותנאי הכרחי לשגשוג בר קיימא.
.2 העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת.
.3 עולם התכנון מקדמת עירוניות.
.4 מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות.
.0 ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירונית.

4. עמוד 4 מתוך 91
מה היא עירוניות טובה ?
] ] על פי המדדים שהוגדרו בסיכום הביניים של ישראל עירונית 2202 , מאי 2213
המסמך המלא מופיע באתר האינטרנט של מרחב: www.miu.org.il

5. עמוד 0 מתוך 91
פרויקט הפיילוט באשדוד
בכדי לבחון את המטרות , שהוגדרו במסמך ישראל עירונית 2202 הוחלט ליישם הלכה למעשה
חלקים מתוך תכנית העבודה בעיר אשדוד תחילה, אשר תהווה מודל ומקרה בוחן לפרויקט
ישראל עירונית 2202 בדגש על המטרה האחרונה " ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם –
איכות חיים עירונית " ולבדוק האם וכיצד התכנית יכולה להתממש בשנים הקרובות בישראל.
עיריית אשדוד הציעה לבחור את רחוב הרצל כפרויקט פיילוט, אשר מהווה היום עורק תחבורה
ראשי שעובר לאורך כל העיר. בתום סיור וסדנא שהתקיימו בעיר אשדוד, נבחרה הצעת העיר.
מהות פרויקט הפיילוט תהיה פיתוח מוקדים עירוניים סביב צירי התחבורה הציבורית של
פרויקט "הקול הקורא" של משרד התחבורה .
החזון
פיתוח עירוני סביב מוקדי תחבורה ציבורית והפיכת רחוב הרצל מעורק תחבורה לרחוב עירוני
איכותי.
מטרות הפרויקט הן :
א. ניצול פרויקט הפיילוט לחיזוק השימוש בתחבורה ציבורית בעיר.
ב. ניצול מערכת התחבורה הציבורית העתידית והחדישה כמנוף לפיתוח מוקדים עירוניים
בעלי שימושים עירוניים ולחיזוק העירוניות באשדוד .
דגשים :
 לצורך הפרויקט ינוסח ויוטמע מסמך מדיניות לקידום העירוניות באשדוד , אשר יהווה
תשתית תכנונית ובסיס לשיתופי הפעולה הדרושים בין המינהלים השונים בעירייה .
 בתום כתיבת המסמך ובמקביל , יבנו שיטות עבודה בתוך מערכת התכנון העירונית אשר
יטמיעו את נושא העירוניות בין היתר בתוכניות אב , בתוכנית המתאר , בתוכניות
מפורטות , בסקר שימושי קרקע , בחוקי העזר העירוניים ובתקנים שעל פיהם נמדדות
תכניות ובקשות להיתרי בניה .
 הפרויקט יעשה בתהליך של שאררט תהליך משתף עם בעלי העניין, העירייה ותושבי –
השכונות הוותיקות א,ב,ד,ה.
 הפרויקט יכלול קמפיין עירוני להגברת מודעות התושבים לפרויקט הפיילוט ולהטמעת
ערכי העירוניות בקרב התושבים ועובדי העירייה . הקמפיין יכלול את מערכות החינוך ,
הפורמאלית והבלתי פורמאלית ולכל הגילאים .
 הקמפיין יסייע לצמצם את הפער בין החזון שהעירייה מובילה לבין האופן שבו התושבים
תופסים עירוניות טובה .
שלבי העבודה
.1 בחירת האזור המדויק בו יתקיים הפרויקט
.2 לימוד והכנה
.3 בניית צוות מקצועי מולטי דיסציפלינארי -
.4 שאררט סדנת תכנון בשיתוף ציבור –

6. עמוד 6 מתוך 91
סדנת השאררט
פרויקט הפיילוט באשדוד התקיים בתאריכים 13-10 במאי 2214 במרכז הצעירים בעיר. העבודה
נעשתה בתהליך "שאררט" שיתוף פעולה בין העירייה, אנשי מקצוע והתושבים אשר בסופו הגיעו -
לתכנית אחת המוסכמת על כלל הגורמים ולא מוכתבת "מלמעלה" ע"י צוות מתכננים חיצוני.
תהליך ה"שאררט" הוא תהליך תכנון משתף, יצירתי ואינטנסיבי, בהשתתפות צוות מקצועי וכל
בעלי העניין בתכנית, המביא את כל מקבלי ההחלטות למקום אחד, כאשר כל הצדדים המעורבים
יושבים ביחד ועובדים בקרבת האתר במשך מספר ימים להכנת תכנית ברת ביצוע. "השאררט"
הינו התהליך המוביל בתכנון עירוני בעשורים האחרונים בארה"ב קנדה ובריטניה .
היום הראשון של העבודה התחיל בסיור מודרך לאורך רחוב הרצל והתרשמות של הצוות
המקצועי מהמצב הקיים. בהמשך הצוות, בשיתוף עם אנשי העירייה, זיהו את החסמים, הצרכים
וקהל היעד של הפרויקט. באותו הערב הוזמנו תושבי העיר להצטרף לסדנא הצוות הציג בפניהם –
את העבודה שנעשתה במהלך היום וקיבל מהם התייחסויות.
היום השני היה יום עבודה בו פותחו חלופות ראשוניות לפיתוח הרחוב על בסיס התייחסויות
התושבים והחזון שלהם. בערב הוצגו לתושבים שהגיעו לסדנא החלופות התכנוניות והתקיים דיון
על היתרונות והחסרונות של החלופות מה לשפר ומה לשמר. –
היום השלישי והאחרון היה האינטנסיבי ביותר בו החלופות עברו עיבוד נוסף בהתאם לרצונם של
התושבים ובסופו התקיים סיכום של הסדנא, הצגת התוצרים הסופיים והנחיות להמשך העבודה.

7. עמוד 7 מתוך 91
תוצרי השאררט
.1 תכנית פיזית ואופציות לפיתוח ותכנון ברחוב הרצל.
.2 תכנית חברתית.
.3 תכנית פעולה להטמעה בעיריית אשדוד.
כל החומרים מופיעים באתר אינטרנט של מרחב: www.MIU.org.il
חברי הצוות
ארגון
שם
תפקיד/תחום
אופק הנדסת תנועה
אילן מרכוס
תחבורה
מיטל אורי
תחבורה
אורבניקס
לואיס בר ניר -
סמנכ"ל תכנון ושיווק
יפית בר און -
מנהלת המחלקה הכלכלית
שחר אוריאן
כלכלן
מרחב צוות -
דרור גרשון
מרחב מנכ"ל -
ויטלי דובוב
מרחב רכז הפרויקט -
שלומי גנות
מרחב
מרחב וועד מנהל –
סיגלית רחמן מרחב יו"ר –
זאב דרוקמן
מרחב מנהל אקדמי -
עוזי שמיר
מרחב חבר הוועד המנהל -
גילעד מור
מרחב חבר הוועד המנהל -
מרחב פעילים –
רענן חסידוף
תחבורה
רענן כספין עיצוב אורבני
צור ברק
אדריכל הערך התרבותי –
רינה מגן
אדריכלית ותושבת אשדוד
איתן ליפץ
שיווק ומיתוג
רותי שפרנט עבהאל -
יועצת תנועה
רפאל דנקנר
מהנדס העיר אשדוד לשעבר
עיריית אשדוד
שלמה נער מהנדס העיר
חיה גרינברג מנהלת מחלקת תכנון עיר
אלדד קידר
מחלקת תכנון עיר
ענת סביר אהרון מחלקת תכנון עיר
לדה קורסונסקי
מחלקת תכנון עיר
חוה ברונביך
עיריית אשדוד
אסתי פילוס
ר' היחידה לתכנון אסטרטגי
מיה דיסטל
היחידה לתכנון אסטרטגי
איל דודוביץ
מנהל אגף תשתיות
ארקדי ברובר תשתיות
רויטל אזואלס רווחה
יונתן ליברטי
ראש מנהלת רובע א'
יעקב ביטון ראש מנהלת רובע ב'+ג'
שלומי נהון
ראש מנהלת רובע יא' + יב'
ישראל חזות
ראש מנהלת רובע ד' + ה'
השאררט ופרויקט
הפיילוט נעשו בתמיכה
והובלה של ראש העיר
ד"ר יחיאל לסרי וצוותו,
מהנדס העיר שלמה נער,
חיה גרינברג מנהלת אגף
תכנון ובהשתתפות
תושבי אשדוד.

8. עמוד 8 מתוך 91
ניתוח המצב הקיים
רחוב הרצל סקירה כללית –
פרופ' אדר' זאב דרוקמן
שדרות הרצל משמשות עורק תנועה מוטורית אורכי )צפון דרום(. זהו שימוש עיקרי וכמעט יחיד. -
תנועת הולכי הרגל בו דלילה מאד, ולא מתקיימות בו פעילויות עירוניות נוספות על פעולתו כעורק
תחבורה. אין אדם אחד באשדוד שכתובת המגורים שלו היא ברחוב הרצל.
הצורך בהפיכתו לרחוב עירוני
הוגדר על ידי פרנסי העיר
כמטרה אליה תכוון מדיניות
מוסדות התכנון המקומיים, בין
השאר, לאור שילובו המתוכנן
כציר עיקרי בתוכנית
התחבורתית החדשה הכוללת
הכנסת קווי BRT לרחוב.
בפגישה בעמותת מרחב, שקדמה
לשאררט באשדוד אמר מהנדס
העיר, שלמה נער, כי באשדוד יש
הרבה דרכים, אבל אין בה רחוב
אחד. בעידן בו ערים נבחנות
עפ"י מידת העירוניות שלהן,
למשפט כזה המבטא מודעות
לחוסר משמעות רבה. -
משתתפי שאררט עמותת
"מרחב" התבקשו לנסח חזון,
כלים ועקרונות תכנוניים שיוכלו
לשמש כלי מימוש למדיניות זו.

9. עמוד 9 מתוך 91
המאפיינים העיקריים של רחוב הרצל:
.1 זכות דרך רחבה במיוחד 42 מטר. לצורך השוואה: אבן גבירול -
בתל אביב 30 מטר, נתיבי איילון 02 מטר. - -
.2 חתך רחוב הכולל 4 מסלולי נסיעה רחבים ומדרכות רחבות. לאורך -
חלק מהמדרכה המזרחית שדרת עצים טובה.
.3 דפנות רחוב אטומות. הרובעים הגובלים ברחוב הרצל תוכננו
כשגבם אליו. המרחק מצומת לצומת הוא כ 422 מטר, כניסות
הולכי רגל לרחוב מעטות מאד, רצף סגור של חצרות אחוריות תוחם
אותו משני צדיו למעשה. כמו כן, אף בניין לאורך הרחוב אינו נושא
את שם הרחוב הרצל אלא את הרחוב הפנימי ברובע אליו הוא שייך.
כך הרחוב בעצם יוצר חייץ בין מזרח העיר למערבה.
.4 העדר מוקדי עניין לאורכו. אין מסחר, אין מוסדות תרבות, מוסדות
הציבור )בתי ספר( היחידים המתקיימים לאורכו פונים לתוך
הרבעים נוכחותם ברחוב אינה משמעותית ופעילותם לא משאירה
בו חותם.
.0 אפקט מוטורי חזק. שימושו העיקרי של הרחוב כעורק תנועה מרכזי
משמעותו תנועת הרכב מרובה ומהירות נסיעה גבוהה היוצרות
סביבה מזהמת ומסוכנת. סביבה שאינה מאפשרת ריבוי שימושים
ואינה מתאימה, בהיבטי בטיחות ובהיבטי ביטחון אישי, לקיום
פעילות אנושית אחרת.
תחום הפעולה משתרע לאורך קטע מרכזי בשד' הרצל שארכו כ 2-3 ק"מ )כשליש מהרחוב( בין
צמתי הרחובות שד' ז'בוטינסקי בצפון ושד' ירושלים בדרום, והמרחבים הסמוכים אליו בטווח
122-322 מטר ממזרח, ברובעי המגורים ב' וה', וממערב ברובעים א' וד'.
העילה לקביעת תחום הפעולה מקורה בשונות המשכי הרחוב מצפון ומדרום. לאחר חציית שד'
ירושלים ממשיך הרחוב דרומה לתוך המע"ר, וצפונה משד' בן גוריון מתחלפת סביבת המגורים
לאזורי תעסוקה, ספורט ותעשיה בקנה מידה גדול. תחום ההשפעה הקרובה, מזרחה ומערבה,
מתמקד ברצועה שבין הרחוב למרכזי הרובעים הסמוכים.
טרם השאררט נעשתה במרחב עבודה מקדימה מעמיקה אשר בחנה את הנתונים הדמוגרפיים,
תעסוקה, חינוך, שימושי קרקע ועוד לאורך רחוב הרצל והרובעים הגובלים ניתן לראות את –
הממצאים במלואם בנספח ה' ובאתר האינטרנט של מרחב.

10. עמוד 12 מתוך 91
חלופות קונספטואליות לפיתוח הרחוב
ליצירת השינוי בשדרת הרצל זו היבטים רחבים. מקורו בהחלטת מדיניות מנהיגותית והמשכו
בפעולה ניהולית מתואמת:
.1 החלטה על יוזמה תרבותית רחבה, שתוביל את תהליך יצירת המרחב העירוני החדש.
לדוגמא: הגדרת שד' הרצל כמרחב ההשכלה של אשדוד והפיכתו לקמפוס רחוב שהפעילות -
האוניברסיטאית מתנהלת לאורכו ובחוצותיו. דגל עירוני כזה יכול להוביל בהגדרת מאפייני
השינוי, ולחולל ברחוב מצב חדש שמשמעותו חורגת מתחומו ויש לו השפעה עמוקה על העיר
כולה.
.2 פעולה עירונית מתואמת שמטרתה הטמעת ערכי עירוניות ומאפייני עירוניות טובה במערכת
העירונית ובציבור הרחב באמצעות יצירת אירועים ופעולות בעלי זיקה מקומית לשדרות
הרצל בערוצים מגוונים: חינוכיים, תרבותיים ומנהליים.
פעולה נדרשת
 הפיכת ציר אורכי )עורק חד מימדי( למרחב מורכב ומשמעותי. תהליך גיבושן של מספר
אופציות תכנון שונות במהלך השאררט העלה כמה עקרונות תכנון המסתמנים כדרכי
פעולה אפשריות למימוש המדיניות:
 שינוי אופי השימוש התחבורתי, האטת הנסיעה ויצירת הזדמנויות עצירה וחסמים
לתנועת רכב עורקית. רחוב בני ברית המקביל ימשיך לשמש עורק תחבורה עיקרי. תיווצר
אפשרות בחירה בין רחובות מקבילים שאופי התנועה בהם שונה. פתיחת דפנות הרחוב,
יצירת קישוריות מגוונת, צפופה וטובה יותר בין השכונות לרחוב משני צידיו.
 הגדרת חזיתות מסחריות מצומצמות, בצמתי הרחובות המקשרים בין מרכזי המסחר.
)הצומת עם שבי ציון בין רובע א' לרובע ב', והצומת עם יהודה הלוי ושפירא בין רובע ג'
לד'(.
 קביעת חתכי רחוב שעשויים להכיל את הפונקציות והאירועים הנדרשים, בדרך שתיצור
הזדמנויות חדשות ומורכבות עירונית מרובת אפשרויות.
יצירת מגוון מרקמי
חלוקת הרחוב לאזורי התייחסות שונים. הקניית אופי מסחרי ומאפיינים של צפיפות עירונית
גבוהה בצמתים הנוכחיים בהם ימוקמו תחנות ה BRT , יצירת מוקדים ציבוריים ותרבותיים בין
הצמתים, עם צפיפות נמוכה יותר וקנה מידה אנושי יותר.
ניסוח דרך פעולה שתאפשר התחדשות השכונות הוותיקות בערוץ חדש, שונה מפינוי בינוי ותמ"א
38 , באמצעות הוספת מבני מגורים משופרים לתושבי המקום ולתושבים חדשים, והסבת המבנים
הקיימים למרחבים ציבוריים וסמי ציבוריים, במתחמים מעורבים ומורכבים היוצרים עושר
גוונים עירוני ומאפשרים עירוניות.
אנו יודעים היום כי הצלחתן של מדינות תלויה, במידה גוברת והולכת, בחוזקן ובעושרן הכלכלי,
תרבותי וחברתי של עריהן. ערים נבחנות בעומק העירוניות שלהן ובריבוי התודעות השונות
המאכלסות אותן.
פרויקט שיתוף הציבור בתכנון רחוב הרצל, ביזמת עמותת מרחב ועיריית אשדוד, נועד להפוך
רחוב מעבר תחבורתי, רחוב שאין גרים עליו, שכל תכליתו נסיעה מהירה וזרימת תנועה לרחוב –
עירוני, שיש בו ריבוי וערוב שימושים. כמתחייב ממקומו בלב ליבה של העיר.

11. עמוד 11 מתוך 91
מימוש תפיסה זו מחייב התחדשות עירונית של שכונות המגורים בצדי הרחוב. הדרך שאנו מציעים
לביצוע התחדשות זו אינה עוברת במסגרות מוכרות של פינוי בינוי או תמ"א 38 , אלא בשמירה על -
המבנים הקיימים, בניית בתי מגורים חדשים בסמוך, שיאכלסו ברווחה את דיירי במבנים הישנים
ואף יותר מכך, והסבת המבנים הישנים לשימוש ותוכן חדשים כגון: חינוך, תרבות או תעסוקה
נקייה אחרת. דרך פעולה חדשה, שתעשה מתוך וולונטריות, בהסכמת התושבים לחיות במרחב
עירוני ציבורי מורכב ורב פנים יותר.
היתרון הכלכלי הוא ברור, כי הכל מבוסס על תשתיות קיימות, המבנים החדשים יתנוססו לגובה
6-8 קומות, קנה מידה המאפשר את עיצוב הרחוב והמרחבים הציבוריים החדשים, ותמנע תופעת
ה"מגדלים" המזיקה, שבינה לבין ארכיטקטורה ועיצוב עירוני אין דבר וחצי דבר.

12. עמוד 12 מתוך 91
חלופה א' "האוניברסיטה בהרצל" –
מטרת החלופה הראשונה היא הכנסת שימושים ותכנים חדשים לרחוב אשר היום מהווה ציר
תחבורה בלבד והוא נטול כל שימוש ציבורי או אפילו פרטי. עקרונות התכנית הם:
.1 הכנסת תכנים לרחוב באמצעות מיקום הפקולטות של האוניברסיטה המתוכננת או בתי
ספר יחודיים על דופן הרחוב )מסומן בכתום(.
.2 ישנה חשיבות ביצירת מוקדים ציבוריים לאורך רח' הרצל וארגון מחדש של הבינוי, חשוב
להתייחס לכל מרחב בו הרחוב נמצא ולא רק לציר החד מימדי. -
.3 חיבורי תנועה בין הרובעים ממזרח ומערב לרחוב, לתת שיוך לרח' הרצל )כתובת( למבני
המגורים העומדים לאורכו )מסומן בפס מרוסק אדום(.

13. עמוד 13 מתוך 91
חלופה ב' "חופש התנועה" –
הקבוצה אשר הציעה את חלופת חופש התנועה, בדקה תחילה את התנאים העומדים בפני הולך
הרגל אשר הולך ברחוב הרצל. הבדיקה העלתה כי המרחק בין הצמתים בהם ניתן לחצות את
הרחוב הוא כ 022 מ' או יותר, המיסעה עצמה היא ברוחב של 6 נתיבים בממוצע והבעיה העיקרית -
היא שאין כמעט מעברים אל תוך הרובעים. כלי הרכב שצריכים להיכנס לרובעים מתוך רח' הרצל
סובלים גם הם עקב המערכת ההיררכית של הכבישים.
על כן , הנושאים העיקריים בהם מתמקדת חלופת חופש התנועה הם:
.1 חיבורים של הרובעים במזרח ומערב ע"י הוספת מעברים נוספים להולכי רגל וכלי רכב.
.2 רחוב הרצל יהפוך לשדרה רחבה להולכי רגל )הרח' הופך למרחב ציבורי ירוק(.
.3 המצב הקיים, בו הולך הרגל נדרש לעבור מאות מטרים על מנת להגיע למעבר חציה מגביל
את חופש הבחירה של האנשים, מעלה את הסכנה העורבת להולכי הרגל היות וחלקם
עוברים במעברים לא חוקיים.
.4 הגברת חופש התנועה הכרחית לצורך הגדלת הנגישות, הקישוריות והחיבור בין השכונות.
.0 האטת התנועה המוטורית.
רובע ב'
רובע א'
רובע ד'
רובע ה'

14. עמוד 14 מתוך 91
חלופה ג' "מפה קוגניטיבית של התושבים" –
החלופה השלישית לפיתוח רחוב הרצל מתבססת על האמונה שהפחת חיים ברחוב הרצל תלויה
בעיגון מוקדי משיכה לאורך הרחוב. רובע מרכז אשדוד מהווה מוקד משיכה )מסומן בספרה 1
בתרשים(, אזור התעשייה והבילוי
בצפון אשדוד הפך למוקד משיכה
)מסומן בספרה 3 בתרשים( כך –
המרכז הקדום של אשדוד זכאי
וראוי לחזור ולהיות מוקד משיכה
ומקור לגאווה אשדודית )הכוונה
לשטח התחום בין רחוב רוגוזין
ומרכזי הרובעים א', ב', ד' ו ה'. -
.) מסומן בספרה 2
לצד השאיפה הזו, יש ליצור זיקה
בין כלל תושבי אשדוד לבין הרצל -
חלופה ג' מסמנת כמטרה ראשונה
את ליבותיהם של תושבי רובעים א'
ו ב', ד' ו ה', אשר את קירבתם - -
הגיאוגרפית יהיה הכי קל לתרגם
לקרבה רגשית וקוגניטיבית.
שיטות לחיזוק הזיקה והשייכות:
.1 יצירת נקודות ציון ו "מפה קוגניטיבית" לאזור הרצל )ראה ריבועים סגולים בתרשים(. -
היות והיום רחוב הרצל הינו רחוב נטול מוקדים ואף נטול מספרי בתים )אף אחד לא "סופר" את
הרצל תרתי משמע( אין לצפות מהתושבים שיחושו שייכות או זיקה כלשהי להרצל. לפיכך חלופה –
ג' מציעה, לפני כל פעולה אחרת, לפעול לבניית רשת של מוקדים ונקודות ציון )הן למנוחה והן
לפעילות(, אשר ביחד יהפכו ל "מפה קוגניטיבית" בראשיהם של תושבי אשדוד. -
"מפה קוגניטיבית" היא הסכימה שהאדם מחזיק בראשו כאשר הוא יודע היכן נמצאות נקודות
הציון באזור מסוים וכיצד ניתן להגיע מנקודה לנקודה כפי שאדם שביקר במנהטן יכול לשרטט -
בראשו סכימה של המוקדים והרחובות.
המקומות האסטרטגיים החשובים ביותר הם הנקודות על הרצל הנמצאים בין מרכז רובע א'
למרכז רובע ב' , מרכז רובע ד' לקניון שבמרכז רובע ה' )מסומן באדום בתרשים(.
מרכז
מסחרי
קניון
הסיטי

15. עמוד 10 מתוך 91
.2 חיפוש המקומות הקרובים ללב התושבים ופיתוח "שרוולים" מהרצל אליהם )מסומן בצהוב(.
אם אנו רוצים לרתום את התושבים שלאורך הרצל ולגרום להם להרגיש שהם "שייכים" למקום
שנקרא רחוב הרצל עלינו לגרום להם להרגיש שהרצל "שייך להם". הדרך להשגת היעד הזה היא
חיפוש הדברים שחשובים לתושבים הללו, למשל טיפול בשטחים המוזנחים השוכנים בתוך
הרובעים ובקרבת בתיהם הם הדברים שמפריעים לתושבים יותר מכל. חלופה ג' לפיכך מציעה –
לפתח הן את השטחים במעמקי הרובעים והן את "שרוולי" ההליכה בין השטחים לבין הרצל –
והכל באותה שפה אדריכלית.
.3 זריעת תכנים בעלי משמעות בנקודות הציון הפיזיות
לאחר ובמקביל ליצירת נקודות ציון ושרוולי פיתוח אל תוך הרובעים, חשוב לזרוע תכנים וליזום
אירועים, בהתאם לזמן ולמקום, אשר "יקשרו" את התושבים לנקודות הציון:
 הקמת בתי קפה שכונתיים השייכים לעירייה ומופעלים על ידי נוער מהרובעים )אפשר לשקול
שהרווחים ילכו לכיסם וכך לחזק את התחושה שבית הקפה "שייך" להם(. –
 הובלת "תחרות גינות" בה ישתתפו הבניינים שיש להם חזית לרחוב הרצל.
 הענקת כיכר לתושבי רחוב סמוך בתוך הרובע )גם על ידי הענקת שם "כיכר המעפילים"( וקיום
תהליכים משתפים לתכנון ועיצוב הכיכרות.
 בנקודות על הרצל הקרובות לבתי ספר או למתנ"ס אפשר לבנות מוקד שימשוך נוער )פארק
גלגיליות למשל(.
 בנקודות ציון אחרות, אפשר ליצור מסורת של אירועים המתרחש תמיד באותו מועד בשנה –
ועל ידי כך לצבוע את המקום במשמעות עונתית.

16. עמוד 16 מתוך 91
חלופה ד' "פיתוח חוויה עירונית תרבותית מקיימת" –
אנו רוצים להפוך את שדרות הרצל לרחוב עירוני חי ותוסס. המהירות והקלות שבה ניתן להפיק
אירוע תוכן הינה קריטית ליצירת החוויה העירונית. היחס בין העיר לבין ייצור תוכן תרבותי צריך
להיות שונה מהמקובל.
נשאף להעביר חלק גדול מיצירת
התוכן של הרחוב לידי התושבים
עצמם. המטרה היא להגיע למצב
בו מופעים, הצגות, אירועי בידור,
אירועי ספורט ועוד יועברו לידיים
יזמיות מקומיות. נקבל נפח גדול
יותר של התרחשות ומעורבות
גדולה יותר של התושבים בעשייה
העירונית. העיר תקצה את
התקציבים ואת התשתיות לפיתוח
ותמיכה בעשייה יזמית מקומית.
נשאף לייצר תשתיות פיסיות
נכונות דרך תכנון מוקדם. דרך
מערכת ניהול המאפשרת למספר
רב של יוצרים ויזמים לקחת חלק
בעשייה העירונית. דרך תמיכה
ביזמים מקומיים באמצעות
קורסים והכשרות. התוצר הינו נפח
גדול יותר של עשייה, מעורבות
גדולה יותר של התושבים. נקבל
חווית עיר מבוססת יוצרים ותרבות
מקומית, מכוונת להעצמת העיר
דרך הכוחות הפנימיים הפועלים
בתוכה.
המלצות לפיתוח ותיאום נוסף:
עיצוב פיסי
העיצוב הפיסי הכולל של הרחוב הוא הרכיב החשוב ביותר וגם ההשקעה העירונית הישירה
הגדולה ביותר בפיתוח חווית הרחוב. לכן יש לתאם עשייה זו כחלק קריטי בעיצוב חווית הרחוב.
כל אחד מהרכיבים הבונים את המראה הכולל הינו הזדמנות אדירה לבנות חוויה ייחודית
התואמת את הרוח וערכי התרבות. הרכיבים הרלוונטיים המטופלים על ידי המעצבים השונים:
אדריכלות: חתכי רחוב, עיצוב חזיתות, חומרי גמר, סגנון אדריכלי, תכנון פונקציונאלי,
פרוגראמת תפקודי רחוב.
עיצוב נוף: צמחיה, שבילים, מעברים, שילוב פרטי רחוב.
עיצוב פרטי רחוב: ספסלי רחוב, עמודי תאורה, שילוט הרחוב, עמדות אופניים, תחנות האוטובוס,
שלטי הפרסום.

17. עמוד 17 מתוך 91
מיתוג
מיתוג הינו מהלך כולל של טיפול ברכיבים רבים לצורך הבאת החוויה העירונית לכדי מוצר שניתן
להבינו, לרצות אותו ולצרוך ממנו יותר. המהלך כולל עבודה מול מנהלי הפרסום של העיר. מול
יחצני העיר. מול מפתחי האסטרטגיה המיתוגית והתקשורתית. במסגרת זו יש צורך וחשוב
לעשות תאום בבניית השפה העיצובית הגרפית. כמו גם תיאום שוטף של העברת המסרים
והאירועים השונים וההתרחשויות השונות אל התודעה הציבורית הן כלפי פנים לתושבי העיר
והאזור והן כלפי חוץ, למדינה כולה.
מערכת לניהול החוויה העירונית
חוויה עירונית תרבותית מקיימת כפי שתואר הינו עשייה מורכבת עתירת משתתפים ורכיבים:
אדריכלים, יוצרים, תושבי העיר, יזמים מקומיים, גופים עירוניים, בתי ספר, אקדמיות, מנהלי
רובעים, אירועים עירוניים שנתיים ועוד. מערכת לניהול החוויה העירונית הינה כלי עבודה רב
ערך לניהול החוויה.

18. עמוד 18 מתוך 91
תכנית מנחה
כלים והנחיות
עמוד
א. הנחיות לתכנית תנועה........................................................................................... 19
ב. הנחיות לתכניות בינוי............................................................................................ 30
ג. תכנית הטמעה באגפי העירייה ובקרב התושבים....................................................... 49

19. עמוד 19 מתוך 91
תנועה וחתך הרחוב אופק הנדסת תנועה –
עיקרי הפעולות הדרושות בתחום התנועה:
האטת תנועה
 הוספת צמתים
 הוספת חניות לאורך הרחוב
 הצרת מיסעות לטובת BRT , הולכי רגל ואופניים
יצירת שדרה ירוקה לכל
המשתמשים
 יצירת שביל אופניים ע"ח מיסעות הרכב
 יצירת שדרת הולכי רגל מגוונת ומוצלת בצד המזרחי
 הרחבת המדרכה בצד המערבי
 הוספת שימושים ותכנים לרחוב
יצירת רחוב עירוני מעורב
 ניקוב רחוב הרצל והוספת צמתים כל כ 122 מ' -
 טיפול במפלס הרחוב וחומרי הגמר
 הכנסת מעגלי תנועה
תכנית תנועה

20. עמוד 22 מתוך 91
.1 הקדמה:
פנייתה של עיריית אשדוד הסתמכה על מכלול של נסיבות שהובילו אותה לשקול את מהות
הרחוב:
א. מגמה של פניות יזמים על בסיס תמ"א 38 לעדכון ושיפור אזורי הבינוי בצידי רחוב הרצל.
ב. המלצת תכנית המתאר לעיר לשינוי מהות הרחוב.
ג. זכיית העיר בתחרות "קול קורא", שעל פיה תוקם מערכת BRT בעיר, שתעבור גם ברחוב
הרצל.
ראוי לציין שבשנת 2228 הוזמנה על ידי משרד התחבורה עבודה לקביעת המהירות המומלצת
בצירים ראשיים באשדוד. המהירות שהיתה קיימת בקטע שבין דרך בן גוריון לבין שד'
ירושלים היתה 72 קמ"ש. המלצת הצוות המייעץ למשרד התחבורה היתה כלהלן: "לדעת חברי
הצוות שדרות הרצל מדרך בן גוריון ודרומה הן רחוב עירוני, ולפיכך מהירות התנועה
המומלצת בהן היא 02 קמ"ש". לאור המלצת הצוות למשרד התחבורה הותאמה המהירות
לאורך שדרות הרצל ל 02 קמ"ש. -
.2 רחוב הרצל נתונים: –
שדרות הרצל הוא רחוב צירי באשדוד שתחילתו בצפון בדרך ניר גלים )הכניסה לנמל( וסופו –
– בדרום בשדרות יצחק רבין. חלקן הצפוני של שדרות הרצל בין שדרות בן גוריון לבין דרך 41
דרך ניר גלים מוגדר כעורק תחבורתי והחלק משד' בן גוריון ודרומה מוגדר כרחוב עירוני, – –
למרות שלא קיימת זהות בין מאפייני הרחוב הקיים כיום להגדרות המקובלות לרחוב עירוני.
במסגרת השאררט נתבקשנו להתייחס לקטע המשתרע בין רחוב ז'בוטינסקי לבין שדרות
מנחם בגין והוא אמנם יהיה במוקד התייחסותנו בעבודה זו.
מובאים להלן הנתונים העיקריים המאפיינים את הקטע שנבדק במסגרת פרויקט זה:
2.1 אורך הקטע והקטעים לאורכו:
 אורך הקטע שנבדק כ 2.3 ק"מ. -
 בקטע בין רחוב ז'בוטינסקי לשדרות ירושלים קיימים 0 צמתים )כולל בקצוות( כאשר
המרחק בין כל צומת וצומת הוא בין 422 לבין 002 מטר.
 בקטע בין שד' ירושלים לבין שד' בגין קיימים 4 צמתים )כולל בקצוות לרבות צומת
שד' ירושלים( כשאורך כל קטע משלושת הקטעים הוא 122-102 מטרים.
קטע הרחוב בין ז'בוטינסקי לשד' ירושלים
תכנית תנועה

21. עמוד 21 מתוך 91
רחוב הרצל הוא חלק ממערכת הדרכים בעיר המייצרת הפרדה בין השטחים הבנויים לאורכם,
הרחובות לא מתוכננים כרחובות עירוניים אלא כדרכים ראשיות לתנועה מהירה של מכוניות.
למרות שמערכת זו נראית כמארג רחובות היא אינה כזו. למעשה היא מערכת היררכית של
כבישים בעוד שרחוב הרצל הוא עורק ראשי
המפריד ולא מחבר בין השכונות.
המאפיינים של מערכת היררכית של כבישים:
א. משמשים רק לתנועת מכוניות
ב. יוצרות הפרדה בין השטחים הבנויים
ג. אין שימושים לאורכן
ד. מרחקים גדולים בין צמתים ) 422-022 מ'(
ה. יתרון למכוניות ולא לאנשים.
קטע הרחוב בין שד' ירושלים לשד' מנחם בגין
תכנית תנועה
Roadway
Dead End
Pedestrian
Path
Grid Connectivity

22. עמוד 22 מתוך 91
2.2 זכות הדרך והחתך האופייני לאורך הרחוב:
א. זכות הדרך לאורך שדרות הרצל היא 30-42 מטרים.
ב. החתך האופייני לאורכו כולל:
 שתי מדרכות;
 שתי רצועות גינון ועצים לכל אורכו;
 שני מסלולים לרכב עם שלושה נתיבים בדרך כלל בכל מסלול או שני נתיבים
)רוחב הנתיבים הוא כרוחב נתיבים בעורקי: 3.0 מטרים(;
 מפרדה מגוננת ורחבה עם דקלים לאורכה;
תרשים 1: מראה שכיח של קטע ברחוב הרצל.
2.3 שלוחות רחוב הרצל:
שדרות הרצל חוצות בין רובעים מרכזיים באשדוד:
הן חוצות ומפרידות בין הרובעים א' ל ב' ובין ד' ל ה' ובין רובע הקריה לסיטי של אשדוד, - -
אולם, מאידך, ישנם רחובות רוחביים המקשרים בין השכונות לבין עצמן ומחברים בין
שכונותיה של אשדוד למרכזי הפעילות העיקריים שבה. לשדרות הרצל שלוחות למרכזי
הרובעים א' ו ב' והן גם מחברות בצורה ישירה בין רובעים א' וב' באמצעות רחוב שבי -
ציון. לשדרות הרצל שלוחות למרכזי הרובעים ד' ו ה' והן מחברות ביניהן באמצעות ציר -
הרחובות יהודה הלוי וחיים משה שפירא.
תכנית תנועה

23. עמוד 23 מתוך 91
תרשים 2 מציג את שלוחות רחוב הרצל למרכזי השכונות ומרכזי הפעילות בעיר.
תרשים 2: שלוחות שדרות הרצל.
שד' הרצל
דרכים קיימות
חיבורים חדשים מוצעים
תכנית תנועה
מרכז
רובע
א'
שוק
עירוני
מרכז
רובע
ד'
מרכז
רובע
ה'

24. עמוד 24 מתוך 91
2.4 תחבורה ציבורית ברחוב הרצל:
א. תפרושת קווים כיום:
בקטע בין שדרות בן גוריון לבן שדרות ירושלים עובר רק קו אחד )קו 12 ( שלו תדירות
נמוכה ביותר )פעם בחצי שעה(. מאידך עיקר קווי התחבורה הציבורית חוצים את
רחוב הרצל ממערב למזרח וחזרה.
11 א', 70 ו 77- א'. ,11 , בציר ז'בוטינסקי נעים קווים 12 
בציר שבי ציון עוברים כ 10- קווים שונים. 
בציר רחוב יצחק הנשיא עוברים קווים 2 ו 2- א'. 
11 א'. ,11 , בציר יהודה הלוי עוברים 9 
ובציר שדרות ירושלים עוברים למעלה מ 12- קווים שיעדם התחנה המרכזית 
בתחומי הסיטי.
ב. תכנית ל'מחר':
על פי תכניות העיר בעתיד ציר רחוב הרצל ישמש כחלק המרכזי של אחד מקווי ה-
בעיר. בתרשים 3 מוצגת הצעת העיר, כפי שגובשה במסגרת החומר שהכינה BRT
בתחרות "קול קורא".
ברחוב הרצל על פי תכניות העיר. BRT תרשים 3 – קו
תכנית תנועה

25. עמוד 20 מתוך 91
.3 ניתוח הנתונים:
כמשתמע מניתוח הנתונים, שדרות הרצל, בכל הקשור לתחום התחבורתי, מייצגות את
המפריד והמאחד באשדוד, את הדומה והשונה, את המובן מאליו ואת ההפך מכך:
 הפרדה פיזית בין שכונות;
 הן אינן מוליכות כיום תחבורה ציבורית בציר דרום צפון לאורכו, אולם מרבית –
מהקווים הציבוריים באשדוד חוצים אותו;
 כאמור, כיום, מרבית התנועות בתחבורה הציבורית חוצות אותו אולם בעתיד )על פי
תכניות ה - BRT ( מרבית התנועות תתבצענה לאורכו;
 הן מוליכות כיום תנועות רכב פרטי רבות לאורכו, כאשר על פי תכניות ה - BRT הן
אמורות לא לעשות זאת בעתיד ;
 לאורכן קיימות כיום מדרכות רחבות ורצועות גינון מוצלות , אולם רק הולכי רגל ספורים
נעים לאורכן;
 הן מיועדות כיום לתנועת רכב איטי הנוסע במהירות עירונית נמוכה לאורכן, אולם הן
מתוכננות בפועל כציר תחבורה עורקי לכל דבר;
במהלך השאררט הובהר על ידי כל המשתתפים כלהלן:
א. שדרה הדופן המזרחית תיועד לשדרה לתנועת הולכי רגל ולתנועת אופניים שרוחבה –
הכולל לא יקטן מ 12 מטרים. -
ב. לשדרות הרצל יש את כל התנאים והמרכיבים הנדרשים להופכן לרחוב העירוני המוצלח
ביותר בעיר, כאשר כיום הן מייצגות מדבר תכנוני שלאורכו נעים רק כלי רכב.
ג. יש להוסיף צמתים ורחובות נכנסים לרחוב הרצל כדי ליצור קישוריות בין הרובעים א' , ב',
ד' ו ה'. -
המטרה העיקרית היא, כאמור, להפוך את שדרות הרצל לרחוב עירוני חי ותוסס ובסוגיה זו
יכול התחום התנועתי לסייע רבות.
.4 התיזה התחבורתית שהוצגה במהלך השאררט:
התיזה התחבורתית שהוצגה במהלך השאררט, התבססה על ההערכה, שניתן לנצל את תכונות
הרחוב הקיימות כיום ואת התכניות והמגמות המסתמנות לגביו בעתיד, לטובת שיקומו
והפיכתו לרחוב תוסס ופעיל. הקו שהוליך את התיזה הזו התבסס על הגישה שהמתכונת
לקיומו של רחוב מוצלח היא בכך שהוא מאפשר סל בחירה רחב ביותר לכל תושב, בשכונות
הסמוכות לרחוב, בפרט, ולתושבי העיר בכלל.
מידת הצלחתו של הרחוב תימדד על ידי יכולתו להציע מגוון רחב ביותר של אפשרויות תנועה
ומגוון רחב ביותר של צרופים לתנועות בין נקודות ומוצא לנקודות יעד.
גישה תכנונית זו אינה מחייבת שבכל סוג תנועה ינתנו לאזרח כל מאפייני האיכות האפשריים
)שכן, ברור שהעירייה תנסה להשפיע עליו להעדיף אמצעים מסויימים על פני אמצעים אחרים(,
אבל תשמר לו תמיד האפשרות להגיע בצורה האופטימלית האפשרית מנקודה אחת לנקודה
אחרת באזור.
תכנית תנועה

26. עמוד 26 מתוך 91
להלן מבחר האפשרויות שרחוב עירוני הרצל יציע לתושבים באזור:
4.1 בחירת כלי ההגעה:
לאופניים , הולכי רגל ולרכב פרטי. ,BRT - הרחוב יאפשר לאורכו רצועות תנועה מיוחדות ל
בלבד. BRT - אוטובוסים ינועו בעיקר בתנועות רוחביות )מערב – מזרח( ויחצו את צירי ה
4.2 בחירת המאפיינים הנדרשים לכלי ההגעה:
הולכי הרגל:
הרחוב יאפשרו להולכי הרגל תנאים משופרים מאלה הקיימים כיום ותתוכנן שדירה
אמיתית )לא רק בשם הרחוב( המאפשרת , לפחות בדופן המזרחית של הרחוב, תנאי
הליכה טובים יותר. לאורך הרחוב יבוצעו חיבורים כל 122 מטרים לפחות בין השכונות
הגובלות לבין הרחוב ויוצע מבחר גדול יותר של חציות בטוחות של הרחובות לאורכו )ר'
.) תרשים 0
תרשים מס' 5: מבחר חציות רב להולכי רגל ואופניים
תרשים מס' 6 המציג מבנה של מעבר חציה בטוח ברחוב עירוני. ברחובות המקשרים את
שדרות הרצל למרכז השכונות יפונו המדרכות ממטרדים שונים ויותאמו לרווחת תנועה
.) הולכי הרגל )ר' תרשים 7
תכנית תנועה

27. עמוד 27 מתוך 91
תרשים מס' 6: מעבר חציה בטוח ברחוב העירוני
תרשים מס' 7: לפנות מדרכות ממטרדים
תכנית תנועה

28. עמוד 28 מתוך 91
אופניים:
הרחוב יאפשר קיומה של רצועת תנועה לאופניים שתופרד מתנועת הולכי הרגל כדי למנוע
הפרעה הדדית של הולכי הרגל לאופניים ושל האופניים להולכי הרגל ותופרד מתנועת כלי
הרכב הנעים לאורך הרחוב.
לאורך הרחוב יבוצעו חיבורים של כל 122 מטרים לפחות לאפשר נגישות נוחה לאופניים
. ) משדרות הרצל לשכונות הגובלות )ר' תרשים 0
BRT :
הרחוב יאפשר קיומה של רצועת תנועה ל- BRT שתהיה נפרדת מתנועות אחרות ומיועדת
לתחבורה עתירת נוסעים בלבד. תנועת ה- BRT לאורך הרחוב בקטע הנבדק תהיה צירית
בלבד לא יהיו פניות או השתלבויות לציר לאורכו.
רצועת ה- BRT תכלול נתיב תנועה אחד לכל כיוון והעצירות בתחנות לאורך הציר יהיו על
גבי נתיב התנועה המיועד לכל כיוון. ל- BRT תינתן העדפה אקטיבית לאורך הציר
המתאימה עצמה לתנועת האוטובוסים לאורכה.
אוטובוסים:
לאורך רחוב הרצל לא ינועו אוטובוסים בקווים סדירים והמפגשים העיקריים עם
התחבורה הציבורית יהיו בצמתים המקשרים בין מרכזי הרובעים משני עברי רחוב הרצל.
כאמור לעיל, יש לאפשר מדרכות נקיות ממכשולים ופנויות להליכה באזור התחנות.
כלי רכב מנועיים:
 לאורך רחוב הרצל יוקצה נתיב אחד לפחות לכל כיוון לתנועת כלי הרכב המנועיים.
 לפעמים ידרש נתיב פניה מיוחד לימין או לשמאל כדי לאפשר המתנה לרכב בעת
מעבר ה - BRT בצומת.
 לאורך הציר ישולבו צמתים חדשים, כך שאורכי הקטעים בין הצמתים לא יהיה גדול
מ 222 מטר. הצמתים החדשים יכולים לאפשר כל מגוון תנועות, לרבות פניות -
ימיניות בלבד.
 כל הצמתים לאורך הציר לעת קיום ה- BRT יהיו מרומזרים.
 לפחות עד לשילוב ה - BRT לאורך הציר, יש לשקול לבצע מעגלי תנועה זמניים או
קבועים לכל אורך הרחוב.
 מומלץ לשריין לאורך הרחוב לפחות נתיב אחד לחניה של רכב פרטי. כמו כן, יש
לשריין לאורך הרחוב מקומות חניה ייעודיים לרכב תפעולי.
4.3 חתך הרחוב:
ריכוז נתוני הרוחב המינימליים של רצועות התנועה השונות לאורך הרחוב.
א. שדרה הדופן המזרחית תיועד לשדירה לתנועת הולכי רגל ולתנועת אופניים -
שרוחבה הכולל לא יקטן מ 12 מטרים. -
ב. מסלול BRT לכל אורך הציר יבוצע מסלול המשכי שרוחבו לא יקטן מ 7 מטרים. – -
בצמתים תדרש הרחבה כדי לאפשר קיומם של רציפי תחנות וכדי לאפשר אזורי חציה
ברוחב סביר לחציות הולכי הרגל.
תכנית תנועה

29. עמוד 29 מתוך 91
ג. מסלול לרכב פרטי – לכל אורך הרחוב יבוצע מסלול המשכי שרוחבו לא יקטן מ 6.0-
מטרים. באזורי הצמתים ידרשו הרחבות לצורך יצירת נתיבי פניה ימינה או שמאלה,
לייעול תפקוד הצומת.
ד. חניה וגינון – בצמוד לנתיבי הרכב הפרטי יבוצע נתיב חניה לפחות בצד אחד של
המסלול.
ה. רצועות עצים ונוי ייקבעו על פי הצורך ובהתאמה מירבית לשדרות הקיימות כיום.
ו. מדרכה – בדופן המערבית תבוצע מדרכה שרוחבה המינימלי לא יקטן מ 4- מטרים.
הצעה לחתך רחוב עקרוני ברח' הרצל
תכנית תנועה

30. עמוד 32 מתוך 91
.0 מה עושים, כדי להעביר כבר היום את המסר המתגבש לגבי שדרות הרצל?
הפיכתן של שדרות הרצל מדרך עירונית לרחוב עירוני היא מהלך ארוך שמגיע לידי ישום מלא
לאחר דור של תכנון ועשייה. קיצור משך התהוותו של המהלך הזה, הוא חיוני ביותר ואי
אפשר להמתין בו עד לשינוי מוחלט של צביונו האורבאני. צוות התחבורה מטעם "מרחב"
ממליץ:
.1 לפעול לאלתר לשינוי מאפייניה של הדרך ולהפיכתה לרחוב, מהר ככל שהדבר ניתן
ולפחות באמצעות הסדרי תנועה ותימרור .
.2 לשלב את התכנון האורבני סביב רחוב הרצל בפרויקט הגל הירוק של BRT לאורך
השדרה.
על פניו ברור, ששינוי מאפייניה של דרך והתאמתה לרחוב עירוני מחייבים הפחתה של מהירות
התנועה ברחוב. כיום מהירות היעוד בשדרות הרצל היא 02 קמ"ש, אולם המהירות בפועל
גבוהה יותר. כל השינויים שיוצעו להלן מיועדים לגרום לכך שתהיה הפחתה משמעותית
במהירות התנועה בפועל ולהבהיר לציבור בכלל, ולנהגים בפרט, בצורה שאינה משתמעת לשתי
פנים, ששדרות הרצל אינן דרך עירונית:
להלן כמה מהשינויים האפשריים לצורך הפחתת המהירות ברחוב ולצורך המחשת השינוי
במאפייניו של הרחוב:
א. יש לשקול לבטל נתיבים לפנייה ימינית חופשית לאורך הציר. תרשים מס' 8 מראה על
קיומם של נתיבי פניה ימינה ב'רמה עורקית' )צומת יצחק הנשיא שדרות הרצל(. –
תרשים 8: נתיבי פניה ימינה ברמה עורקית ברחוב הרצל
תכנית תנועה

31. עמוד 31 מתוך 91
בשדרות הרצל BRT- ב. יש לשקול לבטל צמתים מרומזרים ולקבוע תחתם מעגלי תנועה )ביצוע ה
לא יתבצע 'מחר בבוקר' וקיימות עוד שנים רבות עד למימושו המלא או החלקי באשדוד(.
מצורפת דוגמה תכנונית )תרשים 9( לביצוע מעגל תנועה על חשבון צומת מרומזר, כפי שתוכננה
עבור העירייה בצומת ז'בוטינסקי – הרצל לפני מספר שנים.
תרשים 9: מעגל תנועה כפי שתוכנן בצומת ז'בוטינסקי – הרצל
ג. יש לקבוע נתיבים לחניה משני עברי הרחוב. אנו סבורים, שבשל מצוקת החניה בתחומי
השכונות הגובלות ברחוב הרצל, הביקוש לחניות בשדרות הרצל יהיה ניכר.
ד. יש להצר את הנתיבים ברחוב ולקבוע שבילים לאופניים בתחומי הרחוב, שימוקמו בין החניה
לבין המדרכה.
הסבר:
כיום קיימים בכל מסלול לאורך הרחוב 3 נתיבים לכיוון )מצורף תרשים מס' 12 (. קביעת רוחב
הנתיבים ל 3.22- במקום 3.0 וביטול הנתיב הימיני לצורכי תנועה משחררים מיידית 4.0
מטרים, ששני מטרים מהם מיועדים לחניה, 1.0 מטרים לשביל חד סיטרי לאופניים ו 1.2- מטר
להפרדה בין החניה לשביל האופניים.
תכנית תנועה

32. עמוד 32 מתוך 91
תרשים 11 : נתיבי שדרות הרצל כפי שהם כיום
תרשים 11 מראה דוגמה לתכנון דומה כפי שהוצע על ידנו ברחוב ז'בוטינסקי באשדוד.
תרשים 11 : דוגמא להסבת דרך בלי אופניים לרחוב עם אופניים )תכנון של רחוב ז'בוטינסקי
באשדוד(
תכנית תנועה

33. עמוד 33 מתוך 91
תרשים 12 מראה את החתך המלא המתקבל על פי הצעתנו לעיל. חשוב לציין, שניתן לבצע את
השינויים הללו באמצעים וברכיבים לא יקרים.
תרשים 12 : חתך עקרוני עם אופניים וחניה
ה. יש לאשר בתכניות קיומם של צמתים נוספים לאורך הרחוב. כיום קיימים לאורך הרחוב
צמתים בכל 022-422 מטרים בממוצע. יש לחייב את הפרויקטים החדשים, המתאשרים כיום
על ידי העירייה, לשלב במסגרתם חיבורים נוספים לשדרות הרצל. המטרה העיקרית בסעיף זה
לגרום לכך, שבתמונה הכוללת והחדשה של הרחוב יהיו צמתים כל 222-122 מטר )ר' תרשים
.)13
תרשים 13 : תוספת חיבורים וצמתים לאורך הרצל
תתככננייתת תתננוועעהה

34. עמוד 34 מתוך 91
ו. יש להוסיף כיום לרחוב מעברי חציה להולכי רגל כל 122-222 מטרים. הוספת מעברי חצייה
צריכה להתבצע על פי הנחיות משרד התחבורה למעברים מוגבהים, המלווים בפסי האטה לפני
ההגעה למעבר המוגבה. מומלץ, שמעברי החציה יהיו בהמשך לשבילים ומעברים הקיימים
כיום בין השכונות לרחוב הרצל. למשל: בין המעברים משמואל הנגיד להרצל ואברהם עופר
.) להרצל )ר' תרשים 14
תרשים 11 : דוגמה למיקום ראוי למעבר חציה
תכנית תנועה

35. עמוד 30 מתוך 91
הנחיות לבינוי תכניות מוצעות –
מטרת הנחיות הבינוי בפרק זה היא לתת קווים מנחים לבינוי עתידי כך שיוצר בינוי התומך
ומחזק את הכוונה להפוך את רחוב הרצל לרחוב עירוני.
הנחיות אלו אמורות להוות את הקו המנחה בהתייחסות לתכניות שתוגשנה בעתיד לאורך השנים
ע"י בעלי הנכסים ויזמים כך שבסופו של דבר בשלבים ולאורך שנים נקבל את התוצאה הרצויה
שבגינה נעשתה עבודה זו.
ההנחיות לבינוי מתבססות על העקרונות הבאים:
א. חיבור השכונות לרחוב באמצעות הוספת כניסות לתוך הרובעים.
ב. פיתוח מכוון מוקדים, ולא מקרי לאורך הרחוב.
ג. יצירת חזית מבונה לרחוב, כולל כניסות ישירות מהרחוב.
ד. הכנסת תכנים ושימושים נוספים לרחוב.
ה. טיפולוגיה של בניה שלא בהכרח דורשת הריסה.
ו. טיפול בנראות הרחוב.
תכנית בינוי

36. עמוד 36 מתוך 91
א. חיבור השכונות לרחוב באמצעות הוספת כניסות לתוך הרובעים.
הוספת דרכים להולכי רגל וכלי רכב בין הצמתים הקיימים מגדילה את הגישה לרחוב ויוצרת
המשכיות ומחברת בין הרובעים א,ב,ד ו ה. -
חיזוק המסחר בצירים המחברים בין המרכזים הרובעיים.
מקרא:
חום דרכים קיימות. –
אדום פריצת דרכים חדשות. –
כחול צירים מסחריים על בסיס רחובות קיימים המחברים בין המרכזים השכונתיים. –
תכנית בינוי

37. עמוד 37 מתוך 91
ב. פיתוח סביב מוקדים.
רחוב הרצל הוא רחוב מאוד ארוך ופיתוח שימושים מסחריים לכל אורכו לא יוכל להתקיים בפועל
)מרחקי ההליכה הם 022 מ'(, לכן אנו ממליצים להתרכז בפיתוח סביב מוקדים מוגדרים.
חשיבות הפיתוח סביב מוקדים:
 הקפדה על פיתוח במרחקי הליכה קצרים.
 צמתים מקשרים לדרכים הרוחביות ולרובעים הסמוכים.
 פיתוח סביב צמתים המקשרים למבני ציבור או מוקדים עירוניים.
 פיתוח סביב תחנות התחבורה הציבורית.
המוקדים העיקריים הם הים במערב, בית המשפט והפארק העירוני במזרח, השוק העירוני, –
מרכזים שכונתיים, הרחובות מזרח מערב שכבר קיימים ותחנות הרכבת של ה - BRT .
מוקדי התחבורה הציבורית שנבחרו בתשריט הבא ממלאים את העקרונות לעיל ונלקח רדיוס
הליכה של 151 מ' ממרכז המוקד. נפחי הבניה והשימושים במוקדים אלו יהיו גדולים יותר, ובין
המוקדים עוצמת הבינוי תפחת.
לאחר שתהיה הצלחה עירונית במוקדים אלו והביקוש יגדל ניתן יהיה להתרחב לאורך רחוב הרצל
בין המוקדים.
תכנית בינוי

38. עמוד 38 מתוך 91
דוגמא: צומת הרחובות הרצל ויהודה הלוי
מבנה מגורים חדש
מבנה מגורים קיים
מבנה מסחרי חדש
מבנה קיים שיוסב למסחר
רדיוס הליכה של 151 מ'
מצב קיים מצב מוצע
עקרונות:
.1 מסחר בקומת הקרקע סביב הצומת
.2 עיבוי הבינוי לאורך הרחוב
.3 בניית מבני מגורים גבוהים מעל המסחר
תכנית בינוי

39. עמוד 39 מתוך 91
ג. בינוי לאורך הרחוב ויצירת חזית מבונה לרחוב.
תכנית בינוי

40. עמוד 42 מתוך 91
ד. הכנסת תכנים ושימושים נוספים לרחוב.
.1 מסחר סביב מוקדי תחנות ה – - BRT בצמתים ראשיים
.2 יצירת חזית לרחוב כיום המבנים מפנים את העורך לרחוב הרצל. אנו מציעים ליצור חזית –
של בינוי לאורך הרחוב עם מבנים שיש להם מסחר בקומת הקרקע )סביב המוקדים( או
כניסות ישירות למגורים כך שבינוי זה יגרום :
 קשר של אנשים לרחוב )תחושת שייכות(
 תנועת הולכי רגל מוגברת ברחוב
 יצירת רחוב נעים ובטוח להליכה
 קישור בין מגורים לתחבורה ציבורית ו"יצירת לקוחות" ל- BRT
.3 מגורים הוספה של מבני מגורים על דופן הרחוב עם כניסה ישירה מהרחוב –
.4 העברת השוק העירוני לקרבת תחנת BRT
.0 הכנסת מוסדות חינוך אוניברסיטה, בתי ספר לאורך ועל חזית הרחוב –
תרשים סכמתי המראה כיצד ניתן ליצור חזית לרחוב באמצעות עיבוי הבינוי הקיים
תכנית בינוי

41. עמוד 41 מתוך 91
הדמיות של השינוי ברחוב הרצל בתוספת בינוי עם חזית לרחוב והפיכתו לשדרה רב תכליתית
המצב הקיים
לאחר השלמת פרויקט ה- BRT והשלמת בינוי עם חזית לרחוב
תכנית בינוי

42. עמוד 42 מתוך 91
לאחר השלמת בינוי נוסף בחזית המערבית של הרחוב
תוספת שני מגדלים בנסיגה
תכנית בינוי

43. עמוד 43 מתוך 91
טיפול ושינוי אופי הרחוב ע"י טיפול פיזי במפלס הרחוב
.1 המרת חלקים מרצועת החניה לשימושים מסחריים והרחבת המדרכה
רחוב דיויסדרו, סאן פרנציסקו -
תכנית בינוי

44. עמוד 44 מתוך 91
.2 הוספת לשון למדרכה שיפור נראות הולכי הרגל וקיצור מעבר החציה -
.3 טיפול במפלס הריצוף ושינוי תדמית מעורק תחבורה לרחוב עירוני
תכנית בינוי

45. עמוד 40 מתוך 91
ה. טיפולוגיה של בניה שלא בהכרח דורשת הריסה.
התחדשות עירונית אינה בהכרח הריסת המבנים הישנים ובניית מגדלים במקומם עפ"י מכפילים
כלכליים. יש ערך רב לשימור המרקם הקיים והאופי של שכונה וותיקה.
שלוש דוגמאות סכמתיות לפתרון ההתחדשות המוצע. בסמוך לצומת הרחובות הרצל והנשיא,
מדרום מזרח ומצפון מזרח לצומת. הבניינים מייצגים 3 טיפולוגיות אופייניות לרחוב הרצל:
בנייני שיכון טוריים
מקבילים ) 4 קומות(
בנייני H 8 קומות( (
בנייני רכבת
ארוכים ) 4 קומות(
המבנים בכחול הם בנייני מגורים )בכחול( שעברו הסבה למבני תעסוקה וציבור לאחר בניית בתי
מגורים )צהוב( עבור תושבי המקום ומשתכנים חדשים. )מבט מצפון מערב(. המהלך יוצר מרחבים
ציבוריים מגוונים, המאפשרים עירוניות עשירה ורבת פנים בסביבה רבת שימושים.
תכנית בינוי
שיכוני רכבת
מבני H
טוריים מקבילים
תוספת בינוי
מבנים קיימים

46. עמוד 46 מתוך 91
תכנית בינוי
תוספת בינוי
מבנים קיימים
תוספת בינוי
מבנים קיימים
תוספת בינוי
מבנים קיימים

47. עמוד 47 מתוך 91
בנייני מגורים קיימים הופכים למשרדים בתוספת בניה למגורים מעליהם ועם החזית לרח' הרצל
תכנית בינוי

48. עמוד 48 מתוך 91
כלים לבחינת פרויקטים חדשים שיוגשו על רחוב הרצל
תכנית בינוי

49. עמוד 49 מתוך 91
הטמעה בתהליכים העירוניים אורבניקס –
במטרה להוציא לפועל את התכנית המוצעת, הוגדרו מטרות עיקריות הנוגעות בהיבטים
המוניציפליים של התכנית, ובקשר של העירייה עם השחקנים השונים:
.1 התייחסות להיבטים פרוגרמטיים ופריסת שירותים לאורך השדירה.
.2 הטמעת התפיסה והמדיניות בקרב המנהלים, אגפי העירייה, וכן הטמעתן בתכניות
העבודה של כלל הגורמים.
.3 חשיפת התושבים, יזמים, אנשי מקצוע ובעלי עניין לתפיסה ולמדיניות.
.4 יצירת הנחיות אופרטיביות מחייבות שיאפשרו קידום התפיסה והמדיניות לאורך זמן.
.0 בחינת הקמת חברה עירונית לפיתוח שדרות הרצל.
.6 יצירת כלים שיאפשרו אכיפה לאורך זמן.
.1 היבטים פרוגרמטיים ופריסת שירותים לאורך השדרה
ציר הרצל יעבור שינוי כחלק מהתחדשות עירונית של השכונות הוותיקות בצפון העיר
שמשמעותה תוספת אלפי יחידות דיור בבנייה רוויה ומרקמית בשכונות והכנסת שימושים
נוספים לאורך הרחוב.
לצורך הבטחת אספקת שירותי הציבור הנדרשים מומלץ להלן:
 להסתמך על פרוגרמות רובעיות קיימות שיש לעירייה. לרובעים א', ב' וה' יש פרוגרמות
רובעיות המציינות את היקף יחידות הדיור שניתן להוסיף וכמה שטחי ציבור למבני ציבור –
ולשטחים פתוחים, נדרשים כדי לתת מענה לתוספת. עבור רובע א' הוכנה תכנית על ידי משרד
הבינוי והשיכון עם העירייה ועבור רובעים ב' וה' הכינה היחידה לתכנון אסטרטגי מסמך
לחישוב כושר הנשיאה של הרובעים שמחשב את פוטנציאל המגורים ע"פ ההיצע הקיים של
שב"צים ושצ"פים בכל רובע.
 במסגרת תכנון מפורט ושלב היתרי בניה, מוצע לעגן סטטוטורית שילוב של מוסדות ציבור
שכונתיים גן ילדים, מעון יום, בית כנסת, מועדון, במסגרת מבני המגורים אם בקומת –
הקרקע ואם בקומת מסד/ביניים. מוצע לקבוע תנאים של תהיה עמידה בהנחיות של הגורמים
המוסמכים כגון עמידה בהנחיות משרד החינוך לגודל תקני של גן ילדים, חצר וכו'.
 בנוסף, ליצירת שדירה עירונית פעילה, מוצע לשלב שימושים ציבוריים לאורכה –
אם במגרשים ציבוריים מוגדרים ואם במסגרת שטחי המגורים כפי שתואר קודם,
שהם מחוללי פעילות לאורך היום. להלן דוגמאות: ספרייה, גלריה לאומנות ועוד.
 המיקום של הפעילויות הציבוריות לאורך שדירה צריכה להיות מוטת תחבורה ציבורית. יש
למקם בסמיכות את תחנת אוטובוס או BRT לשימושים הציבוריים מחוללי הפעילות
במרחקים קצרים של 222-122 מ'.
 מוצע כי לפחות חלק מהשירותים הציבוריים יהיו בקו בניין 2 לחזית הרחוב.
 מוצע כי הן המסחר והן שירותים ציבוריים יוגבלו מבחינת החזית האורכית כך שעומק
המבנה יהיה לרוחב )מזרח מערב(. זאת כדי לאפשר יותר עסקים ושירותים ובכך להימנע -
מחזיתות "מתות".
תכנית הטמעה

50. עמוד 02 מתוך 91
.2 הטמעת התפיסה והמדיניות בקרב המנהלים, אגפי העירייה, וכן הטמעתן
בתכניות העבודה של כלל הגורמים
הכלים פעולה משתתפים ואחריות
לביצוע
ימי עיון והדרכה למינהלי ואגפי
העירייה, חברות עירוניות
ונבחרים: מהי עירוניות?
מרכיבי העירוניות? משמעות
העירוניות לכל אחד
מהגורמים...
בניית תכנית לתוכן ימי העיון.
חלוקה למינהלים נושאיים.
בחינת המשמעויות לגבי כל
מינהל, בתחום פעילויות
ותשתיות.
באחריות היחידה
האסטרטגית. שיתוף
אגפי העירייה.
הטמעת התפיסה בתכנית
המתאר של העיר
השתתפות בועדת ההיגוי של
תכנית המתאר לצורך שילוב
התפיסה
הנדסה ויח' אסטרטגית
בחינת התאמת תכניות האב
הנושאיות )חינוך, תרבות,
טיילת החוף וכו'( לתפיסה
העירונית.
לפי המינהלים הנ"ל. בחינת
התכניות שהוגשו לתפיסה
העירונית.
ריכוז של היח'
האסטרטגית, והטלת
אחריות על מחלקות
רלוונטיות בעירייה.
בחינת התאמת התכניות
המפורטות לתפיסה העירונית.
הכנת תכניות עבודה מקושרות
תקציב ליחידות העירייה
תכנון הפעילויות המייצגות את
התפיסה והטמעתן בתכניות
העבודה
היח' האסטרטגית וראשי
המנהלים, מינהל
הכספים
בעירייה קיימת חלוקה לשישה מינהלים נושאיים:
א. המינהל הכללי
ב. מינהל החינוך
ג. מינהל התפעול
ד. מינהל ההנדסה
ה. מינהל הכספים
ו. המינהל לשירותים חברתיים
 לצורך תחילת הטמעת הרעיונות שהוצעו, ועל מנת ליצור שפה משותפת בין הגורמים בעירייה,
מוצע כי בראשית התהליך ייערכו ימי עיון והדרכה למינהלי העירייה. תוכן ימי העיון יעסוק
במרכיבי העירוניות בכלל, חשיבותם של פיתוח והחייאת רח' הרצל לעיר כולה.
ליישום התכנית דרוש שיתוף פעולה בין שחקנים רבים, ודרושות פעולות רב תחומיות. מידת
הצלחת התכנית תלויה במידה רבה בהירתמותם של מינהלי העירייה למשימה.
בהתאם לכך, תפקיד ימי העיון הינו לצקת משמעות מעשית לגורמים הרלוונטיים בעירייה
לצורך קידום התהליך.
 גורם עיקרי נוסף הינו שילוב התכנית בתכניות קיימות ובתכניות הנמצאות בתהליכי עדכון.
תכנית המתאר לעיר נמצאת בשלבים ראשוניים להכנתה, מה שמאפשר הזדמנות להטמעת
התכנית לרח' הרצל מבחינה סטטוטורית.
תכנית הטמעה

51. עמוד 01 מתוך 91
כמו כן, יש לעדכן את התכניות הנושאיות הקיימות, כגון תכנית האב לחינוך, תכנית האב
לטיילת החוף וכו', כך שיתאימו לעקרונות התכנית המוצעת.
בנוסף, בהגשת תכניות מפורטות בחזית הרחוב, הועדה המקומית תצטרך לבחון את התאמתן
לתכנית לרח' הרצל.
 ראשי המינהלים בעירייה יגבשו, בשיתוף עם מינהל הכספים תכנית עבודה מקושרת תקציב.
תכנית הפעולה תכלול תכנון של פעילויות המייצגות את התפיסה של התכנית המוצעת, ואת
אופן הטמעתה בתכניות העבודה, וזאת בנושאים הרלוונטיים לכל מינהל.
 הגורמים העיקריים בהשגת מטרת הטמעת התפיסה הינם היחידה האסטרטגית ומינהל
ההנדסה.
ראו ס' 0 לגבי הצעה ארגונית חליפית שבמידה מתקבלת משנה את תוכן סעיף זה.
תכנית הטמעה

52. עמוד 02 מתוך 91
.3 חשיפת התושבים, יזמים, אנשי מקצוע ובעלי עניין לתפיסה ולמדיניות
הכלים פעולה משתתפים ואחריות
לביצוע
קבוצות מיקוד מייצגות של
תושבי הרובעים לאורך ציר
הרצל על מנת לייצר שיתוף ארוך
טווח.
קיום כנסים באופן שוטף יח' אסטרטגית,
מינהלות הרובעים,
מחלקה לשירותים
חברתיים
בניית מנגנון של ליווי תושבים
מול יזמים בפרויקטים של פינוי
בינוי -
יחידה מתכללת משותפת,
הכוללת נציגים של המחלקה
הקהילתית ומחלקת התכנון
בעירייה, שתרכז במקום אחד
את הטיפול השוטף בהגשת
תכניות.
המחלקה הקהילתית
ומחלקת התכנון
תכנית פעולה למערכת החינוך
הפורמאלית והבלתי פורמאלית
פיתוח והעברה של תכניות
לימודיות ופעילויות עירוניות
החורגות מגבולות המוסדות
מח' החינוך והיח'
האסטרטגית
פיתוח מערך תקשורת להעברת
מידע בזמן אמיתי, בדרכים
שונות ובהתאמה לאוכלוסיות
שונות ובעלי עניין שונים
אתר האינטרנט, אפליקציות
אינטרנטיות למידע, עיתון
מקומי, פליירים, מידעון
חודשי של העירייה
מח' דוברות, דרישה
להעברת מידע מכלל
אגפי העירייה
מיתוג ופעולות פרסום והסברה יישום מסקנות מצוות ההיגוי מח' דוברות בעירייה
 לצורך חשיפת התושבים ובעלי עניין לתכנית המוצעת, מוצע לקיים כנסים שוטפים. הכנסים
יכללו קבוצות מיקוד מייצגות של תושבי ומינהלות הרובעים לאורך ציר הרצל. במהלך
הכנסים ייערך שיתוף של התושבים, וייערך שיח עם בעלי עניין, על מנת לעצב ולקדם פעולות
נדרשות לאורך הציר.
 מאחר שהתחדשות עירונית לאורך הציר יכולה להוות זרז לפיתוח אזורי, ובהתאם לקשיים
בהם נתקלים מתעניינים פוטנציאליים בתכניות כאלו, מוצע לקדם הקמה של יחידה מתכללת
משותפת בעירייה, הכוללת נציגים של המחלקה הקהילתית ומחלקת התכנון בעירייה.
היחידה תרכז במקום אחד את הטיפול השוטף בהגשת תכניות, כך שלאזרחים ובעלי עניין
תהיה אפשרות לקבל מענה בכתובת אחת.
 קיימת חשיבות לחשיפת תלמידי מערכת החינוך בעיר לנושאי עירוניות. לשם כך, מוצע כי
מינהל החינוך יקדם פיתוח של תכניות לימודיות הכוללות הסברה וסיורים במוקדי עניין בעיר
בכלל ובציר הרצל בפרט.
 בנוסף, כדי לחשוף את כלל אוכלוסיית העיר לתכנית, מוצע כי מחלקת הדוברות בעירייה
תערוך פעולות פרסום והסברה המביאות לידי ביטוי את מסקנות צוות ההיגוי של התכנית.
כמו כן, התכנית תבוא לידי ביטוי באתר האינטרנט של העירייה, בעיתונות המקומית,
במידעון החודשי של העירייה, ובאפליקציה של עיריית אשדוד.
 הגורמים העיקריים בהשגת מטרת הטמעת התפיסה הינם היחידה האסטרטגית, מחלקת
דוברות, מינהל החינוך, מחלקת התכנון והמחלקה לשירותים
תכנית הטמעה

53. עמוד 03 מתוך 91
חברתיים.
.1 יצירת הנחיות אופרטיביות מחייבות שיאפשרו קידום התפיסה והמדיניות
לאורך זמן
 בהמשך למטרה הראשונה )הטמעת התפיסה(, מוצע להקים ועדת היגוי בשיתוף שש
המינהלים הנושאיים.
 הועדה תעקוב באופן שוטף אחר הפעילויות שהוגדרו בתכניות העבודה של כל מינהל. בהמשך,
יגובש מסמך מדיניות שירד לפרטי הנחיות אופרטיביות, בין היתר בנושאים: גינון והצללה
לאורך הציר, תאורה וחשמל, ריהוט רחוב, שילוט, מעברי חציה, כיכרות, תמרורים, שבילי
אופניים, מבנים נטושים, תכני פעילות )תרבות, אומנות, ספורט....( וכדו'.
 מוצע לקיים כנסים לשיתוף תושבים באופן שוטף, לצורך קבלת משוב ורעיונות נוספים לאורך
הזמן.
 הגורם העיקרי בהשגת מטרת הטמעת התפיסה הינה היחידה לתכנון אסטרטגי.
.5 בחינת הקמת חברה עירונית לפיתוח שדרות הרצל
פיתוח שדרות הרצל הינו פרוייקט עירוני ייחודי, מורכב הכרוך בפעילויות מתכללות רבות החל
מתכנון ועד לביצוע. בעוד שעירייה הינה בעיקרה גוף מטה, חברה עירונית יכולה לשמש כגוף
מתאים לביצוע מהיר ויעיל של הפרוייקט.
להלן הצגת הרציונל אשר אם תתקבל מחייב ביצוע צעדים ע"פ חוק להקמת חברה עירונית. לצורך
החלטה נדרשת הכנת בקשה מסודרת למשרד הפנים הכולל תחשיב כלכלי המראה הצדקה להקמת
החברה והבטחת היקף פרוייקטים לקיומה לאורך זמן.
החברה תרכז את כל הפעילויות והמשאבים בתחומים שהוזכרו במסמך זה ובהצעות הנוספות
לטובת פיתוח השדירה, אשר היום מפוזרים בגופים שונים בעירייה ותשמש כמכשיר לפיתוח כלכלי
מקומי וכמנוף לקידום מימוש התכנית לשד' הרצל תוך איגום משאבים והפעלת כלל המערכות
תחת אותה מטרה.
החברה העירונית תוכל לקדם את פיתוח השדירה תוך הקטנת עלויות ומיקסום הכנסות, תוך
שילוב יזמות עיסקית פרטית ועל ידי כך תגרום לפיתוח ותחזוקת השדירה תוך וניצול רווח
תיפעולי.
חברה עירונית תקנה את האפשרות להתגבר על החסרונות הנגזרים מפעילות במסגרת העירייה
והיא טומנת בחובה יתרונות רבים :
תכנית הטמעה

54. עמוד 04 מתוך 91
גמישות ופשטות בקבלת החלטות וביצוען -
המבנה הארגוני והניהולי של חברה עירונית יאפשר קבלת החלטות מהירה, דבר החיוני לפרוייקט
פיתוח מורכב. גמישות זו תתאפשר באמצעות שחרור החברה ממגבלות בירוקרטיות )כגון הסכמי
שכר, משא ומתן מול ספקים וכיו"ב( ומהליכים פרוצדוראליים ארוכים שאינם מתאימים לאופי
הפעילות.
פעילות על בסיס משק כספים סגור ותחת מסגרת תקציבית ברורה –
יצירת אחריות לניהול משק סגור לפעילויות, כדי להבטיח שההכנסות יכסו את ההוצאות,
תחת שיקולי עלות תועלת. פעילות במסגרת החברה מאפשרת גם גמישות בקביעת מחיר -
על בסיס כלכלי לשירותים הניתנים. המסגרת התקציבית מוגבלת ונמצאת תחת פיקוח
ובקרה מתמידים, תוך יכולת שליטה על הנתונים, בכל זמן.
התייעלות בניצול כ"א –
ניצול כ"א בחברה ייעשה על בסיס משק סגור, תוך התייעלות מרבית, ותשלומי שכר נאותים
בהתאם לשירותים הניתנים. כמו כן, תאפשר החברה גמישות בהעסקת כוח אדם וניוד
עובדים על בסיס חוזים אישיים המאפשרים גמישות בשכר ובמשך ההעסקה. יש לציין כי
במידה ויוחלט על הקמת חברה עירונית אזיי תוכן הסעיפים הקודמים טעון שינוי ועדכון
בהתאם.
.6 המטרה יצירת כלים שיאפשרו אכיפה לאורך זמן -
הכלים פעולה משתתפים
ואחריות לביצוע
התאמת חוקי העזר למדיניות ולתפיסה:
חניה איפה? מתי? האם בתשלום? –
שילוט איפה? סוג? הוראות מיוחדות –
שימור רחובות וחזית הרחוב איפה –
מותר להציב שולחנות וכסאות, סחורה?
רוכלות האם מותר? איפה? מתי? –
שמירת הסדר והניקיון
בחינת חוקי העזר לאור התפיסה שגובשה מינהל התפעול,
אגף הכספים, מול
הלשכה המשפטית
צו הארנונה התאמת הוראות הצו –
ותעריפי הארנונה למדיניות העירייה
הגדרת אזור מיוחד לעניין ארנונה לעסקים )מסחר
ותעסוקה( בצומת הרחובות של:
הרצל ושבי ציון + X מ' לכל כיוון
הרצל ושד' חיים שפירא+ X מ' לכל כיוון
לשקול הקמת "ועד רחוב" שיוקדש
לרחוב הרצל
אחריות על טיפול בהתחדשות, פיתוח ניקיון אחזקת
רחוב הרצל. מהווה ככתובת לבעלי העניין.
שיתוף פעולה מול בעלי העניין.
מפרטי חזיתות ואכיפת יישומם.
ביטחון ובטיחות המשתמשים במרחב הציבורי
קשרי חוץ חסויות וקשר עם גופים –
השתתפות בתהליך מיתוג ויצירת זהות לבידול
וייחודיות
השפעה על תמהיל העסקים הרצוי
חניה סידורים ושיפורים –
ייזום שיפור הנגישות והתנועה
ייזום אירועים ופעילויות למשיכת קהל
לווי וסיוע עסקי פרטני לשדרוג העסקים
בשיתוף עם מינהלי
העירייה ומינהלות
הרובעים.
תכנית הטמעה

55. עמוד 00 מתוך 91
המטרה הרביעית הינה יצירה ועיצוב של כלים מוניציפליים שיאפשרו את יישום המדיניות לאורך
.) זמן. ראשית, יש להתאים את חוקי העזר של העירייה לתפיסה שגובשה בתכנית )נספח 1
 כמו כן, צו הארנונה יכול להוות כלי תכנוני כלכלי שיסייע ביישום התפיסה. לצורך ייחוד -
רחוב הרצל עם הכנסת שימושים נוספים לתחומו, יש להתאים את צו הארנונה כך שיסייע
במשיכה ודחייה של שימושי קרקע רצויים ושאינם רצויים במתחם, ע"י דיפרנציאציה של
התעריפים למ"ר. כמו כן ניתן לייצר תכנית זמנית של הנחות בארנונה לצורך עידוד של
פתיחת עסקים לאורך מקטעים שיוגדרו, למשל: רצועת מסחר בצומת הרחובות הרצל ושבי
ציון, ובצומת הרחובות הרצל ושדרות שפירא. האחראים לעדכון צו הארנונה, במידת הצורך,
הינם מחלקת הכספים ומינהל התפעול, בשיתוף עם הלשכה המשפטית.
 כלי עיקרי לצורך יישום התכנית בשטח הינו מנגנון מבצע תחת פיקוח העירייה, שיוקדש
לטיפול ברחוב הרצל. מומלץ כי הועד יהיה בקשר שוטף עם מינהלות הרובעים הגובלות
ברחוב הרצל.
הועד יהיה אחראי לתיאום בין השחקנים השונים, יהווה כתובת לבעלי העניין, וייזום פעולות
פיתוח ופעילות שוטפת בתחומים שונים: פיתוח פיסי ואחזקה, יצירת מפרטי חזיתות ואכיפת
יישומם, קשר עם גורמי חוץ, שיפורי נגישות, ייזום אירועים ופעילויות למשיכת קהל, ליווי וסיוע
עסקי פרטני לשדרוג העסקים, קשר עם גורמים תחבורתיים לאורך הרחוב.
בכדי לקדם את הקמת "ועד הרחוב" מומלץ לדאוג למינוי בעל תפקיד ייעודי. לדעתנו, המנגנון
צריך לכלול משרת מתכלל בעלות שנתית הנאמדת בכ 222 אלף ש"ח, בנוסף לעובד -
אדמיניסטרטיבי בהיקף של חצי משרה, ע"י שימוש בתקנים קיימים בעירייה.
תכנית הטמעה

56. עמוד 06 מתוך 91
נספחים

57. עמוד 07 מתוך 91
נספחים
נספח א' סדרי העדיפויות של התושבים –
חיוורמ ימדיספמ ימהיהיש םיצור המיונישל םימסחדעיה להק)ךרע ךילע( תורידה ילעבריעל ץוחמ םיקסע ילעב**דרוולובביצקתתונוכשה יבשותהמשנ םע והשמב םיכוז - ריעה ללכםיבשותםדקתמ ינרדומ בוחרריעב םירחא םישיבכ לע סמוע תריציריעה יבשותםינוקייטהםייטרפ בכר ילעבדבוכמ תוינק זכרמו יתוברת םוקמתויופידע רדסהביבסה יבשות)םיבכר תוחפ( רעונו םידליתוריד ירכושריעה יעבורל םירבוחמש םירעשרוביצהםידבועש םישנאטקש - םירוהםיעבורה יבשותבוחרה סלפמב םייונב - םישדח םירוגמ יניינבתילכלכ תויאדכ רסוחדודשא לש ןונכתה תויושריתימדת יוניש - םיבשותםישנא לש שערקנע ןוינחדודשא תייריעתוסנכה - הייריעהריעב העונתה תמירזקטמניס)ריעל ץוחמ ,ריעה ךותמ( רויד ירפשמריווא םוהיזו שער תקספה)העונת( תוימורד תונוכשםילדגמ אלו םינבמםימזיםיקיתווה םיעברה יבשותריעב םירחא תומוקמב םיקסעםירוזמר אלל בוחרתרגובמ היסולכוא)םישדח הקוסעת תומוקמ( םיקסעומ**םישנאל הרדשהו - עקרקה תת סלפמב ועסי בכרה ילכםייטרפ םיבכר ילעבםיניילב**היסולכואה תובכש לכל םיקסע ליהמתםייקסע םימרוגםיריעצ"קורי" ןויבצםירייתםינלבקתובחר תוכרדמ)םידרח( תודחוימ תויסולכואםיינפוא יליבשםירידת היצח ירבעמםיעבורב םיירחסמה םיזכרמל תובורקו תורוקמ סובוטוא תונחת****םיעבורה ךותל םיישפוח םירבעמ***)עשפ תעינמ( לגר יכלוהל הרואתםיריעצ תוגוז - היסולכוא בוריע**םיקיתוה םיעבורה שודיחבוחרל הנופ םיניינבה תיזחדיחא בוציעתונוכשה ךותב םיוולנ יוליבו רחסמ ידקומבוחר טוהירםימו הללצה"לצרה 'חר" תבותכה תא לצרה לע םיניינבל קינעהלםירוזמר םוקמב תורכיכקיטוב ןולמ יתבםימ תוקרזמ ,יתביבס לוסיפבוחר תונמא ,יאנפו תוברת תוליעפתילמשח תבכר

58. עמוד 08 מתוך 91
נספח ב' עדכון והתאמה של חוקי העזר באשדוד –
עדכון והתאמת חוקי העזר של העירייה לקידום תהליך פיתוח רחוב הרצל
.1 פתיחת בתי עסק וסגירתם
1.1 מצב קיים
. לעיריית אשדוד חוק עזר פתיחת בתי עסק וסגירתם משנת 1976
התיקון האחרון בחוק בוצע בשנת 1981 . להלן עיקרי הוראות פתיחת וסגירת עסקים עפ"י החוק, לפי
סוגי עסקים:
"בתי עינוג ובתי אוכל"
פתיחה בימים שאינם ימי מנוחה פתיחה בימי מנוחה
בתי עסק כולל מספרות )לא כולל משרדים
ובתי מלאכה(
אין לפתוח בין 19:32 עד 0:22 בבוקר, ובימי ג'
מ 14:22 עד 0:22 למחרת. -
בתי אוכל וקיוסקים
לא יפעלו בין 24:22 ל: 0:22 למחרת.
בתי מרקחת
לא יפתחו בין 19:22 ל 6:22 למחרת -
שאר בתי העסק
אין לפתוח בין 19:32 עד 0:22 בבוקר
מותר לפתוח כל בית עסק עד שעה 21:22 ביום
חמישי בשבוע או ביום הקודם ליום מנוחה.
 בימי מנוחה לא יפתח אדם ולא ירשה בעל
לפתוח בית אוכל, בית עסק או בית עינוג.
 ביום כיפור ובליל תשעה באב מותר לפתוח
ללא הגשת אוכל או נגינה.
 בימי מנוחה אחרים, אין לפתוח מהתחלת
יום המנוחה עד שעה 22.22 ובין השעות
9.22 ובין 17.22 , לצורך מכירה והגשה של
אוכל או משקה בין כתלי בית האוכל.
 ניתן לפתוח בית עינוג לצורך פעולות
תרבות, חינוך וספורט.
1.2 עדכון החוק
על העירייה לגבש מדיניות המתייחסת לשעות וימי פתיחת עסקים, ולאחריה לפעול לעדכון
חוק העזר באופן שיתאים למדיניות המגובשת.
בין היתר, יש להתייחס לנקודות הבאות:
 בחינת שעות הפעילות הרצויות של העסקים ברחוב, לפי סוגי העסקים.
 בחינת הרחבת ימי הפעילות של העסקים ברחוב, לפי סוגי עסקים.
 האם מעוניינים בהרחבת שעות הפעילות בימי שלישי אחר הצהריים?
 האם קיימים מקטעים לאורך הרחוב )צמתים ראשיים(, בהם מעוניינים להחליט על
שינויים כאמור, בעוד במקטעים אחרים לא יבוצעו שינויים בשעות וימי הפעילות?
.2 העמדת רכב וחנייתו
2.1 מצב קיים
. לעיריית אשדוד חוק עזר להעמדת רכב וחנייתו משנת 1991
התיקון האחרון בחוק בוצע בשנת 2226 וכלל מספר עדכונים.
החוק קובע הוראות לעניין חניה, בין היתר:
 הוראות על חניה במקום חניה מוסדר
 חניה לתושבי אזור חניה במקום חניה מוסדר
 הוראות על איסור חניה במקומות בהם החוק אוסר זאת
 הוראות על חניה על המדרכה
 הוראות על חנית אוטובוסים ומוניות
 קביעת אגרת הסדר חניה