חוברת סדנא 1 מכון ראשי ערים

מכון ראשי ערים
לעירוניות מתחדשת בישראל
I
צפת, 1-3 יוני 2010
Israeli Mayors' Institute
on City Renewal
I
Zefat, 1-3 June 2010

על הסדנא הראשונה
במהלך השנים כאדריכל הבנתי כי לראש העיר משקל חשוב בהחלטות בתכנון העירוני, ידעתי כי
ראשי הערים במקביל עוסקים רבות בקידום נושאים כמו כלכלה חינוך חברה ותחבורה.
רק בשנים האחרונות כשנחשפתי לאפשרויות נוספות ולדרכי מחשבה אחרות המתגבשות בעולם,
התחזקה בי המחשבה וההבנה בקשר הבלתי אמצעי וההכרחי שבשילוב של החלטות בתכנון עירוני
והחלטות בנושאים העירוניים האחרים כדרך הנכונה להצלחה ושגשוג של העיר.
ראש העיר הוא האיש המחזיק את כל הקלפים בידיו, לו היכולת לקבל החלטות שלהן תהיינה
השלכות על ההצלחה או הכשלון של העיר, לכן בידו הזכות ואולי החובה להבין את המשמעויות של
התכנון על ההצלחה של העיר, להיות מודע לתפקידו כמעצב העיר וכאיש שמשאיר אחריו מורשת
בנויה שתקבע את גורל העיר לשנים רבות.
מטרת פרוייקט מכון ראשי ערים בישראל, אשר קם ביוזמת מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת
בישראל, לתת כלים ולהעביר לראשי הערים בישראל ידע בנושאים הקשורים בתכנון עירוני אשר
יסייעו לכם כמעצבי העיר לקבל החלטות שיובילו להצלחה ולשגשוג, ואולי גם לשנות דרכי מחשבה
וסדרי עדיפויות עלפיהן פעלתם עד כה.
אין אלו מילים גבוהות וריקות מתוכן, הסדנא שהיא פרוייקט חדשני בישראל מבוססת על הצלחה בת
25 שנה ברצות הברית ושינויים שניתן לראות אותם בשטח ולמדוד את הצלחתם בערים רבות
שראשי הערים שלהן השתתפו בפרוייקט.
יש קסם מיוחד והתרגשות של הרפתקאה בפעם הראשונה, הסדנא הראשונה המתקיימת בצפת היא
כזאת עבורי, אתם ראשי הערים המשתתפים הנכם חלוצים מבין ראשי ערים רבים אחרים. אני
משוכנע שבעקבותיכם יבואו רבים וטובים. לכם כמובן עומדת זכות הראשונים, זכות גדולה מאד
וחשובה ועל כך אני מוקיר תודה.
תודה לאנשים שהאמינו בפרוייקט כשהיה רק רעיון ובזכותם המכון קרם עור וגידים, תודה לכל אלו
בצוות המוביל שליוו אותנו ועזרו לגבש את המכון והסדנא, תודה לצוות הנפלא של מרחב שעבד
מסביב לשעון כדי להביא אותנו עד לכאן.
בסדנא הראשונה משתתפים 7 ראשי ערים המייצגים מגוון רחב ומעניין של הערים בישראל הן בגודל
האוכלוסיה, במיקומן הגיאוגרפי, בשוני התרבותי הדתי והחברתי שלהן. כל ראש עיר יציג אתגרים
לצוות ולראשי הערים האחרות בפרוייקטים שמצאו לנכון לשתף אותנו בהם. הפרוייקטים משקפים
אתגרים עירוניים בתחומים שונים של מגורים, תעסוקה, מסחר, שטחים פתוחים תחבורה ותנועה
בעיר.
בין הדיונים בפרוייקטים תנתנה הרצאות קצרות ע"י חברי הצוות בתחומים של פיתוח כלכלה מקומית,
תנועה, תהליכי תכנון משתפים ותפיסה עירונית מקיימת כהשלמה וכניסיון לפתוח את הדיון בנושאים
העירוניים בכיוונים חדשים לא שגרתיים. אני תקווה שבעקבות כך נעצור כולנו ונחשוב מה אנחנו
יכולים רוצים ועושים למחרת הסדנא כל אחד בעיר שלו כל אחד במשרד שלו, במקום בו העשיה
קובעת.
אני מאחל לכולנו סדנא מרתקת, מעוררת מחשבה ותיאבון למעשה עירוני אמיץ אחריה !!
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, יוני 2010
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, June 2010
דרור גרשון

Final Agenda לוח זמנים
יום שלישי 1 ביוני 2010
15:00 הגעה למלון והתארגנות בחדרים
15:30 יציאה מאורגנת לסיור מודרך בעיר צפת ומפגש עם ראש העיר מר אילן שוחט
17:45 חזרה מאורגנת מהעיר למלון
18:30 התכנסות + קוקטייל ליד הבריכה
19:00 ארוחת ערב חגיגית ליד הבריכה בהשתתפות אורחים מוזמנים.
בחסות החברה לאוטומציה.
19:45 ברכות ודברי פתיחה
CNU הרצאת אורח – מר ג'ון נורקוויסט , מנכ"ל ונשיא

יום רביעי 2 ביוני 2010
07:00 ארוחת בוקר – 08:30
08:30 פתיחה רשמית של הסדנא , הצגת המשתתפים ודרך העבודה – 09:00
09:00 הרצאה, דרור גרשון – 09:20
09:20 התחדשות עירונית - שכונת מגדל, – 11:00
הצגה ודיון מר בני וקנין ראש העיר אשקלון
11:00 הפסקת קפה – 11:20
11:20 שדרה ירוקה בעיר - פיתוח שד' בן גוריון, – 13:00
הצגה ודיון מר אלי דוקורסקי ראש העיר קריית ביאליק
13:00 הרצאה, נחמן שלף – 14:00
14:00 ארוחת צהריים – 14:40
14:40 תחבורה ציבורית עירונית ושיפור התשתיות ברחובות העיר, – 16:20
הצגה ודיון הרב יעקב אשר ראש העיר בני ברק.
16:20 הפסקת קפה – 16:40
16:40 צילום קבוצתי ליד הבריכה – 16:50
16:50 הרצאה – אדריכל ניל פייטון – 17:20
, 17:20 פיתוח מסחר צמוד דרך כביש 31 – 19:00
הצגה ודיון דר' מוחמד אל -נבארי ראש המועצה המקומית חורה.
19:30 ארוחת ערב ו...

יום חמישי 3 יוני 2010
07:00 ארוחת בוקר – 08:30
08:30 הרצאה – הלל שוקן – 09:00
09:00 שיקום והחייאת העיר העתיקה, – 10:40
הצגה ודיון מר ראמז גריסי ראש העיר נצרת.
10:40 הפסקת קפה – 11:00
11:00 הרצאה - רחובות בערים – 11:40
11:40 פיתוח נחל עקרון וחיבור בין שכונות, – 13:20
הצגה ודיון מר מאיר דהן ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה.
13:20 ארוחת צהריים – 14:00
14:00 הרצאה – עירית סולסי – 14:30
14:30 פיתוח הרצועה השלישית , עתודות הקרקע במזרח העיר, – 16:10
הצגה ודיון מר יוסי ברודני ראש העיר גבעת שמואל.
16:10 הפסקת קפה – 16:30
16:30 טקס סיום , סיכומים – 18:00

מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל
MIU – Movement for Israeli Urbanism
שיפור איכות החיים העירונית בישראל.
פיתוח סביבה עירונית הומאנית משגשגת ובת- קיימא.
www.miu.org.il
אנו שואפים לשפר את איכות החיים העירונית בישראל ולקדם באופן
פעיל פיתוח סביבה עירונית הומאנית משגשגת ובת קיימא.
אנו מאמינים כי ניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום:
תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים 
פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא 
תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין 
מי אנחנו?
מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה המונה כיום
יותר מ 500- חברים מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי ועמותות וארגונים אחרים. חברי
העמותה: מתכנני-ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהילתיים,
כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי -דין,
שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל.
ממררחחבב הינה חלק מקהילת הארגונים המקדמים איכות סביבה בישראל ויחד עם זאת
ממררחחבב הוא הארגון היחיד בישראל המתמקד בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועל
לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת השינוי. ממררחחבב פועלת מתוך גישת
תכנון כוללנית המתייחסת להיבטים הפיזיים, הכלכליים והחברתיים של החיים העירוניים
על מנת להשיג שינוי בר קיימא.
האתגר
מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל חיה בסביבה עירונית. נגועה בהזנחה של מרכזי הערים,
פרבור מיותר, תכנון המוביל לקיטוב כלכלי וחברתי, בזבוז משאבים ופגיעה בערכי טבע.
החזון
לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל, תוך השתלבות במאמץ קיימות עולמי. ממררחחבב
מקדמת איכות חיים עירונית המבוססת על סביבה עירונית קומפקטית ורבת שימושים,
המבוססת על תחבורה ציבורית, מאפשרת גישה נוחה לצרכי היום יום, עושה שימוש
יעיל בקרקע, תשתיות ובניינים ומתוכננת מתוך כבוד לקהילה, לתרבות, לאקלים ולנוף
המקומיים.
אנו רואים את העיר כסביבה רבת חשיבות המספקת לאנשים הזדמנויות
למימוש הפוטנציאל הגלום בהם.
המטרות
מטרתנו לעודד קיום סביבה עירונית קומפקטית, תוססת המספקת שפע הזדמנויות
ושימושים ועושה שימוש בחלל הציבורי כמנוף ובסיס לחיי קהילה,באמצעות:
שינוי מדיניות ציבורית בנושא תכנון עירוני 
שינוי תהליכי תכנון עירוני 
יצירת מודעות, פיתוח והטמעת ידע 
האוכלוסיות אליהן אנו פונים
בעלי עניין בתחום התכנון העירוני אנשי מקצוע במגזר הפרטי והציבורי, יזמים, בעלי 
קרקעות, עמותת וארגונים, בעלי עסקים ותושבים המושפעים מההחלטות
מקבלי החלטות בתחום המדיניות עובדי רשויות מקומיות, ראשי מחלקות במשרדי 
ממשלה, מתכננים בועדות המחוזיות ובמשרדי ממשלה
אקדמיה סטודנטים, חברי סגל וחוקרים 
הקהל הרחב 
הועד המנהל
עירית סולסי, יו"ר מייסדת
אדריכלית ומתכננת ערים, שותפה במשרד
עירית ודרור אדריכלים ומתכנני ערים
ד"ר יודן רופא, מייסד
אדריכל ומתכנן ערים, עובד וחוקר ביחידה
לאדריכלות ותכנון ערים במדבר, שדה בוקר
פרופסור הלל שוקן, מייסד
אדריכל, מרצה בבית הספר לאדריכלות,
אוניברסיטת תל אביב
אילן קליגר
PGL יועץ תנועה, מנהל פרויקטים בחברת
משה אדם
אדריכל, מרצה בפקולטה לאדריכלות בטכניון
עפר לרנר
מתכנן ערים , המרכז לעיר ולאזור טכניון
עודד קוטוק
אדריכל שותף במשרד אדריכלים
מנכ"ל
דרור גרשון , מייסד
אדריכל ומתכנן ערים, שותף במשרד
עירית ודרור אדריכלים ומתכנני ערים

להצטרף לדרך לתרום למען הערים לקחת חלק פעיל למידע נוסף
www.miu.org.il 0523488714 - דניאל – 03-6041378 דרור
פרוייקטים:
פיתוח מודלים בהתחדשות עירונית במרכזי ערים ובשכונות הותיקות בתהליך משתף עם בעלי העניין. 
המטרה: להשתמש בכלים, שנחקרו ונלמדו ע"י חברי מרחב לצורך תכנון וקידום הסביבה העירונית
בצורה משתפת ודמוקרטית :
1. מכון ראשי ערים לעירוניות: מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית
בת -קיימא ופיתוח כלכלה מקומית באמצעות סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב
תחומי וראשי ערים מהעולם. בשנת 2010 יתקיימו שתי סדנאות.
2. המעבדה להעצמה עירונית: מעבדת מתכננים רב תחומית המפתחת מודלים עירוניים במתחמים
קיימים במטרה למצוא כלים לציפוף עירוני, פתרונות תנועה ותחבורה תואמים, חיזוק הכלכלה
המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה
3. קריית שמונה:, התחדשות המרכז המסחרי הוותיק בעיר, בהמשך ליוזמה של מרחב שהחלה
בשנת 2007 בחר בפרוייקט משרד הבינוי והשיכון כמחולל שינוי וישקיע 15 מליון ש"ח בביצועו
בשלש שנים הקרובות. לפרוייקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפנים בהשקעה של 10 מליון
ש"ח נוספים. מרחב תמשיך ותלווה את הפרוייקט ותנהל את התכנון לביצוע.
4. ואדי ניסנאס בחיפה: יצירת מרחב הומאני לתושבי השכונה תוך שימור אופיה 2008 -
5. עין הים בחיפה: טיפול בשטחים הפתוחים בשכונה – הושלם ב 2007 -
6. הדר הכרמל בחיפה: תכנון פרוייקטים בשכונה בשיתוף נוער ותושבים התקיים ברציפות במהלך
2007/2008
כנסים:
כנס בינלאומי בת ים 2008 "בשבחי הצפיפות" בשני ימי הכנס, נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומן 
בנושא צפיפות והעצמה עירונית ע"י מרצים מהארץ ומחו"ל. במהלך הכנס התקיימה תחרות סטודנטים
ארצית של פרויקטים ברחבי העיר.
כנס בינלאומי חיפה נובמבר 2006 "מעשה עירוני" כנס בן שלשה ימים אשר שילב הרצאות של חברי 
מרחב והרצאות מהארץ ומחו"ל בנושאי "כלים לעירוניות מתחדשת", במקביל התקיימו ארבע סדנאות
תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין. אחת בנושא אסטרטגיה לחיפה ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי
העיר.
כנס בינלאומי באר שבע דצמבר 2005 "רנסאנס עירוני בישראל" בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות 
של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושא עירוניות מתחדשת. נערכו סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין
בשלוש שכונות בעיר וסיורים בבאר שבע.
צוותי חשיבה:
ארגז הכלים לעירוניות ישראלית" – בניית סט של הנחיות, דוגמאות, מקרי בוחן, פרטים, תכניות, " 
חתכים והסברים מפורטים במטרה ליישם את עקרונות אמנת מרחב בישראל.
ימי עיון – ימי עיון בנושא עירוניות מתחדשת בישראל למתכננים במשרדי ממשלה ורשויות מקומיות. 
עירבול" – סטודיו לעירוניות לצעירים, אדריכלים, מוכשרים, אומנים, חתרנים, מעצבים, יצירתיים. חברי " 
הקבוצה השתתפו בביאנלה הראשונה בבת ים שהתקיימה בשנת 2006
תערוכות:
תערוכת עבודות "דאגה אורבנית"– תל -אביב יפו, מאי 2005 . בתערוכה הוצגו עבודות תכנון של 
אדריכלים, מתכננים וסטודנטים בתכנון אורבני בישראל התואם את חזונה של עמותת מרחב.
תערוכת "הרחובות שלנו" – מתחם רדינג תל-אביב יפו, יולי 2006 . בתערוכה הוצגה לראשונה "אמנת 
מרחב" כפי שנכתבה ע"י חבריה והוצגו עבודות תכנון של אדריכלים, מתכננים וסטודנטים בתכנון רחובות
בישראל, התואמים את אמנת מרחב.
שיתופי פעולה:
שיתופי פעולה עם גופי תכנון ממשלתיים ורשויות מקומיות: המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי 
והשיכון, משרד הפנים מינהל התכנון, המרכז לשלטון מקומי, איגוד מהנדסי הערים ורשויות מקומיות בהן
נערכו הפעילויות של מרחב.
,IVN , שיתופי פעולה עם ארגונים סביבתיים וחברתיים: חיים וסביבה ארגון הגג לארגונים הסביבתיים 
שתיל, תחבורה היום ומחר, ישראל בשביל אופניים, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.
כנסים משותפים : כנס סכנין לחדשנות תכנונית בישובים הערביים, כנס משותף עם עמותת שכנים 
המתקיים בסכנין בגליל באפריל 2010

Host City העיר המארחת
אוכלוסיה – 28,400
שטח שיפוט – 29,249 דונם
גידול אוכלוסיה שנתי – 1.1%
צפיפות אוכלוסיה – 971 תושבים לקמ"ר
דרוג חברתי כלכלי – 4 מתוך 10
ברובע העתיק של צפת סמטאות קסומות, מרצפות שעשבים מבצבצים מתחתן, סורגי מתכת
מעוקלים בחלונות, בתי אבן מגובבים, פנסי רחוב סחופי רוח. המיית לימוד תורה עולה מן הישיבות
ומבתי הכנסת הנושנים, ומתערבבת בהמולת קולות המטיילים ובקריאות ילדים המשחקים
ברחובות. חסידים ומתנגדים מתחככים בחובשי כיפות סרוגות וחילונים גמורים.
זו העיר היחידה בעולם שבה "זקני צפת" אינו מושג מופשט, כי אם אנשים בשר ודם היושבים
בכבדות על המרפסת וצופים אל הרחוב בחיוך מקומט וצופן סוד. ממתינים, אולי למשיח שיבוא דרך
אותה סמטה צרה שברחוב בר יוחאי, ואולי סתם, לעוד יום שיעבור. עיר קשה, למודת אסונות,
כיבושים וסבל, אך גם זוהר, פריחה ועדנה. עיר של בתי כנסת ובוסתני פרי, של מבצר צלבני,
מסגדים ממלוכיים ומעיין רדום, של בית עלמין צופן סודות ושל תהלוכות חוגגים בדרך למירון. זו עיר
שבה, אם מקשיבים, שומעים עדיין את קולו של רבי יוסף קארו המדבר עם מלאכים, עיר
שבסמטאותיה זוהר אורם של עמודי האש ההולכים לפני מיטתו של רבי משה קורדוברו. כאן
מהדהדים צעדי האר"י וגוריו היורדים לקבל את השבת ב"שדה התפוחים הקדושים", וכאן משוטטים
אמנים באוויר הקריר, כמו בתוך ציור, קשובים למשב הרוח ולטפטוף הגשם, בעוד קול כינור של
כלייזמרים מתנגן בסמטאות. זו היא עיר שצלקות מלחמת העצמאות ניכרות באבניה ובנשמתה
אפילו כעבור שני דורות, עיר של חולין ושל קודש. עיר הצועדת בהיסוס את צעדיה הראשונים במאה
העשרים ואחת עם מדרחוב ובתי מסחר, עם בתי מלון וצימרים, עם תעשייה ותיירות, בתי ספר ובית
חולים מודרני.
ובכל זאת, מי שמבקש, ימצא בה ללא קושי את שורשיה הקסומים. כאן הוא יעמוד, משתאה, אל
מול חיזיון של מקום הלכוד בזמן, חבוק בינות להרים כחולים ומרחבי גליל ירוקי עד.

Host City העיר המארחת
עם השנים קמו שכונות חדשות במרחבים הסובבים את העתיק ואת קריית -האמנים: מדרום לגרעין
היישוב העתיק הוקמו שכונות "דרום", "שקמה", "הדר" ו"בנה ביתך" ממערב ומדרום-מערב, קריית
חסידי ברסלב שנבנתה בשנות השבעים על שרידי הרובע היהודי העתיק של צפת, שכונות "מאור
חיים", "גני הדר" ו"עופר" (בה מתגוררים בעיקר עולים מאתיופיה, מחבר העמים ובה גם קריה
חרדית), ולמרגלותיהן אזור תעשייה חדש. לצידה של קריית שרה הוותיקה נוספו על הר כנען ממזרח
ומצפון - מזרח לצפת שכונות "מרום כנען", "בן גוריון", "קריית חב"ד, שכונת "רמת רזים" המחולקת
ל"רמת מנחם בגין" (בדרום) ו"שכונת יצחק רבין" (בצפון) ושכונת הווילות "נווה אורנים".
בית החולים "זיו" הממוקם בצפת משרת את כל אזור הצפון ובית הספר לרפואה שעל הקמתו
. החליטה הממשלה, קורם עור וגידים וצפוי לפתוח את שעריו בשנת הלימודים 2011
בעיר פועלת המכללה האקדמית של צפת שהיא שלוחה של אוניברסיטת בר -אילן.
בהיותה מרכז נפה במחוז הצפון היא מאכלסת משרדי ממשלה רבים, לצד מפקדות צבאיות
הממוקמות בסמוך.
הנוף המרהיב הנשקף מצפת, סמטאות העיר העתיקה הקסומה ואתריה ההיסטוריים הביאו אליה
כבר בשנות החמישים אמנים ויוצרים, ושמעה של העיר יצא למרחוק כעיר האמנים אליה עלו לרגל
רבים. עובדה זו לצד חשיבותה ההיסטורית של העיר משכו אליה בשנות השישים והשבעים מבקרים
רבים שבאו ליהנות מאויר ההרים הקריר והצלול, מן השקט, מן החוויה התרבותית וההיסטורית ומן
הטבע הגלילי. כך נבנה דימויה של צפת כעיר אמנות ותיירות (יצוין כי כבר בתקופת המנדט עשתה
העיר את צעדיה הראשונים בכיוון התיירותי).
עם השנים נפגע מעמדה של צפת מבחינה זו בשל מיעוט השקעות עירוניות וממלכתיות בתשתית
התיירותית, מעבר מרכז הכובד של העשייה האמנותית למרכז הארץ, עזיבתם או פטירתם של אמנים
חשובים רבים מדור המייסדים, התפוררותה הפיסית המתמשכת של העיר העתיקה, התפתחותם של
מוקדי תיירות מתחרים ומשגשגים ברחבי הארץ והתפתחותה של התיירות לחוץ לארץ, בייחוד משנות
השמונים של המאה העשרים ואילך.
כיום, צפת מתחדשת בשורה של פרויקטים. אחרי שנים של שקיעה חזרה התקווה לעיר. צפת נכללת
בין עשר הערים שנקבעו ע"י הממשלה לטיפול נקודתי, דבר שיחולל שנוי ברובע העתיק בקריית
האומנים, פסגת המצודה ושקום שכונות .

RESOURCE TEAM קבוצת המומחים

Resource Team קבוצת המומחים
ג'ון נורקוויסט, נשיא ומנכ"ל הקונגרס לניו אורבניזם
John Norquist, President and CEO, CNU
John Norquist, former Mayor of Milwaukee, is the President and CEO of the Congress for
New Urbanism. Under his leadership, Milwaukee experienced a decline in poverty, saw a
boom in new downtown housing, and became a leading center of education and welfare
reform. Norquist oversaw a revision of the city’s zoning code and reoriented development
around walk able streets and public amenities such as the city’s 3.1-mile River walk. He drew
widespread recognition for arranging the removal of a .8 mile stretch of elevated freeway,
clearing the way for an anticipated $500 million in infill development in the heart of
Milwaukee
In naming Milwaukee America’s Most-Underrated City in 2001, the Utne Reader said
Norquist “understands what makes cities work as well as anyone in America.” Governing
magazine named him a Public Official of the Year in 1998.
At CNU, Norquist works with top urban experts to advance New Urbanism as a powerful
force working to revitalize cities and towns and make mixed-use, walk able communities
successful in today’s marketplace.
Norquist is the author of The Wealth of Cities, now in its third printing. He has taught courses
in urban policy and urban planning at the University of Chicago, Marquette University, and
the University of Wisconsin-Milwaukee School of Architecture and Urban Planning.
Norquist earned his undergraduate and master's degrees from the University of Wisconsin.
He represented Milwaukee's south and west sides in the Wisconsin Legislature. He has
served on the Amtrak Reform Council. He is married to Susan Mudd. They have two
children, Benjamin and Katherine.

ניל פייטון, אדריכל
Neal I. Payton, Architect
Neal I. Payton, AIA, is a Senior Principal at Torti Gallas and Partners, Inc., where he created,
opened and directs the West Coast office in Downtown Los Angeles. Tort Gallas is an
international architecture and urban design firm dedicated to the principles of New Urbanism.
Neal’s projects extend from Istanbul, Turkey, to metropolitan Washington, DC through central
Texas, to southern California and Hawaii. Currently he is working on the urban design for the
Los Angeles Metro’s Westside extension of its subway, as well as a form-based code for
Honolulu, as well as several Transit Oriented Development projects in Utah and Texas.
Before coming to California, he directed Torti Gallas’ Urban Design efforts in their Silver
Spring, Maryland office. His work centered on Urban Design and Town Planning at a variety
of scales including inner city revitalization, inner suburban infill and refill, transit oriented
development in emerging development areas as well as regional plans for counties and
metropolitan areas. His client base includes municipal and state governments, transit
agencies, the U.S. military, and private sector developers.
Neal’s work for Torti Gallas has been the recipient of many awards including three “Charter
Awards,” from the Congress of the New Urbanism and two national awards for Regional and
Urban Design from the American Institute of Architects, including one for commercial corridor
planning in Charlottesville, Virginia and another for mixed-use neighborhood planning and
design on a U.S. military installation. He is a frequent speaker at conferences of the Urban
Land Institute, the Congress for the New Urbanism, and the International Builder’s Show
among others including the Movement for Israeli Urbanism’s inaugural conference in Be’er
Sheva, and its inaugural charrette in Kiryat Shmona.
Prior to joining Torti Gallas, Mr. Payton served as a professor of architecture and urban
design at a number of universities including The University of Virginia, Washington University
in St. Louis, Rice University and The Catholic University of America in Washington, DC.
During this time, with funding from the Graham Foundation, he published the article, “The
Machine in the Garden City: Patrick Geddes’ Plan for Tel Aviv,” which appeared in the
anthology The New City, Volume 3. He has a Bachelor of Architecture degree from Carnegie
Mellon University and a Master of Architecture from Syracuse University. In 2002, he was
named a Knight Fellow in Community Building at the University of Miami.

פרופסור הלל שוקן, אדריכל
Prof. Hillel Schocken, Architect
הלל שוקן עומד בראשו של משרד שוקן אדריכלים בע"מ מאז היווסדו בשנת 1978 . בהנהגתו תוכננו במשרד
פרויקטים במגוון רחב של תחומי תכנון, שימושים וטיפוסי בניינים מתכנון עירוני, בנייני ציבור, מוזיאונים, מבני
חינוך, הארחה, משרדים ותעשייה. המשרד גם פעיל בתחום השימור ועבודתו זכתה וזוכה להערכה בקרב
אנשי מקצוע, נציגי רשויות ולקוחות.
בין השנים 1982 ל 1987- שימש שוקן, במקביל לעבודתו במשרדו הפרטי, כאדריכל ראשי של הקרן לירושלים
ובמסגרת זו ניהל תכנונם של פרויקטים ציבוריים רבים והיה חבר הנהלתו של המוזיאון לתולדות ירושלים
במגדל דוד.
שוקן שימש כשופט בתחרות פרס עזריאלי לתכנון עירוני של המועצה לארץ ישראל יפה, חבר הועדה
המקצועית של פרס "אמת" לאמנויות מדעים ותרבות בחסות משרד ראש הממשלה, שופט בתחרות מרכז הוד
השרון וחבר ועדת השיפוט לפרס לנדאו ללימודים עירוניים מטעם מפעל הפיס ועוד.
במקביל משמש שוקן כפרופסור בבית ספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו בין
. השנים 2004 ו 2008-
שוקן הוא ממייסדי עמותת "מרחב", העמותה לעירוניות מתחדשת בישראל וחבר הנהלתה.

מרק רנדר, יועץ ומתכנן תחבורה
Marc Render, Master Of Urban and Regional Planning
אמאב תחבורה – החל מ 1990 -
שותף בחברת אמאב תחבורה העוסקת בתכנון תחבורה ותנועה, כבישים ותשתיות.
יועץ תחבורה עצמאי – החל מ 1990 -
תכנית אב לתחבורה ירושלים רבה (עיריית ירושלים/משרד התחבורה); "אגד" מרחב ירושלים; דותן
(תכנון עתידי/"דן") וקבלנות משנית לפרויקטים של תכנון מתארי והסדרי תנועה ברמת גן ותל אביב.
מדידת השפעות תחבורתיות; תחזיות תנועה; הסדרי תנועה וחניה; מודלים במחשב לסימולציות
התנועה; עיצוב, פיקוח וניתוח סקרי תנועה ותחבורה למיניהם; תכנון ושילוב מערכות כבישים
ולתחבורה ציבורית בפיתוח העירוני ותחומים אחרים.
סגן מנהל תכנית אב לתחבורה, ירושלים רבה 1/1990 - 4/1979 -
ניהול צוות של 9-11 אנשים רב מקצועיים שהתעסקו בתכנון ובחינת מערכות תחבורה עתידיות
לאזור ירושלים, בשני תחומים עיקריים: פיתוח פתרונות פונקציונלים למערכת הכבישים ותחבורה
ציבורית במטרופולין; מדיניות חניה; מערכת כבישים עורקיים לצפון ירושלים ופתרון צומת "שער
מזרח"; מערכת כבישים לשכונת "פסגת זאב" ועוד.
עיריית פאסייק ניו ג'רסי 11/1978 - 9/1976 - (OECD) מנהל המשרד לפיתוח כלכלי
ניהול צוות של 5 איש המופקד על מציאת פתרונות לפיתוח כלכלי של עיר לווין של ניו יורק.
השכלה
אונ' רטזרז, ניו ברנסויק, ניו ג'רסי M.C.R.P 6/1976 - תואר שני, תכנון אורבני ומרחבי 9/1974
(ארה"ב).
( A.I.C.P) פרס סטודנט מצטיין מאיגוד מתכנני ערים של ארה"ב
בסוציולוגיה, וושינגטון, אוניברסיטת סנט לואיס, מיזורי BA 1/1974 - תואר ראשון 9/1970
(ארה"ב). פרס הדיקן.
השתלמויות מקצועיות
קורס תכנון תחבורה ציבורית, ד"ר אבישי צדר, טכניון.
קורס מרוכז שנערך לאנשי מקצוע, להקניית מושגים ואפליקציות
חדישות בתכנון תחבורה ציבורית בארץ ובחו"ל.
תכנון תחבורה בבודפשט, הונגריה
במשך שישה חודשים, מחקר בשיטות תכנון והפעלת תחבורה ציבורית
ם

יליד ארה"ב 1962 , תושב כפר האורנים
דיויד סוקט, אדריכל
David Soket, Architect
בהצטיינות בטכניון. Bachelor of Architecture 1990 : סיום לימודי תואר
1995 : תפקיד מתכנן מחוז י-ם במשרד הבינוי והשיכון – 2001
במקביל לתפקיד - כהונה כחבר ועדה מחוזית לתכנון ובניה ירושלים ומ"מ נציג שר השיכון במועצה
הארצית לתכנון ובניה.
התפקיד כרוך בגיבוש מדיניות תכנונית וביצירת מלאי זמין למגורים ברחבי המחוז החולש על פני 12
ערים ושלוש ועדות מחוזיות לתכנון ובניה .
תקופת הכהונה אופיינה בגאות בביקוש לדיור שנוצר בעקבות גל העלייה של תחילת העשור . במהלך
התקופה הובאו למתן תוקף תכניות מפורטות בהיקף כולל של למעלה מ 30,000 - יח"ד ,בוצעו
תשתיות ועבודות פיתוח בשכונות מגורים והוקמו מבני ציבור ,מבני דיור מוגן לקשישים ובניני דיור
להשכרה בעלות כוללת של כ 250 - מיליון ₪ לשנה .
2001-2007 : מהנדס העיר הרצלייה
תפקיד הכרוך בהפעלת כ 90- עובדי אגף הנדסה ותקציב שנתי של למעלה מ 110- מילוין ש"ח לביצוע
עבודות תכנון תשתית ובינוי .
מהנדס העיר אחראי על 11 מחלקות האגף ובכלל זה על תכנון וביצוע מבני ציבור ,גנים ציבוריים
,פיתוח ותשתית עירונית . הפעלת מכון טהור השופכין ומפעלי אספקת מים מקידוחים עירוניים (מדובר
על התקופה שלפני הקמת תאגידי המים העירוניים ) .
במקביל מוטלת על מהנדס העיר האחריות הסטטוטורית בתחום התכנון האורבאני ,רישוי הבניה ,
פיקוח על הבניה ,הטיפול במבנים מסוכנים והיטלי השבחה .מדיניות עיריית הרצלייה היא ייחודית בכך
שהתכנון האורבאני , של המלאי יוצא הדופן של קרקעות לא מבונות שבתחומה , מקודם רובו ככולו
ישירות על ידי אגף הנדסה ובמסגרת זו אושרו תכניות מפורטות למגורים ולתעסוקה על קרקעות ,
בריבוי בעלים פרטיים, בהיקף מצטבר של מספר אלפי יחידות דיור ומספר מאות אלפי מ"ר תעסוקה .
סוף 2007 ואילך: תפקיד סמנכ"ל תכנון וחבר הנהלה בחברת אפריקה ישראל מגורים בע"מ
החברה מתמקדת בקידום מתחמים גדולים למגורים בקונספט של הקמת שכונה בשלמותה על כל
מרכיביה לרבות הפיתוח הציבורי ( תחת המותג "שכונות הסביונים" ) ובהקמת פרויקטי מגורי יוקרה
בליבת אזור הביקוש. במקביל ,החברה קיבלה החלטה אסטרטגית להוות גורם מוביל בתחום
ההתחדשות העירונית מתוך ההכרה שמדובר באחד הפתרונות האורבאניים הנכונים והראויים ביותר
למרקמים עירוניים שהתיישנו .

עירית סולסי, אדריכלית מתכננת ערים, יו"ר מרחב
Irit Solsi, Architect Urban Planner, MIU chair
השכלה
1984 תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניון, חיפה
קורסים ופרויקט בתכנון עירוני U.C. Berkley - 1982 שנת לימודים נוספת ב
תהליכי תכנון משתפים - "Charrette" הנחייה וניהול University of Miami - ב NCI - 2006 קורס של ה
בשיתוף ציבור ובעלי עניין.
2007 קורס של "שתיל" בגיוס משאבים לעמותות
ניסיון מקצועי
1984-1986 אדריכלית במשרד נחום וריטה דונסקי אדריכלים ומתכנני ערים.
1987 - היום שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים .
תכנון אדריכלי של מבנים מסחריים, מבני ציבור ובניה רוויה למגורים. תכניות אב, תכניות מתאר
תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב עירוניים - תב"ע.
תכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים - תל אביב, רחובות, גדרה, חדרה, בנימינה, נתניה, באר
שבע, אור יהודה והרצלייה.
1994-1996 ראש צוות תכנון – צוות דרום, לשכת התכנון-מחוז מרכז, משרד הפנים.
1996-1999 מ.מ. מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית, מחוז מרכז.
1999-2001 אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה.
עבודה מקצועית התנדבותית
2004 - היום מייסדת עמותה מקצועית "מרחב- התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל"
יו"ר הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבים.
במסגרת העמותה:
CEU- , מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של: איגוד המתכננים, מרחב, עמותת האדריכלים
בבריטניה, עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד. CEU - Leeds גרמניה ו Berlin
מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א, טכניון חיפה והמכללה באריאל
ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית.
שותפה לבניית 3 כנסים גדולים בהם השתתפו 400 -300 איש כולל בחירת התכנים, השיווק
והלוגיסטיקה.
ניהול והנחיית סדנאות עבודה עם ציבור רחב בשניים מהכנסים הנ"ל
ניהול סדנאות מקצועיות עם ציבור מתכננים בכנס בבת-ים
שותפה לארגון וניהול של ימי עיון – לרשויות מקומיות - נתניה, ראשל"צ, רחובות, פתח -תקווה,
למשרד להגנת הסביבה.
עבודה בתהליכי תכנון משתפים – שאררט
2007 - היום השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה,
שאררט למועצה המקומית מרום גליל – בית ספר חמד, לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו
השתתפו נציגי הרשות המקומית, נציגי מועצת העיר, ארגונים וולונטרים מקומיים, נציגי קרנות
ארציות, נציגי משרד השיכון מחוז צפון, מ.מ.י מחוז צפון נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרים וכמובן
הציבור הרחב.
שונות
מחקר בנושא - תכנון מבני ציבור בוני עיר בישראל.
מחקר בנושא – ציפוף עירוני בישראל בהשוואה לערים בעולם.

אורלי רונן רותם, יועצת קיימות מקומית
Orli Ronen Rotem, Local Sustainability Advisor
סמנכ"ל מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מנהלת ומייסדת של המרכז לקיימות מקומית בישראל.
הכשרתה המקצועית של אורלי משלבת סביבה ותכנון, היא בעלת תואר שני במנהל עסקים ומדיניות ציבורית
ומסיימת דוקטורט בגיאוגרפיה עירונית עם התמקדות במדיניות סביבתית.
מרכז השל, המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, נוסד כדי ליצור מקום בו ניתן לפתח חזון חלופי -
סביבתי חברתי תרבותי ורוחני - לעתידה של ישראל. זהו חזון של קדמה אחרת, שניתנת לתרגום לשפת
המעשה דרך פיתוח מנהיגות, חינוך, קידום מדיניות וחקיקה ויצירת דוגמאות ליישום.
במרכז תפיסה חדשה זו עומד המושג "קיימות" או "פיתוח מקיים“. במקום אופני הפיתוח המקובלים, של
צריכת משאבי הסביבה ללא מעצורים וללא התחשבות בהשפעתם על ערכים חברתיים כמו צדק ושוויון, יש
לבסס גישה של פיתוח המתחשב במגבלות הסביבתיות לטובת החברה כולה. פיתוח זה שואב את ערכיו
מההבנה שהאדם הוא חלק אחד ממערכת גדולה ומורכבת לאין שיעור - מערכת החיים. לפי הבנה זו, פגיעה
מתמשכת ברקמה זו - הסביבתית והחברתית כאחת - משמעותה פגיעה הרסנית בכולנו, ועלינו לשנות כיוון
ולפעול למען חזון של חיים.
המרכז לקיימות מקומית, מייצג את התפיסה הכללית של מרכז השל בדגש על הרמה המקומית. המרכז פועל
מול השלטון המקומי והמרכזי לקידום תפיסת הקיימות כתפיסה מארגנת ומרכזית לפיתוח ולהתנהלות
המקומית.
בארבע שנות פעילותו הצליח המרכז לקיימות מקומית להביא לאימוץ של פיתוח בר קיימא כתפיסה
אסטרטגית מובילה ברשויות מקומיות בישראל, לשנות את ההתייחסות לנושאי הסביבה ברשויות המקומיות,
ולקשור בינן לבין הנושאים האחרים בסדר היום העירוני. המרכז קידום ושותף מרכזי לשתי היוזמות המובילות
גישה זו, לפיתוח מקומי :
תוכניות אב לפיתוח בר קיימא במועצות האזוריות – יוזמה משותפת למרכז למועצות אזוריות, המרכז לקיימות
מקומית, משרד החקלאות, משרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים. עד סוף 2009 הצטרפו יותר ממחצית
המועצות האזוריות בארץ ליוזמה והראשונות כבר נמצאות בשלב ההטמעה של התוכניות: מוא"ז משגב, מוא"ז
מטה אשר, מוא"ז יזרעאל, ומוא"ז מגידו.
תוכניות אסטרטגיות הפחתת פליטות גזי חממה ב 18 הערים הגדולות בישראל – יוזמה משותפת לפורום ה -
15 , המרכז לקיימות מקומית והמשרד להגנת הסביבה. ל 15- הערים העצמאיות חברו גם ירושלים, בת יום
ואשקלון. עד סוף 2009 סיימו רוב הרשויות את ביצוע סקר הפליטות ממקורות עירוניים.
בשנת 2008 , זכה המרכז לקיימות מקומית באות הגלובוס הירוק על פעילותו.
פרסומים:
"שימור אקלים והעיר" – נייר עמדה, 2007
" פיתוח בר קיימא והשלטון המקומי בישראל" – נייר עמדה, 2006
"סדר יום מקומי בישראל" – סקר וסיכום פרויקט הפיילוט, 2004

דרור גרשון, אדריכל, מנכ"ל עמותת מרחב
Dror Gershon, Architect CEO, MIU
, דרור גרשון, אדריכל מתכנן ערים, שותף במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים משנת 1987
מייסד עמותת מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, חבר בוועד המנהל במשך 6 שנים וכיום מנכ"ל
מרחב.
כאדריכל במשרד היה דרור שותף למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים של שכונות מגורים, מבני ציבור
ומשרדים. תחום התמחות נוסף שימור מבנים.
במהלך 12 השנים האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטים בתכנון ועיצוב אורבאני בעיקר בפרויקטים העוסקים
בהתחדשות עירונית בערים רבות בישראל.
הפרויקטים שתוכננו במשרד מאופיינים בתפיסה אורבאנית רחבה, יצירתית וייחודית, המשקפת את הנעשה
בעולם בשנים האחרונות בתחום התכנון והעיצוב העירוני.
נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד : אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחים,
המכבדים את הסביבה שלנו ומעשירים את חיינו.
התכנון האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכים להערכה מקצועית של מזמיני העבודה, רשויות התכנון
ואנשי המקצוע.
בשנת 2006 יחד עם עירית סולסי השתלם דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהליך
. CHARRETTE תכנון משתף הנקרא שאררט
השאררט "גוייר" ע"י עירית ודרור וכיום מיושם השאררט בתכנון פרויקטים שמקדם המשרד ואשר הודות לכך
זכו להגיע משולחן התכנון לביצוע בפועל, בזמן קצר וללא התנגדויות.
בשנת 2009 בחר משרד הבינוי והשיכון בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה, שתוכנן התהליך שאררט ע"י
צוות מקצועי רב תחומי בניהול והנחיית עירית ודרור, כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של 18 מליון ₪ לביצוע.
במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשנים 2002-2005 יועץ לתכנון עירוני בעיר חדרה במסגרת עבודה
זאת הנחה וכיוון את הצוות המקצועי בעיר בנושאים של תכנון עירוני וליווה את התכנון העירוני ותכנית המתאר
המתגבשת של העיר חדרה. בעבודתו זאת יצר את היסודות לשינוי בגישה לתכנון והתחדשות עירונית בעיר.
בשנת 2004 מייסד דרור גרשון עם עירית סולסי יודן רופא וחברי ועד מנהל נוספים את מרחב התנועה
לעירוניות מתחדשת בישראל ומוביל את פעילות העמותה עד היום.
בשנים אלו מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע, משרדי ממשלה, קרנות, והישובים העירוניים. מרחב היא
אחת מהדוגמאות המובאות בסילבוס של האקדמיה בישראל. הנושאים שמרחב מעלה הופכים בתוך זמן קצר
לשיח ציבורי לגיטימי. נושאים כמו המרחב הציבור, התחדשות מרכזי ערים וציפוף עירוני, הפכו להיות מושגים
שגור בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחום התכנון העירוני. וכיום הקשר בין תכנון עירוני
והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית.
דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

סטיבן זכר, יועץ כלכלי
Steven Zecher, Economic Development Advisor
Steven Zecher is a principal of Strategy Partner, an economic development finance and
strategy advisor to government and business with a focus on financing strategies, team
development, and sustainable business development. Steve has experience in urban and
regional development policy, project finance strategies, business and real estate lending, and
economic development program development and implementation. Having worked for local
and state government, Steve headed the Pennsylvania Economic Development Financing
Authority, and the City of Pittsburgh’s business and development financing for economic
development. Currently, Steve works on business expansion projects, business cluster
development, public and private partnerships, shared infrastructure and environmental
development projects among communities, and regional industrial policy research and
program development. Steve holds a Bachelors degree in Politics from Brandeis University
and a Masters in Urban Planning from the University of Pittsburgh.

ד"ר דפנה כרמון, יועצת משפטית
Dr. Dafna Carmon, Legal Advisor
תארים אקדמיים
.( דוקטור בתיכנון ערים ואזורים (בהצטיינות), הטכניון ( 2008
נושא המחקר: זכות הטיעון של הציבור בהליכי התכנון (הזכות להתנגד): ישראל במבט בינלאומי השוואתי.
(עומד להתפרסם כספר בהוצאת המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון).
מנחה: פרופסור רחל אלתרמן.
( הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב ( 1998 ,(LLM) תואר שני במשפטים
( הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב ( 1994 ,(LLB) תואר ראשון במשפטים
ניסיון מקצועי
מגשרת מקצועית הרשומה ברשימת המגשרים של בתי המשפט השלום, המחוזי ובית המשפט העליון.
התמחות בגישורים בין רשויות מקומיות ותושבים וגישור בין קבלנים, יזמים ואדריכלים.
( תחומי ההתמחות: תכנון ובנייה, הפקעות וגישורים סביבתיים (משנת 2001
חברה בצוות המוביל של "המכון לראשי ערים". תכנית לימודים לראשי ערים בישראל על פי המודל האמריקאי
.(Mayors Institute on City Design) MICD - של ה
חברה בצוות המייסד של הפקולטה למשפטים במכללת ספיר. מיועדת להצטרף לסגל כראש תחום התכנון
והבנייה.
( מרצה לדיני התכנון והבנייה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל -אביב ( 2006-2009
מרצה אורחת בקורס "דיני איכות הסביבה" של המכון להשתלמות עורכי דין, הפקולטה למשפטים
באוניברסיטת תל-אביב.
מנחה ומרצה בקורס תכנון אסטרטגי של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית, המיועד לעובדי ממשלה
ורשויות מקומיות
בוגרת תוכנית העמיתים של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית (תוכנית שנתית המיועדת להכשיר
( מנהיגות סביבתית) ( 2005
מנחה בפרקטיקום בגישור עם התמחות בתחומי התכנון והבנייה ומנחה בקורסי גישור, קבוצת גבים. ( 2002-
(2003
( מרצה למשפטים בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי של המכללה למינהל ( 1995-2000

בעלים ושותף בחברת זייד אורניב - הנדסה מדידות ושמאות מקרקעין.
שמאי מקרקעין מוסמך-משמש כראש תחום שמאות מקרקעין, שמאות אלמנטרית חקלאית וסביבתית. בעל
ניסיון וותק בתחום המקרקעין של מעל 25 שנה כולל עיסוק בייעוץ וניתוח במקרקעין.
מנהל פרויקטים וסקרים רבים בתחום הנדל"ן העסקי התכנוני, החקלאי והאורבני.
בעל ניסיון עשיר בתחום ההפקעות, וניסיון נרחב בשמאות מקרקעין לבנקים מסחריים, בנקים למשכנתאות
. IFRS וחברות ביטוח , הנפקות לבורסה לניירות ערך כולל תקינה חשבונאית
שמאי של 14 ועדות מקומיות ומחוזיות ורשויות תכנון, התמחות בתכנון ובניה ועוד.
שמאי מוכר במשרד הביטחון , מגשר, בורר, שמאי מכריע בועדות תכנון.
חוות דעת לבתי משפט, מינוי מומחה מטעם בתי המשפט לנושאים שמאיים וירידת ערך למבנים וליקויי בניה,
כינוס נכסים, דמי שכירות , דיירות מוגנת ועוד.
משמש כשמאי יועץ לפינוי מחזיקים/בעלים לרבות הכנת שומות פיצויים והערכות שווי לקרקעות חקלאיות
ועסקיות וכד', עבור גופים עסקיים ומוסדיים – שומות אשר נערכו כחלק מהליך תפיסת הקרקע , פיתוח וצווי
תפיסה.
מוטי זייד משמש כמנהל פרויקטים בתחום העירוני, רשויות מקומיות, חברות כלכליות עירוניות, כולל ייזום
והשבחת נכסי הרשות והעמקת הגביה ברשויות המקומיות
זייד אורניב בע"מ זכיינית של החברה למשק וכלכלה ועוסקת בתחום הארנונה, אגרות והיטלים במספר רב של
רשויות מקומיות ומועצות אזוריות.
פירוט תארים :
במינהל עסקים M.B.A – 1999
1990 – שמאי מקרקעין בכיר – רשיון מס' 238 (שלוחת טכניון חיפה)
1977 – הנדסאי בנין
מוטי זייד, שמאי מקרקעין
Moti Zaid, Real Estate Appraiser

יונית סמולש, יועצת ארגונית
Yonit Smolash, Organizational consultant
ילידת ישראל, 1965
מצב משפחתי: נשואה + 3
השכלה
בפקולטה למנהל עסקים החוג להתנהגות ארגונית אונ' ת"א. M.Sc. 1989 בוגרת תואר שני – 1995
1988 תואר ראשון בחוגים מדעי המדינה וגיאוגרפיה אוניברסיטת תל – אביב. – 1985
1998 בוגרת מסלול הכשרה ופיתוח ליועצים ארגוניים בממד"ה – צה"ל. – 1996
ניסיון מקצועי:
2007 ואילך, אלכ"א-ג'וינט ישראל - מנהלת תוכניות בכירה - מנהלת תכנית הכשרה לראשי רשויות מקומיות.
- מנהלת פרויקט ייעוץ במצבי חירום, ל 30 - רשויות בקו העימות וביישובי עוטף עזה.
- מקימה את ארגון בוגרי הכשרות אלכ"א – בכירים במגזר הציבורי
2007 מנחת סדנאות, יועצת ארגונית לקק"ל, מלווה תהליכים קהילתיים, כעצמאית – 2004
2004 יועצת ארגונית בכירה בחברת ייעוץ מקבוצת הייעוץ הבינ"ל דלויט – 1998
1998 קצינה בדרגת סרן בקבע, במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל – 1995
1995 עוזרת הוראה במכללה למנהל, המסלול האקדמי במגוון קורסים בנושאי ניהול ומנהיגות – 1992
פרויקטים נבחרים: (רשימה חלקית של פרויקטים וחברות)
פורום עמיתים לראשי רשויות – ניהול תוכנית פיתוח והעשרה לראשי רשויות בכלל זה: זיהוי צרכים, גיבוש
תכנים, תאום והזמנת מנחים, הנחייה ועוד.
פורום ליו"ר ועדות ממונות – מיפוי תפקיד יו"ר ועדה ממונה על מורכבותו, גיבוש הפורום כקבוצה לומדת
ומייעצת לגורמים במשרד הפנים ביחס לנושא.
מח"ר, מערך חירום רשותי – ניהול תוכנית ייעוץ לרשויות בחירום: זיהוי צרכים בקרב הרשויות, הפעלת מערך
יועצים, מעקב ובקרה מקצועית ותקציבית, ניהול ידע, ניהול מחקר הערכה.
קרן קימת לישראל – תכנון הערכות ארגונית מקיפה לתפעול אפקטיבי בשנים הבאות.
קבוצת שיכון ובינוי: סולל בונה, חרות בע"מ - סיוע בתהליכי עיצוב והטמעת אסטרטגיה. ליווי תהליך רה -
ארגון מקיף, העוסק במעבר ממבנה ביזורי לריכוזי, ביצוע אבחונים ארגוניים לפני השינוי ואחריו, וליווי תהליך
ההטמעה.
עירית תל אביב – ליווי מתנדבים בועדות שכונתיות במטרה לשפר את איכות החיים במקום המגורים.
ויצ"ו – תכנון הדרכה לקבוצות ייעודיות: זיהוי צרכים, תכנון ההכשרה, איתור מנחים והנחייה.
קופת חולים לאומית – רה-ארגון אגף מערכות מידע, סיוע והדרכת מנהלים בניהול תהליך הפיטורין.
צה"ל – אחריות על התאמת והטמעת הערכות סוציומטריות בבסיסים של חילות היבשה.

PARTICIPANT CITIES

Bnei Brak

165,000 :

7,088 :

21,190 :
2% : !
2010 , -

Israeli Mayor's Institute on City Renewal – Zefat, June 2010

Nazareth

80,000 :

14,123 :

5,700 :
1% : !

Hura

12,100 :

6646 :

1821 :
3.8% : !

Kiryat Bialik

40,000 :

7000 :

4440 :
0.1% : !

Giv'at Shmuel

25,000 :

2579 :

8065 :
2.9% : !

Mazkeret Batya

11,000 :

7440 :

1384 :
6.2% : !

Ashkelon

125,000 :

55,000 :

2337 :
1.5% : !

Ashkelon אשקלון
בני וקנין , ראש העיר אשקלון
Mayor Benny Vaknin, Ashkelon
בני וקנין מכהן בתפקיד ראש העיר אשקלון מיום 16.12.2008 , הוא נבחר לכהונה שנייה לאחר 6
שנים בראש הרשימה העצמאית אשקלון בתנופה.
יליד אשקלון, בן 58 נשוי ואב ל 4 - ילדים.
בעל השכלה אקדמית – תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית ירושלים בכלכלה ומינהל עסקים, בוגר
אוניברסיטת תל -אביב במשפטים, תעודה בשמאות וניהל נכסים מהטכניון בחיפה, ולימודי תואר שני
במשפט מסחרי. במקצועו הוא כלכלן ועורך דין.
שימש במשך כ 12 - שנים כממ ראש העיר אשקלון ולאחר מכן במשך 12 שנים כראש העיר אשקלון.
לאחר מכן היה יור חברת פלאפון, יור חברת נתע – הרכבת הקלה בגוש דן ותל-אביב, דירקטור
בבזק, דירקטור בימ נכסים – החברה להפרטת הבנקים, ממלא מקום יור דירקטוריון החברה למשק
וכלכלה, סגן יור השלטון המקומי, יור החממה הטכנולוגית באשקלון, יור קרן אשקלון.
בני וקנין מביא איתו לתפקיד ראש העיר ניסיון עשיר בניהול מערכות גדולות, ידע בניהול עיר, מערכות
עירוניות ומערכות כלכליות בכלל והכרות קרובה ומעמיקה עם העיר אשקלון בפרט.

צפיפות אוכלוסיה – 2,337 תושבים לקמר
אשקלון עיר גנים, שוכנת לחוף הים הדומי ונחשבת לבירת נפת אשקלון ובה מרכזי נופש ותיירות
ונמצאת בתנופת פיתוח מתמדת. בעיר 125 אלף תושבים, ושטח שיפוטה כ 55.000 - דונם -
מהגדולים בערי ישראל. העיר משתבחת בפארק לאומי צמוד לחוף הים, גנים רחבי ידיים, בנייה
מודרנית, חופים מרהיבים ואיכות חיים גבוהה. כל אלה, בשילוב מערכת חינוך מתקדמת, החל מגיל
טרום חובה ועד לחינוך אקדמי, מרכז רפואי, מרכז בילוי ופנאי לילדים, בני נוער ומבוגרים, יוצרים
שילוב של עיר יוצאת דופן ביתרונות שהיא מעניקה לתושביה. מיקומה של העיר בין הים לפתח
המדבר מעניק לתושביה אקלים נוח וממוזג בכל עונות השנה.
אשקלון הינה אחת הערים הקדומות בעולם, והיא משופעת היסטוריה. בליבה של העיר נמצאים
אתרים עתיקים מהנדירים בעולם ולצדם מרחבים חקלאיים ירוקים עד האופק. במהלך העשור האחרון
בלבד קלטה אשקלון למעלה מ 40.000 - תושבים חדשים, חלקם עולים ומשפחות צעירות, שנשבו
בקסמי איכות החיים שלה, נבנו אלפי יחידות דיור בשכונות מגורים מרווחות, גנים ובתי ספר חדשים
נפתחו, ופארק התעשייה של העיר קלט עובדים חדשים רבים.
באשקלון למעלה מ 26.000 - תלמידים מגיל טרום חובה ועד יב, ובנוסף כ 5.500 - סטודנטים
במכללת אשקלון, חושבים על העתיד. למימוש החזון החינוכי פותחה בעיר תוכנית חינוך ייחודית
המותאמת כבר היום לשנת 2015 .מערכת החינוך באשקלון מובילה לאיכות ומצוינות, תוך הדגשת
הפן הערכי כמרכיב מרכזי בחינוך.
אשקלון נחשבת לעיר בעלת עדיפות לאומית, ובהתאם לכך מציעה ליזמים: תנאים של אזור עדיפות
לאומית א', הכולל מענקים ממשלתיים והנחות במיסים: אזור תיירות על קו מים, בקרבת המרינה
ולחוף הריביירה, באורך של 12 קמ: מגרשים זמינים במחירים אטרקטיביים לייזום ובניית בתי מלון
וכפרי נופש, ליווי וסיוע אישי ליזם.
אשקלון הוכרזה כאתר תיירות לאומי. תכנית המתאר הארצית (תמא 12 ) מייעדת את אשקלון כמרכז
תיירות ונופש לאורך חוף הים, המשלב מגוון פעילויות רחב, תוך שימור מרחבים פתוחים, בניהם
מתחם המרינה, אתרי רחצה וחוף ריביירה רחב, מלונות וכפרי נופש, אלמנטים תיירותיים של קיט,
מסחר וספורט ימי, הפארק הלאומי בדרום ( שטחו 2,000 דונם) שמורות טבע ואטרקציות תיירותיות
מגוונות.
אשקלון שמה לה למטרה, להיות עיר של פסטיבלים, במהלך השנה נערכים באשקלון פסטיבל בריזה,
פסטיבל לעולים, פסטיבל יין, פסטיבל לסרטים יהודיים, פסטיבל ים ופסטיבל ירוק- לאיכות הסביבה.

התחדשות מגדל
מגדל, השכונה הותיקה ביותר באשקלון והגרעין סביבו צמחה העיר.
מאז קום המדינה ועד ימינו מגדל עוברת תהליך שחיקה מתמשכת הן מבחינת מצב המבנים
והתשתיות, והן מבחינת איכות המסחר ואינטנסיביות השימושים וזאת למרות מעמדה כמרכז עסקים
עירוני ראשי. אחת הסיבות היא העדרה של תכנית המתייחסת למגדל כאל מתחם בעל זהות נפרדת
והמתמודדת עם ההיסטוריה של מגדל ומרכזיותה בתודעת התושבים.
במרוצת השנים, נערכו תכניות לחלקים בתוכה כדוגמת המדרחוב, ביס לאמנויות, כפר אמנים, אך
ללא זיקה בניהם, הגישה התכנונית למגדל מבוטאת היטב בתכנית המתאר אשקלון משנות ה 70 -
המציעה לזנוח את מגדל כמרכז העסקים של העיר, ולהעביר אותו מערבה ( כיום המרכז הנפתי ),
התכנית מתייחסת אל מגדל כאל שכונת מגורים, וכאל חלק מהמרכז הזוחל, ולמעשה מטשטשת את
הזהות של מגדל במתחם. גישה זו גורמת להיחלשותה של מגדל כמרכז העסקים הטבעי של העיר
מבלי להצמיח תחליף אמיתי, גם הניסיון לפתח את מגדל כשכונת מגורים נכשל, בעיקר בשל ההרס
המתמשך וההזנחה שהובילו להתפוררותו של המרקם ההיסטורי.
מתכנני תכנית מתאר אשקלון משנת 1991 הגיעו למסקנה כי מגדל היא האתר המועדף לפיתוח
מוקדי מסחר כלל עירוני ( למרות שלא זנחו את רעיון פיתוחו של מרכז משני גדול שיתמחה בשירותים
מנהליים ובידור).
תכנית זו לא קיבלה תוקף מעולם אך מבטאה שינוי בתפיסה התכנונית לגבי מגדל.
תכנית האב להתחדשות מגדל, היא התכנית הראשונה המתייחסת למגדל כאל מכלול אחד שלם.
התפיסה שעומדת בבסיס התכנית שלנו, רואה במגדל את מרכז העיר של אשקלון על כל המשתמע
מכך: תמהיל שימושים המחולל פעילות סביב השעון, מרחב ציבורי הנותן עדיפות להולכי רגל לצד
נגישות טובה ברכב ובתחבורה ציבורית, כבוד לערכי העבר על ידי שימור מבנים ומקמים מחד, ולצרכי
ההווה והעתיד על ידי שדרוג התשתיות והמרחב הציבורי מאידך.
שלוש שאלות אותן מבקש ראש העיר להציג:
1) אילו אטרקציות כדאי לשלב במתחם מגדל על מנת להציג אותו כנקודת ציון תיירותית ברמה
הארצית/ עולמית?
2) שיפוץ מבנים וחזיתות- הדרך הקלה ביותר להיכנס לתהליך מול הסוחרים, שיחויבו בשיפוץ
חזיתות בתי העסק שלהם והאם יש אפשרות כלשהי להיעזר בתמיכת כספי ממשלה למימון
הפרויקט?
3) דרכי גיוס משאבים למימון הפרויקט, שתפים בעד ונגד.

מגדל

תצלום אוויר של אזור התוכנית

קומפילציה של תשריטי התוכניות באזור מגדל
הקיימות באזור מגדל
תאור מצב קיים

תוכנית בינוי

סקיצה של התוכנית המוצעת
1. פיתוח ציר הרצל ההסטורי
כמדרחוב מורחב. כולל עיבוי
וציפוף הדופן המבונה ושדרוג
המרחב הציבורי כולל סמטאות
מצטלבות.
2. כיכר עירונית- הרחבת כיכר
החאן.
3. כיכר שוק רב תכליתית
4. פיתוח פארק עירוני במרכז
הכפר ההסטורי
5. פיתוח מתחמי מגורים צמודי
קרקע בעורף המדרחוב עם
מערכת שבילים ורחובות
משולבים.
6. פיתוח מערך חניה בעורף
המדרחוב.
7. חזית עירונית על שדרות בן
גוריון.

Qiryat Bialik קריית ביאליק
אלי דוקורסקי, ראש העיר קריית ביאליק
Mayor Eli Dukorski, Qiryat Bialik
אלי דוקורסקי מכהן כראש העיר קריית ביאליק החל מנובמבר 2008
. תאריך לידה: 24.9.1964
. מצב משפחתי: נשוי + 3
השכלה:
במנהל ציבורי. M.A אוניברסיטת חיפה - תואר שני
מכללה אקדמית עמק יזרעאל - תואר ראשון במדע המדינה ולימודים רב תחומיים במדעי החברה.
אוניברסיטת חיפה - לימודי מינהל בשלטון המקומי (חטיבה למינהל עסקים וניהול כללי).
ניסיון תעסוקתי:
1986 חברת המשקם – תפקידים ניהוליים שונים, עד לתפקיד מנהל – 2009
אגף ארגון ושיטות הסברה.
1985 מקומון הד הקריות - עיתונאי. – 1986
תפקידים ציבוריים נוספים עכשוויים:
- חבר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה.
- חבר הועדה המקומית לתכנון ולבניה הקריות.
תפקידים ציבוריים בעבר:
- יור ועד עובדים ארצי חברת המשקם.
- ממלא מקום יור דירקטוריון חברת הקומפוסט קריות וגליל מערבי – מפעל אזורי למחזור
אשפה.
- חבר מועצת איגוד ערים חיפה לשירותי כבאות וחבר ועדת רכש ומכרזים.
. - נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה חיפה (נציג עובדים) משנת 1998
- חבר הועדה המייעצת לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.

קרית ביאליק נוסדה ב 18 - ביולי 1934 עי עולים מגרמניה אשר התיישבו בלב חולות אזור המפרץ.
בתחילה נקרא המקום שכונת עולי גרמניה , לאחר מכן הוסב לשמו של המשורר הלאומי, חיים
נחמן ביאליק, אשר נפטר באותה שנה.
מייסדי הקריה נמנים עם הגל הגדול של העלייה החמישית, שהחל בשנת 1933 , בעקבות עליית
הנאציזם. החלת חוקים יהודיים וחוקים אנטי יהודיים, נועדה להוציא את היהודים אל מחוץ לחוק, דבר
שהביא להחלטת היהודים לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ.
ראשוני המתיישבים, שהגיעו לאזור מצאו שממה, חולות, קוצים וקדחת. למרות זאת הציבו
המתיישבים לעצמם שתי מטרות:
א) בניית ישוב פורח באדמות החול של המפרץ
ב) חינוך הילדים, הדור הבא העתיד להיוולד על ערכים של עבודה עצמית, הקניית דרך ארץ ודפוסי
תרבות מתוקנים.
המתיישבים אשר קיבלו שטח אדמה מהקרן הקיימת לישראל הכשירו אותו לבנייה ובנו את בתיהם
על פי תוכנית בנייה אחידה וקבועה. הם סללו כבישים והקימו מרכז מסחרי. הכל נעשה על ידי
התושבים עצמם.
חלק מהמתיישבים הראשונים היו בעלי מקצועות חופשיים; רופאים, מהנדסים ועורכי -דין, שנאלצו
לעבור הסבה מקצועית למקצועות שנדרשו בתקופה של בניית המקום. חלקם בחר בעבודה חקלאית
והתיישב בכפר ביאליק הסמוך.
מתיישבים אלה הביאו עימם נכסי תרבות מאירופה ולמרות תנאי החיים הקשים, שמרו בנחישות על
מורשת זו. מוסד אהבה שימש בית תרבות, בו נערכו קונצרטים ומופעים שונים בשיתוף מלא עם
תושבי כפר ביאליק.
המצב הכלכלי הדחוק הביא לגילויים של עזרה הדדית לנצרכים ויצר תחושת אחדות של מעין משפחה
אחת גדולה.
המורשת היהודית גם היא נשמרה עוד מימיה הראשונים של הקריה. ואכן, מאז הקמתה, הצטיינה
קרית ביאליק בציון חגי עם ישראל וזאת בעריכת אירועים מיוחדים, בהם נטלו חלק כל התושבים;
גברים, נשים וטף.

פרויקט פיתוח שדרות בן גוריון
המטרות המרכזיות של הפרויקט:
1. יצירת שער לעיר
2. יצירת לב וזהות ירוקה לעיר
3. יצירת חיבור בין נחל גדורה לים
4. יצירת מרחב ירוק מרכזי בלב קריית ביאליק בשכונת מגורים עם מיעוט שטחים פתוחים
שדרת בן גוריון עוברת במרכז העיר ואורכה הוא כ 1000 - מטר. השדרה הינה שדרה רחבה, מוצלת
וירוקה, בלב ליבה של קריית ביאליק, המהווה את אחד מצירי הכניסה הראשיים לעיר מכביש חיפה-
עכו. רוחב השדרה הוא כ 21 - מטר, ממערבה עובר כביש הנסיעה הראשי: כביש דו סטרי, עם חניה
מקבילה לאורכו. הכביש ממזרח לשדרה משמש ככביש שרות וחניה לדיירי הרחוב.
תכנון הטיילת יוצר קשר רוחבי והדוק בין פארק הגדורה, בצידה המזרחי של קריית ביאליק לטיילת
קיימת בתוך קריית מוצקין המחברת את קריית ביאליק לים.חיבור נחל הגדורה- קריית ביאליק והים,
הן להולכי רגל והן לרוכבי אופניים, היווה את אחת ממטרות התכנון של הטיילת.
בנוסף, מיקום הטיילת בלב העיר וכשער כניסה לעיר מחייב התייחסות תכנונית לטיילת המעניקה
ייחודיות וזהות לעיר (כדוגמת לב הפארק של קריית מוצקין או חוף הים של קריית חיים).
שימור העצים הקיימים, יצירת שבילים רחבים לאופניים ולהולכי רגל, תכנון מקומות מזמינים והחייאת
הטיילת באירועים שנתיים, תהלוכות ומפגשים יעצימו את מוקד החיים בעיר ויקנו זהות ירוקה לקריית
ביאליק.
תכנון הטיילת נעשה עם דגש ונתינת כבוד למשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שעל שמו קוריה העיר,
ולכל אורך תכנון הטיילת מוטמעים תכניו, שיריו וערכיו של המשורר.
שלוש שאלות אותן מבקש ראש העיר להציג:
1. לאיזה קהל יעד יש לתכנן את הטיילת? האם הטיילת מיועדת לכלל הגילאים, לילדים,
לקשישים? איזה מענה ניתן לכל גיל בתכנון הטיילת?
2. מהו אופי המקום אליו צריך לשאוף ואלו שימושים ניתן להכניס לשדרה אשר יתמכו בו?
3. האם נדרש להכניס לטיילת תכנים של חיים נחמן ביאליק? איך בפועל אפשר להכניס תכנים
כאלה ולא להישאר ברמת האייקון?

תשריט אזור הפרוייקט

השדרה היום

Bney-Brak בני ברק
הרב יעקב אשר, ראש העיר בני ברק
Mayor Rabbi Yaakov Asher, Bney-Brak
הרב יעקב אשר, בן 45 , יליד העיר רמת -גן; למד בישיבת גרודנא-פוניבז' באשדוד ומטובי תלמידיה.
לאחר נישואיו למד בכולל אברכים.
בשנת 1990 - החל את עבודתו בעיריית בני -ברק כעוזרו של סגן רהע, הרב אליהו סויסה.
משנת -1992 שימש כמנהל לשכתו של ראש העיר, הרב ירחמיאל בויאר. כבר אז, בלט בהבנתו
המוניציפאלית המעולה ובגישתו האנושית לכל פונה. בהעדר מנכל בפועל לעיריית בב, זימן לו
תפקידו זה היכרות מעמיקה ויסודית בתפעול המערכת העירונית ובניהול תהליכי העבודה בעירייה.
בשנת 1996 - בזמן הועדה הקרואה שפעלה בעירייה כשנתיים ומחצה, מילא את תפקיד עוזר
המנכל ולאחר מכן מנהל אגף החינוך של העירייה, תחום הקרוב מאוד לליבו ומאז, בכל השנים פעל
רבות לבינוי מוסדות חינוך ואגפים חדשים בבתי-ספר רבים, במקום קרוונים ומבנים בלתי ראויים.
בשנת 1998 - עם בחירת הרב מרדכי קרליץ לראש העיר, מונה למנהל לשכתו ולאיש מרכזי בכל
ענייני העירייה. במקביל, שימש משנת 2000 כממ ראש המועצה המקומית אלעד, ללא שכר.
בשנת 2003 - נבחר לממ ראש העיר וראש אגף ההנדסה. במסגרת זו, פעל רבות לקידום תכניות
בינוי גדולות בצפון העיר, ובכך להביא להגדלת ההכנסות העצמיות בארנונה, היטלי בניה וכדומה.
בסיומה של שנת 2008 - נבחר לראשות העיר, במהלך שהוגדר הסטורי ב 86- שנותיה של העיר
בני -ברק. כאשר לראשונה, בהסכמת גדולי ישראל ובתמיכת כל המפלגות, עמד הרב יעקב אשר
כמועמד יחיד לראשות העיר, כשכל הסיעות התאגדו לסיעה אחת במועצת העירייה סיעת בני-ברק
התורתית. בעקבות זאת, לא היה צורך בקיום בחירות לראשות העירייה ולמועצה, וכך נחסכו הוצאות
כספיות, מאבקים מיותרים ובעיר בני -ברק שררה אווירה של אחדות ושלווה, לרווחתם ושמחתם של
כל תושבי העיר.
מאז כניסתו לתפקידו עומד ראש העיר בקשר הדוק, ועקבי ויעיל עם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים,
שהביא לשיתוף-פעולה משמעותי וחיוני ביותר לרווחת כלל תושבי העיר.
בשל בקיאותו הרבה, מיומנותו וניסיונו בחוקי ובהליכי תכנון ובניה נבחר עי משרד הפנים לחבר
בועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז תל -אביב.
ניסיונו ומיומנותו המגוונים והמוכחים בתחומים המנהליים והכספיים גם הביאו לבחירתו ליור
דירקטוריון החברה הכלכלית לבני-ברק וליור הקרן לפיתוח בני-ברק. כמוכ נבחר, בגין אלו, עי שרי
הפנים והאוצר לדירקטור בפארק אריאל שרון המתוכנן לקום בפאתי אתר חירייה, בסמוך לכביש
גהה.

דרוג כלכלי חברתי – 2 מתוך 10
86 שנה מלאו לייסודה במסירות-נפש של העיר בני -ברק, בידי קבוצת חסידים מורשה, בירת פולין,
בראשות רבי יצחק גרשטנקורן זל, אך יחד עם זאת, בני -ברק החדשה הינה חידושו של הישוב
ההיסטורי בני-ברק, המוזכר בתנך, ששכן בנחלת שבט דן: ויהד ובני -ברק וגת רימון (יהושע יט,
פסוק מה). כן ידועה הייתה בני-ברק בתקופת התנאים בזכות היותה מקום ישיבתו של התנא
המפורסם רבי עקיבא ומרכז ללימוד התורה. במכילתא מופיע הקטע הידוע מההגדה של פסח:
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו מסובים בבני -ברק כל אותו הלילה
והיו מספרים ביציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם ואמרו: רבותינו, הגיע זמן קריאת -שמע של
שחרית.
שטח שיפוטה של בני-ברק משתרע היום על 7088 דונם, לעומת 1323 דונם בזמן הווסדה. בני-ברק
גובלת בתל-אביב, ברמת-גן, בפתח -תקווה ובגבעת שמואל. הרוב המכריע של שטחיה מאוכלס במבני
מגורים, תעשיה ומסחר.
13,000 פועלים עובדים בתעשייה הבני-ברקית, בכ 400- מפעלי תעשיה ובתי -מלאכה, ב 5- מרכזי
תעשיה כבדה וקלה הקיימים בעיר.
העיר התפתחה בצעדי ענק בכל התחומים: בניה, עבודה, משק וכלכלה. עיקר התפתחותה בתור ישוב
עירוני ותעשייתי החל מאז הקמת המדינה. אוכלוסייתה שמנתה אז 8,000 נפש, מגיעה היום ל -
165,500 תושבים כן -ירבו.
תקציב העירייה מסתכם בכ 800- מיליון₪, וחלק ניכר ממנו מוקדש לבניית מוסדות חינוך, כמו גם
לפיתוח ושיפור חזות העיר. בני -ברק, כיום, היא העשירית בגודלה בין ערי ישראל.
60,000 תלמידים חובשים את ספסלי הלימודים במערכות החינוך השונות בבני -ברק בשנת הלימודים
ה'תשסח.
כבעבר כן עתה: בני-ברק היא היום מרכז מרשים של ישיבות, כוללי-אברכים ומוסדות תורה לרוב. קול
התורה בוקע ועולה מכל שכונותיה וקצותיה יומם וליל. אלפי תלמידי -חכמים שוקדים בבתי-מדרשות
על התורה ועל היראה. מוסדות התורה והחינוך מושכים אליהם אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ ואף
מתפוצות הגולה. אחת הישיבות הגדולות ביותר בעולם, ישיבת פוניבז', שוכנת בבני-ברק.
בני -ברק קולטת ללא הרף זוגות צעירים רבים הנוהרים אליה מאזורים שונים בארץ וכן משפחות
עולים חדשים. משום כך נמצאת הבניה בתנופה רבה.
כמאה גנים ציבוריים ושדרות מפארים את כל פינות העיר. בהיות בני-ברק ברוכה במשפחות מרובות
ילדים משקיעה העירייה, סכומי כסף נכבדים ומאמצים מרובים לפיתוח ולטיפוח גינות נוי וחן.
מוסדות צדקה וחסד רבים קיימים בעיר, ביניהם: בתי -אבות, בית-חולים לחולים כרוניים ולקשישים,
בית הרפואה מעיני הישועה, בתי הבראה לאם ולילד, חברת ביקור חולים, קופות גמילות חסדים
בלא תמורה, מכל הגוונים.

התחדשות עירונית - שיפור תשתיות ותחבורה לאור השינויים האורבניים של העיר במאה ה 21-
העיר בני ברק משמשת כמטרופולין עיקרי של הציבור החרדי והדתי בארץ והיא אף מכונה בירת
העולם החרדי, בארץ ובתפוצות. כראיה לכך בעיר קיימים עשרות אולמות שמחה, מאות ישיבות,
כוללי אברכים ובתי כנסת, מרכזי קניות ומסחר המרכזים סביבם עשרות אלפים מהמיגזר החרדי בימי
החולין בכלל ובסופי שבוע ותקופות חגי ומועדי ישראל בפרט.
רחובה הראשי של העיר, רח' רבי עקיבא, משמש כלב ליבה של העיר להבדיל מערים אחרות, בהן
קניונים תופסים את מקומו של הרחוב הראשי, והוא משמש שדרת העסקים העיקרית של העיר
ומהווה מוקד משיכה וקניות עיקרי לתושבי העיר והבאים בשעריה. יש בו מאות חנויות
ביגוד,תכשיטים, מזון, מוצרי חשמל ומחשבים. הביקושים הגבוהים לשטחי מסחר הפכו את רח' רבי
80 דולר – עקיבא לאחד הרחובות היקרים בארץ לעסקים, כשעלות השכירות למר עומדת בין 60
למר. לצד כל זאת, משמש רבי עקיבא כעורק התחבורה המרכזי של העיר, החוצה את העיר
ממזרח למערב ומרכז סביבו כמעט את כל נפח התנועה החולף בעיר.
רמת המינוע לנפש הינה מהנמוכות בארץ ועומדת על 198 רכבים ל 1000 נפש. מה שמביא את
רובה המוחלט של תושבי העיר, לנוע באמצעות התחצ. בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
נמצאת בב במקום הגבוה ביותר בארץ, בהוצאה הכספית החודשית לתחבורה ציבורית. ברחובותיה
הראשיים של העיר, חולפים מידי יום 516 אוטובוסים ב 8 קווים עירוניים ו 795 - נסיעות של 8
מפעילים שונים המסיעים ל 39 - ריכוזי אוכלוסיה חרדיים מחוץ לבב.
מצוקת הקרקע והעדר מיקום לתחנה מרכזית כמו בכל עיר אחרת, גורמים לכך שכל צי
האוטובוסים הגדול, מפלס את דרכו בציר התנועה הראשי של העיר, במקום לאסוף את כל אלפי
הנוסעים מנקודת יציאה אחת או שתיים מרוכזות. בעקבות מצבה הכלכלי והגירעונות התקציביים של
העיר בעשרות השנים האחרונות, ההשקעה הכספית בתשתיות ובפיתוח הפיזי של העיר עמדה בסוף
סדר העדיפויות של קברניטיה. התשתיות הישנות הקיימות בעיר, דורשות שידרוג, ותחזוקה יסודית,
בעקבות השימוש המוגבר בהם, הגורם לבלאי מתמשך ומצבן הפיזי שהולך ופוחת עם השנים, לצד
ההתאמה לצרכיה ולקיבולת התנועה בעיר שתוכננה לכתחילה לעשירית מתושביה כיום.
שיפור הבטיחות בדרך, נדרש גם הוא כתוצאה מצרוף הגורמים שהוזכרו לעיל. בעקבות נפח התנועה
המוגבר, מצב התשתיות ובפרט צפיפות האוכלוסין הקיימת בעיר, נוצרים קונפליקטים אין -סופיים, בין
הנהגים להולכי הרגל הרבים. כאמור מחצית מתושבי העיר, הינם ילדים ונוער עד גיל 18 , העושים את
דרכם יום יום ברחבי העיר למוסדות החינוך שבה.
הבעיה האורבנית של התמודדות עם חוסר האיזון במרחב הציבורי שבין צרכני הרחוב השונים, איתה
מתמודדים היום ערים רבות בעולם, חמורה שבעתיים בעיר בני ברק. עם בעיה זאת, תוך ראיה רב
תחומית כוללת, החליטה הנהלת העיר להתמודד. נדרשת חשיבה אסטרטגית לטיפול רב מערכתי,
מקיף ומשולב מכל ההיבטים. תוך איגום משאבי תכנון, תקציב וביצוע, בציר זמן ומקום אחוד. זאת,
עמ לייצר פתרון רב תחומי, יסודי וארוך טווח, בהכנת תכנית אב לשיפור התשתיות, שדרוג המרחב
הציבורי ושיפור מצב התחבורה בעיר על ידי:

חוברת סדנא 1 מכון ראשי ערים

חוברת סדנא 1 מכון ראשי ערים

Recommended

Recommended

More Related Content

Similar to חוברת סדנא 1 מכון ראשי ערים

Similar to חוברת סדנא 1 מכון ראשי ערים (20)

More from MerhavMIU

More from MerhavMIU (14)

חוברת סדנא 1 מכון ראשי ערים