3. לקראת הסדנא הרביעית – ספטמבר 2011
בימים אלו של מחאה חברתית, אשר התחילה ממצוקת דיור בסביבה המספקת הזדמנויות לצעירים, עמותת מרחב רואה לנגד עיניה את ההזדמנות
והאתגר שמחאה זו מעמידה בפני השלטונות. מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת, מציעה פתרונות לחיזוק מרכזי הישובים העירוניים, לצד מתן
פתרונות דיור חדשים בסביבות עירוניות מגוונות לכל.
גם מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת, התחיל מתוך רצון מאוד חזק לשינוי סביבתי וחברתי, מתוך תחושת דחיפות עזה ומתוך צורך מתמיד ליצירה
חדשה, תוך נכונות לקחת סיכונים. אלברט איינשטיין אמר "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע".
לאחר שנת פיילוט, "מכון ראשי ערים" הוגדר כהצלחה מפתיעה ומבטיחה. כמובן, כל זה לא היה קורה ללא תהליך הלימוד המקיף והמעמיק של
הנושא בארץ ובחו"ל, ללא יצירת השותפות הרחבה עם ארגונים, ממשלה ורשויות מקומיות וללא הרעיונות והיכולות של דרור גרשון, מנכ"ל מרחב,
לדחוף כל פרויקט קדימה - כל אלו יחד הם שהובילו אותנו להצלחה זו.
לקראת הסדנא הרביעית של מכון ראשי ערים, אני מברכת ומודה לכל השותפים שלנו:
המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי, הקרן לסביבה ירוקה, קרן סבה, קרן גולדמן, משרד הפנים- מפעם השרון, מרכז השל, הג'וינט- אלכ"א.
ברצוני להודות לכל ראשי הערים השותפים שלנו, שהשתתפו בסדנאות ותמכו בנו: בני וקנין - ראש העיר אשקלון, הרב יעקב אשר - ראש העיר
בני ברק, ראמז ג'רייסי - ראש העיר נצרת, מאיר דהן - ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה, יוסי ברודני - ראש העיר גבעת שמואל, דר' מוחמד
אלנברי - ראש המועצה המקומית חורה, רחמים מלול - ראש העיר רחובות, יעל גרמן - ראש העיר הרצליה, שמעון לנקרי - ראש העיר עכו, אריה
טל - ראש העיר טירת כרמל, טלי פלוסקוב - ראש העיר ערד, יוסי נשרי - ראש העיר קריית אונו, חיים אביטן - ראש העיר חדרה, גיל ליבנה - ראש
המועצה המקומית שוהם, אלי דוקורסקי - ראש העיר קרית ביאליק, שמואל גפסו - ראש העיר נצרת עילית, משה סיני - ראש העיר ראש העין,
ראובן בן-שחר - ראש העיר גבעתיים, שלומי לחיאני - ראש העיר בת ים, משה אבוטבול - ראש העיר בית שמש, פאיז אבו סהיבאן - ראש העיר
רהט, מאיר כהן - ראש העיר דימונה.
כמו כן, ברצוני להודות לכל המומחים שתרמו מזמנם ובעיקר מניסיונם: סיגלית רחמן, יונית סמולש, דפנה כרמון, אורלי רונן, דר' אמילי סילברמן,
פרופ' הלל שוקן, מוטי זייד, נחמן שלף, מרק רנדר, דיויד סוקט, סטיבן זכר, רן חקלאי, אילן מרכוס, פרופ' נעמי כרמון, אלבר אנדריא, יונתן אורן,
פרופ' ראסם חומייסי, קובי אלוביץ', מילכה כרמל ואחרון חביב לגילעד מור - מרכז מכון ראשי ערים.
מאחלת לכולם סדנא מעניינת ומאתגרת, שנת פעילות מוצלחת ושנים רבות של לימוד, יצירה, חשיבה עירונית ובניית סביבות בעלות איכות חיים
עירונית גבוהה. מי יתן ונשיג מטרתנו - לפתח את הישובים העירוניים כמקום שטוב ואיכותי לחיות בהם וכמרכזים המספקים שפע הזדמנויות - שפע
המשמש כמנוף לשגשוג הקהילה והתושבים בישראל.
אדר' עירית סולסי, יו"ר מרחב
אוגוסט 2011
3
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
4. המלון המארח
מלון קולוני חיפה – מלון בוטיק במבנה יחודי
מלון קולוני חיפה הינו מלון בוטיק השוכן במבנה טמפלרי היסטורי, אשר השתמר מעל ל 100- שנה בלב המושבה הגרמנית - האזור ההיסטורי במרכז
חיפה. המבנה, במקור "מלון אפינגר", הוקם ב 1905- על ידי משפחה מקהילת הנוצרים הטמפלרים, שהקימו את המושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869
ועל שמם נקרא אז המלון.
לא חלף הרבה זמן ויצא למלון ולמסעדה המשובחת שם
בקרב האליטה ובקרב הקצינים הבריטים, לא מעט בזכות
שתי האחיות קריסטין והלנה, אשר הפעילו את המלון עד
ראשית שנות הארבעים. אין זה מפתיע, אפוא, שהמלון
אירח תקופה ארוכה את ועדת פיל, שמונתה על ידי השלטון
הבריטי במטרה למצוא פתרון לקונפליקט היהודי-ערבי.
המבנה המשיך לפעול כמלון גם לאחר קום המדינה, עד שנת
2006 אז הוא נרכש ושופץ ושומר לפי התקנים המחמירים
ביותר. באפריל 2009 הסתיים שיפוץ המלון וכעת המלון
פתוח לקהל הרחב.
המלון ממוקם כ 400- מטר מכניסתו התחתונה של המרכז
העולמי והגנים הבהאים, שהוכרזו ע"י אונסקו כאתר מורשת
עולמי. בסמוך למלון מגוון רחב של מסעדות, בתי קפה
ומרכז קניות. המלון נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת
רכבת מרכז, מהנמל ומחופי הים של חיפה.
עיצוב המלון משמר את האווירה המקורית של המבנה
כולל אריחי טרצו מצויירים מקוריים משנת 1905 , מעקות
עץ מקוריים וחדרי שירותים שבחלק גדול מהם האמבטיה
עומדת על 4 רגליים בסגנון המאה הקודמת. בנוסף, חלונות
העץ והתריסים שומרו בהתאם למקור כמו גם הרהיטים
שבמלון, העשויים עץ אלון עתיק.
אין ספק כי זהו אחד המיוחדים במלונות חיפה - מלון בוטיק
אינטימי, ה מהווה תפאורה מושלמת לאירוח הסדנא.
4
5. לוח זמנים סדנת ספטמבר 2011
יום שני 12 בספטמבר 2011
16:00 – 5:00 1 הגעה למלון והתארגנות בחדרים
16:30 – 6:00 1 התכנסות והכרות עם הצוות המקצועי
17:30 – 6:30 1 4 ראשי ערים מציגים חזון עירוני
18:30 – 7:30 1 סיור
19:45 – 8:45 1 ארוחת ערב חגיגית
20:15 – 9:45 1 הרצאת אורח
21:15 – 0:15 2 4 ראשי ערים מציגים חזון עירוני
יום שלישי 13 בספטמבר 2011 יום רביעי 14 בספטמבר 2011
08:30 – 7:00 0 ארוחת בוקר
09:00 – 08:30 פתיחה רשמית של הסדנא , הצגת המשתתפים ודרך העבודה
09:40 – 9:00 0 הרצאת מומחה I- עירית סולסי, כלים לעירוניות
10:00 – 9:40 0 הצגת פרויקט פיתוח כלכלי בשפרעם
מר נהד חאזן, ראש העיר שפרעם
11:20 – 10:00 דיון
11:40 – 1:20 1 הפסקת קפה
12:00 – 1:40 1 הצגת פרויקט התחדשות עירונית בקריית שמונה
מר ניסים מלכה, ראש העיר קריית שמונה
13:10 – 2:00 1 דיון
13:40 – 13:10 הרצאת מומחה II – יודן רופא, פיתוח מוטה תחבורה ציבורית
13:50 – 3:40 1 צילום קבוצתי
15:20 – 3:50 1 ארוחת צהריים וזמן לטלפונים
15:40 – 15:20 הצגת פרויקט פיתוח מוטה תחבורה ציבורית TOD בבנימינה
מר אורי דיסטניק, ראש המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה
17:00 – 5:40 1 דיון
17:30 – 7:00 1 הרצאת מומחה III - נחמן שלף, פיתוח כלכלי עירוני מקומי
17:50 – 7:30 1 הפסקת קפה
18:10 – 7:50 1 הצגת פרויקט התחדשות עירונית במרכז אליכין
מר מוטי חי, ראש המועצה המקומית אליכין
18:10 – 9:30 1 דיון
20:20 – 9:30 1 ארוחת ערב וזמן לטלפונים
21:30 – 0:20 2 שיחה חופשית במושבה / הרצאת אורח
08:30 – 7:00 0 ארוחת בוקר
09:00 – 08:30 הרצאת מומחה IV – דרור גרשון, מבני ציבור
ושטחים פתוחים
09:20 – 9:00 0 הצגת פרויקט פארק עירוני בשדרות
מר דוד בוסקילה, ראש העיר שדרות
10:40 – 9:20 0 דיון
11:00 – 0:40 1 הפסקת קפה
11:40 – 11:00 הרצאת מומחה V - אלבר אנדריא,
מסעותינו אל הרחוב
12:00 – 11:40 הצגת פרויקט שכונה לזוגות צעירים בכפר
קאסם
מר נאדיר סרסור, ראש העיר כפר קאסם
13:20 – 2:00 1 דיון
14:50 – 3:20 1 ארוחת צהריים וזמן לטלפונים
15:20 – 4:50 1 הרצאת מומחה VI
15:40 – 15:00 הצגת פרויקט שכונה לזוגות צעירים בקרני
שומרון. מר הרצל בן-ארי, ראש המועצה
המקומית קרני שומרון
17:00 – 5:40 1 דיון
17:20 – 7:00 1 הפסקת קפה
17:40 – 17:20 הצגת פרויקט אזור תעסוקה לביר אל מכסור
דר' יאסר חוג'יראת, ראש המועצה המקומית
ביר אל מכסור
19:00 – 7:40 1 דיון
19:45 – 19:00 סיכום, משוב ראשי ערים, משוב צוות
וטקס סיום
5
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
6. אנו שואפים לשפר את איכות החיים העירונית בישראל ולקדם באופן פעיל פיתוח סביבה עירונית הומאנית משגשגת ובת קיימא.
אנו מאמינים כי ניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום:
•תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים
•פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא
•תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין
מ י א נ ח נ ו ?
מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה, המונה כיום יותר מ 500- חברים מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי ועמותות
וארגונים אחרים. חברי העמותה: מתכנני-ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהילתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני
תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי-דין, שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל.
מרחב הינה חלק מקהילת הארגונים המקדמים איכות סביבה בישראל, ויחד עם זאת מרחב הוא הארגון היחיד
בישראל המתמקד בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועל לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים
ליצירת השינוי. מרחב פועלת מתוך גישת תכנון כוללנית המתייחסת להיבטים הפיזיים, הכלכליים והחברתיים
של החיים העירוניים על מנת להשיג שינוי בר קיימא.
האתגר
החזון
לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל, תוך השתלבות במאמץ קיימות עולמי. מרחב מקדמת איכות
חיים עירונית, המבוססת על סביבה עירונית קומפקטית ורבת שימושים, המבוססת על תחבורה ציבורית,
מאפשרת גישה נוחה לצרכי היום יום, עושה שימוש יעיל בקרקע, תשתיות ובניינים ומתוכננת מתוך כבוד
לקהילה, לתרבות, לאקלים ולנוף המקומיים. אנו רואים את העיר כסביבה רבת חשיבות, המספקת
לאנשים הזדמנויות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם.
המטרות
התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל
MIU Movement for Israeli Urbanism
מטרתנו לעודד קיום סביבה עירונית קומפקטית, תוססת, המספקת שפע הזדמנויות ושימושים ועושה שימוש בחלל הציבורי כמנוף
ובסיס לחיי קהילה, באמצעות:
•שינוי מדיניות ציבורית בנושא תכנון עירוני
•שינוי תהליכי תכנון עירוני
•יצירת מודעות, פיתוח והטמעת ידע
הועד המנהל
עירית סולסי, יו"ר מייסדת
ד"ר יודן רופא, מייסד
אילן קליגר
משה אדם
עפר לרנר
יהודית שוהם
אורלי רונן
שלמה שאול
יואב לרמן
מוטי זייד
מנכ"ל
דרור גרשון , מייסד
מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל חיה בסביבה עירונית. נגועה בהזנחה של מרכזי הערים, פרבור מיותר,
תכנון המוביל לקיטוב כלכלי וחברתי, בזבוז משאבים ופגיעה בערכי טבע.
6
7. פרוייקטים
•מכון ראשי ערים לעירוניות: מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית בת-קיימא ופיתוח כלכלה מקומית
באמצעות סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי וראשי ערים מהעולם. בשנת 2010 התקיימו שתי סדנאות, ובשנת
2011 יתקיימו שלוש סדנאות.
•המעבדה להעצמה עירונית: מעבדת מתכננים רב תחומית המפתחת מודלים עירוניים במתחמים קיימים במטרה למצוא כלים לציפוף
והעצמה של שכונות המגורים הוותיקות, מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים, חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה.
•התחדשות מרכז העיר קריית שמונה:, בהמשך ליוזמה של מרחב שהחלה בשנת 2007 נבחר הפרויקט ע"י משרד הבינוי והשיכון כמחולל
שינוי בפרוייקט וישקיע 15 מליון ש"ח בביצועו בשנים 2011 -2013 . לפרויקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפנים בהשקעה של 10 מליון
ש"ח נוספים. מרחב תמשיך ותלווה את הפרוייקט ותנהל את התכנון לביצוע.
•ואדי ניסנאס בחיפה: יצירת מרחב הומאני לתושבי השכונה תוך שימור אופייה - 2008
•עין הים בחיפה: טיפול בשטחים הפתוחים בשכונה – הושלם ב- 2007
•הדר הכרמל בחיפה: תכנון פרויקטים בשכונה בשיתוף נוער ותושבים התקיים ברציפות במהלך 2007/2008
כנסים
•כנס בינלאומי לפיתוח כלכלי עירוני, אשקלון 2011 כנס בהשתתפות מומחים מכל העולם שהציג את חשיבות הפיתוח הכלכלי העירוני
כגורם לשגשוג העיר ואת הקשר ההכרחי בין פיתוח והצלחה כלכלית לתכנון העירוני.
• כנס בינלאומי בת ים 2008 "בשבחי הצפיפות" בשני ימי הכנס, נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומן בנושא צפיפות והעצמה עירונית ע"י
מרצים מהארץ ומחו"ל. במהלך הכנס התקיימה תחרות סטודנטים ארצית של פרויקטים ברחבי העיר.
•כנס בינלאומי חיפה נובמבר 2006 "מעשה עירוני" כנס בן שלשה ימים אשר שילב הרצאות של חברי מרחב והרצאות מהארץ ומחו"ל
בנושאי "כלים לעירוניות מתחדשת", במקביל התקיימו ארבע סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין. אחת בנושא אסטרטגיה לחיפה
ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי העיר.
• כנס בינלאומי באר שבע דצמבר 2005 "רנסאנס עירוני בישראל" בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושא
עירוניות מתחדשת. נערכו סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין בשלוש שכונות בעיר וסיורים בבאר שבע.
צוותי חשיבה
•"ארגז הכלים לעירוניות ישראלית" – בניית סט של הנחיות, דוגמאות, מקרי בוחן, פרטים, תכניות, חתכים והסברים מפורטים במטרה ליישם
את עקרונות אמנת מרחב בישראל.
•"עירבול" – סטודיו לעירוניות לצעירים, אדריכלים, מוכשרים, אומנים, חתרנים, מעצבים, יצירתיים. חברי הקבוצה השתתפו בביאנלה הראשונה
בבת ים שהתקיימה בשנת 2006
שיתופי פעולה
•שיתופי פעולה עם גופי תכנון ממשלתיים רשויות מקומיות וארגונים סביבתיים וחברתיים: המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון, מרכז
השלטון המקומי, רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ, חיים וסביבה, תחבורה היום ומחר, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, המועצה לבניה ירוקה.
• כנסים משותפים : כנס סכנין לחדשנות תכנונית בישובים הערביים. כנס התקיים, בשיתוף עם עמותת שכנים, בסכנין באפריל 2010 .
7
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
8. העיר המארחת, חיפה - Haifa City of
כללי ייסוד: המאה ה 3- לפנה"ס 63.666 קמ"ר דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10 (: 7
אוכלוסיה 266,500 תושבים גידול אוכלוסיה: 0.6% צפיפות תושבים לקמ"ר: 4,186
חינוך מס' תלמידים )א'-י"ב(: 39,617 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 115 ממוצע תלמידים בכיתה: 25
חיפה מהווה כיום בית חם לכ- 271,000 תושבים. למעלה מ– 100 שנה חיים בה בהרמוניה ובשכנות טובה, יהודים חרדים, שומרי מסורת וחילונים, ערבים נוצרים,
מוסלמים, בהאים ובני דתות אחרות. לא בכדי, מהווה חיפה מודל ארצי לעיר שתושביה יצרו בסיס מוצק של סובלנות, ערבות הדדית ומטרות משותפות והבולטת
בהן היא הרצון בשדרוג ובשינוי. חיפה היא עיר שבה אין סיסמאות, אלא מציאות שמשתנה מיום ליום ומשפיעה על חיי תושביה.
בשנים האחרונות עברה חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, תהליך ששינה בהדרגה את אופיה הבסיסי: מעיר פועלים, שעיקר פרנסת תושביה בנמל, בבתי
זיקוק ובמפעלים הפטרוכימיים - הפכה העיר למרכז מטרופוליני-אורבני מודרני, המספק שירותים לכל תושבי ערי הפריפריה שמסביב לה, במגוון רחב מאוד של
תחומים. אחד השינויים הדרמטיים הוא הפיכתה לכוח מרכזי ולגורם רב חשיבות בתעשיית ההייטק המקומית - והנתונים מרשימים בכל קנה מידה. בהקשר זה
יצוין כי ביוזמת עיריית חיפה מוקם פארק לתעשיות מדעי החיים - "פארק הביו-טק".
בחיפה מספר הסטודנטים הגדול במדינה. בעיר פועלים המוסדות האקדמיים המובילים: אוניברסיטת חיפה והטכניון. כמו כן, פועלות מספר מכללות, בהן מכללת
גורדון להכשרת מורים ומכללה להכשרת מורים למגזר הערבי, שהלימודים בה מתקיימים בערבית.
פרויקט חדש שאותו מקדמת עיריית חיפה ביוזמתו של ראש העיר הינו "קמפוס הנמל". זהו פרויקט רב השראה המשנה את פניה של חיפה ומחדש את לב העיר
התחתית ומשמעותו - הקמת קריה אקדמית רב מוסדית ועתירת מעונות, בסמוך לנמל. כיום כבר פועלים במתחם "קמפוס הנמל", "מרכז אקדמי כרמל", "מכללת
תלתן" לעיצוב ועוד.
חיפה של היום היא מרכז לבילוי, עם אזורים ייעודיים דוגמת המושבה הגרמנית, רכס הכרמל, חופי הים בקיץ והעיר התחתית המתחדשת, ההופכת להיות "הדבר
הגדול הבא" בתחום הבילוי לצעירים. בחיפה פועלים התיאטרון העירוני, המוזיאון לאומנות, המוזיאון הימי הלאומי, המוזיאון לתולדות ההעפלה וחיל הים, המוזיאון
הלאומי למדע וטכנולוגיה, התזמורת הסימפונית האיכותית ועוד. באחרונה הוקמה בעיר גם תזמורת ג'אז "ביג–בנד", לה מנבאים עתיד מזהיר. תנופת התיירות
והכנסים דחפה לכך שבאחרונה מוקמים 31 בתי מלון ברמות שונות, שיגדילו את מצאי החדרים בעיר, בדגש על מלונות עממיים ומלונות בוטיק. חופי הים מהווים
אטרקציה מרכזית ומרכז של תרבות פנאי. בכל שנה מבקרים בחופיה של העיר כשישה מיליון מבקרים. לחיפה חופי ים מוכרזים באורך של כ 11- ק"מ. לאורך חופי
הים החוליים טיילת ובה מתקני חוף חדישים, בתי קפה ומסעדות, הפועלות בכל השנה. עוד אטרקציה מרכזית בעיר היא המרכז העולמי של הבהאים. בהשקעה
חסרת תקדים השקיעו הבהאים כ- 250,000.000$ בבניית גנים ייחודיים, הגולשים מראש הכרמל ומתחברים לשדרת התיירות, שבהמשכה המושבה הגרמנית
- ה"שנז אליזה" של ישראל. לא בכדי הכריז ארגון אונסקו בשנת 2008 על הגנים הבהאים כעל "אתר מורשת עולמית".
חיפה היא ללא ספק העיר ה"ירוקה" בישראל. בחיפה שטחים מגוננים )גינות ציבוריות, מעברי הפרדה בכבישים( נרחבים - 50.7 מ"ר לתושב. בתחומה של העיר
ממוקם פארק הכרמל, המהווה ריאה ירוקה לתושבי העיר ובו אתר נופש בחיק הטבע, ספורט, קייט וטיולים.
במהפכת המיצוב שעברה ועוברת חיפה יצאו לדרך תוכניות פיתוח רבות, פרי מדיניות של פיתוח זהיר שאינו 'מתנפל' על הסביבה אלא מתחשב בה. הנגישות
התחבורתית 'אל העיר' ובתוכה שופרה, נסללו דרכים ומחלפים, הוקמו מרכזי קניות מודרניים וקריית הממשלה רוכזה במבנה ארכיטקטוני ייחודי בעיר התחתית -
מבנה שהפך לאייקון חזותי. תנופת הפיתוח לא פסחה גם על נמל חיפה, המהווה צומת חשוב ביותר במזרח התיכון לאוניות מאסיה. עובדה זו הובילה לבנייתו של
"נמל כרמל" החדש, המכפיל את שטח הרציפים הקיים בנמל חיפה.
בדרומה של העיר מוקמת קריית הספורט של חיפה, אשר במרכזה אצטדיון מקורה ל- 32,000 צופים )אצטדיון המוקם בסטנדרט שיאפשר קיום משחקים על
פי התקנים הבינלאומיים(.
במשפט אחד, חיפה היא עיר ללא סיסמאות. כאן בחיפה לא עוסקים בסיסמאות אלא "מייצרים" איכות חיים, לטובת התושבים והמבקרים כאחד.
8
9. צ ו ו ת המומח י ם
Resource Team
9
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
10. דרור גרשון, אדריכל ומתכנן ערים, מנכ"ל מרחב
Dror Gershon, Architect CEO, MIU
דרור גרשון, אדריכל מתכנן ערים, שותף במשרד "עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים" משנת 1987 , מייסד עמותת מרחב - התנועה
לעירוניות מתחדשת בישראל, חבר בוועד המנהל במשך 6 שנים וכיום מנכ"ל מרחב.
כאדריכל במשרד היה דרור שותף למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים של שכונות מגורים, מבני ציבור ומשרדים. תחום התמחותו הנוסף שימור מבנים.
במהלך 12 השנים האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטים בתכנון ועיצוב אורבאני, בעיקר בפרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית בערים רבות
בישראל.
הפרויקטים שתוכננו במשרד מאופיינים בתפיסה אורבאנית רחבה, יצירתית וייחודית, המשקפת את הנעשה בעולם בשנים האחרונות בתחום
התכנון והעיצוב העירוני.
נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד : אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחים, המכבדים את הסביבה שלנו
ומעשירים את חיינו.
התכנון האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכים להערכה מקצועית של מזמיני העבודה, רשויות התכנון ואנשי המקצוע.
בשנת 2006 , יחד עם עירית סולסי, השתלם דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהליך תכנון משתף, הנקרא שאררט
CHARRETTE . השאררט "גוייר" ע"י עירית ודרור וכיום מיושם השאררט בתכנון פרויקטים שמקדם המשרד, ואשר הודות לכך זכו להגיע משולחן
התכנון לביצוע בפועל, בזמן קצר וללא התנגדויות.
בשנת 2009 בחר משרד הבינוי והשיכון בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה )שתוכנן בתהליך שאררט ע"י צוות מקצועי רב תחומי בניהול והנחיית
עירית ודרור( כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של 18 מליון ₪ לביצוע.
במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשנים 2002-2005 יועץ לתכנון עירוני בעיר חדרה. במסגרת עבודה זאת הנחה וכיוון את הצוות המקצועי
בעיר בנושאים של תכנון עירוני וליווה את התכנון העירוני ואת תוכנית המתאר המתגבשת של העיר חדרה. בעבודתו זאת יצר את היסודות לשינוי
בגישה לתכנון והתחדשות עירונית בעיר.
בשנת 2004 מייסד דרור גרשון עם עירית סולסי, יודן רופא, הלל שוקן וחברי ועד מנהל נוספים את מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל
ומוביל את פעילות העמותה עד היום.
מאז ייסודה, מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע, משרדי ממשלה, קרנות, והישובים העירוניים. מרחב היא אחת מהדוגמאות המובאות בסילבוס
של האקדמיה בישראל. הנושאים שמרחב מעלה הופכים בתוך זמן קצר לשיח ציבורי לגיטימי. נושאים כמו המרחב הציבור, התחדשות מרכזי ערים
וציפוף עירוני, הפכו להיות מושגים שגורים בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחום התכנון העירוני. אחד הנושאים שמרחב מעל
ה כיום הוא הקשר בין תכנון עירוני והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית.
דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.
10
11. פרופ' ראסם חמייסי, המחלקה לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה
Prof. Rassem Khamaisi, Geography & Environmental Studies, Haifa University
Current Position
Prof. Rassem Khamaisi is an Associate Professor in the Department of Geography and Environmental Studies at the University of Haifa
and Senior Research Fellow at the Van Leer Jerusalem Institute. He is also a senior researcher and planner at The International Peace
and Cooperation Center IPCC, East Jerusalem. Khamaisi is an urban and regional planner and geographer specializing in urban and
rural geography. A strong focus of his efforts is towards geography and planning among the Arabs in Israel and the Palestinians in the
Palestinian territory and Jerusalem. He is a specialist on public administration, public participation and urban management. Khamaisi
has published widely on urbanization and planning issues among the Arabs and Palestinians. He publishes in three languages in local
and international journals (English, Hebrew and Arabic).
Education
Ph.D. in Geography at the Hebrew University, 1993
M.Sc. in Urban Planning at the Technion, Israel Institute of Technology, 1985
B.A. in Geography from the Ben Gurion University of the Negev, 1981
Offices in Professional Associations
• Member, Board of Directors, International Center of Peace and Co-operation (IPCC), Jerusalem, since 98'
• Member, UNESCO Israel Committee (representative of the University of Haifa), 2005 –present, and Head of Arab Heritage Committee.
• Head, “Jafra”, Association for Development of the Conservation of Built Heritage and its Environment in the Arab Cities and
Villages in the Country, 2006 – present
• Full member, ISOCARP, 2007-present
• President, Israeli Geographical Association, 2007-2009
• Member, Academic Council of the Open University, 2008- present
• Member, Public Committee for Municipal Reorganization of the Regional Councils of Nof HaGallil, HaGilboa and Misgav,(appointed
by the Interior Minister), 2000
• Member, Professional Steering Committee for Preparation of Strategic Plan for the Arabs in Israel, funded by the Arab Higher
Association, 2005 –present
• Member, Public Advisory Council for Statistics; the Statistics Committee for Municipal and Geographic Classification, 2000-present
• Head, Investigation Team, Jurisdictional Boundary Committee between Petah Tiqwa and Ganne Tiqwa
• Founder and Head of Director, Union of Lower Galilee Villages for Water and Sewerage, 2008- present
• The Academic Center for Oriental Studies, Nazareth, 1987
• The Center for Strategic Planning and Information in Arab Local Governments, Kafar Kanna, 1992
11
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
12. עירית סולסי, אדריכלית מתכננת ערים, יו"ר מרחב
Irit Solzi, Architect Urban Planner, MIU chair
השכלה
1984 תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניון, חיפה
1982 שנת לימודים נוספת ב- Berkley U.C . קורסים ופרויקט בתכנון עירוני
2006 קורס של ה- NCI ב- University of Miami הנחייה וניהול " Charrette " - תהליכי תכנון בשיתוף ציבור
ובעלי עניין.
2007 קורס של "שתיל" בגיוס משאבים לעמותות
ניסיון מקצועי
1984-1986 אדריכלית במשרד נחום וריטה דונסקי אדריכלים ומתכנני ערים.
1987 - היום שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים .
תכנון אדריכלי של מבנים מסחריים, מבני ציבור ובניה רוויה למגורים. תכניות אב, תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב
עירוניים - תב"ע.
תכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים – ת"א, רחובות, גדרה, חדרה, בנימינה, נתניה, באר שבע, אור יהודה והרצלייה.
1994-1996 ראש צוות תכנון – צוות דרום, לשכת התכנון-מחוז מרכז, משרד הפנים.
1996-1999 מ.מ. מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית, מחוז מרכז.
1999-2001 אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה.
עבודה מקצועית התנדבותית
2004 - היום מייסדת עמותה מקצועית "מרחב- התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל"
יו"ר הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבים.
במסגרת העמותה:
מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של: איגוד המתכננים, מרחב, עמותת האדריכלים, CEU- Berlin גרמניה ו Leeds - CEU בבריטניה,
עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד.
מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א, טכניון חיפה והמכללה באריאל ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית.
שותפה לבניית 3 כנסים גדולים בהם השתתפו 300- 400 איש כולל בחירת התכנים, השיווק והלוגיסטיקה.
ניהול והנחיית סדנאות עבודה עם ציבור רחב בשניים מהכנסים הנ"ל
ניהול סדנאות מקצועיות עם ציבור מתכננים בכנס בבת-ים
שותפה לארגון וניהול של ימי עיון - למשרד להגנת הסביבה ולרשויות מקומיות: נתניה, ראשל"צ, רחובות, פתח-תקווה
עבודה בתהליכי תכנון משתפים – שאררט
2007 - היום השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה, שאררט למועצה המקומית מרום גליל – בית
ספר חמד, לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו השתתפו נציגי הרשות המקומית, נציגי מועצת העיר, ארגונים וולונטרים מקומיים, נציגי קרנות
ארציות, נציגי משרד השיכון מחוז צפון, מ.מ.י מחוז צפון נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרים וכמובן הציבור הרחב.
שונות
מחקר בנושא - תכנון מבני ציבור בוני עיר בישראל.
מחקר בנושא – ציפוף עירוני בישראל בהשוואה לערים בעולם.
12
13. נחמן שלף, יזם הי-טק ויזם חברתי
Nachman Shelef, Serial High-Tech and Social Entrepreneur
•יזם הי-טק סדרתי ויזם חברתי. יסד והשתתף בהקמה של חברות הי-טק וקלין-טק כגון
NICE, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage, My6Sense, Benchmark Israel
קרן הון-סיכון,
עמותת IVN - רשת הון סיכוי ועמותת מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל.
•כיום יו"ר של ConteXtream ומוביל תחום פיתוח כלכלי עירוני במרחב.
•לשעבר שותף מנהל ב- Benchmark Capital , קרן הון סיכון בינלאומית שהשקיעה M490$
בחברות הזנק ישראליות.
•לשעבר סגן נשיא ב -3Com תאגיד בין לאומי ומנכ"ל של חטיבות הפרושות בקליפורניה, מסצוסטס
וישראל.
•תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים בהצטיינות יתרה מהטכניון.
Serial high-tech and social entrepreneur. Founder or member of the starting team of high-tech
and clean-tech startups such as Nice, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage,
My6Sense; of Benchmark Israel a venture capital fund; and of NGOs such as IVN – Israel
Venture Network, and Merhav – the Movement for Israeli Urbanism.
Currently Chaiman of ConteXtream and head of Urban Economic Development in Merhav.
Former general partner in Benchmark Capital, an international venture capital fund that
invested $490M in Israeli startups.
Former vice-president at 3Com, a multi-national corporation, and general manager of
business units that spanned CA, MA, and Israel.
B.Sc. Summa cum Laude in electrical and computer engineering from the Technion.
13
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
14. אלבר אנדריא, מהנדס תנועה ותחבורה, "אופק – הנדסת תנועה"
Albert Andria, Traffic & Transportation Engineer, "Ofec - Traffic Engineering"
בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ) 1999 ( בהתמחות בהנדסת תנועה ותחבורה.
אלבר הוא שותף במשרד אופק הנדסת תנועה בע"מ, חבר הנהלה בעמותת "שכנים", חבר בעמותת "מרחב",
חבר באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות וב-"ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל".
בהנהגת אלבר תוכננו במשרד "אופק הנדסת תנועה" פרויקטים מגוונים בתחום התנועה והתחבורה כגון: תכנון
ויעוץ בפרויקט הרכבת הקלה בת"א )הקו האדום(, רחובות וצמתים, רמזורים, הסדרי תנועה זמניים, שילוט
והכוונה והכנת בדיקות תחבורתיות.
במהלך הקריירה עבר אלבר מספר רב של השתלמויות מקצועיות בתחום התחבורה כגון: השתלמות תכנון
רמזורים, תכנון רכבת עירונית, תפעול תנועה והסדרי בטיחות בזמן עבודות, הכשרה של מהנדסי תנועה מומחים.
אלבר השתתף מספר פעמים בתהליך שיתוף הציבור "שאררט" יחד עם עמותת "מרחב" בעיר קריית שמונה
ובוודאי ניסנס בחיפה.
משרד "אופק הנדסת תנועה" הכין עבור משרד התחבורה ומשרד השיכון את ההנחיות החדשות של תכנון
אזורי מיתון תנועה, הולכי רגל, אופניים, מרחב הרחוב והצמתים.
התפיסה התכנונית הבאה לידי ביטוי בספרי ההנחיות הנ"ל מהווה את המוטו התכנוני התנועתי והתחבורתי
עליו מתבסס המשרד.
14
15. איריס אפרת, מנכ"ל אורבניקס – תכנון כלכלה וסביבה בע"מ
Iris Efrat, CEO, URBANICS LTD - Planning, Economics, Environment
השכלה:
M.Sc ,1992 תואר שני - המסלול לתכנון ערים ואזורים הטכניון, התמחות בכלכלה אורבנית;
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון.
B.A ,1989 תואר ראשון - החוג למדעי המדינה והחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב.
קורסים מקצועיים:
יזמות כלכלית ועסקית ברשות המקומית ) 1996 (.
תכנון בר קיימא, איכות הסביבה בתכנון, אג'נדה 121 , מרכז השל ) 2003 (
ניסיון מקצועי:
1991-1994 מנהלת היחידה לתכנון אורבני וכלכלי בקבוצת בר-ניר, הקבוצה הגדולה בארץ בנושא אספקת שרותי
מנהל וחשבונאות לשלטון המקומי וגופי סמך נלווים.
1994 - מנכ"ל חברת “אורבניקס בע"מ", חברה המונה 17 עובדים מקצועיים בתחומי התכנון, החברה, הכלכלה והסביבה.
בין פעילויות החברה וצוותיה:
•ייזום, ליווי וקידום פרוייקטים בשלטון המקומי תוך יישום תפיסת תכנון בר קיימא ובדגש יישומי- כלכלי
•יעוץ בגיבוש אסטרטגיה תכנונית-חברתית-כלכלית לפיתוח ברשויות המקומיות, בגופים מוסדיים ופרטיים
•הכנת תכניות פיתוח שנתיות ורב-שנתיות בראיה מערכתית
•יעוץ לאירגונים שונים בנושאים מוניציפליים, תכנוניים, כלכליים, איכוה"ס בתכנון ועוד.
•בדיקת המשמעוי ות של תוכני ות בנין ערים מההיבטים התכנוניים-חברתיים-כלכליים-סביבתיים והגשת
חו"ד לועדות בנין ערים ולרשויות המקומיות בנושאים שונים.
•התמחות בנושא איחוד רשויות ואיחוד פונקיונלי של שירותים, בחינת המשמעויות ותכניות יישומיות בתחום.
•יעוץ כלכלי לחברות כלכליות, לאיגוד ערים, לתאגידים שונים
•ניהול תהליכי שיתוף ציבור בתכנון
פרסומים:
• המכון לחקר עיר ואזור, אי איזון מרחבי בין תעסוקה למגורים במטרופולין תל אביב והשפעתו על דפוסי נסיעות, עבודת מסטר, 1991 .
• המדריך לבודקי ולמנתחי תכניות בנין ערים, משרד הפנים, מפעם צפוני 2001 . )כולל בניית הקורס, קיום הרצאות וריכוז כתיבת המדריך(.
• משרד העבודה והרווחה, המדריך לתכנוני לעובד הקהילתי, 2006 .
• משרד הפנים, ארגון המועצות האזוריות, המדריך להרחבת ישובים, 2003 .
15
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
16. ד"ר יודן רופא
מרצה בכיר בתכנון ערים ועיצוב אורבאני, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מייסד וחבר
הועד המנהל של מרחב
Yodan Rofe Ph.d,
Senior Lecturer in Urban Planning and Design, Ben-Gurion University
of the Negev, Founder and Board Member of MIU
יודן רופא הוא אדריכל ובעל תואר דוקטור בתכנון עיר ואזור מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא עוסק במחקר
על שכונות בתיאוריה עירונית ובתכנון ערים, תפיסת המרחב הבנוי והתחושות שהוא מעורר, עיצוב עירוני ועיצוב
רחובות והקשר בין מבנה העיר ותחבורה. יחד עם אלן ג'ייקובס ואליזבת' מקדונלד פרסם ב – 2002 את הספר:
The Boulevard Book: history, evolution, design of multi-way boulevards שהוצאת MIT Press
אשר זכה בפרס מטעם איגוד המו"לים האמריקאי.
בין 1999 ל- 2003 שימש כראש תחום תכנון עירוני במשרד הבינוי והשיכון. בתפקידו היה אחראי על בקרת התכנון
של שכונות חדשות ברחבי הארץ. יזם וניהל את התכנית לפיתוח בר-קיימא של אגף האדריכל הראשי במשרד,
והוביל את ההנחיות החדשות לרחובות בערים בשיתוף משרד התחבורה.
בשנת 2004 הקים יחד עם עירית סולסי ודרור גרשון את "מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל. שימש
כאחראי אקדמי לתכנית של שלושת הכנסים הראשונים של העמותה, היה אחראי על עריכת האמנה שלה, ואת
הספר הראשון בסדרת "ארגז הכלים" לעירוניות מתחדשת בישראל, שהעמותה שוקדת על הכנתו.
החל משנת 2000 עוסק בייעוץ בנושאי תכנון ועיצוב אורבאני, בעיקר בהקשר של פרויקטים תחבורתיים. הוא
שימש כיועץ לעיצוב אורבאני לחברת נ.ת.ע, השתתף בצוות תכנון תכנית האב של נ.ת.ע., תכנון שדרות הקריה
עבור חברת נתיבי איילון, ריכז צוות רב-תחומי לתכנון שיקום והתחדשות מרכז ירוחם, ומשתתף בצוות תכנית האב
לתחבורה של בת-ים.
כיום מלמד וחוקר במחלקה לאדם במדבר, תחת המכונים ע"ש י. בלאושטיין לחקר המדבר, אוניברסיטת "בן-גוריון"
בנגב. מחקריו עוסקים במיתון תנועה במרחב העירוני, בתכנון רחובות ראשיים בעיר מטרופולינית ובאיכותם של
השטחים הפתוחים בעיר והשימוש שנעשה בהם על ידי התושבים.
16
17. יואב לרמן, המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב
Yoav Lerman, Department of Geography and Human Environment,
Tel-Aviv University
דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב. עוסק במחקר הקשר בין הולכי הרגל
והסביבה הבנויה, וכן במחקר נושא בטיחותם של הולכי הרגל. מעבר לכך עוסק בקידום תכנון מוטה הולכי רגל,
הן במסגרת "מרחב" והן במסגרות אחרות. חבר הועד המנהל של עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת.
מאז 2007 כותב ועורך את הבלוג העירוני הפופולארי – "עוד בלוג תל-אביבי" בכתובת .http://www.tlv1.co.il
בנוסף, עורך הבלוג של עמותת מרחב בכתובת http://miu.org.il/blog
זוכה פרס פראט לשנת 2010 לתקשורת בנושאי סביבה.
בעל שמונה שנות ניסיון במחקר ופיתוח בחברות אינטל ובחברת מארוול, בישראל ובארה"ב.
מחזיק בתואר MBA מאוניברסיטת תל-אביב עם התמחויות בניהול מערכות טכנולוגיות ובאסטרטגיה ויזמות.
כמו כן, בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון.
17
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
18. רונית גולן, תכנון, גישור וחינוך סביבתי
Ronit Golan, Environmental Planning, Mediation and Education
השכלה
1997 - תואר שני ) M.A (, החוג לגיאוגרפיה, האונבירסיטה העברית בירושלים. התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים וכן בניהול, תכנון ומדיניות הסביבה.
1995 - תעודת הוראה, האונבירסיטה העברית בירושלים.
1995 - תואר ראשון ) B.A ( בגיאוגרפיה, היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.
ניסיון מקצועי
2009 עד היום חברת דירקטוריון - הועד המנהל של החברה להגנת הטבע. חברה בשתי תתי ועדות - חינוך ושמירת משאבי טבע.
2006 עד היום פרילנסרית בתחום התכנון והחינוך הסביבתיֿ.
יועצת לועדת התכנון ולועדת איכות הסביבה במועצה המקומית שהם. יועצת לגופים לא ממשלתיים ולתושבים בנושאי תכנון ובניה, איכות סביבה,
אקוסטיקה ורעש, חיסכון במים וגישור. יועצת וחברה בצוות לגיבוש מדיניות בתחום מים אפורים בבתים ובמוסדות.
העברת סדנאות בתחום איכות הסביבה ותכנון. הדרכה למגזר הפרטי: חברות היי טק, נוער מחו"ל ומערכת החינוך היסודית.
2006-2007 המשרד להגנת הסביבהֿ:
2002-2006 ממונה על תסקירי השפעה על הסביבה, מטה המשרד להגנת הסביבה.
אחראית על נושא תסקירי השפעה על הסביבה בכל מחוזות המשרד וניהול צוות של מתכננים סביבתיים. הנחייה ויעוץ מקצועי למתכננים הסביבתיים
במחוזות ובמטה בתחום כתיבת הנחיות וחוות דעת לתסקירים; קביעת אסטרטגיה ונהלים לטיפול בתסקירים וגיבוש דרכים לשיתוף הציבור בתהליך; טיפול
פרטני בתסקירים הנוגעים לתוכניות פיתוח ארציות )נמלים, שדות תעופה ותחנות כח(; ריכוז והנגשה לציבור של מערך המידע הכולל את כל תוכניות
הפיתוח לגביהן נדרש תסקיר השפעה על הסביבה. בין הפרויקטים: עיר הבה"דים, תחנת כוח סולרית, תמ"א 19 לבתי עלמין וקבורה בקומות, תסקיר
לשדה תעופה אילת החדש, שד"ת הרצליה ועוד; בנוסף ממלאת מקום נציגת השר להגנת הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה, רפרנטית לנושאי
גישור באשכול תכנון ומדיניות, אחראית לקידום תוכניות מתאר ארציות ונציגת המשרד בועדת החסמים במשרד רוה"מ ובועדת הכנת להגנת הסביבה.
2000-2002 ממלאת מקום בפועל של מתכננת מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה.
ניהול צוות של ארבעה מתכננים סביבתיים, אשר טיפל בכל נושאי התכנון במחוז; נציגת השר לאיכות הסביבה במליאת הועדה המחוזית של משרד
הפנים, בועדת משנה נקודתית ובועדת התנגדויות. בין המשימות המרכזיות: טיפול סביבתי בכל התוכניות לתשתיות התחבורה במחוז; תוכניות שיקום נחלי
אלכסנדר והירקון במועצה הארצית; קשר שוטף עם היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לאיכות הסביבה לצורך שיתוף פעולה ויעוץ בנושאים סביבתיים
שונים כון בקביעת אסטרטגית עבודה; תאום תוכנית עבודה שנתית מול הנהלת המחוז ועוד. בין הפרויקטים המרכזיים: נציגת המחוז בצוותים המלווים
לכביש 531 , מחלף בני דרום, כביש 471 )מכבית(, תוכניות למחלפים נשרים וענבה, ולאזורי תעשיה מודיעין )רג"מ, רמלה-גזר-מודיעין( ומ.א עמק חפר.
1997-2000 מתכננת סביבתית, מחוז מרכז.
טיפול בתוכניות בתחום התשתיות התחבורתיות, אקוסטיקה ושימושים חורגים במגזר החקאלי; נציגת השר לאיכות הסביבה בועדות משנה ובעדות
הכנסת; טיפול במספר תוכניות אב לישובים ומועצות אזוריות.
עיסוקים מקצועיים נוספים
2003-2007 חברה בדירקטוריון עמותת "מקומות" - המכון לגישור סביבתי
2000 עד היום העברת סדנאות בתחום החינוך הסביבתי במוסדות חינוך יסודיים וחברות פרטיות; התנדבות במגזר השלישי.
2000-2003 פעילה בתוכנית J.E.M.S -תוכנית המיועדת להכשיר מגשרים, לפתור ולישב קונפליקטים סביבתיים בין ישראלים לפלסטינאים.
2001 השתתפות בתוכנית בינלאומית לניהול פיתוח בר קיימא בהולנד I.P.M.S , סמינר שנתי בנושא טכניקות בניית קונצנזוס ודיאלוג.
18
19. ראשי העיר המשתתפים
Participating Mayors
Nisim Malka
ניסים מלכה
קריית שמונה Kiryat Shmona
נאהד ח'אזם
שפרעם
Nahed Hazem
Shfaram
דר' יאסר חוג'יראת Yasir Hujeirat Ph.D
Bir al-Maksur
ביר אל מכסור
אורי דיסטניק Uri Disetnik
Binyamina – Givat Ada
בנימינה-גבעת עדה
מוטי חי Moti Hai
אליכין Elyachin
הרצל בן ארי Herzel Ben Ari
Karney Shomron
קרני שומרון
נאדיר סרסור
כפר קאסם
Nadir Sarsur
Kafar Kasem
דוד בוסקילה David Buskila
Sederot
שדרות
19
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
20. נאהד ח'אזם – ראש העיר שפרעם
Mayor Nahed Hazem
יליד שפרעם ) 1962 (, הינו בעל תואר ראשון ושני במינהל עסקים.
תפקידים
•במשך 25 שנה עסק בבנקאות ובגיל 27 ניהל סניף בנק.
•שימש מנהל בכיר בבנק ערבי-ישראלי.
•שימש במגוון תפקידים בעירייה, ביניהם:
•יו"ר ועדת מכרזים
•יו"ר ועדת רווחה
•יו"ר ועדת כספים.
משנת 2008 מכהן כראש העיר שפרעם.
20
21. שפרעם
העיר שפרעם
City of Shfaram
כללי שנת ייסוד 19,766 1887 דונם דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10 (: 3
אוכלוסיה 36,500 תושבים גידול אוכלוסיה: 1.4% צפיפות תושבים לקמ"ר: 1,847
חינוך מס' תלמידים )א'-י"ב(: 9,192 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 19 ממוצע תלמידים בכיתה: 30
העיר שפרעם שוכנת על שבע גבעות ממערב להרי הגליל, במרחק של שמונה ק"מ מחוף הים התיכון ובתווך בין שלוש הערים: חיפה, עכו ונצרת. שפרעם הינה אחת הערים
המרכזיות במגזר הערבי.
מקור שמה הערבי הוא בשמו של המצביא המוסלמי הגדול עמרו בן אלעאס, עליו מספרת האגדה כי החלים ממחלתו לאחר ששתה ממי המעיין בעת חנייתו במקום בשובו
מסוריה. מקור שמה העיברי: שופר-עם. שמה נזכר בתלמוד. העיר שימשה מרכז לסנהדרין.
שפרעם נחשבת לאחת הערים העתיקות בארץ. המערות בשפרעם הן מערות ביזנטיות מלפני 2,000 שנה. אחד האתרים העתיקים בעיר, מבצר ד'אהר אל עומר, שופץ
והוקם על שרידי מבצר ביזנטי עתיק.
העיר חובקת בתי תפילה לארבע דתות. בתחומיה שוכן בית כנסת עתיק, השמור עד היום על-ידי משפחה מוסלמית ומפתחותיו עוברים מדור לדור במשפחה. במרחק של
20 מטרים מבית הכנסת מצויה כנסיה, במרחק דומה מצוי מסגד, ובהמשך - החילווה: בית התפילות של הדרוזים. שפרעם היא כאמור, דוגמה ומופת לעיר רב-תרבותית.
60% מאוכלוסייתה הם מוסלמים, 26% - נוצרים ו 14%- - דרוזים וכולם חיים בהרמוניה, בהבנה, בסובלנות ובשותפות. הצלחתה של העיר ביצירת הרמוניה דתית תקבל
בקרוב ביטוי נוסף עם הפתיחה המתוכננת של "שביל הדתות" - אתר תיירותי, אשר ישמש בשעות אחר הצהריים כאזור בילוי ופנאי.
חינוך
עיריית שפרעם מעמידה את המשאב האנושי בראש סדר עדיפויותיה – ובשל כך משאבים רבים מושקעים במערכת החינוך. בין יתר הדברים, ראוי לציין את הקמתן של
הכיתות החכמות, מעבדות המחשבים ורכישתו של ציוד מדעי מתקדם. כמו כן, בשפרעם פועלת תוכנית ייחודית, "סיסמה לכל תלמיד" )במימון משפחת עופר(, שמהותה
לחבר כל תלמיד למהפיכת המידע.
פעולות אלה ואחרות כבר נתנו את אותותיהן, ובשנים 2009/2010 נעצרה מגמת ההידרדרות בציוני בחינות הבגרות והסתמנה עלייה בשיעור הזכאים לבגרות.
תעסוקה ופיתוח
שיעור האבטלה בשפרעם עומד על 12% . בשל כך, פרנסי העיר פועלים במלוא המרץ לעידוד הבאתם של משקיעים לאזור התעשייה המרחבי, המוקם בפאתי העיר, על
שטח של 1,300 דונם. אזור התעשייה, הנמצא בשלבי הקמה מתקדמים, עשוי להוות מנוף כלכלי משמעותי ולהביא לצמצום האבטלה מצד אחד ומצד שני להזרים לעירייה
מיסי ארנונה חיוניים.
בשפרעם פועלים משרדי מקצועות חופשיים רבים )רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכדומה( ומפעלים, שביניהם ניתן למנות את "קפה נח'לה" ו-"גלידות שפרעם". גידולה של
האוכלוסייה הביא בעקבותיו בעיות של תכנון ובנייה, איתם מתמודדת העירייה. בשל כך ובשל הפוטנציאל הרב של העיר, שפרעם השתלבה בפיילוט של משרד ראש הממשלה
לפיתוח המגזר הערבי. במסגרת פיילוט זה מקודמים בעיר מספר פרויקטים: פיתוח תעסוקה, שיקום אזור התעשייה הישן, בנייה לזוגות צעירים ופיתוח מערכת הכבישים.
איכות הסביבה ואיכות החיים
בעידוד ובסיוע האיחוד האירופי, הוקם בשפרעם פרויקט להעלאת המודעות לאיכות הסביבה. פרנסי העיר פועלים להפיכת שפרעם לעיר ירוקה ומודרנית, בדומה לתהליך
שהתרחש בקריות.
שפרעם נחשבת לאחת הערים השקטות והבטוחות. בשנים האחרונות פחתה רמת האלימות בשיעור של 30% , וכיום כמעט שאין בה מקרים של אלימות.
חלק מנתון זה ניתן לזקוף לפעולות ההסברה שיוזמת העיריה להעלאת תחושת השייכות לעיר ולהגברת ההכרה בחשיבות האחווה, הכבוד, ההבנה ושיתוף הפעולה בין
התושבים לעירייה.
21
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
22. שפרעם - פארק התעשיה ותוכנית הפיתוח הכלכלי של שפרעם
שפרעם ממוקמת בצמתי דרכים מרכזיות לכל הגליל ומרושתת בחיבורים ישירים למערכת
הכבישים הארציים 70,79 וכביש 6 בעתיד. בנוסף מתוכננת מסילת רכבת שתחבר את
העיר עם חיפה ותעבור בתוואי כביש 79 , בצמוד לפארק התעשיות.
עוד בתכנון בניית 4 מחלפים לשני הכבישים הארציים ) 70 , 79 (, שדרוג והסדרת כביש 79
מצומת המוביל לצומת סומך )כולל מחלף בכניסה לשפרעם( וכביש היקפי לכיוון הפארק
ולכפר הצמוד אעיבלין. נגישות תחבורתית זו, יחד עם הקרקע הזמינה לפיתוח וההון
האנושי המיומן וחדור המוטיבציה – הופכת את שפרעם לעיר אידיאלית לפיתוח כלכלי.
לא בכדי נבחרה העיר להיות חלק מתוכנית החומש הממשלתית לפיתוח המגזר הערבי.
תוכנית החומש הממשלתית לפיתוח הכלכלי של שפרעם
התוכנית הינה מהלך רב שנתי, אשר יכלול מספר פרויקטים הנמצאים בשלב הפרוגראמות. מטרתה העיקרית של התוכנית והפרויקטים הכלולים
בה הינה לעודד השקעות פרטיות וציבוריות, לרבות בתחום התיירות. הפרויקטים המרכזיים הינם:
1 .1 שדרוג הדרכים הפנימיות בשפרעם:
. אבכבישים קיימים: שיפור תחזוקה, פיתוח נופי, תאורה, תשתית תת קרקעיות וכו'.
. בכבישים חדשים: כביש הטבעת, כביש מחבר לשכונת חיילים ) 7,79 מש"ח(, כביש ליד ביה"ס עמל ) 4.50 מש"ח(, כביש 307 ) 5.5 מש"ח(.
. גשיפור בטיחות הדרכים ) 10 מש"ח במיוחד לצורך הזזת עמודי החשמל מנתיבי הנסיעה(.
. דשידרוג מערך התחבורה הציבורית.
2 .2 שימור העיר העתיקה )שטח של 26,291 מ"ר(, ופיתוח אתרי התיירות: בית הכנסת העתיק, מצודת שפרעם משנת 1771 , אלבורג' )המגדל(,
השוק העתיק, המסגד העתיק ) 1815 ( הכנסיות הקתוליות סנט פיטר ופאולוס, הכנסייה הלטינית סנט ג'וזף, הכנסייה הפרוטסטנטית סנט פאולוס,
הכנסייה האורתודוקסית, אלח'ילווה )בית התפילה הדרוזי מהמאה ה 5- ( וקבר רבי יהודה בן באבא.
3 .3 בינוי ושיכון שיענה על המחסור של 1000 יח"ד )בין היתר בשל הגירה מישובי הגליל והעמק(:
. אבניית שכונות חדשות: "אלקדיס יוחנא -
אלוסטאני" )כ- 150 יח"ד(, שכונה בדואית
"אלח'רוביה" )כ- 90 יח"ד( .
. ב בניית תשתיות ציבוריות לשכונות "עג'רוש",
"אלבסליה", "אלקרק" ו-"אבו שאח".
. גהכנת תב"עות ותכנון מפורט לשטח של כ-
3,336 דונם המיועד לכ- 1,000 יח"ד )על
65% מהשטח חלקות גדולות מ 5- דונם(
ולמתחם נוסף המיועד לכ- 1,668 יח"ד.
22
23. שפרעם
4 .4 תכנון המשך קרית החינוך, בניית אוניברסיטה / מכללה אזורית ומרכז רפואי )כ 100- דונם בכניסה המזרחית(.
5 .5 הקמת קריה לעירייה שתחליף המבנה הקיים משנת 1970 ואת המבנים המושכרים )מתנת המדינה למאה שנה לייסוד העירייה(.
6 .6 פיתוח תשתיות מים וביוב )בעלות כוללת של כ- 57,864,000 ש"ח(.
פארק התעשייה
פארק התעשייה הינו שטח אשר מתייחס לאזור הקיים
ולאזור המחצבה. שטח הפארק כ 1200- דונם, מתוכם 800
דונם בבעלות המדינה ו 400- בבעלות פרטית.
לפארק שלושה שלבי פיתוח:
•שלב א' - אזור תעשייה מפותח ומשווק. שטחו 200
דונם ברוטו )נטו 129 (, מזה כ 30- דונם קרקעות מינהל.
•שלב ב' - אזור תעשייה מאושר לא מפותח 175 דונם,
קרקע פרטית אין תשתיות. בהעדר סבסוד צפי מימוש
נמוך.
•שלב ג' - הינו שלב יותר מתקדם, הנמצא ברמה
של תכניות ופרוגראמות. מדובר בשטח המחצבה,
שתסיים את פעילותה בסוף 2013 , ושטחה כ 780-
דונם. הבעלות היא כולה של המינהל.
המטרה העיקרית של הפארק היא יצירת מרכז תעשיה אזורי, שישרת את אזור
הצפון בכלל ומרחב שפרעם וישובי הגליל המערבי בפרט. לפארק פוטנציאל
יצירת מקומות תעסוקה לאזור שמונה כ- 200,000 נפשות.
מטרת משנה הינה הפיכת המחצבה ממפגע תברואתי וסביבתי למנוף כלכלי
חברתי אזורי.
בנוסף לשימוש המרכזי שיעשה בשטח, העירייה מעוניינת לקדם תכנית
שתכלול קריית ספורט יחד ים שימושים תעשייתיים, מסחריים ובילוי.
ראוי לציין שפועלת וועדת היגוי לשיקום המחצבה בראשות העירייה ובהשתתפות
קרן שיקום מחצבות, משרד התשתיות הלאומיות, הועדה המרחבית לתכנון
ובניה ומנהל מקרקעי ישראל.
שאלות לדיון
1 .1 איזו אסטרגיה תביא לידי מיצוי את המשאבים והיתרונות של העיר ותשרת באופן אופטימלי את הפיתוח הכלכלי של העיר?
2 .2 איזו פרוגראמה תהפוך את פארק התעשייה לרווחי יותר, תוך כדי מתן מענה לצורכי העיר והאזור כולו )מקומות עבודה, בילוי, ספורט וכו'( ?
3 .3 כיצד אפשר להפוך את מרכז העיר ואת העיר העתיקה למוקד תיירותי אשר תורם לפיתוחה הכלכלי של העיר )שביל הדתות, שוק ישן וכו'( ?
23
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
24. ניסים מלכה – ראש העיר קריית שמונה
אישי
נשוי לסילביה. אב לאתי, רות, שלומית, יוני, דניאל ואוריה.
סבא ל- ט"ו נכדים שיחיו.
רקע צבאי
•רב סרן במיל'.
•שירת בגדוד 50 של חטיבת הצנחנים,
•ולאחר מכן בשריון.
השכלה ורקע חינוכי
•תואר ראשון בחינוך
•מורה ומנהל בי"ס יסודי
•מורה ומנהל חט"ב
•מורה וסגן מנהל בי"ס תיכון
•שליח מטעם הסוכנות היהודית ל 3- שנים בקראקס שבוונצואלה.
•מרצה בכיר במוסדות שונים בצבא ובארץ.
•בעל תואר ותעודת מגשר
•בעל תואר לתקשורת, דוברות ויחסי ציבור
•חשב שכר בכיר
ניסיון מקצועי ציבורי ופוליטי
•ראש המועצה הדתית של קריית שמונה במשך 17 שנים.
•ממונה על המועצה הדתית של קריית אתא.
•יועץ שר התחבורה ליישובי קו העימות.
•מנכ"ל חברת "שורשים" )בהתנדבות(.
•חבר במספר עמותות ודירקטריונים )בהתנדבות(.
•יוזם ומקים סניף "עזרה למרפא" בקריית שמונה.
•יוזם ומקים האולפנית בקריית שמונה.
•חבר בוועדות מרכזיות בעירייה: תקציב, מכרזים, תרבות יהודית, בניין ערים ויו"ר ועדת הנחות.
•ראש העיר קריית שמונה
24
25. קריית שמונה
העיר קריית שמונה
City of Kiryat Shmona
כללי שנת ייסוד 14.228 1950 קמ"ר דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10 (: 5
כללי 23,200 תושבים גידול אוכלוסיה: 0.5% צפיפות תושבים לקמ"ר: 1,631
חינוך מס' תלמידים )א'-י"ב(: 3,529 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 11 ממוצע תלמידים בכיתה: 22
קריית שמונה נולדה בסערת העלייה ההמונית, שפרצה שערים נעולים בתום מלחמת העצמאות. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, הוכפלה האוכלוסייה היהודית בארץ.
מחנות העולים מלאו עד אפס מקום והפתרון המיידי היה בפיזורם בכל אזורי הארץ - כך הוקמו המעברות. המעברה הצפונית ביותר בארץ, ולימים גם הגדולה שבהן, קמה
על חורבותיה של הכפר הערבי "חלסה", ששכנה למרגלות תל-חי בצפון עמק החולה )ממנה יצאו רוצחי טרומפלדור וחבריו. הכפר ננטש במלחמת העצמאות(. ביולי 1949
הגיעו אליה העולים הראשונים, יוצאי תימן, ו"חלסה" היתה ל"קריית יוסף" )ע"ש יוסף טרומפלדור(. לאחר מכן הוסב שמה לקריית שמונה, לזכרם של שמונת הנופלים על
הגנת תל-חי.
קריית שמונה שוכנת בקצהו הצפון- מערבי של עמק החולה. העיר נשענת על מורדותיו המזרחיים של הגליל, לרגלי רכס רמים, בגובה ממוצע של 100 מ' מעל פני הים.
אל העיר מוביל כביש מס' 90 , החוצה אותה במרכזה )שדרות תל-חי( וממנו מתפצלות הסתעפויות ראשיות )מצפון לדרום: רח' הרצל, רח' ששת הימים וכביש המערכת(.
אורכה של העיר מצפון לדרום – 4.5 ק"מ. רוחבה ממזרח למערב – 1.5 ק"מ.
בקריית שמונה עצמה המראות והקולות נעימים. ילדים צוהלים בדרך לבית הספר, שכנים אומרים שלום אלה לאלה ברחובות שקטים ונקיים. בין הבתים יפי-המראה, גנים
שלווים, מתקני תרבות וספורט מרשימים ומפעלי תעשייה מודרניים, המפיקים קשת רחבה של מוצרים. קריית שמונה הינה עיר בה משתלבים תקווה ועמל-כפיים ויוצרים
מציאות עוצרת נשימה.
אולם, קריית שמונה היא יותר ממקום נעים למגורים ולעבודה. היא חוליה חיונית בביטחונה של מדינת ישראל – ובתור כזו, שילמה העיר מחיר כבד במהלך השנים, הביטו
בה שנית, במקומות רבים, עדיין בולטות צלקות מהפגזות ערביות אכזריות.
חדרי הביטחון, האנדרטות, חדר המיון הקדמי והשירות לטיפול בפגועים - כל אלה מעידים על כך שאותה פינת חמד בגליל העליון עברה תלאות קשות והתקפות ברוטאליות
חוזרות ונשנות. מיקומה הגיאוגרפי של קריית שמונה הפך אותה ליעד קל ל-"קטיושות" הנורות מבסיסי מחבלים בלבנון וסוריה, כדי לזרוע הרג והרס בקרב האוכלוסייה
האזרחית. ואילו בסוג אחר של פעילות עוינת, מסתננים מחבלים מעבר לגבול הלבנוני וטומנים פצצות במקומות ציבוריים או פותחים באש על אזרחים חסרי ישע. באחת
התקריות, האיומות בתולדות המדינה, באפריל 1974 , נהרגו 18 אנשים, כאשר חוליית מחבלים חדרה לבית ספר לשם ביצוע רצח ללא אבחנה. אותם הסתננויות רצחניות,
אשר נמשכו שנים רבות וקיפחו חיי רבים, הביאו, בסופו של דבר, לאחת ההחלטות הקשות ביותר – לצאת למבצע "שלום הגליל" )יוני 1982 (. מלחמת לבנון, הביאה לשקט
קצר, אך לא לסוף עידן ההתנכלויות. בפשיטה הרצחנית של "ליל הגילשונים", בנובמבר 1987 , הרגו מחבלים שישה חיילים ופצעו עשרה, בבסיס צבאי סמוך לקריית שמונה.
ביולי 2006 לאחר פעולת חיזבאללה, שכללה חטיפת שני חיילי צה"ל והריגת ארבעה חיילים, החליטה ממשלת ישראל להגיב בחומרה. מה שהחל כ-"מבצע שכר הולם" הפך
במהרה למלחמת לבנון השניה, אשר גרר מנגד ירי מסיבי של חזבאללה על כל צפון ישראל. קריית שמונה חטפה במהלך הלחימה 25% מכלל הקטיושות שנפלו במהלך כל
ימי הלחימה. לאחר 33 ימים נפסקה המלחמה והחיים חזרו אט אט לשגרה.
בכל זאת, חרף קשיי העבר, קמה קריית שמונה לתחייה. העיר מונה 23,200 תושבים, מתוך אלה, כ- 3,500 הם תלמידים הלומדים בעשרות גני ילדים, וב 11- בתי ספר
יסודיים ותיכוניים. בתחום ההשכלה הגבוהה, מעניקה מכללת תל-חי מסגרת של לימודים לתואר ראשון ולימודי הנדסאים לתלמידים ולחיילים משוחררים מכל הארץ. כמו כן
מפעילה העיר מכון לאומנויות, בית ספר ללימודי קולנוע וטלוויזיה וישיבת הסדר, המשלבת לימודי דת עם שירות מלא בצה"ל. בתום לימודיהם, בוחרים רבים מבוגרי מוסדות
אלה להתיישב בקריית שמונה ובכך לתרום לחיי החינוך והתרבות בעיר.
בשנות ה – 80 מספר תעשיות עתירות ידע הקימו מפעלים בעיר, מה שהכניס את העיר לעידן של צמיחה כלכלית והתפתחות תעשייתית. התחומים המיוצגים בה כוללים
פיתוח מוצרים רפואיים, אלקטרוניקה מתקדמת, עיבוד מתכות ממוחשב ומחקר ופיתוח ביוכימי – חקלאי. כמו כן, הוחל בבניית שדה תעופה למטוסים קלים, כחלק ממפעל
לתיקון ושיפוץ מטוסים קלים. בעתיד אמור שדה זה לשרת גם את תעשיית התיירות המתפתחת בעיר.
העיר מתפתחת בקצב גובר והולך. המראות בה משתנים, תושביה משקיעים בה וכולם מאמינים בהתחלתו של עידן חדש שיעלה את קריית שמונה על מפת המקומות
המבוקשים במדינה. אם כך, זוהי קריית שמונה, גאוותו של הגליל העליון, עיר בעלת תשתית מרשימה של תעשייה וחינוך. עיר המשלבת קידמה מודרנית ושלווה כפרית.
עיר שהיא ארץ זבת חלב, דבש, משמר וחלומות.
25
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
26. קריית שמונה - פיתוח מגורים והתחדשות עירונית במרכז העיר )סלינגר(
רקע
האתר הנדון נמצא במרכז העיר קריית שמונה סמוך לקצהו
הצפוני של המע"ר.
רחוב סלינגר, העובר לאורך המתחם, מקשר בין כביש 90 , ציר
ארצי החוצה את הישוב מצפון לדרום, לרחוב הרצל המהווה ציר
אורך משני מקומי.
בקצה המזרחי נמצא מתחם מסחרי ושוק עירוני ואילו בקצה
המערבי מתחם למבני ציבור, המשמש את תחנת המשטרה
המקומית ואת אזורי המגורים. בקצה הצפון מערבי קיים מתחם
בניה למגורים פנוי וזמין בגודל של כ 2- דונם.
מתחם המגורים הקיים מתאפיין בבניה רוויה, חלקם בבתים
משותפים בני 2 קומות וחלקם בני 4 קומות. המבנים מתאפיינים
בבניה וותיקה עם בעיות מבניות מגוונות המחייבות שיקום. תופעה
זו חריפה יותר בשלושת מבני המגורים בני הארבע קומות, שכן
בעבר הוספו לדירות המקוריות חדרי בטחון, ומערכת הביסוס
השונה גרמה לשקיעה והינתקות האגפים החדשים מהמבנים
המקוריים, תוך גרימת נזקים מבניים הולכים ומתגברים.
המטרות
•גיבוש מתווה של התחדשות עירונית ע"י פיתוח למגורים במסגרת פינוי בינוי, תוך ניצול
פוטנציאל קרקע זמין לפיתוח.
•עיבוי הבניה המשמשת היום פעילויות משולבות של מסחר, משרדים ומגורים בתוך
המע"ר הקיים.
פירוט שטחים מתוכננים לפיתוח:
מגורים בבניה רוויה – 5 דונם
מגורים בבניה סמי רוויה – 12 דונם )קיים(
מסחר – 12 דונם )קיים(
מבני ציבורי – 3.5 דונם )קיים(
חניון ציבורי – 3.5 דונם
26
27. שאלות לדיון
1 .1 כיצד לרתום את הגופים הממלכתיים ובמיוחד מ.מ.י להקצאת קרקע זמינה לצורך מימוש פרויקט פינוי בינוי?
2 .2 מה מערך התנועה וההנגשה הרצוי כדי למנוע "פיקוק" המתחם, נוכח מגוון השימושים המוצע במקום?
3 .3 איזה תמריצים כלכליים או אחרים )זכויות בניה, שימושים מניבים( רצוי לאפשר כדי להניע את תהליך ההתחדשות המבוקש?
קריית שמונה
27
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
28. אורי דיסטניק – ראש המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה
Mayor Uri Disetnik
אורי דיסטניק ) 53 ( יליד בנימינה, דור שלישי לראשוני המושבה, נכד למקימי שכונת יעקב וגבעת הפועל, נשוי
ואב לארבע בנות.
דיסטניק הינו אלוף משנה במיל’, שאת רוב שירותו הצבאי מילא בחיל הים בתפקידי פיקוד יוקרתיים וייחודיים,
שכללו ניהול מאות אנשים ותקציבים בהיקף של מיליוני דולרים.
בין תפקידיו:
•מפקד שייטת הצוללות של צה"ל.
•מפקד בית הספר לקצינים של חיל הים.
•ראש מחלקת תכנון לטווח ארוך, ניהל את האסטרטגיה של חיל הים והגדיר תוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות.
•ראש מחלקת קשרי החוץ של מטכ"ל צה"ל. במסגרת התפקיד ניהל את מערך הנספחים הצבאיים של ישראל ברחבי העולם, פיתח קשרים
אסטרטגיים-צבאיים עם מדינות רבות ותרם לפיתוח העסקי של התעשיות הביטחוניות בחו"ל.
עד בחירתו לתפקיד ראש מועצת בנימינה – גבעת עדה, נשא בתפקיד ניהולי בכיר בחברת היי-טק בינלאומית.
דיסטניק הוא בעל תואר ראשון בכלכלה, תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים.
28
29. בנימינה – גבעת עדה
המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה
Town of Binyamina – Givat Ada
כללי ייסוד בנימינה 1922 , גבעת עדה 27.1 1903 קמ"ר )בנימינה 17 , גבעת עדה 10 ( דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10 (: 7
כללי 13,100 )בנימינה 10,000 , ג"ע 3000 ( גידול אוכלוסיה: 7% צפיפות תושבים לקמ"ר: 490
חינוך מס' תלמידים )א'-י"ב(: 3,018 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 5 ממוצע תלמידים בכיתה: 32
בין השומרון לים ובין השרון לכרמל, שוכנת בקעה ירוקה ששמה בקעת הנדיב. בין נופיה המרהיבים של הבקעה, בין הכרמים, מטעי הפרי, הנחלים הזורמים,
החקלאים המעבדים שדותיהם, חורשות האקליפטוס והגגות האדומים - שוכנות המושבות הוותיקות בנימינה וגבעת-עדה.
המושבה בנימינה, הקרויה על שם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, נוסדה בידי עולי העלייה הראשונה שהתיישבו בה בשנת 1922 . לאחר מלחמת העולם
הראשונה, הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בתחילה התבססה כלכלת המושבה על חקלאות, אך כיום חלק גדול מתושביה עובדים בגוש דן
ומנצלים את הרכבת שמחברת אותה לשם. עם בני המושבה הידועים נמנים ראש ממשלת ישראל ה 12- , אהוד אולמרט, וכן הפזמונאי אהוד מנור ז"ל, שאף
הנציח את המושבה בשיריו.
גבעת עדה הוקמה בשנת 1903 ונקראה על שם אשתו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, עדלייד )עדה(. המושבה הוקמה על ידי שמונה משפחות, בעיקר
בני זכרון יעקב. כלכלת המושבה התבססה בעיקר על חקלאות, כאשר לענבי היין היה חלק נכבד בה. גבעת עדה ממוקמת כחמישה ק"מ מזרחית לבנימינה.
שתי המושבות התאחדו מוניציפאלית בשנת 2003 ובאמצעות סינרגיה ניהולית מצליחה המועצה המקומית המאוחדת להמשיך לפתח את הישובים.
תוכנית פיתוח
השנה האחרונה הייתה אחת השנים הבולטות בשנים האחרונות בתחום פיתוח התשתיות ביישוב.
פתיחתם לתנועה של דרך הבורג', ההפרדה המפלסית ומעגל התנועה בצומת עדה שיפרו בצורה דרמטית את בטיחות הנסיעה ביישוב ואת מהירות ההגעה
ממקום למקום בתוך היישוב.
בשנת 2010 , אושרה לראשונה בהיסטוריה של בנימינה וגבעת עדה תכנית שנתית כוללת, לתקציב פיתוח הישוב. תקציב הפיתוח כלל קרוב לחמישים סעיפי
תקציב שונים בסכום כולל של למעלה מ – 17 מיליון שקלים.
תכנית הפיתוח לשנת 2011 כוללת למעלה מארבעים פרויקטים בתחום הבינוי, התשתיות והרכש עבור מוסדות החינוך, מוסדות הציבור, הדרכים, השטחים
הציבוריים הפתוחים ועוד. התכנית מתוקצבת בסכום של כ – 33 מיליוני שקלים.
מוסדות החינוך והציבור ודרכי הגישה אליהם זוכים לדגש מיוחד, במטרה להתאימם לגידול שחל במערכת החינוך היישובית ולעמידה ביעדי המועצה בתחום החינוך.
התכנית כוללת בין השאר: פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, מחזור ותכנית אב להגנת הסביבה, הוספת שש כיתות בבתי הספר "גבע" ו"אמירים", שינויים בהסדרי
התנועה בסביבות בתי הספר, עבודות פיתוח תשתיות וניקוז, תכנון נתיבים בטוחים, תכנון וביצוע תכניות תחבורתיות שונות, הקמת מועדוני נוער, הקמת שביל
אופניים לבית ספר "אורט בנימינה", הקמת מתקני משחק וגינות חדשות, תכנון וביצוע גינות ציבוריות, השלמות לטיילת רבין ועוד. המקורות הכספיים לתכניות
השונות מגיעים ממשרדי הממשלה השונים, מהיטלי השבחה וממקורות נוספים.
בכדי להתמודד עם המצב הכספי הקשה בו נמצאת המועצה מזה שנים רבות, הוחלט על יציאה לתכנית הבראה רחבה וכוללת. תכנית זו הינה תכנית הבראה
מיוחדת במינה, בכך שאינה מסתפקת רק בטיפול בהיבטים הפיננסיים, אלא מטפלת בו זמנית במספר תחומים שונים, ביניהם: השבחת איכות כוח אדם ניהולי
וביצועי, שיפור רמת השירותים הניתנים לתושבים, יצירת מקורות הכנסה נוספים לרשות והגעה לאיזון פיננסי בתקציב השוטף.
במסגרות תוכנית החיסכון וההתייעלות המועצה גם ביצעה, במהלך השנה האחרונה, מדידה של עסקים שונים במטרה להגדיל את חיובי הארנונה מעסקים אלו,
לצורך תשלום מס אמת.
29
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
30. בנימינה - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית באזור תחנת הרכבת ) Transportation Oriented Development (TOD
בשנים האחרונות ניכרת תנועה של עסקים ושירותים אל אזור התעשייה שליד תחנת
הרכבת, וזאת לצד תעשייה, מוסכים ומפעלים, שפעילותם איננה אינטנסיבית במיוחד.
בין היתר נפתחו באזור התחנה: מסעדות, בית קפה, פאב, מבנה משרדים, סטודיו
למחול, חללי לימוד )פיזיקה משפחתית(, אולמות מכירה ועוד. יתכן והתפתחות זו
מצביעה על מחסור שטחים בייעוד מתאים בתחומה של בנימינה. לפיכך, תופעה זו
מחייבת בחינה מחודשת למתחם הרכבת כולו.
המועצה המקומית בנימינה גבעת-עדה עוסקת בשנים האחרונות בהכנתה של
תוכנית אב ומתאר לישוב, בה נבדקים ההיבטים הכוללים של עתיד הישוב ותפקודו.
לכאורה, לאזור תעשייה הרכבת יתרון יחסי אזורי-בגלל הסמיכות והנגישות לרכבת,
אולם יתרון זה אינו בא לידי ביטוי כיום )כמות היוממים בתחנת בנימינה בממוצע
5,000 איש ביום(.
ראוי לציין כי קיימת תוכנית להזזת תחנת הרכבת למיקום חדש ממערב לתחנה
הקיימת. בנוסף יצוין כי לא ברור איזה תפקוד מערכתי יהיה לתחנת בנימינה ברשת
הרכבות העתידית. כך או כך, ההערכה היא, כי תחנת הרכבת תתקיים במתכונת
הנוכחית בטווח של כ 15- שנה לפחות וגם אם התחנה תוזז, מרבית השימושים
המוצעים בו חסרים היום בבנימינה ולכן המתחם ימשיך לשרת את הישוב.
מטרת הפרויקט
יצירת שיפור בכלכלה המקומית על ידי קידומו וטיפוחו של אזור תעשייה הרכבת כמרכז אזרחי. שיפור זה יושג
בזכות כך ש-
•יווצר מע"ר לישוב, אשר יהווה מוקד פעילות וירכז אליו תנועת אנשים.
•יתרחש גידול ברכישת שירותים מקומיים, גידול ברווחה המקומית וחיזוק הקהילה וזהותה.
•ימוצה פוטנציאל הביקוש התוספתי המגיע מחוץ לישוב בזכות הקירבה לתחנת הרכבת.
נגישות
מלבד תחנת הרכבת הסמוכה, למתחם קירבה לצומת כבישים אזוריים 652-653 , המקשרים את ישובי האשכול.
יחד עם זאת, קירבה זו אינה מספקת יתרון משמעותי ביחס למרכזי תעסוקה ומסחר אחרים בסביבה, היות ומרבית
האזורים האחרים ממוקמים על כבישים ראשיים בהרבה. היעדר יתרון זה יקשה מאוד על תנאי התחרות בהם
יצטרך אזור התעשייה לעמוד. בעיתיות תחברותית נוספת נובעת דווקא מהקירבה לתחנת הרכבת - שבעיית
החנייה בה תדרוש כנראה הקצאה של שטחים רבים לטובת חניה. עפ"י המלצות דו"ח מהנדסי התחבורה, יש
להוסיף 1,100 מקומות חנייה לתחנת הרכבת ובתרגום לקרקע פתוחה מדובר ב- 22 דונם קרקע.
מצב קיים
בתחום שיטחה המוניציפלי של בנימינה שני מוקדי תעסוקה משמעותיים:
1 .1 מתחם אזור התעשייה כרמל, שכולל כ 460,000- מ"ר של תעשייה נקייה. מתחם זה יושב על הציר המקשר בין בנימינה לזיכרון )כביש 652 ( ומנותק משטחי
המגורים הן של בנימינה והן של זיכרון יעקב.
2 .2 המתחם הדרומי - א"ת הרכבת, הבנוי בצמידות לדופן אזורי מגורים קיימים ועתידיים.
30
31. בנימינה – גבעת עדה
שימושים קיימים שטח בנייה, מ"ר
57,600
קיבולת ייעוד כ- דונם בייעוד לתעשייה ומלאכה
72 80% )מ"ר לבנייה(- לפי זכויות בנייה
שטחים משלמי ארנונה ביעוד לתעשייה ) 401 ( 18,328
שטחים משלמי ארנונה בייעוד חנות, עסק, משרד 3,430
שטחים משלמי ארנונה בייעוד מבני עזר 545
סה"כ שטח בנוי 21,303
שיעור הניצול עפ"י נתוני ארנונה 37%
סה"כ שטח המתחם הקיים )דונם( 75.8
סוגיית היקף הבניה לתעסוקה
סוגיית היקף התעסוקה היא הסוגיה הדומיננטית בנושא תכנון מתחם
התחנה בפרט והישוב בכלל. עפ"י תוכנית האב, תחום השטח המיועד
לפיתוח של בנימינה עומד על 760 דונם ברוטו לכלל צרכי הישוב.
עוד קובעת התוכנית כי בשנים הקרובות יש להוסיף לבנימינה 1,590
יח"ד. לשני המספרים הללו תוצאה ברורה: כל הפרשה של קרקע
לצרכים חוץ-ישוביים, כגון תעסוקה, תביא לכך שיהיה צורך לצופף
את הישוב ולשנות את סגנון החיים בו. דהיינו, לא תתאפשר עוד
בנייה למגורים בצפיפות ממוצעת של 4 יח"ד לדונם בצמודי קרקע.
דבר זה יפגע באטרקטיביות הישוב בקרב החתך הדמוגרפי, אותו
מבקשת בנימינה למשוך. לאור זאת קיימות 2 חלופות תכנון:
1 .1 החלופה המקומית - פיתוח אזור התעשייה הקיים לכדי מרכז אזרחי, הכולל שטחי תעסוקה בקנה מידה
מצומצם של עד -120,000 מ"ר עיקרי בלבד. חלופה זו בעלת סיכויי הישרדות טובים, גם אם תחנת
הרכבת תצא אל מחוץ לתחומי הישוב.
2 .2 החלופה האזורית - הזזת תחנת הרכבת מחוץ לישוב )בין אור עקיבא לבנימינה( ופיתוח המע"ר שם,
שימושים מוצעים ע"פ תוכנית
שהוגשה למועצה
שטח נטו,
דונם
שטח בנוי, מ"ר
)עיקרי+שרות(
תעשייה 112,000 30
תעסוקה - 45
מסחר 10,000 10
צרכי ציבור - 50
חנייה לרכבת - 22
סה"כ מוצע 132,000 75
סה"כ מתוכנן באזה"ת הרכבת 57,600 82
סה"כ תוספת מוצעת 74,400 65
מה שישרת מספר מטרות:
•פיתוח מרכז תעסוקה בצמידות לאור עקיבא, כלומר "אזור תעסוקה משותף".
•הוצאתה של תחנת הרכבת ממרכזה של בנימינה, אשר ) 1( תקל מאוד על העומס שמייצרת תחנת
הרכבת בישוב, ) 2( תאפשר את יצירת "הציר הירוק" של בנימינה לאורך מסילת הברזל, ) 3( תשפר
את החיבור בין שתי גדות המסילה.
•יצירת מע"ר תחרותי ובעל משיכה רבה יותר על כביש 4 וכתוצאה מכך, בטווח
סוגיית היקף הבניה למסחר
כדאיות הקמת מרכזי מסחר/ חנויות נבחנת עפ"י הפדיון למ"ר. היות וקיימת תחרות אגרסיבית
במרחב האזורי, יש לנהוג בצניעות ובזהירות בעת תכנון יעודי הקרקע.
המודל ההתנהגותי מצביע על כך שאנשים לא מבצעים קניות קמעונאיות בדרך אל העבודה. נתון
זה מקטין מאוד את משקלם של היוממים היורדים בתחנת הרכבת מדי יום. גם אם אלה היו מבצעים
את כלל קניותיהם במקום, 10,000 מ"ר היו עונים על כלל צרכיהם. לפיכך, קיימות שתי מסקנות:
1 .1 מודל הצריכה במתחם הרכבת צריך לכלול הסעדה, בילוי )בעלי חזית רחוב ולא כקניון(
ו"סידורים", קרי שירותים עסקיים, כגון: בנקים, דואר, הסעדה וכד'.
2 .2 היות ושטחי המסחר יידרשו גם בקרבת מוקדי התיירות והאזורים הותיקים של הישוב, מומלץ
"להשתמש" באזור התעשייה בהיקף של עד 8,000-10,000 מ"ר בלבד מתוך המכסה הכוללת
)הקיבולת המתוכננת למסחר הינה כ 17,000- מ"ר ותוכנית האב ממליצה על 25,000 מ"ר(.
שאלות לדיון
1 .1 כיצד להפוך אזור תעשיה מוזנח )בעיקר תעשיה כבדה Low-tech , מוסכים נגריות ומחסנים( למרכז אזרחי חי, תוסס ובעיקר מניב?
2 .2 איזו חלופה, מקומית או אזורית, תשמר את האווירה הייחודית של הישוב ויחד עם זאת, תספק לישוב מע"ר בסדר גודל מתאים ומרכז אזרחי שישרת אותה?
3 .3 מהו תמהיל השימושים האופטימאלי למתחם?
31
מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה ,ספטמבר 011 2
Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, September 2011
32. מוטי חי – ראש המועצה המקומית אליכין
Mayor Motti Khai
Born on 1958, Motti was raised and educated in Elyakhin.
Motti is married to Ricky, and is the proud father of a Daniel (14) and Ariel (9).
Education and Professional Experience
• Bachelors of Science in Mechanical Engineering, Technion University, Haifa.
• Masters of Science in Enviormental Conservation, Hebrew University of Jerusalem.
• Managed the engineering of components in factories and water plants for over two decades.
Mayor of Elyakhin since November 2008.
32
