SlideShare a Scribd company logo

המעבדה להעצמה עירונית

•
•
M
miu2050

בימים אלו אנו מחלקים את החוברת המודפסת של המעבדה לחברי מרחב. באמצעות תרומה של 100 ש"ח להמשך המחקר, ניתן לקבל את החוברת המודפסת. לפרטים נוספים: שרי office@miu.org.il

1 of 44
Download to read offline
‫’’‬ ‫”...אנא הביטו מקרוב בערים האמיתיות.‬ ‫בעת התבוננותכם, הקשיבו, השתהו מעט וחשבו‬ ‫על מה שעיניכם רואות.”‬ ‫’’‬ ‫ג’יין ג’ייקובס‬ ‫מרחב – התנועה לעירוניות בישראל © 2102. כל הזכויות שמורות‬
‫3‬ ‫2‬ ‫הקדמה‬ ‫בישראל חיים כיום 8.7 מיליון תושבים, %29 מהם חיים ב-022 ישובים עירוניים. בשנת 0302 תמנה אוכלוסיית‬ ‫ישראל 5.11 מליון תושבים, מרביתם יחיו בערים. רוב הישובים העירוניים בישראל מאופיינים בפיזור עירוני, תלות ברכב‬ ‫פרטי ומשבר כלכלי מוניציפלי המוביל להזנחה ומונע איכות חיים טובה לתושבים.‬ ‫שכונות המגורים הותיקות, שהוקמו בבניה זולה ומואצת ע"י ממשלת ישראל, אשר באה לתת מענה לגלי העליות לאחר‬ ‫קום המדינה, מהוות את מאגר הדירות הגדול ביותר בישראל. שכונות אלו מאופיינות ע”י פיזור מבנים על שטח גדול‬ ‫בצפיפויות מאוד נמוכות. תלות ברכב פרטי – מבנה השכונה ופיזור המבנים לא מאפשר הליכה ברגל נוחה לשירותים‬ ‫העירוניים ולא קיום של תחבורה ציבורית סבירה ואיכותית. מצאי דירות הומוגני - מרבית הדירות באותו גודל, דירות‬ ‫קטנות בלבד- מצב שאינו מאפשר למשפחות לגדול בשכונה, מונע עירוב של אוכלוסיה וגורם להשארות של אוכלוסיה‬ ‫מזדקנת וחלשה. תכסית נמוכה של המבנים במגרשים ושטחים פתוחים גדולים אשר אין מי שלוקח עליהם אחריות ועל‬ ‫כן קשה לטפל בו. מרחב ציבורי לא מוגדר - המרחב הציבורי, רחובות שטחים פתוחים ומבני ציבור, לא ידידותיים‬ ‫ומהווים חסם להתפתחות השכונה. איכות ירודה של מרבית המבנים - רוב הבניינים נראים זהים ובעלי איכות אדריכלית‬ ‫מאוד ירודה.‬ ‫שכונות אלו אינן נותנות מענה איכותי לתושבים, ואלו שיכלו להרשות לעצמם, לחשוב על עתידם עזבו לשכונות חדשות,‬ ‫לפרברים החדשים, לישובים חדשים, ולישובים קהילתיים סמי כפריים המהוים מפלט למעמד הביניים מחוסר בפתרונות‬ ‫עירוניים אחרים. השכונות הותיקות נכנסו למעגל קסמים אכזרי, ככל שיותר תושבים בעלי יכולת עזבו כך גם‬ ‫הרשויות המקומיות הפקירו אותן לטובת השקעה בשכונות חדשות. הרשויות משקיעות פחות ופחות במרחב הציבורי‬ ‫בשכונות הותיקות והורידו את רמת השירותים העירוניים לנמוכה מאוד. כל אלו הובילו את השכונות הותיקות‬ ‫להתדרדרות, ואליהן נכנסות אוכלוסיות חלשות יותר. מצב זה מחמיר כאשר מוסדות החינוך מתרוקנים והופכים‬ ‫לשטחים מגודרים או לשימושי אחסנה כלל עירוניים. המסחר שהתקיים בשכונה גם הוא הוזנח מחוסר לקוחות בעלי‬ ‫יכולת.‬ ‫במצב הקיים והמשך ”עסקים כרגיל” בו יש עדיפות לפיתוח פרברים ושכונות חדשות, אל מול חוסר העשייה בשכונות‬ ‫הותיקות, אנו פוגעים בקרקע חקלאית ושטחים פתוחים, החשובים לאיכות החיים של כולנו ושל הדורות הבאים, אנו‬ ‫מעודדים בזבוז אדיר של תשתיות ויוצרים פערים חברתיים בין הנשארים בשכונות הוותיקות לתושבי השכונות‬ ‫החדשות.‬
‫5‬ ‫4‬ ‫למה כן לחדש את השכונות הותיקות? שכונות אלו ברובן נמצאות במקום מרכזי בעיר, מיקומן ההיסטורי ויש‬ ‫להן פוטנציאל פיתוח עצום. מצב בו שכונות אלו מוזנחות ומאוכלסות באוכלוסייה חלשה בלבד מהווה פגיעה‬ ‫בפיתוח מרכזי הערים. מאידך העצמתן החברתית, פיזית וכלכלית מבטיחות את חיזוק מרכזי הערים. לשכונות‬ ‫אלו יתרון עצום של קרבה לשירותים עירוניים, לתחבורה ציבורית ותשתיות עירוניות אחרות, קרבה למבני‬ ‫ציבור ומאגר דירות בסיסי המהווה דיור בר השגה. בניית דירה בתוך שכונה קיימת עולה למשלם המיסים רק‬ ‫%02 מבניית דירה חדשה בישוב חדש ו-%05 מבניית דירה חדשה בשכונה חדשה עקב חסכון גדול בתשתיות‬ ‫ארציות של כבישים, מחלפים, חשמל, מים וביוב (מתוך מחקר של המשרד להגנת הסביבה תואם מחקרים‬ ‫דומים מהעולם המערבי). מה חסר בשכונות הותיקות? מגוון דירות רחב, מרחב ציבורי מטופח, תושבים,‬ ‫ושירותים עירוניים איכותיים.‬ ‫ממשלת ישראל נתנה את דעתה לבעיה והכינה מספר תכניות: בשנות ה-07 בפרוייקט שיקום שכונות שמטרתו היתה‬ ‫חיזוק התושבים בשכבות החלשות, הפרוייקט אמנם חיזק את התושבים, החזקים עזבו והשכונות נשארו במצבן הגרוע.‬ ‫בשנות ה-09 הכריזה הממשלה על תכנית ”פינוי –בינוי” במטרה לצופף את מרכזי הערים ולחדש את השכונות, אך עד‬ ‫היום מומשו רק מספר קטן של התכניות. בהכנת ואישור תכנית מתאר ארצית (תמ”א) 53, בה נקבעה מדיניות לפיתוח‬ ‫והתחדשות בתוך הערים והשכונות הקיימות. בפועל, ההתחדשות העירונית כמעט ואינה מתקיימת. בכדי להקל את‬ ‫התהליך על היזמים הכינה הממשלה את תמ”א 83, אשר יוצרת ”הפרטה” לתהליך ההתחדשות שאינה מתאימה לרוב‬ ‫הישובים בארץ (בשלב זה מתאימה בעיקר לשכונות בגוש דן) ובודאי אינה יוצרת תוספת של יחידות דיור משמעותית.‬ ‫למרות המדיניות התחדשות שכונות עדיין אינה אטרקטיבית, יש קושי רב בבניית תהליך של התחדשות עירונית.‬ ‫הרשויות המקומיות, היזמים הפרטיים ומשרדי הממשלה המתכננים כולם ”מוותרים” על התחדשות בגלל הקשיים‬ ‫והמורכבות של התחדשות.‬ ‫לא נוכל התעלם מהבעיה %51- %02 מתושבי המדינה גרים ב-005 שכונות ותיקות מוזנחות ברחבי ישראל אשר‬ ‫גוררות את מרכזי הערים והישובים לחוסר בפיתוח כלכלי מקומי.‬ ‫מה חסר כדי ליצור את ההתחדשות? שילוב של כלים תכנוניים, תהליכים סטטוטוריים מעודדים (דוגמת וד”ל‬ ‫אבל לשכונות ותיקות) וכלים פיננסיים אשר עובדים ומתואמים ביחד להתחדשות אמיתית. בעולם המערבי כבר‬ ‫מתמודדים עם שאלות אלו במשך שלושה עשורים עם כשלונות והצלחות. אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל רק‬ ‫צריך ללמוד מההצלחות ומהכשלונות ולהביא פתרונות אשר יכולים להתאים לישראל.‬ ‫מרחב התנועה לעירוניות בישראל ‪ ,www.miu.org.il‬מאמינה שצפיפות עירונית, עירוב שימושים ואיכות חיים‬ ‫גבוהה בעיר יכולות להיות שזורות יחדיו, בהסתמך על נתונים כלל עולמיים של הערים המשגשגות בעולם. הצפיפות‬ ‫בעיר יכולה להיות ברכה, משום שהיא מאפשרת את האינטנסיביות העירונית, את החיים הכלכליים, החברתיים‬ ‫והתרבותיים שלה. ממחקרים עירוניים בכל העולם, בערים צפופות התוצר לנפש גדול יותר וערים חזקות הינם המנוע‬ ‫הכלכלי המוביל. אין ספק שהגידול באוכלוסיה בישראל מהווה הזדמנות כלכלית טובה לפיתוח השכונות הותיקות.‬ ‫הקמנו את המעבדה להעצמה עירונית, בשלב ראשון למדנו את הנעשה בכל השכונות ובכל הישובים העירוניים בארץ.‬ ‫בשלב שני למדנו על תהליכי התחדשות בעולם המערבי בחרנו בכלי אשר התפתח במשך כמה עשורים בבריטניה‬ ‫והתאמנו לשכונות הותיקות בישראל. הגדרנו ערכים חברתיים כלכלים עירוניים אשר ידריכו אותנו בעבודתנו,‬ ‫בחרנו שתי שכונות מאוד שונות כמקרי בוחן ויצאנו לדרך. השלכנו באופן מדיד את התוצאות על 62 שכונות נוספות‬ ‫ב-9 ישובים והתוצאות הפתיעו גם אותנו. גילינו שבתהליך מעודד עבודה בשלבים המותאמים לכל שכונה ושכונה נוכל‬ ‫תוך 01 שנים, בהערכה זהירה מאוד, להוסיף עוד ארבע מאות אלף (000,004 ) דירות חדשות בישראל.‬ ‫על הדרך ואת חלק מהתוצאות אנחנו מראים בחוברת זו בתקווה להעצמה עירונית וחיזוק הערים בישראל.‬ ‫עירית סולסי , יו”ר הועד המנהל, מרחב התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫אוקטובר 2102‬
‫7‬ ‫6‬ ‫המעבדה‬ ‫להעצמה עירונית‬ ‫מַ עְ בָ ּדה‬ ‫ָ‬ ‫(שם עצם, נקבה, יחיד)‬ ‫הַ עֲצָ מָ ה‬ ‫(שם עצם, נקבה, יחיד)‬ ‫הַ ּתִ ְרּגּום הַ ּמתְ קַ ּבֵ ל ּבְ יוֹתֵ ר עַ ל הַ דעַ ת וְ עַ ל הַ ּלָׁשוֹן ׁשֶ ל הַ ּמּלָה הָ ַאנְּגְ לִ ית‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫‪ ,empowerment‬הַ ּמַ ׁשמָ עּות הַ ּמקו ִֹרית ׁשֶ ל הַ ּמֻּׂשָ ג הִ יא צּורה ׁשֶ ל‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫יִּפּוי ּכֹ חַ – אִ ּׁשּור לִ פְ עֹ ל ּבְ ׁשֵ ם הַ חֲבֵ ָרה, מֵ עַ יִן הַ אֲצָ לַת סמכויות ּבַ ּמיׁשוֹר‬ ‫ִ‬ ‫הַ חֶ בְ ָרתִ י, הַ ּנִּתֶ נֶת לְ פָ ֵרט מסּיָם.‬ ‫ְ ֻ‬ ‫עִ ירונִי‬ ‫ֹ‬ ‫(שם התואר)‬ ‫ּכָרך, עיָרה, מֶ טרוֹּפוֹלִ ין, יִּׁשּוב, ק ְריָה, מוֹׁשָ ב, אֵ זוֹר ּבָ נּוי; מֶ ְרּכָז הָ עֲסָ קים,‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ֲ ָ‬ ‫מֶ ְרּכָז הַ ּפְ עִ ילּות. ׁשֶ ל הָ עִ יר, מֵ הָ עִ יר, מקוֹמי, ׁשֶ ל הָ עִ ירּיָה, ׁשֶ ל הָ ָרׁשּות‬ ‫ִ‬ ‫ְ ִ‬ ‫הַ ּמקוֹמית, מּונִיצִ יּפָ לִ י, אורבני. ׁשֶ ל עִ ּיּור, ׁשֶ אֵ ינו ּכַפְ ִרי, הַ ּׁשַ ּיְָך לּכֶרְך הַ ּגָדוֹל,‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ּבַ עַ ל אֹ פִ י מוֹד ְרנִי, ּתוֹסֵ ס.‬ ‫ֶ‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫מטרות‬ ‫לַּבוֹרטו ְֹריָה, מָ קוֹם מצּיָד ּבְ מַ כְ ׁשירים לע ֲִריכַת נִּסּויִים מַ ּדעִ ּיִ ים או טֶ כְ נִּיִ ים;‬ ‫ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ִ‬ ‫ְ ֻ‬ ‫ָ‬ ‫מָ קוֹם מבֻקָ ּר לְ עִ ּבּוד נְתּונִים; מַ עְ ּבָ דה ּכִ ימית. מַ עְ ּבָ דה לְ פִ יזִ יקָ ה.‬ ‫ָ‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫[מַ עְ ּבֶ דת-, מַ עְ ּבָ דוֹת, מַ עְ ּבְ דוֹת-]‬ ‫ֶ‬ ‫מעבדת מתכננים רב תחומית, המפתחת מודלים עירוניים במתחמים קיימים, במטרה למצוא כלים לציפוף והעצמה‬ ‫של שכונות המגורים הוותיקות, חיזוק הכלכלה המקומית, בניית קהילה, מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים ויצירת‬ ‫איכות חיים עירונית גבוהה.‬ ‫פיתוח מודלים חלופיים, להתחדשות עירונית, לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית.‬ ‫מציאת כלים רב תחומיים המתאימים לשיקום של מתחמים עירוניים שנבנו בשנים 0591-0791.‬ ‫פתרון זמין ובר קיימא למשבר הדיור ולדיור בר השגה.‬ ‫פתרון לחיזוק ערי הביניים וערי הפריפריה.‬
‫8‬ ‫גידול קבוע של האוכלוסייה בישראל, לה נדרשים כ-000,05 יחידות דיור חדשות כל שנה.‬ ‫קרקעות זמינות ולא מנוצלות ומבני ציבור מתרוקנים בתוך השכונות הקיימות, חסכון משמעותי בקרקע‬ ‫ומבני ציבור לא מנוצלים.‬ ‫התחדשות מרכז העיר וציפוף השכונות מייצרים הזדמנויות כלכליות וחברתיות לתושבי הערים.‬ ‫צעירים בכל העולם ובישראל נמשכים למרכזי הערים מתוך בחירה ומציינים אותם כמקום נהדר לגור, לעבוד‬ ‫ולבלות בו.‬ ‫תל אביב‬ ‫%51-%02‬ ‫חיזוק ומינוף עירוני והפיכת הערים, בעיקר ערי הפריפריה, לאטרקטיביות - ערים משגשגות הן מנוע לצמיחה‬ ‫כלכלית ברמה הארצית.‬ ‫ירוחם‬ ‫אילת‬ ‫בית שמש‬ ‫באר שבע‬ ‫בת ים‬ ‫בית שאן‬ ‫אשדוד‬ ‫ישראל‬ ‫מדינת‬ ‫מתושבי‬ ‫מתגוררים ב-005 שכונות‬ ‫עירוניות מתנוונות ומזדקנות.‬ ‫המצב הפיזי של השכונות ירוד ומאופיין בדירות קטנות,‬ ‫איכות בנייה נמוכה, שטחים גדולים ריקים ומוזנחים,‬ ‫מרחב ציבורי שאינו תואם את צרכי התושבים ותכנון‬ ‫עירוני מוטה רכב פרטי. ריכוז אוכלוסיה חלשה במרכזי‬ ‫הערים "מושך" את העיר לתחתית ויוצר תדמית נמוכה‬ ‫ונוצר אפקט "כדור השלג" בעיקר בערים חלשות‬ ‫כלכלית. מתוך הבנה רווחת ומוטעית, שמשפחות‬ ‫צעירות יגורו רק בשכונות חדשות, הממשלה‬ ‫חדשות‬ ‫שכונות‬ ‫בניית‬ ‫מקדמים‬ ‫והעיריות‬ ‫על שטחים חקלאיים ופתוחים בקלות ובמהירות,‬ ‫כפתרון יחיד. בפעולה זו הממשלה משתקת את תהליכי‬ ‫ההתחדשות וחיזוק השכונות הוותיקות ומעודדת את‬ ‫הקיטוב החברתי המפורר את העיר.‬ ‫מגדל העמק‬ ‫עכו‬ ‫ההזדמנות‬ ‫אור יהודה‬ ‫המציאות‬ ‫קרית שמונה‬ ‫9‬
‫11‬ ‫01‬ ‫החזון‬ ‫}‬ ‫{‬ ‫קידום צדק חברתי, פתרון משבר הדיור ויצירת סביבה עירונית איכותית.‬ ‫באמצעות חיזוק והעצמה של שכונות המגורים הוותיקות במרכזי הערים,‬ ‫על-ידי בניית מלאי דירות גדול איכותי ובהישג יד ופיתוח תעסוקה שירותים‬ ‫ומסחר בסמוך למגורים.‬ ‫יצירת נגישות גבוהה תוך הפחתת התלות ברכב הפרטי, במטרה לעודד‬ ‫אוכלוסיה חזקה וצעירה לגור, לשהות ולעבוד בשכונות הותיקות, במרכזי‬ ‫הערים ולעודד צמיחה ושגשוג.‬ ‫בתוך זמן קצר יחסית‬ ‫מתן עדיפות לתכניות להתחדשות עירונית והסרת חסמים בירוקרטיים, ניתן יהיה להכין תכניות לאלפי יחידות דיור‬ ‫חדשות בזמן קצר יחסית.‬ ‫שימוש במלאי קרקע קיים‬ ‫תוצאות המחקר מראות: קרקע זמינה ולא מנוצלת בתוך השכונות הותיקות מאפשרת להוסיף 000,003 עד 000,005‬ ‫דירות חדשות כל 01 שנים, בכל היישובים בארץ באופן רציף.‬ ‫בחסכון כספי רב‬ ‫על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה: תוספת של דירה חדשה בשכונה קיימת עולה למשלם המיסים ולרשות המקומית‬ ‫5/1 מעלות בניית דירה חדשה בישוב חדש או בשכונות חדשות מרוחקות, ו-2/1 מעלות דירה חדשה בשכונה חדשה‬ ‫צמודה ליישוב קיים.‬ ‫ניצול תשתיות עירוניות קיימות‬ ‫תוצאות המחקר מראות: התשתיות הקיימות נמצאות בתת שימוש, וחלקן אף עזובות.‬ ‫תשתיות טכניות (מים ביוב חשמל תקשורת דרכים) דרוש רק לשפרן בכל מקרה למען התושבים הקיימים.‬ ‫כל השירותים העירוניים כגון בתי ספר, מרכזי נוער, שרותי בריאות, שטחים פתוחים קיימים ובכמות מספקת גם‬ ‫לצמיחתן של השכונות הותיקות.‬ ‫פתרון אמיתי לדיור בר השגה‬ ‫עלות בניית יחידות דיור בתוך השכונות הקיימות חסכני בהרבה, למשלם המיסים ולקונה, מדירה בשכונות חדשות‬ ‫בשולי הערים.‬ ‫מיקומן של השכונות הוותיקות בקרבת מיידית למרכזי הערים מקטינה את התלות והצורך ברכבים פרטים ומגדילה‬ ‫את האפשרות לשימוש בתחבורה ציבורית. מאפשרת לבזבז פחות זמן בפקקים וגישה טובה יותר להזדמנויות‬ ‫מגוונות יותר ולכל השרותים העירוניים הכלכליים והחברתיים. מקטינה את ההוצאות לתושבים בשכונות אלו.‬ ‫מכימות כספי של נתונים אלו עולה כי הפתרון האמיתי לדיור בר השגה הוא בשכונות הוותיקות הנמצאות במרכזי‬ ‫בערים בישראל.‬
‫21‬ ‫31‬ ‫1‬ ‫0‬ ‫כלים לעירוניות‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫רחובות לאנשים‬ ‫אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב‬ ‫העירוני הוא מרכיבו היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב‬ ‫להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות‬ ‫כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי.‬ ‫ב. חשיפה גדולה של העסקים וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות‬ ‫הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה. ה. מאפשרת גמישות התפתחותית‬ ‫בחלוקת המרחב לחלקות המתאימות לצרכים המשתנים של העיר.‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים‬ ‫מקומות שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות‬ ‫היממה מגבירה את הבטחון האישי, ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫יש להמנע מחלוקת העיר לאזורים בעלי מאפיינים אחידים כגון: אזור תעשייה או קריית חינוך.‬ ‫צפיפות ושימוש יעיל בקרקע‬ ‫צפיפות עירונית וציבורית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה המאפשרת לספק:‬ ‫א. שירותים איכותיים לתושבים ב. תחבורה ציבורית איכותית ג.ליצור את ההזדמנויות להצלחתו‬ ‫של מסחר ברחובות ד. לאפשר לאנשים לספק את צרכי היומיום שלהם במרחק הליכה מביתם.‬ ‫צפיפות עירונית מאפשרת רחובות עירוניים תוססים ומיצוי ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות‬ ‫והתרבותיות אשר אליהן אנשים נמשכים. מתחת לצפיפות מינימאלית לא יכולה להתקיים עיר‬ ‫אלא פרבר התלוי ברכב פרטי. יש להמנע מהפיתוי של הרחבת העיר כדי לתת מענה לביקושים‬ ‫למגורים ותעסוקה תוך ניצול קרקע קיימת שאיננה בשימוש יעיל בתוך העיר.‬ ‫עירוב אוכלוסיות‬ ‫הגיוון האנושי הוא חלק מעוצמתה של העיר. הנוכחות של אנשים שונים זה מזה בעיר היא הכוח‬ ‫היוצר הזדמנויות כלכליות ותרבותיות. – יש צורך בדיור מגוון מאד מבחינת הבינוי, גיל המבנים,‬ ‫גודל, מיקום, והאדריכלות של המבנים והדירות כדי למשוך ולאפשר דיור של אוכלוסייה מגוונת.‬ ‫דיור בר-השגה צריך להיות מבוזר ולהיות חלק אינטגרלי מכל אזור בעיר.‬ ‫6‬ ‫7‬ ‫8‬ ‫9‬ ‫01‬ ‫מגוון של אפשרויות תחבורה‬ ‫נגישות לשירותים ותעסוקה היא מרכיב חיוני ברווחתו של הפרט. העיר צריכה לאפשר מבחר‬ ‫של אמצעי תחבורה זמינים, איכותיים ונוחים לכולם אשר יאפשרו את קיומה ושגשוגה. טיפוח‬ ‫המרחב הציבורי ברחובות, ניהול מדיניות חניה נבונה ותכנון מוקדים עירוניים סביב תחבורה‬ ‫ציבורית הן דרך טובה לשיפור הנגישות להולכי רגל, רוכבי אופניים והנוסעים בתחבורה ציבורית.‬ ‫יש להימנע מעידוד השימוש ברכב הפרטי בלבד מכיוון והוא משרת רק חלק מן האוכלוסיה,‬ ‫יוצר עומס על רחובות העיר, הופך רחובות לכבישים מסוכנים, גורר השקעות בתשתיות יקרות‬ ‫ומוביל לבזבוז גדול של קרקע הנדרשת לחניה.‬ ‫מבני ציבור, פארקים וגנים בוני עיר‬ ‫מקומות ציבוריים מהווים חלק חשוב מהעיר ומהרחוב וראויים לתכנון איכותי ומובלט, כך שיהוו‬ ‫נקודות ציון במרחב הציבורי. עליהם להיות מוקפים במספר רב של תושבים הגרים ונמצאים‬ ‫במרחק הליכה מהם. יש לעודד אדריכלות וגנים ציבוריים המתייחסים לקנה המידה האנושי,‬ ‫ולרגישות האנושית לחלוקה קטנה, לצמחייה ולצבעוניות אשר ביחד יכולים להעניק את הרגעים‬ ‫המיוחדים של יופי בעיר. שפע של שטחי ציבור המרוחקים ממגורים מהווים בזבוז במשאבים‬ ‫לתחזוקה ומהווים פגיעה אקולוגית.‬ ‫תהליכי תכנון משותפים‬ ‫עידוד שיתוף פעולה של הקהילה ובעלי עניין בהחלטות לפיתוח היישוב יוצרים מעורבות ואחריות‬ ‫ציבורית המאפשרים ביצוע בפועל. הציבור איננו גורם מפריע, שיתוף הציבור ובעלי העניין בתכנון‬ ‫יתרום להבנה והתאמה טובה יותר של התכנון לצרכי המשתמשים, יהפוך את בעלי העניין‬ ‫למעוניינים בקידום התכנון והביצוע, ויזרז את קידומו.‬ ‫העיר אינה אי, מערכות לשיתוף פעולה עם הרשויות הסובבות ישפרו את רמת השירותים‬ ‫וההזדמנויות הכלכליות של האזור המטרופוליני כולו.‬ ‫חיזוק מרכז העיר‬ ‫טיפוח הקהילה המקומית יוצר תחושה חזקה של גאווה מקומית. שיקום וחיזוק מרכז העיר הוא‬ ‫המפתח והתמריץ להעצמת העיר כולה. חיזוק המרכז תורם לחיי כל תושבי העיר וסביבתה. קל‬ ‫יותר להגשים את עקרונות התכנון הנ”ל במרכז העיר הוותיק.‬ ‫מורשת וזהות מקומית‬ ‫המורשת הטבעית והבנויה של העיר היא נכס יקר. יש להגדיר את אותם מרחבים ציבוריים,‬ ‫מרקמים בנויים, שכונות ותיקות ומבנים מיוחדים המהווים חלק מסיפורו של היישוב, לשמור‬ ‫עליהם ולטפחם. שקול ותכנן כל פרוייקט חדש כך שהוא יתרום לזהות הייחודית ולמיצובה של‬ ‫העיר.‬
‫51‬ ‫41‬ ‫תהליך‬ ‫העבודה במעבדה‬ ‫א‬ ‫שלב א':‬ ‫מחקר - לימוד ואיסוף ידע בעשייה ובמחקר בעולם, בנושא התחדשות שכונות מגורים ומרכזי ערים‬ ‫וחיפוש אחר כלי מתאים והתאמתו.‬ ‫בחירת כלי המתאים לישראל, השואף לאיכות ולהתחדשות עירונית עם ניסיון מתמשך של יותר מ-02 שנים,‬ ‫כמקור להשראה:‬ ‫‪ ,Urban Design Compendium‬שהוכן ע”י ‪ - Homes and Communities Agency‬המשרד לבתים וקהילה‬ ‫באנגליה (‪ ,)http://www.homesandcommunities.co.uk/urban-design-compendium‬הינו מדריך ליישום תכנון‬ ‫עירוני איכותי, המתבסס על מצבור ידע בעיצוב עירוני קיים ומספק כלים לכל המעורבים בתכנון מקומות.‬ ‫במטרה להשיג ולהעריך את איכות העיצוב העירוני בפיתוח ושיקום אזורים עירוניים קיימים.‬ ‫מדריך זה נועד לשמש כל אחד כולל תושבים ועסקים מקומיים המעוניינים לשפר את סביבתם, למתכננים‬ ‫ברשויות המקומיות, יזמי נדל”ן, מעצבים ואדריכלים כדי לשפר את האיכות של הסביבה העירונית.‬ ‫ב‬ ‫שלב ב':‬ ‫הגדרת ערכים, הנחות יסוד וחיפוש אחר תהליך שיטתי, אשר יתאים לכל יישוב בארץ,‬ ‫בהתאם למחקר ולהמלצות ה-‪ ,Urban Design Compendium‬בנינו שלוש מערכות להתיחסות:‬ ‫1. 01 הכלים לעירוניות - בתהליך משתף כתבנו את הבסיס הערכי לעירוניות איכותית (עמודים 11-01)‬ ‫2. כימות האיכות - בעזרת 01 הכלים לעירוניות (דוגמא בעמודים 71,42 ו-52).‬ ‫3. הנחות יסוד להתחדשות מקיימת של שכונות מגורים ותיקות :‬ ‫א. שומרים על הקהילה המקומית במקום‬ ‫ב. התחדשות בשלבים קטנים‬ ‫ג. בכל שלב של התקדמות משיגים כמה מטרות‬ ‫ד. יוצרים רציפות בין השלבים‬ ‫ה. חיבור בין השקעה ציבורית ליוזמות פרטיות‬ ‫ו. מתאים לתהליך משתף עם ציבור ובעלי עניין‬ ‫ז. משמר את מירב הטוב שבשכונה‬ ‫ג‬ ‫שלב ג':‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫גיבוש ופיתוח כלי עבודה להתחדשות שכונות המגורים העירוניות.‬ ‫1. איסוף (באמצעות תצפיות, מפות, תכניות, מידע סטטיסטי-למ”ס, וכד.) במכלול פיזי, כלכלי וחברתי.‬ ‫2. השוואת המידע שנאסף לגבי המצב הקיים אל מול המצב המומלץ 01 הכלים לעירוניות + ערים משגשגות‬ ‫בעולם בנושאים הבאים: אוכלוסייה, הרשת העירונית, שימושים מעורבים, מגוון התחבורה, איכות הרחובות‬ ‫והמרחב הציבורי, צפיפות , סוגי בינוי ודיור ואיכות, מיקום וכמות שטחי ציבור ומבני ציבור.‬ ‫3. זיהוי מה חסר ומה עודף בכל אחד מהנושאים.‬ ‫4. איגוד כל הנתונים והמידע מההשוואה והסקת מסקנות בכל השכונה .‬ ‫5. הצעת פתרונות אפשריים מתאימים בכדי להשתמש בעודף בכדי למלא את החסר.‬ ‫שלב ד':‬ ‫בחינת הכלי על שני מקרי בוחן בשכונות ותיקות שונות בערים שונות:‬ ‫בת ים, שכון ותיקים (עמודים 54-71)‬ ‫שכונת שרת בטירת הכרמל (עמודים 08-74)‬ ‫שלב ה’:‬ ‫סקר ארצי של השכונות הותיקות (ראה בעמוד 18)‬ ‫איסוף‬ ‫נתונים במכלול חברתי, כלכלי‬ ‫ופיזי, בהתאם ל-01 הכלים.‬ ‫ניתוח‬ ‫הנתונים לפי המרכיבים‬ ‫החשובים ליצירת עירוניות‬ ‫והשוואה לערים משגשגות‬ ‫פתרון‬ ‫לפתרונות לפי מה שחסר‬ ‫ועודף, כפי שנגזר מהניתוח של‬ ‫המרכיבים לעירוניות טובה.‬
‫71‬ ‫61‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫מקרה בוחן‬ ‫בת ים מונה כ-000,821 תושבים. שטחה המוניציפלי הוא 761,8 דונם. בשיכון ותיקים כ-003,8 תושבים, ושטחה הכולל‬ ‫של השכונה הוא 372 דונם.‬ ‫השכונה ממוקמת במרכז העיר של בת ים בסמוך לרחובותיה המסחריים – בלפור ורוטשילד, שדרות העצמאות‬ ‫המובילות במרחק הליכה לטיילת חוף הים. במרחקי הליכה ונסיעה קצרים ממוקמים מרכז התרבות העירוני, קניון בת‬ ‫ים, אזור התעשייה, יציאה לנתיבי איילון ותחנת הרכבת יוספטל.‬ ‫השכונה הוקמה בשנות ה-06, וככזאת היא מורכבת ברובה מבניינים קטנים, כשהתכסית הממוצעת היא של %04, בני‬ ‫3-4 קומות, הממוקמים על מגרשים קטנים יחסית. כמקובל בתכנון של שנות ה-06 השכונה תוכננה כמתחם המוגדר‬ ‫ע”י רחובות ראשיים מסביב וגן ציבורי בליבה. במתחם כ-005,3 יחידות דיור, וצפיפות ממוצעת של 515,3 איש לקמ”ר.‬
‫81‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫4‬ ‫3‬ ‫1‬ ‫5‬ ‫2‬ ‫כמות עצים וצל‬ ‫המרחק בין עץ לעץ יתן אפשרות לכיסוי המדרכה‬ ‫בצל, במירב שעות היום בימי הקיץ.‬ ‫דוגמא:‬ ‫רחוב כצנלסון‬ ‫1‬ ‫רחוב דו סטרי הגבול המזרחי של השכונה (1), מתחבר מצידו הצפוני‬ ‫לרחוב ירושלים ומצידו הדרומי מוביל לקריית התרבות. המדרכות‬ ‫2‬ ‫ברוחב 4 מטרים (2), כמות העצים והצמחייה דלילה מאד ואין‬ ‫3‬ ‫ריהוט רחוב (3). גובהם של רוב הבניינים, אשר נבנו בשנות ה-06‬ ‫4‬ ‫בעיקר, ברחוב הוא בין 3 ל-4 קומות, וקומת עמודים נוספת (4). גדר‬ ‫המפרידה בין קווי המגרש לבניין הבנוי, במרחק של כ-4 מטרים מקו‬ ‫5‬ ‫המגרש (5).‬ ‫תאורת רחוב‬ ‫תאפשר תאורה טובה למדרכה לכל אורכה למעבר‬ ‫בטוח בשעות החשיכה.‬ ‫איכות וגיוון הדופן‬ ‫חלונות ראווה וכניסות למסחר, משרדים ומגורים,‬ ‫יוצרים עניין להולך הרגל ו”עיניים” על הרחוב,‬ ‫המספקים בטחון אישי.‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ספסלים, לוחות מודעות, מתקנים לאפניים,‬ ‫הצללה, פחים ועוד.‬ ‫מקרא:‬ ‫* ע”פ חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002)‬ ‫רחוב ראשי‬ ‫רו‬ ‫חב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫צב‬ ‫כות‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כמו‬ ‫כות‬ ‫ת‬ ‫עצי‬ ‫תאו‬ ‫ם‬ ‫וצל‬ ‫ר‬ ‫תר‬ ‫ר‬ ‫חוב‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫הד‬ ‫ופן‬ ‫ש‬ ‫קל‬ ‫איכותול‬ ‫המ‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫קריטריונים לבחינת המרחב הציבורי*‬ ‫איסוף המידע‬ ‫מצבן הפיזי של המדרכות‬ ‫יאפשר מעבר רציף ונוח לכל הולכי הרגל.‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫רוחב המדרכות‬ ‫יכלול לפחות רצועת הליכה לכמה הולכי רגל‬ ‫ורצועת עזר לריהוט רחוב, עצים ותאורה.‬ ‫1‬ ‫91‬ ‫רח‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬
‫1‬ ‫02‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫רחובות ראשיים‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫1‬ ‫דוגמא:‬ ‫רחוב אתרוג‬ ‫1‬ ‫רחוב דו סיטרי צר וללא מוצא (1), המוביל לגן רבין ממערב וממשיך‬ ‫כשביל הולכי רגל ממזרח. בנייה של שנות ה-06. בניינים בני 3 קומות, על‬ ‫3‬ ‫2‬ ‫קומת עמודים (2). המדרכות ברחוב צרות מאוד, 1-2 מ’ (3). כמעט ללא‬ ‫4‬ ‫עצים או צל וללא ריהוט רחוב (4). המרחקים מקו הבניין עד קו המגרש‬ ‫נעים בין 3 ל-5 מ’. בין המרחב הציבורי והבניין קיים שטח פתוח גדול‬ ‫5‬ ‫ומוזנח, המשמש לעיתים כחניה (5).‬ ‫דר‬ ‫כות‬ ‫כות‬ ‫אור‬ ‫וצל‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ופן‬ ‫ש‬ ‫קל‬ ‫איכותול‬ ‫המ‬ ‫רח‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רוח‬ ‫ב‬ ‫המ‬ ‫מ‬ ‫צב‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כ‬ ‫מות‬ ‫ע‬ ‫צים‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ת‬ ‫רחו‬ ‫*‬ ‫רחובות פנימיים‬ ‫3‬ ‫רחוב פנימי‬ ‫12‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬ ‫*‬ ‫קיים‬ ‫מומלץ*‬ ‫חסר‬ ‫4-2 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫3-1 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫5.9 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫2.4-9.2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫חסר 6 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫חסר 2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫עצים וצל‬ ‫מעט‬ ‫עצים וצל‬ ‫עץ כל 9-5 מ’‬ ‫עצים וצל‬ ‫חסרים עצים‬ ‫תאורה‬ ‫בעיקר לכביש‬ ‫תאורה‬ ‫להולכי רגל ולרכבים‬ ‫תאורה‬ ‫תאורה להולכי הרגל‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫אין‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ריהוט רחוב נגיש‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫חסר ריהוט‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫מעט גיוון.‬ ‫מוזנח או משמש‬ ‫לחניה.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫גיוון, איכות ועניין‬ ‫בדופן הרחוב.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫חוסר גיוון בדופן.‬ ‫עודף שטח בין הבניין‬ ‫והמרחב הציבורי.‬ ‫* מתוך חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002).‬
‫2‬ ‫22‬ ‫32‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫לתל אביב‬ ‫איסוף המידע‬ ‫דרות‬ ‫ש‬ ‫ירושלים‬ ‫לחוף הים‬ ‫העצ‬ ‫מאות‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫כצנלסון‬ ‫לאיילון דרום‬ ‫אנילביץ’‬ ‫ה‬ ‫לרחוב בלפור‬ ‫ולחוף הים‬ ‫דניאל‬ ‫למרכז תרבות‬ ‫רב‬ ‫ע‬ ‫וזי‬ ‫אל‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫רחוב ללא המשכיות‬ ‫לקניון‬ ‫לאזור התעשייה‬ ‫רחוב ללא מוצא‬ ‫שביל הולכי רגל‬ ‫מרחקי ההליכה אל השכונה / מהשכונה אל סביבותיה‬ ‫רשת הרחובות הקיימת בתוך ומחוץ לשכונה‬ ‫רחוב בלפור נמצא במרחק של 052 מטרים, זמן ההליכה הוא כ-3 דקות.‬ ‫קניון בת ים נמצא במרחק של קילומטר, וזמן ההליכה מהשכונה הוא כ-51 דקות.‬ ‫חוף הים נמצא במרחק של 057 מטרים מהשכונה, וזמן ההליכה אליו הוא כ-11 דקות.‬ ‫אזור התעשייה נמצא במרחק של 056 מטרים מהשכונה, והזמן ההליכה אליו הוא כ-01 דקות.‬ ‫רחוב רוטשילד, נמצא מצפון לשכונה, במרחק של כ-051 מטרים, וזמן ההליכה הוא 3 דקות בממוצע.‬ ‫מספר הרחובות היוצאים מן המתחם ומתחברים למתחמים הסמוכים ולכלל הרשת העירונית, לא מספק (1).‬ ‫רשת הרחובות הפנימית אינה רציפה, והמרחקים בין הצמתים מאד גדולים, ביחס לרשת המומלצת (2). כמו כן, גם רשת‬ ‫שבילי ההליכה אינה רציפה.‬ ‫חסרה רציפות ברשת העירונית, בכדי לאפשר מעבר מהיר, מגוון ונוח ברחובות השכונה.‬ ‫המלצה: להוסיף צמתי על מנת להגדיל את מספר הקשרים ברשת הרחובות.‬ ‫+‬
‫2‬ ‫42‬ ‫52‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫דרך קיימת‬ ‫דרך מוצעת‬ ‫רשת קיימת‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫רשת מומלצת‬ ‫054-001 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫רחובות חסרים ליצירת רשת מומלצת‬ ‫051-06 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫לצפון‬ ‫ברשת העירונית הקיימת בשכונה, יש מכשולים רבים המונעים‬ ‫את הקשר הרציף בין הרחובות ואת הנגישות ובין השכונה‬ ‫והעיר שסביבה. המכשולים הם: מיעוט צמתים, רחובות ללא‬ ‫מוצא, גידור בשדרות העצמאות ומרחקים גדולים בין מעברי‬ ‫החצייה. כל אלו מונעים את המשך ההליכה הרציפה. הגידור‬ ‫והמרחקים הגדולים בין הצמתים מונעים שימוש אינטנסיבי‬ ‫יותר בשדרות העצמאות באזור זה.‬ ‫3‬ ‫לצפון‬ ‫8‬ ‫לצפון‬ ‫5‬ ‫למזרח‬ ‫3‬ ‫למזרח‬ ‫5‬ ‫למזרח‬ ‫2‬ ‫לדרום‬ ‫3‬ ‫לדרום‬ ‫8‬ ‫לדרום‬ ‫5‬ ‫למערב‬ ‫2‬ ‫למערב‬ ‫5‬ ‫למערב‬ ‫3‬
‫62‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫3‬ ‫72‬ ‫שימושים מעורבים מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים מקומות‬ ‫שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות היממה מגבירה את הבטחון האישי,‬ ‫ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫מסחר קיים‬ ‫מסחר חדש‬ ‫תעסוקה‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רק כ-%02 מהבניינים בשכונה, מכילים, מלבד מגורים, פונקציות נוספות, כמו מסחר ושירותים.‬ ‫ישנם סך-הכל 69 תאי עסק קטנים, מתוכם 21 סגורים, בשטח כולל של כ-052,5 מ”ר. זולת בניין המשרדים החדש ברחוב‬ ‫רוטשילד, ומספר זעום של משרדים הממוקמים בתוך בנייני המגורים ובקומות המסחר לא קיימים בשכונה או באזור‬ ‫הסמוך משרדים נוספים.‬ ‫המלצה: ולעודד פיתוח של תעסוקה ומשרדים, ולהוסיף למתחם מסחר ושירותים.‬ ‫ •69 בתי עסק מפוזרים במתחם.‬ ‫ •21 מתוכם סגורים.‬ ‫ •רחובות מסחריים: רוטשילד‬ ‫ובלפור במרחק 009-007 מ’.‬ ‫תעסוקה מסחר‬ ‫מגורים‬ ‫מעורב‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫קיים‬ ‫052,5 מ”ר‬ ‫שטח מסחר‬ ‫ •בניין משרדים בודד ברחוב‬ ‫רוטשילד במרחק הליכה.‬ ‫000,01 מ”ר‬ ‫(מחצית השטח)‬ ‫משרדים: 076 מקומות עבודה‬ ‫מסחר: 053 מקומות עבודה‬ ‫מומלץ‬ ‫ •1 מ”ר שטח מסחר לתושב.‬ ‫ •ריכוז של לפחות 52 בתי עסק‬ ‫במקום אחד, ברחובות ובצמתים‬ ‫חשובים לחשיפה.‬ ‫1 מ”ר ‪ 8,300 X‬תושבים‬ ‫003,8 מ”ר שטח מסחר פעיל‬ ‫ •51 מ”ר שטחי תעסוקה ליח”ד.‬ ‫ •ריכוז המשרדים ברחובות‬ ‫ובצמתים ראשיים, מקומות‬ ‫ציבוריים ובקרבת מסחר.‬ ‫003,8-(51 מ”ר ‪ 3,600 X‬יח”ד)‬ ‫007,54 מ”ר שטח תעסוקה‬ ‫משרדים: 740,3 מקומות עבודה‬ ‫מסחר: 355 מקומות עבודה‬ ‫חסר‬ ‫ •ריכוז מינימלי של 52 בתי‬ ‫עסק בקרבת בלפור ורוטשילד‬ ‫וברחובות הראשיים ובצמתים.‬ ‫חסרים 050,3 מ”ר (כ-07 חנויות)‬ ‫לשטח מסחר פעיל‬ ‫ •ריכוז משרדים ותעסוקה בקרבת‬ ‫רחוב בלפור ורוטשילד או בצמתי‬ ‫הרחובות הראשיים‬ ‫007,53 מ”ר‬ ‫משרדים: 083,2 מקומות עבודה‬ ‫מסחר: 302 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם * חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם * חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬
‫82‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫צפיפות ציבורית‬ ‫4‬ ‫צפיפות ושימוש יעיל בקרקע: צפיפות עירונית וציבורית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה המאפשרת לספק:‬ ‫א. שירותים איכותיים לתושבים ב. תחבורה ציבורית איכותית ג.ליצור את ההזדמנויות להצלחתו של מסחר ברחובות‬ ‫ד. לאפשר לאנשים לספק את צרכי היומיום שלהם במרחק הליכה מביתם.‬ ‫צפיפות עירונית מאפשרת רחובות עירוניים תוססים ומיצוי ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות‬ ‫אשר אליהן אנשים נמשכים.‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫איסוף המידע‬ ‫צפיפות פנוי-בנוי: היחס בין מספר התושבים ובין השטחים הפנויים בקמ”ר. השטחים הפנויים, הינם השטחים‬ ‫הציבוריים, הכוללים את הרחובות, הכבישים, פארקים ומבני ציבור, כמו גם את השטחים הפרטיים שאינם בנויים.‬ ‫צפיפות ציבורית: היחס שבין מספר התושבים ובין השטחים הציבוריים בקמ”ר. השטחים הציבוריים כוללים את‬ ‫הרחובות, הכבישים, השבילים, פארקים וכדומה.‬ ‫תושבים לקמ”ר: הינו מדד צפיפות כלל עולמי, המקובל ביותר.‬ ‫שטח ציבורי: כולל את הרחובות, הגנים ומבני הציבור.‬ ‫שטח פרטי: כולל את שטחי המגורים, המסחר והמשרדים.‬ ‫בת ים - שיכון ותיקים‬ ‫שטח: 1 קמ”ר‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫067,78 מ”ר‬ ‫%23‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫000,055 מ”ר‬ ‫%55‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫000,043 מ”ר‬ ‫%43‬ ‫שטח פרטי‬ ‫570,681 מ”ר‬ ‫%86‬ ‫שטח פרטי‬ ‫000,054 מ”ר‬ ‫%54‬ ‫שטח פרטי‬ ‫000,066 מ”ר‬ ‫%66‬ ‫ניתוח והשוואה‬ ‫שטח פרטי בנוי‬ ‫שטח פרטי לא בנוי‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫תל אביב‬ ‫שטח השכונה: 38.272 מ”ר‬ ‫פריס‬ ‫שטח: 1 קמ”ר‬ ‫שטח פרטי‬ ‫לא בנוי (במ”ר)‬ ‫צפיפות‬ ‫פנוי-בנוי‬ ‫צפיפות‬ ‫ציבורית‬ ‫תושבים‬ ‫לקמ”ר‬ ‫008,09‬ ‫%33‬ ‫שטח פרטי‬ ‫לא בנוי (במ”ר)‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫פנוי-בנוי‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫ציבורית‬ ‫887,64‬ ‫666,59‬ ‫515,03‬ ‫תושבים‬ ‫לקמ”ר‬ ‫000,031‬ ‫%31‬ ‫שטח פרטי‬ ‫לא בנוי (במ”ר)‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫פנוי-בנוי‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫ציבורית‬ ‫920,63‬ ‫545,44‬ ‫005,42‬ ‫תושבים‬ ‫לקמ”ר‬ ‫000,66‬ ‫%01‬ ‫198,37‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫532,88‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫000,03-000,04‬ ‫92‬
‫5‬ ‫03‬ ‫עירוב אוכלוסיות: הגיוון האנושי הוא חלק מעוצמתה של העיר. הנוכחות של אנשים שונים זה מזה בעיר היא‬ ‫הכוח היוצר הזדמנויות כלכליות ותרבותיות. – יש צורך בדיור מגוון מאד מבחינת הבינוי, גיל המבנים, גודל, מיקום,‬ ‫והאדריכלות של המבנים והדירות כדי למשוך ולאפשר דיור של אוכלוסייה מגוונת. דיור בר-השגה צריך להיות מבוזר‬ ‫ולהיות חלק אינטגרלי מכל אזור בעיר.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫עירוב אוכלוסיות‬ ‫חתך גילאים‬ ‫גיל‬ ‫שכונתי (קיים)‬ ‫עירוני‬ ‫מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫91-0‬ ‫%5.02‬ ‫%22‬ ‫%3.13‬ ‫%8.53‬ ‫93-02‬ ‫%03‬ ‫%82‬ ‫%2.03‬ ‫%4.92‬ ‫46-04‬ ‫%7.72‬ ‫%2.13‬ ‫%72‬ ‫%8.42‬ ‫97-56‬ ‫%7.51‬ ‫%5.31‬ ‫%2.8‬ ‫%3.7‬ ‫+08‬ ‫%1.6‬ ‫%3.5‬ ‫%3.3‬ ‫%7.2‬ ‫מוצא‬ ‫שכונתי (קיים)‬ ‫עירוני‬ ‫מטרופוליני‬ ‫ארצי (מומלץ)‬ ‫ישראל‬ ‫חו»ל‬ ‫%5.25‬ ‫%6.25‬ ‫%3.17‬ ‫%9.07‬ ‫%5.74‬ ‫%4.74‬ ‫%7.82‬ ‫%1.92‬ ‫חסר/עודף‬ ‫חסרה אוכלוסייה צעירה‬ ‫נפשות במשק בית‬ ‫איסוף וניתוח המידע*‬ ‫נפשות שכונתי (קיים)‬ ‫עירוני‬ ‫מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫(התעודה הגבוהה ביותר)‬ ‫מוצא‬ ‫השכלה‬ ‫שכונתי (קיים) עירוני מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫תעודת בגרות‬ ‫%6.91‬ ‫%9.22‬ ‫%9.32‬ ‫%1.32‬ ‫תואר ראשון‬ ‫%8.41‬ ‫%11‬ ‫%8.61‬ ‫%4.41‬ ‫תואר שני‬ ‫%5.7‬ ‫%7.7‬ ‫%1.01‬ ‫%5.8‬ ‫על תיכוני (הוראה,‬ ‫הנדסאי, טכנאי, אחות)‬ ‫%9.9‬ ‫%6.11‬ ‫%9.11‬ ‫%21‬ ‫אחר‬ ‫%4.22‬ ‫%9.62‬ ‫%5.12‬ ‫%3.52‬ ‫השכלה‬ ‫תעודת סיום תיכון,‬ ‫ללא בגרות‬ ‫%7.52‬ ‫%9.91‬ ‫%7.51‬ ‫%6.61‬ ‫* ע”פ מפקד 8002 ושנתון 1102 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫%9.4‬ ‫%6.7‬ ‫%3.11‬ ‫%1.21‬ ‫6‬ ‫%8.1‬ ‫%1.3‬ ‫%7.6‬ ‫%7.01‬ ‫עודף של משקי בית עם מספר קטן של‬ ‫נפשות.‬ ‫עודף במשפחות קטנות ובודדים.‬ ‫חוסר גדול במשפחות גדולות, של 6-4‬ ‫נפשות.‬ ‫המלצה: הוספת דירות חדשות וגדולות בשכונה, על-ידי בנייה של דירות חדשות וגדולות, תמשוך לשכונה משפחות‬ ‫ותושבים בעלי השכלה והכנסה גבוהה.‬ ‫חסר/עודף‬ ‫חוסר בתושבים הזכאים‬ ‫ובעלי תעודת בגרות.‬ ‫עודף בתושבים‬ ‫השכלה נמוכה.‬ ‫%6.21‬ ‫%8.31‬ ‫%5.61‬ ‫%2.61‬ ‫5‬ ‫חוסר בילידי הארץ.‬ ‫%6.71‬ ‫%5.81‬ ‫%1.61‬ ‫%6.51‬ ‫4‬ ‫חסר/עודף‬ ‫2‬ ‫%5.13‬ ‫%6.13‬ ‫%6.62‬ ‫%4.42‬ ‫3‬ ‫עודף אוכלוסייה מבוגרת מעל גיל 56.‬ ‫1‬ ‫%7.13‬ ‫%5.52‬ ‫%8.22‬ ‫%12‬ ‫חסר/עודף‬ ‫בעלי‬ ‫חוסר בתושבים בעלי‬ ‫על-תיכוניות‬ ‫תעודות‬ ‫ומקצועיות.‬ ‫13‬
‫5‬ ‫23‬ ‫עירוב אוכלוסיות: הגיוון האנושי הוא חלק מעוצמתה של העיר. הנוכחות של אנשים שונים זה מזה בעיר היא‬ ‫הכוח היוצר הזדמנויות כלכליות ותרבותיות. – יש צורך בדיור מגוון מאד מבחינת הבינוי, גיל המבנים, גודל, מיקום,‬ ‫והאדריכלות של המבנים והדירות כדי למשוך ולאפשר דיור של אוכלוסייה מגוונת. דיור בר-השגה צריך להיות מבוזר‬ ‫ולהיות חלק אינטגרלי מכל אזור בעיר.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫מגוון אפשרויות דיור‬ ‫מספר החדרים ביח”ד‬ ‫1‬ ‫גודל הדירות‬ ‫1‬ ‫%7‬ ‫%74‬ ‫%63‬ ‫%8‬ ‫%2‬ ‫05-03 מ”ר‬ ‫אחוז מסך יח”ד בשכונה‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫07-05 מ”ר‬ ‫09-07 מ”ר‬ ‫011-09 מ”ר‬ ‫021-011 מ”ר‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫קיים‬ ‫6‬ ‫רחוב כצנלסון‬ ‫רחוב כנרת‬ ‫רחוב אתרוג‬ ‫מספר קומות‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫שטח המגרש‬ ‫062,1 מ”ר‬ ‫065 מ”ר‬ ‫556 מ”ר‬ ‫510,1 מ”ר‬ ‫055 מ”ר‬ ‫080,1 מ”ר‬ ‫085 מ”ר‬ ‫082 מ”ר‬ ‫543 מ”ר‬ ‫055 מ”ר‬ ‫582 מ”ר‬ ‫555 מ”ר‬ ‫%64‬ ‫%05‬ ‫%25‬ ‫%45‬ ‫%15‬ ‫ •כ-%09 מהדירות בעלות 2-3‬ ‫חדרים.‬ ‫ •שטח הדירות בממוצע 56 מ”ר,‬ ‫מאפשרות מגורים בעיקר‬ ‫למשפחות קטנות.‬ ‫%15‬ ‫תכסית‬ ‫אחוז תכסית‬ ‫ •מגוון דירות בגדלים שונים,‬ ‫05-002 מ”ר, ליצירת תמהיל‬ ‫אוכלוסיה מכל שכבות הגיל‬ ‫והמעמד הסוציו – אקונומי.‬ ‫ •כמעט ואין שימושים מעורבים‬ ‫בקומות הקרקע ובשאר‬ ‫קומות הבניינים.‬ ‫ •כ-%03 מכלל הבינוי במתחם,‬ ‫שימושים‬ ‫למגוון‬ ‫ישמש‬ ‫מעורבים‬ ‫מעורבים‬ ‫שטח הדירות‬ ‫36 מ”ר‬ ‫38 מ”ר‬ ‫06 מ”ר‬ ‫06 מ”ר‬ ‫06 מ”ר‬ ‫46 מ”ר‬ ‫מספר יחידות דיור‬ ‫שימושים‬ ‫93‬ ‫21‬ ‫51‬ ‫21‬ ‫21‬ ‫ •3-4 קומות, ללא מעלית.‬ ‫ • 2-3 דירות בקומה.‬ ‫ •בנייה של שנות ה-06.‬ ‫ •חזיתות אחידות ללא מרפסות.‬ ‫6‬ ‫42‬ ‫מומלץ‬ ‫ •בנייה ישנה‬ ‫ •בנייה חדשה עם מרפסות‬ ‫ומעליות.‬ ‫ •מגוון גבהים‬ ‫ •מגוון טיפוסי בינוי (בנייה‬ ‫טורית, בנייה היקפית)‬ ‫ •מגוון סגנונות אדריכליים.‬ ‫דיור‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫בינוי‬ ‫006,3 יח”ד‬ ‫בשכונה‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫חסר / עודף‬ ‫ •דירות חדשות.‬ ‫ •בנייה לגובה.‬ ‫ •דירות גן, פנטהאוז, דופלקס.‬ ‫ •במעליות ומרפסות.‬ ‫ •אדריכלות מעניינת.‬ ‫ • בניינים בני 3-4 קומות.‬ ‫ •אדריכלות שנות ה-06.‬ ‫ •של דירות קטנות.‬ ‫ •דירות קטנות לבודדים או‬ ‫זוגות צעירים.‬ ‫ •חוסר בדירות 6-4 חדרים,‬ ‫למשפחות גדולות.‬ ‫ •דירות המאפשרות מגורים‬ ‫למשפחות קטנות.‬ ‫ •שטח עבור מסחר ותעסוקה‬ ‫בבניינים סמוכים או בקומות‬ ‫הקרקע.‬ ‫33‬
‫43‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫תחבורה ציבורית ונגישות‬ ‫6‬ ‫מגוון של אפשרויות תחבורה: נגישות לשירותים ותעסוקה היא מרכיב חיוני ברווחתו של הפרט. העיר צריכה לאפשר‬ ‫מבחר של אמצעי תחבורה זמינים, איכותיים ונוחים לכולם אשר יאפשרו את קיומה ושגשוגה . טיפוח המרחב הציבורי‬ ‫ברחובות, ניהול מדיניות חניה נבונה ותכנון מוקדים עירוניים סביב תחבורה ציבורית הן דרך טובה לשיפור הנגישות‬ ‫להולכי רגל, נוסעים באופניים והנוסעים בתחבורה ציבורית.‬ ‫יש להימנע מעידוד השימוש ברכב הפרטי בלבד מכיוון והוא משרת רק חלק מן האוכלוסיה, יוצר עומס על רחובות‬ ‫העיר, הופך רחובות לכבישים מסוכנים, גורר השקעות בתשתיות יקרות ומוביל לבזבוז גדול של קרקע הנדרשת לחניה.‬ ‫איסוף המידע‬ ‫בני ברק‬ ‫בני ברק‬ ‫גבעתיים‬ ‫רמת גן‬ ‫גבעתיים‬ ‫תל אביב-יפו‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫חולון‬ ‫מסלול אוטובוס‬ ‫מסלול רכבת קלה - עתידית‬ ‫מסלול רכבת ישראל‬ ‫תחנת אגד+מספר הקווים בתחנה‬ ‫תחנת דן+מספר הקווים בתחנה‬ ‫תדירות קווים גבוהה (01-5 דק’)‬ ‫תדירות קווים בינונית (02-51 דק’)‬ ‫תדירות קווים נמוכה (06-03 דק’)‬ ‫רמת גן‬ ‫בת ים‬ ‫חולון‬ ‫קיים‬ ‫נגישות בתחבורה ציבורית טובה עד‬ ‫בינונית לתל אביב וצפון תל אביב.‬ ‫אין נגישות סבירה בתחבורה ציבורית‬ ‫לאזור חולון, אזור, ראשון לציון רמת‬ ‫גן ובני ברק*.‬ ‫תל אביב-יפו‬ ‫בת ים‬ ‫מומלץ‬ ‫קווי תחבורה ציבורית בתדירות של‬ ‫5-01 דקות, לכלל היעדים בסביבה‬ ‫הקרובה.‬ ‫* תושבי בת ים והשכונה עובדים בחולון ובראשון-לציון.‬ ‫חסר‬ ‫קווים בתדירות של 5-01 דקות‬ ‫לחולון, אזור וראשון לציון (אזורי‬ ‫תעשייה).‬ ‫קווים בתדירות של 5-01 דקות‬ ‫לתל אביב ורמת גן.‬ ‫53‬
‫7‬ ‫63‬ ‫מבני ציבור, פארקים וגנים בוני עיר: מקומות ציבוריים מהווים חלק חשוב מהעיר ומהרחוב וראויים לתכנון איכותי‬ ‫ומובלט, כך שיהוו נקודות ציון במרחב הציבורי. עליהם להיות מוקפים במספר רב של תושבים הגרים ונמצאים במרחק‬ ‫הליכה מהם. יש לעודד אדריכלות וגנים ציבוריים המתייחסים לקנה המידה האנושי, ולרגישות האנושית לחלוקה‬ ‫קטנה, לצמחייה ולצבעוניות אשר ביחד יכולים להעניק את הרגעים המיוחדים של יופי בעיר.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫מבנים ציבוריים‬ ‫מבנים ציבוריים‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫גן עירוני‬ ‫גודל המגרש‬ ‫055 מ”ר‬ ‫תכסית‬ ‫042 מ”ר (%34)‬ ‫גובה המבנה‬ ‫2 קומות‬ ‫שימושים גובלים מגורים וגן רבין‬ ‫בי”ס יסודי נחשונים‬ ‫מבני חינוך בשכונה:‬ ‫במתחם קיימים בית ספר יסודי, 3 גנים עירוניים ו-4 משפחתונים‬ ‫פרטיים. כמו כן, ישנם מתנ”ס, 3 בתי כנסת ו-3 מבני ציבור נוספים.‬ ‫כל מבני הציבור ממוקמים במרחקי הליכה ונגישים להולכי רגל.‬ ‫גודל המגרש‬ ‫055,3 דונם‬ ‫תכסית‬ ‫084 מ”ר (%81)‬ ‫גובה המבנה‬ ‫4 קומות‬ ‫מספר כיתות‬ ‫31 כיתות‬ ‫מספר תלמידים‬ ‫653 תלמידים‬ ‫מס’ תלמידים‬ ‫בכיתה‬ ‫כ-52 תלמידים‬ ‫(תפוסה לא מלאה)‬ ‫שימושים גובלים מגורים‬ ‫מצב התחזוקה‬ ‫מבנה מתוחזק היטב‬ ‫מצב התחזוקה‬ ‫מבנה מתוחזק היטב‬ ‫ארכיטקטורה‬ ‫מבנה מודרניסטי משנות ה-06‬ ‫צבוע בצבעוניות עזה‬ ‫ארכיטקטורה‬ ‫מבנה מודרניסטי משנות ה-06‬ ‫צבוע בצבעוניות עזה‬ ‫קיים‬ ‫מומלץ‬ ‫ •007,1 ילדים בגילאי 91-0‬ ‫ •כ-09 ילדים בכל שכבת גיל‬ ‫ •081 ילדים בגן ממוסד‬ ‫ •045 ילדים בבי”ס יסודי‬ ‫ •045 ילדים בחטיבת ביניים ותיכון‬ ‫בהגדלת צפיפות השכונה‬ ‫לכ-028,11 תושבים סה”כ:‬ ‫במטרופולין ת”א %3.13 ילדים.‬ ‫=‬ ‫007,3 ילדים בגילאי 91-0‬ ‫(591 ילדים בכל שכבת גיל)‬ ‫ • 093 ילדים (6-3) בגן ממוסד‬ ‫ • 0711 ילדים בבי”ס יסודי‬ ‫ • 0711 ילדים בבי”ס על-יסודי‬ ‫ •4 משפחתונים פרטיים‬ ‫ •6 כיתות גן:‬ ‫03 ילדים בכיתה‬ ‫4 מבני גנים עירוניים = 7.2 דונם‬ ‫ •אין תיכון במתחם. בבת ים ישנם‬ ‫7 תיכונים וחט”ב ממלכתיים ו-5‬ ‫תיכונים וחט”ב דתיים.‬ ‫ •31 כיתות גן‬ ‫6 דונם‬ ‫ •2 בתי ספר יסודיים = 21 כיתות‬ ‫6 דונם‬ ‫8.1 דונם בנוי‬ ‫+ 2.4 דונם שטח פתוח אפקטיבי‬ ‫חסר/עודף‬ ‫עודף במבני חינוך‬ ‫7 כיתות גן‬ ‫כאשר השכונה תגיע לצפיפות המומלצת‬ ‫עודף שטחים למבני ציבור בשולי‬ ‫השכונה‬ ‫73‬
‫83‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫שטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫3‬ ‫2‬ ‫6‬ ‫5‬ ‫7‬ ‫מבני ציבור, פארקים וגנים בוני עיר: מקומות ציבוריים מהווים חלק חשוב מהעיר ומהרחוב וראויים לתכנון איכותי‬ ‫ומובלט, כך שיהוו נקודות ציון במרחב הציבורי. עליהם להיות מוקפים במספר רב של תושבים הגרים ונמצאים במרחק‬ ‫הליכה מהם. יש לעודד אדריכלות וגנים ציבוריים המתייחסים לקנה המידה האנושי, ולרגישות האנושית לחלוקה‬ ‫קטנה, לצמחייה ולצבעוניות אשר ביחד יכולים להעניק את הרגעים המיוחדים של יופי בעיר.‬ ‫האם‬ ‫1‬ ‫גן רבין‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫ע”פ סקר שטחים פתוחים בשכונה‬ ‫4‬ ‫גן רבין ממוקם בלב המתחם ומחובר לרשת הרחובות‬ ‫ע”י 4 שבילים להולכי רגל בלבד. הגן כלוא מאחורי‬ ‫מגורים ואינו נמצא לאורך אף רחוב מרחובות המתחם.‬ ‫על-כן הוא אינו חשוף למבקרים ולעין ציבורית,‬ ‫אשר מעניקה בטחון אישי, בעיקר בשעות הערב.‬ ‫הוא גן עירוני‬ ‫או‬ ‫גן שכונתי?‬ ‫המלצה:‬ ‫גן רבין‬ ‫גן רבין, בת ים‬ ‫גן מאיר, ת”א‬ ‫(גן עירוני)‬ ‫גן אמסטרדם, ת”א‬ ‫(גן שכונתי)‬ ‫גן רבין - פעילות ושימושים לאורך שעות היום‬ ‫שימושים בגן‬ ‫2 משחקיות‬ ‫משחקיות‬ ‫מגרש ספורט‬ ‫שולחנות פינג-פונג‬ ‫גינת כלבים‬ ‫משחקייה‬ ‫גינת כלבים‬ ‫מבני ציבור בגן‬ ‫ובסביבתו‬ ‫מתנ”ס שכונתי‬ ‫2 גני ילדים‬ ‫מרכז הנוער הגאה בית‬ ‫קפה‬ ‫5 מבני חינוך שונים‬ ‫בית ספר וגני ילדים.‬ ‫קופ”ח בצמוד.‬ ‫אין‬ ‫משרדים ומסחר‬ ‫לאורך רח’ קינג ג’ורג’‬ ‫וטשרניחובסקי.‬ ‫מרכז מסחרי סמוך‬ ‫משרדים ומסחר לאורך רח’‬ ‫ראשיים‬ ‫מיקום על צירי‬ ‫תנועה‬ ‫(ע”פ סקר פיזי , יוני 0102)‬ ‫השימוש נעשה בעיקר באזורים מוצלים וליד רחובות או בגני המשחקים . = 3-1 אנשים.‬ ‫%02 אזורי עצים וצל‬ ‫%08 דשא‬ ‫רוב הגן מוצל בעצים‬ ‫ותיקים.‬ ‫כל הגן מוצל בעצים ותיקים,‬ ‫ומעט שטחי דשא חשופים.‬ ‫תעסוקה ומסחר‬ ‫גובלים‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫כמות תושבים‬ ‫במרחק הליכה‬ ‫(054 מ”ר)‬ ‫000,9 תושבים‬ ‫7.1 מ”ר/נפש‬ ‫כ-000,11 תושבים‬ ‫+ כלל תושבי העיר‬ ‫000,11 תושבים‬ ‫3.0 מ”ר/נפש‬ ‫כמות עצים ודשא‬ ‫1. שדרות העצמאות‬ ‫2. גן הרצוג‬ ‫3. גן רבין‬ ‫4. שביל הליכה ירוק‬ ‫5. חורשה ירוקה‬ ‫6. שטח ירוק‬ ‫שטח‬ ‫007,51 מ”ר‬ ‫058,82 מ”ר‬ ‫019,2 מ”ר‬ ‫אין‬ ‫המלך ג’ורג’‬ ‫טשרניחובסקי‬ ‫מספר רחובות‬ ‫גובלים וניצבים‬ ‫4 רחובות ניצבים.‬ ‫3 רחובות לאורך הגן‬ ‫4 רחובות ניצבים‬ ‫תחבורה ציבורית‬ ‫אין‬ ‫41 קווי אוטובוס‬ ‫העוברים בצמוד לגן‬ ‫01 קווי אוטובוס לאורך‬ ‫ארלוזורוב (במרחק 001 מ’)‬ ‫חסר/עודף‬ ‫רחוב אמסטרדם‬ ‫רחוב אחד לאורך הגינה.‬ ‫גן שכונתי‬ ‫עודף: שטח הגן גדול מדי‬ ‫ביחס לכמות התושבים‬ ‫שבסביבתו.‬ ‫עודף דשא.‬ ‫חוסר בעצים והצללה.‬ ‫חסרים שימושים‬ ‫ופעילויות נוספים בשטח‬ ‫הגן.‬ ‫הגן חדגוני מדי.‬ ‫חסר מגוון של פעילויות.‬ ‫חסר רחוב לאורך הגן.‬ ‫93‬
‫14‬ ‫04‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫סיכום הממצאים‬ ‫1‬ ‫איכות המרחב‬ ‫הציבורי‬ ‫מדרכות רחבות‬ ‫ריהוט ותאורת רחוב‬ ‫עצים וצל‬ ‫מגוון ואיכות הדופן‬ ‫שטח פרטי בין הבניינים והמדרכה‬ ‫רשת עירונית‬ ‫ונגישות‬ ‫8 רחובות לפחות להשלמת רשת עירונית‬ ‫במרחק של כ-001 מ' בין הצמתים.‬ ‫מסחר, תעסוקה מסחר: 050,3 מ"ר מרוכזים‬ ‫תעסוקה: 007,53 מ"ר‬ ‫ושירותים‬ ‫‬‫-‬ ‫צפיפות‬ ‫-‬ ‫צפיפות גבוהה‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫5‬ ‫משפחות עם ילדים‬ ‫אוכלוסייה צעירה‬ ‫בעלי מקצועות חופשיים-עצמאיים‬ ‫משקי בית קטנים‬ ‫אוכלוסייה מבוגרת‬ ‫דיור‬ ‫6‬ ‫דירות חדשות עם מעליות ומרפסות‬ ‫מגוון דירות גדולות: 6,5,4 חדרים‬ ‫תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫תדירות גבוהה בקווים קיימים.‬ ‫תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה‬ ‫לראשל"צ, חולון ואזור.‬ ‫שצ"פ‬ ‫נגישות לגן העירוני.‬ ‫שימושים ופעילויות נופסות בגן‬ ‫שימושים מעורבים גובלים.‬ ‫מקומות מוצלים‬ ‫דשא ללא הצללה.‬ ‫שטח הגינות גדול ביחס לאוכולוסיה.‬ ‫מבני חינוך‬ ‫תוספת של גני ילדים‬ ‫-‬ ‫מבני ציבור‬ ‫חסר ייחוד בבנייני ציבור‬ ‫-‬ ‫{‬ ‫{‬ ‫7‬ ‫דירות קטנות באיכות ירודה‬ ‫להתחדשות‬ ‫"בנק קרקע"‬ ‫קרקע במתחם אשר זמינה לבינוי אשר תאפשר פינוי של‬ ‫תושבים לקרבת מקום מגוריהם. הקרקע יכולה להיות‬ ‫מיועדת לשימושים שונים אשר בשלב זה אינה בשימוש‬ ‫וזמינה לבינוי. הייעוד יוחזר למתחם או לקרבת מקום, במגרש‬ ‫אחר ממנו יפונו תושבים.‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫"בנק דירות"‬ ‫%05-%03‬ ‫מהדירות בבניינים חדשים אשר‬ ‫יבנו במתחם, תהיינה מיועדות‬ ‫לפינוי תושבים מהמתחם או מהשכונה, בהתאם לזכויות‬ ‫שיתקבלו, מיקומם במתחם וכדומה.‬ ‫שלב 1:‬ ‫חיפוש אחר ”בנק קרקע” לבינוי-פינוי ליצירת התחדשות עירונית בשכונה.‬ ‫שלב 2:‬ ‫השטח הריק בגן רבין המיועד לתכנית עבור מבנה ציבור, אשר לא מומשה.‬ ‫בתצפית על השטח לאורך שעות היום בימים שונים, נמצא האזור הצפוני‬ ‫של הגן, כמקום לא פעיל שאינו בשימוש.‬ ‫שטח המגרש המיועד למבנה הציבורי: 5.4 דונם.‬ ‫‬‫מבנה קיים‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫סבב התחדשות ראשון‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫נושא‬ ‫חסר‬ ‫עודף‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫פתרונות אפשרייםעירונית‬
‫34‬ ‫24‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫פתרונות אפשריים‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫2 דירות פנטהאוז, 002 מ”ר‬ ‫שלב 3:‬ ‫שינוי ייעוד הקרקע.‬ ‫הקצאת חלק מהמגרש, 7.1 דונם (%02 מהשטח), לטובת מגורים ושימושים ציבוריים (גן ילדים,‬ ‫מועדונית וכדומה) בקומת הקרקע.‬ ‫4 דירות דופלקס, 022 מ”ר‬ ‫82 דירות טיפוסיות למכירה‬ ‫011 מ”ר‬ ‫שלב 4:‬ ‫הקמת בניין רב קומות לטובת:‬ ‫1. בנק דירות - בינוי-פינוי‬ ‫2. דירות חדשות מסוגים שונים ובגובה שונה, ליצירת המגוון החסר בשכונה‬ ‫3. שימוש ציבורי (גן ילדים, מעון, מועדון מבוגרים)‬ ‫63 מ’‬ ‫63 מ’‬ ‫42 מ’‬ ‫01 5.61 מ’ 5.3‬ ‫41 מ’‬ ‫מבנה קיים‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫שטחי ציבור (גן ילדים, מעון וכדומה)‬ ‫063 מ”ר‬ ‫5‬ ‫23‬ ‫83‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫אתרוג‬ ‫%64‬ ‫%45‬ ‫דירות לתושבי השכונה‬ ‫דירות נוספות למכירה/השכרה‬ ‫063‬ ‫שלב 5:‬ ‫נגישות:‬ ‫שיפור הנגישות בשכונה, ע”י חיבור רחובות ללא מוצא - האתרוג וקורצ’אק.‬ ‫קורצ’אק‬ ‫בניין מוצע‬ ‫42 מ’‬ ‫01 מ’‬ ‫92 מ’‬ ‫42 דירות לבינוי-פינוי, 09 מ”ר‬ ‫+ 2 דירות למכירה/השכרה, 05 מ”ר.‬ ‫02 מ’‬ ‫23 מ’‬ ‫{‬ ‫01 דירות לבינוי-פינוי, 09 מ”ר‬ ‫+ 2 דירות למכירה/השכרה, 05 מ”ר‬ ‫07‬ ‫דירות חדשות:‬ ‫מ”ר שטחי ציבור‬
‫54‬ ‫44‬ ‫6‬ ‫שלב 6:‬ ‫זיהוי מגרשים פוטנציאליים לפינוי והתחדשות.‬ ‫מגרשים בעדיפות עליונה: מספר בעלויות נמוך ופוטנציאל לאיחוד חלקות.‬ ‫מגרשים בעדיפות בינונית: מספר בעלויות נמוך.‬ ‫מגרשים ”אסטרטגיים”: מגרשים עם פוטנציאל למסחר ותעסוקה, או מגרשים עם תכסית נמוכה.‬ ‫בניין מוצע‬ ‫מבנה קיים‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫7‬ ‫שלב 7:‬ ‫מגרשים פוטנציאליים בעדיפות עליונה, לפי הקריטריונים הבאים:‬ ‫1. מצב פיזי ירוד של הבניינים‬ ‫2. מספר בעלויות נמוך‬ ‫3. בניינים עם פוטנציאל לאיחוד חלקות‬ ‫4. הסכמה מלאה של הבעלים לפינוי למבנה החדש‬ ‫דוגמא למחקר‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫פתרונות אפשריים‬ ‫חמשת הבניינים שעומדים בדרישות הנ”ל, מכילים סה”כ 13 דירות לבינוי-פינוי למעבר לבניין החדש שנבנה.‬ ‫8‬ ‫1‬ ‫שלב 8:‬ ‫החזרת קרקע המגרשים שפונו לצרכי ציבור‬ ‫(6.2 דונם) תמורת השטח שהופקע לבניית בניין‬ ‫רב קומות וחיבור הרחובות.‬ ‫או בנק קרקע חדש לסבב התחדשות נוסף.‬ ‫סבב התחדשות שני‬ ‫שלב 1:‬ ‫סבב התחדשות נוסף של בינוי-פינוי.‬ ‫שינוי ייעוד הקרקע לשימוש מעורב של:‬ ‫1. מבנה הציבור בקומת הקרקע לשימוש של‬ ‫גן ילדים, מועדון מבוגרים.‬ ‫2. בנק בינוי-פינוי ממבנים נוספים בשכונה,‬ ‫בהתאם לשלב 6‬ ‫3. דירות גדולות או קטנות מאד למכירה והשכרה.‬
‫74‬ ‫64‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫מקרה בוחן‬ ‫(שרת)‬ ‫טירת הכרמל ממוקמת על מורדות הכרמל, דרומית לחיפה. ב-9491 הוקמו שתי מעברות על שטחו של כפר ערבי נטוש.‬ ‫בשנת 4591 סופחו שתי המעברות לשטח המוניציפלי של טירת כרמל. בשנת 2991 היא הוכרזה כעיר.‬ ‫כיום, בעיר חיים כ-000,22 תושבים ושטחה המוניציפלי הוא 106,5 דונם. דירוגה הסוציו-אקונומי הוא 5.‬ ‫שכונת שז”ר (שרת) היא מתחם המורכב משתי שכונות, המהוות את גבולה המערבי של טירת הכרמל. ממערב לה‬ ‫מתוכננת שכונה חדשה, אך ללא נגישות מהשכונות למרכז לתושבי השכונה.‬
‫84‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫4‬ ‫3‬ ‫5‬ ‫דוגמא:‬ ‫רחוב ז’בוטינסקי‬ ‫רחוב דו סיטרי רחב מאד עם הפרדה בין הנתיבים, ברוחב כולל של‬ ‫1‬ ‫5.04 מ’ מחזית לחזית (1). בנייה סטדנרטית של שנות ה-06 (שיכונים)‬ ‫וה-07 (בנייני ‪ )H‬ברמת תחזוקה בינונית ומטה 2‬ ‫(2). המדרכות צרות‬ ‫3‬ ‫למדי, כ-2 עד 3 מ’ (3). כמעט ואין הצללה של עצים ברחוב. קיימת‬ ‫חניה לאורך המדרכות 4‬ ‫(4). בין המרחב הציבורי והבניין, קיים שטח‬ ‫5‬ ‫גדול ומוזנח, ברוב הגדול של המגרשים (5).‬ ‫תאורת רחוב‬ ‫תאפשר תאורה טובה למדרכה לכל אורכה למעבר‬ ‫בטוח בשעות החשיכה.‬ ‫איכות וגיוון הדופן‬ ‫חלונות ראווה וכניסות למסחר, משרדים ומגורים,‬ ‫יוצרים עניין להולך הרגל ו”עיניים” על הרחוב,‬ ‫המספקים בטחון אישי.‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ספסלים, לוחות מודעות, מתקנים לאפניים,‬ ‫הצללה, פחים ועוד.‬ ‫מקרא:‬ ‫* ע”פ חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002)‬ ‫1‬ ‫רחוב ראשי‬ ‫רו‬ ‫חב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫צב‬ ‫כות‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כמו‬ ‫כות‬ ‫ת‬ ‫עצי‬ ‫תאו‬ ‫ם‬ ‫וצל‬ ‫ר‬ ‫תר‬ ‫ר‬ ‫חוב‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫הד‬ ‫ופן‬ ‫ש‬ ‫קל‬ ‫איכותול‬ ‫המ‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫קריטריונים לבחינת המרחב הציבורי*‬ ‫כמות עצים וצל‬ ‫המרחק בין עץ לעץ יתן אפשרות לכיסוי המדרכה‬ ‫בצל, במירב שעות היום בימי הקיץ.‬ ‫2‬ ‫איסוף המידע‬ ‫מצבן הפיזי של המדרכות‬ ‫יאפשר מעבר רציף ונוח לכל הולכי הרגל.‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫רוחב המדרכות‬ ‫יכלול לפחות רצועת הליכה לכמה הולכי רגל‬ ‫ורצועת עזר לריהוט רחוב, עצים ותאורה.‬ ‫1‬ ‫94‬ ‫רח‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬
‫1‬ ‫05‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫רחובות ראשיים‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫איסוף המידע‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫*‬ ‫רחובות פנימיים‬ ‫1‬ ‫3‬ ‫5‬ ‫*‬ ‫דוגמא:‬ ‫קיים‬ ‫רחוב שרת‬ ‫בנייה סטדנרטית‬ ‫רחוב דו סיטרי רחב יחסית, כ-3.72 מטרים‬ ‫של שנות ה-06 (שיכונים) וה-07 (בנייני ‪ )H‬ברמת תחזוקה בינונית‬ ‫3‬ ‫2‬ ‫ומטה (2). המדרכות צרות למדי, כ-5.2 מ’ (3). אין הצללה של עצים‬ ‫ברחוב. המדרכות גובלות מצד אחד, בגדר המפרידה בין השטח הפרטי‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫של הבניינים ובין הרחוב (4). לאורך הרחוב קיימת חניה (5).‬ ‫1‬ ‫(1).‬ ‫רחוב פנימי‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כות‬ ‫כות‬ ‫ם‬ ‫וצל‬ ‫חוב‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫הד‬ ‫ופן‬ ‫שק‬ ‫איכו לול‬ ‫ת‬ ‫המ‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רו‬ ‫חב‬ ‫מ‬ ‫צב‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כמו‬ ‫ת‬ ‫עצי‬ ‫תאו‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫תר‬ ‫15‬ ‫רח‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬ ‫מומלץ*‬ ‫חסר‬ ‫4-2 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫3-1 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫5.9 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫2.4-9.2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫חסר 6 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫חסר 2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫עצים וצל‬ ‫מעט‬ ‫עצים וצל‬ ‫עץ כל 9-5 מ’‬ ‫עצים וצל‬ ‫חסר מאד‬ ‫תאורה‬ ‫בעיקר לכביש‬ ‫תאורה‬ ‫להולכי רגל ולרכבים‬ ‫תאורה‬ ‫תאורה להולכי הרגל‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫אין‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ריהוט רחוב נגיש‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫יש להוסיף‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫מעט גיוון.‬ ‫החצרות הפרטיות‬ ‫גדולות ומוזנחות.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫גיוון, איכות ועניין‬ ‫בדופן הרחוב.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫חוסר גיוון בדופן.‬ ‫עודף שטח בין הבניין‬ ‫והמרחב הציבורי.‬ ‫* מתוך חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002).‬
‫25‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫איסוף המידע‬ ‫לחי‬ ‫אזה‬ ‫ת”ע‬ ‫פה‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫2‬ ‫35‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫מרחקי ההליכה אל השכונה מהשכונה אל סביבותיה‬ ‫רחוב ללא המשכיות‬ ‫רחוב הרצל נמצא במרחק של כ-053 מטרים, וזמן ההליכה אליו‬ ‫ממרכז השכונה, הינו כ-5 דקות.‬ ‫רחוב ללא מוצא‬ ‫בניין העירייה נמצא במרחק הליכה של כ-057 מ’, כ-11 דק’.‬ ‫שביל הולכי רגל‬ ‫דרך מתוכננת‬ ‫ה‬ ‫עיר‬ ‫איזור התעשייה נמצא במרחק של כ-008 מ’, כ-21 דקות הליכה.‬ ‫מר‬ ‫כז‬ ‫כביש 4 מרוחק כק”מ אחד ממרכז השכונה.‬ ‫ל‬ ‫חוף הים, נמצא במרחק של כ-9.1 ק”מ, כ-82 דקות.‬ ‫תכנית‬ ‫מאושרת‬ ‫כמה רחובות יוצאים מן המתחם לעיר?‬ ‫צפון‬ ‫מזרח‬ ‫2 רחובות לכיוון מזרח, המקשרים למרכז העיר.‬ ‫דרום‬ ‫רחוב אחד לכיוון דרום, המקשר לשכונות נוספות בעיר.‬ ‫מערב‬ ‫רחוב אחד לכיוון מערב, המקשר לכביש מספר 4, ובעתיד יקשר‬ ‫3 רחובות לכיוון צפון, מתוכם 1 מקשר לכביש מספר 4.‬ ‫ז’בוטינסקי‬ ‫לחוף הים‬ ‫גם לכביש מספר 2 ולים. בעתיד, יהיו עוד 4 רחובות חדשים, אשר‬ ‫יקשרו לשכונה המערבית החדשה.‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רשת הרחובות‬ ‫המבנה הבסיסי של רשת הרחובות של השכונה, מורכב משני‬ ‫רחובות אורכיים, המובילים לשני רחובות ראשיים רוחביים‬ ‫(ז’בוטינסקי והרצל). ביניהם, ישנם רחובות רבים ללא מוצא,‬ ‫אשר מובילים רק למגרשי חניה, ורחובות רבים אינם המשכיים.‬ ‫מעברי החצייה המעטים הקיימים בשכונה, אינם המשכיים מכל‬ ‫צידי הצמתים.‬ ‫ישנו מיעוט של רחובות המתחברים לשאר חלקי העיר,‬ ‫והמרחק בין הצמתים גדול מאד ומגיע ל-006 מטרים.‬ ‫את רשת הרחובות, משלימה רשת של שליבי הולכי רגל. רשת זו,‬ ‫שנוצרה ברובה על-ידי אנשים בתוך המגרשים, קושרת חניות,‬ ‫בתים, שטחי ציבור ומבני ציבור. עם זאת, אין קשר בין רשתות‬ ‫השבילים בין בלוק לבלוק.‬ ‫תכנית‬ ‫מאושרת‬
‫45‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫2‬ ‫55‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫דרך קיימת‬ ‫דרך מוצעת‬ ‫שביל הליכה‬ ‫רשת קיימת‬ ‫ברשת העירונית הקיימת בשכונה קיימים מכשולים רבים, המונעים‬ ‫את הקשר הרציף בין הרחובות ובין השכונה והעיר שסביבה.‬ ‫חלק מהכשולים הם מבני ציבור החוסמים את הקשר בין שכונת שז”ר,‬ ‫ובין השכונות הגבולות בה מכיוון מזרח.‬ ‫מיעוט מעברי החצייה, רחובות רבים שאינם המשכיים, רחובות ללא‬ ‫מוצא אשר מובילים לחניות ציבוריות, כל אלו מהווים מכשולים לקשר‬ ‫בתוך השכונה ובין השכונה ובין העיר.‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫054-001 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫רשת מומלצת‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫רחובות חסרים‬ ‫051-06 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫לצפון‬ ‫3‬ ‫לצפון‬ ‫5‬ ‫לצפון‬ ‫2‬ ‫למזרח‬ ‫1‬ ‫למזרח‬ ‫11‬ ‫למזרח‬ ‫01‬ ‫לדרום‬ ‫1‬ ‫לדרום‬ ‫5‬ ‫לדרום‬ ‫4‬ ‫למערב‬ ‫3‬ ‫למערב‬ ‫11‬ ‫למערב‬ ‫8‬
‫65‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫3‬ ‫75‬ ‫שימושים מעורבים מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים מקומות‬ ‫שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות היממה מגבירה את הבטחון האישי,‬ ‫ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫מגורים‬ ‫מעורב‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫כה‬ ‫מו‬ ‫תנ‬ ‫שו‬ ‫נגי‬ ‫נג‬ ‫יש‬ ‫נגי‬ ‫ות‬ ‫שו‬ ‫נונ‬ ‫בי‬ ‫תג‬ ‫בו‬ ‫ית‬ ‫הה‬ ‫בשכונה 31 תאי עסק בלבד, כאשר מתוכם 6 אינם פעילים.‬ ‫כ-067,1 מ”ר מסחר שברובו אינו פעיל. מחוץ למתחם ישנם 3‬ ‫מוקדי מסחר ותעסוקה עירוניים. לאזור הצפוני יש נגישות‬ ‫סבירה למסחר ואילו לאזור הדרומי של המתחם אין נגישות‬ ‫טובה לאזורי מסחר.‬ ‫בשכונה המתוכננת ממערב למתחם, מתוכננים עוד 084,8‬ ‫מ”ר של שטחי מסחר, חלקו מעורב במגורים.‬ ‫תעסוקה: בשכונה לא קיימים משרדים ותעסוקה.‬ ‫מספר מוקדי תעסוקה קיימים או עתידיים בקרבת המתחם:‬ ‫מצפון למתחם, קיים אזור תעסוקה של כ-000,68 מ”ר.‬ ‫ממערב מתכונן פארק עסקים חדש, ששטחו כ-000,031 מ”ר.‬ ‫כמו כן, במרחק מספר דקות נסיעה קיימים אזורי התעשייה‬ ‫תע”ש ומת”ם, אשר נמצאים בחיפה.‬ ‫נתוני תעסוקה‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫בני 51 ומעלה המשתתפים‬ ‫בכוח העבודה‬ ‫(ע”פ סקר 0102 של הלמ”ס)‬ ‫איסוף המידע‬ ‫שכונתי (קיים) עירוני מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫%1.25‬ ‫%1.85‬ ‫%4.75‬ ‫%9.95‬ ‫עבדו בשנת 8002‬ ‫%9.29‬ ‫%4.49‬ ‫%9.49‬ ‫%4.69‬ ‫מתוכם שכירים‬ ‫%5.59‬ ‫%2.39‬ ‫%8.78‬ ‫%2.68‬ ‫בני 71-51 (מתוך סך אוכלוסיית‬ ‫השכונה באותו חתך גילאים)‬ ‫%7.6‬ ‫%7.4‬ ‫%5.6‬ ‫%5.8‬ ‫משלח יד אקדמי‬ ‫%8.0‬ ‫%1.4‬ ‫%5.41‬ ‫%1.41‬ ‫מנהלים‬ ‫%8.0‬ ‫%4.3‬ ‫%9.4‬ ‫%7.5‬ ‫מקצועות חופשיים וטכניים‬ ‫%9.5‬ ‫%11‬ ‫%9.41‬ ‫%8.51‬ ‫עובד פקידות‬ ‫%4.81‬ ‫%4.02‬ ‫%2.41‬ ‫חסר/עודף‬ ‫%7.51‬ ‫שעבדו בשנת 8002‬ ‫סוכנים, עובדי מכירות ועובדי‬ ‫שירותים‬ ‫%2.13‬ ‫%6.62‬ ‫%8.02‬ ‫תעשייה, בינוי, עובדים‬ ‫מקצועיים מסוג דומה‬ ‫%5.02‬ ‫%6.91‬ ‫%5.81‬ ‫עובדים בלתי מקצועיים‬ ‫%2.81‬ ‫%4.11‬ ‫%5.7‬ ‫%3.7‬ ‫חוסר גדול באקדמיים,‬ ‫מנהלים ובעלי מקצועות‬ ‫חופשיים‬ ‫%12‬ ‫%61‬ ‫עודף בשכירים‬ ‫עודף בנותני שירותים‬ ‫ועובדים בלתי מקצועיים.‬
‫3‬ ‫85‬ ‫95‬ ‫שימושים מעורבים מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים מקומות‬ ‫שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות היממה מגבירה את הבטחון האישי,‬ ‫ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫מומלץ‬ ‫קיים‬ ‫067,1 מ”ר‬ ‫שטח מסחר (רובו לא פעיל)‬ ‫תעסוקה‬ ‫ •אזור תעשייה בצפון המתחם.‬ ‫מסחר‬ ‫ •31 בתי עסק מפוזרים במתחם.‬ ‫ •מתוכם 6 סגורים.‬ ‫מומלץ‬ ‫000,351 מ”ר שטח תעסוקה עירוני‬ ‫000,32 מ”ר שטח תעסוקה שכונתי‬ ‫056,1 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬ ‫ •1 מ”ר שטח מסחר לתושב.‬ ‫ •ריכוז של לפחות 52 בתי עסק‬ ‫במקום אחד.‬ ‫1 מ”ר ‪ 7,500 X‬תושבים‬ ‫005,7 מ”ר שטח מסחר פעיל‬ ‫ •51 מ”ר של שטח תעסוקה‬ ‫ליח”ד דיור, במרחק הליכה.‬ ‫51 מ”ר ‪ 2,500 X‬יח”ד‬ ‫005,73 מ”ר שטח תעסוקה‬ ‫005,2 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬ ‫מסחר קיים‬ ‫מסחר חדש‬ ‫תעסוקה‬ ‫המסחר הקיים בשכונה‬ ‫חסר‬ ‫חסר‬ ‫ •עוד 3 ריכוזים לפחות של‬ ‫בתי עסק, והרחבה של האזור‬ ‫המסחרי על רחוב הרצל.‬ ‫חסרים 047,5 מ”ר (כ-041 חנויות)‬ ‫לשטח מסחר פעיל‬ ‫ •משרדים ותעסוקה המשולבים‬ ‫במסחר ונגישים במתחם‬ ‫ולסביבה הקרובה.‬ ‫005,41 מ”ר שטחי תעסוקה‬ ‫058 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית
המעבדה להעצמה עירונית

Recommended

מצגת מסכמת שאררט רעננה לאתר
מצגת מסכמת שאררט רעננה לאתרמצגת מסכמת שאררט רעננה לאתר
מצגת מסכמת שאררט רעננה לאתרmiu2050
 
מצגת שיתוף הציבור בתכנון
מצגת שיתוף הציבור בתכנוןמצגת שיתוף הציבור בתכנון
מצגת שיתוף הציבור בתכנוןJonathan Heyman
 
La musica (trabajo en equipo)
La musica (trabajo en equipo)La musica (trabajo en equipo)
La musica (trabajo en equipo)Luis Jose Castillo Gaxiola
 
Urban renewal in France
Urban renewal in FranceUrban renewal in France
Urban renewal in FranceNachman Shelef
 
ישראל עירונית 2050 27.2.2013
ישראל עירונית 2050 27.2.2013ישראל עירונית 2050 27.2.2013
ישראל עירונית 2050 27.2.2013miu2050
 
חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10
חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10
חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10MerhavMIU
 
מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1
מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1 מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1
מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1 MerhavMIU
 
Jerday Knesset Israel Kimchi
Jerday Knesset Israel KimchiJerday Knesset Israel Kimchi
Jerday Knesset Israel KimchiThe Jerusalem Institute for Israel Studies
 

Recommended

מצגת מסכמת שאררט רעננה לאתר
מצגת מסכמת שאררט רעננה לאתרמצגת מסכמת שאררט רעננה לאתר
מצגת מסכמת שאררט רעננה לאתרmiu2050
 
מצגת שיתוף הציבור בתכנון
מצגת שיתוף הציבור בתכנוןמצגת שיתוף הציבור בתכנון
מצגת שיתוף הציבור בתכנוןJonathan Heyman
 
La musica (trabajo en equipo)
La musica (trabajo en equipo)La musica (trabajo en equipo)
La musica (trabajo en equipo)Luis Jose Castillo Gaxiola
 
Urban renewal in France
Urban renewal in FranceUrban renewal in France
Urban renewal in FranceNachman Shelef
 
ישראל עירונית 2050 27.2.2013
ישראל עירונית 2050 27.2.2013ישראל עירונית 2050 27.2.2013
ישראל עירונית 2050 27.2.2013miu2050
 
חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10
חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10
חוברת סדנא 2_סופי_21-10-10MerhavMIU
 
מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1
מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1 מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1
מצגת פתחה-לישראל-עירונית-חלק-1.pdf1 MerhavMIU
 
Jerday Knesset Israel Kimchi
Jerday Knesset Israel KimchiJerday Knesset Israel Kimchi
Jerday Knesset Israel KimchiThe Jerusalem Institute for Israel Studies
 
מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושניMerhavMIU
 
המיזם המשותף - קרית גת
המיזם המשותף - קרית גתהמיזם המשותף - קרית גת
המיזם המשותף - קרית גתMerhavMIU
 
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013MerhavMIU
 
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdfמצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdfAnochi.com.
 
חוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת ים
חוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת יםחוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת ים
חוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת יםאורבניקה - התעוררות עירונית Urbanica - Urban Awakening
 
גיליון 102 - מאי, יום ירושלים
גיליון 102 - מאי, יום ירושליםגיליון 102 - מאי, יום ירושלים
גיליון 102 - מאי, יום ירושליםshiri sabag
 
Kfar shmaryhu cooperative design
Kfar shmaryhu cooperative designKfar shmaryhu cooperative design
Kfar shmaryhu cooperative designiritdrorarch
 
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדק
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדקלמצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדק
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדקNoemi Seroussi
 
Urban Empowerment Introduction
Urban Empowerment IntroductionUrban Empowerment Introduction
Urban Empowerment IntroductionNachman Shelef
 
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architects
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architectsCfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architects
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architectsiritdrorarch
 
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4MerhavMIU
 
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4MerhavMIU
 
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםדיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםacri009
 
חוברת אשת חיל
חוברת אשת חילחוברת אשת חיל
חוברת אשת חילRotem Arkin Lando
 
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban Intensification
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban IntensificationDror Gershon on the Merhav Lab for Urban Intensification
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban IntensificationNachman Shelef
 
Building on the Real Qualities of Arab Towns in Israel
Building on the Real Qualities of Arab Towns in IsraelBuilding on the Real Qualities of Arab Towns in Israel
Building on the Real Qualities of Arab Towns in IsraelNachman Shelef
 
Yuval levy hoveret print
Yuval levy hoveret printYuval levy hoveret print
Yuval levy hoveret printanatklbo
 
Jerusalem
JerusalemJerusalem
Jerusalemwasserman
 
מצגת נעמי כרמון
מצגת נעמי כרמוןמצגת נעמי כרמון
מצגת נעמי כרמוןהאגודה לזכויות האזרח
 
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוני
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירונישכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוני
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוניJonathan Heyman
 

More Related Content

Similar to המעבדה להעצמה עירונית

מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושניMerhavMIU
 
המיזם המשותף - קרית גת
המיזם המשותף - קרית גתהמיזם המשותף - קרית גת
המיזם המשותף - קרית גתMerhavMIU
 
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013MerhavMIU
 
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdfמצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdfAnochi.com.
 
גיליון 102 - מאי, יום ירושלים
גיליון 102 - מאי, יום ירושליםגיליון 102 - מאי, יום ירושלים
גיליון 102 - מאי, יום ירושליםshiri sabag
 
Kfar shmaryhu cooperative design
Kfar shmaryhu cooperative designKfar shmaryhu cooperative design
Kfar shmaryhu cooperative designiritdrorarch
 
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדק
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדקלמצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדק
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדקNoemi Seroussi
 
Urban Empowerment Introduction
Urban Empowerment IntroductionUrban Empowerment Introduction
Urban Empowerment IntroductionNachman Shelef
 
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architects
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architectsCfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architects
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architectsiritdrorarch
 
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4MerhavMIU
 
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4MerhavMIU
 
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםדיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםacri009
 
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban Intensification
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban IntensificationDror Gershon on the Merhav Lab for Urban Intensification
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban IntensificationNachman Shelef
 
Building on the Real Qualities of Arab Towns in Israel
Building on the Real Qualities of Arab Towns in IsraelBuilding on the Real Qualities of Arab Towns in Israel
Building on the Real Qualities of Arab Towns in IsraelNachman Shelef
 
Yuval levy hoveret print
Yuval levy hoveret printYuval levy hoveret print
Yuval levy hoveret printanatklbo
 
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוני
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירונישכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוני
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוניJonathan Heyman
 

Similar to המעבדה להעצמה עירונית (20)

מצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושנימצגת מפגש-ראשון-ושני
מצגת מפגש-ראשון-ושני
 
המיזם המשותף - קרית גת
המיזם המשותף - קרית גתהמיזם המשותף - קרית גת
המיזם המשותף - קרית גת
 
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013
המעבדה להעצמה עירונית למנכל משהבש 2013
 
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdfמצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
מצע-מפלגת-חופש-כלכלי.pdf
 
חוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת ים
חוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת יםחוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת ים
חוויה עירונית אחרת - פרויקט אורבניקה בשכונת עמידר, בת ים
 
גיליון 102 - מאי, יום ירושלים
גיליון 102 - מאי, יום ירושליםגיליון 102 - מאי, יום ירושלים
גיליון 102 - מאי, יום ירושלים
 
Kfar shmaryhu cooperative design
Kfar shmaryhu cooperative designKfar shmaryhu cooperative design
Kfar shmaryhu cooperative design
 
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדק
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדקלמצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדק
למצגת בנושא עתיד שכונת נווה צדק
 
Urban Empowerment Introduction
Urban Empowerment IntroductionUrban Empowerment Introduction
Urban Empowerment Introduction
 
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architects
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architectsCfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architects
Cfar shmariu charrete irit solzi dror gershon_architects
 
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
 
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
חוברת מכון-ראשי-ערים-סדנא-4
 
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכיםדיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
דיור בר השגה בחברה הערבית בישראל- מפת דרכים
 
חוברת אשת חיל
חוברת אשת חילחוברת אשת חיל
חוברת אשת חיל
 
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban Intensification
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban IntensificationDror Gershon on the Merhav Lab for Urban Intensification
Dror Gershon on the Merhav Lab for Urban Intensification
 
Building on the Real Qualities of Arab Towns in Israel
Building on the Real Qualities of Arab Towns in IsraelBuilding on the Real Qualities of Arab Towns in Israel
Building on the Real Qualities of Arab Towns in Israel
 
Yuval levy hoveret print
Yuval levy hoveret printYuval levy hoveret print
Yuval levy hoveret print
 
Jerusalem
JerusalemJerusalem
Jerusalem
 
מצגת נעמי כרמון
מצגת נעמי כרמוןמצגת נעמי כרמון
מצגת נעמי כרמון
 
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוני
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירונישכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוני
שכונת קפלן בכפר סבא - עיצוב עירוני
 

המעבדה להעצמה עירונית

  • 1. ‫’’‬ ‫”...אנא הביטו מקרוב בערים האמיתיות.‬ ‫בעת התבוננותכם, הקשיבו, השתהו מעט וחשבו‬ ‫על מה שעיניכם רואות.”‬ ‫’’‬ ‫ג’יין ג’ייקובס‬ ‫מרחב – התנועה לעירוניות בישראל © 2102. כל הזכויות שמורות‬
  • 2. ‫3‬ ‫2‬ ‫הקדמה‬ ‫בישראל חיים כיום 8.7 מיליון תושבים, %29 מהם חיים ב-022 ישובים עירוניים. בשנת 0302 תמנה אוכלוסיית‬ ‫ישראל 5.11 מליון תושבים, מרביתם יחיו בערים. רוב הישובים העירוניים בישראל מאופיינים בפיזור עירוני, תלות ברכב‬ ‫פרטי ומשבר כלכלי מוניציפלי המוביל להזנחה ומונע איכות חיים טובה לתושבים.‬ ‫שכונות המגורים הותיקות, שהוקמו בבניה זולה ומואצת ע"י ממשלת ישראל, אשר באה לתת מענה לגלי העליות לאחר‬ ‫קום המדינה, מהוות את מאגר הדירות הגדול ביותר בישראל. שכונות אלו מאופיינות ע”י פיזור מבנים על שטח גדול‬ ‫בצפיפויות מאוד נמוכות. תלות ברכב פרטי – מבנה השכונה ופיזור המבנים לא מאפשר הליכה ברגל נוחה לשירותים‬ ‫העירוניים ולא קיום של תחבורה ציבורית סבירה ואיכותית. מצאי דירות הומוגני - מרבית הדירות באותו גודל, דירות‬ ‫קטנות בלבד- מצב שאינו מאפשר למשפחות לגדול בשכונה, מונע עירוב של אוכלוסיה וגורם להשארות של אוכלוסיה‬ ‫מזדקנת וחלשה. תכסית נמוכה של המבנים במגרשים ושטחים פתוחים גדולים אשר אין מי שלוקח עליהם אחריות ועל‬ ‫כן קשה לטפל בו. מרחב ציבורי לא מוגדר - המרחב הציבורי, רחובות שטחים פתוחים ומבני ציבור, לא ידידותיים‬ ‫ומהווים חסם להתפתחות השכונה. איכות ירודה של מרבית המבנים - רוב הבניינים נראים זהים ובעלי איכות אדריכלית‬ ‫מאוד ירודה.‬ ‫שכונות אלו אינן נותנות מענה איכותי לתושבים, ואלו שיכלו להרשות לעצמם, לחשוב על עתידם עזבו לשכונות חדשות,‬ ‫לפרברים החדשים, לישובים חדשים, ולישובים קהילתיים סמי כפריים המהוים מפלט למעמד הביניים מחוסר בפתרונות‬ ‫עירוניים אחרים. השכונות הותיקות נכנסו למעגל קסמים אכזרי, ככל שיותר תושבים בעלי יכולת עזבו כך גם‬ ‫הרשויות המקומיות הפקירו אותן לטובת השקעה בשכונות חדשות. הרשויות משקיעות פחות ופחות במרחב הציבורי‬ ‫בשכונות הותיקות והורידו את רמת השירותים העירוניים לנמוכה מאוד. כל אלו הובילו את השכונות הותיקות‬ ‫להתדרדרות, ואליהן נכנסות אוכלוסיות חלשות יותר. מצב זה מחמיר כאשר מוסדות החינוך מתרוקנים והופכים‬ ‫לשטחים מגודרים או לשימושי אחסנה כלל עירוניים. המסחר שהתקיים בשכונה גם הוא הוזנח מחוסר לקוחות בעלי‬ ‫יכולת.‬ ‫במצב הקיים והמשך ”עסקים כרגיל” בו יש עדיפות לפיתוח פרברים ושכונות חדשות, אל מול חוסר העשייה בשכונות‬ ‫הותיקות, אנו פוגעים בקרקע חקלאית ושטחים פתוחים, החשובים לאיכות החיים של כולנו ושל הדורות הבאים, אנו‬ ‫מעודדים בזבוז אדיר של תשתיות ויוצרים פערים חברתיים בין הנשארים בשכונות הוותיקות לתושבי השכונות‬ ‫החדשות.‬
  • 3. ‫5‬ ‫4‬ ‫למה כן לחדש את השכונות הותיקות? שכונות אלו ברובן נמצאות במקום מרכזי בעיר, מיקומן ההיסטורי ויש‬ ‫להן פוטנציאל פיתוח עצום. מצב בו שכונות אלו מוזנחות ומאוכלסות באוכלוסייה חלשה בלבד מהווה פגיעה‬ ‫בפיתוח מרכזי הערים. מאידך העצמתן החברתית, פיזית וכלכלית מבטיחות את חיזוק מרכזי הערים. לשכונות‬ ‫אלו יתרון עצום של קרבה לשירותים עירוניים, לתחבורה ציבורית ותשתיות עירוניות אחרות, קרבה למבני‬ ‫ציבור ומאגר דירות בסיסי המהווה דיור בר השגה. בניית דירה בתוך שכונה קיימת עולה למשלם המיסים רק‬ ‫%02 מבניית דירה חדשה בישוב חדש ו-%05 מבניית דירה חדשה בשכונה חדשה עקב חסכון גדול בתשתיות‬ ‫ארציות של כבישים, מחלפים, חשמל, מים וביוב (מתוך מחקר של המשרד להגנת הסביבה תואם מחקרים‬ ‫דומים מהעולם המערבי). מה חסר בשכונות הותיקות? מגוון דירות רחב, מרחב ציבורי מטופח, תושבים,‬ ‫ושירותים עירוניים איכותיים.‬ ‫ממשלת ישראל נתנה את דעתה לבעיה והכינה מספר תכניות: בשנות ה-07 בפרוייקט שיקום שכונות שמטרתו היתה‬ ‫חיזוק התושבים בשכבות החלשות, הפרוייקט אמנם חיזק את התושבים, החזקים עזבו והשכונות נשארו במצבן הגרוע.‬ ‫בשנות ה-09 הכריזה הממשלה על תכנית ”פינוי –בינוי” במטרה לצופף את מרכזי הערים ולחדש את השכונות, אך עד‬ ‫היום מומשו רק מספר קטן של התכניות. בהכנת ואישור תכנית מתאר ארצית (תמ”א) 53, בה נקבעה מדיניות לפיתוח‬ ‫והתחדשות בתוך הערים והשכונות הקיימות. בפועל, ההתחדשות העירונית כמעט ואינה מתקיימת. בכדי להקל את‬ ‫התהליך על היזמים הכינה הממשלה את תמ”א 83, אשר יוצרת ”הפרטה” לתהליך ההתחדשות שאינה מתאימה לרוב‬ ‫הישובים בארץ (בשלב זה מתאימה בעיקר לשכונות בגוש דן) ובודאי אינה יוצרת תוספת של יחידות דיור משמעותית.‬ ‫למרות המדיניות התחדשות שכונות עדיין אינה אטרקטיבית, יש קושי רב בבניית תהליך של התחדשות עירונית.‬ ‫הרשויות המקומיות, היזמים הפרטיים ומשרדי הממשלה המתכננים כולם ”מוותרים” על התחדשות בגלל הקשיים‬ ‫והמורכבות של התחדשות.‬ ‫לא נוכל התעלם מהבעיה %51- %02 מתושבי המדינה גרים ב-005 שכונות ותיקות מוזנחות ברחבי ישראל אשר‬ ‫גוררות את מרכזי הערים והישובים לחוסר בפיתוח כלכלי מקומי.‬ ‫מה חסר כדי ליצור את ההתחדשות? שילוב של כלים תכנוניים, תהליכים סטטוטוריים מעודדים (דוגמת וד”ל‬ ‫אבל לשכונות ותיקות) וכלים פיננסיים אשר עובדים ומתואמים ביחד להתחדשות אמיתית. בעולם המערבי כבר‬ ‫מתמודדים עם שאלות אלו במשך שלושה עשורים עם כשלונות והצלחות. אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל רק‬ ‫צריך ללמוד מההצלחות ומהכשלונות ולהביא פתרונות אשר יכולים להתאים לישראל.‬ ‫מרחב התנועה לעירוניות בישראל ‪ ,www.miu.org.il‬מאמינה שצפיפות עירונית, עירוב שימושים ואיכות חיים‬ ‫גבוהה בעיר יכולות להיות שזורות יחדיו, בהסתמך על נתונים כלל עולמיים של הערים המשגשגות בעולם. הצפיפות‬ ‫בעיר יכולה להיות ברכה, משום שהיא מאפשרת את האינטנסיביות העירונית, את החיים הכלכליים, החברתיים‬ ‫והתרבותיים שלה. ממחקרים עירוניים בכל העולם, בערים צפופות התוצר לנפש גדול יותר וערים חזקות הינם המנוע‬ ‫הכלכלי המוביל. אין ספק שהגידול באוכלוסיה בישראל מהווה הזדמנות כלכלית טובה לפיתוח השכונות הותיקות.‬ ‫הקמנו את המעבדה להעצמה עירונית, בשלב ראשון למדנו את הנעשה בכל השכונות ובכל הישובים העירוניים בארץ.‬ ‫בשלב שני למדנו על תהליכי התחדשות בעולם המערבי בחרנו בכלי אשר התפתח במשך כמה עשורים בבריטניה‬ ‫והתאמנו לשכונות הותיקות בישראל. הגדרנו ערכים חברתיים כלכלים עירוניים אשר ידריכו אותנו בעבודתנו,‬ ‫בחרנו שתי שכונות מאוד שונות כמקרי בוחן ויצאנו לדרך. השלכנו באופן מדיד את התוצאות על 62 שכונות נוספות‬ ‫ב-9 ישובים והתוצאות הפתיעו גם אותנו. גילינו שבתהליך מעודד עבודה בשלבים המותאמים לכל שכונה ושכונה נוכל‬ ‫תוך 01 שנים, בהערכה זהירה מאוד, להוסיף עוד ארבע מאות אלף (000,004 ) דירות חדשות בישראל.‬ ‫על הדרך ואת חלק מהתוצאות אנחנו מראים בחוברת זו בתקווה להעצמה עירונית וחיזוק הערים בישראל.‬ ‫עירית סולסי , יו”ר הועד המנהל, מרחב התנועה לעירוניות בישראל‬ ‫אוקטובר 2102‬
  • 4. ‫7‬ ‫6‬ ‫המעבדה‬ ‫להעצמה עירונית‬ ‫מַ עְ בָ ּדה‬ ‫ָ‬ ‫(שם עצם, נקבה, יחיד)‬ ‫הַ עֲצָ מָ ה‬ ‫(שם עצם, נקבה, יחיד)‬ ‫הַ ּתִ ְרּגּום הַ ּמתְ קַ ּבֵ ל ּבְ יוֹתֵ ר עַ ל הַ דעַ ת וְ עַ ל הַ ּלָׁשוֹן ׁשֶ ל הַ ּמּלָה הָ ַאנְּגְ לִ ית‬ ‫ִ‬ ‫ַ‬ ‫ִ‬ ‫‪ ,empowerment‬הַ ּמַ ׁשמָ עּות הַ ּמקו ִֹרית ׁשֶ ל הַ ּמֻּׂשָ ג הִ יא צּורה ׁשֶ ל‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ְ‬ ‫יִּפּוי ּכֹ חַ – אִ ּׁשּור לִ פְ עֹ ל ּבְ ׁשֵ ם הַ חֲבֵ ָרה, מֵ עַ יִן הַ אֲצָ לַת סמכויות ּבַ ּמיׁשוֹר‬ ‫ִ‬ ‫הַ חֶ בְ ָרתִ י, הַ ּנִּתֶ נֶת לְ פָ ֵרט מסּיָם.‬ ‫ְ ֻ‬ ‫עִ ירונִי‬ ‫ֹ‬ ‫(שם התואר)‬ ‫ּכָרך, עיָרה, מֶ טרוֹּפוֹלִ ין, יִּׁשּוב, ק ְריָה, מוֹׁשָ ב, אֵ זוֹר ּבָ נּוי; מֶ ְרּכָז הָ עֲסָ קים,‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫ַ ֲ ָ‬ ‫מֶ ְרּכָז הַ ּפְ עִ ילּות. ׁשֶ ל הָ עִ יר, מֵ הָ עִ יר, מקוֹמי, ׁשֶ ל הָ עִ ירּיָה, ׁשֶ ל הָ ָרׁשּות‬ ‫ִ‬ ‫ְ ִ‬ ‫הַ ּמקוֹמית, מּונִיצִ יּפָ לִ י, אורבני. ׁשֶ ל עִ ּיּור, ׁשֶ אֵ ינו ּכַפְ ִרי, הַ ּׁשַ ּיְָך לּכֶרְך הַ ּגָדוֹל,‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫ְ ִ‬ ‫ּבַ עַ ל אֹ פִ י מוֹד ְרנִי, ּתוֹסֵ ס.‬ ‫ֶ‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫מטרות‬ ‫לַּבוֹרטו ְֹריָה, מָ קוֹם מצּיָד ּבְ מַ כְ ׁשירים לע ֲִריכַת נִּסּויִים מַ ּדעִ ּיִ ים או טֶ כְ נִּיִ ים;‬ ‫ֹ‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ִ ִ‬ ‫ְ ֻ‬ ‫ָ‬ ‫מָ קוֹם מבֻקָ ּר לְ עִ ּבּוד נְתּונִים; מַ עְ ּבָ דה ּכִ ימית. מַ עְ ּבָ דה לְ פִ יזִ יקָ ה.‬ ‫ָ‬ ‫ִ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫[מַ עְ ּבֶ דת-, מַ עְ ּבָ דוֹת, מַ עְ ּבְ דוֹת-]‬ ‫ֶ‬ ‫מעבדת מתכננים רב תחומית, המפתחת מודלים עירוניים במתחמים קיימים, במטרה למצוא כלים לציפוף והעצמה‬ ‫של שכונות המגורים הוותיקות, חיזוק הכלכלה המקומית, בניית קהילה, מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים ויצירת‬ ‫איכות חיים עירונית גבוהה.‬ ‫פיתוח מודלים חלופיים, להתחדשות עירונית, לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית.‬ ‫מציאת כלים רב תחומיים המתאימים לשיקום של מתחמים עירוניים שנבנו בשנים 0591-0791.‬ ‫פתרון זמין ובר קיימא למשבר הדיור ולדיור בר השגה.‬ ‫פתרון לחיזוק ערי הביניים וערי הפריפריה.‬
  • 5. ‫8‬ ‫גידול קבוע של האוכלוסייה בישראל, לה נדרשים כ-000,05 יחידות דיור חדשות כל שנה.‬ ‫קרקעות זמינות ולא מנוצלות ומבני ציבור מתרוקנים בתוך השכונות הקיימות, חסכון משמעותי בקרקע‬ ‫ומבני ציבור לא מנוצלים.‬ ‫התחדשות מרכז העיר וציפוף השכונות מייצרים הזדמנויות כלכליות וחברתיות לתושבי הערים.‬ ‫צעירים בכל העולם ובישראל נמשכים למרכזי הערים מתוך בחירה ומציינים אותם כמקום נהדר לגור, לעבוד‬ ‫ולבלות בו.‬ ‫תל אביב‬ ‫%51-%02‬ ‫חיזוק ומינוף עירוני והפיכת הערים, בעיקר ערי הפריפריה, לאטרקטיביות - ערים משגשגות הן מנוע לצמיחה‬ ‫כלכלית ברמה הארצית.‬ ‫ירוחם‬ ‫אילת‬ ‫בית שמש‬ ‫באר שבע‬ ‫בת ים‬ ‫בית שאן‬ ‫אשדוד‬ ‫ישראל‬ ‫מדינת‬ ‫מתושבי‬ ‫מתגוררים ב-005 שכונות‬ ‫עירוניות מתנוונות ומזדקנות.‬ ‫המצב הפיזי של השכונות ירוד ומאופיין בדירות קטנות,‬ ‫איכות בנייה נמוכה, שטחים גדולים ריקים ומוזנחים,‬ ‫מרחב ציבורי שאינו תואם את צרכי התושבים ותכנון‬ ‫עירוני מוטה רכב פרטי. ריכוז אוכלוסיה חלשה במרכזי‬ ‫הערים "מושך" את העיר לתחתית ויוצר תדמית נמוכה‬ ‫ונוצר אפקט "כדור השלג" בעיקר בערים חלשות‬ ‫כלכלית. מתוך הבנה רווחת ומוטעית, שמשפחות‬ ‫צעירות יגורו רק בשכונות חדשות, הממשלה‬ ‫חדשות‬ ‫שכונות‬ ‫בניית‬ ‫מקדמים‬ ‫והעיריות‬ ‫על שטחים חקלאיים ופתוחים בקלות ובמהירות,‬ ‫כפתרון יחיד. בפעולה זו הממשלה משתקת את תהליכי‬ ‫ההתחדשות וחיזוק השכונות הוותיקות ומעודדת את‬ ‫הקיטוב החברתי המפורר את העיר.‬ ‫מגדל העמק‬ ‫עכו‬ ‫ההזדמנות‬ ‫אור יהודה‬ ‫המציאות‬ ‫קרית שמונה‬ ‫9‬
  • 6. ‫11‬ ‫01‬ ‫החזון‬ ‫}‬ ‫{‬ ‫קידום צדק חברתי, פתרון משבר הדיור ויצירת סביבה עירונית איכותית.‬ ‫באמצעות חיזוק והעצמה של שכונות המגורים הוותיקות במרכזי הערים,‬ ‫על-ידי בניית מלאי דירות גדול איכותי ובהישג יד ופיתוח תעסוקה שירותים‬ ‫ומסחר בסמוך למגורים.‬ ‫יצירת נגישות גבוהה תוך הפחתת התלות ברכב הפרטי, במטרה לעודד‬ ‫אוכלוסיה חזקה וצעירה לגור, לשהות ולעבוד בשכונות הותיקות, במרכזי‬ ‫הערים ולעודד צמיחה ושגשוג.‬ ‫בתוך זמן קצר יחסית‬ ‫מתן עדיפות לתכניות להתחדשות עירונית והסרת חסמים בירוקרטיים, ניתן יהיה להכין תכניות לאלפי יחידות דיור‬ ‫חדשות בזמן קצר יחסית.‬ ‫שימוש במלאי קרקע קיים‬ ‫תוצאות המחקר מראות: קרקע זמינה ולא מנוצלת בתוך השכונות הותיקות מאפשרת להוסיף 000,003 עד 000,005‬ ‫דירות חדשות כל 01 שנים, בכל היישובים בארץ באופן רציף.‬ ‫בחסכון כספי רב‬ ‫על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה: תוספת של דירה חדשה בשכונה קיימת עולה למשלם המיסים ולרשות המקומית‬ ‫5/1 מעלות בניית דירה חדשה בישוב חדש או בשכונות חדשות מרוחקות, ו-2/1 מעלות דירה חדשה בשכונה חדשה‬ ‫צמודה ליישוב קיים.‬ ‫ניצול תשתיות עירוניות קיימות‬ ‫תוצאות המחקר מראות: התשתיות הקיימות נמצאות בתת שימוש, וחלקן אף עזובות.‬ ‫תשתיות טכניות (מים ביוב חשמל תקשורת דרכים) דרוש רק לשפרן בכל מקרה למען התושבים הקיימים.‬ ‫כל השירותים העירוניים כגון בתי ספר, מרכזי נוער, שרותי בריאות, שטחים פתוחים קיימים ובכמות מספקת גם‬ ‫לצמיחתן של השכונות הותיקות.‬ ‫פתרון אמיתי לדיור בר השגה‬ ‫עלות בניית יחידות דיור בתוך השכונות הקיימות חסכני בהרבה, למשלם המיסים ולקונה, מדירה בשכונות חדשות‬ ‫בשולי הערים.‬ ‫מיקומן של השכונות הוותיקות בקרבת מיידית למרכזי הערים מקטינה את התלות והצורך ברכבים פרטים ומגדילה‬ ‫את האפשרות לשימוש בתחבורה ציבורית. מאפשרת לבזבז פחות זמן בפקקים וגישה טובה יותר להזדמנויות‬ ‫מגוונות יותר ולכל השרותים העירוניים הכלכליים והחברתיים. מקטינה את ההוצאות לתושבים בשכונות אלו.‬ ‫מכימות כספי של נתונים אלו עולה כי הפתרון האמיתי לדיור בר השגה הוא בשכונות הוותיקות הנמצאות במרכזי‬ ‫בערים בישראל.‬
  • 7. ‫21‬ ‫31‬ ‫1‬ ‫0‬ ‫כלים לעירוניות‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫רחובות לאנשים‬ ‫אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב‬ ‫העירוני הוא מרכיבו היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב‬ ‫להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות‬ ‫כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי.‬ ‫ב. חשיפה גדולה של העסקים וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות‬ ‫הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה. ה. מאפשרת גמישות התפתחותית‬ ‫בחלוקת המרחב לחלקות המתאימות לצרכים המשתנים של העיר.‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים‬ ‫מקומות שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות‬ ‫היממה מגבירה את הבטחון האישי, ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫יש להמנע מחלוקת העיר לאזורים בעלי מאפיינים אחידים כגון: אזור תעשייה או קריית חינוך.‬ ‫צפיפות ושימוש יעיל בקרקע‬ ‫צפיפות עירונית וציבורית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה המאפשרת לספק:‬ ‫א. שירותים איכותיים לתושבים ב. תחבורה ציבורית איכותית ג.ליצור את ההזדמנויות להצלחתו‬ ‫של מסחר ברחובות ד. לאפשר לאנשים לספק את צרכי היומיום שלהם במרחק הליכה מביתם.‬ ‫צפיפות עירונית מאפשרת רחובות עירוניים תוססים ומיצוי ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות‬ ‫והתרבותיות אשר אליהן אנשים נמשכים. מתחת לצפיפות מינימאלית לא יכולה להתקיים עיר‬ ‫אלא פרבר התלוי ברכב פרטי. יש להמנע מהפיתוי של הרחבת העיר כדי לתת מענה לביקושים‬ ‫למגורים ותעסוקה תוך ניצול קרקע קיימת שאיננה בשימוש יעיל בתוך העיר.‬ ‫עירוב אוכלוסיות‬ ‫הגיוון האנושי הוא חלק מעוצמתה של העיר. הנוכחות של אנשים שונים זה מזה בעיר היא הכוח‬ ‫היוצר הזדמנויות כלכליות ותרבותיות. – יש צורך בדיור מגוון מאד מבחינת הבינוי, גיל המבנים,‬ ‫גודל, מיקום, והאדריכלות של המבנים והדירות כדי למשוך ולאפשר דיור של אוכלוסייה מגוונת.‬ ‫דיור בר-השגה צריך להיות מבוזר ולהיות חלק אינטגרלי מכל אזור בעיר.‬ ‫6‬ ‫7‬ ‫8‬ ‫9‬ ‫01‬ ‫מגוון של אפשרויות תחבורה‬ ‫נגישות לשירותים ותעסוקה היא מרכיב חיוני ברווחתו של הפרט. העיר צריכה לאפשר מבחר‬ ‫של אמצעי תחבורה זמינים, איכותיים ונוחים לכולם אשר יאפשרו את קיומה ושגשוגה. טיפוח‬ ‫המרחב הציבורי ברחובות, ניהול מדיניות חניה נבונה ותכנון מוקדים עירוניים סביב תחבורה‬ ‫ציבורית הן דרך טובה לשיפור הנגישות להולכי רגל, רוכבי אופניים והנוסעים בתחבורה ציבורית.‬ ‫יש להימנע מעידוד השימוש ברכב הפרטי בלבד מכיוון והוא משרת רק חלק מן האוכלוסיה,‬ ‫יוצר עומס על רחובות העיר, הופך רחובות לכבישים מסוכנים, גורר השקעות בתשתיות יקרות‬ ‫ומוביל לבזבוז גדול של קרקע הנדרשת לחניה.‬ ‫מבני ציבור, פארקים וגנים בוני עיר‬ ‫מקומות ציבוריים מהווים חלק חשוב מהעיר ומהרחוב וראויים לתכנון איכותי ומובלט, כך שיהוו‬ ‫נקודות ציון במרחב הציבורי. עליהם להיות מוקפים במספר רב של תושבים הגרים ונמצאים‬ ‫במרחק הליכה מהם. יש לעודד אדריכלות וגנים ציבוריים המתייחסים לקנה המידה האנושי,‬ ‫ולרגישות האנושית לחלוקה קטנה, לצמחייה ולצבעוניות אשר ביחד יכולים להעניק את הרגעים‬ ‫המיוחדים של יופי בעיר. שפע של שטחי ציבור המרוחקים ממגורים מהווים בזבוז במשאבים‬ ‫לתחזוקה ומהווים פגיעה אקולוגית.‬ ‫תהליכי תכנון משותפים‬ ‫עידוד שיתוף פעולה של הקהילה ובעלי עניין בהחלטות לפיתוח היישוב יוצרים מעורבות ואחריות‬ ‫ציבורית המאפשרים ביצוע בפועל. הציבור איננו גורם מפריע, שיתוף הציבור ובעלי העניין בתכנון‬ ‫יתרום להבנה והתאמה טובה יותר של התכנון לצרכי המשתמשים, יהפוך את בעלי העניין‬ ‫למעוניינים בקידום התכנון והביצוע, ויזרז את קידומו.‬ ‫העיר אינה אי, מערכות לשיתוף פעולה עם הרשויות הסובבות ישפרו את רמת השירותים‬ ‫וההזדמנויות הכלכליות של האזור המטרופוליני כולו.‬ ‫חיזוק מרכז העיר‬ ‫טיפוח הקהילה המקומית יוצר תחושה חזקה של גאווה מקומית. שיקום וחיזוק מרכז העיר הוא‬ ‫המפתח והתמריץ להעצמת העיר כולה. חיזוק המרכז תורם לחיי כל תושבי העיר וסביבתה. קל‬ ‫יותר להגשים את עקרונות התכנון הנ”ל במרכז העיר הוותיק.‬ ‫מורשת וזהות מקומית‬ ‫המורשת הטבעית והבנויה של העיר היא נכס יקר. יש להגדיר את אותם מרחבים ציבוריים,‬ ‫מרקמים בנויים, שכונות ותיקות ומבנים מיוחדים המהווים חלק מסיפורו של היישוב, לשמור‬ ‫עליהם ולטפחם. שקול ותכנן כל פרוייקט חדש כך שהוא יתרום לזהות הייחודית ולמיצובה של‬ ‫העיר.‬
  • 8. ‫51‬ ‫41‬ ‫תהליך‬ ‫העבודה במעבדה‬ ‫א‬ ‫שלב א':‬ ‫מחקר - לימוד ואיסוף ידע בעשייה ובמחקר בעולם, בנושא התחדשות שכונות מגורים ומרכזי ערים‬ ‫וחיפוש אחר כלי מתאים והתאמתו.‬ ‫בחירת כלי המתאים לישראל, השואף לאיכות ולהתחדשות עירונית עם ניסיון מתמשך של יותר מ-02 שנים,‬ ‫כמקור להשראה:‬ ‫‪ ,Urban Design Compendium‬שהוכן ע”י ‪ - Homes and Communities Agency‬המשרד לבתים וקהילה‬ ‫באנגליה (‪ ,)http://www.homesandcommunities.co.uk/urban-design-compendium‬הינו מדריך ליישום תכנון‬ ‫עירוני איכותי, המתבסס על מצבור ידע בעיצוב עירוני קיים ומספק כלים לכל המעורבים בתכנון מקומות.‬ ‫במטרה להשיג ולהעריך את איכות העיצוב העירוני בפיתוח ושיקום אזורים עירוניים קיימים.‬ ‫מדריך זה נועד לשמש כל אחד כולל תושבים ועסקים מקומיים המעוניינים לשפר את סביבתם, למתכננים‬ ‫ברשויות המקומיות, יזמי נדל”ן, מעצבים ואדריכלים כדי לשפר את האיכות של הסביבה העירונית.‬ ‫ב‬ ‫שלב ב':‬ ‫הגדרת ערכים, הנחות יסוד וחיפוש אחר תהליך שיטתי, אשר יתאים לכל יישוב בארץ,‬ ‫בהתאם למחקר ולהמלצות ה-‪ ,Urban Design Compendium‬בנינו שלוש מערכות להתיחסות:‬ ‫1. 01 הכלים לעירוניות - בתהליך משתף כתבנו את הבסיס הערכי לעירוניות איכותית (עמודים 11-01)‬ ‫2. כימות האיכות - בעזרת 01 הכלים לעירוניות (דוגמא בעמודים 71,42 ו-52).‬ ‫3. הנחות יסוד להתחדשות מקיימת של שכונות מגורים ותיקות :‬ ‫א. שומרים על הקהילה המקומית במקום‬ ‫ב. התחדשות בשלבים קטנים‬ ‫ג. בכל שלב של התקדמות משיגים כמה מטרות‬ ‫ד. יוצרים רציפות בין השלבים‬ ‫ה. חיבור בין השקעה ציבורית ליוזמות פרטיות‬ ‫ו. מתאים לתהליך משתף עם ציבור ובעלי עניין‬ ‫ז. משמר את מירב הטוב שבשכונה‬ ‫ג‬ ‫שלב ג':‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫גיבוש ופיתוח כלי עבודה להתחדשות שכונות המגורים העירוניות.‬ ‫1. איסוף (באמצעות תצפיות, מפות, תכניות, מידע סטטיסטי-למ”ס, וכד.) במכלול פיזי, כלכלי וחברתי.‬ ‫2. השוואת המידע שנאסף לגבי המצב הקיים אל מול המצב המומלץ 01 הכלים לעירוניות + ערים משגשגות‬ ‫בעולם בנושאים הבאים: אוכלוסייה, הרשת העירונית, שימושים מעורבים, מגוון התחבורה, איכות הרחובות‬ ‫והמרחב הציבורי, צפיפות , סוגי בינוי ודיור ואיכות, מיקום וכמות שטחי ציבור ומבני ציבור.‬ ‫3. זיהוי מה חסר ומה עודף בכל אחד מהנושאים.‬ ‫4. איגוד כל הנתונים והמידע מההשוואה והסקת מסקנות בכל השכונה .‬ ‫5. הצעת פתרונות אפשריים מתאימים בכדי להשתמש בעודף בכדי למלא את החסר.‬ ‫שלב ד':‬ ‫בחינת הכלי על שני מקרי בוחן בשכונות ותיקות שונות בערים שונות:‬ ‫בת ים, שכון ותיקים (עמודים 54-71)‬ ‫שכונת שרת בטירת הכרמל (עמודים 08-74)‬ ‫שלב ה’:‬ ‫סקר ארצי של השכונות הותיקות (ראה בעמוד 18)‬ ‫איסוף‬ ‫נתונים במכלול חברתי, כלכלי‬ ‫ופיזי, בהתאם ל-01 הכלים.‬ ‫ניתוח‬ ‫הנתונים לפי המרכיבים‬ ‫החשובים ליצירת עירוניות‬ ‫והשוואה לערים משגשגות‬ ‫פתרון‬ ‫לפתרונות לפי מה שחסר‬ ‫ועודף, כפי שנגזר מהניתוח של‬ ‫המרכיבים לעירוניות טובה.‬
  • 9. ‫71‬ ‫61‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫מקרה בוחן‬ ‫בת ים מונה כ-000,821 תושבים. שטחה המוניציפלי הוא 761,8 דונם. בשיכון ותיקים כ-003,8 תושבים, ושטחה הכולל‬ ‫של השכונה הוא 372 דונם.‬ ‫השכונה ממוקמת במרכז העיר של בת ים בסמוך לרחובותיה המסחריים – בלפור ורוטשילד, שדרות העצמאות‬ ‫המובילות במרחק הליכה לטיילת חוף הים. במרחקי הליכה ונסיעה קצרים ממוקמים מרכז התרבות העירוני, קניון בת‬ ‫ים, אזור התעשייה, יציאה לנתיבי איילון ותחנת הרכבת יוספטל.‬ ‫השכונה הוקמה בשנות ה-06, וככזאת היא מורכבת ברובה מבניינים קטנים, כשהתכסית הממוצעת היא של %04, בני‬ ‫3-4 קומות, הממוקמים על מגרשים קטנים יחסית. כמקובל בתכנון של שנות ה-06 השכונה תוכננה כמתחם המוגדר‬ ‫ע”י רחובות ראשיים מסביב וגן ציבורי בליבה. במתחם כ-005,3 יחידות דיור, וצפיפות ממוצעת של 515,3 איש לקמ”ר.‬
  • 10. ‫81‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫4‬ ‫3‬ ‫1‬ ‫5‬ ‫2‬ ‫כמות עצים וצל‬ ‫המרחק בין עץ לעץ יתן אפשרות לכיסוי המדרכה‬ ‫בצל, במירב שעות היום בימי הקיץ.‬ ‫דוגמא:‬ ‫רחוב כצנלסון‬ ‫1‬ ‫רחוב דו סטרי הגבול המזרחי של השכונה (1), מתחבר מצידו הצפוני‬ ‫לרחוב ירושלים ומצידו הדרומי מוביל לקריית התרבות. המדרכות‬ ‫2‬ ‫ברוחב 4 מטרים (2), כמות העצים והצמחייה דלילה מאד ואין‬ ‫3‬ ‫ריהוט רחוב (3). גובהם של רוב הבניינים, אשר נבנו בשנות ה-06‬ ‫4‬ ‫בעיקר, ברחוב הוא בין 3 ל-4 קומות, וקומת עמודים נוספת (4). גדר‬ ‫המפרידה בין קווי המגרש לבניין הבנוי, במרחק של כ-4 מטרים מקו‬ ‫5‬ ‫המגרש (5).‬ ‫תאורת רחוב‬ ‫תאפשר תאורה טובה למדרכה לכל אורכה למעבר‬ ‫בטוח בשעות החשיכה.‬ ‫איכות וגיוון הדופן‬ ‫חלונות ראווה וכניסות למסחר, משרדים ומגורים,‬ ‫יוצרים עניין להולך הרגל ו”עיניים” על הרחוב,‬ ‫המספקים בטחון אישי.‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ספסלים, לוחות מודעות, מתקנים לאפניים,‬ ‫הצללה, פחים ועוד.‬ ‫מקרא:‬ ‫* ע”פ חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002)‬ ‫רחוב ראשי‬ ‫רו‬ ‫חב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫צב‬ ‫כות‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כמו‬ ‫כות‬ ‫ת‬ ‫עצי‬ ‫תאו‬ ‫ם‬ ‫וצל‬ ‫ר‬ ‫תר‬ ‫ר‬ ‫חוב‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫הד‬ ‫ופן‬ ‫ש‬ ‫קל‬ ‫איכותול‬ ‫המ‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫קריטריונים לבחינת המרחב הציבורי*‬ ‫איסוף המידע‬ ‫מצבן הפיזי של המדרכות‬ ‫יאפשר מעבר רציף ונוח לכל הולכי הרגל.‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫רוחב המדרכות‬ ‫יכלול לפחות רצועת הליכה לכמה הולכי רגל‬ ‫ורצועת עזר לריהוט רחוב, עצים ותאורה.‬ ‫1‬ ‫91‬ ‫רח‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬
  • 11. ‫1‬ ‫02‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫רחובות ראשיים‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫1‬ ‫דוגמא:‬ ‫רחוב אתרוג‬ ‫1‬ ‫רחוב דו סיטרי צר וללא מוצא (1), המוביל לגן רבין ממערב וממשיך‬ ‫כשביל הולכי רגל ממזרח. בנייה של שנות ה-06. בניינים בני 3 קומות, על‬ ‫3‬ ‫2‬ ‫קומת עמודים (2). המדרכות ברחוב צרות מאוד, 1-2 מ’ (3). כמעט ללא‬ ‫4‬ ‫עצים או צל וללא ריהוט רחוב (4). המרחקים מקו הבניין עד קו המגרש‬ ‫נעים בין 3 ל-5 מ’. בין המרחב הציבורי והבניין קיים שטח פתוח גדול‬ ‫5‬ ‫ומוזנח, המשמש לעיתים כחניה (5).‬ ‫דר‬ ‫כות‬ ‫כות‬ ‫אור‬ ‫וצל‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ופן‬ ‫ש‬ ‫קל‬ ‫איכותול‬ ‫המ‬ ‫רח‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רוח‬ ‫ב‬ ‫המ‬ ‫מ‬ ‫צב‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כ‬ ‫מות‬ ‫ע‬ ‫צים‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ת‬ ‫רחו‬ ‫*‬ ‫רחובות פנימיים‬ ‫3‬ ‫רחוב פנימי‬ ‫12‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬ ‫*‬ ‫קיים‬ ‫מומלץ*‬ ‫חסר‬ ‫4-2 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫3-1 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫5.9 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫2.4-9.2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫חסר 6 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫חסר 2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫עצים וצל‬ ‫מעט‬ ‫עצים וצל‬ ‫עץ כל 9-5 מ’‬ ‫עצים וצל‬ ‫חסרים עצים‬ ‫תאורה‬ ‫בעיקר לכביש‬ ‫תאורה‬ ‫להולכי רגל ולרכבים‬ ‫תאורה‬ ‫תאורה להולכי הרגל‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫אין‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ריהוט רחוב נגיש‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫חסר ריהוט‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫מעט גיוון.‬ ‫מוזנח או משמש‬ ‫לחניה.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫גיוון, איכות ועניין‬ ‫בדופן הרחוב.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫חוסר גיוון בדופן.‬ ‫עודף שטח בין הבניין‬ ‫והמרחב הציבורי.‬ ‫* מתוך חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002).‬
  • 12. ‫2‬ ‫22‬ ‫32‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫לתל אביב‬ ‫איסוף המידע‬ ‫דרות‬ ‫ש‬ ‫ירושלים‬ ‫לחוף הים‬ ‫העצ‬ ‫מאות‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫כצנלסון‬ ‫לאיילון דרום‬ ‫אנילביץ’‬ ‫ה‬ ‫לרחוב בלפור‬ ‫ולחוף הים‬ ‫דניאל‬ ‫למרכז תרבות‬ ‫רב‬ ‫ע‬ ‫וזי‬ ‫אל‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫רחוב ללא המשכיות‬ ‫לקניון‬ ‫לאזור התעשייה‬ ‫רחוב ללא מוצא‬ ‫שביל הולכי רגל‬ ‫מרחקי ההליכה אל השכונה / מהשכונה אל סביבותיה‬ ‫רשת הרחובות הקיימת בתוך ומחוץ לשכונה‬ ‫רחוב בלפור נמצא במרחק של 052 מטרים, זמן ההליכה הוא כ-3 דקות.‬ ‫קניון בת ים נמצא במרחק של קילומטר, וזמן ההליכה מהשכונה הוא כ-51 דקות.‬ ‫חוף הים נמצא במרחק של 057 מטרים מהשכונה, וזמן ההליכה אליו הוא כ-11 דקות.‬ ‫אזור התעשייה נמצא במרחק של 056 מטרים מהשכונה, והזמן ההליכה אליו הוא כ-01 דקות.‬ ‫רחוב רוטשילד, נמצא מצפון לשכונה, במרחק של כ-051 מטרים, וזמן ההליכה הוא 3 דקות בממוצע.‬ ‫מספר הרחובות היוצאים מן המתחם ומתחברים למתחמים הסמוכים ולכלל הרשת העירונית, לא מספק (1).‬ ‫רשת הרחובות הפנימית אינה רציפה, והמרחקים בין הצמתים מאד גדולים, ביחס לרשת המומלצת (2). כמו כן, גם רשת‬ ‫שבילי ההליכה אינה רציפה.‬ ‫חסרה רציפות ברשת העירונית, בכדי לאפשר מעבר מהיר, מגוון ונוח ברחובות השכונה.‬ ‫המלצה: להוסיף צמתי על מנת להגדיל את מספר הקשרים ברשת הרחובות.‬ ‫+‬
  • 13. ‫2‬ ‫42‬ ‫52‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫דרך קיימת‬ ‫דרך מוצעת‬ ‫רשת קיימת‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫רשת מומלצת‬ ‫054-001 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫רחובות חסרים ליצירת רשת מומלצת‬ ‫051-06 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫לצפון‬ ‫ברשת העירונית הקיימת בשכונה, יש מכשולים רבים המונעים‬ ‫את הקשר הרציף בין הרחובות ואת הנגישות ובין השכונה‬ ‫והעיר שסביבה. המכשולים הם: מיעוט צמתים, רחובות ללא‬ ‫מוצא, גידור בשדרות העצמאות ומרחקים גדולים בין מעברי‬ ‫החצייה. כל אלו מונעים את המשך ההליכה הרציפה. הגידור‬ ‫והמרחקים הגדולים בין הצמתים מונעים שימוש אינטנסיבי‬ ‫יותר בשדרות העצמאות באזור זה.‬ ‫3‬ ‫לצפון‬ ‫8‬ ‫לצפון‬ ‫5‬ ‫למזרח‬ ‫3‬ ‫למזרח‬ ‫5‬ ‫למזרח‬ ‫2‬ ‫לדרום‬ ‫3‬ ‫לדרום‬ ‫8‬ ‫לדרום‬ ‫5‬ ‫למערב‬ ‫2‬ ‫למערב‬ ‫5‬ ‫למערב‬ ‫3‬
  • 14. ‫62‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫3‬ ‫72‬ ‫שימושים מעורבים מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים מקומות‬ ‫שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות היממה מגבירה את הבטחון האישי,‬ ‫ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫מסחר קיים‬ ‫מסחר חדש‬ ‫תעסוקה‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רק כ-%02 מהבניינים בשכונה, מכילים, מלבד מגורים, פונקציות נוספות, כמו מסחר ושירותים.‬ ‫ישנם סך-הכל 69 תאי עסק קטנים, מתוכם 21 סגורים, בשטח כולל של כ-052,5 מ”ר. זולת בניין המשרדים החדש ברחוב‬ ‫רוטשילד, ומספר זעום של משרדים הממוקמים בתוך בנייני המגורים ובקומות המסחר לא קיימים בשכונה או באזור‬ ‫הסמוך משרדים נוספים.‬ ‫המלצה: ולעודד פיתוח של תעסוקה ומשרדים, ולהוסיף למתחם מסחר ושירותים.‬ ‫ •69 בתי עסק מפוזרים במתחם.‬ ‫ •21 מתוכם סגורים.‬ ‫ •רחובות מסחריים: רוטשילד‬ ‫ובלפור במרחק 009-007 מ’.‬ ‫תעסוקה מסחר‬ ‫מגורים‬ ‫מעורב‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫קיים‬ ‫052,5 מ”ר‬ ‫שטח מסחר‬ ‫ •בניין משרדים בודד ברחוב‬ ‫רוטשילד במרחק הליכה.‬ ‫000,01 מ”ר‬ ‫(מחצית השטח)‬ ‫משרדים: 076 מקומות עבודה‬ ‫מסחר: 053 מקומות עבודה‬ ‫מומלץ‬ ‫ •1 מ”ר שטח מסחר לתושב.‬ ‫ •ריכוז של לפחות 52 בתי עסק‬ ‫במקום אחד, ברחובות ובצמתים‬ ‫חשובים לחשיפה.‬ ‫1 מ”ר ‪ 8,300 X‬תושבים‬ ‫003,8 מ”ר שטח מסחר פעיל‬ ‫ •51 מ”ר שטחי תעסוקה ליח”ד.‬ ‫ •ריכוז המשרדים ברחובות‬ ‫ובצמתים ראשיים, מקומות‬ ‫ציבוריים ובקרבת מסחר.‬ ‫003,8-(51 מ”ר ‪ 3,600 X‬יח”ד)‬ ‫007,54 מ”ר שטח תעסוקה‬ ‫משרדים: 740,3 מקומות עבודה‬ ‫מסחר: 355 מקומות עבודה‬ ‫חסר‬ ‫ •ריכוז מינימלי של 52 בתי‬ ‫עסק בקרבת בלפור ורוטשילד‬ ‫וברחובות הראשיים ובצמתים.‬ ‫חסרים 050,3 מ”ר (כ-07 חנויות)‬ ‫לשטח מסחר פעיל‬ ‫ •ריכוז משרדים ותעסוקה בקרבת‬ ‫רחוב בלפור ורוטשילד או בצמתי‬ ‫הרחובות הראשיים‬ ‫007,53 מ”ר‬ ‫משרדים: 083,2 מקומות עבודה‬ ‫מסחר: 302 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם * חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם * חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬
  • 15. ‫82‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫צפיפות ציבורית‬ ‫4‬ ‫צפיפות ושימוש יעיל בקרקע: צפיפות עירונית וציבורית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה המאפשרת לספק:‬ ‫א. שירותים איכותיים לתושבים ב. תחבורה ציבורית איכותית ג.ליצור את ההזדמנויות להצלחתו של מסחר ברחובות‬ ‫ד. לאפשר לאנשים לספק את צרכי היומיום שלהם במרחק הליכה מביתם.‬ ‫צפיפות עירונית מאפשרת רחובות עירוניים תוססים ומיצוי ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות‬ ‫אשר אליהן אנשים נמשכים.‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫איסוף המידע‬ ‫צפיפות פנוי-בנוי: היחס בין מספר התושבים ובין השטחים הפנויים בקמ”ר. השטחים הפנויים, הינם השטחים‬ ‫הציבוריים, הכוללים את הרחובות, הכבישים, פארקים ומבני ציבור, כמו גם את השטחים הפרטיים שאינם בנויים.‬ ‫צפיפות ציבורית: היחס שבין מספר התושבים ובין השטחים הציבוריים בקמ”ר. השטחים הציבוריים כוללים את‬ ‫הרחובות, הכבישים, השבילים, פארקים וכדומה.‬ ‫תושבים לקמ”ר: הינו מדד צפיפות כלל עולמי, המקובל ביותר.‬ ‫שטח ציבורי: כולל את הרחובות, הגנים ומבני הציבור.‬ ‫שטח פרטי: כולל את שטחי המגורים, המסחר והמשרדים.‬ ‫בת ים - שיכון ותיקים‬ ‫שטח: 1 קמ”ר‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫067,78 מ”ר‬ ‫%23‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫000,055 מ”ר‬ ‫%55‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫000,043 מ”ר‬ ‫%43‬ ‫שטח פרטי‬ ‫570,681 מ”ר‬ ‫%86‬ ‫שטח פרטי‬ ‫000,054 מ”ר‬ ‫%54‬ ‫שטח פרטי‬ ‫000,066 מ”ר‬ ‫%66‬ ‫ניתוח והשוואה‬ ‫שטח פרטי בנוי‬ ‫שטח פרטי לא בנוי‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫תל אביב‬ ‫שטח השכונה: 38.272 מ”ר‬ ‫פריס‬ ‫שטח: 1 קמ”ר‬ ‫שטח פרטי‬ ‫לא בנוי (במ”ר)‬ ‫צפיפות‬ ‫פנוי-בנוי‬ ‫צפיפות‬ ‫ציבורית‬ ‫תושבים‬ ‫לקמ”ר‬ ‫008,09‬ ‫%33‬ ‫שטח פרטי‬ ‫לא בנוי (במ”ר)‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫פנוי-בנוי‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫ציבורית‬ ‫887,64‬ ‫666,59‬ ‫515,03‬ ‫תושבים‬ ‫לקמ”ר‬ ‫000,031‬ ‫%31‬ ‫שטח פרטי‬ ‫לא בנוי (במ”ר)‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫פנוי-בנוי‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫צפיפות‬ ‫ציבורית‬ ‫920,63‬ ‫545,44‬ ‫005,42‬ ‫תושבים‬ ‫לקמ”ר‬ ‫000,66‬ ‫%01‬ ‫198,37‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫532,88‬ ‫נפש לקמ”ר‬ ‫000,03-000,04‬ ‫92‬
  • 16. ‫5‬ ‫03‬ ‫עירוב אוכלוסיות: הגיוון האנושי הוא חלק מעוצמתה של העיר. הנוכחות של אנשים שונים זה מזה בעיר היא‬ ‫הכוח היוצר הזדמנויות כלכליות ותרבותיות. – יש צורך בדיור מגוון מאד מבחינת הבינוי, גיל המבנים, גודל, מיקום,‬ ‫והאדריכלות של המבנים והדירות כדי למשוך ולאפשר דיור של אוכלוסייה מגוונת. דיור בר-השגה צריך להיות מבוזר‬ ‫ולהיות חלק אינטגרלי מכל אזור בעיר.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫עירוב אוכלוסיות‬ ‫חתך גילאים‬ ‫גיל‬ ‫שכונתי (קיים)‬ ‫עירוני‬ ‫מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫91-0‬ ‫%5.02‬ ‫%22‬ ‫%3.13‬ ‫%8.53‬ ‫93-02‬ ‫%03‬ ‫%82‬ ‫%2.03‬ ‫%4.92‬ ‫46-04‬ ‫%7.72‬ ‫%2.13‬ ‫%72‬ ‫%8.42‬ ‫97-56‬ ‫%7.51‬ ‫%5.31‬ ‫%2.8‬ ‫%3.7‬ ‫+08‬ ‫%1.6‬ ‫%3.5‬ ‫%3.3‬ ‫%7.2‬ ‫מוצא‬ ‫שכונתי (קיים)‬ ‫עירוני‬ ‫מטרופוליני‬ ‫ארצי (מומלץ)‬ ‫ישראל‬ ‫חו»ל‬ ‫%5.25‬ ‫%6.25‬ ‫%3.17‬ ‫%9.07‬ ‫%5.74‬ ‫%4.74‬ ‫%7.82‬ ‫%1.92‬ ‫חסר/עודף‬ ‫חסרה אוכלוסייה צעירה‬ ‫נפשות במשק בית‬ ‫איסוף וניתוח המידע*‬ ‫נפשות שכונתי (קיים)‬ ‫עירוני‬ ‫מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫(התעודה הגבוהה ביותר)‬ ‫מוצא‬ ‫השכלה‬ ‫שכונתי (קיים) עירוני מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫תעודת בגרות‬ ‫%6.91‬ ‫%9.22‬ ‫%9.32‬ ‫%1.32‬ ‫תואר ראשון‬ ‫%8.41‬ ‫%11‬ ‫%8.61‬ ‫%4.41‬ ‫תואר שני‬ ‫%5.7‬ ‫%7.7‬ ‫%1.01‬ ‫%5.8‬ ‫על תיכוני (הוראה,‬ ‫הנדסאי, טכנאי, אחות)‬ ‫%9.9‬ ‫%6.11‬ ‫%9.11‬ ‫%21‬ ‫אחר‬ ‫%4.22‬ ‫%9.62‬ ‫%5.12‬ ‫%3.52‬ ‫השכלה‬ ‫תעודת סיום תיכון,‬ ‫ללא בגרות‬ ‫%7.52‬ ‫%9.91‬ ‫%7.51‬ ‫%6.61‬ ‫* ע”פ מפקד 8002 ושנתון 1102 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫%9.4‬ ‫%6.7‬ ‫%3.11‬ ‫%1.21‬ ‫6‬ ‫%8.1‬ ‫%1.3‬ ‫%7.6‬ ‫%7.01‬ ‫עודף של משקי בית עם מספר קטן של‬ ‫נפשות.‬ ‫עודף במשפחות קטנות ובודדים.‬ ‫חוסר גדול במשפחות גדולות, של 6-4‬ ‫נפשות.‬ ‫המלצה: הוספת דירות חדשות וגדולות בשכונה, על-ידי בנייה של דירות חדשות וגדולות, תמשוך לשכונה משפחות‬ ‫ותושבים בעלי השכלה והכנסה גבוהה.‬ ‫חסר/עודף‬ ‫חוסר בתושבים הזכאים‬ ‫ובעלי תעודת בגרות.‬ ‫עודף בתושבים‬ ‫השכלה נמוכה.‬ ‫%6.21‬ ‫%8.31‬ ‫%5.61‬ ‫%2.61‬ ‫5‬ ‫חוסר בילידי הארץ.‬ ‫%6.71‬ ‫%5.81‬ ‫%1.61‬ ‫%6.51‬ ‫4‬ ‫חסר/עודף‬ ‫2‬ ‫%5.13‬ ‫%6.13‬ ‫%6.62‬ ‫%4.42‬ ‫3‬ ‫עודף אוכלוסייה מבוגרת מעל גיל 56.‬ ‫1‬ ‫%7.13‬ ‫%5.52‬ ‫%8.22‬ ‫%12‬ ‫חסר/עודף‬ ‫בעלי‬ ‫חוסר בתושבים בעלי‬ ‫על-תיכוניות‬ ‫תעודות‬ ‫ומקצועיות.‬ ‫13‬
  • 17. ‫5‬ ‫23‬ ‫עירוב אוכלוסיות: הגיוון האנושי הוא חלק מעוצמתה של העיר. הנוכחות של אנשים שונים זה מזה בעיר היא‬ ‫הכוח היוצר הזדמנויות כלכליות ותרבותיות. – יש צורך בדיור מגוון מאד מבחינת הבינוי, גיל המבנים, גודל, מיקום,‬ ‫והאדריכלות של המבנים והדירות כדי למשוך ולאפשר דיור של אוכלוסייה מגוונת. דיור בר-השגה צריך להיות מבוזר‬ ‫ולהיות חלק אינטגרלי מכל אזור בעיר.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫מגוון אפשרויות דיור‬ ‫מספר החדרים ביח”ד‬ ‫1‬ ‫גודל הדירות‬ ‫1‬ ‫%7‬ ‫%74‬ ‫%63‬ ‫%8‬ ‫%2‬ ‫05-03 מ”ר‬ ‫אחוז מסך יח”ד בשכונה‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫07-05 מ”ר‬ ‫09-07 מ”ר‬ ‫011-09 מ”ר‬ ‫021-011 מ”ר‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫קיים‬ ‫6‬ ‫רחוב כצנלסון‬ ‫רחוב כנרת‬ ‫רחוב אתרוג‬ ‫מספר קומות‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫4‬ ‫שטח המגרש‬ ‫062,1 מ”ר‬ ‫065 מ”ר‬ ‫556 מ”ר‬ ‫510,1 מ”ר‬ ‫055 מ”ר‬ ‫080,1 מ”ר‬ ‫085 מ”ר‬ ‫082 מ”ר‬ ‫543 מ”ר‬ ‫055 מ”ר‬ ‫582 מ”ר‬ ‫555 מ”ר‬ ‫%64‬ ‫%05‬ ‫%25‬ ‫%45‬ ‫%15‬ ‫ •כ-%09 מהדירות בעלות 2-3‬ ‫חדרים.‬ ‫ •שטח הדירות בממוצע 56 מ”ר,‬ ‫מאפשרות מגורים בעיקר‬ ‫למשפחות קטנות.‬ ‫%15‬ ‫תכסית‬ ‫אחוז תכסית‬ ‫ •מגוון דירות בגדלים שונים,‬ ‫05-002 מ”ר, ליצירת תמהיל‬ ‫אוכלוסיה מכל שכבות הגיל‬ ‫והמעמד הסוציו – אקונומי.‬ ‫ •כמעט ואין שימושים מעורבים‬ ‫בקומות הקרקע ובשאר‬ ‫קומות הבניינים.‬ ‫ •כ-%03 מכלל הבינוי במתחם,‬ ‫שימושים‬ ‫למגוון‬ ‫ישמש‬ ‫מעורבים‬ ‫מעורבים‬ ‫שטח הדירות‬ ‫36 מ”ר‬ ‫38 מ”ר‬ ‫06 מ”ר‬ ‫06 מ”ר‬ ‫06 מ”ר‬ ‫46 מ”ר‬ ‫מספר יחידות דיור‬ ‫שימושים‬ ‫93‬ ‫21‬ ‫51‬ ‫21‬ ‫21‬ ‫ •3-4 קומות, ללא מעלית.‬ ‫ • 2-3 דירות בקומה.‬ ‫ •בנייה של שנות ה-06.‬ ‫ •חזיתות אחידות ללא מרפסות.‬ ‫6‬ ‫42‬ ‫מומלץ‬ ‫ •בנייה ישנה‬ ‫ •בנייה חדשה עם מרפסות‬ ‫ומעליות.‬ ‫ •מגוון גבהים‬ ‫ •מגוון טיפוסי בינוי (בנייה‬ ‫טורית, בנייה היקפית)‬ ‫ •מגוון סגנונות אדריכליים.‬ ‫דיור‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫5‬ ‫בינוי‬ ‫006,3 יח”ד‬ ‫בשכונה‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫חסר / עודף‬ ‫ •דירות חדשות.‬ ‫ •בנייה לגובה.‬ ‫ •דירות גן, פנטהאוז, דופלקס.‬ ‫ •במעליות ומרפסות.‬ ‫ •אדריכלות מעניינת.‬ ‫ • בניינים בני 3-4 קומות.‬ ‫ •אדריכלות שנות ה-06.‬ ‫ •של דירות קטנות.‬ ‫ •דירות קטנות לבודדים או‬ ‫זוגות צעירים.‬ ‫ •חוסר בדירות 6-4 חדרים,‬ ‫למשפחות גדולות.‬ ‫ •דירות המאפשרות מגורים‬ ‫למשפחות קטנות.‬ ‫ •שטח עבור מסחר ותעסוקה‬ ‫בבניינים סמוכים או בקומות‬ ‫הקרקע.‬ ‫33‬
  • 18. ‫43‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫תחבורה ציבורית ונגישות‬ ‫6‬ ‫מגוון של אפשרויות תחבורה: נגישות לשירותים ותעסוקה היא מרכיב חיוני ברווחתו של הפרט. העיר צריכה לאפשר‬ ‫מבחר של אמצעי תחבורה זמינים, איכותיים ונוחים לכולם אשר יאפשרו את קיומה ושגשוגה . טיפוח המרחב הציבורי‬ ‫ברחובות, ניהול מדיניות חניה נבונה ותכנון מוקדים עירוניים סביב תחבורה ציבורית הן דרך טובה לשיפור הנגישות‬ ‫להולכי רגל, נוסעים באופניים והנוסעים בתחבורה ציבורית.‬ ‫יש להימנע מעידוד השימוש ברכב הפרטי בלבד מכיוון והוא משרת רק חלק מן האוכלוסיה, יוצר עומס על רחובות‬ ‫העיר, הופך רחובות לכבישים מסוכנים, גורר השקעות בתשתיות יקרות ומוביל לבזבוז גדול של קרקע הנדרשת לחניה.‬ ‫איסוף המידע‬ ‫בני ברק‬ ‫בני ברק‬ ‫גבעתיים‬ ‫רמת גן‬ ‫גבעתיים‬ ‫תל אביב-יפו‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫חולון‬ ‫מסלול אוטובוס‬ ‫מסלול רכבת קלה - עתידית‬ ‫מסלול רכבת ישראל‬ ‫תחנת אגד+מספר הקווים בתחנה‬ ‫תחנת דן+מספר הקווים בתחנה‬ ‫תדירות קווים גבוהה (01-5 דק’)‬ ‫תדירות קווים בינונית (02-51 דק’)‬ ‫תדירות קווים נמוכה (06-03 דק’)‬ ‫רמת גן‬ ‫בת ים‬ ‫חולון‬ ‫קיים‬ ‫נגישות בתחבורה ציבורית טובה עד‬ ‫בינונית לתל אביב וצפון תל אביב.‬ ‫אין נגישות סבירה בתחבורה ציבורית‬ ‫לאזור חולון, אזור, ראשון לציון רמת‬ ‫גן ובני ברק*.‬ ‫תל אביב-יפו‬ ‫בת ים‬ ‫מומלץ‬ ‫קווי תחבורה ציבורית בתדירות של‬ ‫5-01 דקות, לכלל היעדים בסביבה‬ ‫הקרובה.‬ ‫* תושבי בת ים והשכונה עובדים בחולון ובראשון-לציון.‬ ‫חסר‬ ‫קווים בתדירות של 5-01 דקות‬ ‫לחולון, אזור וראשון לציון (אזורי‬ ‫תעשייה).‬ ‫קווים בתדירות של 5-01 דקות‬ ‫לתל אביב ורמת גן.‬ ‫53‬
  • 19. ‫7‬ ‫63‬ ‫מבני ציבור, פארקים וגנים בוני עיר: מקומות ציבוריים מהווים חלק חשוב מהעיר ומהרחוב וראויים לתכנון איכותי‬ ‫ומובלט, כך שיהוו נקודות ציון במרחב הציבורי. עליהם להיות מוקפים במספר רב של תושבים הגרים ונמצאים במרחק‬ ‫הליכה מהם. יש לעודד אדריכלות וגנים ציבוריים המתייחסים לקנה המידה האנושי, ולרגישות האנושית לחלוקה‬ ‫קטנה, לצמחייה ולצבעוניות אשר ביחד יכולים להעניק את הרגעים המיוחדים של יופי בעיר.‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫מבנים ציבוריים‬ ‫מבנים ציבוריים‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫גן עירוני‬ ‫גודל המגרש‬ ‫055 מ”ר‬ ‫תכסית‬ ‫042 מ”ר (%34)‬ ‫גובה המבנה‬ ‫2 קומות‬ ‫שימושים גובלים מגורים וגן רבין‬ ‫בי”ס יסודי נחשונים‬ ‫מבני חינוך בשכונה:‬ ‫במתחם קיימים בית ספר יסודי, 3 גנים עירוניים ו-4 משפחתונים‬ ‫פרטיים. כמו כן, ישנם מתנ”ס, 3 בתי כנסת ו-3 מבני ציבור נוספים.‬ ‫כל מבני הציבור ממוקמים במרחקי הליכה ונגישים להולכי רגל.‬ ‫גודל המגרש‬ ‫055,3 דונם‬ ‫תכסית‬ ‫084 מ”ר (%81)‬ ‫גובה המבנה‬ ‫4 קומות‬ ‫מספר כיתות‬ ‫31 כיתות‬ ‫מספר תלמידים‬ ‫653 תלמידים‬ ‫מס’ תלמידים‬ ‫בכיתה‬ ‫כ-52 תלמידים‬ ‫(תפוסה לא מלאה)‬ ‫שימושים גובלים מגורים‬ ‫מצב התחזוקה‬ ‫מבנה מתוחזק היטב‬ ‫מצב התחזוקה‬ ‫מבנה מתוחזק היטב‬ ‫ארכיטקטורה‬ ‫מבנה מודרניסטי משנות ה-06‬ ‫צבוע בצבעוניות עזה‬ ‫ארכיטקטורה‬ ‫מבנה מודרניסטי משנות ה-06‬ ‫צבוע בצבעוניות עזה‬ ‫קיים‬ ‫מומלץ‬ ‫ •007,1 ילדים בגילאי 91-0‬ ‫ •כ-09 ילדים בכל שכבת גיל‬ ‫ •081 ילדים בגן ממוסד‬ ‫ •045 ילדים בבי”ס יסודי‬ ‫ •045 ילדים בחטיבת ביניים ותיכון‬ ‫בהגדלת צפיפות השכונה‬ ‫לכ-028,11 תושבים סה”כ:‬ ‫במטרופולין ת”א %3.13 ילדים.‬ ‫=‬ ‫007,3 ילדים בגילאי 91-0‬ ‫(591 ילדים בכל שכבת גיל)‬ ‫ • 093 ילדים (6-3) בגן ממוסד‬ ‫ • 0711 ילדים בבי”ס יסודי‬ ‫ • 0711 ילדים בבי”ס על-יסודי‬ ‫ •4 משפחתונים פרטיים‬ ‫ •6 כיתות גן:‬ ‫03 ילדים בכיתה‬ ‫4 מבני גנים עירוניים = 7.2 דונם‬ ‫ •אין תיכון במתחם. בבת ים ישנם‬ ‫7 תיכונים וחט”ב ממלכתיים ו-5‬ ‫תיכונים וחט”ב דתיים.‬ ‫ •31 כיתות גן‬ ‫6 דונם‬ ‫ •2 בתי ספר יסודיים = 21 כיתות‬ ‫6 דונם‬ ‫8.1 דונם בנוי‬ ‫+ 2.4 דונם שטח פתוח אפקטיבי‬ ‫חסר/עודף‬ ‫עודף במבני חינוך‬ ‫7 כיתות גן‬ ‫כאשר השכונה תגיע לצפיפות המומלצת‬ ‫עודף שטחים למבני ציבור בשולי‬ ‫השכונה‬ ‫73‬
  • 20. ‫83‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫שטחים ציבוריים פתוחים‬ ‫3‬ ‫2‬ ‫6‬ ‫5‬ ‫7‬ ‫מבני ציבור, פארקים וגנים בוני עיר: מקומות ציבוריים מהווים חלק חשוב מהעיר ומהרחוב וראויים לתכנון איכותי‬ ‫ומובלט, כך שיהוו נקודות ציון במרחב הציבורי. עליהם להיות מוקפים במספר רב של תושבים הגרים ונמצאים במרחק‬ ‫הליכה מהם. יש לעודד אדריכלות וגנים ציבוריים המתייחסים לקנה המידה האנושי, ולרגישות האנושית לחלוקה‬ ‫קטנה, לצמחייה ולצבעוניות אשר ביחד יכולים להעניק את הרגעים המיוחדים של יופי בעיר.‬ ‫האם‬ ‫1‬ ‫גן רבין‬ ‫איסוף המידע‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫ע”פ סקר שטחים פתוחים בשכונה‬ ‫4‬ ‫גן רבין ממוקם בלב המתחם ומחובר לרשת הרחובות‬ ‫ע”י 4 שבילים להולכי רגל בלבד. הגן כלוא מאחורי‬ ‫מגורים ואינו נמצא לאורך אף רחוב מרחובות המתחם.‬ ‫על-כן הוא אינו חשוף למבקרים ולעין ציבורית,‬ ‫אשר מעניקה בטחון אישי, בעיקר בשעות הערב.‬ ‫הוא גן עירוני‬ ‫או‬ ‫גן שכונתי?‬ ‫המלצה:‬ ‫גן רבין‬ ‫גן רבין, בת ים‬ ‫גן מאיר, ת”א‬ ‫(גן עירוני)‬ ‫גן אמסטרדם, ת”א‬ ‫(גן שכונתי)‬ ‫גן רבין - פעילות ושימושים לאורך שעות היום‬ ‫שימושים בגן‬ ‫2 משחקיות‬ ‫משחקיות‬ ‫מגרש ספורט‬ ‫שולחנות פינג-פונג‬ ‫גינת כלבים‬ ‫משחקייה‬ ‫גינת כלבים‬ ‫מבני ציבור בגן‬ ‫ובסביבתו‬ ‫מתנ”ס שכונתי‬ ‫2 גני ילדים‬ ‫מרכז הנוער הגאה בית‬ ‫קפה‬ ‫5 מבני חינוך שונים‬ ‫בית ספר וגני ילדים.‬ ‫קופ”ח בצמוד.‬ ‫אין‬ ‫משרדים ומסחר‬ ‫לאורך רח’ קינג ג’ורג’‬ ‫וטשרניחובסקי.‬ ‫מרכז מסחרי סמוך‬ ‫משרדים ומסחר לאורך רח’‬ ‫ראשיים‬ ‫מיקום על צירי‬ ‫תנועה‬ ‫(ע”פ סקר פיזי , יוני 0102)‬ ‫השימוש נעשה בעיקר באזורים מוצלים וליד רחובות או בגני המשחקים . = 3-1 אנשים.‬ ‫%02 אזורי עצים וצל‬ ‫%08 דשא‬ ‫רוב הגן מוצל בעצים‬ ‫ותיקים.‬ ‫כל הגן מוצל בעצים ותיקים,‬ ‫ומעט שטחי דשא חשופים.‬ ‫תעסוקה ומסחר‬ ‫גובלים‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫כמות תושבים‬ ‫במרחק הליכה‬ ‫(054 מ”ר)‬ ‫000,9 תושבים‬ ‫7.1 מ”ר/נפש‬ ‫כ-000,11 תושבים‬ ‫+ כלל תושבי העיר‬ ‫000,11 תושבים‬ ‫3.0 מ”ר/נפש‬ ‫כמות עצים ודשא‬ ‫1. שדרות העצמאות‬ ‫2. גן הרצוג‬ ‫3. גן רבין‬ ‫4. שביל הליכה ירוק‬ ‫5. חורשה ירוקה‬ ‫6. שטח ירוק‬ ‫שטח‬ ‫007,51 מ”ר‬ ‫058,82 מ”ר‬ ‫019,2 מ”ר‬ ‫אין‬ ‫המלך ג’ורג’‬ ‫טשרניחובסקי‬ ‫מספר רחובות‬ ‫גובלים וניצבים‬ ‫4 רחובות ניצבים.‬ ‫3 רחובות לאורך הגן‬ ‫4 רחובות ניצבים‬ ‫תחבורה ציבורית‬ ‫אין‬ ‫41 קווי אוטובוס‬ ‫העוברים בצמוד לגן‬ ‫01 קווי אוטובוס לאורך‬ ‫ארלוזורוב (במרחק 001 מ’)‬ ‫חסר/עודף‬ ‫רחוב אמסטרדם‬ ‫רחוב אחד לאורך הגינה.‬ ‫גן שכונתי‬ ‫עודף: שטח הגן גדול מדי‬ ‫ביחס לכמות התושבים‬ ‫שבסביבתו.‬ ‫עודף דשא.‬ ‫חוסר בעצים והצללה.‬ ‫חסרים שימושים‬ ‫ופעילויות נוספים בשטח‬ ‫הגן.‬ ‫הגן חדגוני מדי.‬ ‫חסר מגוון של פעילויות.‬ ‫חסר רחוב לאורך הגן.‬ ‫93‬
  • 21. ‫14‬ ‫04‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫סיכום הממצאים‬ ‫1‬ ‫איכות המרחב‬ ‫הציבורי‬ ‫מדרכות רחבות‬ ‫ריהוט ותאורת רחוב‬ ‫עצים וצל‬ ‫מגוון ואיכות הדופן‬ ‫שטח פרטי בין הבניינים והמדרכה‬ ‫רשת עירונית‬ ‫ונגישות‬ ‫8 רחובות לפחות להשלמת רשת עירונית‬ ‫במרחק של כ-001 מ' בין הצמתים.‬ ‫מסחר, תעסוקה מסחר: 050,3 מ"ר מרוכזים‬ ‫תעסוקה: 007,53 מ"ר‬ ‫ושירותים‬ ‫‬‫-‬ ‫צפיפות‬ ‫-‬ ‫צפיפות גבוהה‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫5‬ ‫משפחות עם ילדים‬ ‫אוכלוסייה צעירה‬ ‫בעלי מקצועות חופשיים-עצמאיים‬ ‫משקי בית קטנים‬ ‫אוכלוסייה מבוגרת‬ ‫דיור‬ ‫6‬ ‫דירות חדשות עם מעליות ומרפסות‬ ‫מגוון דירות גדולות: 6,5,4 חדרים‬ ‫תחבורה‬ ‫ציבורית‬ ‫תדירות גבוהה בקווים קיימים.‬ ‫תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה‬ ‫לראשל"צ, חולון ואזור.‬ ‫שצ"פ‬ ‫נגישות לגן העירוני.‬ ‫שימושים ופעילויות נופסות בגן‬ ‫שימושים מעורבים גובלים.‬ ‫מקומות מוצלים‬ ‫דשא ללא הצללה.‬ ‫שטח הגינות גדול ביחס לאוכולוסיה.‬ ‫מבני חינוך‬ ‫תוספת של גני ילדים‬ ‫-‬ ‫מבני ציבור‬ ‫חסר ייחוד בבנייני ציבור‬ ‫-‬ ‫{‬ ‫{‬ ‫7‬ ‫דירות קטנות באיכות ירודה‬ ‫להתחדשות‬ ‫"בנק קרקע"‬ ‫קרקע במתחם אשר זמינה לבינוי אשר תאפשר פינוי של‬ ‫תושבים לקרבת מקום מגוריהם. הקרקע יכולה להיות‬ ‫מיועדת לשימושים שונים אשר בשלב זה אינה בשימוש‬ ‫וזמינה לבינוי. הייעוד יוחזר למתחם או לקרבת מקום, במגרש‬ ‫אחר ממנו יפונו תושבים.‬ ‫1‬ ‫2‬ ‫"בנק דירות"‬ ‫%05-%03‬ ‫מהדירות בבניינים חדשים אשר‬ ‫יבנו במתחם, תהיינה מיועדות‬ ‫לפינוי תושבים מהמתחם או מהשכונה, בהתאם לזכויות‬ ‫שיתקבלו, מיקומם במתחם וכדומה.‬ ‫שלב 1:‬ ‫חיפוש אחר ”בנק קרקע” לבינוי-פינוי ליצירת התחדשות עירונית בשכונה.‬ ‫שלב 2:‬ ‫השטח הריק בגן רבין המיועד לתכנית עבור מבנה ציבור, אשר לא מומשה.‬ ‫בתצפית על השטח לאורך שעות היום בימים שונים, נמצא האזור הצפוני‬ ‫של הגן, כמקום לא פעיל שאינו בשימוש.‬ ‫שטח המגרש המיועד למבנה הציבורי: 5.4 דונם.‬ ‫‬‫מבנה קיים‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫סבב התחדשות ראשון‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫נושא‬ ‫חסר‬ ‫עודף‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫פתרונות אפשרייםעירונית‬
  • 22. ‫34‬ ‫24‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫פתרונות אפשריים‬ ‫3‬ ‫4‬ ‫2 דירות פנטהאוז, 002 מ”ר‬ ‫שלב 3:‬ ‫שינוי ייעוד הקרקע.‬ ‫הקצאת חלק מהמגרש, 7.1 דונם (%02 מהשטח), לטובת מגורים ושימושים ציבוריים (גן ילדים,‬ ‫מועדונית וכדומה) בקומת הקרקע.‬ ‫4 דירות דופלקס, 022 מ”ר‬ ‫82 דירות טיפוסיות למכירה‬ ‫011 מ”ר‬ ‫שלב 4:‬ ‫הקמת בניין רב קומות לטובת:‬ ‫1. בנק דירות - בינוי-פינוי‬ ‫2. דירות חדשות מסוגים שונים ובגובה שונה, ליצירת המגוון החסר בשכונה‬ ‫3. שימוש ציבורי (גן ילדים, מעון, מועדון מבוגרים)‬ ‫63 מ’‬ ‫63 מ’‬ ‫42 מ’‬ ‫01 5.61 מ’ 5.3‬ ‫41 מ’‬ ‫מבנה קיים‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫שטחי ציבור (גן ילדים, מעון וכדומה)‬ ‫063 מ”ר‬ ‫5‬ ‫23‬ ‫83‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫אתרוג‬ ‫%64‬ ‫%45‬ ‫דירות לתושבי השכונה‬ ‫דירות נוספות למכירה/השכרה‬ ‫063‬ ‫שלב 5:‬ ‫נגישות:‬ ‫שיפור הנגישות בשכונה, ע”י חיבור רחובות ללא מוצא - האתרוג וקורצ’אק.‬ ‫קורצ’אק‬ ‫בניין מוצע‬ ‫42 מ’‬ ‫01 מ’‬ ‫92 מ’‬ ‫42 דירות לבינוי-פינוי, 09 מ”ר‬ ‫+ 2 דירות למכירה/השכרה, 05 מ”ר.‬ ‫02 מ’‬ ‫23 מ’‬ ‫{‬ ‫01 דירות לבינוי-פינוי, 09 מ”ר‬ ‫+ 2 דירות למכירה/השכרה, 05 מ”ר‬ ‫07‬ ‫דירות חדשות:‬ ‫מ”ר שטחי ציבור‬
  • 23. ‫54‬ ‫44‬ ‫6‬ ‫שלב 6:‬ ‫זיהוי מגרשים פוטנציאליים לפינוי והתחדשות.‬ ‫מגרשים בעדיפות עליונה: מספר בעלויות נמוך ופוטנציאל לאיחוד חלקות.‬ ‫מגרשים בעדיפות בינונית: מספר בעלויות נמוך.‬ ‫מגרשים ”אסטרטגיים”: מגרשים עם פוטנציאל למסחר ותעסוקה, או מגרשים עם תכסית נמוכה.‬ ‫בניין מוצע‬ ‫מבנה קיים‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫שטח ציבורי פתוח‬ ‫7‬ ‫שלב 7:‬ ‫מגרשים פוטנציאליים בעדיפות עליונה, לפי הקריטריונים הבאים:‬ ‫1. מצב פיזי ירוד של הבניינים‬ ‫2. מספר בעלויות נמוך‬ ‫3. בניינים עם פוטנציאל לאיחוד חלקות‬ ‫4. הסכמה מלאה של הבעלים לפינוי למבנה החדש‬ ‫דוגמא למחקר‬ ‫בת ים, שיכון ותיקים‬ ‫פתרונות אפשריים‬ ‫חמשת הבניינים שעומדים בדרישות הנ”ל, מכילים סה”כ 13 דירות לבינוי-פינוי למעבר לבניין החדש שנבנה.‬ ‫8‬ ‫1‬ ‫שלב 8:‬ ‫החזרת קרקע המגרשים שפונו לצרכי ציבור‬ ‫(6.2 דונם) תמורת השטח שהופקע לבניית בניין‬ ‫רב קומות וחיבור הרחובות.‬ ‫או בנק קרקע חדש לסבב התחדשות נוסף.‬ ‫סבב התחדשות שני‬ ‫שלב 1:‬ ‫סבב התחדשות נוסף של בינוי-פינוי.‬ ‫שינוי ייעוד הקרקע לשימוש מעורב של:‬ ‫1. מבנה הציבור בקומת הקרקע לשימוש של‬ ‫גן ילדים, מועדון מבוגרים.‬ ‫2. בנק בינוי-פינוי ממבנים נוספים בשכונה,‬ ‫בהתאם לשלב 6‬ ‫3. דירות גדולות או קטנות מאד למכירה והשכרה.‬
  • 24. ‫74‬ ‫64‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫מקרה בוחן‬ ‫(שרת)‬ ‫טירת הכרמל ממוקמת על מורדות הכרמל, דרומית לחיפה. ב-9491 הוקמו שתי מעברות על שטחו של כפר ערבי נטוש.‬ ‫בשנת 4591 סופחו שתי המעברות לשטח המוניציפלי של טירת כרמל. בשנת 2991 היא הוכרזה כעיר.‬ ‫כיום, בעיר חיים כ-000,22 תושבים ושטחה המוניציפלי הוא 106,5 דונם. דירוגה הסוציו-אקונומי הוא 5.‬ ‫שכונת שז”ר (שרת) היא מתחם המורכב משתי שכונות, המהוות את גבולה המערבי של טירת הכרמל. ממערב לה‬ ‫מתוכננת שכונה חדשה, אך ללא נגישות מהשכונות למרכז לתושבי השכונה.‬
  • 25. ‫84‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫4‬ ‫3‬ ‫5‬ ‫דוגמא:‬ ‫רחוב ז’בוטינסקי‬ ‫רחוב דו סיטרי רחב מאד עם הפרדה בין הנתיבים, ברוחב כולל של‬ ‫1‬ ‫5.04 מ’ מחזית לחזית (1). בנייה סטדנרטית של שנות ה-06 (שיכונים)‬ ‫וה-07 (בנייני ‪ )H‬ברמת תחזוקה בינונית ומטה 2‬ ‫(2). המדרכות צרות‬ ‫3‬ ‫למדי, כ-2 עד 3 מ’ (3). כמעט ואין הצללה של עצים ברחוב. קיימת‬ ‫חניה לאורך המדרכות 4‬ ‫(4). בין המרחב הציבורי והבניין, קיים שטח‬ ‫5‬ ‫גדול ומוזנח, ברוב הגדול של המגרשים (5).‬ ‫תאורת רחוב‬ ‫תאפשר תאורה טובה למדרכה לכל אורכה למעבר‬ ‫בטוח בשעות החשיכה.‬ ‫איכות וגיוון הדופן‬ ‫חלונות ראווה וכניסות למסחר, משרדים ומגורים,‬ ‫יוצרים עניין להולך הרגל ו”עיניים” על הרחוב,‬ ‫המספקים בטחון אישי.‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ספסלים, לוחות מודעות, מתקנים לאפניים,‬ ‫הצללה, פחים ועוד.‬ ‫מקרא:‬ ‫* ע”פ חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002)‬ ‫1‬ ‫רחוב ראשי‬ ‫רו‬ ‫חב‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫צב‬ ‫כות‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כמו‬ ‫כות‬ ‫ת‬ ‫עצי‬ ‫תאו‬ ‫ם‬ ‫וצל‬ ‫ר‬ ‫תר‬ ‫ר‬ ‫חוב‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫הד‬ ‫ופן‬ ‫ש‬ ‫קל‬ ‫איכותול‬ ‫המ‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫קריטריונים לבחינת המרחב הציבורי*‬ ‫כמות עצים וצל‬ ‫המרחק בין עץ לעץ יתן אפשרות לכיסוי המדרכה‬ ‫בצל, במירב שעות היום בימי הקיץ.‬ ‫2‬ ‫איסוף המידע‬ ‫מצבן הפיזי של המדרכות‬ ‫יאפשר מעבר רציף ונוח לכל הולכי הרגל.‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫רוחב המדרכות‬ ‫יכלול לפחות רצועת הליכה לכמה הולכי רגל‬ ‫ורצועת עזר לריהוט רחוב, עצים ותאורה.‬ ‫1‬ ‫94‬ ‫רח‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬
  • 26. ‫1‬ ‫05‬ ‫רחובות לאנשים: אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים המהווים‬ ‫הזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים אלה נוצרים בעיקר במרחב הציבורי שהרחוב העירוני הוא מרכיבו‬ ‫היסודי. כדי למלא את תפקידו כמרחב ציבורי ומקום מפגש על הרחוב להיות מזמין להולכי רגל: נוח, בטוח ומעניין.‬ ‫רחובות ראשיים‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫איכות המרחב הציבורי‬ ‫ניתוח המצב הקיים‬ ‫איסוף המידע‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫*‬ ‫רחובות פנימיים‬ ‫1‬ ‫3‬ ‫5‬ ‫*‬ ‫דוגמא:‬ ‫קיים‬ ‫רחוב שרת‬ ‫בנייה סטדנרטית‬ ‫רחוב דו סיטרי רחב יחסית, כ-3.72 מטרים‬ ‫של שנות ה-06 (שיכונים) וה-07 (בנייני ‪ )H‬ברמת תחזוקה בינונית‬ ‫3‬ ‫2‬ ‫ומטה (2). המדרכות צרות למדי, כ-5.2 מ’ (3). אין הצללה של עצים‬ ‫ברחוב. המדרכות גובלות מצד אחד, בגדר המפרידה בין השטח הפרטי‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫של הבניינים ובין הרחוב (4). לאורך הרחוב קיימת חניה (5).‬ ‫1‬ ‫(1).‬ ‫רחוב פנימי‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כות‬ ‫כות‬ ‫ם‬ ‫וצל‬ ‫חוב‬ ‫אי‬ ‫יהו‬ ‫ט‬ ‫רחו‬ ‫ב‬ ‫כות‬ ‫וג‬ ‫יוון‬ ‫הד‬ ‫ופן‬ ‫שק‬ ‫איכו לול‬ ‫ת‬ ‫המ‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רו‬ ‫חב‬ ‫מ‬ ‫צב‬ ‫ה‬ ‫מדר‬ ‫כמו‬ ‫ת‬ ‫עצי‬ ‫תאו‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫תר‬ ‫15‬ ‫רח‬ ‫ב‬ ‫הצי‬ ‫ב‬ ‫ורי‬ ‫מומלץ*‬ ‫חסר‬ ‫4-2 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫3-1 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫5.9 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫2.4-9.2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫חסר 6 מ’ ברח’ ראשי‬ ‫רוחב מדרכות‬ ‫חסר 2 מ’ ברח’ פנימי‬ ‫עצים וצל‬ ‫מעט‬ ‫עצים וצל‬ ‫עץ כל 9-5 מ’‬ ‫עצים וצל‬ ‫חסר מאד‬ ‫תאורה‬ ‫בעיקר לכביש‬ ‫תאורה‬ ‫להולכי רגל ולרכבים‬ ‫תאורה‬ ‫תאורה להולכי הרגל‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫אין‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫ריהוט רחוב נגיש‬ ‫ריהוט רחוב‬ ‫יש להוסיף‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫מעט גיוון.‬ ‫החצרות הפרטיות‬ ‫גדולות ומוזנחות.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫גיוון, איכות ועניין‬ ‫בדופן הרחוב.‬ ‫דופן הרחוב‬ ‫חוסר גיוון בדופן.‬ ‫עודף שטח בין הבניין‬ ‫והמרחב הציבורי.‬ ‫* מתוך חוברת ”הנחיות לתכנון רחובות בערים: מרחב הרחוב” בהוצאת משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה (דצמבר 9002).‬
  • 27. ‫25‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫איסוף המידע‬ ‫לחי‬ ‫אזה‬ ‫ת”ע‬ ‫פה‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫2‬ ‫35‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫מרחקי ההליכה אל השכונה מהשכונה אל סביבותיה‬ ‫רחוב ללא המשכיות‬ ‫רחוב הרצל נמצא במרחק של כ-053 מטרים, וזמן ההליכה אליו‬ ‫ממרכז השכונה, הינו כ-5 דקות.‬ ‫רחוב ללא מוצא‬ ‫בניין העירייה נמצא במרחק הליכה של כ-057 מ’, כ-11 דק’.‬ ‫שביל הולכי רגל‬ ‫דרך מתוכננת‬ ‫ה‬ ‫עיר‬ ‫איזור התעשייה נמצא במרחק של כ-008 מ’, כ-21 דקות הליכה.‬ ‫מר‬ ‫כז‬ ‫כביש 4 מרוחק כק”מ אחד ממרכז השכונה.‬ ‫ל‬ ‫חוף הים, נמצא במרחק של כ-9.1 ק”מ, כ-82 דקות.‬ ‫תכנית‬ ‫מאושרת‬ ‫כמה רחובות יוצאים מן המתחם לעיר?‬ ‫צפון‬ ‫מזרח‬ ‫2 רחובות לכיוון מזרח, המקשרים למרכז העיר.‬ ‫דרום‬ ‫רחוב אחד לכיוון דרום, המקשר לשכונות נוספות בעיר.‬ ‫מערב‬ ‫רחוב אחד לכיוון מערב, המקשר לכביש מספר 4, ובעתיד יקשר‬ ‫3 רחובות לכיוון צפון, מתוכם 1 מקשר לכביש מספר 4.‬ ‫ז’בוטינסקי‬ ‫לחוף הים‬ ‫גם לכביש מספר 2 ולים. בעתיד, יהיו עוד 4 רחובות חדשים, אשר‬ ‫יקשרו לשכונה המערבית החדשה.‬ ‫ניתוח המידע‬ ‫רשת הרחובות‬ ‫המבנה הבסיסי של רשת הרחובות של השכונה, מורכב משני‬ ‫רחובות אורכיים, המובילים לשני רחובות ראשיים רוחביים‬ ‫(ז’בוטינסקי והרצל). ביניהם, ישנם רחובות רבים ללא מוצא,‬ ‫אשר מובילים רק למגרשי חניה, ורחובות רבים אינם המשכיים.‬ ‫מעברי החצייה המעטים הקיימים בשכונה, אינם המשכיים מכל‬ ‫צידי הצמתים.‬ ‫ישנו מיעוט של רחובות המתחברים לשאר חלקי העיר,‬ ‫והמרחק בין הצמתים גדול מאד ומגיע ל-006 מטרים.‬ ‫את רשת הרחובות, משלימה רשת של שליבי הולכי רגל. רשת זו,‬ ‫שנוצרה ברובה על-ידי אנשים בתוך המגרשים, קושרת חניות,‬ ‫בתים, שטחי ציבור ומבני ציבור. עם זאת, אין קשר בין רשתות‬ ‫השבילים בין בלוק לבלוק.‬ ‫תכנית‬ ‫מאושרת‬
  • 28. ‫45‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫רשת עירונית ונגישות‬ ‫2‬ ‫55‬ ‫רשת רציפה וצפופה של רחובות: כאשר המרחק הממוצע בין צמתים 06-051 מ’, מאפשרת: א. נגישות נוחה לכולם‬ ‫עם מגוון אפשרויות תנועה רבות להולכי רגל, אופניים, תחבורה ציבורית ורכב פרטי. ב. חשיפה גדולה של העסקים‬ ‫וההזדמנויות לאנשים. ג. הקטנת גודש התחבורה ברחובות הראשיים ד. תורמת לבטיחות על ידי האטת מהירות הנסיעה.‬ ‫ה. מאפשרת גמישות התפתחותית.‬ ‫דרך קיימת‬ ‫דרך מוצעת‬ ‫שביל הליכה‬ ‫רשת קיימת‬ ‫ברשת העירונית הקיימת בשכונה קיימים מכשולים רבים, המונעים‬ ‫את הקשר הרציף בין הרחובות ובין השכונה והעיר שסביבה.‬ ‫חלק מהכשולים הם מבני ציבור החוסמים את הקשר בין שכונת שז”ר,‬ ‫ובין השכונות הגבולות בה מכיוון מזרח.‬ ‫מיעוט מעברי החצייה, רחובות רבים שאינם המשכיים, רחובות ללא‬ ‫מוצא אשר מובילים לחניות ציבוריות, כל אלו מהווים מכשולים לקשר‬ ‫בתוך השכונה ובין השכונה ובין העיר.‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫054-001 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫רשת מומלצת‬ ‫מרחק בין הצמתים‬ ‫רחובות חסרים‬ ‫051-06 מטר‬ ‫מספר הרחובות‬ ‫לצפון‬ ‫3‬ ‫לצפון‬ ‫5‬ ‫לצפון‬ ‫2‬ ‫למזרח‬ ‫1‬ ‫למזרח‬ ‫11‬ ‫למזרח‬ ‫01‬ ‫לדרום‬ ‫1‬ ‫לדרום‬ ‫5‬ ‫לדרום‬ ‫4‬ ‫למערב‬ ‫3‬ ‫למערב‬ ‫11‬ ‫למערב‬ ‫8‬
  • 29. ‫65‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫3‬ ‫75‬ ‫שימושים מעורבים מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים מקומות‬ ‫שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות היממה מגבירה את הבטחון האישי,‬ ‫ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫מגורים‬ ‫מעורב‬ ‫מבנה ציבור‬ ‫כה‬ ‫מו‬ ‫תנ‬ ‫שו‬ ‫נגי‬ ‫נג‬ ‫יש‬ ‫נגי‬ ‫ות‬ ‫שו‬ ‫נונ‬ ‫בי‬ ‫תג‬ ‫בו‬ ‫ית‬ ‫הה‬ ‫בשכונה 31 תאי עסק בלבד, כאשר מתוכם 6 אינם פעילים.‬ ‫כ-067,1 מ”ר מסחר שברובו אינו פעיל. מחוץ למתחם ישנם 3‬ ‫מוקדי מסחר ותעסוקה עירוניים. לאזור הצפוני יש נגישות‬ ‫סבירה למסחר ואילו לאזור הדרומי של המתחם אין נגישות‬ ‫טובה לאזורי מסחר.‬ ‫בשכונה המתוכננת ממערב למתחם, מתוכננים עוד 084,8‬ ‫מ”ר של שטחי מסחר, חלקו מעורב במגורים.‬ ‫תעסוקה: בשכונה לא קיימים משרדים ותעסוקה.‬ ‫מספר מוקדי תעסוקה קיימים או עתידיים בקרבת המתחם:‬ ‫מצפון למתחם, קיים אזור תעסוקה של כ-000,68 מ”ר.‬ ‫ממערב מתכונן פארק עסקים חדש, ששטחו כ-000,031 מ”ר.‬ ‫כמו כן, במרחק מספר דקות נסיעה קיימים אזורי התעשייה‬ ‫תע”ש ומת”ם, אשר נמצאים בחיפה.‬ ‫נתוני תעסוקה‬ ‫ע”פ סקר פיזי בשכונה‬ ‫בני 51 ומעלה המשתתפים‬ ‫בכוח העבודה‬ ‫(ע”פ סקר 0102 של הלמ”ס)‬ ‫איסוף המידע‬ ‫שכונתי (קיים) עירוני מטרופוליני ארצי (מומלץ)‬ ‫%1.25‬ ‫%1.85‬ ‫%4.75‬ ‫%9.95‬ ‫עבדו בשנת 8002‬ ‫%9.29‬ ‫%4.49‬ ‫%9.49‬ ‫%4.69‬ ‫מתוכם שכירים‬ ‫%5.59‬ ‫%2.39‬ ‫%8.78‬ ‫%2.68‬ ‫בני 71-51 (מתוך סך אוכלוסיית‬ ‫השכונה באותו חתך גילאים)‬ ‫%7.6‬ ‫%7.4‬ ‫%5.6‬ ‫%5.8‬ ‫משלח יד אקדמי‬ ‫%8.0‬ ‫%1.4‬ ‫%5.41‬ ‫%1.41‬ ‫מנהלים‬ ‫%8.0‬ ‫%4.3‬ ‫%9.4‬ ‫%7.5‬ ‫מקצועות חופשיים וטכניים‬ ‫%9.5‬ ‫%11‬ ‫%9.41‬ ‫%8.51‬ ‫עובד פקידות‬ ‫%4.81‬ ‫%4.02‬ ‫%2.41‬ ‫חסר/עודף‬ ‫%7.51‬ ‫שעבדו בשנת 8002‬ ‫סוכנים, עובדי מכירות ועובדי‬ ‫שירותים‬ ‫%2.13‬ ‫%6.62‬ ‫%8.02‬ ‫תעשייה, בינוי, עובדים‬ ‫מקצועיים מסוג דומה‬ ‫%5.02‬ ‫%6.91‬ ‫%5.81‬ ‫עובדים בלתי מקצועיים‬ ‫%2.81‬ ‫%4.11‬ ‫%5.7‬ ‫%3.7‬ ‫חוסר גדול באקדמיים,‬ ‫מנהלים ובעלי מקצועות‬ ‫חופשיים‬ ‫%12‬ ‫%61‬ ‫עודף בשכירים‬ ‫עודף בנותני שירותים‬ ‫ועובדים בלתי מקצועיים.‬
  • 30. ‫3‬ ‫85‬ ‫95‬ ‫שימושים מעורבים מבטיחים: א. נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר, ויוצרים מקומות‬ ‫שאנשים בוחרים לשהות בהם. ב. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות היממה מגבירה את הבטחון האישי,‬ ‫ג. הקטנת הצורך בנסיעות וצמצום התלות ברכב הפרטי.‬ ‫טירת הכרמל, שכונת שז”ר‬ ‫שימושים מעורבים‬ ‫מומלץ‬ ‫קיים‬ ‫067,1 מ”ר‬ ‫שטח מסחר (רובו לא פעיל)‬ ‫תעסוקה‬ ‫ •אזור תעשייה בצפון המתחם.‬ ‫מסחר‬ ‫ •31 בתי עסק מפוזרים במתחם.‬ ‫ •מתוכם 6 סגורים.‬ ‫מומלץ‬ ‫000,351 מ”ר שטח תעסוקה עירוני‬ ‫000,32 מ”ר שטח תעסוקה שכונתי‬ ‫056,1 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬ ‫ •1 מ”ר שטח מסחר לתושב.‬ ‫ •ריכוז של לפחות 52 בתי עסק‬ ‫במקום אחד.‬ ‫1 מ”ר ‪ 7,500 X‬תושבים‬ ‫005,7 מ”ר שטח מסחר פעיל‬ ‫ •51 מ”ר של שטח תעסוקה‬ ‫ליח”ד דיור, במרחק הליכה.‬ ‫51 מ”ר ‪ 2,500 X‬יח”ד‬ ‫005,73 מ”ר שטח תעסוקה‬ ‫005,2 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬ ‫מסחר קיים‬ ‫מסחר חדש‬ ‫תעסוקה‬ ‫המסחר הקיים בשכונה‬ ‫חסר‬ ‫חסר‬ ‫ •עוד 3 ריכוזים לפחות של‬ ‫בתי עסק, והרחבה של האזור‬ ‫המסחרי על רחוב הרצל.‬ ‫חסרים 047,5 מ”ר (כ-041 חנויות)‬ ‫לשטח מסחר פעיל‬ ‫ •משרדים ותעסוקה המשולבים‬ ‫במסחר ונגישים במתחם‬ ‫ולסביבה הקרובה.‬ ‫005,41 מ”ר שטחי תעסוקה‬ ‫058 מקומות עבודה‬ ‫* חישוב שטח תעסוקה: 51 מ”ר לאדם‬