1. ‫סיכום הפרק: מה פגום בבתי הספר שלנו?‬
‫במאמר סוקרים מילטון ורוז פרידמן את תהליך התפתחות החינוך בארה"ב:‬
‫١ . החינוך החל מבתי ספר פרטיים בהם הלימודים היו מתוך בחירה . המימון היה פרטי או מרשות העיר‬
‫עבור גם משפחות מחוסרי יכולת. )להוציא העבדים(.‬
‫٢. מעורבות הממשלה בתחום בחינוך הלכה וגדלה . הוראס מאן עמד בראש המאבק למען מערכת בתי‬
‫ספר במימון ממשלתי ובשליטה של מחנכים מקצועיים מתוך אמונה כי החינוך הוא לכל, לבני כל הדתות,‬
‫הקבוצות האתניות והמעמדות בחברה . חוק החינוך החובה הראשון נחקק במסצ'וסטס ב- ٨١٩١ . הפיקוח-‬
‫ע"י מועצת ביה"ס.‬
‫٣ . חלומו של מאן בנושא שוויון הזדמנויות התגשם במחצית המאה ה- ٩١ , למרות ההתנגדויות . כחלק‬
‫מהנטייה להרחיב את השפעת הממשלה, הופיעה תנועת רפורמה בעקר בערים הגדולות כתוצאה מהפערים‬
‫הרחבים בהרכב האתני והחברתי בין המחוזות השונים. התברר כי יש ירידה בהישגים החינוכיים , באיכות‬
‫החינוך, יש הבדלים באיכות בתי הספר ובלט במיוחד מצב הילדים ממשפחות מעוטות הכנסה.‬
‫٤. כשחלף השפל הכלכלי הציבור הצטרף לאינטלקטואלים באמונה חזקה בממשלה המרכזית. הסמכויות‬
‫עברו מהקהילה המקומית לגופים הגדולים ממנה - העיר , הנפה , המדינה ובהמשך לממשלה הפדראלית.‬
‫מאז, לומדים רוב הילדים בארה"ב בבתי"ס ממשלתיים. תהליך זה התרחש גם במדינות נוספות.‬
‫האם יש חופש בחירה בתחום החינוך?‬
‫אזרחים אמריקנים בעלי הכנסה גבוהה המשיכו להנות מאפשרות הבחירה . ילדיהם לומדים בבתי"ס‬
‫פרטיים ובמקביל הם משלמים מיסים למימון המערכת הציבורית . כמו כן ביכולתם להעתיק את מקום‬
‫מגוריהם לפרברים עשירים , בהתאם לאיכות בתיה" ס האזוריים . באזורים מיושנים בלב הערים הגדולות‬
‫הורים רבים שולחים את הילדים לבתי"ס פרטיים בחסות הכנסיה.‬
‫הטרגדיה היא שנוצר מצב בו ההזדמנויות החינוכיות כלל אינן שוות . בעוד שהמטרה הייתה שהילדים‬
‫ירכשו שפה משותפת וערכים יסודיים של האזרחות האמריקאית - יש החמרה מבחינת הריבוד החברתי.‬
‫ב" ערים פנימיות") האזורים המיושנים של הערים הגדולות (, חלק גדול מהתקציב מופנה לקיום משמעת,‬
‫למניעת ואנדאליזם ולתיקון נזקים והאווירה מזכירה בית סוהר.‬
‫תכנית השובר לבתי ספר יסודיים ותיכונים:‬
‫נקודת המוצא היא כי פיקוח הורים על בתי ספר הוא גורם משמעותי בהצלחת בית הספר. תכנית השובר‬
‫נותנת תמריץ להורים להמשיך להחזיק את ילדיהם בבי" ס ציבורי . ההורים יוכלו לנצל את השובר הכספי‬
‫שיקבלו בכל בי" ס שיקבל את ילדם , תתפתח תחרות בין בתיה" ס הציבוריים בינם לבין עצמם וגם בין‬
‫בתיה"ס הפרטיים. בתי ספר פרטיים מסוגים שונים יוכלו לקום.‬
‫תכנית השובר עוררה מס. בעיות אשר נדונו ונמצאה תשובה להן. הבעיות היו:‬
‫١.יחסי דת ומדינה- הטענה היא לגבי בעייתיות בתשלום לבי"ס של הכנסייה.‬
‫٢. עלות כספית - הטענה היא שהתכנית תגדיל את העלות הכוללת של בתי הספר ותכביד על משלמי‬
‫המיסים.‬
‫٣. האפשרויות להונאה- יש לוודא שהשובר ינוצל אך ורק לביה"ס.‬
‫٤.הבעיה הגזעית- החשש שבחירה מרצון תגביר אפלייה גזעית.‬
‫٥.שאלת המעמד הכלכלי- חשש מכך שלשוברים תהיה השפעה על המבנה המעמדי, הכלכלי והחברתי.‬
‫٦.ספקות לגבי הסיכויים שיוקמו בתי ספר חדשים.‬
‫٧.חשש שהתכנית תשפיע לרעה על איכות בתי הספר הציבוריים.‬
‫היו תומכים ומתנגדים לתוכנית.שאלת המחלוקת היא האם ההורים מסוגלים לעשות את הבחירה הנכונה.‬
‫בעיות ההשכלה הגבוהה‬

2. ‫במוסדות להשכלה גבוהה אין חובת לימוד ולמעוניינים יש טווח בחירה רחב. על המוסדות לעמוד‬
‫בדרישות הסטודנטים לגבי איכות ההוראה.‬
‫שכר הלימוד - הוא גבוה במוסדות הפרטיים , בהן מייצרים ומוכרים הנצחה ומחקר מלבד ההוראה.‬
‫פרידמן רואים הוצאה על חינוך כהשקעת הון ביוזמה סיכונית כמו השקעה בעסק קטן שמוקם . ועדת‬
‫קארנגי הציעה ב ٠٧٩١ הקמת בנק לאומי להלוואות לסטודנטים שיספק הלוואות ארוכות טווח שתיפרענה‬
‫עם קבלת השכר‬
‫תוכנית שובר להשכלה גבוהה - סטודנטים יקבלו שובר , ינצלו אותו במוסד בו יבחרו בתנאי שתהיה זו‬
‫השכלה מהסוג שהוכרז על סיבסודה.‬
‫סיכום הנושאים המרכזיים במאמר כדרך להשגת חינוך פורמלי:‬
‫1. הצעה להנהגת מערכת שובר לחינוך היסודי והעל יסודי . לאפשר להורים בכל רמות ההכנסה‬
‫לבחור בי"ס .ם.‬
‫2.מערכת מימון לימודים בחינוך הגבוה באמצעות הלוואות שתשולמנה עם ההכנסות בעתיד.‬
‫3.תכנית שובר להשכלה גבוהה שתשפר את איכות המוסדות להשכלה גבוהה ותגביר את השוויון‬
‫בחלוקת הכספים הציבוריים.‬
‫דעה אישית לגבי נושא הבחירה בבתי" ס בחינוך היסודי והעל יסודי והחינוך הגבוה‬
‫פרידמן נשא את דגל האמונה בדבר הבחירה האישית של כל אחד ואחד . אני רואה את הרעיון כחזון‬
‫נפלא אך הוא אינו עומד במציאות החיים . טיעון לכך נשמע במאמר ע" י דניס גי, מזכיר האיגוד המקצועי‬
‫של המורים, שסבר כי למורים יש כישורים גבוהים לברר את בעיות הילדים יותר מההורים. כמובן חשוב‬
‫לעשות את הבחירה בשיתוף ההורים. מכיוון ואני מודעת לפערים הגדולים והעצומים הקיימים בין קבוצות‬
‫אתניות שונות ובין המעמדות בחברה הרי לדעתי , שיטתו של פרידמן עלולה להביא לגידול באי שיוויון.‬
‫מתוך נסיוני בעבודה החינוכית עם אוכלוסיה חלשה ועם צרכים מיוחדים , אני מודעת למצב בו אין‬
‫באפשרות חלק מהמשפחות להפנות כוחות נפשיים,לקבל מידע מעודכן ולקחת חלק עצמאי ופעיל בתהליך‬
‫בחירת בית ספר. זאת בניגוד לקבוצות המבוססות מכל הבחינות. אני סבורה כי תפקידה של המדינה, דרך‬
‫הרשויות השונות והמשרדים , לקחת חלק משמעותי בתהליך , לעשותו בשיתוף ההורים תוך בדיקת צרכי‬
‫הילד , יכולותיו ולבחור את המסגרת המתאימה . במקביל ובהמשך על המערכת לעבוד עם הילדים לחזקם‬
‫ולהעשירם ולנסות לצמצם הפערים בתוך מסגרת ביה"ס. כמו כן יש להשקיע גם בהורים,לחזקם ,להאמין‬
‫ביכולתם ובמוטיבציה שלהם לקדם את הילדים לעתיד בטוח . אתן דוגמא לעב ' חינוכית כזו , עם הורים‬
‫להם קשיים רבים. עם זאת ההורים שיתפו פעולה והגיעו לסדנאות להדרכה שנערכו בימי שישי בבוקר על‬
‫אף המרחק הגיאוגרפי והקושי להיעדר מהבית ביום שישי כשיש להכין לקראת השבת . כשמדובר‬
‫בהחלטות לגבי חינוך גבוה אני מסכימה כי בגיל בוגר יותר המעוניינים ללמוד חשוב שיבחרו בעצמם את‬
‫סוג המוסד ואת התחייבויותיהם הכספיות לעתיד.‬
‫2‬