Download to read offline
![ועדות מרכזיות שעסקו_במערכת_החינוך_בישראל[1]](https://cdn.slidesharecdn.com/ss_thumbnails/1-110924124027-phpapp01-thumbnail.jpg?width=640&height=640&fit=bounds)
Rothschild ed com_draft_jan2012
- 1. בחינות הבגרות –בחינה מחדש ינואר 2012 תקציר ועדת החינוך של מאהל רוטישלד, באמצעות דיונים עם הציבור הרחב, זיהתה את בחינות הבגרות כחוליה החלשה והמשפיעה ביותר על אופייה של מערכת החינוך בישראל. לדעת חברי הוועדה, רק באמצעות שינוי מעמיק של שיטת ההערכה, ניתן יהיה לשפר באופן משמעותי את איכות החינוך בישראל. בהתבסס על תהליך ממושך של למידה בשיתוף אנשי חינוך, מורים, הורים, תלמידים והאקדמיה, להלן עמדתה של ועדת החינוך של מאהל רוטשילד: אנו מתנגדים למדיניות ההערכה הנוכחית של משרד החינוך, בה הקריטריונים היחידים למדידה של התהליך החינוכי מצטמצמים לשינון של ידע וסטנדרטיזציה. אנו קוראים לצמצום משמעותי של מספר בחינות הבגרות, לשינוי אופיין משינון לפיתוח חשיבה יוצרת ומיומנויות רלוונטיות למאה ה-02, ולהגברת האוטונומיה של בתי הספר בהערכה. הרציונל לקיום בחינות הבגרות א .הצבת נקודת סיום משמעותית המסמלת את סיום הלימודים ועמידה של התלמיד בכל הדרישות. ב. הנחלת קאנון משותף לכל חלקי החברה הישראלית: 0. תכנים (למשל, לימודי היסטוריה, תנ"ך ואזרחות). 2. מיומנויות בסיסיות (למשל הבעה בכתב, ידע בשפות זרות, יכולת מתמטית.) ג .מתן הזדמנות שווה לכולם - קריטריון חיצוני אובייקטיבי לכאורה, לצורכי מיון וקבלה למסלולי הלימוד השונים במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות העבודה. ד. כלי אחיד להשוואה בין בתי הספר ומעקב ובקרה אחר הישגיהם. אי נחת ציבורית – מה קורה בפועל? בחינות הבגרות גורמות לשעבוד של מערכת החינוך כולה להכנה לבחינות הבגרות. 0. 2. בחינות הבגרות מהוות תמריץ שלילי לכל פעילות חינוכית שאינה קשורה במתן במבחני הבגרות, כגון ערכים, תכנים או מיומנויות שאינם נכללים בחומר לבחינות הבגרות. 3. בחינות הבגרות גורמות לשיטוח ורידוד של התכנים בכך שהן מחייבות שינון על חשבון העמקה וחשיבה יצירתית. 4. בחינות הבגרות גורמות לפגיעה במעמד המורה, שהופך ממורה ומחנך למוסר תכנים טכני וחסר אוטונומיה. 5. בחינות הבגרות מקנות יתרון אינהרנטי לתלמידים שיכולים לממן שיעורים פרטיים, קניית ספרות עזר ולימוד נוסף במסגרות הכנה מיוחדות. יתרון זה פוגע בשכבות החלשות. 6. בחינות הבגרות, ועצם העובדה שבית הספר נמדד על פי אחוזי הזכאות לבגרות שבו, מביאות לגיבושם של מנגנונים פנימיים להנשרה של תלמידים שעשויים להוריד את אחוזי המעבר. 7. בחינות הבגרות מתייגות את התלמידים לפי מספרים ואינן מאפשרות הערכה תומכת למידה, שכוללת משוב, הפקת לקחים ותיקון טעויות לצורך שיפור יכולות התלמידים. מיפוי ניסיונות שנעשו בעבר לטובת שינוי בחינות הבגרות החל משנות ה-17 התרחשו כמה תהליכים במשרד החינוך, שכללו: ועדות, ד"וחות ונסיונות שונים, אשר קראו לשינוי משמעותי בבחינות הבגרות בכיוונים אותם אנו מציעים. כלל הניסיונות נקטעו באיבם מסיבות שונות, כלכליות, פוליטיות ועוד ולא הגיעו לכלל יישום. להלן סקירה של הד"וחות והוועדות העיקריים:
- 2. 0. בשנות ה-17פיתחה התכנית להוראת הביולוגיה בדרך החקר מודל המבוסס על התאמה בין בחינות הבגרות לבין תכניות הלימודים וחומרי הלמידה לבין, פיתוח מקצועי של עובדי חינוך וחשיבה על דרכי הערכה נוספות. מפרוייקט זה עלו תובנות חשובות אך רובן לא יושמו בשטח. 2. ועדת בן פרץ –בשנת 4990 הגישה ועדת בן פרץ לבדיקת המתכונת של בחינות הבגרות והגמר המלצות לשינויים יסודיים במערכת הבחינות. במרכזן: התאמה של דרכי ההערכה למגוון שיטות ההוראה, חיזוק האוטונומיה הבית-ספרית כדרך לאיזון ההערכה החיצונית, והתבססות על מכלול מגוון של דרכי ההערכה הבית ספרית. 3. חוזר מנכ"ל כ - 'המלצות ועדת בן-פרץ הובילו לגיבוש מדיניות חדשה במשרד החינוך, שנוסחה בחוזר מנכ"ל כ' (תשנ"ו, 6990). החוזר מציין את הבעייתיות הרבה במבנה בחינות הבגרות ובמבנה הלימודים הנגזר מהן, ומציע מתן ביטוי לאוטונומיה בית ספרית, גיוון בדרכי הערכת ההישגים בבית ספר על יסודי וכן, מעבר באופן חלקי להערכות בית-ספריות מבוקרות בכמה מקצועות, כחלופה לבחינות בגרות חיצוניות. במקביל לשינוי המדיניות, בוצע מחקר הערכה רחב-היקף, שנועד לבחון את תהליך הטמעת השינויים בשטח, כפי שיתואר בסעיף הבא. 4. פרויקט" בגרות 2220 / ניסוי 00 היישובים - )4991( ". המטרה בפרוייקט זה, שהתבסס על חוזר מנכ"ל כ', הייתה לחזק את שיטות הלמידה וההוראה, לגוון אותן ולהתאים את דרכי הערכת ההישגים הן למטרות ההוראה והן לתכניה ולצרכיה. מחקר הערכה שליווה את הפרויקט הראה ששיטות ההוראה והלמידה גוונו בפועל, תוך שימוש במבחר כלי הערכה. המחקר הצביע על הישגים בתחומים של תפקודי חשיבה גבוהים בצד הישגים בתחומי ידע והבנה, בשיפור האווירה הלימודית והגברת המוטיבציה בקרב התלמידים, כמו גם שיפור התקפות של הערכת ההישגים. למרות זאת, פרויקט "בגרות 1112" הופסק בשל היקף המשאבים וההשקעה שדרש, בשל שינויים בצמרת משרד החינוך, ובשל היבטים תקציביים והתנגדות האוניברסיטאות. 5. דו"ח קבוצת ון ליר לחינוך – )7002( בדו"ח זה קבעה הקבוצה, כי מודל בחינות הבגרות בישראל דורש בעיקר לשנן, למיין ולזהות תכנים ואינו מעודד תהליכי חשיבה גבוהים. בעקבות כך אימץ בשנת 7112 משרד החינוך את מדיניות "האופק הפדגוגי" ובספטמבר 2112 יצא חוזר מנכ"ל המתאר את השינויים שעתידים להתחולל בדרכי ההערכה הקשורות לתעודת הבגרות (חוזר סט/ 0(א), אלול התשס"ח- ספטמבר 2112): א. העלאת שיעור הפריטים הדורשים ביצועי הבנה וכישורי חשיבה בבחינות בכתב; ב. המרת חלקים מיחידות הבגרות או יחידות בגרות שלימות בהערכה בית ספרית מתמשכת, שתתבטא בתיק עבודות או לחילופין בעבודות חקר. ההמלצות לא יושמו, בין היתר, משום שתהליך ההטמעה של המדיניות החדשה ניצב בפני אתגרים, כגון: חוסר הסכמה לגבי "תכני ליבה" של המבחנים, חוסר יציבות פוליטית, אילוצים תקציביים, אינטרסים סותרים של קבוצות עניין שונות, והתנגדות האוניברסיטאות לתהליך. כיוונים ופתרונות - מבט לעתיד - השלכות, יתרונות, חסרונות בפרק זה אנו רוצים להציג כיווני פעולה לשינוי המצב. פתרונות אלו גובשו בתהליך למידה מעמיק ומקיף של ועדת החינוך של רוטשילד, שכלל מורים ואנשי חינוך, הורים, תלמידים, מומחים אקדמיים ואנשי מקצוע מגופים שונים. חשוב לציין, ששינוי מהסוג הנדון כאן, אינו נפרד מדיון בשינוי שיטות ההוראה ובמידת האוטונומיה הניתנת לבתי הספר בתחום ההערכה. המיקוד בבחינות הבגרות עוזר להגיע לדיון זה ממקום מושכל. כמו כן, הדברים שיובאו אינם בבחינת חידוש ביחס לחומרים שכבר גובשו בעבר על ידי משרד החינוך עצמו וועדות מטעמו, ולמרבה הצער, מעולם לא יושמו. א .אנו מוחים נגד המדיניות הנוכחית של משרד החינוך, בה הקריטריונים היחידים למדידה של התהליך החינוכי מצטמצמים לכדי מדידת אחוז זכאות לבגרות וציונים במבחנים סטנדרטים. אנו חושבים שמיקוד יתר בקריטריונים אלו גורם נזק בל ישוער לאיכות החינוך בישראל ולדמות הבוגר הרצוי. ב . אנו קוראים לשינוי שיטת הבגרויות ברוח המלצות הועדות המקצועיות שדנו בנושא זה בעבר, כך שא.יצומצם הדגש על מבחנים אחידים לטובת מודלים אחרים של הוראה והערכה המפתחים חשיבה ומיומנויות אורייניות
- 3. ומחזקים דרכי ביטוישונות. ב. יצומצם באופן משמעותי מספר בחינות הבגרות כך שנפנה את המקום הראשון בעולם במספר בחינות בגרות למדינה אחרת להלן הדילמות המרכזיות וכיווני הפתרון כפי שחברי הוועדה דנו בהם: 0. כמה בחינות בגרות? – כיום תלמיד נבחן על כ-50 בחינות בגרות. אנו קוראים לצמצום משמעותי של מספר בחינות הבגרות הסטנדרטיות (ולדעות מסויימות אף לביטולן). צמצום זה יקטין את השפעתם המזיקה ויפנה משאבים ללימוד והערכה המתאימים למאה ה-02. 2. מה יהיו המקצועות עליהם ייבחנו התלמידים? - אנו קוראים להקמת וועדה עם נציגי כלל הזרמים לצורך דיון בשאלה זו. שני דגשים חשובים לצורך הדיון: א. מתן תשובה על השאלה מהי דמות הבוגר הרצוי ב. איזון מושכל בין צמצום לבין פגיעה במקצועות שלא יוגדרו כמקצועות ל"בגרות." 3. מי מעריך? – כיום רוב רובן הבחינות מוערכות באופן חיצוני על ידי משרד החינוך, אנו חושבים שחלק משמעותי מהבחינות ומההערכה צריך לעבור להערכה בית ספרית, תוך קביעת קריטריונים אחידים ומנגנוני הערכה מורכבים בבתי הספר. אנו מאמינים כי הערכה משמעותית ורב מימדית יכולה להתרחש על סמך קשר אישי והיכרות מעמיקה בין מורה לתלמידים, תחזק את סמכות המורה ומעמדו, תחזק מגוון של דרכי הערכה ולימוד ועוד. שיטה זו גם תנחיל אמון של המערכת בבתי הספר שיחלחל למנהלים ולמורים וחשיבותו לא תסולא בפז. 4. איך נבחנים? - כאמור, כיום רוב הבחינות הן בחינות מדידה סטנדרטיות. אנו קוראים לשינוי מהותי באופני הערכה, כך שיתמקדו בהערכת חשיבה מסדר גבוה, מגוון אינטליגנציות, דרכי הבעה שונות, תהליכים, מעורבות חברתית ועוד וזאת תוך התאמה למיומנויות הנדרשות במאה ה-02. שינוי משמעותי באופני הערכה יוביל לשינוי הנדרש באופני הלמידה ולעדכונם.