לנהל את הרגשות באינטליגנציה רגשית רציונאלית סוזי איציק מנחת קבוצותבית משפט מחוזי חיפה
ניהול רגשי - האם אנחנו מנוהלים או מנהלים את הרגשות שלנו
כידוע הרגשות הם המנוע לשינויים, עשייה, צמיחה והתפתחות. הרגשות מפעילים את הדרייב של העשייה, הם לוח הפיקוד המתריע מפני פגיעה בנו: בכבודנו, ביוקרתנו, בערכים שלנו ועוד...
ניהול רגשי נכון מתעל את הכושר הרגשי לעשייה חיובית ושמירה על איזון נפשי!
לנהל את הרגשות באינטליגנציה רגשית רציונאלית סוזי איציק מנחת קבוצותבית משפט מחוזי חיפה
ניהול רגשי - האם אנחנו מנוהלים או מנהלים את הרגשות שלנו
כידוע הרגשות הם המנוע לשינויים, עשייה, צמיחה והתפתחות. הרגשות מפעילים את הדרייב של העשייה, הם לוח הפיקוד המתריע מפני פגיעה בנו: בכבודנו, ביוקרתנו, בערכים שלנו ועוד...
ניהול רגשי נכון מתעל את הכושר הרגשי לעשייה חיובית ושמירה על איזון נפשי!
1. 1
פרק 5: התפתחות קוגנטיבית של התינוק
פרק זה בוחן את התפתחות הבנת העולם אצל התינוק. הפרק עוסק בשינויים במיומנויות החשיבה
המשותפת לכל תינוק. מיומנויות אלה נקראות יכולות קוגניטיביות (לעומת
אינטליגנציה=משכל-בא לציין הבדלים בין-אישיים במיומנויות חשיבה).
התפתחות קוגניטיבית הינה סדירה. טבעה הסדיר מתאר תהליך שבו כשרים קודמים סוללים את
הדרך להופעתם של כשרים חדשים. בתקופת הינקות משתנה ההתנהגות מפעולות רפלקסיביות
יחידות לרצפים מאורגנים של התנהגויות מכוונות כלפי מטרה. תינוקות הינם מתכננים מד ַת
ִ ַע
כלומר מנסים לבצע פעולות בכוונה ובודקים את תוצאותיהן. ניסיונות אלה מפתחים את ההבנות
הבסיסיות החשובות. התקדמות חשובה ובסיסית הינה הבנת הסיבתיות, ההבנה שפעולה
מסוימת מביאה לתוצאה מסוימת. במידה ויהיה מרוצה מהתוצאה יחזור עליה שוב. התקדמות
קוגנטיבית שנייה היא הבנת אמצעים ומטרות. התינוק מבין שפעולה אחת תאפשר פעולה אחרת
(למשל הסרת מכשול בדרך לצעצוע). הישג שלישי חשוב ומשמעותי הוא הבנת קביעות
האובייקט. זוהי ההבנה כי האובייקט ממשיך להתקיים גם כשלא משגיחים עליו. האובייקט יכול
לשנות את מקומו גם אם זה לא נראה לעין. הבנה זו, מובילה את התינו ק להתקדמות קוגניטיבית
חשובה והיא היכולת לאחסן בזיכרון מידע ולשלוף אותו. הנחות מפתח בתיאוריה של פיאז'ה הן:
1. ילדים מעורבים מעורבות פעילה בבניית הבנת העולם שלהם.
2. היכולות הקוגניטיביות בכל שלב ושלב מוגבלות ע"י סוג המבנים הקוגניטיביים שכבר
התפתחו אצל הילד. הבנת העולם של הילדים מוגבלת למה שהם מסוגלים לדעת
באמצעות מיומנויות התפיסה והפעולות המוטוריות.
התפתחות קוגניטיבית אינה רכישה סבילה של עובדות אלא תהליך בו הילד בונה לו באופן פעיל
מערכת להבנת העולם. הבנת העולם בכל שלב מוגבלת ע"י המבנים הקוגניטיביים הקיימים
(ההופכים עם הזמן מופשטים ומתוחכמים יותר). העניין הקריטי בשנתיים הראשונות (התקופה
הסנסורית מוטורית) הוא משחק הגומלין בין הילד לסביבה. פיאז'ה טען, הידע של הילד בתקופה
זו מוגבל למה שהוא עושה או חש. לא כל החוקרים מסכימים עם עמדה זו אך יש הסכמה באופן
כללי על כך שה בנת התינוקות את העולם מבוססת על פעולה יותר מאשר על חשיבה . העיקרון של
פיאז' ה הוא שתינוקות אינם מחכים שדברים יקרו להם אלא פועלים על העולם ולומדים מכך
בדרך להבנה טובה יותר שלו.
"צריך לפעול על החומר", למידה ע"י התנסות.ואפשר ליישם את הרעיון בכל תחום דעת: חשבון,
ג"ג. ללמוד לא רק באופן פרונטלי.
הבשלה – ילד לא יוכל ללמוד מיומנויות שהן מעבר לגיל שלו. ילד בגיל 6 לא יוכל ללמוד חומר
שהוא מתבסס על חשיבה מופשטת. התפתחות מתרחשת בשלבים והיא תואמת גיל.
התנסות פעילה – הילד פועל על החומר.
האינטראקציה הינה מנוף להתפתחות. באינטראקציה עם הסביבה ובהתאם לכך המבנה
מתפתח.ילדים שגדלו שלא בסביבת בני אדם אלא בג'ונגל לא פתחו שפה למרות שהמבנה הגנטי
שלהם הוא כזה שמסוגל ללמוד לדבר.
אוניברסאליות השלבים – כל הילדים בכל העולם עוברים את אותם השלבים באותו רצף. אין
ילדים שקופצים שלב, אך יש ס ביבות עשירות יותר או עניות יותר ואז יתכן כי ילדים לא ימצו את
הפוטנציאל, הסביבה לא אפשרה את להביע/למצות את היכולת.
הבשלה והתנסות - הילד פעיל, סקרן ובעל כושר המצאה. ילד אינו סקרן אנו נכשלנו בהוראה
שלנו. אך יש לו בעיה. מטרת הידע להסתגל לסביבה ולחברה. ההנחה שאדם שיודע לקרוא ולכתוב
יש לו כושר הסתגלות. לכן, מבחני אינטליגנציה בודקות מיומנויות של הסתגלות לחיים. פיתוח
מיומנויות מוטוריות (כתיבה) תקנה לנו הסתגלות טובה יותר. גם במישור הפסיכולוגי-פסיכאטרי.
כל הפרעה פסיכיאטרית מבטאת קושי בהסתגלות.
ילדים בונים את עולמם , כופים סדר על החומר הגולמי. פיאג'ה מדבר על החלק הקוגנטיבי לא
רגשית ולא אישיות. הוא מדבר על הקוגניציה-שהיא קולקציה של סכמות, מבנה. דרך הסכמות
הללו אנו עושים ומבינים את העולם/הסביבה/החומר. באמצעות המבנים האלה אנו עובדים על
החומר. למשל: יש לנו סכמה על מגדר ודרך סכמה זו אנו מגבשים את עמדנו על המינים. ילד
מסוגל לחשוב במימד צבע/גודל. כל חפץ שתתן לו הוא ימיין עפ"י מימד אחד שיש לחומר. אם
תבקש ממני לבצע זאת עפ"י 2 מימדים לא יוכל. לכן, הוא כופה את הפעולה שלו על החומר
בהתאם למה שיש לו בראש. אם ניתן לא מספרים צבועים הוא ימיין עפ"י צבעים ולא עפ"י
מספרים. תינוק שבתחילת דרכו כל הולך על 4 הוא כלב/חתול. רק בשלב מאוחר יותר ידע להבחין
בין כלב וחתול.
להנחות יסוד אלו יש השלכות על החינוך.,ילד מגלה את הידע ולא באופן דידקטי.
2. 2
ארגון והסתגלות ומבנים קוגניטיביים
•ארגון והסתגלות: הם מנחים את ההתפתחות האנושית ואילו הבשלה והתנסות יוצרים מבנים
קוגניטיביים. מבנים קוגניטיביים (הסכמות שמתארגנות כל פעם מחדש): לבני השנתיים יש
מושגים לכלב, חתול, ילד, ילדה. לאחר גיל שנתיים קיים סדר שונה הם מתארגנים בסדרי
חשיבה והיררכיות חתול וכלב משתייכים לחיות ילד וילדה לבני אדם. הארגון מחדש בכל פעם
יבוא באשכולות.
תפעול, הטמעה והתאמה. תפעול: ) (operationהפעלה של רעיונות זוהי ההבנה שפעולה
3=3÷ 9 , 9=3×3 יכולה להתבצע בהפוך
•הטמעה והתאמה Assimilation Accommodation
הטמעה: שילב התנסות חדשה במבנים קיימים. התאמה: כאשר המבנים הקיימים אינם
מסוגלים להתמודד עם תופעה חדשה קיימת התאמה של המבנים לגירוי החדש.
כאשר מופר האיזון של האורגניזם קימת שאיפה להתאזנות ואז מופעלים הטמעה והתאמה
להשיג איזון זה.
הסבר רחב יותר:
מנגנוני הסתגלות והתאזנות: מנגנוני ההסתגלות וההתאזנות אחראים לפי פיאז'ה לשינויי
ההתפתחות החלים בכל גיל. מהות מנגנון ההסתגלות שיפור כישורים ויכולות שכבר קיימים
בילד על מנת לתפקד טוב יותר במצב קיים (ילד שלומד לשתות מכוס ומשפר את יכולת המציצה
הקיימת אצלו על מנת לשתות כראוי). מנגנון ההסתגלות מורכב משני תתי מנגנונים – הטמעה
והתאמה. הטמעה היא יישום סכמות קיימות על מצבים שונים המתאימים להן (שימוש בפעולת
המציצה לגדלים שונים של פטמות בקבוקים). התאמה היא תהליך בלתי פוסק של שינוי
אסטרטגיה או מיומנות קיימת כדי להתאים לנסיבות משתנות (למשל הדוגמה עם הכוס). במהלך
השנתיים הראשונות של החיים ההתאמה וההטמעה נעשות יחד והופכות כשרים מולדים למגוון
מיומנויות סנסוריות ומוטוריות שהתינוק יכול ליישם במצבים שונים. מיומנויות אלו משקפות
לפי פיאז' ה מבנים קוגניטיביים בסיסיים המתאמים מידע סנסורי ומוטורי הניתן ליישום במצבים
שונים אותם כינה סכמות (למשל:סכמת מציצה, סכמת לפיתה, סכמת הסתכלות). במהלך
ההתפתחות הסכמות מתפתחות לייצוגים שכליים (רעיונות ומחשבות) ולאו דווקא למידע סנסורי
ומוטורי. לסכמות המפותחות והמופשטות יותר קורא פיאז'ה אופרציות.
רפלקסים (טווח מוגבל) סכמות סנסוריות מוטוריות (מתפתחות באמצעות התאמה והטמעה)
שילוב של סכמות יחד (שלב 4) ייצוגים שכליים (אופרציות).
כל שלב מהווה את הבסיס לבא אחריו.
המנגנון שאחראי להתקדמות הילד בשלבים של ההתפתחות הקוגניטיבית הוא מנגנון ההתאזנות
- זהו תהליך ויסות עצמי המוביל את הילד להסתגלויות יעילות יותר ויותר. כשילדים נתקלים
בסיטואציה בה הכישורים שלהם לא מספיקים לתפקוד הולם (שתייה בפעם הראשונה מכוס) הם
נתקלים בחוסר איזון (האיזון נשמר כל זמן שהילד מתפקד בצורה הסתגלותית) – חוסר האיזון
מוביל את הילד לחפש איזון, כלומר התאמת ההתנהגות לדרישות החדשות, באמצעות המנגנונים
שתוארו קודם.
3. 3
מהלך ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק
התיאוריה הראשונית שהציע פיאז'ה להתפתחות קוגניטיבית של הילד בוססה על מחקר שלושת
ילדיו והציעה שישה שלבים (לאחר מכן הוא שינה חלק מהרעיונות). הוא כינה את תקופת הינקות
התקופה הסנסורית-מוטורית האורכת בשנתיים הראשונות לחיי הילד והיא ננקראת כך משום
מודעותו של הילד על העולם מוגבלת למה שהוא יודע באמצעות מודעות סנסורית (חושית)
ופעולות מוטוריות. יש לציין כי כל שלב מאופיין על פי התפתחות השיא שלו וכי טווחי הגילאים
המיוחסים לכל שלב הם מקורבים בלבד.
מאפיינים כלליים התגובה והסברה שלב גיל
1-0 חודשים שלב 1 רפלקסים:מציצה,לפיתה,תנועות שכלולים קטנים של דפוסי התנהגות
מולדים רחבות של הידיים
4-1 חודשים שלב 2 תגובות מעגליות ראשוניות:רצף התפתחות של פעולות פשוטות,
בו התנהגות מסוימת (הקשורה חוזרות ונשנות, המתמקדות בגופו
בגופו) מחוללת במקרה אירוע של התינוק למשל:מציצת אגודת.
מעניין ולכן ההתנהגות תחזור
8-4 חודשים שלב 3 תגובות מעגליות שניוניות: רצף התפתחות של פעולות חוזרות
בו התנהגות מסוימת (הקשורה ונשנות הקשורות באובייקטים
באובייקט) מחוללת במקרה חיצוניים. למשל:הנעת ידיים ע"מ
אירוע מעניין ולכן ההתנהגות להשמעת רעש מצעצוע.
תחזור
של תיאום בין פעולות נפרדות לרצפים (קורדינאציה) שלב 4 תיאום 21-8
סכמות,רצף התנהגויות לא לשם של התנהגויות מכוונות כלפי מטרה. חודשים
הפעולה עצמה אלא כדי להגיע הסרת מכשול כדי להגיע לצעצוע.
למשהו אחר.
שלב 5 תגובות מעגליות שלישוניות. גיוון של פעולות חוזרות ונשנות 81-21
רצף הקשור בתינוק או באמצעות ניסוי וטעייה. גילוי חודשים
באובייקט, ובו מתרחש אירוע היחסים סיבה ומסובב. התינוק זרק
מעניין המביא את התינוק צעצוע מהשולחן לרצפה. מה קרה?
ינסה אח"כ לזרוק משהו אחר. "לערוך ניסויים" שונים.
הבנת העולם והאסטרטגיות לפעולה
הולכות ומתרחבות
שלב 6 מעבר מחשיבה סנסורית- הופעת סכמות מנטאליות כפי 42-81
מוטורית לחשיבה סמלית שנראה בחיקוי המושהה – היכולת חודשים
ייצוגית, זוהי היכולת להניח של הילד לשמר בזיכרון ייצוג של
לדבר אחד לייצג דבר אחר. לבצע התנהגות שצפה בה ולחקות אותה
פעולה "בראש" מבלי לבצע לאחר שחלף זמן. למשל:אם ראה
אותה בפועל. אך עדיין מוגבל רק ילד שמתפרץ בבכי חזק ותוקפנות
הוא עשוי לבצע זאת גם לאחר יום. להתנהגויות שהוא יכול.
סיכום השלבים על פי שפיק בכיתה עם המצגת:
• התינוק מפתח את המושג שהוא נפרד מאובייקטים בסביבה.ילד בן כמה חודשים באמצעות
המישוש מוודא האם האדם מולו הינו חלק ממנו או לא.
•בודק השפעתו על אותם אובייקטים. כאשר הוא מנסה לראות מה קורה לחפצים. הוא מזיז
כוס ורואה כי הנוזל בתוכו נשפך. תגובת מבוגר שאינו מבין מדוע עשה זאת, כועס. הוא בסה"כ
בודק מה ההשפעה של הפעולות שלו על הסביבה. ילדים שחוסכים מהם התנסויות יתכנו להם
בעיות כמו הרטבת לילה בגיל מאוחר יותר.
•תגובות מחזוריות משניות- חזרה על אותה פעולה שגורמת להשפעה. בגיל שנה וחצי יש לילד
דימוי לחפץ. הוא אינו צריך לומר כסא על מנת לומר כסא. יש לו בראש את הדימוי של
האובייקט. זה קשור במונח "קביעות אובייקט" כלומר האובייקט ממשיך להתקיים גם כאשר
אינו רואה אותו.
•תגובות מחזוריות שלישוניות – משנים את פעולותיהם במקום חזרתיות.
•גיל שנה וחצי תינוק מתחיל לדמה Imagineאירועים , מפתח דימוי לפתרון.
•קביעות אובייקט- בגיל 9 חודשים מבין שאובייקט נשאר קיים גם כשאינו במגע עם החושים
שלו. בגיל 11 חודשים מגלה את האובייקט במקום אחרון שהוסתר בו.
4. 4
ארבעה עקרונות מיושמים בשלב זה:
•אינטראקציה הבשלה התנסות.
•קיימת רציפות בצמיחה
•תלות בין השלבים
•התכוונות Intentionalityתוכנית שתינוק מוציא לפועל.
התפתחות מושג האובייקט:
להבנת מושג האובייקטים יש מקום מרכזי בהבנת העולם וכן בהתפתחות בתקופת הינקות.
פיאז' ה סבר שלילדים אין כלל מושג של אובייקטים וכי מושג זה נבנה באופן פעיל עם הזמן. לא
כל החוקרים מסכימים עם גישה זו וגם אלה שכן, כפי שנראה בהמשך, הכניסו בה שינויים.
קביעות האובייקט – ההבנה שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם כשהם נעלמים מן העין.
קביעות אובייקט לפי השקפתו של פיאז'ה
שלבים +21: התינוק יכול להביט לעבר אובייקט ולהושיט יד אליו אם הוא קרוב מספיק. אך אם
האובייקט שהתינוק עוקב אחריו מוסתר או מוסתר חלקית אז התינוק מפנה מבטו לכיוון אחר,
כאילו האובייקט חדל מלהתקיים.
שלב 3: בשלב זה התינוק יושיט יד לעבר אובייקט שמכוסה חלקית (בניגוד לשלב הקודם). אך אם
מכסים לחלוטין את האובייקט או מונעים מהילד להושיט אליו יד הוא יחדל לנסות. נראה
שהתינוקות זקוקים לרמזים כדי להזכיר להם את קיומו של אובייקט.
שלב 4: התינוק יחפש אחר אובייקט מוסתר – כלומר הוא מסוגל לצרף סכמות סנסוריות-
מוטוריות לפעולה מוכוונת מטרה ומבין שאפשר לחפש אובייקט. אך מחקרים מראים כי הבנת
קביעות האובייקט בשלב זה עדיין פגומה - אם מחביאים מילד חפץ תחת מפית ומניחים לו לחפש
ולמצוא אותו כמה פעמים (הוא נהנה מזה במשך זמן רב) ולאחר מכן מחביאים אותו מול עיניו
תחת מפית אחרת הוא יחפש שוב תחת המפית הראשונה וכשלא ימצא יחפש באקראי במקומות
אחרים. חוקרים רבים סבורים שעצם החיפוש מעיד על הבנת קביעות האובייקט (עליו להימצא
במקום כלשהו), אך יש הבנה לא שלמה של האילוצים הקובעים היכן הוא יכול להימצא. פיאז'ה
סבור שהחיפוש תחת אותה מפית מעיד שהתינוקות מקשרים בין הופעת האובייקט מחדש לפעולה
שלהם ולא מבינים את קביעות האובייקט באופן שאינו תלוי בפעולותיהם.
שלב 5: בשלב זה תינוק יחפש אובייקט במקום האחרון בו נעלם מעיניו, הוא לא יכול להסיק
מסקנות על מה קורה לאובייקט מחוץ לטווח ראייתו ( אם נשים חפץ בכף יד, נסגור אותה, נכניס
אותה מתחת למפית ונוציא אותה ריקה, הילד יחפש בכף היד וכשלא ימצא את האובייקט יכעס
ויפסיק לחפש).
שלב 6: בשלב זה יש קביעות אובייקט. אם נערוך את הניסוי בשלב 5 הילד יחפש מתחת למפית
לאחר שלא מצא את החפץ בכף היד. היכולת לדמיין מה קרה לחפץ כשהיד נכנסה מתחת למפית
הוא דוגמה לחשיבה ייצוגית מוקדמת.
המחקר העכשווי על הבנת אובייקטים אצל תינוקות
מחקרים חדשים גילו שתינוקות רבים מגיעים לציוני הדרך שתיאר פיאז'ה בשלבים מוקדמים
מעט מאלה שנקב בהם. חוקרים אחרים הטילו ספק בתיאוריה של פיאז'ה על היעדר קביעות
אובייקט בשלבים 5-1 וטענו כי ישנה קביעות אובייקט אך אין מיומנויות לקבוע היכן או נמצא או
לחפש אחריו באופן יעיל.
גישה זו נבדקה בניסויים שלא דורשים מהתינוק לחפש ולמצוא אובייקט – ניסויים בתפיסת
אובייקטים המוסתרים בחלקם: Kellman & Spelkeהראו כי תינוקות מסוגלים להסיק על
קיומו של אובייקט שלם מצפייה באובייקט מוסתר בחלקו בגילאים מוקדמים מאלה שתיאר
פיאז'ה. הם הראו לתינוקות בגילאי 5.3 עד 5.4 חודשים מוט שנע מאחורי קופסא, לאחר מכן
הראו להם שני גירויים – מוט שלם נע ומוט שחסר חלק באמצעו נע – הם הסתכלו זמן קצר יותר
על המוט השלם, כלומר זהו גירוי לא חדש בעיניהם (הם הסיקו שזה מה שהיה מאחורי הקופסה
ולא שני חלקים נפרדים).
מבחנים נוספים לקביעות אובייקט: ראיות לקיום קביעות אובייקט כבר בגיל 5 חודשים הושגו
במבחנים שונים מאלה של פיאז'ה:
▪ Harrisהראה לתינוקות אובייקט מימינם או משמאלם ואפשרה להם להושיט יד לעברו רק
כשהאור בחדר כבה – למרות שלא ראו את האובייקט הושיטו התינוקות יד לכיוון הנכון ברוב
המקרים.
מסקנה כללית מהמחקר העכשווי עולה כי פיאז' ה תיאר נכון את הרצף בו נרכשת ההבנה אך לא
את קצב הרכישה. השיטות החדשות מציבות סף נמוך יותר לקביעות אובייקט, דורשות פחות
השתתפות פעילה מהתינוק ופחות יכולות זיכרון).
5. 5
הסברת התנהגות החיפוש של תינוקות
מחקרים חדשים הראו שהטענה של פיאז'ה לפי החיפוש בשלב 4 הוא חזרה על התנהגות מוצלחת
(האובייקט הופיע כשהתינוק חיפש במקום 1 ולכן הוא יחפש שם שוב ושוב ללא קשר להיכן
הוחבא) אינה נכונה. ישנן עדויו ת שתינוקות בשלב זה יחפשו במקום קודם לאחר שינוי מחבוא רק
ב-%05 מהמקרים ומעבר לכך – הם פונים למקום הנכון ב-%001 מהמקרים אם מניחים להם
לחפש מייד לאחר ההחבאה. עיכוב בין ההחבאה לחיפוש יגרור אחוז גבוה יותר של טעויות ככל
שיתארך ויצטרך להתארך יותר כדי לגרום לטעויות ככל שהילד גדל. עניין העיכוב לא יכול להיות
מוסבר על ידי התיאוריה של פיאז'ה. ניתן להסביר התנהגות זו דווקא במונחים של "מבוגרים" –
התינוק מחפש במקום האחרון בו ראה את החפץ כי בפעמים רבות זוהי אסטרטגיה יעילה
(מפתחות שהולכים לאיבוד וכו'). אך מדוע שוכחים התינוקות שראו את האובייקט מוחבא
במקום חדש? זה קשור למגבלות הזיכרון של תינוקות בהן נדון בהמשך.
הבנת תכונות אחרות של אובייקטים אצל תינוקות
מחקרים מראים כי לתינוקות בגיל 5.7 עד 5.9 חודשים יש תפיסה בסיסית של מושגי תמיכה
ושיווי משקל ביחס לאובייקטים אך הם מסוגלים ליישמם רק במצבים פשוטים. בנוסף, התגלה כי
הבנת יחסים בין אובייקטים (כמו למשל קשר סיבתי של תזוזה – אובייקט פוגע באחר וגורם
לתנועה שלו) קיימת אצל בני 01 חודשים אך לא אצל בני חצי שנה. כלומר הבנה כזו מתפתחת
במחצית השנייה של השנה הראשונה לחיי התינוק יחד עם היבטים אחרים של מושג האובייקט.
ההשגות על התיאוריה של פיאז'ה
מבקריו של פיאז'ה מסכימים עם השקפותיו שהתינוק הינו לומד פעיל. חילוקי הדעות מתמקדים
במושג שלו על שלבי ההתפתחות הרחבים והבלתי משתנים, באיפיון המגבלות הקוגנטיביות,
בהנחותיו על יכולותיו המולדות של התינוק וחוסר תשומת לב להקשר החברתי והידע המועבר
באמצעות החברה.
לסיכום:
היכולות הקיימות של התינוק סוללות את הדרך להישגים בעתיד. המיומנויות הרפלקסיביות
משמשות אבני דרך ליכולות מתקדמות יותר.
כל התינוקות משתתפים פעילים בהתפתחות שלהם. בעצם ההתנסויות הם מזמנים צמיחה
קוגניטיבית.
ההתפתחות הקוגניטיבית מאופיינת בהתקדמויות ובמגבלות – כאחד. הם רוכשים יכולות רבות
במהלך השנתיים הראשונות אך עדיין דברים רבים אינם בטווח הבנתם.
המשך שלבי ההתפתחות:
שלב 2-קדם תפעולי שנתיים עד 7 שנים (נקרא גם קדם-תפעולי) הדברים שהוא אינו מסוגל לעשות
בתחילת השלב הנ"ל עד סוף השלב הוא יהיה מסוגל לעשות.
עד גיל שנתיים הילד הולך, מסוגל להבין את קביעות האובייקט-יש לו דימויים של החפצים,
ואומר משפטים עם 2 מילים. הילד פועל על הסביבה ולומד את האפקט של הפעולה שלו על
הסביבה.
•היכולת להשתמש בסמלים- שפה היא ייצוג סמלי. רוכש את השפה.
•אגוצנטריות. הוא אינו יכול לשים עצמו במקום האחר. רואה דברים מנקודת מבטו בלבד.
•עדיין אין הבנה לחוקי האופרציות אינו מבין את חוק הרוורסיביליות
•אין הבנה לחוקי השימור– תכונות של חפץ נשארות כמו שהן על אף שהצורה החיצונית עשויה
להשתנות. (שימור המספר, הכמות, המסה, המשקל) (ניסוי כוסות המים לבדיקת שימור
הכמות הנוזלית). כדי להצליח בניסוי יש צורך באופרציות, בהבנה שניתן להחזיר מצב
לקדמותו- בגיל זה ישנה מגבלה של חשיבה בלתי הפיכה – התמקדות בנתון ולא בשינויים. שיש
פיצוי בתכונות (גובה על רוחב). מרכוז - התמקדות רק בהיבט אחד (לדוגמא רק בגובה).
התמקדות זו, רק בהיבט אחד היא סוג של אגוצנטריות (כ ל הרובד הרגשי) – הם עדיין לא
יכולים להבין שקיימים גם אחרים, שישנן נקודות מבט אחרות משלהם. רכישה של אופרציות
תתאפשר אם הילד יתנסה שוב ושוב בסיטואציות דוגמת הניסוי. רק אז הפעולה החיצונית
תופנם.
שלב 3-התפעולים הקונקרטיים (12-7) Concrete Operationsיש לו כבר את יכולת
השימור יש לו יכולת של חשיבה רוורסוויבלית יכול להפוך את הדבר למצב קודם – והוא לא
ישתנה (המספר לא ישתנה גם אם הצורה השתנתה). יכול להבין את הכפל וחילוק (אי אפשר
קודם). יכול להבין שהאם יכולה להיות גם אם, מורה, אחות ובת.
היכולות האלה כולן קיימות כל עוד הוא עוסק בחומר קונקרטי. למשל: אפשר לבקש ממנו למיין
קוביות אדומות גדולות מול קוביות כחולות. בסוף השלב הזה-מגיל 21 יש לו חשיבה בסטרקטית.
לכן, לפני חטיבת ביניים קשה ללמד ילדים מקצועות כמו: פסיכולוגיה, סוציולוגיה.
•היכולת לחשוב באופרציות מחשבתיות גמישות והפיכות.
6. 6
•לאובייקט יש יותר ממימד אחד ושמימדים אלו ניתנים להפרדה.
•מעבר ממידע חושי לשימוש בעקרונות לוגיים.
•הבנה של עקרונות השימור
•מבינים את מובן היחסיות. גדול מ- , בהיר יותר.
•יכולת אנליזה וסינתזה.
•עצמים יכולים להשתייך ליותר מקטגוריה אחת.
•חשיבה עדיין מוגבלת לעצמים קונקרטיים כאן ועכשיו.
•בגיל 8 מתחיל לצייר מפה.
המגבלה העיקרית בשלב זה היא חוסר יכולתו של הילד לחשוב באופן מופשט.
שלב 4-התפעולים הפורמליים 12 Formal operationsשנים ומעלה.
•משתמש במרחב יותר גדול של תפעולים קוגניטיביים.
•מחשבה גמישה ודינמית.נותן דעתו לבעיות היפותטיות (ילדים מעל כיתה ו' יכולים כבר
להתמודד)
•חיפוש שיטתי אחר פתרונות
•חשיבה אבסטרקטית.
לילד יכולת לחשיבה מדעית-לקיחה בחשבון של הגורמים, העלאת השערות ובחינה שיטתית.
הבחינה השיטתית מתאפשרת הודות ליכולת לנסח השערות באופן מופשט ולחשוב בצורה
היפותטית. היכולת להבין עקרונות כלליים מתפתחת אף היא בשלב זה. (התפתחות המוסר).
פיאג'ה חושב שרק %05 מהאנשים יש להם חשיבה אבסטרקטית.
הערכת תיאורית פיאז'ה:
1.התיאוריה הכי רחבה של התפתחות קוגנטיבית עד היום הזה.
2.פתחה פתח להרבה מחקר בתחום.
3.מחקרים מאשרים את הרצף ההתפתחותי שפיאז'ה הצביע עליו.
4.אין הסכמה לגבי הערכתו ליכולות הילדים , מחקרים מצביעים שהוא הנמיך את יכולתם. ילדים
בגיל 5-4 שנים הראו יכולות שימור כשנטרלו את יכולתם בשפה.
5. ק ימת טענה שהמעבר משלב לשלב אינו דרמטי ופתאומי אלא יותר הדרגתי ואיטי. כאשר אקח
ילדים בגילאים שונים אוכל לבדוק האם המעברים הם דרמטיים.
קיימת טענה שאולי היכולת הקוגנטיבית של הילדים מקדימה את יכולתם המוטורית על כן השלב
הסנסומוטורי אינו בהכרח משקף את היכולות.
