כרגיל תודה רבה לסיגלית על סיכום הפרק בפסיכולוגיה פרק 12 אצל סרוף

1. ‫פרק 12: ההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות‬
‫בתקופת הילדות קצב הצמיחה מואט וההתפתחות הקוגנטיבית והחברתית שוב אינן נראות כה‬
‫דרמטיות.‬
‫פרויד – שלב החיביון. בילדות, הדחפים המינייים רדומים יחסית. לפי דעתו, מחכים לתקופת‬
‫הבגרות ו/או בגלל שלא מתרחשים אירועים בעלי חשיבות בתקופה זו בתחופ החברתי רגשי.‬
‫תפיסת העצמי הפסיכולוגי – בניגוד לילד בגן התופס עצמו במושגים של תכונות פיזיות ("אני‬
‫שונה כי יש לי שיער ארוך"), ילד בתקופת הילדות תופס עצמו כמורכב ממאפיינים פסיכולוגיים‬
‫כגון: יכולות שכליות והרגשות שכיחות. ישנה ראיה כוללת של העצמי הנקראת "המטא תיאוריה‬
‫של עצמי" ההבנה שמבינים ילדים את טבעו של העצמי והמושגים שלהם עליו ("אני טובת לב,‬
‫אני עוזרת"). תיאוריה זו, דורשת מהילדים להכיר את התכונות שלהם ושל האחרים. מתוך כלל‬
‫התנהגויות במצבים חברתיים רבים יכול להסיק ילד על תכונותיו. למשל: עזרה לאח קטן/חתול‬
‫וכד'. גם הגדולים, כמו הקטנים יכולים לכלול תכונות פיזיות בתיאוריהם העצמיים.‬
‫התקדמות נוספת היא התפתחות העצמי חברתי. המודעות לכך שזהותו לעיתים קרובות קשורה‬
‫בקשר הדוק לבני האדם שסביבו. כלומר, הגדרת העצמי היא בהתאם לקבוצת השווים ובמושגים‬
‫של החברה לה הם משתייכים ("אני ביישן", "אני חברותי"). לנטיה להגדיר את עצמי מבחינת‬
‫היחסים עם אחרים קשורה בקשר הדוק הנטייה להשתמש באחרים כבמקור מידע לשם הערכה‬
‫עצמית. נטייה זו קרויה השוואה חברתית.‬
‫השוואה חברתית תלויה ב:‬
‫ירידה במרכוז – כלומר הילד מסוגל להשתמש ביותר מפיסת מידע אחת בכל פעם. לכן, קיימת‬
‫יכולת ההשוואה.‬
‫הבנה נורמטיבית של היכולת – רואה מה שאחרים יכולים לעשות ומשם לומד מה הוא מסוגל‬
‫לעשות.‬
‫הקשר תרבותי – ההשוואה החברתית הינה תלויית תרבות. למשל, ילד קבוצים לומד להעריך‬
‫שת" פ כמדד להתקרבות לביצוע מטלה בעוד שילד עירוני משתמש בהשוואה החברתית כמדד‬
‫להצלחה.‬
‫גם ההתפתחות המינית מפותחת יותר. ילדים בגיל ביה"ס היסודי מחילים סטריאוטיפים מינים‬
‫על עצמם. נוטים להעדיף פעילויות בהתאם לתפקידי המין המסורתיים. (בנות גמישות יותר‬
‫בהתנהגות הטיפוסית למין). קיומם של אנשים חשובים בחיי הילד העוסקים בתפקידים לא‬
‫מסורתיים יכולים להשפיע על הגמישות הקשורה למין.‬

2. ‫התפתחויות אלה, קשורות קשר הדוק לשימוש באחר כמקור להשוואה לצורך הערכה עצמית.‬
‫לכן, קבוצת השווים הופכת להיות חשובה במיוחד. דבר זה נובע, מהזמן הרב בו הם מבלים עם‬
‫החברים ומהתנסויות הלמידה המיוחד (הוגנות, שיוויון, הדדיות) שמספקת קבוצת השווים.‬
‫קבוצת השווים מהווה אמצעי חברות מרכזי.‬
‫רשת חברויות זוהי קבוצת החברים היציבה יחסית שעימה מקיים ילד בגיל ביה"ס היסודי יחסי‬
‫גומלין: סימן ההיכר לילד.‬
‫נורמה של קבוצת השווים כלל לא רשמי הקובע את ההתנהגות החברתית של ילדים בתוך קבוצת‬
‫השווים.‬
‫מאפייני התנהגות נוספים:‬
‫בתקופה זו נוכל לראות כי הילדים נוטים לשמור על שמירת גבול בין המינים ("עבודת גבול" עפ"י‬
‫תורן). השקעת מרץ רב בהתנגדות למגע זה עם זה.‬
‫מסוגלות לראות מנקודת מבט של האחר.‬
‫לתקוף מילולית (במקום פיזית בגיל בצעיר) עקב היותם יכולים להביע עצמם ולהרגיש את רגשות‬
‫האחר.‬
‫עליה באמפטיה והעמקת הלבטים המוסריים.‬
‫כמו כן, נראה חברויות המושתתות על נאמנות, הדדיות ולא רק אינטרסנטיות. פיתוח "האנחנו" –‬
‫מודעות לגבולות קבוצת השווים.‬
‫יחד עם זאת, המשפחה ממשיכה להיות הקשר התפתחות חשוב. ילדים עומדים מול המטלות‬
‫החברתיות והרגשיות בהקשר של המשפחה. הם מושפעים מאחיהם ומהוריהם בסיטואציות‬
‫חברתיות שונות ועל פי דרכי ההתמודדות של קרוביהם הם לומדים כיצד לשאת ולתת, כיצד‬
‫ללמוד מיומנויות חדשות, כיצד להתמודד עם קונפליקט וכד'.‬
‫לכן, הגורמים החשובים להתפתחות של הילד:‬
‫כמות האהבה שילד מקבל.‬
‫מידת האוטונומיה שמאפשרים לו.‬
‫מידת ההיענות להבעת דעתו.‬
‫כמות העמותים עימו.‬
‫מידת ההסתמכות על ההורים.‬
‫הצגת גבולות סבירים.‬

3. ‫סכסוך בין הורים או פרידה יטביע חותם על אישיות הילד:‬
‫אצל בנים – תוקפנות מוגברת, היעדר שליטה בדחפים, יחסים בעייתיים עם קבוצת השווים.‬
‫אצל בנות – חרדה, עכבה והסתגרות.‬
‫ההתפתחות בגיל הילדות הינה לכידה מפני שההשפעות הפועלות עליה נוטות לחזק זו את זו‬
‫והיא המשכה של ההתפתחות בעבר. פעוט בעל כשירות חברתית והתקשרות בטוחה עם‬
‫המטפלים בגיל הגן, יטה להיות ביחסים כשירים עם קבוצת השווים וימשיך להיות מקובל‬
‫בחברה ולהסתגל היטב גם בשנות ביה"ס היסודי. למעשה, עם הגיל ניתן יותר ויותר לנבא את‬
‫מאפייניו של הילד בהווה על פי מאפייניו בעבר.‬
‫ילדים עם התקשרות בטוחה:‬
‫מהווים פחות מטרה ללעג, ו או דחויים מצד קבוצת השווים בילדות.‬
‫פתחו קשרים חברתיים בקבוצת השווים הרחבה יותר גם כאשר יש להם חברים קרובים.‬
‫יחד עם זאת, ילד עם התקשרות חרדה יכול בהחלט לפתח קשרים חברתיים טובים בקבוצת‬
‫השווים. הדבר תלוי בהשפעת ההורים שנשארת יציבה במשך הזמן.‬
‫מושגים נוספים:‬
‫מודלי פעולה פנימיים עפ"י בולבי , אלה הן הרגשות והציפיות ביחס לעצמי ולזולת שמקורן‬
‫בהתנסויות של ההתקשרויות המוקדמות. פעוטות בעלי התקשרות בטוחה רוכשים מיחסיהם עם‬
‫המטפלים השונים אמונות וציפיות באשר לעצמי המסייעות להם להתמודד עם מטלות חברתיות‬
‫ולתפקד בעתיד בקבוצת השווים.‬
‫תקופת החביון עפ"י פרויד תקופת הילדות היא תקופה שבה דחפיו המיניים של הילד רדומים‬
‫(חבויים) יחסית.‬
‫תחושת חריצות עפ"י אריקסון הסוגיה המרכזית החשובה ביותר בתקופת הילדות, היא תחושת‬
‫החריצות המניעה את הילד לשליטה במיומנויות של מבוגרים. הילד מאמין בכשירותו שלו‬
‫וביכולותו לשלוט בעולם, לצד נטייה ליזום פעילויות ולעבוד קשה להשגתם. תחושת החריצות‬
‫נובעת מהישגים אמתיים כמו: הצלחה בביה"ס, התמודדות יעילה עם בעיות וכד. ילד החווה‬
‫כשלונות חוזרים ונישנים יגרמו לו לתחושת אי-כשירות ונחיתות. בגיל זה ילד מארגן את‬
‫ההתנסויות שלו ומגבש (כשותף חברתי, כיוזם, כבן או בת) דימוי עצמי בעל מימדים רבים.‬