ד"ר זיו רייך דף עזר למבחנים מיסים

1. הבדלים בי ן פירות י להונ י
במידה ויש חברה בחו"ל שהוקמה בחו"ל והיא תמוסה בחו"ל, האם כדאי להתאמץ
לכיוו ן הונ י א ו פירותי?
1. שיעור המס – בעבר שיעורי המס הפירותיים היו גבוהים יותר באופן ניכר ממס
על רווח הון.
מס פירות י – שיעורי המס גבוהים לעומת המס שמוטל על רווחי הון, מס פירותי
כיום הינו כ – 34% (מס חברות).
מס הונ י – המס לוקח בחשבון רווח אינפלציוני ומטיל עליו מס השיעור מופחת
של 10% , הוא ממסה רק על הרווח הריאלי.
נניח והשקענו 100 (חשבנו להרוויח 10 בסוף התקופה), אך התברר בסוף
התקופה שהרווחנו 120 , ריאלית הרווחנו 10% באינפלציה ולכן עלינו לשלם 10%
. מס על רווח של 20
לפי סעיף 91 ג ' מס על סכום אינפלציוני החייב יהיה 10% מופחת מהמס הרגיל
של רווח הון, כמובן קיימת הקלה ניכרת לנכסים שהוחזקו במשך זמן רב עד ליום
המכירה.
2. הוצאות – הוצאות שקשורות להכנסה פירותית ניתנות לניכוי באופן מיידי כנגד
הכנסות, הוצאות של רווח הון ניתנות לניכוי רק לאחר המימוש (המכירה).

2. פרק ב' – סעיף 17 – ניכויים וקיזוזים – הסעיף מדבר על ניכויים מותרים
(ניכויי הוצאות), הוצאות הקשורות להכנסה, ניתן לראות שרק הוצאות שקשורות
להכנסה בשנת המס יותרו בניכוי.
3. פחת – לא ניתן לנכות פחת כהוצאה רגילה על מלאי עסקי (פירותי), על נכסי הון
ניתן לנכות פחת בהתאם לסעיף 21 – פחת של נכסים וניתן לראות שיותר
ניכוי בעד פחת כאשר הנכסים משמשים לייצור ההכנסה, בנכסים הוניים סכום
הפחת יחושב לפי אחוז קבוע מראש, המס מוגדר לגבי כל נכס ונכס ואי אפשר
לקבוע באופן עצמאי.
4. הבדל זה מתייחס לשיטה הפרסונאלית והטריטוריאלית – במס פירותי
יודעים האם השיטה היא טריטוריאלית או פרסונאלית לפי סעיף 2 – מקורות
ההכנסה, לעומת זאת ברווחי הון סעיף 89 – די ן תמורה ודי ן ריווח הו ן יש
לדעת את שיטת הטלת המס.
בסעיף 2 – מקורות ההכנסה – נקבעה שיטת המיסוי להכנסה פירותית,
בסעיף זה ישנה דרישה למסות הכנסה של אדם תושב ישראל במידה והופקה או
נצמחה בישראל או מחוץ לישראל, בנוסף ממסים מס פירותי לאדם תושב חוץ
במידה וההכנסה הופקה או נצמחה בארץ.

3. שיטת המיסוי להכנסה הונית נקבעה בסעיף 89 (ב) , גם בסעיף זה ישנה הפרדה
בין השיטה הטריטוריאלית לפרסונאלית, לפי סעיף 89 (ב)( 1 ) תושב ישראל
יהיה חייב במס בין אם הרווח הופק בישראל ובין אם הופק בחו"ל.
לפי סעיף 89 ב'( 2 ) תושב חוץ יחויב על רווח הון שנצמח או הופק בישראל.
בסעיף 89 ב'( 3 ) מוגדר מתי ישראל תחשב מקום הפקה או צמיחה של רווח הון.
5. קיזו ז הפסדים – נפריד בין הפסד עסקי/פירותי לבין הפסד הון:
סעיף 28 (א) – בשנה שנוצר ההפסד העסקי ניתן לקזזו הן כנגד רווח פירותי והן
כנגד רווח הון, סעיף 28 (ב) קובע שבמידה ולא ניתן לקזז את כל ההפסד בשנת
מס מסוימת ניתן להעביר את ההפסד לקיזוז בשנים הבאות הן כנגד רווח פירותי
והן כנגד רווח הון.
כמסקנה מהפיסקה הקודמת הפסדים פירותיים ניתנים לקיזוז כנגד רווח הון,
לעומת זאת הפסד הוני שנידון בסעיף 92 (א) ניתן לקיזוז רק כנגד רווח הון.
במידה ונוצר לחברה בשנה מסוימת רווח פירותי והפסד הוני, לא ניתן לקזז את
ההפסד מול הרווח הפירותי.
לפי אותו סעיף ניתן לראות שנקבע יחס של 1:3.5 , כנגד סכום אינפלציוני חייב
ההפסד יקוזז כנגד רווח הון ריאלי (כמו 10 בדוגמא מסעיף 1) וכל שקל חדש של
היתרה יקוזז כנגד 3.5 שקלים של החלק האינפלציוני.
ההפסד מחלק את הרווח ההוני לרווח אינפלציוני ורווח ריאלי, כל 1 ₪ הוא 3.5
מתוך רווח אינפלציוני, תחילה לוקחים מהרווח הריאלי שהוא יקר ומה שנשאר
. מחלקים ביחס של 1:3.5

4. הואיל וערך השקל משתנה לאורך השנים, יש לקחת להפריד בין הרווח הון הריאלי
והאינפלציוני, תחילה קזז שקל לשקל מול הרווח הריאלי ואת היתרה נחייב לפי
יחס של 1:3.5 לרווח האינפלציוני.
6. פטורים – כפי שישנו הבדל במיסוי של הכנסה הונית להכנסה פירותית כך יש
הבדל בהכנסות הפטורות ממס, סעיף 9 מתאר את ההכנסות הפירותיות
הפטורות ואילו סעיף 97 מתאר את ההכנסות ההוניות הפטורות.
שאלה לדוגמא
1. פירמה מכרה נכס בהפסד, האם מותר לפירמה לקזז הפסד זה כנגד רווחיה? יש
לציין באילו תנאים.
2. כיצד הייתה משתנה תשובתך לשאלה 2 אילו ההפסד נגרם עקב מכירת נכס
בחו"ל?
פתרו ן שאלה לדוגמא
1. הפסד ממכירת הפירמה הינו הפסד הון, הפסד זה ניתן לקיזוז רק כנגד רווח הון.
ההפסד יקוזז לפי הדרישות הקבועות בסעיף 92 (א)( 1 ) לפקודה, התנאים
שמופיעים בפקודה הם: "סכום הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית ואילו היה
ריווח הון היה מתחייב עליו במס, יקוזז תחילה כנגד ריווח ההון הריאלי וכל שקל
חדש של היתרה יקוזז כנגד שלושה וחצי שקלים חדשים של סכום אינפלציוני

5. חייב; לענין זה רואים שבח והפסד כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-
1 9 6 3 , כאילו היו ריווח הון או הפסד הון, לפי הענין"
כלומר התנאים לקיזוז הפסד הון תלויים ברווח הון הריאלי וההפרש מחויב לפי
יחס של 1:3.5 לכל שקל ברווח אינפלציוני.
2. לפי – סעיף 92 (א)( 3 ) – במידה והנכס היה נמכר בהפסד בחו"ל ניתן היה לקזז
את הפסד ההון מחו"ל כנגד הכנסות בארץ באותה שנת מס רק לאחר שקיזזנו את
ההפסד מול רווח הון מחו"ל (במקרה שקיים כזה רווח).
שינו י ייעוד במידה וחלפ ו 4 שני ם

6. עלינו לשים לב לשני מקרים שמציג סעיף 100 – העברת נכס למלא י
עסקי:
אם שוכנע פקיד השומה שאדם העביר נכס שבבעלותו לעסקו כמלאי עסקי או
שהפך נכס קבוע בעסקו למלאי עסקי שבעסקו, יחולו הוראות אלה:
1. חלפו ארבע שנים מיום שרכש הנישום את הנכס עד יום ההעברה,
יראו את ההעברה כמכירה, אולם הנישום לא יחויב בתשלום המס
עליה אלא בעת מכירת המלאי העסקי האמור, כולו או מקצתו;
ובלבד שאם מכר מקצתו לא יהא חייב בתשלום מס בסכום העולה
על התמורה שקיבל באותה מכירה.
במידה וחלפו 4 שנים מיום רכישת הנישום את הנכס (בעל העסק),
יראו את העברת הנכס כמכירה רגילה והמחיר שיקבע הוא מחיר
שהמכירה החדש ללא קשר למחיר הקניה בעבר.
2. לא חלפו ארבע שנים יראו את העברה כמכירה ואת המחיר המקורי
כמחיר שעלה הנכס לנישום.
במידה ולא חלפו 4 שנים מיום רכישת הנישום את הנכס (בעל
העסק), יראו את העברת הנכס כמכירה שעלותה המחיר שקנה בעל
העסק את הנכס במקור.
כפי שניתן לראות בהעברת נכס מנכס הוני למלאי עסקי יש לשים לב מתי
נעשתה הקנייה המקורית של הנכס והתקופה שעברה מיום הקנייה המקורית

7. ועד העברת הנכס למלאי עסקי, התקופה תשפיע על מועד תשלום המס של
הנישום.