Download to read offline
טקסט מלווה למצגת מה לומדים ברשתות חברתיות
- 1. טקסט מלווה למצגת"מה לומדים כשלומדים ברשתות חברתיות" "אני לא חושבת שלמידה זה הענין פה. יותר בקטע של חינוך". כך הסבירה רות את המניע שלה לשימוש בפייסבוק לניהול למידה בכיתת החינוך שלה. רות סיפרה, שהיא מחנכת כיתת " .STARTאין סיכוי שהם ילמדו שם, הם צריכים לימוד אחד על אחד בכיתה. אף פעם לא נותנים להם שיעורי בית, אין סיכוי שהם יעשו. מה שאני מנסה לעשות דרך הפייסבוק זה להחזיק אותם, להגן מפני נשירה." עבור רבים מאתנו המשמעות של למידה בלתי פורמאלית היא חינוך, ולא רק למידה משמעות זו הלכה והתחזקה לאורך שנות התפתחותה של מערכת החינוך. מערכת החינוך הפורמאלית, לקחה על עצמה תפקיד של העלאת הישגים לימודיים, הענקת דיפלומות והפצת ידע ואילו החינוך הבלתי פורמאלי נותר בשוליים תוך שהוא מתפתח בכיוונים אידיאולוגיים שונים. הגישות הפדגוגיות בחינוך הבלתי פורמלי צמחו "מן השטח". הן כוללות תמיכה והכשרת הלומד למיומנויות חברתיות, תוך שילוב בין מטרות הלמידה לבין דרכי הלמידה וגיוס מרכיבים רגשיים וקוגניטיביים גם יחד לתהליכי הלמידה (סילברמן קלר 2001, 2001) למידה מסוג זה מתרחשת אצל ילדים יום יום: אבל רובה מחוץ לבית הספר. בבית הספר, תחושת הצורך בידע לגבי הנושאים הנלמדים והרלבנטיות שלהם, הולכת מתעמעמת לנוכח שפע המידע המצוי מחוצה לו. מידע זה, מצריך התמודדות בהיבטים שונים מאלה שדורשת מערכת החינוך ומהווה אתגר שאינו נמדד רק בהישגים לימודיים.
- 2. אתה נמדד ומוערך: על היכולת לחדש בעקבות העתקה בכמות ובאיכות המידע שאתה מוכן לחלק בנכונות שלך לתמוך באחרים על יצירתיות ומקוריות על הפופולאריות שהצלחת להציג עבור חלק מן המורים, הוראה טובה היא כזו שבה תפקיד המורה הוא להביא נושא לתלמיד או לקבוצת תלמידים, באופן שיגרום להם לקחת אחריות על למידתו. הנחת היסוד היא שרשת חברתית היא איזור לא פורמלי, מחוץ למסגרת. מורים שבונים תהליכי למידה מסתייעי רשת, מבקשים להפוך חלק מהלמידה לבלתי פורמלית. תהליך למידה שמגובה ברשת חברתית מובנה כך מתוך הרעיון שלמידה בלתי פורמלית היא למידה טובה יותר. כזו שבאה מתוך מוטיבציה פנימית, שבה התלמיד לוקח את האחריות להיות בעל הידע ולעשות בו שימוש. תלמידים לומדים שם מלבד תחום התוכן: טיפול במידע אתיקה את התוצאות רואים ביוטיוב, בפורומים לכתיבה יוצרת, במעורבות של בני נוער בפרוייקטים חברתיים.
- 3. כל זה קורהמחוץ לבית הספר בעקבות משפט שאמרה מורה על למידה ברשת חברתית, יצאנו למסע קצר. המשפט הוביל להבחנה בין למידה לחינוך משם הדרך היתה קצרה להבחנה בין למידה פורמאלית ללמידה לא פורמאלית הראיתי דוגמאות ללמידה לא פורמאלית המתרחשת ברשת בחנו את הערכים הנמדדים בלמידה כזו הגעתי למסקנה שאכן- מדובר בערכים שנהוג לייחס ללמידה לא פורמאלית השאלה הבאה שיש לשאול היא למה ללמוד וללמד כך? עבור התלמידים, ברורים המניעים לשימוש ברשתות חברתיות. הם זוכים להערכה שאינה תלויה בהישגים לימודיים. הערכה שערכה גבוה כיוון שהיא ניתנת על ידי קבוצת השווים- בגיל ו/או בתחומי הענין לגבי המורים לעומת זאת, המניעים פחות ברורים. לא לגמרי ברור מדוע מורים לוקחים על עצמם משימה נוספת, הכרוכה מחד בעומס עבודה נוסף ומאידך בהרחבת גבולות האחריות, כפי שהתבטאה מורה: "אם ילד מעליב מישהו בפייסבוק, ואני נמצאת שם, אני חייבת להתייחס. אני מעדיפה להציב גבול אחריות, ולהשאיר להורים לטפל במה שמתרחש מחוץ לגבולות בית הספר." אמירות אלה מחזקות את הצורך לבחון, מדוע מוכנים מורים לקחת אחריות ולהשקיע זמן בתקשורת עם תלמידיהם דרך רשתות חברתיות?
- 4. בנסיון למצוא תשובהלשאלה, חיפשתי היכן עוד מופיעים הערכים והעקרונות שנמנו. חלק נכבד מהם שייך לגישות ניסוייות בחינוך אותן פרס דוד חן במאמרו "בין חזון להגיון". חן סקר במאמר גישות אלטרנטיביות שנוסו ולא זכו להפצה או להצלחה גדולה, אך עקרונות מתוכם הפכו לחלק ממשנתם של בתי ספר לאחר שנוסו בבתי ספר. כאלה הם העקרונות ההוליסטיים של קורצ'אק, שהתבטאו בין השאר בהתנהלות הילדים בקהילה שקיימה משפט חברים על פי אמנה חברתית. עקרון זה מקביל לעקרונות הפעילות של נערים ברשת מול קבוצת השווים ולמידת עקרונות אתיים המותאמים להתנהלות בסביבה דיגיטלית מתוך התנסות ואמנה בלתי כתובה הברורה לכולם. (חן הסיבה לקיומם של תהליכי ניסוי אלה, נובעת בעיקרה המשבר המתמשך בחינוך. המורים, נמצאים בעין הסערה. טענות כנגד רמת ההוראה, גישות פדגוגיות מיושנות, ואי שביעות רצון מתמשכת מהתנהלות מערכת החינוך, לא נסתרות מעיניהם. רבים מהמורים, הם הורים בעצמם וחווים תסכול גם דרך ילדיהם. השערתי היא שמורים הנוקטים בשיטה כזו, עושים כך לא רק מתוך רצון לייעל את העבודה, מתוך נוחות או כדי להקל על עצמם. המסר המועבר על גבי המדיום הוא מסר של שינוי. ההשערה מקבלת חיזוק במשפטים כמו: "אני לא אוותר על זה. יש לפעמים כללים שאני לא מוכנה לקבל. כשנתנו הוראה (להסיר תלמידים מרשימת החברים) פתחתי דף רק בשביל הכיתה. אני גם לא שואלת". אני משערת שאם נבדוק, נמצא שאותם מורים הם מורים המתגייסים לתהליכי שינוי מהר מאחרים. יתירה מזו- יתכן שחלקם הם אלה המובילים את השינוי. בעבודה מול תלמידים ברשת, הם מובילים חדשנות. להוראה של משרד החינוך באשר להסרת תלמידים מרשימת החברים, יש חיזוק לדרכם: ההוראה הזו היא ההוכחה, שדרכם חדשנית, לולא היתה
- 5. כזו, משרד החינוךהיה מוביל אותה בעצמו. אותם מורים חדשנים, לא מסתפקים באמירות חדשניות: הם מדגימים דרך. הדרך שהם מדגימים, זוכה להתייחסות מעמיתים בניגוד לשינויים שהיו מובילים מורים בעבר, אז לא היתה דרך להפיץ חדשנות באותה קלות כמו בעידן הדיגיטלי. מהסיבות הללו, יש ענין לבדוק את ההשערות הבאות: עד כמה המורים החדשנים הם אותם המורים שפותחים קבוצות למידה ברשתות חברתיות? מה הקשר אם קיים קשר, בין איכות התקשורת בין מורים לתלמידים לבין ניהול תקשורת עם תלמידים בפייסבוק? מהם המאפיינים העיקריים של מורים המקיימים תקשורת עם תלמידים בפייסבוק? תודה רבה צביה אלגלי