Motion Sickness treatment with Biofeedback from Bio-Feedback "Biofeedback and back to balance by Dr. Arnon Rolnick

1. ‫מחלת התנועה‬
‫מחלת התנועה )‪ ,(Motion Sickness‬המכונה לעתים quot;מחלת יםquot;, מתבטאת בחולשה, בבחילות‬
‫ובהקאות, למשל בעת נסיעה בכלי רכב שונים. לעומת בעיות אחרות, תסמונת זו מיוחדת בכך שאפשר‬
‫לעוררה במכוון בתנאי מעבדה, הליך המקל בביצוע מחקר מבוקר. נוכל להיעזר בהצגת הטיפול‬
‫בביופידבק במחלת התנועה כדי להדגים את העקרונות הבסיסיים המאפיינים את הטיפול בשיטה זו.‬
‫תחילה נפנה לתיאור התופעה ומקורה. מחלת התנועה תוקפת כאשר אדם נחשף לדפוס תנועה שאינו‬
‫מורגל בו. הדבר בולט מאוד בחיל הים שבו יש כלי שיט רבים, וקרוב לשני שלישים מן החיילים‬
‫המשרתים על סיפונם חשים ברע לעתים תכופות. גם בטיסה, בעיקר במטוסים קטנים בתנאי מזג אוויר‬
‫קשים, בנסיעה ברכב או במתקני שעשועים אדם עלול לסבול מבחילות ומהקאות.‬
‫בניגוד לתפישה הרווחת מקור המחלה אינו בקיבה, אלא באופן שבו המוח מגיב על דפוס התנועה הנקלט‬
‫בחושים השונים. חושים אלו כוללים את מערכת שיווי המשקל הנמצאת באוזן הפנימית, את מערכת‬
‫הראייה, בעיקר הראייה הפריפרית האחראית לזיהוי תנועה, וכמובן את המערכת הפרופריוצפטורית‬
‫המזהה תנועה באמצעות עיבוד מידע הנוגע לשינויים בלחץ על השלד ועל השרירים.‬
‫ההסבר המקובל למחלת התנועה מבוסס על תאוריית העימות: כאשר מערכות חישה מקבלות מידע‬
‫סותר, המוח מתקשה לעבד את המידע ומתעוררת שורת תגובות אוטונומיות המשפיעות גם על הקיבה.‬
‫לדוגמה, מערכת שיווי המשקל של אדם העומד בבטן ספינה quot;תדווחquot; למוח על תנודות, ואילו מערכת‬
‫הראייה quot;תדווחquot; על מצב של היעדר תנועה )בחלל הסגור(. בדרך-כלל נחלשים התסמינים עם הזמן,‬
‫למשל, לאחר כמה ימי הפלגה, כנראה משום שהמוח מסתגל ולומד לשלב את דפוס התנועה החדש,‬
‫והמערכת האוטונומית חוזרת לוויסות תקין.‬
‫מעניין לציין כי החשיפה לגירוי של תנועה בתנאים סבילים )או נייחים( איננה הגורם המכריע בהופעת‬
‫התסמונת. חקירת גורמים שונים המשפיעים על האופן שבו המוח מעבד מידע חושי סותר שופכת אור על‬
‫תופעה מורכבת זו. למשל, נוסעים באוטובוס יפ ַתחו מחלת תנועה לעתים תכופות, ואילו נהג הרכב,‬
‫החשוף לאותם התנאים, יחוש את סימני התופעה לעתים נדירות בלבד. מכאן אפשר לשער כי מרכיב‬
‫השליטה במצב מרכזי בתופעה זו; ההנחה הזאת נבחנה ואוששה בכלים אמפיריים.‬
‫בשל העובדה כי %05 מן האסטרונאוטים סובלים ממחלת תנועה, יזמה סוכנות החלל האמריקנית סדרת‬
‫מחקרים חשובים. בעקבות התעוררות ההפרעה במעבדה נצפו האצה בקצב הלב, עלייה במוליכות‬

2. ‫החשמלית של העור וירידה בטמפרטורת העור. כך הובהר כי למערכת העצבים האוטונומית יש תפקיד‬
‫בביטויי המחלה.‬
‫ואכן מחלת התנועה מתבטאת בתגובה אוטונומית בולטת: חיוורון )המשקף היצרות נימי דם היקפיים(,‬
‫הזעה בידיים, בחילה, הקאות וכו'. למעשה, באיברי מטרה שונים בגוף, וביניהם גם מערכת העיכול, קיים‬
‫עצבוב סימפתטי, ולפיכך גריית המערכת האוטונומית עלולה להתבטא בבחילה ובהקאות. תופעה זו‬
‫מוכרת כאשר אדם נחשף למידע מזעזע או לאירוע טראומטי, ובעקבותיהם נתקף בחילה והקאות )ללא‬
‫כל קשר לתנועה(.‬
‫אנשים נבדלים מאוד זה מזה בנטייתם לפתח מחלת תנועה. ישנם החשים ברע כמעט בכל תנאי תנועה,‬
‫ואילו אחרים לא יחוו אי-נוחות גם בתנאי תנועה קשים )כביש משובש, ים סוער וכד'(. בעבר נטו לקשור‬
‫הבדלי רגישות אלו להבדלים בתפקוד איברי שיווי המשקל, אך מתברר כי תגובתיות יתר של המערכת‬
‫האוטונומית מנבאת רגישות למחלת התנועה בצורה הטובה ביותר.‬
‫בתנאים שבהם אי אפשר להרחיק את גורם ההפרעה או לשלוט בו, יש לטפח שליטה עצמית בתגובת‬
‫הגוף על הגירוי. על-פי המודל הטיפולי בביופידבק, מושא ההתערבות הטיפולית הוא התסמין הגופני‬
‫המסב סבל. התרגול יתמקד בביטוי התגובות הגופניות המטרידות בלי לנסות להשפיע על תהליכי עיבוד‬
‫מידע רלוונטיים )המקור לבעיה(. אם כן, מטרת התרגול תהיה להקטין את התגובתיות האוטונומית‬
‫כאמצעי להפחתת הרגישות למחלת התנועה.‬
‫למעשה, קיימים הבדלים בין-אישיים בדפוס התגובה האוטונומית על הגירוי מעורר ההפרעה. יש‬
‫המגיבים בעיקר בהאצת קצב הלב, ואצל אחרים תתבטא התופעה בעליית המוליכות החשמלית של‬
‫העור. לכן בתחילת הטיפול יבצע המטפל אבחון פסיכופיזיולוגי שיאפיין את דפוס התגובה האוטונומית על‬
‫מצב הדחק של המטופל. בעקבות האבחון יונחה הנבדק לתרגל שליטה במשתנים הפיזיולוגיים‬
‫הרלוונטיים בתנאים נוחים. לאחר שילמד לשלוט בכל אחד מן המשתנים האוטונומיים לחוד ויחד, יתבקש‬
‫לתרגל שליטה בתסמונת האוטונומית בתנאי תנועה קלים עד חריפים בהדרגה. התערבות טיפולית זו,‬
‫המשלבת חשיפה הדרגתית לגירוי מעורר ההפרעה מתוך הפעלת תגובה מתאימה, מכונה דה-‬
‫סנסטיזציה שיטתית )ראה פרק 5(. הטיפול ייעזר בהדמיה של מצבים המעוררים את מחלת התנועה.‬
‫למשל, הנבדק יתבקש לשבת בכיסא מיוחד המסתובב סביב צירו או לצדדים ויוצר גירוי תנועה חריף,‬
‫הנתון לבקרת המטפל.‬

3. ‫מן הניסיון הנרכש בחיל הים נראה כי קשה להשיג מניעה מוחלטת של הבחילה, אך האימון בביופידבק‬
‫מפחית את השימוש של החיילים בתרופות ומאפשר להם לתפקד טוב יותר במהלך שירותם בים. מחלת‬
‫התנועה היא דוגמה ברורה לטיפול לא ייחודי, שאינו ממוקד במקור הבעיה, כי אם בביטוייה האוטונומיים.‬