Motion sickness, also known as kinetosis, occurs when there is a disagreement between visual cues and vestibular cues. The brain becomes confused and causes nausea and vomiting. There are several theories that attempt to explain why motion sickness occurs, including that it is an evolutionary response to prevent the ingestion of toxins. In general, motion sickness can be reduced by keeping one's vision fixed on the external world to reduce conflicting signals to the brain.

1. ‫מחלת התנועה‬
‫מחלת התנועה )‪ ,(Motion Sickness‬המכונה לעתים quot;מחלת יםquot;, מתבטאת בחולשה, בבחילות‬
‫ובהקאות, למשל בעת נסיעה בכלי רכב שונים. לעומת בעיות אחרות, תסמונת זו מיוחדת בכך שאפשר‬
‫לעוררה במכוון בתנאי מעבדה, הליך המקל בביצוע מחקר מבוקר. נוכל להיעזר בהצגת הטיפול‬
‫בביופידבק במחלת התנועה כדי להדגים את העקרונות הבסיסיים המאפיינים את הטיפול בשיטה זו.‬
‫תחילה נפנה לתיאור התופעה ומקורה. מחלת התנועה תוקפת כאשר אדם נחשף לדפוס תנועה שאינו‬
‫מורגל בו. הדבר בולט מאוד בחיל הים שבו יש כלי שיט רבים, וקרוב לשני שלישים מן החיילים‬
‫המשרתים על סיפונם חשים ברע לעתים תכופות. גם בטיסה, בעיקר במטוסים קטנים בתנאי מזג אוויר‬
‫קשים, בנסיעה ברכב או במתקני שעשועים אדם עלול לסבול מבחילות ומהקאות.‬
‫בניגוד לתפישה הרווחת מקור המחלה אינו בקיבה, אלא באופן שבו המוח מגיב על דפוס התנועה הנקלט‬
‫בחושים השונים. חושים אלו כוללים את מערכת שיווי המשקל הנמצאת באוזן הפנימית, את מערכת‬
‫הפרופריוצפטורית*)מה‬ ‫הראייה, בעיקר הראייה הפריפרית האחראית לזיהוי תנועה, וכמובן את המערכת‬
‫זה?( המזהה תנועה באמצעות עיבוד מידע הנוגע לשינויים בלחץ על השלד ועל השרירים.‬
‫ההסבר המקובל למחלת התנועה מבוסס על תאוריית העימות: כאשר מערכות חישה מקבלות מידע‬
‫סותר, המוח מתקשה לעבד את המידע ומתעוררת שורת תגובות אוטונומיות המשפיעות גם על הקיבה.‬
‫לדוגמה, מערכת שיווי המשקל של אדם העומד בבטן ספינה quot;תדווחquot; למוח על תנודות, ואילו מערכת‬
‫הראייה quot;תדווחquot; על מצב של היעדר תנועה )בחלל הסגור(. בדרך-כלל נחלשים התסמינים עם הזמן,‬
‫למשל, לאחר כמה ימי הפלגה, כנראה משום שהמוח מסתגל ולומד לשלב את דפוס התנועה החדש,‬
‫והמערכת האוטונומית חוזרת לוויסות תקין.‬
‫מעניין לציין כי החשיפה לגירוי של תנועה בתנאים סבילים )או נייחים( איננה הגורם המכריע בהופעת‬
‫התסמונת. חקירת גורמים שונים המשפיעים על האופן שבו המוח מעבד מידע חושי סותר שופכת אור על‬
‫תופעה מורכבת זו. למשל, נוסעים באוטובוס יפ ַתחו מחלת תנועה לעתים תכופות, ואילו נהג הרכב,‬
‫החשוף לאותם התנאים, יחוש את סימני התופעה לעתים נדירות בלבד. מכאן אפשר לשער כי מרכיב‬
‫השליטה במצב מרכזי בתופעה זו; ההנחה הזאת נבחנה ואוששה בכלים אמפיריים.‬
‫בשל העובדה כי %05 מן האסטרונאוטים סובלים ממחלת תנועה, יזמה סוכנות החלל האמריקנית סדרת‬
‫מחקרים חשובים. בעקבות התעוררות ההפרעה במעבדה נצפו האצה בקצב הלב, עלייה במוליכות‬

2. ‫החשמלית של העור וירידה בטמפרטורת העור. כך הובהר כי למערכת העצבים האוטונומית יש תפקיד‬
‫בביטויי המחלה.‬
‫ואכן מחלת התנועה מתבטאת בתגובה אוטונומית בולטת: חיוורון )המשקף היצרות נימי דם היקפיים(,‬
‫הזעה בידיים, בחילה, הקאות וכו'. למעשה, באיברי מטרה שונים בגוף, וביניהם גם מערכת העיכול, קיים‬
‫עצבוב סימפתטי, ולפיכך גריית המערכת האוטונומית עלולה להתבטא בבחילה ובהקאות. תופעה זו‬
‫מוכרת כאשר אדם נחשף למידע מזעזע או לאירוע טראומטי, ובעקבותיהם נתקף בחילה והקאות )ללא‬
‫כל קשר לתנועה(.‬
‫אנשים נבדלים מאוד זה מזה בנטייתם לפתח מחלת תנועה. ישנם החשים ברע כמעט בכל תנאי תנועה,‬
‫ואילו אחרים לא יחוו אי-נוחות גם בתנאי תנועה קשים )כביש משובש, ים סוער וכד'(. בעבר נטו לקשור‬
‫הבדלי רגישות אלו להבדלים בתפקוד איברי שיווי המשקל, אך מתברר כי תגובתיות יתר של המערכת‬
‫האוטונומית מנבאת רגישות למחלת התנועה בצורה הטובה ביותר.‬
‫בתנאים שבהם אי אפשר להרחיק את גורם ההפרעה או לשלוט בו, יש לטפח שליטה עצמית בתגובת‬
‫הגוף על הגירוי. על-פי המודל הטיפולי בביופידבק, מושא ההתערבות הטיפולית הוא התסמין הגופני‬
‫על*)להשפיע על? בלי‬ ‫המסב סבל. התרגול יתמקד בביטוי התגובות הגופניות המטרידות בלי לנסות לפעול‬
‫תהליכי עיבוד המידע הרלוונטיים )המקור לבעיה(. אם כן, מטרת התרגול תהיה להקטין את‬ ‫להפעיל את?(‬
‫התגובתיות האוטונומית כאמצעי להפחתת הרגישות למחלת התנועה.‬
‫למעשה, קיימים הבדלים בין-אישיים בדפוס התגובה האוטונומית על הגירוי מעורר ההפרעה. יש‬
‫המגיבים בעיקר בהאצת קצב הלב, ואצל אחרים תתבטא התופעה בעליית המוליכות החשמלית של‬
‫העור. לכן בתחילת הטיפול יבצע המטפל אבחון פסיכופיזיולוגי שיאפיין את דפוס התגובה האוטונומית על‬
‫מצב הדחק של המטופל. בעקבות האבחון יונחה הנבדק לתרגל שליטה במשתנים הפיזיולוגיים‬
‫הרלוונטיים בתנאים נוחים. לאחר שילמד לשלוט בכל אחד מן המשתנים האוטונומיים לחוד ויחד, יתבקש‬
‫לתרגל שליטה בתסמונת האוטונומית בתנאי תנועה קלים עד חריפים בהדרגה. התערבות טיפולית זו,‬
‫המשלבת חשיפה הדרגתית לגירוי מעורר ההפרעה מתוך הפעלת תגובה מתאימה, מכונה דה-‬
‫סנסטיזציה שיטתית )ראה פרק 5(. הטיפול ייעזר בהדמיה של מצבים המעוררים את מחלת התנועה.‬
‫למשל, הנבדק יתבקש לשבת בכיסא מיוחד המסתובב סביב צירו או לצדדים ויוצר גירוי תנועה חריף,‬
‫הנתון לבקרת המטפל.‬

3. ‫מן הניסיון הנרכש בחיל הים נראה כי קשה להשיג מניעה מוחלטת של הבחילה, אך האימון בביופידבק‬
‫מפחית את השימוש של החיילים בתרופות ומאפשר להם לתפקד טוב יותר במהלך שירותם בים. מחלת‬
‫התנועה היא דוגמה ברורה לטיפול לא ייחודי, שאינו ממוקד במקור הבעיה, כי אם בביטוייה האוטונומיים.‬