Joel A. Tickner, ScD Lowell Center for Sustainable Production Department of Community Health and Sustainability University of Massachusetts Lowell

1. עיקרון ההיזהרות: גישה הגנתית לסיכוני בריאות הסביבה בישראלתורגם ע"י אסי ולדהורן – רכז מדעיהקואליציה לבריאות הציבור Joel A. Tickner, ScD Lowell Center for Sustainable Production Department of Community Health and Sustainability University of Massachusetts Lowell Joel_tickner@uml.edu

2. נקודות שיש לחשוב עליהן אנחנו יצרנו נזק נרחב לסביבה ולבריאות שלנו, נזק שאינו מקדם בריאות. זהירות היא גישה לשיפור ולקבלת החלטות מניעתיות טובות יותר תחת מורכבות וחוסר וודאות – מצפן ולא פטיש. המטרה היא מעבר מפעולה כנגד סיכונים למניעת סיכונים ע"י חיזוי שלהם מראש ויצירת פתרונות מתאימים. גישה של זהירות יכולה להוות מניע חזק לחדשנות במדע, במדיניות ובטכנולוגיה. גישה זו אין משמעותה אפס סיכונים. עיקרון ההיזהרות מטרתו להשאיר סביבה בריאה יותר לדורות הבאים.

5. הבעיות של חשיפות סביבתיות לרעלים עלייה בשיעורי המחלות הכרוניות. בעולם כימיקאלים קשורים בערך ל-180 סוגים שונים של מחלות כרוניות (www.healthandenvironment.org) 216 חומרים קרצינוגניים הקשורים לרקמת השד ידועים בספרות. עליית שיעורי אסטמה, סוגי סרטן מסוימים, הפרעות למידה והתנהגות, עלייה של בעיות כניסה להריון. כל האמור לעיל לא יכול להיות מוסבר ע"י גנטיקה או גילוי טוב יותר. מאות כימיקאלים בגופו של כל אחד מאיתנו וברחם ("מרק כימיקאלים").

6. האתגר שבקבלת החלטות במצב של חוסר וודאות חוסר במידע על סיכונים וחשיפות. אין מידע = אין בעיה. מגבלות ביכולת המדע ללמוד חשיפות מצטברות, אינטראקציה בין חשיפות ואתיולוגיות מורכבות. פרוש של חוסר עדות לבעיה כעדות להעדר בעיה. כל עוד קיימים חוסר וודאות או ויכוחים לגבי בעיה, פעולה אינה הכרחית (הבנה שהמתנה לעדות נוספת היא החלטה). פוטנציאל לטעות מסוג III - תשובה מדויקת לשאלה שגויה. סיכון ש"היגיון בריא" מבוטל לטובת עדות "מוצקה". זכרו: דרישה לעדות מוצקה תוצאתה עלולה להיות עיכוב לא אתי בהתערבות.

7. כישלון בגישות המדיניות הנוכחית? עבר – PCBs, DDT וחומרים אחרים להדברת מזיקים המכילים כלור, אזבסט, דיאוקסינים, עופרת ו-CFCs – רבים מהם נשארים בסביבה שנים ולא מתפרקים. הווה – מעכבי שריפה ברומיים, חלקיקים, פתלים, תרכובות המכילות פלואור, מדבירי מזיקים אורגאנופוספטיים. עתיד – תוצרים של ננוטכנולוגיה? כלכלה ועלויות בריאותיות אינן פועלות לפי ידע מצטבר. - עופרת - אזבסט - הסוכנות האירופית להגנת הסביבה – הסקת מסקנות מאוחרת מסימני אזהרה מוקדמים.

9. שני דרכים – דרך אחת - פעולה הנחה שנזק מסוים הוא בלתי נמנע והכרחי לגידול כלכלי. פיתוח טכנולוגיות ללא כפיה ופתרון בעיות קבועות ברגע שהן ידועות. להמתין עד שיש לנו עדות מוצקה לנזק – עדות – לפני פעולה. להתייחס להעדר מידע, העדר עדות לנזק וחוסר וודאות כעדות לכך שתהליךחומר בטוחים. הכחשת מורכבות ואפקטים מצטברים. הגדרת בעיות כטכניות שניתן לפתור אותן ע"י "מומחים". בחינת התוצאות העכשוויות ולא את שורש הבעיה – פתרונות לטווח קצר. לא להציע חלופות או פתרונות. עזרה שלישונית – איחוד תמיכה.

10. שני דרכים – דרך שנייה - זהירות ניתן למנוע השפעות ע"י רצון ומנהיגות. תכנון טכנולוגיות תוך שימת לב לבעיות בריאותיות, סביבתיות ובטיחותיות – ישנן חלופות רבות להשגת צורך מסוים. קבלה של חוסר וודאות ו"הפתעות" כחלק מהתמודדות עם מערכות מורכבות בהן בורות חשובה – פעולה על בסיס ידע מצטבר. הגדרת בעיות כטכניות-סוציאליות שחייבות לכלול מגוון רחב של בעלי עניין. התמודדות עם שורש הבעיה באמצעים של מניעה ראשונית.

11. הצורך בגישה חדשה - זהירות היסטוריה גלובלית ארוכה של מדיניות בבריאות הציבור, בריאות הסביבה ובריאות תעסוקתית: - ג'ון סנואו ומשאבת הרחוב הרחבה. - ה-Vorsorgeprinzip הגרמני. - אמנות בינלאומיות. - האיחוד האירופי. - כנס ה-Wingspread. - הגישה השקולה לבריאות הציבור. לכל ההגדרות יש שלושה אלמנטים: אם קיימות חוסר וודאות ועדות מהימנה אז נוקטים באמצעי זהירות (שניתן לאמת אותם).

12. הצהרת Wingspread על עיקרון ההיזהרות כאשר פעילות מסוימת מהווה סיכון לבריאות הסביבה או האדם, יש לנקוט באמצעי זהירות אפילו אם חלק מהסיבות, ההשפעות או הקשרים ביניהם אינם לגמרי מבוססים מדעית.

13. חזון ועקרונות לזהירות זכות לסביבה בריאה ותומכת חיים. לפעול על בסיס סימני אזהרה מוקדמים מהימנים. הערכה ובחירה של החלופה הבטוחה ביותר האפשרית לצרכינו. - התמקדות בפתרונותמניעה, לא רק בכמה המצב גרוע. האחריות על התומכים. הרחבת טווח המשתתפים בעת קבלת החלטות מסוכנות. חשיבה מחדש על המדע המשרת מדיניות.

14. אלמנטים של דרך זהירה פרואקטיבית I. קבע יעדים רחבים ומטרות ספציפיות. II. פתח גישות מדעיות חדשות לאפיון בעיות ופתרונות. III. הערך חלופות.

15. שלב ראשון: קביעת יעדים רחבים ומטרות ספציפיות. חוסר הוודאות של מערכות סוציו-אקולוגיות מורכבות מונע חיזוי עתידי מדויק של השפעות ארוכות טווח. התייחס לחוסר וודאות ו"הפתעות" תוך כדי הגברת העמידות של בריאות הסביבה והאדם ע"י הכוונה למצב רצוי. קבע מדיניות ומסגרת מדעית שתוכל לשמור על אותו מצב. התחל עם חזון ורק אחר-כך הגדר מטרות ויעדים. תהליך זה ידוע גם כ-backcasting (בחינת חלופות והחלטה על החלופה המתאימה ביותר שתביא אותנו למצב הרצוי). התמקדות יזומה בפתרונות יצירתיים. מציעה השראה ותקווה לעתיד. מעבר מויכוח על כמה מקובל לאיך אנחנו מתכננים מערכות (באיזה עולם ברצוננו לחיות) כדי למנוע נזק והאם פעולה נחוצה.

16. יסודות של זהירות – דרך פרואקטיבית I. קבע יעדים רחבים ומטרות ספציפיות. II. פתח גישות מדעיות חדשות לאפיון בעיות ופתרונות. III. הערך חלופות.

17. פתרונות של מדע בר-קיימא – חזון חדש של מדע המשמש מדיניות. התפקיד של מדיניות ציבורית הוא ההחלטה על כמות וסוג המדע שזקוקים לו כדי שפעולה תקרה. ההכרה שבהינתן בעיות מורכבות "הוכחה" היא כמעט בלתי אפשרית. המדע עוזר לקבלת ההחלטה הטובה ביותר נוכח חוסר וודאות תוך התחשבות במה שאנו יודעים, מה שלא יודעים ומה שניתן לדעת. תזוזה מ"ידע מלא" ו"בעיה" – התבססות על תחום מסוים ל"פתרונות" מבוססי אותו התחום. שימוש במגוון גישות בהתחשבות בשורש הבעיה, אפקט מצטבר ותת אוכלוסיות רגישות הזקוקות להגנה.

18. פתרונות מדע בר-קיימא (המשך) פיתוח שיטות בעלות עלות תועלת טובה יותר להערכה מהירה של הצורך לפעולה ומה פעולה זו צריכה להיות. פיתוח הבנה כוללת של טכנולוגיות ופעולות חדשות – הערכת טכנולוגיות (ננוטכנולוגיה). הערכת סיכונים שאינה מנותקת מהערכת חלופות (פתרונות). מערכות ניטור רציף למניעת תוצאות לא רצויות, הבנת השפעות בריאותיות וזיהוי סימני אזהרה מוקדמים.

19. המטרה החשובה למדיניות – מתי אנחנו יודעים מספיק כדי לפעול? "מטרה נעה". התחשבות במתי ואיך לפעול בהקשר של: - מידע זמין והבנה מצטברת. - "חשד"שיפוט מדעי. - מורכבותגודלחומרהחוסר וודאותהפיכות של בעיה. - זמינות של אפשרות למניעהחלופה. - ערכים ציבוריים. - אחריות להגנה על בריאות.

20. יסודות של זהירות – דרך פרואקטיבית. I. קבע יעדים רחבים ומטרות ספציפיות. II. פתח גישות מדעיות חדשות לאפיון בעיות ופתרונות. III. הערך חלופות.

21. שלב שלישי: פיתוח חלופות בטוחות יותר הגדרה: גמישות בניתוח הוליסטי של חלופות והזדמנויות למניעת השפעות מפעילויות מזיקות. התמקדות באפשרויות לפתרונות ולא בבעיות. מוציא אותנו מהויכוח הארוך והיקר על מהו "סיכון מקובל". מעודד חדשנות ומניעה. הזדמנויות להפחתת מספר רב של סיכונים.

22. מה להחשיב בהערכת חלופות? המטרה של פעולה – צורך, שרותשימושיות. הבנת זרימת חומרים המאפיינת תהליכים והבנת מחזורי חיים. סיעור מוחות למציאת מגוון חלופות לתורך מסוים. בחינת ההשלכות הבריאותיות, בטיחותיות וסביבתיות של החלופות. יישום החלופה הטובה ביותר – הבנת צעדי הבטיחות בהם יש לנקוט. ניטור ושינוי הדרך כשצריך – שיפור מתמיד. הערכה טכנולוגית לטכנולוגיות חדשות.

23. הצלחה בהערכת חלופות: התוכנית של מסצ'וסטס להפחתת שימוש ברעלים. המטרה: הפחתה של 50% בפסולת רעילה. התמקדות בדרכים להפחתת פסולת ושימוש בכימיקאלים במקום ב"חשיפות מקובלות". רשימת כימיקאלים המבוססת על עדות, לא הוכחה, לרעילות אותם כימיקאלים. כימות שימוש בחומרים (מדוע ואיך). הבנת העלויות של שימוש בכימיקאלים.

24. דוגמא: תוכנית מסצ'וסטס להפחתת שימוש ברעלים. בחינת חלופות. חדשנות ותמיכה טכנית. מדידת התקדמות והערכה מחדש. תוצאות 1990-2000 - 60% הפחתה בפסולת. - 40% הפחתה בשימוש. - 80% הפחתה בפליטות. - רווח לתעשייה: 15 מיליון דולר (לא כולל חיסכון בהוצאות בריאות וטיפול בסביבה).

25. דוגמא לגישה חדשה – פתלים בצעצועי ילדים מ – PVC. ידע על חשיפה. ידע על רעילות. פגיעות של ילדים. זמינות של חלופות. צורך בצעצועי לעיסה רכים. בהתבסס על כל העדויות – מדיניות של איסור שימוש ב-PVC בצעצועי ילדים קטנים. הגישה של הועדה האמריקאית להגנת הצרכן – כימות סיכונים ופערים בידע – יקר וגוזל זמן.

26. מדוע הממשלה הישראלית צריכה ליישם את עיקרון ההיזהרות? איבוד שווקים - שוקי יבוא. - פיקוח האיחוד האירופי – כגון הפיקוח החדש על כימיקאלים REACH. - מדיניות משתנה של העולם. - רבות מהתעשיות המשתמשות בחומרים דורשות חלופות בטוחות יותר – דרישות השוק. (יצרנים גדולים ותעשייה של חברות קמעונאיות גדולות). הזדמנויות לשווקים חדשים (טכנולוגיות נקיות). הפחתת נטלעלות התחלואה ממחלותטיהור. דרישות הציבור לסביבה בטוחה ובריאה. אחריות אתית להגנה על הדורות הבאים.

27. כיצד יכולה הממשלה בישראל לשלב זהירות במדיניות? קביעת מטרות בבריאות הסביבה. מעודד תהליכי הערכת חלופות הדרושות למצבים בהם עולות דאגות לגבי השפעות מתקן או פעילות (עם מעורבות ציבורית לתהליך). - פעילויות מורכבותחדשות. - פעילויות מדאיגות חדשות. - כימיקאלים מדאיגים. הרחבת ההתחשבות במדע המשמש בקבלת ההחלטה האם לפעול – לא לסמוך רק על סיכון "מקובל" או כימות סיכונים כקריטריון. השקעה במחקר, פיתוח ויישום של חלופות בטוחות יותר וטכנולוגיות נקיות.

28. מסקנות נזק לבריאות הסביבה והאדם הופיע בארץ וישראל צפויה להתמודד עם נזק זה בתקופה הקרובה. אבל: אסור לנו לקבל נזק זה לסביבה, לילדינו, לנו ולדורות הבאים כבלתי נמנע. נזק לבריאות ולסביבה יש לראות אותו כחיסרון של האדם בתכנון מערכות טכנולוגיות ועלינו לחפש נזק זה ולטפל בו. אנחנו יכולים למנוע בעיות חדשות ע"י טיפול בבעיות קיימות – עם העליונות האינטלקטואלית שלה, ישראל צריכה להוביל את הדרך לכיוון של טכנולוגיות ברות קיימא.

29. מסקנות זהירות היא כלי לתמיכה בהבנה מהירה יותר של בעיות וחיפוש פתרונות. עיקרון ההיזהרות מכיר במגבלות ההבנה שלנו ובצורך לפעול נוכח חוסר וודאות. החלטות לנוכח חוסר וודאות יש לקבל אותן על בסיס מדעי וערכי הדמוקרטיה. ההחלטה הקשה ביותר מערבת מגוון כלים, אפשרויות, בעלי עניין ויכולת להתבסס על ידע – כל העדויות. אבל, הבנת עיקרון ההיזהרות אינה מבטיחה חסינות מפני טעויות.

30. בעולם בו מזג האוויר העולמי, אקוויפרים וילדים גדלים עדיין צופנים בחובם תעלומות רבות, אנו מאמינים שהמדיניות הטובה ביותר צריכה להתבסס על המדע החדש ביותר הקיים, אבל צריכה להיות מושתת גם על העיקרון של טעות בצד זהירות.