Uploaded bylizicohen
2,014 views

ד"ר ליזי כהן - M.A סקירת ספרות תיזה

Embed presentation

‫פרק ראשון - סקירת ספרות‬ ‫מחקר זה בחן את יעילותה של תוכנית אימון ממוחשבת (להלן גם תוכנית ההתערבות), לפיתוח‬ ‫מיומנות החשיבה מסדר גבוה "הצרפת מידע". בסקירת הספרות שמונה חלקים: 1.1 פתרון בעיות‬ ‫- מיומנות שהנבדקים התמודדו איתה כחלק מתוכנית ההתערבות ..1 הצרפת מידע - אסטרטגיה‬ ‫לפתרון בעיות אותה רכשו הנבדקים ובאמצעותה פתרו בעיות שאינן מוגדרות היטב ..1 חשיבה‬ ‫לאטרלית – גישה שבאמצעות הטכניקות שלה פיתחו הנבדקים את יכולת הצרפת המידע ..1‬ ‫למידה והעברה – מרכיבי איכות בלמידה המאפשרים העברה, כבסיס לבניית תוכנית התערבות‬ ‫שאיפשרה העברה של יכולת הצרפת המידע לפתרון בעיות שאינן מוגדרות היטב בבית הספר‬ ‫ומחוצה לו 1.1 ‪ – Webquest‬תבנית וירטואלית שבאמצעותה נבנתה תוכנית ההתערבות לפיתוח‬ ‫יכולת הצרפת מידע ..1 ממשק מולטימדיה – מרכיבי איכות של מולטימדיה, כבסיס לבניית‬ ‫תוכנית הלימודים הממוחשבת שהיא למעשה ממשק מולטימדיה ..1 גישות פדגוגיות עדכניות -‬ ‫גישות הנמצאות בבסיס הטכנולוגיה והתקשורת של תוכנית ההתערבות הממוחשבת ..1 הבדלים‬ ‫בין המינים – בחינה של הבדלים קוגניטיביים וטכנולוגיים בין בנים ובנות (שהם חלק ממדגם‬ ‫המחקר), לשם בניית תוכנית התערבות המותאמת לשני המינים.‬ ‫111 פתרון בעיות‬ ‫11111 פתרון בעיות – מיומנות חשיבה מסדר גבוה‬ ‫מיומנויות חשיבה מסדר גבוה )‪ ,(Higher order thinking skills‬דורשות פעילויות שכליות מורכבות‬ ‫יותר מאשר מיומנויות חשיבה נמוכות. רזניק (1987) טוענת שאפשר לזהות מיומנויות חשיבה‬ ‫גבוהות כאשר אנשים מפעילים אותן, על פי מספר תכונות מפתח:‬ ‫1. החשיבה איננה אלגוריתמית – דפוסי המחשבה והפעולה אינם ברורים ומוגדרים מראש.‬ ‫.. החשיבה נוטה להיות מורכבת‬ ‫.. החשיבה מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות‬ ‫.. החשיבה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים‬ ‫1. החשיבה כרוכה בחוסר וודאות‬ ‫.. החשיבה כרוכה בוויסות עצמי של תהליכי החשיבה.‬ ‫.. החשיבה כרוכה בבניית משמעות‬ ‫.. החשיבה דורשת מאמץ ועבודה מנטלית הכרוכה בתהליכים ובשיפוטים נדרשים.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫11‬
‫וג'יי .991, מראזנו .991) משייכים את‬ ‫חוקרים רבים )9991 ‪ ,Sternberg‬טישמן, פרקינס‬ ‫המיומנויות הבאות כחלק מקבוצת מיומנויות החשיבה מסדר גבוה: קבלת החלטות, הערכה,‬ ‫נקיטת עמדה, השערה, חשיבה מטה- קוגניטיבית ורפלקטיבית, ניבוי, ניתוח, חשיבה יצירתית‬ ‫ופתרון בעיות.‬ ‫11111 פתרון בעיות מוגדרות היטב ושאינן מוגדרות היטב‬ ‫פתרון בעיות הוא עיבוד אינטליגנטי, כשיש לנו בעיה אנו יודעים לאן ברצוננו ללכת ועלינו רק‬ ‫למצוא דרך להגיע לשם. אדם מתמודד בחייו עם שני סוגים של בעיות )2791 ‪:(Newell & Simon‬‬ ‫1. בעיות מוגדרות היטב )‪ - (Well Defined Problems‬בפתרון של בעיות מוגדרות היטב, אלגוריתם‬ ‫קבוע מראש יכוון לפתרון רצוי הנמצא במרחב הבעיה )‪ .(Problem Space‬אלה בעיות עם מסלול‬ ‫ברור לפתרון (לדוגמא: כיצד תמצא את שטח המקבילית?). הגדרה של בעיה בנויה היטב משמעה‬ ‫תכנון מבחן סימבולי שיקבע מהו פתרון קביל. אינטליגנציה אקדמית שגרתית נמדדת על פי‬ ‫היכולת לפתור בעיות מוגדרות היטב‬ ‫.. בעיות שאינן מוגדרות היטב )‪- (III Defined Problem‬בפתרון של בעיות שאינן מוגדרות היטב,‬ ‫חיפוש מושכל במרחב המידע האנושי, המכיל חלופות רבות, יקדם את פתרון הבעיה. בסוג זה של‬ ‫בעיות ללא מסלול ברור לפתרון, לא ניתן לתכנת מחשב לקבלת ההחלטה. (לדוגמא: איך תצליח‬ ‫בקריירה שתבחר בה?). בעיות אלה דורשות חיפוש מונחה אחר באמצעות אסטרטגיות‬ ‫היוריסטיקות )‪ ,(Heuristic search‬אסטרטגיות אינטואיטיביות בלתי פורמליות וספקולטיביות‬ ‫המזמנות תהליך המוביל את האדם למצוא פתרון בכוחות עצמו.‬ ‫מסקירת הספרות שנערכה במחקר זה עולה כי מורים בישראל מזמנים לתלמידים מטלות מסדר‬ ‫חשיבה גבוה מסוג פתרון בעיות שאינן בנויות היטב, בשיעור נמוך יותר מהמקובל בעולם.‬ ‫במדעים: בעולם %11 ובישראל %9, במתמטיקה: בעולם %1. בישראל %.1" (זוזובסקי 222.).‬ ‫כמו כן נמצא כי ידע הקשרי וידע תהליכי שעליהם מבוססים כישורי חשיבה מסוג פתרון בעיות,‬ ‫משולב בספרי לימוד ובתוכניות לימוד שונות בשיעור נמוך מאד: במתמטיקה – ידע הצהרתי %..,‬ ‫ידע תהליכי %1., ידע הקשרי %.1, במדעים – ידע הצהרתי %19, ידע תהליכי %1.., ידע הקשרי‬ ‫%1.. )7991 ‪ . (Marzano & Kendall‬עוד עולה כי תחום העבודה דורש מבתי הספר לזמן פיתוח של‬ ‫כישורים לפתרון בעיות. (1991,0002 ‪ .(What Work Requires of Schools: A Scan Report‬בנוסף‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫.1‬
‫לכך עולה כי אימון ממוקד של תלמידים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה מסוג פתרון בעיות,‬ ‫מאפשר שיפור בהישגיהם, ב- %2. יותר מתלמידים שמוריהם לא הדגישו סוג זה של אימון‬ ‫)6991 ‪.(National Report Card‬‬ ‫במחקר הנוכחי התמודדו הנבדקים עם פתרון בעיות שאינן מוגדרות היטב. בספרות המחקרית‬ ‫נמצאו מודלים רבים לפתרון בעיות, להלן נסקור כמה מהם.‬ ‫.1111 מודלים לפתרון בעיות‬ ‫1...1.1 )2791 ‪ (Newell & Simon‬הציעו מודל ליניארי בעל שלושה שלבים:‬ ‫1. שלב הזיהוי – זיהוי מצב שבו זוהתה בעיה הדורשת פתרון או חיפוש הזדמנות לשיפור מצב‬ ‫קיים. שלב הזיהוי כולל איסוף נתונים מיונם, עיבודם והצגתם כבסיס מידע לקבלת החלטות.‬ ‫.. שלב הניתוח והעיצוב – התוויית פתרונות חלופיים לבעיה, בדיקת הפעילויות הדרושות לביצועה‬ ‫של כל חלופה.‬ ‫.. שלב הבחירה והבקרה – בשלב זה מתקבלת החלטה או בחירה של פתרון מועדף מבין החלופות.‬ ‫באין די נתונים בשלב הניתוח והעיצוב חוזרים לשלב הזיהוי ובאין פתרון משביע רצון בשלב‬ ‫הבחירה והבקרה חוזרים לשלב הניתוח והעיצוב.‬ ‫....1.1 ‪ (1988) Beyer‬מציע מודל ליניארי אחר ובו סדרת צעדים כאלגוריתם לפתרון הבעיה: 1.‬ ‫הגדרת הבעיה .. חיפוש אחר פתרונות אפשריים לפתרון הבעיה .. ארגון הפתרונות לפי חשיבותם‬ ‫.. ניסוי כל אחד מהפתרונות 1. ניתוח התוצאות והאם הם מספקים פתרון .. החלטה על פתרון‬ ‫ראוי לבעיה.‬ ‫....1.1 ‪ )199.,.222( Treffinger, Isaksen, & Dorval‬טוענים שפתרון בעיות יצירתי הוא למעשה‬ ‫תכנון וביצוע של תוכנית פעולה המסתייעת ב"ארגז כלים" שמארגן את כושרי החשיבה,‬ ‫היצירתיות, הביקורתיות ופתרון הבעיות. במודל שהוא מסגרת תיאורית, גמישה ותהליכית,‬ ‫שלושה רכיבים שאין צורך להשתמש בהם ברצף או סדר מסוים וקבוע:‬ ‫1. רכיב הבנת הבעיה: א. מציאת כיוון – חיפוש הזדמנויות לפתרון בעיות, קביעת מטרה כללית‬ ‫ורחבה לפתרון בעיות. ב. מציאת נתונים – בחינת מגוון פרטים מנקודות מבט רבות וקביעת‬ ‫הנתונים החשובים ביותר להכוונת התפתחות הבעיה. ג. מציאת בעיה – שקילת היגדי בעיה‬ ‫אפשריים רבים, בנייה או בחירה של היגד בעיה מסוים.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫.1‬
‫.. רכיב יצירת הרעיונות: מציאת רעיונות – יצירת רעיונות רבים, מגוונים וייחודיים, זיהוי‬ ‫אפשרויות מבטיחות וברירות עם פוטנציאל מעניין.‬ ‫.. רכיב תכנון פעולה: א. מציאת פתרונות – פיתוח אמות מידה לניתוח ושכלול אפשרויות‬ ‫מבטיחות ב. מציאת הסכמה – שקילת מקורות מסייעים/מכשילים ופעולות סבירות ליישום,‬ ‫ניסוח תוכנית פעולה מוגדרת.‬ ‫....1.1 ‪ (1996,1999) Sternberg‬מצביע על ארבע דרכים שימושיות במיוחד לפתרון בעיות:‬ ‫1. ניתוח אמצעים-מטרות – פירוק הבעיה למספר בעיות קטנות תוך ניתוח האמצעים הנדרשים‬ ‫להפחתת המרחק בין המצב הנוכחי במרחב הבעיה לבין המטרה הסופית במרחב זה‬ ‫.. פעולה מההתחלה לסוף – צעדים מהתחלה לסוף המקרבים למטרה של פתרון הבעיה‬ ‫.. פעולה מהסוף להתחלה – מתחילים מהפתרון הרצוי וצועדים לאחור אל הבעיה שרוצים לפתור‬ ‫.. יצירה ובחינה – הפותר יוצר דרכי פעולה שונות ובוחן האם הן מקרבות אותו לפתרון תוך‬ ‫שקילת החלופות.‬ ‫סטרנברג מדגיש שלוש אינטליגנציות המרכיבות את האינטליגנציה המצליחה לפתרון בעיות:‬ ‫1. אינטליגנציה אנליטית - הכושר לנתח ולהעריך רעיונות, לפתור בעיות ולקבל החלטות.‬ ‫.. אינטליגנציה יצירתית – הכושר לייצור רעיונות חדשים ומעניינים לפתרון הבעיה‬ ‫.. אינטליגנציה מעשית - הכושר לתרגם את הרעיונות להישגים מעשיים, החלטה על פתרון לבעיה.‬ ‫פתרון בעיות לפי סטרנברג, דורש שישה צעדים יסודיים: 1. הכרה בכך שקיימת בעיה .. הגדרה‬ ‫מדויקת ונכונה של הבעיה .. ניסוח אסטרטגיות לפתרון הבעיה .. הצגת המידע באופן ברור‬ ‫ומדויק 1. הקצאת משאבים – לפתרון הבעיה לטווח קצר וארוך תוך שיקולים של יחס סיכון-‬ ‫תגמול .. בקרה והערכה – מעקב אחר התקדמות בתהליך פתרון הבעיה, הערכת רעיונות לפתרון‬ ‫הבעיה וקבלת ההחלטות.‬ ‫1...1.1 ‪ )1961, 1971( Gordon‬מציע את מודל הסינקטיקה – ‪ Synectics‬כמודל ייחודי לפתרון‬ ‫בעיות. פירוש המילה סינקטיקה הוא "צירוף". סינקטיקה דומה לסיעור מוחות ומכוונת לפעולה‬ ‫משולבת של קבוצת אנשים המקיימים תהליך של איתור בעיות ופתרונן. סינקטיקה היא למעשה‬ ‫פעולת חיבור של אלמנטים שאינם רלוונטיים זה לזה. השימוש במודל הסינקטי מאפשר לנו‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫.1‬
‫להתרחק לרגע מהתמודדות מודעת עם בעיה ובאופן מלאכותי המוח מארגן את פרטי המידע של‬ ‫הבעיה בעזרת דמיון ואנלוגיות טכניות וביולוגיות, כאשר התת מודע ממשיך לעסוק בבעיה עצמה.‬ ‫בתהליך הסינקטיקה שתי פעולות קישור וארבע אסטרטגיות:‬ ‫1. הפיכת הזר למוכר – א. ניסוח הבעיה – באופן אנליטי תוך בירור כל מרכיביה. זיהוי הנעלם‬ ‫בבעיה ופירוקו למספר רב של חלקים מוכרים.‬ ‫.. הפיכת המוכר לזר – ב. שלב הניתוק - בעזרת אנלוגיות המציבות מודל מטאפורי מעניין מוזר‬ ‫לא רלוונטי ודמיוני לבעיה פעולה זו מתבססת על היכולת להפוך לדמיין ולשנות את נק' הראות‬ ‫היומיומית לגבי דברים מוכרים ושגרתיים. זהו מאמץ חשיבתי מטאפורי, אך מודע ורצוני, תוך‬ ‫שימוש באנלוגיה אישית, סימבולית, ישירה או פנטסטית, לצורך שינוי תפיסתם של אנשים או‬ ‫רעיונותיהם באופן יצירתי. (דוגמאות לשאלות: אנלוגיה אישית – איך הייתי מרגיש אילו הייתי‬ ‫הנעלם?, אנלוגיה סימבולית – איזו צורה חושית או ביטוי מילולי או ויזואלי יתארו את הבעיה?,‬ ‫אנלוגיה ישירה – באיזה עולם אחר ניתן למצוא משהו דומה לנעלם או מזכיר אותו?, אנלוגיה‬ ‫פנטסטית – איך ייראה הנעלם בעוד 21, 221 שנים? מה היה קורה אילו הנעלם לא היה קיים?).‬ ‫ג. שלב ההתאמה - אכיפת האנלוגיה על הבעיה. מחברים בין תוצרי החשיבה האנלוגית לבין‬ ‫הבעיה ד. נק' ראות - בחירת ההצעה שעלתה תוך כדי הדיון הסינקטי תוך זיהוי החידוש שבפתרון‬ ‫המוצע.‬ ‫בכל המודלים שהוצגו לעיל חוזר שלב של ייצור רעיונות יצירתיים לפתרון הבעיה, אולם אף לא‬ ‫אחד מהמודלים מעלה את האפשרות של השבחת רעיונות נתונים. הצרפת מידע מאפשרת השבחת‬ ‫רעיונות בתהליך של ייצור מצרפי מידע יצירתיים, מקוריים וחדשניים לפתרון הבעיה.‬ ‫111 מיומנות "השבחה" - הצרפת מידע‬ ‫11111 מהי הצרפת מידע‬ ‫המילון האמריקאי הריטג' )0002 ‪ (The American Heritage Dictionary‬מגדיר את המיומנות‬ ‫"השבחה" – "הצרפת מידע" - "‪ "Melioration‬כך: תהליך לשוני שבו מילה צומחת לאורך זמן‬ ‫ועולה בדרגה במשמעות או בקונוטציות החיוביות שלה ‪"The linguistic process in which a word‬‬ ‫"‪over a period of time grows more elevated in meaning or more positive in connotation‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫91‬
‫פסיג (222., 122., .22.) טוען שאחת ממיומנויות החשיבה העתידית מכונה "השבחה". פסיג מבין‬ ‫את מיומנות ההשבחה כמיומנות חשיבה מסדר גבוה. ההשבחה הוגדרה על ידו כמיומנות לבחור‬ ‫במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות בזמן ובמקום ובכך להשביח‬ ‫את המצרף. יכולת השבחה עוזרת לאדם לעשות התאמות מורכבות בזמן אמת תוך חידושן.‬ ‫הצרפת מידע דומה במידה מסוימת לנגינת ג'ז המתנגנת בכל פעם במצרפים חדשים, מתאימה‬ ‫עצמה למקום לזמן ולאווירה בה היא מנוגנת. על פי פסיג (222.) ניתן לזהות . התנהגויות של‬ ‫השבחה אצל האדם המבצע מיומנות זו:‬ ‫1. התאמה - האדם יוצר תוצר חדשני על ידי קישור קוגניטיבי אישי בין שני תחומים שנראים‬ ‫רחוקים זה מזה‬ ‫.. קונוטציה – המשמעות האישית המתקשרת בתודעתו של אדם לפיסת מידע. על בסיס‬ ‫הקונוטציה יוכל אדם לבצע התאמה.‬ ‫.. העוז לשכוח – נכונות לוותר, להניח לתפיסות, תיאוריות או למצבים המקבעים חשיבה חדשה.‬ ‫מיומנות ההשבחה היא המיומנות השביעית בטקסונומיה של מיומנויות קוגניטיביות עתידיות‬ ‫שפסיג ניסח (2220). טקסונומיה זו היא פרדיגמה חדשה המתבססת על הפרדיגמה הקלאסית –‬ ‫טקסונומיה של ‪ ,(1956) Bloom‬אך מעתדת )‪ (Futurizing‬אותה בהסתמך על מחקרים הסוקרים‬ ‫התפתחויות עתידיות בחברה, בכלכלה ובמדע. פסיג הרחיב והוסיף לכל אחת מששת רמות‬ ‫החשיבה שניסח בלום, רבדים שישקפו את צורכי האדם בעתיד, ופירט בטקסונומיה מונחים‬ ‫התנהגותיים של מיומנויות החשיבה העתידיות. כמו כן הוסיף פסיג את הקטגוריה השביעית‬ ‫המכונה "השבחה" ואשר הופכת חשובה יותר ויותר בתהליכי פיתוח, שיווק וייצור עתידיים.‬ ‫מספר טכניקות לאטרליות לייצור רעיונות (....1) תומכות בפיתוח הצרפת מידע: 1. טכניקת‬ ‫המילה האקראית .. טכניקת הבריחה .. טכניקת הפרובוקציה .. טכניקת מניפת הקונצפטים 1.‬ ‫טכניקת החשיבה הלאטרלית )2991 ‪ .(Bono‬טכניקות אלה מאפשרות השבחה של רעיונות‬ ‫והשבחה של כלים. ניתן לזהות השבחה של רעיונות המובילים לכלים משוכללים ומתוחכמים, אך‬ ‫גם השבחה של כלים שמולידים רעיונות חדשים המשפיעים על המין האנושי.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫2.‬
‫11111 דוגמאות להשבחת קונצפציות, רעיונות ותובנות‬ ‫1. השבחת מושג סוציולוגי – ‪ Meme‬מושג מתחום הביולוגיה המתאר תהליך של יצירת דור חדש‬ ‫באמצעות חיבור של גנים. ‪ Meme‬יכול גם לתאר יחידת תבונה בהתפתחות התרבות האנושית.‬ ‫רעיון מתפתח במוחו של אדם ומשתכפל תוך השבחה במהלך העברתו למוח אחר. לדוגמא: אדם‬ ‫קולט רעיונות בהרצאה, שיחה, קריאה וגורם למוטציות חדשות המקדמות את מאגר התבונה‬ ‫האנושי )9891 ‪.(Dawkins‬‬ ‫.. השבחת אינטליגנציה – אינטליגנציה רגשית (גולמן .991) היא דוגמא להשבחת מושג קוגניטיבי‬ ‫שגורם להבנה טובה יותר של האינטליגנציה האנושית. שני מושגים לא קורלטיביים, אינטליגנציה‬ ‫ורגש יוצרים הגדרה חדשה למושג שמסביר טוב יותר מצב חברתי, ארגוני וניהולי בעולם המורכב.‬ ‫אינטליגנציה מצליחה )8991 ‪ ,(Sternberg‬הוא דוגמא נוספת להשבחת מושג האינטליגנציה מעבר‬ ‫להגדרה הצרה שנותנים לה מבחני ה- ‪ IQ‬המסורתיים. אינטליגנציה זו כוללת שלושה יסודות:‬ ‫אינטליגנציה אנליטית, אינטליגנציה יצירתית ו אינטליגנציה מעשית.‬ ‫.. השבחת ממשקים – השבחת המחשב ע"י צירוף התחומים ביולוגיה וטכנולוגיה יוצרת רעיונות‬ ‫פורצים למוצרים שישפיעו על חיינו בעתיד: מחשבים ארוגים בבגדים, מחשבים במכשירי המטבח,‬ ‫מחשבים בנעליים ומחשבים שיתנו מידע עדכני לאדם ויעקבו אחר רגשותיו, מצב רוחו ותחושותיו‬ ‫ויסייעו לו.‬ ‫.. השבחת המדע בעזרת פופוליזם – המדע הגיע להישגים מרשימים בחקר החלל. כיום מנסים‬ ‫להפוך את המדע לנגיש יותר וקרוב יותר לשפה היום יומית של אנשים רבים, השבחת המדע כך‬ ‫שיהפוך לנחלת הכלל. השבחה זו כוללת בניית מכשירים שמישים לחיי היום יום הנשענות על‬ ‫טכנולוגיות חלל באסטרטגיית ‪ Spinoff‬בתחומים: רפואה, תחבורה, מחשבים, סביבה וצריכה‬ ‫ביתית )4991 ‪.(Sagan‬‬ ‫1. השבחת למידה ע"י שכחה – שכחה מסייעת להתחדשות. על כן צריך ללמד את מיומנות השכחה‬ ‫על מנת לשפר את היכולת לבנות ידע חדש ולפתחו )8991 ‪.(Peters‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
‫.1111 דוגמאות להשבחת כלים וטכנולוגיות‬ ‫האמת האנושית היא מה שהאדם לומד כאשר הוא בונה אותה ומעצבה על ידי מעשיו. על כן מדע‬ ‫הוא הידע של המקורות של הדרכים והצורה שבהם דברים נוצרים )3991 ‪ .(Vico‬עד היום היה‬ ‫מקובל לחשוב שהתפתחותה של קונצפציה/פרדיגמה, היא זו המובילה להמצאת כלים משוכללים.‬ ‫כיום מזהים פרדיגמה חדשה פרדיגמת הכלים )7991 ‪ .(Freeman‬שבאמצעותה כלים מובילים‬ ‫לפיתוח קונצספציות. מכשיר קיים בקונטקסט אחד עובר לקונטקסט אחר ומוביל לתגליות בלתי‬ ‫צפויות ובלתי הגיוניות לעיתים. דוגמאות:‬ ‫1. באמצעות הנדסה גנטית ניתן יהיה לפתח בקטריות או פטריות שינקו זיהומים מחומרים שונים.‬ ‫יישום – שימוש במסלק אשפה ביתי.‬ ‫.. ממחשב אישי למחשבים מולקולריים, ננו-טכנולוגיה בעתיד המבוססים על רכיבים ביולוגיים.‬ ‫יישום אפשרי -תיקון תאים בגוף ע"י החדרת ננוטכנולוגיה תביא לריפוי מהיר של מחלות כגון‬ ‫סרטן )6991 ‪.(Regis‬‬ ‫.. המחשב האישי עוזר לעצב תיאוריות עדכניות של המין האנושי – מיפוי הגנום האנושי‬ ‫.. לידה חוץ רחמית בעתיד תשנה את תפיסת יצירת החיים ותערער את היסוד של קיומנו כיצור‬ ‫אנושי.‬ ‫יש במיומנות ההשבחה את היכולת לפתח את האינטליגנציה הגבוהה באמצעות מגוון הכלים של‬ ‫החשיבה הלאטרלית (.991 ‪.)Bono‬‬ ‫.11 חשיבה רוחבית – )‪(Latteral Thinking‬‬ ‫11.11 מהי חשיבה רוחבית?‬ ‫על פי ההגדרה של מילון אוקספורד, חשיבה לאטרלית היא דרך חשיבה המחפשת פתרונות לבעיות‬ ‫באמצעות שיטות לא שמרניות או בשיטות הנראות לא הגיוניות. בחשיבה לאטרלית אנו נעים‬ ‫"הצידה" ומסתכלים אחרת על דברים. בונו מפריד בין: חשיבה רוחבית )‪(Lateral Thinking‬‬ ‫וחשיבה אנכית )‪ ,(Vertical Thinking‬וטוען שהם משלימות זו את זו ונחוצות יחד לחשיבה‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫יצירתית. אדם המפעיל חשיבה אנכית "חופר עמוק יותר באותו בור" כדי למצוא פתרון לבעיה,‬ ‫בעוד שאדם המפעיל חשיבה לאטרלית "חופר בורות במקומות נוספים".‬ ‫מטרת החשיבה הרוחבית היא למצוא תפיסות שונות, קונצפטים, נקודות מוצא שונות ופתרונות‬ ‫לא שגרת יים, תוך שימוש במגוון שיטות כולל פרובוקציות, כדי להתנתק מקו המחשבה הרגיל.‬ ‫בח שיבה זו לא מחפשים את הגישה הנכונה ביותר אלא את מגוון הגישות ומבקשים לגלות כיוונים‬ ‫חדשים של חשיבה תוך קפיצות ותנועה. לחשיבה זו אין קטגוריות ברורות למיון וסיווג הרעיונות.‬ ‫אין בחשיבה זו דרך לא נכונה, יכול אדם ללכת בדרך לא נכונה כדי למצוא את הדרך הנכונה‬ ‫עבורו. חשיבה לאטרלית עוסקת בשינויים ובבנייה מחודשת של מבנים רעיוניים המובילים את‬ ‫האדם לעוד רעיונות אקראיים ואלטרנטיביים. )0991 ,7691 ‪.(Bono‬‬ ‫חשיבה לאטרלית היא אחת משלושה היבטים של יצירתיות הקשורים להמצאה )‪:(Innovation‬‬ ‫היכולת לחשוב מעבר להנחה מסורתית ולשבור פרדיגמה, היכולת לנוע מעבר לרעיון ראשוני ברור‬ ‫למספר רב של אפשרויות והיכולת לחבר בין תחומים הרחוקים זה מזה )0002 ‪.(Riddle‬‬ ‫11.11 שימושים לחשיבה רוחבית‬ ‫1. שיפור - לבצע דברים טוב יותר, פשוט יותר, לסלק פגמים, להתגבר על בעיות, לתקן שגיאות.‬ ‫המפתח לשיפור הוא היכולת להסתכל על כל הליך או שיטה קיימים, גם כאשר אין בעיות, ולהניח‬ ‫שעשויה להיות דרך טובה יותר לביצועם.‬ ‫.. פתרון בעיות - כשיש לנו בעיה או משימה שהצבנו לעצמנו, אנו יודעים לאן ברצוננו ללכת ועלינו‬ ‫רק למצוא את הדרך לנגיע לשם.‬ ‫.. תכנון הזדמנויות – יצירת ערך חדש דורש יצירת קונצפטים חדשים.‬ ‫.. התבוננות לעתיד – תיאור העתיד האפשרי בו נצטרך לפעול, תכנון תהליכים, שינויים‬ ‫ואסטרטגיות, תכנון דרכי התמודדות עם ריבוי אפשרויות.‬ ‫.1.11 כלים וטכניקות בחשיבה רוחבית (2991 ‪(Bono‬‬ ‫בונו (.991) מפרט מגוון כלים וטכניקות לחשיבה לאטרלית: ששת כובעי החשיבה, חש"ם – חיובי,‬ ‫שלילי מעניין, הפסקה יצירתית, מיקוד, אתגור, חלופות, מניפת הקונצפטים, תנועה, חזרה‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫לאחור, אנלוגיות ועוד. במחקר זה נתמקד בארבע טכניקות התומכות בפיתוח יכולת הצרפת מידע‬ ‫המשולבות בתוכנית האימון הממוחשבת:‬ ‫1. טכניקת הפרובוקציה – פו – ‪ Po‬מסמל פרובוקציה‪ .Provocative Operetion‬לדוגמא: פו,‬ ‫למכונית יש גלגלים מרובעים, זוהי פרובוקציה כי כיום אין מכוניות כאלה והרעיון נראה לא‬ ‫הגיוני, אך למעשה גלגל חכם יכול להביא מכונית לריחוף שזוהי פרדיגמה חדשה של תנועה.‬ ‫בפרובוקציה אנו נעים מנקודת ההתחלה אל פרובוקציה שרירותית-נקודה חיצונית וזמנית שתמנע‬ ‫שיפוט, וממנה נעים אל רעיון או קונצפט ובמבט לאחור נכיר בערך האמיתי של המצב החדש.‬ ‫.. טכניקת המילה האקראית ומיקוד ייעודי – לוקחים מילה אקראית מתחום השונה לחלוטין‬ ‫מהנושא המטופל (מיקוד ייעודי) ומעלים רעיונות תוך התאמתם לפתרון הבעיה או ליצירת רעיון‬ ‫חדש לדוגמא: כיצד נמנע את בעיית הניכור בין עובדים בעקבות עיסוק רב במחשב? פו, בלט. בלט‬ ‫מזמן בין השאר אימון שיתופי ותזונה בריאה, נפתור את הבעיה ע"י עיסוק שיתופי של העובדים‬ ‫סביב מחשב במינונים מושכלים.‬ ‫.. טכניקת הבריחה – בריחה מדרך החשיבה הרגילה. א. בחירה של משהו שאנו מקבלים כמובן‬ ‫מאליו ב. בריחה ע"י סילוק, ביטול, סתירה, זריקה, הכחשה. לדוגמא: מסעדות גובות כסף עבור‬ ‫אוכל, זהו דבר מובן מאליו. פו, מסעדות אינן גובות כסף עבור אוכל. בריחה כזו יכולה להביא‬ ‫אותנו לרעיון של תשלום עבור זמן ולא עבור אוכל‬ ‫.. טכניקת מניפת הקונצפטים - א. קביעת יעד או מטרה – להתמודד עם מחסור של מים‬ ‫ב. העלאת רעיונות שיהוו כיוונים של חשיבה – הקטנת צריכה, הגדלת אספקה, להסתדר בלי ג.‬ ‫לכל כיוון יוצרים קונצפטים לדוגמא: להסתדר בלי מים – להפסיק את השימוש במים, להחליף‬ ‫מים בחומרים אחרים, להימנע מהצורך להשתמש במים. ד. לכל קונצפט יוצרים רעיונות חלופיים.‬ ‫לדוגמא: להחליף מים בחומרים אחרים – רחצה ע"י גלים אלקטרוניים.‬ ‫כלים לאטרליים ממוחשבים - בשנים האחרונות לבשו הטכניקות של חשיבה לאטרלית צורה‬ ‫ממוחשבת וכיום ניתן למצוא ברשת האינטרנט מספר רב של תוכנות מחשב ואתרים שמאמנים‬ ‫לפתרון בעיות בטכניקות לאטרליות. בשל העובדה שתוכנות אלה לא תומכות בעברית, הן לא‬ ‫שולבו במחקר זה, אולם תוכנית האימון הממוחשבת מתבססת על העקרונות של תוכניות אלה.‬ ‫להלן נסקור כמה מהן:‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫1. אתר לאימון בחשיבה יצירתית ובחשיבה לאטרלית במגוון טכניקות מוחשבות‬ ‫.‪ http://www.brainstorming.co.uk/contents.html‬האתר מכיל: הסברים ברורים על טכניקות‬ ‫לאטרליות, טכניקות לאטרליות וירטואליות הזמינות לפעולה באתר, תוכנת מחשב -‬ ‫‪ Brainstorming Toolbox‬המפעילה טכניקות של חשיבה לאטרלית כגון: מילה/תמונה/חוק‬ ‫אקראיים, עובדות מאתגרות, בעיות ופתרונות, בריחה לעולמות אחרים, ‪ -SCAMPER‬שאילת‬ ‫שאלות מכוונות לפתרון בעיה או לתהליך ייצור מוצר/רעיון, חיפוש בתחומים אחרים, אנלוגיה‬ ‫למצב אחר ועוד )0002 ‪.(Infinite Innovations Ltd‬‬ ‫.. הכלי הממוחשב ‪ http://www.multicentric.com/whatis.htm multicentric‬מגדיל את גבולות‬ ‫יכולת החשיבה של אדם. הכלי תומך בחשיבה לאטרלית ומאפשר ארגון מחדש של המידע,‬ ‫התבוננות לליבה של הבעיה הנחקרת, אחסון מידע רב תוך סיווג ומיון המידע ואיחזור מידע קודם‬ ‫הקשור למידע החדש )8991 ‪.(Koy‬‬ ‫.. הכלי הממוחשב ‪ Axon Idea Processor‬הוא כלי לארגון ויזואלי של רעיונות שהממשק שלו‬ ‫תומך בתהליך החשיבה. תהליך עיבוד הרעיונות נוגע בבעיות ופתרונות, שאלות ותשובות, עובדות‬ ‫גלויות וסמויות. בתהליך של פתרון בעיות באמצעות התוכנה עולות שאלות שהתוכנה שואלת את‬ ‫המשתמש בה לצורך השבחת הרעיונות והתקדמות לקראת פתרון רצוי. רעיון חדש בתוכנה זו הוא‬ ‫שילוב וצירוף של רעיונות קיימים. )0002 ‪(Chan Bok‬‬ ‫‪http://web.singnet.com.sg/~axon2000/index.htm‬‬ ‫.. הכלי הממוחשב ‪ .IdeaFisher Software‬בטכנולוגיה זו שני מסדי נתונים: 1. מסד נתונים‬ ‫המכיל 222,1. מילים ומשפטים המקושרים זה אל זה .. מסד נתונים המכיל 22. שאלות‬ ‫המאורגנות לפי קטגוריות. כשהמשתמש מספק בעיה, מילה או משפט, התוכנה תציע לו מילים‬ ‫ומשפטים המתקשרים למילה או למשפט המקורי. התוכנה מעודדת חשיבה רוחבית בתהליך‬ ‫אסוציאטיבי ומאפשרת ייצור רעיונות לא שגרתיים. ‪http://www.ideafisher.com/salenov.htm‬‬ ‫1. ‪ http://www.fpsp.org/home.htm Future Problem Solving Program -FPSP‬התוכנית מלמדת‬ ‫ילדים איך לחשוב במגוון דרכים ולפתור בעיות ואתגרים גלובליים בנושאים שונים, באמצעות‬ ‫כלים לאטרליים. קבוצות ילדים בני .1 ומטה, .1 ומטה ו - 91 ומטה מכל העולם מוזמנים‬ ‫להשתתף בתוכנית ‪ .The Mars Millennium Project‬התוכנית היא בחסות המועצה לשנות‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
‫המילניום של הבית הלבן, מחלקת החינוך של ארה"ב, נאס"א, הגלריה הלאומית לאומנות וקרן‬ ‫נאמנות. דוגמאות לנושאים שנחקרו בשנה זו: אנרגיה אלטרנטיבית, אפשרויות חינוך, תרומת‬ ‫אברים, חברות וירטואליות, תיירות, אוכלוסיית העולם, תלות הדדית גלובלית, יישוב החלל,‬ ‫תנועה בחלל, חוקים בחלל, מים, בתים. לפתרון הבעיות מספר שלבים: 1. זיהוי אתגר בזירה‬ ‫העתידית .. קביעת הבעיה .. ייצור רעיונות לפתרון הבעיה .. בניית קריטריונים לבחינת הרעיונות‬ ‫לפתרון 1. ביצוע הערכה לפתרונות .. בניית תוכנית פעולה.‬ ‫אנשי חינוך משקיעים רבות בתכנון הלימודים, באסטרטגיות של תהליכי הוראה-למידה-הערכה‬ ‫ובתנאים מיטביים ללמידה, על מנת להכין את תלמידיהם היום להתמודדות עם מצבים חדשים‬ ‫מחר. המטרה היא שתלמידים יבצעו העברה של הידע והמיומנויות הנרכשות בהקשרי הלמידה‬ ‫בבית הספר, להקשרים אותנטיים אחרים במציאות החיים. מהי העברה (‪ ,?)Transfer‬באילו‬ ‫תנאים מתרחשת העברה? מהם מרכיבי איכות של למידה המאפשרים העברה? (להלן ..1). שאלות‬ ‫אלה חשובות כבסיס לתכנון תוכנית לימודים ממוחשבת לפיתוח יכולת הצרפת מידע לפתרון‬ ‫בעיות שאינן מוגדרות היטב, שתאפשר העברה של יכולת הצרפת המידע לפתרון בעיות בעתיד‬ ‫בבית הספר ומחוצה לו.‬ ‫.11 העברה ולמידה - ‪Transfer‬‬ ‫11.11 מהי העברה?‬ ‫‪ ) 199.( Byrnes‬טוען שהעברה היא היכולת להשליך מה שנלמד בקונטקסט מסוים לקונטקסט‬ ‫חדש. העברה של הידע הנרכש מפתרון בעיה אחת לבעיה אחרת באותו קורס, העברה של ידע‬ ‫משנה אחת לשנה אחרת בבית הספר, מבית הספר לבית ומבית הספר למקום עבודה עתידי.‬ ‫‪ )199.( Greeno‬מג דיר את הלמידה כ"השתתפות משופרת במערכות אינטראקטיביות" ואת‬ ‫"ההעברה במונחים של שינוי האילוצים, ההרשאות וההתאמות". ‪ )1991( Feuerstein‬מדגיש‬ ‫בתהליך הלמידה המתווכת את הצורך בהעברה של הלמידה למצבים אחרים לתחומי חיים אחרים‬ ‫של התלמידים, מעבר למטלות קוגניטיביות קונקרטיות ומעבר לגירוי הנתון. קניאל (122.) מציע‬ ‫ליבת הגדרה להעברה: "שימוש יעיל ומנומק בעקרונות, יחסים ואסטרטגיות במשימות רחוקות‬ ‫מנקודת מבטו של המעביר".‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫‪ )19.2( Gagne‬עושה הבחנה בין שני סוגי העברה: העברה אופקית והעברה אנכית. העברה אופקית‬ ‫מצביעה על תהליך שבו למידה בהקשר מסוים מנוצלת בהקשר אחר. לעומתה, העברה אנכית‬ ‫מצביעה על ניצול חומר שנלמד בשלב מסוים של תוכנית הלימודים, לשלב גבוה יותר של אותה‬ ‫תוכנית‬ ‫‪ )199.( Perkins‬מזהה שלושה היבטים שונים הקיימים בלמידה של מסגרת חשיבה: רכישה,‬ ‫הפנמה והעברה, כאשר הוא מגדיר העברה כהרחבת השימוש במסגרת החשיבה מעבר להקשר‬ ‫המיידי של הלמידה ‪ )1989( Perkins& Salomon‬מבחינים בין העברה רחוקה והעברה קרובה.‬ ‫העברה קרובה מתרחשת לאחר תרגול ממושך עד לדרגת שליטה והאדם מיישם את אשר למד‬ ‫בהקשר דומה להקשר שנלמד. לעומתה, העברה רחוקה היא מושכלת ומחייבת הפשטה של עיקרון‬ ‫או מושג וניתוקו מן ההקשר שבו נלמד.העברה זו מתרחשת בין הקשרים שנראים רחוקים זה‬ ‫מזה.‬ ‫11.11 מרכיבי איכות בלמידה המאפשרים העברה‬ ‫קניאל (122.) טוען שניתן להשיג העברה משמעותית על ידי מורים מומחים להעברה אשר ישתמשו‬ ‫בתוכניות לימודים שמטרתן העברה ואשר יובילו תלמידים להיות מומחים להעברה. על ההעברה‬ ‫להיות המהות של הפעילות וגרעין המטרות של תוכנית לימודים יעילה, שתפעל בקהילה של‬ ‫"מעבירנים" הלומדים בשיתוף בתוך סביבה מאתגרת להעברה. קניאל מציע לבחון העברה על ידי‬ ‫תהליכים ותוצרים, לתאר את תהליך ההעברה מתוך מערכת העיבוד של המעביר עצמו, ולהבחין‬ ‫בין פוטנציאל ההעברה הנשען על מארג הסכימות במאגר הזיכרון לבין תהליך ההעברה עצמו‬ ‫המתבצע בזיכרון העבודה.‬ ‫פוירשטיין (.991, .991, 9991) מדגיש כי חשוב שהאינטראקציה המתווכת תכוון אל מעבר לגירוי‬ ‫עצמו. כל פעילות תיווכית צריכה להיהפך למעין דגם שבעזרתו מקנה המתווך לילד עקרון כלשהו‬ ‫החורג מעבר לצורך המיידי והישיר של המצב הנתון, ומתייחס אל נסיבות ומצבים המרוחקים מה‬ ‫'כאן ועכשיו' במרחב ובזמן. על ידי הטרנסצנדנטיות - העברה המתווך גורם להרחבה של מערכת‬ ‫הצרכים של הילד והוא 'שותל' בו את הצורך לחרוג מעבר למיידי ולנראה.‬ ‫‪ )19..( Perkins & Salomon‬מציעים שתי שיטות לעודד העברה: 1. הדגשה - )‪ (HUGGING‬במהלך‬ ‫הלמידה יש ליצור מפגש עם תחומי תוכן מגוונים. .. גישור - )‪ - (BRIDGING‬במהלך ההוראה יש‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫לעודד הפשטה על ידי יצירת קשרים והכללות של הידע והמיומנויות ועל ידי עידוד התלמידים‬ ‫לחשוב כיצד ניתן ליישם אותם לתחומי תוכן אחרים.‬ ‫ספרד (8991) טוענת שתפקיד בית הספר הוא להכין את תלמידיו להתמודדות עם מצבים חדשים‬ ‫שאותם יפגשו מחר. העברה בלמידה פירושה נשיאת הידע אל מעבר לגבולות ההקשר, והיכולת‬ ‫לחזור על מה שאפשר לחזור עליו תוך שינוי של הדורש שינוי. בהעברה סבורה ספרד יש משהו‬ ‫שחוזר על עצמו גם כאשר אנו עוברים ממצב למצב ומהקשר אחד למשנהו. ספרד מציעה לשלב‬ ‫בתהליכי הלמידה שתי אסטרטגיות המשפיעות זו על זו ותומכות זו בזו: 1. מטפורת הרכישה -‬ ‫הלמידה היא פעולה של רכישת ידע ופיתוח מושגי בתיווך המורה, והידע הנרכש ניתן ליישום,‬ ‫להעברה ולחלוקה עם אחרים. .. מטפורת ההשתתפות – הלמידה היא תהליך השתתפות חברתי-‬ ‫דמוקרטי בדיאלוג עם קהילת שיח מסוימת.‬ ‫‪ ) 19.. ,19.9( Vigotsky‬סבור שלמידה והתפתחות הם תהליכים הנמצאים בקשר הדדי. הלמידה‬ ‫היא זו המאפשרת את ההתפתחות ובכך היא קודמת לה, ההתפתחות תלויה בלמידה. "תחום‬ ‫ההתפתחות הקרוב" )‪ (ZPD - zone of proximal development‬מבטא את אותן פונקציות הכרתיות‬ ‫שעדיין לא הבשילו אך הן בתהליכי הבשלה, אלו הן ניצני ההתפתחות ולא פרותיה. רק בעזרת‬ ‫אינטראקציה עם הסביבה האנושית (למידה) יהפכו ניצני התפתחות אלו לפירות, למיומנויות‬ ‫חשיבה המגדירות את רמת ההתפתחות. התהליך הלימודי מתרחש ב'תחום ההתפתחות הקרובה'‬ ‫והופך לתהליך התפתחותי. לכן - הלמידה הטובה ביותר היא זו הצועדת לפני ההתפתחות‬ ‫ומובילה אותה, זוהי למידה המכוונת כלפי הפונקציות בהתהוות. תהליך ההתפתחות מתחיל‬ ‫באינטראקציה שבין הילד למבוגר, בין המומחה לטירון. אינטראקציה זו מופנמת במהלך הזמן‬ ‫והופכת לכלי קוגניטיבי פנימי.‬ ‫‪ )2002( Mulky‬מציע לשלב בתהליכי הלמידה את מרכיבי האיכות הבאים, על מנת להשיג העברה‬ ‫רחוקה ויעילה לטווח ארוך: 1. למידה של ידע מוצהר וידע הליכי-הקשרי במגוון רחב של מצבים‬ ‫.. שיתוף התלמידים ברעיונות ואימון בקבוצה תומכת .. ניסוח הכללות ועקרונות תוך מכוונות‬ ‫עצמית של התלמיד והתאמת העקרונות למגוון מצבים .. מודעות והבנה של התלמיד לתוצאות‬ ‫והרווחים של האימון.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫‪ (2000) Bransford, Brown & Cocking‬מציעים לשלב בתהליכי הלמידה את מרכיבי האיכות‬ ‫הבאים על מנת להשיג העברה: 1. בניית ידע חדש המבוסס על ידע קודם .. אקטיביות של התלמיד‬ ‫בתהליכי הלמידה .. למידה לקראת הבנה כעיקרון מנחה בתהליכי הלמידה.‬ ‫‪ (1998) Brandet‬מציע סדרת תנאים ללמידה רבת עוצמה: 1. הדברים הנלמדים הינם בעלי‬ ‫משמעות אישית עבור הלומד .. הדברים הנלמדים מאתגרים ומעוררים למידה .. הדברים‬ ‫הנלמדים תואמים את רמת ההתפתחות של הלומד .. בידי הלומדים בחירה ותחושת שליטה‬ ‫בתהליך הלמידה 1. הלומדים מיישמים ידע קיים כאשר הם בונים ידע חדש .. הלומדים מקיימים‬ ‫פעילות גומלין חברתית .. הלומדים מקבלים משוב אפקטיבי .. הלומדים רוכשים אסטרטגיות‬ ‫ומשתמשים בהן 9. הלמידה מתרחשת באקלים רגשי חיובי 21. הסביבה תומכת בתהליך הלמידה.‬ ‫‪ (1998) Waller, Hunt & Knapp‬בדקו העברה של ידע מרחבי שנרכש בסביבת למידה וירטואלית‬ ‫(‪ (VE - Virtual Environments‬אל מצב מציאותי בחיי היום יום. . קבוצות נבדקים קיבלו כל אחד‬ ‫סוג אחר של אימון: ללא אימון, אימון מציאותי, אימון במפה, אימון במסך וירטואלי, אימון‬ ‫וירטואלי רגיל, אימון וירטואלי ארוך טווח. לאחר מכן נדרשו הנבדקים להתמודד עם מבוך‬ ‫מציאותי. נמצא כי כשהחשיפה ארוכה יותר הלמידה הוירטואלית מביאה להישגים טובים יותר‬ ‫בראיה המרחבית של הנבדקים.‬ ‫המחקר הנוכחי מאופיין בתהליכי למידה לשם העברה רחוקה או העברה אופקית. התלמידים‬ ‫רוכשים את יכולת הצרפת מידע במגוון הקשרים מתחומי דעת שונים, ומתבקשים לבצע העברה‬ ‫להקשרים חדשים. התלמידים מודעים למטרת האימון ולתוצרים המצופים מהם. הבעיות שעימן‬ ‫מתמודדים התלמידים נשאבות ממציאות החיים הקרובה והרחוקה ובתהליך הלמידה התלמידים‬ ‫נשענים על התיווך של תוכנית המולטימדיה ועל התיווך של המורה. כמו כן מטרת הלמידה היא‬ ‫לאמן את התלמידים בשימוש מושכל בכלים לייצור מצרפי מידע לפתרון בעיות, ובסיום הלמידה‬ ‫ההעברה תתבטא ביכולתם לייצור מצרפי מידע חדשניים כפתרון לבעיות לא מוגדרות במצבי חיים‬ ‫עתידיים.‬ ‫לפי הפילוסוף ‪" ,(in, Freedman 2002) Confucius‬אם אדם שומע הוא יודע, אם אדם רואה הוא‬ ‫זוכר, אך אם אדם עושה הוא מבין". במחקר זה פעלו הנבדקים תוך מכוונות עצמית, בתוכנית‬ ‫ההתערבות ממוחשבת בממשק מולטימדיה "חושבים אחרת" (.....), לשם פיתוח יכולת הצרפת‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫9.‬
‫מידע. תוכנית מקורית זו נבנתה על ידי החוקרים באמצעות התבנית הוירטואלית‬ ‫‪.(1.1)ׁWebquest‬‬ ‫.11 חקרשת - ‪Webquest‬‬ ‫11.11 מהו חקרשת - ‪Webquest‬‬ ‫מודל ה- ‪ WebQuest‬פותח בשנת 1991 באוניברסיטת סן-דייגו על ידי ‪ ,Dodge & March‬מאז אומץ‬ ‫מודל זה על ידי מורים ברחבי העולם, שפיתחו ויישמו אינספור פעילויות לימודיות במגוון נושאים,‬ ‫החל מרמת בית הספר היסודי וכלה באוניברסיטה. ‪ Webquest‬מוגדר כ"פעילות מונחית חקר שבה‬ ‫המידע שהלומד עוסק בו מגיע כולו או חלקו ממקורות באינטרנט. הלומד מתמודד עם המידע‬ ‫החדש באופן משמעותי, מנתח אותו ומעביר אותו לתוצר שימושי". חקרשת מציב את התלמיד‬ ‫במרכז, נותן לו תפקיד (מדען, בלש עיתונאי...), מעודד חשיבה מסדר גבוה, שיתופיות בפתרון‬ ‫בעיות ומאפשר ניצול מושכל של זמן הלמידה (7991 ‪.)Dodge‬‬ ‫חקרשת הוא סוג חדש של סביבה חינוכית-סביבת למידה, המאפשרת לתלמידים לנוע במרחבי‬ ‫האינטרנט במסע חקר וירטואלי מושכל. היפר-טקסט הוא מדיום התנועה בסביבה הוירטואלית‬ ‫שיוצרת את המסע הוירטואלי. המטלות אשר התלמידים מקבלים קשורות לעולם האמיתי‬ ‫ומחייבת אותם לפתח כישורי חשיבה ביקורתית. כישורים כאלו מתפתחים רק תוך כדי תנועה,‬ ‫תוך כדי חקירה דינמית. חקרשת כסביבת למידה מאפשרת לתלמיד: 1. לבצע פעילות של צירוף‬ ‫ובנייה - על פי גישת הקונסטרוקטיביזם .. להיעזר בידע ובנסיון של מומחה .. להפעיל מיומנויות‬ ‫של טיפול במידע לצורך עיבוד והפקת ידע . . לשתף פעולה בעבודת צוות של הקבוצה הלומדת. כל‬ ‫זאת תוך הדגשת העניין האישי בלמידה, האתגר, הנעה והנאה ותחושת ההישג במהלכה (סלנט‬ ‫.22.).‬ ‫11.11 מבנה הפעילות של חקרשת‬ ‫1. רקע קצר על הנושא .. המשימה – מספקת לתלמיד מטרה ברורה ומבהירה לו מהו התוצר‬ ‫הרצוי. לתלמיד מוצבת בעיה אמיתית ומאתגרת ברת ביצוע.. בתכנון המשימה צריך להפעיל את‬ ‫דמיונו של התלמיד ע"י מסע מרתק, ביקור במקומות מעניינים וכו'. .. התהליך - מדריך את‬ ‫התלמיד שלב אחר שלב כיצד להתארגן לקבוצות, כיצד לאסוף את המידע בצורה יעילה וכיצד‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫2.‬
‫לארגן את המימצאים במגוון דרכים: טבלאות, מצגת, מיפוי ידע, דיאגרמה, רשימה ועוד.‬ ‫.. מקורות המידע – מקורות המידע הרלוונטיים למשימה משובצים בדפי החקרשת ומקושרים‬ ‫בהיפרטקסט. ניתן גם לציין מקורות מידע מחוץ לאינטרנט. 1. הערכה – פעילות ‪Webquest‬‬ ‫מסתיימת בהגשת מוצרים, ניירות עבודה, דו"חות, מצגות מולטימדיה... ולכן צריך לגבש‬ ‫קריטריונים להערכת תוצרים אלה .. מסקנות או המוצר - כאן נדרש התלמיד לגבש את המסקנות‬ ‫מהמסע הוירטואלי, לייצור מעין רפלקציה עצמית של העבודה או הידע שרכש במהלך המסע.‬ ‫(עמי סלנט 0220,7991 ‪.) Dodge‬‬ ‫.1.11 סוגי משימות בחקרשת - ‪Webquest‬‬ ‫לפי ‪ ).221( Dodge‬יש שני סוגי חקרשת: 1. קצרי טווח – מתוכננים למסגרת זמן של 1-. יחידות‬ ‫שיעור ומכוונים לרכישת ידע אינטגרטיבי משמעותי .. ארוכי טווח – מתוכננים למסגרת זמן של‬ ‫שבוע-חוד ש ומכוונים לניתוח ידע מעמיק ולייצוג הידע ע"י יצירת תוצר חדש שאחרים יוכלו להגיב‬ ‫עליו. חקרשת יכול להיות מתוכנן לתחום דעת אחד או לפעילות בינתחומית והוא מאפשר פיתוח‬ ‫חשיבה מסדר גבוה תוך שימוש במיומנויות: השוואה, מיון, מיזוג ידע, הסקת מסקנו, בניית‬ ‫הכללות והיקשים, ניתוח, ניסוח נק' מבט, זיהוי דפוסים ועקרונות מופשטים, בניית מערכת‬ ‫הוכחות לטענה (7991 ‪ .)Dodge‬ע"פ עמי סלנט (0220) יש סוגים שונים של מטלות להלן טבלה‬ ‫מס. 1.‬ ‫טבלה 1: סוגים של מטלות לחקרשת‬ ‫תיאור‬ ‫הז'אנר‬ ‫המטלה הפשוטה ביותר – חקר נושא והצגת הידע הנלמד‬ ‫סיפור מחדש‬ ‫‪ Re-Telling Tasks‬באמצעות מצגת‬ ‫מטלות של איסוף מידע ממספר מקורות שונים, קשירתם‬ ‫קומפילציה‬ ‫‪ Compilation Tasks‬לפורמט אחיד כלשהו ופרסום המוצר על פלטפורמה ציבורית‬ ‫כלשהי.‬ ‫התלמיד נדרש לחקור ולפתור תעלומה, להתחקות אחר אירועים,‬ ‫מטלות מיסתורין‬ ‫‪ Mystery Tasks‬לנתח וליצור סינטזה.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
‫מטלות של כיסוי אירוע - ליקוט נתונים קיימים ובניית מוצר‬ ‫מטלות עיתונאיות‬ ‫‪ Journalistic Tasks‬המיועד לפרסום ציבורי בז'אנר תקשורתי (חדשות, כתבה, סרט‬ ‫תיעודי...)‬ ‫בסוג זה של מטלה התלמיד נדרש ליצור מוצר או לתכנן פעילות‬ ‫מטלות תכנון‬ ‫‪ Design Tasks‬המבצעת מטרה מוגדרת מראש תוך התחשבות באילוצי תכנון‬ ‫אמיתיים.‬ ‫מטלות הדורשות הצגת הידע בפורמט מוגדר: סיפור, שיר, ציור,‬ ‫משימת יצירה‬ ‫‪ Creative Product Tasks‬הצגה, פוסטר וכדומה. זוהי משימה פתוחה המעודדת יצירתיות.‬ ‫העיקרון המוביל במטלות מסוג זה הוא הדרישה להצגת נקודות‬ ‫מטלות הסכמה - קונצנזוס‬ ‫‪ Consensus Building‬מבט שונות בנוגע לנושא ספציפי. טיפול בדילמות ומחלוקות‬ ‫‪ Tasks‬אותנטיות מאפשרים נקיטת עמדה על בסיס של ידע.‬ ‫מחייבות הצגת הוכחות וטיעונים משכנעים ומנומקים היטב‬ ‫מטלות שכנוע‬ ‫‪ Persuasion Tasks‬המבוססים על ידע. ייצוג צד במשפט, כתיבת מכתב לרשויות,‬ ‫מסע פרסום ל...‬ ‫מטרתן של מטלות אלו לתת כלים לתלמיד ללמוד על עצמו‬ ‫משימות לפיתוח אישי‬ ‫‪ Self-Knowledge Tasks‬ולפתח מודעות עצמית.‬ ‫מטלות הדורשות מהתלמיד להתבונן מקרוב בסדרת פעולות‬ ‫מטלות אנליטיות‬ ‫‪ Analytical Tasks‬ולאתר את אותן נקודות משותפות ושונות ולהסיק לגבי‬ ‫המשמעות וההשלכות של הממצאים.‬ ‫מטלות הנותנות בידי הלומד מספר פרטי מידע ומבקשות לדרג‬ ‫מטלות שיפוט‬ ‫‪ Judgment Tasks‬אותם לפי סולם כלשהו. או להגיע להחלטה על בסיס מספר‬ ‫מצומצם של אפשרויות.‬ ‫ניסוח השערה על סמך אוסף נתונים, בדיקת ההשערה וכתיבת‬ ‫מטלות מדעיות‬ ‫‪ Scientific Tasks‬דו"ח מדעי המסכם ומדווח על התוצאות ומשמעותן.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫.1.11 עקרונות מנחים לבניית חקרשת – ‪ Webquest‬איכותי‬ ‫‪ ).221( Dodge‬זיהה חמישה עקרונות מנחים לבניית חקרשת איכותי. חמשת העקרונות מתמצים‬ ‫ב: ‪Focus: Find great sites, Orchestrate your learners and resources, Challenge your‬‬ ‫‪learners to think, Use the medium, Scaffold high expectations‬‬ ‫1. מציאת אתרים איכותיים: ייחודיים, מעניינים, קריאים, מעודכנים, מסקרנים. ‪).222( Dodge‬‬ ‫טוען שבעשור הבא רשת האינטרנט תהיה דומה יותר לטלויזיה בשל העובדה שמרכיבים ויזואלים‬ ‫יתפסו בה חלק גדול ויהיו נגישים. איתור האתרים ייעשה באמצעות מנועי חיפוש כדוגמת:‬ ‫™‪ , AltaVista®, Google™, Northern Light‬באמצעות אתרי חיפוש נושאי כדוגמת ‪QuickTopic‬‬ ‫‪American Memory‬‬ ‫‪http://memory.loc.gov/ammem/mdbquery.html ,www.quicktopic.com‬‬ ‫‪ Collection‬או באמצעות חיפוש איכותי בספריית הקונגרס בארה"ב. /‪ . http://www.loc.gov‬את‬ ‫המידע שאותר יש לשמור בצורה נגישה בספריות במחשב או באתרי "מחסן" וירטואליים הנגישים‬ ‫מכל מחשב כדוגמת )‪.www.backflip.com Backflip (bookmark server‬‬ ‫.. ל"נצח" על תלמידים ומשאבים – ארגון ילדים ומשאבים כך שבכל רגע נתון תלמידים יהיו‬ ‫עסוקים בבניית משמעויות ומרוכזים בעבודתם. ארגון המשאבים יכול להתבצע באופן סינכרוני‬ ‫על מנת להגיע אל המידע הרלוונטי, אך גם באופן א-סינכרוני אם המידע שמור בקבצים. ארגון‬ ‫התלמידים בלמידה שיתופית מביאה לתלות הדדית חיובית, אינטראקציה מקדמת למידה,‬ ‫אחריות אישית וקבוצתית, לפיתוח מיומנויות בין-אישיות, לפיתוח תהליכים קבוצתיים יעילים.‬ ‫חקרשת איכותי מאפשר לתלמידים לפעול גם מחוצה לו בוויכוחים על המשגות, בלמידה ושיתוף‬ ‫בידע. הלמידה השיתופית לוקחת בחשבון את האחריות האישית ע"י קריאת מקורות מידע שונים‬ ‫לכל תלמיד, אותו מקור מידע מזוויות שונות או חלקים מאותו מקור מידע למשתתפים שונים.‬ ‫מדריך ללמידה שיתופית צריך להיות חלק מהחקרשת.‬ ‫. לאתגר את התלמידים לחשוב – חקרשת איכותי מאפשר לתלמידים לפתח כישורי חשיבה מסדר‬ ‫גבוה. משימה טובה מאפשרת לתלמידים עיסוק בפתרון בעיות, ביצירתיות, בתכנון ובהערכה.‬ ‫לדוגמא: תכנון טיול למשפחה ממוצעת בת . נפשות, משימות עיתונאיות שבהן התלמיד מדווח‬ ‫מנק' מבטו על אירוע, משימות שכנוע ונקיטת עמדה תוך וויכוח על מחלוקות ודילמות ועוד.‬ ‫.. שימוש במדיה – חקרשת איכותי מאפשר לתלמידים תקשורת עם מומחים באמצעות דואר‬ ‫אלקטרוני או באמצעות פורום. בנוסף לכך חקרשת איכותי משלב מרכיבים רלוונטיים של שמע‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫וידאו ותמונות שניתן למצוא בשפע ברשת האינטרנט. אתרים לדוגמא: ‪FindSounds‬‬ ‫‪www.earthcam.com‬‬ ‫מאפשר לאתר קולות רלוונטיים , ‪Earthcam‬‬ ‫‪www.findsounds.com‬‬ ‫מאפשר לאתר תמונות וסרטוני וידאו בכל נושא, ‪Internet Movie Database www.imdb.com‬‬ ‫מאפשר איתור סרטים.‬ ‫1. פיגום לביצועים איכותיים מעבר לציפיות – ‪ ).222( Dodge‬מבחין בין שלושה סוגי פיגומים‬ ‫ויזואליים המאפשרים לתלמיד להיות מיומן יותר תוך מכוונות עצמית ולקשר בין התשומות אותן‬ ‫פגש לבין התפוקת אותן נדרש להפיק בתהליך ההעברה של המידע לידע:‬ ‫‪ – Reception Scaffolding‬דוגמאות: מדריך לראיון עם מומחה, מדריך להתמצאות במילונים,‬ ‫מארגן גרפי לארגון המידע שנאסף, ציר הזמן כדרך אפשרית לארגון המידע ההיסטורי. ניתן‬ ‫למצוא באתר - ‪http://projects.edtech.sandi.net/staffdev/patterns2000/reception.html‬‬ ‫‪ – Transformation Scaffolding‬דוגמאות: מידע וכלים כדוגמת דיאגרמות וון, טבלאות ועוד‬ ‫לביצוע השוואה וניגוד, מציאת תבניות ודפוסים, חקירה והסקת מסקנות, סיעור מוחות וקבלת‬ ‫החלטות. ‪http://projects.edtech.sandi.net/staffdev/patterns2000/transformation.html‬‬ ‫‪ - Production Scaffolding‬תלמידים נדרשים להפיק תוצרים המייצגים את הידע שלהם. פיגום‬ ‫יכול להיחשב תבנית )‪ :(Template‬למבנה של מחזה, למיפוי רעיוני, לדיאלוג. ניתן למצוא באתר -‬ ‫‪http://projects.edtech.sandi.net/staffdev/patterns2000/production.html‬‬ ‫תוכנית האימון לפיתוח יכולת הצרפת מידע "חושבים אחרת" (.....), נבנתה כאמור על בסיס‬ ‫התבנית הוירטואלית חקרשת - ‪ .Webquest‬חקרשת הכולל את מרכיבי האיכות שצוינו לעיל, הוא‬ ‫למעשה תוכנית בממשק מולטימדיה (..1).‬ ‫.11 ממשק מולטימדיה‬ ‫11.11 מהי מולטימדיה‬ ‫מולטימדיה היא שימוש סימולטני ואינטראקטיבי במספר מדיות יחד על המחשב: טקסט,‬ ‫גרפיקה, אנימציה, וידאו, תמונות וקול. מולטימדיה מביאה עימה חידושים לחינוך בצורת סביבות‬ ‫עבודה, חומרי למידה קונסטרוקטיביסטיים, פרוייקטים ולמידה שיתופית (פסיג .991). טולהרסט‬ ‫(1991 ,‪ )Tolhurst‬עסק בבירור המשמעויות הדומות והשונות של היפרטקסט, היפרמדיה‬ ‫מולטימדיה –מולטימדיה כוללת בתוכה היפרמדיה והיפרטקסט (איור 1).‬ ‫ומולטימדיה.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫היפרמדיה – ארגון לא ליניארי של מידע במגוון צורות: טקסט, תצלומים, אנימציה, מקטע סרט,‬ ‫וידאו ומידע קולי. היפרטקסט – ארגון לא ליניארי של טקסט, דיאגרמה, תמונה וטבלה.‬ ‫מולטימדיה על פי טולהרסט היא סביבת לימוד ממוחשבת ורבת ייצוגים, המיועדת ללומד פעיל,‬ ‫הבונה את הידע שלו בהתאם למטרותיו, אופן הלמידה שלו, וצרכיו האישיים. סביבות למידה,‬ ‫המתבססות על מולטימדיה מכילות: ממשק ללומד, מפות מושגים, מאגרי מידע חזותיים, כלי‬ ‫הנחיה וניווט וכלי יצירה, המאפשרים ללומד לפעול בעולם הידע העשיר שלפניו.‬ ‫מולטימדיה‬ ‫היפרמדיה‬ ‫היפרטקסט‬ ‫איור 1 – הקשר בין מולטימדיה, הייפרמדיה והייפרטקסט‬ ‫על פי ‪ )1997( Chen & Ford‬בהיפרמדיה קשורות יחידות המידע במארג לוגי, מערכתי או‬ ‫אסוציאטיבי. מארג של יחידות מידע המאפשר להציג מערכות ותתי-מערכות שלהן, יחסי גומלין‬ ‫וקשרים בין משתנים במערכת וכן חלקים ושלם. הצגה זו של ידע עשויה להבהיר לתלמיד מערכות‬ ‫מורכבות ולסייע בהבנה של קשרים ויחסי-גומלין.‬ ‫לדעת סלומון (.991) החשיפה לארגון מידע בלתי-ליניארי ודמוי רשת על ידי היפרמדיה דומה‬ ‫לדרך בה מאורגן המידע בתודעתנו. ככל שהרשת הקוגניטיבית צפופה יותר ובעלת קשרים רבים‬ ‫יותר, כן מתקיימת הבנה ומשמעות. למידה של קשרי זמן, סיבה, מתאם, מרחב, שלם חלקיו‬ ‫עשויה להיבנות גם מבניית קשרי היפרמדיה.‬ ‫לדעת חן (222.) המימד הכולל של ידע משתנה מקווי למורכב והחינוך מתרחב ל"סייברספייס" -‬ ‫מרחב הידע המופשט, הווירטואלי. השינוי מסביבת לימודים סטטית לדינמית, מאפשר לימוד‬ ‫קונסטרוקטיביסטי ואינטראקטיבי המזמן דיאלוג מתמשך בין הלומד והידע. הטכנולוגיות‬ ‫החזותיות החדשות מציעות סביבות למידה חדשות שבהן הייצוגים הם דינמיים בהתאמה לעולם‬ ‫האמיתי. המונחים היפרטקסט והיפרמדיה מתארים מבני ידע מורכבים, השונים זה מזה‬ ‫והחסרים ארגון היררכי.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
‫11.11 ממשק מולטימדיה‬ ‫על פי ‪ )199.( Weiss‬ממשק מולטימדיה הוא ממשק רב-חושי המורכב ממספר יחידות נפרדות:‬ ‫1. ממשק תצוגה – ממשק זה מפקח על הדרך בה המשתמש רואה את המידע. ממשק זה כולל את‬ ‫עיצוב המסך, גרפיקה, תפריט המשתמש וצבע. כדי שהממשק יהיה אפקטיבי עליו לדבוק‬ ‫בעקרונות גרפיים באיכות מעולה. בנוסף לכך הממשק צריך להוכיח עקיבות ויזואלית ולהביע‬ ‫שקיפות וידידותיות למשתמש.‬ ‫.. ממשק דו-שיח – ממשק זה מפקח על אופני התקשורת של המערכת עם המשתמש.‬ ‫.. ממשק הסבר – ממשק זה מפקח על הדרך שבה המערכת מלמדת את המשתמש על עצמה ועל‬ ‫יעדי תוכן אחרים.‬ ‫.. ממשק ניווט – ממשק זה מפקח על אפשרויות התנועה במולטימדיה, המעבר בין המסכים.‬ ‫ממשק איכותי מאפשר מעבר מהיר למסך הרצוי וביותר מדרך אחת.‬ ‫5. ממשק עכבר – ממשק זה מפקח על הדרך בה המשתמש צורך צלמיות וחלונות‬ ‫חוקרים רבים מצביעים על קשר הדוק בין הטכנולוגיה והפדגוגיה ההולמת אותה (..1), על מנת‬ ‫להביא לתהליכי הוראה-למידה איכותיים, יעילים ומשמעותיים:‬ ‫"שימוש במחשב בתהליך ההוראה חייב להביא בחשבון מרכיבים פסיכו-פדגוגיים, הנוגעים הן‬ ‫לתלמידים והן למורים...כניסתם של מחשבים לבית הספר הנה חידוש הדורש שינויים בשיטת‬ ‫ההוראה ובתפקידו של המורה בכיתה" )1991 .‪.)Offir, B., Katz, Y.J. & Schmida, M‬‬ ‫"כדי להפיק את המירב מהסביבות הממוחשבות, אין די בהכרת התוכנות ודרכי הפעלתן, אלא יש‬ ‫להבין את תפיסות היסוד ואת התיאוריות החינוכיות המונחות בבסיסן" (מברך וחטיבה .991).‬ ‫“הטכנולוגיה ממלאת תפקיד של מיילדת ולא של אם; היא מקדמת תהליכים, לעיתים בדרכים‬ ‫מכריעות, יותר משהיא מבצעת בעצמה את מלאכת ההוראה האמיתית. הטכנולוגיה משמשת‬ ‫כמערכת של אמצעים המאפשרת לנו במקרים רבים בפעם הראשונה להגשים חזונות חינוכיים‬ ‫שהם פרי הבנתנו את החשיבה והלמידה" (.991 ‪.)Perkins & Salomon‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫תוכנית הלימודים הממוחשבת לפיתוח יכולת הצרפת מידע חקרשת "חושבים אחרת", היא‬ ‫כאמור תוכנית מולטימדיה המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת. הבסיס הפדגוגי של הטכנולוגיה‬ ‫במחקר הנוכחי, הוא עקרונות של הגישות הפדגוגיות העדכניות (...): הגישה ההבנייתית -‬ ‫‪ :)1...1( Constructivizm‬גישת ריבוי האינטליגנציות - ‪ )1....( Multiple Inteligenc‬וגישת‬ ‫הלמידה החזותית - ‪.)1....( Visual Learning‬‬ ‫.11 גישות פדגוגיות עדכניות‬ ‫11.11 הגישה ההבנייתית )‪(Constructivizm‬‬ ‫קונסטרוקטיביזם היא זווית ראייה פילוסופית על ההבנה, הידיעה והלמידה שלנו את הדברים.‬ ‫ההוראה בעלת חזון חדש - הוראה לשם הבנה. דפוסיה עוזרים ללומדים להפנים ולעצב‬ ‫מחדש, או להתמיר (לבצע העברה - טרנספורמציה) מידע חדש, מתוך יצירתן של תובנות‬ ‫חדשות (ברוקס .991). תפיסת הקונסטרוקטיביזם מגדירה ידע כזמני, התפתחותי, וכנוצר‬ ‫בתיווך החברה והתרבות - ולפיכך, לא - אובייקטיבי (ברוקס .991). אנו תופסים את העולם -‬ ‫בדרך סובייקטיבית, על בסיס התנסויות ואופני הקליטה האישיות (שפרירי ובוזו .991 ).‬ ‫הנחות בבסיס התיאוריה‬ ‫א. הבנה נוצרת בדרך של הבנייה אישית על בסיס ידע קודם ומצויה באינטראקציה שלנו עם‬ ‫הסביבה הפיסית, חברתית ותרבותית ב. קונפליקט קוגנטיבי הוא מניע ללמידה וקובע את האופי‬ ‫והארגון של מה שנלמד ג. ידע נוצר באמצעות דיאלוג חברתי שבמסגרתו אנו בודקים ומעמתים‬ ‫את הבנותינו מול הבנותיהם של האחרים באמצעות דיאלוג חברתי.‬ ‫מעשה ההוראה ועיצוב הסביבות הלימודיות מתבססים על ערכים קונסטרוקטיביסטיים בסיסיים‬ ‫של: שיתופיות, אוטונומיה אישית, יצירתיות, רפלקטיביות, פעלתנות, רלבנטיות ופלוראליזם.‬ ‫עקרונות ההוראה הנובעים מערכים אלה‬ ‫1. עי גון פעילויות הלמידה בבעיות אותנטיות ובמטלות מורכבות - מאחר והמטרה ללמוד‬ ‫לתפקד בצורה יעילה בעולמנו, חשוב שהמשימות איתן יתמודד הלומד תהיינה רלוונטיות‬ ‫למציאות- החיים, ומכאן המורכבות.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫.. תמיכה בלומד לפיתוח בעלות (‪ )onership‬על המשימה או הבעיה הכוללת -חשוב לאפשר‬ ‫מושגי יסוד), שתהווינה את הבסיס‬ ‫מהותיות (סביב‬ ‫ללומדים לנסח בעיות או שאלות‬ ‫ללמידה. על המורה לנהל דיאלוג משמעותי עם הלומד בתהליך עיצובן, כדי לסייע לו לפתח את‬ ‫הבעיות כך, שתכלולנה היבטים אותנטיים ודרישות קוגנטיביות תואמות.‬ ‫.. התערבות מורה איכותית התומכת ומאתגרת את חשיבת הלומד - על המורה למלא תפקיד‬ ‫של יועץ ומנחה. התערבות המורה תשקף את הערך שהוא מייחס לחשיבת הלומדים. האתגרים‬ ‫שיציב בפניהם יאפשרו חשיבה באופן עצמאי, תוך בדיקה וחקירה של "הגבול המוביל" ( ‪leading‬‬ ‫‪ ) edge‬בחשיבתם, בסיוע מקורות למידה מגוונים.‬ ‫.. עימות בין הבנות הלומד לבין הבנות ודעות אחרים - איכות ועומק הידיעה וההבנה‬ ‫מושפעים מהדיון, משא ומתן, דיאלוג עם הסביבה ואסטרטגיות למידה שיתופיות אחרות, בהן‬ ‫נבחן ונעמת הידע הפרטי מול הידע האחר והציבורי.‬ ‫1. הערכה של התוכן הנלמד ותהליך הלמידה - פיתוח מכוונות עצמית (‪ )self regulation‬מהווה‬ ‫מטרה מרכזית להוראה–למידה. לשם כך צריכים מורים לאפשר הזדמנויות לניתוח רפלקטיבי‬ ‫ביחס לתכנים הנלמדים ותהליכי ההוראה-למידה-חשיבה, לקראת הבנה. הערכה היא - יצירת‬ ‫'חלונות' שמאפשרים ל'הציץ' על תהליכי הלמידה והחשיבה האותנטים בזמנים, בהקשרים‬ ‫ובאמצעות תוצרים שונים (זוהר .991). השאיפה הנגזרת מתהליכי הערכה, היא, שהלומד‬ ‫יגלה את הצורך ל"התבנות" דהיינו, לבנות, להבנות, להבין, לגלות תבונה, בינה ותובנה, תוך‬ ‫כדי התבוננות רקורסיבית (מחזורית) היוצאת ממנו וחוזרת אליו, כבעל מכוונות עצמית‬ ‫(כספי 9991).‬ ‫11.11 גישת ריבוי האינטליגנציות )‪(Multiple Inteligence‬‬ ‫על פי ‪ )19..,199.( Gardner‬לכל אדם יש ריבוי של אינטליגנציות, לפחות שבע אינטליגנציות‬ ‫אשר חלקן מולדות וחלקן משתנות במהלך החיים עקב האינטראקציות שלו עם עצמו ועם אנשים‬ ‫אחרים. גרדנר טען: 1. לכל אדם יש את כל שבע האנטליגנציות .. רוב האנשים מסוגלים לפתח כל‬ ‫אינטליגנציה לרמת כשירות מספקת .. האינטליגנציות פועלות בדרך כלל יחד בדרכים מורכבות‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫. . קיימות דרכים רבות להיות אינטליגנטי בכל אחת מהקטגוריות. (בהמשך הוסיף גארדנר את‬ ‫האינטליגנציות המוסרית והנטורליסטית).‬ ‫אינטליגנציה לשונית – היכולת להשתמש במילים בצורה אפקטיבית בעל פה ובכתב. אינטליגנציה‬ ‫זו כוללת את היכולת לתפעל דקדוק או תכונות מבניות של השפה, פונולוגיה-תכונות צליליות של‬ ‫השפה, סמנטיקה-משמעויות של השפה ושימושים מעשיים של השפה כגון: רטוריקה – שימוש‬ ‫בשפה לשם שכנוע ונקיטת עמדה, מנמוניקה – שימוש בשפה לשם זכירת מידע, ביאור – שימוש‬ ‫בשפה כדי ליידע, ומטה-שפה – שימוש בשפה לשם עיסוק בשפה.‬ ‫אינטליגנציה לוגית -מתמטית – היכולת לחשוב בצורה הגיונית ומסודרת תוך שימוש יעיל‬ ‫במספרים, סמלים ותבניות. רגישות לדפוסים וקשרים לוגיים, לפונקציות ולהפשטות. סוגי‬ ‫התהליכים באינטליגנציה זו הם: מיון, סיווג, היסק, הכללה, חישוב ובחינת היפותזות.‬ ‫אינטליגנציה מוסיקלית: יכולת מוסיקלית מתבטאת ביעילות תפיסת תבניות מוסיקליות‬ ‫ועיבודן. אינטליגנציה זו כוללת היענות למקצבים, יכולת שירה, יכולת נגינה תוך קריאת תווים.‬ ‫אינטליגנציה מרחבית: היכולת ליצור מפות דמיוניות המאפשרות פתרון בעיות מן הסוג המרחבי.‬ ‫זוהי יכולת המתבטאת בהתמצאות במרחב, בתכנון ציור או פיסול, במשחק שח-מט, בעיצוב‬ ‫מוצר, באומדן מרחקים וממדי גוף וכו'. ליכולת זו שפה משלה: השפה הטופוגרפית, שפת המפות.‬ ‫אינטליגנציה בין-אישית: היכולת להבין את הזולת על ציפיותיו, רגשותיו, תחושותיו וצרכיו וכן‬ ‫היכולת להתאים תגובה. זוהי יכולת הנדרשת במקצועות כמו – מנהיגי דת, פסיכולוגים, מורים.‬ ‫ליכולת זו שפה משלה: תקשורת מילולית ובלתי מילולית.‬ ‫אינטליגנציה תוך אישית: היכולת הרפלקטיבית של אדם לעשות סדר ברגשותיו ובמחשבותיו,‬ ‫ללמוד את דפוסי תחושותיו ולהשפיע על ידי כך על התנהגותו. יכולת זו מאפשרת פתרון בעיות‬ ‫ביחסים הבין-אישיים. האינטליגנציה התוך אישית מתבססת על שפה של דימויים עצמיים‬ ‫ודימויי הזולת, ויש לה תקשורת משלה: מחשבות, רגשות, מטאפורות, חלומות, דמיונות‬ ‫ותחושות.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫9.‬
‫אינטליגנציה תנועתית: יכולת שליטה גבוהה בתנועות הגוף. מערכי תנועה נדרשים לשם משחק‬ ‫בייסבול, ריקוד, החלקה ועוד. לתנועה שפת סימנים משלה (כמו שיש למוסיקה).‬ ‫.1.11 למידה חזותית – (‪)Visual Learning‬‬ ‫11.1.11 מאפיינים של השפה החזותית‬ ‫"תמונה אחת שווה אלף מילים" (אמרה סינית עתיקה), אולם ‪ ).222( Horn‬סבור שתמונה בלבד‬ ‫ללא אינטגרציה עם מילים ו/או סמלים היא יחידת אומנות בעוד שחיבור בין מילים, סמלים‬ ‫ותמונות יוצרים יחידת משמעות תקשורתית. למידה חזותית )‪ (Visual Learning‬מאפשרת בנייה‬ ‫של ידע, באמצעות שפה חזותית )‪ (Visual Language, Visual Literacy‬תוך חשיבה חזותית‬ ‫)‪ ,(Visual Thinking‬הכוללת את הרכיבים: מילה בודדת, משפט, פיסקה או טקסט, קווים,‬ ‫נקודות, צורות מופשטות, רקעים, דיאגרמות, מפות, רשתות מידע – מפת רעיונות, טבלאות,‬ ‫תמונות וצורות המסמלות עצמים בעולמנו, צילומים, ציורים, אנימציה, תנועה, עובי, תלת מימד,‬ ‫גודל, צבע, תצורה, זווית תאורה, כיוון, מורכבות, תרשימים ועוד (222. ‪.)Horn‬‬ ‫שפה חזותית היא שפת עזר בינלאומית ואינטגרטיבית, שיש לה תחביר וסמנטיקה עצמאיים,‬ ‫ואשר מאפשרת תקשורת בין תרבויות שונות והסבר רעיונות מורכבים בפרק זמן קצר. השפה‬ ‫הויזואלית נמצאת בהתפתחות מתמדת, כדי להתמודד עם המורכבות התקשורתית ההולכת‬ ‫וגדלה בעידן הטכנולוגי (222. ‪ .)Horn‬שפה זו כוללת את הכישורים הנחוצים כדי לראות מיצג‬ ‫ויזואלי ומיצג אודיו-ויזואלי באופנים ביקורתי והשוואתי )8991 ,‪.(Stonehill‬‬ ‫ארגון המידע באמצעות מארגנים גרפיים הוא תהליך סובייקטיבי שבו הלומד מבנה ידע מוצהר‬ ‫)‪ (Declarative Knowledge‬בדרכים מיוחדות לנקודת הראות שלו. התלמיד מדגיש כמה רעיונות‬ ‫ומשמעויות, מכפיף או מתעלם מרעיונות אחרים (מרזאנו .991). שפה ויזואלית מזמנת תהליך‬ ‫קריאה רב-אופנים המציג בצורה ויזואלית נושאים מורכבים ומאפשר: פתרון בעיות יצירתי,‬ ‫הצבת מספר רב של זוויות ראייה, תקשורת בינלאומית וחוצת תרבויות, התמודדות עם כמות‬ ‫‪(Inspiration‬‬ ‫הנתונים האיומה שמאיימת להציף אותנו, והבנה מהירה של הנק' העיקריות‬ ‫)8991 ‪.Software, Inc‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫2.‬
‫מחקרים רבים בדקו בשנים האחרונות את ההשפעה של שפה ויזואלית. אחד המחקרים מצא‬ ‫ששפה ויזואלית היא פיגום לחשיבה מסדר גבוה כשהלמידה היא מרחוק. כן נמצא שייצוגי ידע‬ ‫טכנולוגיים המשלבים גרפים, צורות תלת מימדיות ואנימציה, תומכים בהבנת מידע חדש, בנייה‬ ‫של ידע, ניתוח, שכלול רעיונות והבעת רעיונות במגוון דרכים )7991 ,‪ .(McLoughlin‬מחקר אחר‬ ‫שבדק למידה של מידע מתוך מארגנים גרפיים, מצא שהיא יותר יעילה כאשר נעשה שימוש‬ ‫בתפקודים של שתי האונות של המוח. האונה השמאלית אחראית על התחום המילולי, לוגי,‬ ‫אנליטי ותהליכים ליניאריים והאונה הימנית אחראית על התחום הלא מילולי, ראייה מרחבית -‬ ‫ויזואלית, קצב, צבע, צורה. )0991,‪ .(Buzan‬החוקרים ‪ ).221( Coleman & Colber‬חקרו למידה‬ ‫חזותית ותקשורת חזותית בקורס ומצאו שהם מגבירים את היצירתיות אצל תלמידים.‬ ‫11.1.11 כלים חזותיים‬ ‫חשיבה צריכה להיות באמצעות העיניים והדמיון לפי גישת הלמידה החזותית ומיפוי רעיונות הוא‬ ‫אחת מהאסטרטגיות המאפשרות תהליך כזה. כרשתות סמנטיות )‪ ,(Semantic Networks‬מיפוי‬ ‫רעיונות מארגן את הידע שלנו על העולם כרשת של צמתים )5791 ,‪ .)Collins & Loftus‬ע"פ סלומון‬ ‫(222.) ידע הוא בנייה עצמית מודרכת בתוך הקשר חברתי של רשת קשרים בין פריטים.‬ ‫המשמעות נובעת מהאופן שבו נקשר פריט מידע לאחרים ואופנויות הייצוג של המידע משקפות‬ ‫את אופנויות הייצוג השכלי. תהליך בניית מפת הרעיונות הוא תהליך דדוקטיבי (.991 ‪(Trochim‬‬ ‫מארגן המפה מחליט על מיקוד המפה וממנה הוא מתקדם לעבר הפרטים הקשורים אליה.‬ ‫‪ (2001) Hyerle‬מדגיש את חשיבותם של כלים חזותיים ככלים מעשיים, רב מימדיים, גמישים,‬ ‫יעילים ודינמיים לשם בניית ידע, פתרון בעיות ופיתוח רעיונות. המפות השונות מאפשרות‬ ‫תהליכים קוגניטיביים ומטה-קוגניטיביים והם למעשה מעין ארכיטקטורה רעיונית המעצימה את‬ ‫הלמידה ומשקפת את דפוסי החשיבה וההבנה של התלמיד.‬ ‫במחקר זה מיפוי רעיוני (......1) משולב בתוכנית האימון בשתי קבוצות המחקר.‬ ‫.1.1.11 מיפוי רעיוני – (‪)Concept Mapping‬‬ ‫מיפוי רעיוני ע"פ ‪ (199.) Stoyanov, Aroyo, Kommers, and Kurte‬הוא כלי קוגניטיבי יעיל‬ ‫וסינרגטי לחקר מרחב הבעיה- לשקוף החשיבה, ארגון הידע במהלך פתרון הבעיה ולייצוג הידע‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
‫לשם פתרונה. מיפוי הרעיונות מקטין את העומס על הזיכרון, מגדיל את יכולת העבודה של‬ ‫הזיכרון, ומגדיל את קצב תהליך יצירת הרעיונות. ככלי מטה - קוגניטיבי מיפוי רעיוני מאפשר‬ ‫ניהול רפלקטיבי וויסות עצמי בתהליך החשיבה, ככלי סינרגטי מאפשר המיפוי לשלב ולמזג‬ ‫היבטים מילוליים וויזואליים וככלי לפתרון בעיות הוא מזמן ייצור רעיונות בלתי רגילים ואפילו‬ ‫"משוגעים" – כלי לאטראלי. מיפוי רעיוני הוא כלי אינטגרטיבי ללמידה ולסימולציה ותומך‬ ‫בקבלת החלטות.‬ ‫למיפוי רעיוני יש מספר שיטות:‬ ‫1. ‪– Concept Mapping‬ע"פ ‪ ,(199. ,1999( Novak‬כוחו של הכלי למיפוי רעיוני הוא ביכולתו‬ ‫לארגן את הידע לתוך מבנה אינטגרטיבי היוצר ידע משמעותי ומאפשר גם יצירת ידע חדש.‬ ‫הרעיונות מאורגנים בהיררכיה סביב יסוד המארגן: רעיון, מושג, שאלת מחקר, בעיה והם כוללים‬ ‫הכללות ודוגמאות המאפשרות להגיע להבנה של הידע. מיקרו-מפה )‪ (micro map‬על פי נובק זוהי‬ ‫המפה בראייה הכוללת את מכלול הרעיונות והידע סביב היסוד המארגן ומקרו-מפה )‪(macro map‬‬ ‫מרחיבה רכיב רעיוני אחד של המיקרו-מפה.‬ ‫.. ‪ ,(Horn 1998 , 1999) - Argument Mapping‬שיטה הכוללת תרשימי זרימה המתארים טיעונים‬ ‫שונים באותו נושא והקשרים ביניהם. כל טיעון מוצג בפני עצמו בתיבה המכילה טקסט המסכם‬ ‫בקצרה את הטיעון. כל תיבה מקושרת בחיצים לתיבות נוספות המציגות טיעונים נוספים,‬ ‫והחיצים מספקים מידע על טיב הקשר בין הטיעונים. התיבות והחיצים יוצרים מפה של טיעונים.‬ ‫.. ‪ ,(Buzan 1996) - Mind Mapping‬זוהי שיטה שיש לה . כיווני פעולה: לוגי-אנליטי, יצירתי-‬ ‫הוליסטי, מנהלי-ארגוני, פרשני-רגשי. המפה המסתעפת נבנית כעץ שבמרכזה מציבים נושא, בעיה,‬ ‫רעיון שאליו מקושרים 21-1 סעיפים. המפה יכולה להמשיך להסתעף מכל מילה לעוד רעיונות.‬ ‫ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי למיפוי רעיונות ממוחשב יתרונות רבים: 1. תוכנת‬ ‫מחשב למיפוי רעיונות בתלת מימד מאפשרת בקלות להעמיק ולהרחיב את זוויות הראייה/נקודות‬ ‫המבט של ההבנה ומאפשרת למארגן המפה להעריך את ההבנה העמוקה של הידע ‪(Downey‬‬ ‫)0002.. שימוש בתוכנה למיפוי רעיונות ‪ SMILE Maker‬מקדם תהליכים של פתרון בעיות שאינן‬ ‫מוגדרות היטב (9991 ‪ .. (Stoyanov & kommers‬שימוש בתוכנה למיפוי רעיונות במקום עיפרון‬ ‫ונייר, מאפשר להתרכז בתהליך בניית המשמעות במקום בטכניקה (3991 ‪.(Anderson & Zetz‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫.. מיפוי רעיונות באמצעות התוכנה האינטראקטיבית ‪ Betty Brain‬הוא כלי יעיל להערכה עצמית‬ ‫בלמידה ולמיפוי המידע במרחב הבעיה, תוך אינטראקציה עם סוכן וירטואלי שמגיב על הרעיונות‬ ‫של מארגן המפה )1002 ‪.(Leelawong, Wang, Biswas, Vye, Bransford‬‬ ‫ברשת האינטרנט ניתן למצוא מספר רב של כלים ממוחשבים למיפוי רעיונות. שניים מהכלים‬ ‫הממוחשבים משולבים בתוכנית האימון בשתי קבוצות המחקר הנוכחי: ‪)1......( Inspiration‬‬ ‫ו – ‪.)1.....1( MindManager‬‬ ‫.1.1.11 ‪ - Inspiration‬כלי ממוחשב למיפוי רעיונות‬ ‫21-‪ ,)http://www.inspiration.com/199.( Inspiration k‬הוא אחת מהטכניקות הממוחשבות לייצוג‬ ‫חזותי של חקירה, למידה, חשיבה, ארגון ידע והבניית ידע. התוכנה מאפשרת ארגון ובנייה של‬ ‫מפת רעיונות חזותית המארגנת את החשיבה, מציגה ביצועי הבנה של רעיונות ומאפשרת גילוי‬ ‫וייצור רעיונות חדשים (איור .). הרעיונות במפה מקושרים זה אל זה וניתן לקשרם אל אתרים‬ ‫באינטרנט או אל מחוללים אחרים. המפה היא למעשה רשת של רעיונות הכוללת צמתים )‪(nodes‬‬ ‫וקשרים )‪ .(links‬הצמתים מציגים רעיונות והקשרים מציגים את היחסים בין הרעיונות. התוכנה‬ ‫היא ממשק ידידותי המאפשר מיקוד בתהליך יצירת הרעיונות ולא בתהליך טכני של בניית המפה.‬ ‫איור 1 - מיפוי רעיוני בתוכנת ‪Inspiration‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫.1.1.11 ‪ - MindManager‬כלי ממוחשב למיפוי רעיונות‬ ‫2002 ‪ (www.mindjet.com( MindManager‬טכניקה נוספת למיפוי רעיוני ממוחשב המשקף חשיבה‬ ‫ויזואלית. טכניקה זו מאפשרת ייצוג ידע חזותי במבנה של אשכולות המורכבות מענפים ותתי‬ ‫ענפים המייצגים כיווני חשיבה שונים (איור .). התוכנה מאפשרת לארגן את הרעיונות בצבעים‬ ‫שונים תוך הוספת אלמנטים ויזואליים ממאגר ויזואלי פנימי.‬ ‫מבנה הענפים מייצג חשיבה מסתעפת וביצועי הבנה של בונה המפוי. המיפוי מאפשר ייצור רבדים‬ ‫באמצעות קישור הסברים לרעיונות במפה ובאמצעות הייפרטקסט למסמכים ואתרים. הממשק‬ ‫הידידותי למשתמש מאפשר בקלות מעבר של ענפים מצד לצד, הדגשה, מחיקה והוספה.‬ ‫איור . - רעיוני בתוכנת ‪MindManager‬‬ ‫כאמור תלמידי המדגם במחקר זה פעלו בתוכנית אימון ממוחשבת לפיתוח יכולת הצרפת מידע.‬ ‫היו ת שהמחקר עוסק בפיתוח מיומנות קוגניטיבית באמצעים טכנולוגיים, עלה הצורך לבחון‬ ‫הבדלים קוגניטיביים וטכנולוגיים בין בנים ובנות שהם חלק ממדגם המחקר.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫.11 הבדלים קוגניטיביים וטכנולוגיים בין בנים לבנות (מגדר ‪)Gender‬‬ ‫11.11 מהו מגדר‬ ‫מונח המתייחס לתכונות ותפקידים שהחברה משייכת לנשים וגברים על פי מינם, כאשר אין‬ ‫הוכחת קשר ביולוגי בין תכונות אלו ומין ביולוגי (מלאך .991). הבדלים בין המינים נמצאו‬ ‫בתחומים: פיזיים, קוגניטיביים, פסיכולוגיים, טכנולוגיים וחברתיים-תרבותיים. ככלל, ברמת‬ ‫המשכל הכללית אין לאף אחד משני המינים יתרון גורף על המין האחר. מכיוון שעל פי ממצאים‬ ‫רבים מאוד מתברר שלכל אחד מן המינים יש תחומים וכשרים ספציפיים שבהם הוא עולה על‬ ‫המין האחר, ברור שאין יתרון טוטאלי לאף אחד מן המינים.‬ ‫ההתייחסות המקיפה הראשונה לסוגיית ההבדלים הספציפיים בין המינים מופיעה בסקירתן של‬ ‫‪ ,)19..( Maccoby & Jacklin‬בספרן: ‪ .The Psychology of Sex Differences‬הסקירה כוללת את‬ ‫כל הספרות המקצועית שיצאה לאור בתחום זה בשנים ..91-..91. החוקרות לא מצאו הבדלים‬ ‫רבים בין גברים לנשים, לא בתחום הקוגניטיבי ואף לא בתחום האישיותי. עם זאת הן מציינות‬ ‫בתחום הקוגניטיבי שלושה הבדלים עיקריים: 1. לנשים כושר מילולי טוב יותר מלגברים; ..‬ ‫לגברים כושר מרחבי טוב יותר מלנשים; ..לגברים כושר מתמטי טוב יותר מלנשים.‬ ‫11.11 הבדלים בכושר מרחבי‬ ‫מיומנויות מרחביות דורשות יכולת לבצע מניפולציות שכליות בידע צורני. נמצאה עליונות של‬ ‫גברים בתחום זה כבר מגיל הילדות )7891 ‪ .(Johnson & Meade‬מחקרים שבדקו יכולת מרחבית‬ ‫התמקדו ביכולות: רוטציה שכלית – הזזת צורות במהירות ודיוק, תפיסה מרחבית – קביעת‬ ‫יחסים מרחביים ביחס לעצם וויזואליזציה מרחבית – ביצוע מניפולציות מורכבות לגבי מידע‬ ‫מרחבי. הממצאים גילו כי היכולת שבה נמצא יתרון גדול לגברים הוא יכולת הרוטציה המנטלית.‬ ‫הבדל קטן לטובת גברים נמצא ביכולת התפיסה המרחבית וביכולת הויזואליזציה לא נמצאו‬ ‫הבדלים )5891 ‪.(Linn & Petersen‬‬ ‫על פי השערה של ‪ )19..( Waber‬ההבדלים בתפקוד מנטלי בים נשים לגברים נובעים משוני‬ ‫הבשילה של רקמות המוח ובהתמחות ההמיספרית המוחית. התפתחות זו אצל נשים מהירה יותר‬ ‫ומסתיימת בגיל צעיר יותר ולכן מידת ההתמחות המוחית שלהן פחותה. לעומתן מוחם של גברים‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
‫מבשיל לאט יותר ובמשך זמן ממושך יותר וכתוצאה מכך ההתמחות ההמיספרית של מוחם רבה‬ ‫יותר וחזקה יותר. הבדלים אלה בקצב ההתפתחות המוחית מסבירים את הצלחת הנשים ביכולת‬ ‫מילולית לעומת הצלחת הגברים ביכולת מרחבית.‬ ‫.1.11 הבדלים בכושר מתמטי-כמותי‬ ‫י תרונם של גברים לגבי הכושר המתמטי הוכח במחקרים רבים. נראה כי היתרון מתחיל להסתמן‬ ‫בגיל .1-.1 שנים, והפער בין המינים הולך וגדל עם הזמן. ממצא זה אושש גם בסקירה של ‪Hyde‬‬ ‫ועמיתיה (2991), שערכו את המטה-אנליזה המקיפה ביותר בנושא. בשנות בית הספר היסודי יש‬ ‫לבנות ייתרון זעיר על בנים, אך מגיל 11 שנים ואילך בנים מגלים כושר מתמטי-כמותי עדיף‬ ‫ויתרונם הולך וגובר עם השנים. מחקר אחר )9891 ‪ )Friedman‬מראה שהבדלים בין המינים‬ ‫במבחן מתמטיקה משתנים לפי סוג הפריטים: במבחני ידע בסיסי במתמטיקה מצליחים בנים‬ ‫ובנות באופן שווה, בשאלות חישוב יש לבנות יתרון קל, ואילו בהסקה מתמטית ובפתרון בעיות‬ ‫מורכבות יש לבנים יתרון מובהק על הבנות.‬ ‫ההסברים המקובלים יותר לגבי ההבדלים בין המינים בתחום הכושר המתמטי-כמותי הם‬ ‫הסברים חברתיים. מחקרים מצאו שהן מורים והן הורים מצפים שבנות יצליחו במתמטיקה פחות‬ ‫מבנים )0991 ‪.(Lummis & Stevenseon‬‬ ‫.1.11 הבדלים בכושר המילולי‬ ‫באופן כללי נמצא שבזמן הינקות והילדות המוקדמת יש לבנות יכולת מילולית טובה מזו של בנים‬ ‫)0891 ‪ .(Gunnar & Donahue‬בבית הספר בנות לומדות מהר יותר לקרוא מאשר בנים ואף‬ ‫מקבלות ציונים גבוהים יותר במבחני קריאה )0991 ‪ .(Lummis & Stevenson‬עם זאת החל‬ ‫משנות השבעים של המאה ועשרים ההבדלים האלה הולכים וקטנים )8891 ‪.(Feingold‬‬ ‫.1.11 הבדלים בין המינים בטכנולוגיה‬ ‫מחקרים מצאו הבדל משמעותי בין המינים בגילוי עניין ובשימוש בטכנולוגיית המחשב, נמצא כי :‬ ‫1. בנים מגלים עניין רב יותר ושימוש נרחב יותר מאשר בנות )1991 ‪.(Hall & Cooper‬‬ ‫.. בנים מגלים יכולת גבוהה יותר בביצוע מטלות ממוחשבות מורכבות (5887 ‪(Busch‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
‫. . בנות דיווחו על ניסיון מועט יותר מבנים בשימוש במחשב בבית הספר, בנים הביעו יחס‬ ‫חיובי יותר למחשב, נטו יותר מבנות להחזיק מחשב בביתם ודיווחו על שימוש רב יותר‬ ‫מחוץ לכותלי בית הספר )5991 ‪.(Durandell, Glissov & Siann‬‬ ‫.. נמצא כי בנות מעדיפות משחקי מחשב ברמה נמוכה של פעילות אלימה וסאונד. כמו כן‬ ‫מעדיפות בנות מסכים מלאים בדמויות הצבועות בצבעים רכים ובאלמנטים גרפיים‬ ‫)2991 ‪.(Shneiderma‬‬ ‫1 . נמצא כי פעילות במחשב מהוה התנהגות סטריאוטיפית לבנים, סטריאוטיפ המחוזק ומתוגבר‬ ‫הן ע"י ההורים והן ע"י המערכת החינוכית והחברתית )5991 ,4991 ‪.(Colley‬‬ ‫.1.11 הבדלי משכל בין המינים בישראל‬ ‫מחקרים שבדקו את סוגיית ההבדלים באינטליגנציה של המינים בישראל הגיעו לממצאים שונים‬ ‫מעט ממצצאי המחקרים שנערכו בארצות הברית. ‪ )19..( Safir‬מצאה שבנים - יהודים וערבים‬ ‫מגלים יתרון על בנות בכל היכולות הקוגניטיביות, כולל יתרון במבחני הכושר המילולי והביצועי.‬ ‫ליבליך (..91) מצאה כי בגיל .-. שנים יכולתם של הבנים והבנות שווה, בגיל 21-9 הבנים‬ ‫מתחילים להראות עדיפות ובגיל .1 ממוצע הבנים גבוה באופן משמעותי מממוצע הבנות. ממצא‬ ‫מעניין נוסף שעולה ממחקרים רבים הוא שהפערים בין המינים בארץ משתנים בהתאם לסוג‬ ‫היישוב. מתברר שבאוכלוסייה עירונית יש לגברים יתרון בתחומים השונים, אך באוכלוסייה‬ ‫הקיבוצית ההבדלים האלה נעלמים כמעט לחלוטין (גוטמן, נתן ושנבל ..91).‬ ‫בנושא הכשרים השכליים, בישראל כמו בארה"ב, הפערים בין המינים מצטמצמים עם השנים.‬ ‫מחקר מקיף נעשה בישראל בנושא זה בידי כהן וגנור (1991), שהעבירו סוללה בת .1 מבחנים‬ ‫לתלמידי כיתות ד - ו בירושלים (אוכלוסייה בת 222,11 ילדים). המחקר השווה את ציוני הבנים‬ ‫במבחנים השונים לציוני הבנות. נמצא כי הפערים בין בנים לבנות ברוב היכולות לא משמעותיים.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬

More Related Content

PPT
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי תל אביב - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
PPT
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
byגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
PDF
יוסי רוטביין הערות לעבודת הגמר בביולוגיה יום עיון תשעג
byp.revital
 
PDF
Natural User Interface and Productivity
byAlbert Esplugas
 
PDF
The choices we make 1.10
byVasili Andrews
 
PPT
העלאת תמונה לוויקי
bylizicohen
 
PDF
3.8 SIFTing Through Tangerine
byVasili K Andrews
 
PDF
1.06 bad boy
byVasili Andrews
 
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי תל אביב - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
מעגל הלמידה וההוראה של מיומנויות תבנית תיאורטית-
byגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
יוסי רוטביין הערות לעבודת הגמר בביולוגיה יום עיון תשעג
byp.revital
 
Natural User Interface and Productivity
byAlbert Esplugas
 
The choices we make 1.10
byVasili Andrews
 
העלאת תמונה לוויקי
bylizicohen
 
3.8 SIFTing Through Tangerine
byVasili K Andrews
 
1.06 bad boy
byVasili Andrews
 

Viewers also liked

PDF
2.5 advertising for all
byVasili Andrews
 
PPTX
Fraccionarios 2
bydiplomado innovatic
 
PDF
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
PPTX
Tina bruce
byHCEfareham
 
PDF
Tema APP 2017 Keluarga Berwawasan Ekologis KAM Makassar
bySimon Patabang
 
PDF
Modul 7 [compatibility mode]
bypadlah1984
 
2.5 advertising for all
byVasili Andrews
 
Fraccionarios 2
bydiplomado innovatic
 
גישות פדגוגיות בהוראה למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
Tina bruce
byHCEfareham
 
Tema APP 2017 Keluarga Berwawasan Ekologis KAM Makassar
bySimon Patabang
 
Modul 7 [compatibility mode]
bypadlah1984
 

Similar to ד"ר ליזי כהן - M.A סקירת ספרות תיזה

PDF
הכל מתחיל מהראש
byleadinghr
 
PPT
פיתוח חשיבה ומאמץ לילדים עם מוגבלויות
byBoaz Bash March
 
PPT
המצגת להצגה של המאמר בכיתה
byyaelyogev
 
PDF
אין שום ייאוש
byromem aronshtam
 
PDF
מצגת מלווה דוח הערכה
byedva
 
PDF
מנהיגות מעצבת הורים
byq1q2q3
 
PDF
חשיבה מסדר גבוה בלמידה מקוונת דר ליזי כהן
bylizicohen
 
PPT
הערכה יישובית
byנטע לב
 
PPT
%Ee%f4%e2%f9 1
byshanicohen
 
PDF
למידה מהצלחות ככלי לשיפור ביצועים
byyossi koren
 
PDF
Efrat (2)
byVPHR
 
PPT
מצגת מבנה ארגוני 2
byCarmel Neta
 
PPT
Homepage reg files_טקסונומיות למידה
byגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
PPTX
ילקוט כלים מדידה והערכה במגזר שלישי
byNOVA
 
PDF
מודל תרחיש מבוסס מטרה
bySharona Segal
 
PDF
ראש אחר מאמרה של לילך וסרמן
byhila_el
 
PDF
ראש אחר - לילך וסרמן
byhila_el
 
PPT
תהליכי חשיבה ביקורת
byIIA - Israel
 
PDF
פרדיגמות היכן כן מפריעות
byShlomo Rothschild
 
PDF
Knowledge and Heart Wisdom
byEden Orion
 
הכל מתחיל מהראש
byleadinghr
 
פיתוח חשיבה ומאמץ לילדים עם מוגבלויות
byBoaz Bash March
 
המצגת להצגה של המאמר בכיתה
byyaelyogev
 
אין שום ייאוש
byromem aronshtam
 
מצגת מלווה דוח הערכה
byedva
 
מנהיגות מעצבת הורים
byq1q2q3
 
חשיבה מסדר גבוה בלמידה מקוונת דר ליזי כהן
bylizicohen
 
הערכה יישובית
byנטע לב
 
%Ee%f4%e2%f9 1
byshanicohen
 
למידה מהצלחות ככלי לשיפור ביצועים
byyossi koren
 
Efrat (2)
byVPHR
 
מצגת מבנה ארגוני 2
byCarmel Neta
 
Homepage reg files_טקסונומיות למידה
byגלעד פילוסוף Gilad Pelossof
 
ילקוט כלים מדידה והערכה במגזר שלישי
byNOVA
 
מודל תרחיש מבוסס מטרה
bySharona Segal
 
ראש אחר מאמרה של לילך וסרמן
byhila_el
 
ראש אחר - לילך וסרמן
byhila_el
 
תהליכי חשיבה ביקורת
byIIA - Israel
 
פרדיגמות היכן כן מפריעות
byShlomo Rothschild
 
Knowledge and Heart Wisdom
byEden Orion
 

More from lizicohen

PDF
הוראה למידה-הערכה בסביבה עתירת טכנולוגיה - צוות בית ספר ליידי דיויס תא - 22.8...
bylizicohen
 
PDF
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי תל אביב - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
PPT
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת רכזי תקשוב הרצליה - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
PPT
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי מדגימים - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
PPT
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי על יסודי לוד - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
PDF
Digital citizenship nava_gilad
bylizicohen
 
PDF
תחזיות לשילוב טכנולוגיה בחינוך 16.6.11horizon report 2008-2009
bylizicohen
 
PDF
A measuring tool for innovative thinking's potential dr. lizi cohen --- 16...
bylizicohen
 
PDF
A measuring tool for innovative thinking's potential dr. lizi cohen - 16.5.11
bylizicohen
 
PDF
למידה מקוונת בתלבס קשת
bylizicohen
 
PPT
למידה מקוונת בתלב"ס צהלה
bylizicohen
 
PDF
Lesson 1
bylizicohen
 
DOC
כלי לחקר התערבות מורה בתהליכי למידה המפתחים חשיבה
bylizicohen
 
PPT
שעה פרטנית
bylizicohen
 
PDF
עיצוב ויזואלי של מידע ליזי כהן שיעור 3
bylizicohen
 
PDF
עיצוב ויזואלי של מידע ליזי כהן שיעור 2
bylizicohen
 
PDF
עיצוב ויזואלי של מידע ליזי כהן שיעור 1
bylizicohen
 
PPT
תמונה מירכז שמאלה ימינה
bylizicohen
 
PPT
pedagogical books
bylizicohen
 
PDF
Cognitive Maps & MindMapping
bylizicohen
 
הוראה למידה-הערכה בסביבה עתירת טכנולוגיה - צוות בית ספר ליידי דיויס תא - 22.8...
bylizicohen
 
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי תל אביב - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת רכזי תקשוב הרצליה - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי מדגימים - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
גישות פדגוגיות בלמידה מקוונת מנהלי על יסודי לוד - דר ליזי כהן
bylizicohen
 
Digital citizenship nava_gilad
bylizicohen
 
תחזיות לשילוב טכנולוגיה בחינוך 16.6.11horizon report 2008-2009
bylizicohen
 
A measuring tool for innovative thinking's potential dr. lizi cohen --- 16...
bylizicohen
 
A measuring tool for innovative thinking's potential dr. lizi cohen - 16.5.11
bylizicohen
 
למידה מקוונת בתלבס קשת
bylizicohen
 
למידה מקוונת בתלב"ס צהלה
bylizicohen
 
Lesson 1
bylizicohen
 
כלי לחקר התערבות מורה בתהליכי למידה המפתחים חשיבה
bylizicohen
 
שעה פרטנית
bylizicohen
 
עיצוב ויזואלי של מידע ליזי כהן שיעור 3
bylizicohen
 
עיצוב ויזואלי של מידע ליזי כהן שיעור 2
bylizicohen
 
עיצוב ויזואלי של מידע ליזי כהן שיעור 1
bylizicohen
 
תמונה מירכז שמאלה ימינה
bylizicohen
 
pedagogical books
bylizicohen
 
Cognitive Maps & MindMapping
bylizicohen
 

ד"ר ליזי כהן - M.A סקירת ספרות תיזה

  • 1.
    ‫פרק ראשון -סקירת ספרות‬ ‫מחקר זה בחן את יעילותה של תוכנית אימון ממוחשבת (להלן גם תוכנית ההתערבות), לפיתוח‬ ‫מיומנות החשיבה מסדר גבוה "הצרפת מידע". בסקירת הספרות שמונה חלקים: 1.1 פתרון בעיות‬ ‫- מיומנות שהנבדקים התמודדו איתה כחלק מתוכנית ההתערבות ..1 הצרפת מידע - אסטרטגיה‬ ‫לפתרון בעיות אותה רכשו הנבדקים ובאמצעותה פתרו בעיות שאינן מוגדרות היטב ..1 חשיבה‬ ‫לאטרלית – גישה שבאמצעות הטכניקות שלה פיתחו הנבדקים את יכולת הצרפת המידע ..1‬ ‫למידה והעברה – מרכיבי איכות בלמידה המאפשרים העברה, כבסיס לבניית תוכנית התערבות‬ ‫שאיפשרה העברה של יכולת הצרפת המידע לפתרון בעיות שאינן מוגדרות היטב בבית הספר‬ ‫ומחוצה לו 1.1 ‪ – Webquest‬תבנית וירטואלית שבאמצעותה נבנתה תוכנית ההתערבות לפיתוח‬ ‫יכולת הצרפת מידע ..1 ממשק מולטימדיה – מרכיבי איכות של מולטימדיה, כבסיס לבניית‬ ‫תוכנית הלימודים הממוחשבת שהיא למעשה ממשק מולטימדיה ..1 גישות פדגוגיות עדכניות -‬ ‫גישות הנמצאות בבסיס הטכנולוגיה והתקשורת של תוכנית ההתערבות הממוחשבת ..1 הבדלים‬ ‫בין המינים – בחינה של הבדלים קוגניטיביים וטכנולוגיים בין בנים ובנות (שהם חלק ממדגם‬ ‫המחקר), לשם בניית תוכנית התערבות המותאמת לשני המינים.‬ ‫111 פתרון בעיות‬ ‫11111 פתרון בעיות – מיומנות חשיבה מסדר גבוה‬ ‫מיומנויות חשיבה מסדר גבוה )‪ ,(Higher order thinking skills‬דורשות פעילויות שכליות מורכבות‬ ‫יותר מאשר מיומנויות חשיבה נמוכות. רזניק (1987) טוענת שאפשר לזהות מיומנויות חשיבה‬ ‫גבוהות כאשר אנשים מפעילים אותן, על פי מספר תכונות מפתח:‬ ‫1. החשיבה איננה אלגוריתמית – דפוסי המחשבה והפעולה אינם ברורים ומוגדרים מראש.‬ ‫.. החשיבה נוטה להיות מורכבת‬ ‫.. החשיבה מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות‬ ‫.. החשיבה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים‬ ‫1. החשיבה כרוכה בחוסר וודאות‬ ‫.. החשיבה כרוכה בוויסות עצמי של תהליכי החשיבה.‬ ‫.. החשיבה כרוכה בבניית משמעות‬ ‫.. החשיבה דורשת מאמץ ועבודה מנטלית הכרוכה בתהליכים ובשיפוטים נדרשים.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫11‬
  • 2.
    ‫וג'יי .991, מראזנו.991) משייכים את‬ ‫חוקרים רבים )9991 ‪ ,Sternberg‬טישמן, פרקינס‬ ‫המיומנויות הבאות כחלק מקבוצת מיומנויות החשיבה מסדר גבוה: קבלת החלטות, הערכה,‬ ‫נקיטת עמדה, השערה, חשיבה מטה- קוגניטיבית ורפלקטיבית, ניבוי, ניתוח, חשיבה יצירתית‬ ‫ופתרון בעיות.‬ ‫11111 פתרון בעיות מוגדרות היטב ושאינן מוגדרות היטב‬ ‫פתרון בעיות הוא עיבוד אינטליגנטי, כשיש לנו בעיה אנו יודעים לאן ברצוננו ללכת ועלינו רק‬ ‫למצוא דרך להגיע לשם. אדם מתמודד בחייו עם שני סוגים של בעיות )2791 ‪:(Newell & Simon‬‬ ‫1. בעיות מוגדרות היטב )‪ - (Well Defined Problems‬בפתרון של בעיות מוגדרות היטב, אלגוריתם‬ ‫קבוע מראש יכוון לפתרון רצוי הנמצא במרחב הבעיה )‪ .(Problem Space‬אלה בעיות עם מסלול‬ ‫ברור לפתרון (לדוגמא: כיצד תמצא את שטח המקבילית?). הגדרה של בעיה בנויה היטב משמעה‬ ‫תכנון מבחן סימבולי שיקבע מהו פתרון קביל. אינטליגנציה אקדמית שגרתית נמדדת על פי‬ ‫היכולת לפתור בעיות מוגדרות היטב‬ ‫.. בעיות שאינן מוגדרות היטב )‪- (III Defined Problem‬בפתרון של בעיות שאינן מוגדרות היטב,‬ ‫חיפוש מושכל במרחב המידע האנושי, המכיל חלופות רבות, יקדם את פתרון הבעיה. בסוג זה של‬ ‫בעיות ללא מסלול ברור לפתרון, לא ניתן לתכנת מחשב לקבלת ההחלטה. (לדוגמא: איך תצליח‬ ‫בקריירה שתבחר בה?). בעיות אלה דורשות חיפוש מונחה אחר באמצעות אסטרטגיות‬ ‫היוריסטיקות )‪ ,(Heuristic search‬אסטרטגיות אינטואיטיביות בלתי פורמליות וספקולטיביות‬ ‫המזמנות תהליך המוביל את האדם למצוא פתרון בכוחות עצמו.‬ ‫מסקירת הספרות שנערכה במחקר זה עולה כי מורים בישראל מזמנים לתלמידים מטלות מסדר‬ ‫חשיבה גבוה מסוג פתרון בעיות שאינן בנויות היטב, בשיעור נמוך יותר מהמקובל בעולם.‬ ‫במדעים: בעולם %11 ובישראל %9, במתמטיקה: בעולם %1. בישראל %.1" (זוזובסקי 222.).‬ ‫כמו כן נמצא כי ידע הקשרי וידע תהליכי שעליהם מבוססים כישורי חשיבה מסוג פתרון בעיות,‬ ‫משולב בספרי לימוד ובתוכניות לימוד שונות בשיעור נמוך מאד: במתמטיקה – ידע הצהרתי %..,‬ ‫ידע תהליכי %1., ידע הקשרי %.1, במדעים – ידע הצהרתי %19, ידע תהליכי %1.., ידע הקשרי‬ ‫%1.. )7991 ‪ . (Marzano & Kendall‬עוד עולה כי תחום העבודה דורש מבתי הספר לזמן פיתוח של‬ ‫כישורים לפתרון בעיות. (1991,0002 ‪ .(What Work Requires of Schools: A Scan Report‬בנוסף‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫.1‬
  • 3.
    ‫לכך עולה כיאימון ממוקד של תלמידים במיומנויות חשיבה מסדר גבוה מסוג פתרון בעיות,‬ ‫מאפשר שיפור בהישגיהם, ב- %2. יותר מתלמידים שמוריהם לא הדגישו סוג זה של אימון‬ ‫)6991 ‪.(National Report Card‬‬ ‫במחקר הנוכחי התמודדו הנבדקים עם פתרון בעיות שאינן מוגדרות היטב. בספרות המחקרית‬ ‫נמצאו מודלים רבים לפתרון בעיות, להלן נסקור כמה מהם.‬ ‫.1111 מודלים לפתרון בעיות‬ ‫1...1.1 )2791 ‪ (Newell & Simon‬הציעו מודל ליניארי בעל שלושה שלבים:‬ ‫1. שלב הזיהוי – זיהוי מצב שבו זוהתה בעיה הדורשת פתרון או חיפוש הזדמנות לשיפור מצב‬ ‫קיים. שלב הזיהוי כולל איסוף נתונים מיונם, עיבודם והצגתם כבסיס מידע לקבלת החלטות.‬ ‫.. שלב הניתוח והעיצוב – התוויית פתרונות חלופיים לבעיה, בדיקת הפעילויות הדרושות לביצועה‬ ‫של כל חלופה.‬ ‫.. שלב הבחירה והבקרה – בשלב זה מתקבלת החלטה או בחירה של פתרון מועדף מבין החלופות.‬ ‫באין די נתונים בשלב הניתוח והעיצוב חוזרים לשלב הזיהוי ובאין פתרון משביע רצון בשלב‬ ‫הבחירה והבקרה חוזרים לשלב הניתוח והעיצוב.‬ ‫....1.1 ‪ (1988) Beyer‬מציע מודל ליניארי אחר ובו סדרת צעדים כאלגוריתם לפתרון הבעיה: 1.‬ ‫הגדרת הבעיה .. חיפוש אחר פתרונות אפשריים לפתרון הבעיה .. ארגון הפתרונות לפי חשיבותם‬ ‫.. ניסוי כל אחד מהפתרונות 1. ניתוח התוצאות והאם הם מספקים פתרון .. החלטה על פתרון‬ ‫ראוי לבעיה.‬ ‫....1.1 ‪ )199.,.222( Treffinger, Isaksen, & Dorval‬טוענים שפתרון בעיות יצירתי הוא למעשה‬ ‫תכנון וביצוע של תוכנית פעולה המסתייעת ב"ארגז כלים" שמארגן את כושרי החשיבה,‬ ‫היצירתיות, הביקורתיות ופתרון הבעיות. במודל שהוא מסגרת תיאורית, גמישה ותהליכית,‬ ‫שלושה רכיבים שאין צורך להשתמש בהם ברצף או סדר מסוים וקבוע:‬ ‫1. רכיב הבנת הבעיה: א. מציאת כיוון – חיפוש הזדמנויות לפתרון בעיות, קביעת מטרה כללית‬ ‫ורחבה לפתרון בעיות. ב. מציאת נתונים – בחינת מגוון פרטים מנקודות מבט רבות וקביעת‬ ‫הנתונים החשובים ביותר להכוונת התפתחות הבעיה. ג. מציאת בעיה – שקילת היגדי בעיה‬ ‫אפשריים רבים, בנייה או בחירה של היגד בעיה מסוים.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫.1‬
  • 4.
    ‫.. רכיב יצירתהרעיונות: מציאת רעיונות – יצירת רעיונות רבים, מגוונים וייחודיים, זיהוי‬ ‫אפשרויות מבטיחות וברירות עם פוטנציאל מעניין.‬ ‫.. רכיב תכנון פעולה: א. מציאת פתרונות – פיתוח אמות מידה לניתוח ושכלול אפשרויות‬ ‫מבטיחות ב. מציאת הסכמה – שקילת מקורות מסייעים/מכשילים ופעולות סבירות ליישום,‬ ‫ניסוח תוכנית פעולה מוגדרת.‬ ‫....1.1 ‪ (1996,1999) Sternberg‬מצביע על ארבע דרכים שימושיות במיוחד לפתרון בעיות:‬ ‫1. ניתוח אמצעים-מטרות – פירוק הבעיה למספר בעיות קטנות תוך ניתוח האמצעים הנדרשים‬ ‫להפחתת המרחק בין המצב הנוכחי במרחב הבעיה לבין המטרה הסופית במרחב זה‬ ‫.. פעולה מההתחלה לסוף – צעדים מהתחלה לסוף המקרבים למטרה של פתרון הבעיה‬ ‫.. פעולה מהסוף להתחלה – מתחילים מהפתרון הרצוי וצועדים לאחור אל הבעיה שרוצים לפתור‬ ‫.. יצירה ובחינה – הפותר יוצר דרכי פעולה שונות ובוחן האם הן מקרבות אותו לפתרון תוך‬ ‫שקילת החלופות.‬ ‫סטרנברג מדגיש שלוש אינטליגנציות המרכיבות את האינטליגנציה המצליחה לפתרון בעיות:‬ ‫1. אינטליגנציה אנליטית - הכושר לנתח ולהעריך רעיונות, לפתור בעיות ולקבל החלטות.‬ ‫.. אינטליגנציה יצירתית – הכושר לייצור רעיונות חדשים ומעניינים לפתרון הבעיה‬ ‫.. אינטליגנציה מעשית - הכושר לתרגם את הרעיונות להישגים מעשיים, החלטה על פתרון לבעיה.‬ ‫פתרון בעיות לפי סטרנברג, דורש שישה צעדים יסודיים: 1. הכרה בכך שקיימת בעיה .. הגדרה‬ ‫מדויקת ונכונה של הבעיה .. ניסוח אסטרטגיות לפתרון הבעיה .. הצגת המידע באופן ברור‬ ‫ומדויק 1. הקצאת משאבים – לפתרון הבעיה לטווח קצר וארוך תוך שיקולים של יחס סיכון-‬ ‫תגמול .. בקרה והערכה – מעקב אחר התקדמות בתהליך פתרון הבעיה, הערכת רעיונות לפתרון‬ ‫הבעיה וקבלת ההחלטות.‬ ‫1...1.1 ‪ )1961, 1971( Gordon‬מציע את מודל הסינקטיקה – ‪ Synectics‬כמודל ייחודי לפתרון‬ ‫בעיות. פירוש המילה סינקטיקה הוא "צירוף". סינקטיקה דומה לסיעור מוחות ומכוונת לפעולה‬ ‫משולבת של קבוצת אנשים המקיימים תהליך של איתור בעיות ופתרונן. סינקטיקה היא למעשה‬ ‫פעולת חיבור של אלמנטים שאינם רלוונטיים זה לזה. השימוש במודל הסינקטי מאפשר לנו‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫.1‬
  • 5.
    ‫להתרחק לרגע מהתמודדותמודעת עם בעיה ובאופן מלאכותי המוח מארגן את פרטי המידע של‬ ‫הבעיה בעזרת דמיון ואנלוגיות טכניות וביולוגיות, כאשר התת מודע ממשיך לעסוק בבעיה עצמה.‬ ‫בתהליך הסינקטיקה שתי פעולות קישור וארבע אסטרטגיות:‬ ‫1. הפיכת הזר למוכר – א. ניסוח הבעיה – באופן אנליטי תוך בירור כל מרכיביה. זיהוי הנעלם‬ ‫בבעיה ופירוקו למספר רב של חלקים מוכרים.‬ ‫.. הפיכת המוכר לזר – ב. שלב הניתוק - בעזרת אנלוגיות המציבות מודל מטאפורי מעניין מוזר‬ ‫לא רלוונטי ודמיוני לבעיה פעולה זו מתבססת על היכולת להפוך לדמיין ולשנות את נק' הראות‬ ‫היומיומית לגבי דברים מוכרים ושגרתיים. זהו מאמץ חשיבתי מטאפורי, אך מודע ורצוני, תוך‬ ‫שימוש באנלוגיה אישית, סימבולית, ישירה או פנטסטית, לצורך שינוי תפיסתם של אנשים או‬ ‫רעיונותיהם באופן יצירתי. (דוגמאות לשאלות: אנלוגיה אישית – איך הייתי מרגיש אילו הייתי‬ ‫הנעלם?, אנלוגיה סימבולית – איזו צורה חושית או ביטוי מילולי או ויזואלי יתארו את הבעיה?,‬ ‫אנלוגיה ישירה – באיזה עולם אחר ניתן למצוא משהו דומה לנעלם או מזכיר אותו?, אנלוגיה‬ ‫פנטסטית – איך ייראה הנעלם בעוד 21, 221 שנים? מה היה קורה אילו הנעלם לא היה קיים?).‬ ‫ג. שלב ההתאמה - אכיפת האנלוגיה על הבעיה. מחברים בין תוצרי החשיבה האנלוגית לבין‬ ‫הבעיה ד. נק' ראות - בחירת ההצעה שעלתה תוך כדי הדיון הסינקטי תוך זיהוי החידוש שבפתרון‬ ‫המוצע.‬ ‫בכל המודלים שהוצגו לעיל חוזר שלב של ייצור רעיונות יצירתיים לפתרון הבעיה, אולם אף לא‬ ‫אחד מהמודלים מעלה את האפשרות של השבחת רעיונות נתונים. הצרפת מידע מאפשרת השבחת‬ ‫רעיונות בתהליך של ייצור מצרפי מידע יצירתיים, מקוריים וחדשניים לפתרון הבעיה.‬ ‫111 מיומנות "השבחה" - הצרפת מידע‬ ‫11111 מהי הצרפת מידע‬ ‫המילון האמריקאי הריטג' )0002 ‪ (The American Heritage Dictionary‬מגדיר את המיומנות‬ ‫"השבחה" – "הצרפת מידע" - "‪ "Melioration‬כך: תהליך לשוני שבו מילה צומחת לאורך זמן‬ ‫ועולה בדרגה במשמעות או בקונוטציות החיוביות שלה ‪"The linguistic process in which a word‬‬ ‫"‪over a period of time grows more elevated in meaning or more positive in connotation‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫91‬
  • 6.
    ‫פסיג (222., 122.,.22.) טוען שאחת ממיומנויות החשיבה העתידית מכונה "השבחה". פסיג מבין‬ ‫את מיומנות ההשבחה כמיומנות חשיבה מסדר גבוה. ההשבחה הוגדרה על ידו כמיומנות לבחור‬ ‫במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות בזמן ובמקום ובכך להשביח‬ ‫את המצרף. יכולת השבחה עוזרת לאדם לעשות התאמות מורכבות בזמן אמת תוך חידושן.‬ ‫הצרפת מידע דומה במידה מסוימת לנגינת ג'ז המתנגנת בכל פעם במצרפים חדשים, מתאימה‬ ‫עצמה למקום לזמן ולאווירה בה היא מנוגנת. על פי פסיג (222.) ניתן לזהות . התנהגויות של‬ ‫השבחה אצל האדם המבצע מיומנות זו:‬ ‫1. התאמה - האדם יוצר תוצר חדשני על ידי קישור קוגניטיבי אישי בין שני תחומים שנראים‬ ‫רחוקים זה מזה‬ ‫.. קונוטציה – המשמעות האישית המתקשרת בתודעתו של אדם לפיסת מידע. על בסיס‬ ‫הקונוטציה יוכל אדם לבצע התאמה.‬ ‫.. העוז לשכוח – נכונות לוותר, להניח לתפיסות, תיאוריות או למצבים המקבעים חשיבה חדשה.‬ ‫מיומנות ההשבחה היא המיומנות השביעית בטקסונומיה של מיומנויות קוגניטיביות עתידיות‬ ‫שפסיג ניסח (2220). טקסונומיה זו היא פרדיגמה חדשה המתבססת על הפרדיגמה הקלאסית –‬ ‫טקסונומיה של ‪ ,(1956) Bloom‬אך מעתדת )‪ (Futurizing‬אותה בהסתמך על מחקרים הסוקרים‬ ‫התפתחויות עתידיות בחברה, בכלכלה ובמדע. פסיג הרחיב והוסיף לכל אחת מששת רמות‬ ‫החשיבה שניסח בלום, רבדים שישקפו את צורכי האדם בעתיד, ופירט בטקסונומיה מונחים‬ ‫התנהגותיים של מיומנויות החשיבה העתידיות. כמו כן הוסיף פסיג את הקטגוריה השביעית‬ ‫המכונה "השבחה" ואשר הופכת חשובה יותר ויותר בתהליכי פיתוח, שיווק וייצור עתידיים.‬ ‫מספר טכניקות לאטרליות לייצור רעיונות (....1) תומכות בפיתוח הצרפת מידע: 1. טכניקת‬ ‫המילה האקראית .. טכניקת הבריחה .. טכניקת הפרובוקציה .. טכניקת מניפת הקונצפטים 1.‬ ‫טכניקת החשיבה הלאטרלית )2991 ‪ .(Bono‬טכניקות אלה מאפשרות השבחה של רעיונות‬ ‫והשבחה של כלים. ניתן לזהות השבחה של רעיונות המובילים לכלים משוכללים ומתוחכמים, אך‬ ‫גם השבחה של כלים שמולידים רעיונות חדשים המשפיעים על המין האנושי.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫2.‬
  • 7.
    ‫11111 דוגמאות להשבחתקונצפציות, רעיונות ותובנות‬ ‫1. השבחת מושג סוציולוגי – ‪ Meme‬מושג מתחום הביולוגיה המתאר תהליך של יצירת דור חדש‬ ‫באמצעות חיבור של גנים. ‪ Meme‬יכול גם לתאר יחידת תבונה בהתפתחות התרבות האנושית.‬ ‫רעיון מתפתח במוחו של אדם ומשתכפל תוך השבחה במהלך העברתו למוח אחר. לדוגמא: אדם‬ ‫קולט רעיונות בהרצאה, שיחה, קריאה וגורם למוטציות חדשות המקדמות את מאגר התבונה‬ ‫האנושי )9891 ‪.(Dawkins‬‬ ‫.. השבחת אינטליגנציה – אינטליגנציה רגשית (גולמן .991) היא דוגמא להשבחת מושג קוגניטיבי‬ ‫שגורם להבנה טובה יותר של האינטליגנציה האנושית. שני מושגים לא קורלטיביים, אינטליגנציה‬ ‫ורגש יוצרים הגדרה חדשה למושג שמסביר טוב יותר מצב חברתי, ארגוני וניהולי בעולם המורכב.‬ ‫אינטליגנציה מצליחה )8991 ‪ ,(Sternberg‬הוא דוגמא נוספת להשבחת מושג האינטליגנציה מעבר‬ ‫להגדרה הצרה שנותנים לה מבחני ה- ‪ IQ‬המסורתיים. אינטליגנציה זו כוללת שלושה יסודות:‬ ‫אינטליגנציה אנליטית, אינטליגנציה יצירתית ו אינטליגנציה מעשית.‬ ‫.. השבחת ממשקים – השבחת המחשב ע"י צירוף התחומים ביולוגיה וטכנולוגיה יוצרת רעיונות‬ ‫פורצים למוצרים שישפיעו על חיינו בעתיד: מחשבים ארוגים בבגדים, מחשבים במכשירי המטבח,‬ ‫מחשבים בנעליים ומחשבים שיתנו מידע עדכני לאדם ויעקבו אחר רגשותיו, מצב רוחו ותחושותיו‬ ‫ויסייעו לו.‬ ‫.. השבחת המדע בעזרת פופוליזם – המדע הגיע להישגים מרשימים בחקר החלל. כיום מנסים‬ ‫להפוך את המדע לנגיש יותר וקרוב יותר לשפה היום יומית של אנשים רבים, השבחת המדע כך‬ ‫שיהפוך לנחלת הכלל. השבחה זו כוללת בניית מכשירים שמישים לחיי היום יום הנשענות על‬ ‫טכנולוגיות חלל באסטרטגיית ‪ Spinoff‬בתחומים: רפואה, תחבורה, מחשבים, סביבה וצריכה‬ ‫ביתית )4991 ‪.(Sagan‬‬ ‫1. השבחת למידה ע"י שכחה – שכחה מסייעת להתחדשות. על כן צריך ללמד את מיומנות השכחה‬ ‫על מנת לשפר את היכולת לבנות ידע חדש ולפתחו )8991 ‪.(Peters‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
  • 8.
    ‫.1111 דוגמאות להשבחתכלים וטכנולוגיות‬ ‫האמת האנושית היא מה שהאדם לומד כאשר הוא בונה אותה ומעצבה על ידי מעשיו. על כן מדע‬ ‫הוא הידע של המקורות של הדרכים והצורה שבהם דברים נוצרים )3991 ‪ .(Vico‬עד היום היה‬ ‫מקובל לחשוב שהתפתחותה של קונצפציה/פרדיגמה, היא זו המובילה להמצאת כלים משוכללים.‬ ‫כיום מזהים פרדיגמה חדשה פרדיגמת הכלים )7991 ‪ .(Freeman‬שבאמצעותה כלים מובילים‬ ‫לפיתוח קונצספציות. מכשיר קיים בקונטקסט אחד עובר לקונטקסט אחר ומוביל לתגליות בלתי‬ ‫צפויות ובלתי הגיוניות לעיתים. דוגמאות:‬ ‫1. באמצעות הנדסה גנטית ניתן יהיה לפתח בקטריות או פטריות שינקו זיהומים מחומרים שונים.‬ ‫יישום – שימוש במסלק אשפה ביתי.‬ ‫.. ממחשב אישי למחשבים מולקולריים, ננו-טכנולוגיה בעתיד המבוססים על רכיבים ביולוגיים.‬ ‫יישום אפשרי -תיקון תאים בגוף ע"י החדרת ננוטכנולוגיה תביא לריפוי מהיר של מחלות כגון‬ ‫סרטן )6991 ‪.(Regis‬‬ ‫.. המחשב האישי עוזר לעצב תיאוריות עדכניות של המין האנושי – מיפוי הגנום האנושי‬ ‫.. לידה חוץ רחמית בעתיד תשנה את תפיסת יצירת החיים ותערער את היסוד של קיומנו כיצור‬ ‫אנושי.‬ ‫יש במיומנות ההשבחה את היכולת לפתח את האינטליגנציה הגבוהה באמצעות מגוון הכלים של‬ ‫החשיבה הלאטרלית (.991 ‪.)Bono‬‬ ‫.11 חשיבה רוחבית – )‪(Latteral Thinking‬‬ ‫11.11 מהי חשיבה רוחבית?‬ ‫על פי ההגדרה של מילון אוקספורד, חשיבה לאטרלית היא דרך חשיבה המחפשת פתרונות לבעיות‬ ‫באמצעות שיטות לא שמרניות או בשיטות הנראות לא הגיוניות. בחשיבה לאטרלית אנו נעים‬ ‫"הצידה" ומסתכלים אחרת על דברים. בונו מפריד בין: חשיבה רוחבית )‪(Lateral Thinking‬‬ ‫וחשיבה אנכית )‪ ,(Vertical Thinking‬וטוען שהם משלימות זו את זו ונחוצות יחד לחשיבה‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 9.
    ‫יצירתית. אדם המפעילחשיבה אנכית "חופר עמוק יותר באותו בור" כדי למצוא פתרון לבעיה,‬ ‫בעוד שאדם המפעיל חשיבה לאטרלית "חופר בורות במקומות נוספים".‬ ‫מטרת החשיבה הרוחבית היא למצוא תפיסות שונות, קונצפטים, נקודות מוצא שונות ופתרונות‬ ‫לא שגרת יים, תוך שימוש במגוון שיטות כולל פרובוקציות, כדי להתנתק מקו המחשבה הרגיל.‬ ‫בח שיבה זו לא מחפשים את הגישה הנכונה ביותר אלא את מגוון הגישות ומבקשים לגלות כיוונים‬ ‫חדשים של חשיבה תוך קפיצות ותנועה. לחשיבה זו אין קטגוריות ברורות למיון וסיווג הרעיונות.‬ ‫אין בחשיבה זו דרך לא נכונה, יכול אדם ללכת בדרך לא נכונה כדי למצוא את הדרך הנכונה‬ ‫עבורו. חשיבה לאטרלית עוסקת בשינויים ובבנייה מחודשת של מבנים רעיוניים המובילים את‬ ‫האדם לעוד רעיונות אקראיים ואלטרנטיביים. )0991 ,7691 ‪.(Bono‬‬ ‫חשיבה לאטרלית היא אחת משלושה היבטים של יצירתיות הקשורים להמצאה )‪:(Innovation‬‬ ‫היכולת לחשוב מעבר להנחה מסורתית ולשבור פרדיגמה, היכולת לנוע מעבר לרעיון ראשוני ברור‬ ‫למספר רב של אפשרויות והיכולת לחבר בין תחומים הרחוקים זה מזה )0002 ‪.(Riddle‬‬ ‫11.11 שימושים לחשיבה רוחבית‬ ‫1. שיפור - לבצע דברים טוב יותר, פשוט יותר, לסלק פגמים, להתגבר על בעיות, לתקן שגיאות.‬ ‫המפתח לשיפור הוא היכולת להסתכל על כל הליך או שיטה קיימים, גם כאשר אין בעיות, ולהניח‬ ‫שעשויה להיות דרך טובה יותר לביצועם.‬ ‫.. פתרון בעיות - כשיש לנו בעיה או משימה שהצבנו לעצמנו, אנו יודעים לאן ברצוננו ללכת ועלינו‬ ‫רק למצוא את הדרך לנגיע לשם.‬ ‫.. תכנון הזדמנויות – יצירת ערך חדש דורש יצירת קונצפטים חדשים.‬ ‫.. התבוננות לעתיד – תיאור העתיד האפשרי בו נצטרך לפעול, תכנון תהליכים, שינויים‬ ‫ואסטרטגיות, תכנון דרכי התמודדות עם ריבוי אפשרויות.‬ ‫.1.11 כלים וטכניקות בחשיבה רוחבית (2991 ‪(Bono‬‬ ‫בונו (.991) מפרט מגוון כלים וטכניקות לחשיבה לאטרלית: ששת כובעי החשיבה, חש"ם – חיובי,‬ ‫שלילי מעניין, הפסקה יצירתית, מיקוד, אתגור, חלופות, מניפת הקונצפטים, תנועה, חזרה‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 10.
    ‫לאחור, אנלוגיות ועוד.במחקר זה נתמקד בארבע טכניקות התומכות בפיתוח יכולת הצרפת מידע‬ ‫המשולבות בתוכנית האימון הממוחשבת:‬ ‫1. טכניקת הפרובוקציה – פו – ‪ Po‬מסמל פרובוקציה‪ .Provocative Operetion‬לדוגמא: פו,‬ ‫למכונית יש גלגלים מרובעים, זוהי פרובוקציה כי כיום אין מכוניות כאלה והרעיון נראה לא‬ ‫הגיוני, אך למעשה גלגל חכם יכול להביא מכונית לריחוף שזוהי פרדיגמה חדשה של תנועה.‬ ‫בפרובוקציה אנו נעים מנקודת ההתחלה אל פרובוקציה שרירותית-נקודה חיצונית וזמנית שתמנע‬ ‫שיפוט, וממנה נעים אל רעיון או קונצפט ובמבט לאחור נכיר בערך האמיתי של המצב החדש.‬ ‫.. טכניקת המילה האקראית ומיקוד ייעודי – לוקחים מילה אקראית מתחום השונה לחלוטין‬ ‫מהנושא המטופל (מיקוד ייעודי) ומעלים רעיונות תוך התאמתם לפתרון הבעיה או ליצירת רעיון‬ ‫חדש לדוגמא: כיצד נמנע את בעיית הניכור בין עובדים בעקבות עיסוק רב במחשב? פו, בלט. בלט‬ ‫מזמן בין השאר אימון שיתופי ותזונה בריאה, נפתור את הבעיה ע"י עיסוק שיתופי של העובדים‬ ‫סביב מחשב במינונים מושכלים.‬ ‫.. טכניקת הבריחה – בריחה מדרך החשיבה הרגילה. א. בחירה של משהו שאנו מקבלים כמובן‬ ‫מאליו ב. בריחה ע"י סילוק, ביטול, סתירה, זריקה, הכחשה. לדוגמא: מסעדות גובות כסף עבור‬ ‫אוכל, זהו דבר מובן מאליו. פו, מסעדות אינן גובות כסף עבור אוכל. בריחה כזו יכולה להביא‬ ‫אותנו לרעיון של תשלום עבור זמן ולא עבור אוכל‬ ‫.. טכניקת מניפת הקונצפטים - א. קביעת יעד או מטרה – להתמודד עם מחסור של מים‬ ‫ב. העלאת רעיונות שיהוו כיוונים של חשיבה – הקטנת צריכה, הגדלת אספקה, להסתדר בלי ג.‬ ‫לכל כיוון יוצרים קונצפטים לדוגמא: להסתדר בלי מים – להפסיק את השימוש במים, להחליף‬ ‫מים בחומרים אחרים, להימנע מהצורך להשתמש במים. ד. לכל קונצפט יוצרים רעיונות חלופיים.‬ ‫לדוגמא: להחליף מים בחומרים אחרים – רחצה ע"י גלים אלקטרוניים.‬ ‫כלים לאטרליים ממוחשבים - בשנים האחרונות לבשו הטכניקות של חשיבה לאטרלית צורה‬ ‫ממוחשבת וכיום ניתן למצוא ברשת האינטרנט מספר רב של תוכנות מחשב ואתרים שמאמנים‬ ‫לפתרון בעיות בטכניקות לאטרליות. בשל העובדה שתוכנות אלה לא תומכות בעברית, הן לא‬ ‫שולבו במחקר זה, אולם תוכנית האימון הממוחשבת מתבססת על העקרונות של תוכניות אלה.‬ ‫להלן נסקור כמה מהן:‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 11.
    ‫1. אתר לאימוןבחשיבה יצירתית ובחשיבה לאטרלית במגוון טכניקות מוחשבות‬ ‫.‪ http://www.brainstorming.co.uk/contents.html‬האתר מכיל: הסברים ברורים על טכניקות‬ ‫לאטרליות, טכניקות לאטרליות וירטואליות הזמינות לפעולה באתר, תוכנת מחשב -‬ ‫‪ Brainstorming Toolbox‬המפעילה טכניקות של חשיבה לאטרלית כגון: מילה/תמונה/חוק‬ ‫אקראיים, עובדות מאתגרות, בעיות ופתרונות, בריחה לעולמות אחרים, ‪ -SCAMPER‬שאילת‬ ‫שאלות מכוונות לפתרון בעיה או לתהליך ייצור מוצר/רעיון, חיפוש בתחומים אחרים, אנלוגיה‬ ‫למצב אחר ועוד )0002 ‪.(Infinite Innovations Ltd‬‬ ‫.. הכלי הממוחשב ‪ http://www.multicentric.com/whatis.htm multicentric‬מגדיל את גבולות‬ ‫יכולת החשיבה של אדם. הכלי תומך בחשיבה לאטרלית ומאפשר ארגון מחדש של המידע,‬ ‫התבוננות לליבה של הבעיה הנחקרת, אחסון מידע רב תוך סיווג ומיון המידע ואיחזור מידע קודם‬ ‫הקשור למידע החדש )8991 ‪.(Koy‬‬ ‫.. הכלי הממוחשב ‪ Axon Idea Processor‬הוא כלי לארגון ויזואלי של רעיונות שהממשק שלו‬ ‫תומך בתהליך החשיבה. תהליך עיבוד הרעיונות נוגע בבעיות ופתרונות, שאלות ותשובות, עובדות‬ ‫גלויות וסמויות. בתהליך של פתרון בעיות באמצעות התוכנה עולות שאלות שהתוכנה שואלת את‬ ‫המשתמש בה לצורך השבחת הרעיונות והתקדמות לקראת פתרון רצוי. רעיון חדש בתוכנה זו הוא‬ ‫שילוב וצירוף של רעיונות קיימים. )0002 ‪(Chan Bok‬‬ ‫‪http://web.singnet.com.sg/~axon2000/index.htm‬‬ ‫.. הכלי הממוחשב ‪ .IdeaFisher Software‬בטכנולוגיה זו שני מסדי נתונים: 1. מסד נתונים‬ ‫המכיל 222,1. מילים ומשפטים המקושרים זה אל זה .. מסד נתונים המכיל 22. שאלות‬ ‫המאורגנות לפי קטגוריות. כשהמשתמש מספק בעיה, מילה או משפט, התוכנה תציע לו מילים‬ ‫ומשפטים המתקשרים למילה או למשפט המקורי. התוכנה מעודדת חשיבה רוחבית בתהליך‬ ‫אסוציאטיבי ומאפשרת ייצור רעיונות לא שגרתיים. ‪http://www.ideafisher.com/salenov.htm‬‬ ‫1. ‪ http://www.fpsp.org/home.htm Future Problem Solving Program -FPSP‬התוכנית מלמדת‬ ‫ילדים איך לחשוב במגוון דרכים ולפתור בעיות ואתגרים גלובליים בנושאים שונים, באמצעות‬ ‫כלים לאטרליים. קבוצות ילדים בני .1 ומטה, .1 ומטה ו - 91 ומטה מכל העולם מוזמנים‬ ‫להשתתף בתוכנית ‪ .The Mars Millennium Project‬התוכנית היא בחסות המועצה לשנות‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
  • 12.
    ‫המילניום של הביתהלבן, מחלקת החינוך של ארה"ב, נאס"א, הגלריה הלאומית לאומנות וקרן‬ ‫נאמנות. דוגמאות לנושאים שנחקרו בשנה זו: אנרגיה אלטרנטיבית, אפשרויות חינוך, תרומת‬ ‫אברים, חברות וירטואליות, תיירות, אוכלוסיית העולם, תלות הדדית גלובלית, יישוב החלל,‬ ‫תנועה בחלל, חוקים בחלל, מים, בתים. לפתרון הבעיות מספר שלבים: 1. זיהוי אתגר בזירה‬ ‫העתידית .. קביעת הבעיה .. ייצור רעיונות לפתרון הבעיה .. בניית קריטריונים לבחינת הרעיונות‬ ‫לפתרון 1. ביצוע הערכה לפתרונות .. בניית תוכנית פעולה.‬ ‫אנשי חינוך משקיעים רבות בתכנון הלימודים, באסטרטגיות של תהליכי הוראה-למידה-הערכה‬ ‫ובתנאים מיטביים ללמידה, על מנת להכין את תלמידיהם היום להתמודדות עם מצבים חדשים‬ ‫מחר. המטרה היא שתלמידים יבצעו העברה של הידע והמיומנויות הנרכשות בהקשרי הלמידה‬ ‫בבית הספר, להקשרים אותנטיים אחרים במציאות החיים. מהי העברה (‪ ,?)Transfer‬באילו‬ ‫תנאים מתרחשת העברה? מהם מרכיבי איכות של למידה המאפשרים העברה? (להלן ..1). שאלות‬ ‫אלה חשובות כבסיס לתכנון תוכנית לימודים ממוחשבת לפיתוח יכולת הצרפת מידע לפתרון‬ ‫בעיות שאינן מוגדרות היטב, שתאפשר העברה של יכולת הצרפת המידע לפתרון בעיות בעתיד‬ ‫בבית הספר ומחוצה לו.‬ ‫.11 העברה ולמידה - ‪Transfer‬‬ ‫11.11 מהי העברה?‬ ‫‪ ) 199.( Byrnes‬טוען שהעברה היא היכולת להשליך מה שנלמד בקונטקסט מסוים לקונטקסט‬ ‫חדש. העברה של הידע הנרכש מפתרון בעיה אחת לבעיה אחרת באותו קורס, העברה של ידע‬ ‫משנה אחת לשנה אחרת בבית הספר, מבית הספר לבית ומבית הספר למקום עבודה עתידי.‬ ‫‪ )199.( Greeno‬מג דיר את הלמידה כ"השתתפות משופרת במערכות אינטראקטיביות" ואת‬ ‫"ההעברה במונחים של שינוי האילוצים, ההרשאות וההתאמות". ‪ )1991( Feuerstein‬מדגיש‬ ‫בתהליך הלמידה המתווכת את הצורך בהעברה של הלמידה למצבים אחרים לתחומי חיים אחרים‬ ‫של התלמידים, מעבר למטלות קוגניטיביות קונקרטיות ומעבר לגירוי הנתון. קניאל (122.) מציע‬ ‫ליבת הגדרה להעברה: "שימוש יעיל ומנומק בעקרונות, יחסים ואסטרטגיות במשימות רחוקות‬ ‫מנקודת מבטו של המעביר".‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 13.
    ‫‪ )19.2( Gagne‬עושההבחנה בין שני סוגי העברה: העברה אופקית והעברה אנכית. העברה אופקית‬ ‫מצביעה על תהליך שבו למידה בהקשר מסוים מנוצלת בהקשר אחר. לעומתה, העברה אנכית‬ ‫מצביעה על ניצול חומר שנלמד בשלב מסוים של תוכנית הלימודים, לשלב גבוה יותר של אותה‬ ‫תוכנית‬ ‫‪ )199.( Perkins‬מזהה שלושה היבטים שונים הקיימים בלמידה של מסגרת חשיבה: רכישה,‬ ‫הפנמה והעברה, כאשר הוא מגדיר העברה כהרחבת השימוש במסגרת החשיבה מעבר להקשר‬ ‫המיידי של הלמידה ‪ )1989( Perkins& Salomon‬מבחינים בין העברה רחוקה והעברה קרובה.‬ ‫העברה קרובה מתרחשת לאחר תרגול ממושך עד לדרגת שליטה והאדם מיישם את אשר למד‬ ‫בהקשר דומה להקשר שנלמד. לעומתה, העברה רחוקה היא מושכלת ומחייבת הפשטה של עיקרון‬ ‫או מושג וניתוקו מן ההקשר שבו נלמד.העברה זו מתרחשת בין הקשרים שנראים רחוקים זה‬ ‫מזה.‬ ‫11.11 מרכיבי איכות בלמידה המאפשרים העברה‬ ‫קניאל (122.) טוען שניתן להשיג העברה משמעותית על ידי מורים מומחים להעברה אשר ישתמשו‬ ‫בתוכניות לימודים שמטרתן העברה ואשר יובילו תלמידים להיות מומחים להעברה. על ההעברה‬ ‫להיות המהות של הפעילות וגרעין המטרות של תוכנית לימודים יעילה, שתפעל בקהילה של‬ ‫"מעבירנים" הלומדים בשיתוף בתוך סביבה מאתגרת להעברה. קניאל מציע לבחון העברה על ידי‬ ‫תהליכים ותוצרים, לתאר את תהליך ההעברה מתוך מערכת העיבוד של המעביר עצמו, ולהבחין‬ ‫בין פוטנציאל ההעברה הנשען על מארג הסכימות במאגר הזיכרון לבין תהליך ההעברה עצמו‬ ‫המתבצע בזיכרון העבודה.‬ ‫פוירשטיין (.991, .991, 9991) מדגיש כי חשוב שהאינטראקציה המתווכת תכוון אל מעבר לגירוי‬ ‫עצמו. כל פעילות תיווכית צריכה להיהפך למעין דגם שבעזרתו מקנה המתווך לילד עקרון כלשהו‬ ‫החורג מעבר לצורך המיידי והישיר של המצב הנתון, ומתייחס אל נסיבות ומצבים המרוחקים מה‬ ‫'כאן ועכשיו' במרחב ובזמן. על ידי הטרנסצנדנטיות - העברה המתווך גורם להרחבה של מערכת‬ ‫הצרכים של הילד והוא 'שותל' בו את הצורך לחרוג מעבר למיידי ולנראה.‬ ‫‪ )19..( Perkins & Salomon‬מציעים שתי שיטות לעודד העברה: 1. הדגשה - )‪ (HUGGING‬במהלך‬ ‫הלמידה יש ליצור מפגש עם תחומי תוכן מגוונים. .. גישור - )‪ - (BRIDGING‬במהלך ההוראה יש‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 14.
    ‫לעודד הפשטה עלידי יצירת קשרים והכללות של הידע והמיומנויות ועל ידי עידוד התלמידים‬ ‫לחשוב כיצד ניתן ליישם אותם לתחומי תוכן אחרים.‬ ‫ספרד (8991) טוענת שתפקיד בית הספר הוא להכין את תלמידיו להתמודדות עם מצבים חדשים‬ ‫שאותם יפגשו מחר. העברה בלמידה פירושה נשיאת הידע אל מעבר לגבולות ההקשר, והיכולת‬ ‫לחזור על מה שאפשר לחזור עליו תוך שינוי של הדורש שינוי. בהעברה סבורה ספרד יש משהו‬ ‫שחוזר על עצמו גם כאשר אנו עוברים ממצב למצב ומהקשר אחד למשנהו. ספרד מציעה לשלב‬ ‫בתהליכי הלמידה שתי אסטרטגיות המשפיעות זו על זו ותומכות זו בזו: 1. מטפורת הרכישה -‬ ‫הלמידה היא פעולה של רכישת ידע ופיתוח מושגי בתיווך המורה, והידע הנרכש ניתן ליישום,‬ ‫להעברה ולחלוקה עם אחרים. .. מטפורת ההשתתפות – הלמידה היא תהליך השתתפות חברתי-‬ ‫דמוקרטי בדיאלוג עם קהילת שיח מסוימת.‬ ‫‪ ) 19.. ,19.9( Vigotsky‬סבור שלמידה והתפתחות הם תהליכים הנמצאים בקשר הדדי. הלמידה‬ ‫היא זו המאפשרת את ההתפתחות ובכך היא קודמת לה, ההתפתחות תלויה בלמידה. "תחום‬ ‫ההתפתחות הקרוב" )‪ (ZPD - zone of proximal development‬מבטא את אותן פונקציות הכרתיות‬ ‫שעדיין לא הבשילו אך הן בתהליכי הבשלה, אלו הן ניצני ההתפתחות ולא פרותיה. רק בעזרת‬ ‫אינטראקציה עם הסביבה האנושית (למידה) יהפכו ניצני התפתחות אלו לפירות, למיומנויות‬ ‫חשיבה המגדירות את רמת ההתפתחות. התהליך הלימודי מתרחש ב'תחום ההתפתחות הקרובה'‬ ‫והופך לתהליך התפתחותי. לכן - הלמידה הטובה ביותר היא זו הצועדת לפני ההתפתחות‬ ‫ומובילה אותה, זוהי למידה המכוונת כלפי הפונקציות בהתהוות. תהליך ההתפתחות מתחיל‬ ‫באינטראקציה שבין הילד למבוגר, בין המומחה לטירון. אינטראקציה זו מופנמת במהלך הזמן‬ ‫והופכת לכלי קוגניטיבי פנימי.‬ ‫‪ )2002( Mulky‬מציע לשלב בתהליכי הלמידה את מרכיבי האיכות הבאים, על מנת להשיג העברה‬ ‫רחוקה ויעילה לטווח ארוך: 1. למידה של ידע מוצהר וידע הליכי-הקשרי במגוון רחב של מצבים‬ ‫.. שיתוף התלמידים ברעיונות ואימון בקבוצה תומכת .. ניסוח הכללות ועקרונות תוך מכוונות‬ ‫עצמית של התלמיד והתאמת העקרונות למגוון מצבים .. מודעות והבנה של התלמיד לתוצאות‬ ‫והרווחים של האימון.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 15.
    ‫‪ (2000) Bransford,Brown & Cocking‬מציעים לשלב בתהליכי הלמידה את מרכיבי האיכות‬ ‫הבאים על מנת להשיג העברה: 1. בניית ידע חדש המבוסס על ידע קודם .. אקטיביות של התלמיד‬ ‫בתהליכי הלמידה .. למידה לקראת הבנה כעיקרון מנחה בתהליכי הלמידה.‬ ‫‪ (1998) Brandet‬מציע סדרת תנאים ללמידה רבת עוצמה: 1. הדברים הנלמדים הינם בעלי‬ ‫משמעות אישית עבור הלומד .. הדברים הנלמדים מאתגרים ומעוררים למידה .. הדברים‬ ‫הנלמדים תואמים את רמת ההתפתחות של הלומד .. בידי הלומדים בחירה ותחושת שליטה‬ ‫בתהליך הלמידה 1. הלומדים מיישמים ידע קיים כאשר הם בונים ידע חדש .. הלומדים מקיימים‬ ‫פעילות גומלין חברתית .. הלומדים מקבלים משוב אפקטיבי .. הלומדים רוכשים אסטרטגיות‬ ‫ומשתמשים בהן 9. הלמידה מתרחשת באקלים רגשי חיובי 21. הסביבה תומכת בתהליך הלמידה.‬ ‫‪ (1998) Waller, Hunt & Knapp‬בדקו העברה של ידע מרחבי שנרכש בסביבת למידה וירטואלית‬ ‫(‪ (VE - Virtual Environments‬אל מצב מציאותי בחיי היום יום. . קבוצות נבדקים קיבלו כל אחד‬ ‫סוג אחר של אימון: ללא אימון, אימון מציאותי, אימון במפה, אימון במסך וירטואלי, אימון‬ ‫וירטואלי רגיל, אימון וירטואלי ארוך טווח. לאחר מכן נדרשו הנבדקים להתמודד עם מבוך‬ ‫מציאותי. נמצא כי כשהחשיפה ארוכה יותר הלמידה הוירטואלית מביאה להישגים טובים יותר‬ ‫בראיה המרחבית של הנבדקים.‬ ‫המחקר הנוכחי מאופיין בתהליכי למידה לשם העברה רחוקה או העברה אופקית. התלמידים‬ ‫רוכשים את יכולת הצרפת מידע במגוון הקשרים מתחומי דעת שונים, ומתבקשים לבצע העברה‬ ‫להקשרים חדשים. התלמידים מודעים למטרת האימון ולתוצרים המצופים מהם. הבעיות שעימן‬ ‫מתמודדים התלמידים נשאבות ממציאות החיים הקרובה והרחוקה ובתהליך הלמידה התלמידים‬ ‫נשענים על התיווך של תוכנית המולטימדיה ועל התיווך של המורה. כמו כן מטרת הלמידה היא‬ ‫לאמן את התלמידים בשימוש מושכל בכלים לייצור מצרפי מידע לפתרון בעיות, ובסיום הלמידה‬ ‫ההעברה תתבטא ביכולתם לייצור מצרפי מידע חדשניים כפתרון לבעיות לא מוגדרות במצבי חיים‬ ‫עתידיים.‬ ‫לפי הפילוסוף ‪" ,(in, Freedman 2002) Confucius‬אם אדם שומע הוא יודע, אם אדם רואה הוא‬ ‫זוכר, אך אם אדם עושה הוא מבין". במחקר זה פעלו הנבדקים תוך מכוונות עצמית, בתוכנית‬ ‫ההתערבות ממוחשבת בממשק מולטימדיה "חושבים אחרת" (.....), לשם פיתוח יכולת הצרפת‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫9.‬
  • 16.
    ‫מידע. תוכנית מקוריתזו נבנתה על ידי החוקרים באמצעות התבנית הוירטואלית‬ ‫‪.(1.1)ׁWebquest‬‬ ‫.11 חקרשת - ‪Webquest‬‬ ‫11.11 מהו חקרשת - ‪Webquest‬‬ ‫מודל ה- ‪ WebQuest‬פותח בשנת 1991 באוניברסיטת סן-דייגו על ידי ‪ ,Dodge & March‬מאז אומץ‬ ‫מודל זה על ידי מורים ברחבי העולם, שפיתחו ויישמו אינספור פעילויות לימודיות במגוון נושאים,‬ ‫החל מרמת בית הספר היסודי וכלה באוניברסיטה. ‪ Webquest‬מוגדר כ"פעילות מונחית חקר שבה‬ ‫המידע שהלומד עוסק בו מגיע כולו או חלקו ממקורות באינטרנט. הלומד מתמודד עם המידע‬ ‫החדש באופן משמעותי, מנתח אותו ומעביר אותו לתוצר שימושי". חקרשת מציב את התלמיד‬ ‫במרכז, נותן לו תפקיד (מדען, בלש עיתונאי...), מעודד חשיבה מסדר גבוה, שיתופיות בפתרון‬ ‫בעיות ומאפשר ניצול מושכל של זמן הלמידה (7991 ‪.)Dodge‬‬ ‫חקרשת הוא סוג חדש של סביבה חינוכית-סביבת למידה, המאפשרת לתלמידים לנוע במרחבי‬ ‫האינטרנט במסע חקר וירטואלי מושכל. היפר-טקסט הוא מדיום התנועה בסביבה הוירטואלית‬ ‫שיוצרת את המסע הוירטואלי. המטלות אשר התלמידים מקבלים קשורות לעולם האמיתי‬ ‫ומחייבת אותם לפתח כישורי חשיבה ביקורתית. כישורים כאלו מתפתחים רק תוך כדי תנועה,‬ ‫תוך כדי חקירה דינמית. חקרשת כסביבת למידה מאפשרת לתלמיד: 1. לבצע פעילות של צירוף‬ ‫ובנייה - על פי גישת הקונסטרוקטיביזם .. להיעזר בידע ובנסיון של מומחה .. להפעיל מיומנויות‬ ‫של טיפול במידע לצורך עיבוד והפקת ידע . . לשתף פעולה בעבודת צוות של הקבוצה הלומדת. כל‬ ‫זאת תוך הדגשת העניין האישי בלמידה, האתגר, הנעה והנאה ותחושת ההישג במהלכה (סלנט‬ ‫.22.).‬ ‫11.11 מבנה הפעילות של חקרשת‬ ‫1. רקע קצר על הנושא .. המשימה – מספקת לתלמיד מטרה ברורה ומבהירה לו מהו התוצר‬ ‫הרצוי. לתלמיד מוצבת בעיה אמיתית ומאתגרת ברת ביצוע.. בתכנון המשימה צריך להפעיל את‬ ‫דמיונו של התלמיד ע"י מסע מרתק, ביקור במקומות מעניינים וכו'. .. התהליך - מדריך את‬ ‫התלמיד שלב אחר שלב כיצד להתארגן לקבוצות, כיצד לאסוף את המידע בצורה יעילה וכיצד‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫2.‬
  • 17.
    ‫לארגן את המימצאיםבמגוון דרכים: טבלאות, מצגת, מיפוי ידע, דיאגרמה, רשימה ועוד.‬ ‫.. מקורות המידע – מקורות המידע הרלוונטיים למשימה משובצים בדפי החקרשת ומקושרים‬ ‫בהיפרטקסט. ניתן גם לציין מקורות מידע מחוץ לאינטרנט. 1. הערכה – פעילות ‪Webquest‬‬ ‫מסתיימת בהגשת מוצרים, ניירות עבודה, דו"חות, מצגות מולטימדיה... ולכן צריך לגבש‬ ‫קריטריונים להערכת תוצרים אלה .. מסקנות או המוצר - כאן נדרש התלמיד לגבש את המסקנות‬ ‫מהמסע הוירטואלי, לייצור מעין רפלקציה עצמית של העבודה או הידע שרכש במהלך המסע.‬ ‫(עמי סלנט 0220,7991 ‪.) Dodge‬‬ ‫.1.11 סוגי משימות בחקרשת - ‪Webquest‬‬ ‫לפי ‪ ).221( Dodge‬יש שני סוגי חקרשת: 1. קצרי טווח – מתוכננים למסגרת זמן של 1-. יחידות‬ ‫שיעור ומכוונים לרכישת ידע אינטגרטיבי משמעותי .. ארוכי טווח – מתוכננים למסגרת זמן של‬ ‫שבוע-חוד ש ומכוונים לניתוח ידע מעמיק ולייצוג הידע ע"י יצירת תוצר חדש שאחרים יוכלו להגיב‬ ‫עליו. חקרשת יכול להיות מתוכנן לתחום דעת אחד או לפעילות בינתחומית והוא מאפשר פיתוח‬ ‫חשיבה מסדר גבוה תוך שימוש במיומנויות: השוואה, מיון, מיזוג ידע, הסקת מסקנו, בניית‬ ‫הכללות והיקשים, ניתוח, ניסוח נק' מבט, זיהוי דפוסים ועקרונות מופשטים, בניית מערכת‬ ‫הוכחות לטענה (7991 ‪ .)Dodge‬ע"פ עמי סלנט (0220) יש סוגים שונים של מטלות להלן טבלה‬ ‫מס. 1.‬ ‫טבלה 1: סוגים של מטלות לחקרשת‬ ‫תיאור‬ ‫הז'אנר‬ ‫המטלה הפשוטה ביותר – חקר נושא והצגת הידע הנלמד‬ ‫סיפור מחדש‬ ‫‪ Re-Telling Tasks‬באמצעות מצגת‬ ‫מטלות של איסוף מידע ממספר מקורות שונים, קשירתם‬ ‫קומפילציה‬ ‫‪ Compilation Tasks‬לפורמט אחיד כלשהו ופרסום המוצר על פלטפורמה ציבורית‬ ‫כלשהי.‬ ‫התלמיד נדרש לחקור ולפתור תעלומה, להתחקות אחר אירועים,‬ ‫מטלות מיסתורין‬ ‫‪ Mystery Tasks‬לנתח וליצור סינטזה.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
  • 18.
    ‫מטלות של כיסויאירוע - ליקוט נתונים קיימים ובניית מוצר‬ ‫מטלות עיתונאיות‬ ‫‪ Journalistic Tasks‬המיועד לפרסום ציבורי בז'אנר תקשורתי (חדשות, כתבה, סרט‬ ‫תיעודי...)‬ ‫בסוג זה של מטלה התלמיד נדרש ליצור מוצר או לתכנן פעילות‬ ‫מטלות תכנון‬ ‫‪ Design Tasks‬המבצעת מטרה מוגדרת מראש תוך התחשבות באילוצי תכנון‬ ‫אמיתיים.‬ ‫מטלות הדורשות הצגת הידע בפורמט מוגדר: סיפור, שיר, ציור,‬ ‫משימת יצירה‬ ‫‪ Creative Product Tasks‬הצגה, פוסטר וכדומה. זוהי משימה פתוחה המעודדת יצירתיות.‬ ‫העיקרון המוביל במטלות מסוג זה הוא הדרישה להצגת נקודות‬ ‫מטלות הסכמה - קונצנזוס‬ ‫‪ Consensus Building‬מבט שונות בנוגע לנושא ספציפי. טיפול בדילמות ומחלוקות‬ ‫‪ Tasks‬אותנטיות מאפשרים נקיטת עמדה על בסיס של ידע.‬ ‫מחייבות הצגת הוכחות וטיעונים משכנעים ומנומקים היטב‬ ‫מטלות שכנוע‬ ‫‪ Persuasion Tasks‬המבוססים על ידע. ייצוג צד במשפט, כתיבת מכתב לרשויות,‬ ‫מסע פרסום ל...‬ ‫מטרתן של מטלות אלו לתת כלים לתלמיד ללמוד על עצמו‬ ‫משימות לפיתוח אישי‬ ‫‪ Self-Knowledge Tasks‬ולפתח מודעות עצמית.‬ ‫מטלות הדורשות מהתלמיד להתבונן מקרוב בסדרת פעולות‬ ‫מטלות אנליטיות‬ ‫‪ Analytical Tasks‬ולאתר את אותן נקודות משותפות ושונות ולהסיק לגבי‬ ‫המשמעות וההשלכות של הממצאים.‬ ‫מטלות הנותנות בידי הלומד מספר פרטי מידע ומבקשות לדרג‬ ‫מטלות שיפוט‬ ‫‪ Judgment Tasks‬אותם לפי סולם כלשהו. או להגיע להחלטה על בסיס מספר‬ ‫מצומצם של אפשרויות.‬ ‫ניסוח השערה על סמך אוסף נתונים, בדיקת ההשערה וכתיבת‬ ‫מטלות מדעיות‬ ‫‪ Scientific Tasks‬דו"ח מדעי המסכם ומדווח על התוצאות ומשמעותן.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 19.
    ‫.1.11 עקרונות מנחיםלבניית חקרשת – ‪ Webquest‬איכותי‬ ‫‪ ).221( Dodge‬זיהה חמישה עקרונות מנחים לבניית חקרשת איכותי. חמשת העקרונות מתמצים‬ ‫ב: ‪Focus: Find great sites, Orchestrate your learners and resources, Challenge your‬‬ ‫‪learners to think, Use the medium, Scaffold high expectations‬‬ ‫1. מציאת אתרים איכותיים: ייחודיים, מעניינים, קריאים, מעודכנים, מסקרנים. ‪).222( Dodge‬‬ ‫טוען שבעשור הבא רשת האינטרנט תהיה דומה יותר לטלויזיה בשל העובדה שמרכיבים ויזואלים‬ ‫יתפסו בה חלק גדול ויהיו נגישים. איתור האתרים ייעשה באמצעות מנועי חיפוש כדוגמת:‬ ‫™‪ , AltaVista®, Google™, Northern Light‬באמצעות אתרי חיפוש נושאי כדוגמת ‪QuickTopic‬‬ ‫‪American Memory‬‬ ‫‪http://memory.loc.gov/ammem/mdbquery.html ,www.quicktopic.com‬‬ ‫‪ Collection‬או באמצעות חיפוש איכותי בספריית הקונגרס בארה"ב. /‪ . http://www.loc.gov‬את‬ ‫המידע שאותר יש לשמור בצורה נגישה בספריות במחשב או באתרי "מחסן" וירטואליים הנגישים‬ ‫מכל מחשב כדוגמת )‪.www.backflip.com Backflip (bookmark server‬‬ ‫.. ל"נצח" על תלמידים ומשאבים – ארגון ילדים ומשאבים כך שבכל רגע נתון תלמידים יהיו‬ ‫עסוקים בבניית משמעויות ומרוכזים בעבודתם. ארגון המשאבים יכול להתבצע באופן סינכרוני‬ ‫על מנת להגיע אל המידע הרלוונטי, אך גם באופן א-סינכרוני אם המידע שמור בקבצים. ארגון‬ ‫התלמידים בלמידה שיתופית מביאה לתלות הדדית חיובית, אינטראקציה מקדמת למידה,‬ ‫אחריות אישית וקבוצתית, לפיתוח מיומנויות בין-אישיות, לפיתוח תהליכים קבוצתיים יעילים.‬ ‫חקרשת איכותי מאפשר לתלמידים לפעול גם מחוצה לו בוויכוחים על המשגות, בלמידה ושיתוף‬ ‫בידע. הלמידה השיתופית לוקחת בחשבון את האחריות האישית ע"י קריאת מקורות מידע שונים‬ ‫לכל תלמיד, אותו מקור מידע מזוויות שונות או חלקים מאותו מקור מידע למשתתפים שונים.‬ ‫מדריך ללמידה שיתופית צריך להיות חלק מהחקרשת.‬ ‫. לאתגר את התלמידים לחשוב – חקרשת איכותי מאפשר לתלמידים לפתח כישורי חשיבה מסדר‬ ‫גבוה. משימה טובה מאפשרת לתלמידים עיסוק בפתרון בעיות, ביצירתיות, בתכנון ובהערכה.‬ ‫לדוגמא: תכנון טיול למשפחה ממוצעת בת . נפשות, משימות עיתונאיות שבהן התלמיד מדווח‬ ‫מנק' מבטו על אירוע, משימות שכנוע ונקיטת עמדה תוך וויכוח על מחלוקות ודילמות ועוד.‬ ‫.. שימוש במדיה – חקרשת איכותי מאפשר לתלמידים תקשורת עם מומחים באמצעות דואר‬ ‫אלקטרוני או באמצעות פורום. בנוסף לכך חקרשת איכותי משלב מרכיבים רלוונטיים של שמע‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 20.
    ‫וידאו ותמונות שניתןלמצוא בשפע ברשת האינטרנט. אתרים לדוגמא: ‪FindSounds‬‬ ‫‪www.earthcam.com‬‬ ‫מאפשר לאתר קולות רלוונטיים , ‪Earthcam‬‬ ‫‪www.findsounds.com‬‬ ‫מאפשר לאתר תמונות וסרטוני וידאו בכל נושא, ‪Internet Movie Database www.imdb.com‬‬ ‫מאפשר איתור סרטים.‬ ‫1. פיגום לביצועים איכותיים מעבר לציפיות – ‪ ).222( Dodge‬מבחין בין שלושה סוגי פיגומים‬ ‫ויזואליים המאפשרים לתלמיד להיות מיומן יותר תוך מכוונות עצמית ולקשר בין התשומות אותן‬ ‫פגש לבין התפוקת אותן נדרש להפיק בתהליך ההעברה של המידע לידע:‬ ‫‪ – Reception Scaffolding‬דוגמאות: מדריך לראיון עם מומחה, מדריך להתמצאות במילונים,‬ ‫מארגן גרפי לארגון המידע שנאסף, ציר הזמן כדרך אפשרית לארגון המידע ההיסטורי. ניתן‬ ‫למצוא באתר - ‪http://projects.edtech.sandi.net/staffdev/patterns2000/reception.html‬‬ ‫‪ – Transformation Scaffolding‬דוגמאות: מידע וכלים כדוגמת דיאגרמות וון, טבלאות ועוד‬ ‫לביצוע השוואה וניגוד, מציאת תבניות ודפוסים, חקירה והסקת מסקנות, סיעור מוחות וקבלת‬ ‫החלטות. ‪http://projects.edtech.sandi.net/staffdev/patterns2000/transformation.html‬‬ ‫‪ - Production Scaffolding‬תלמידים נדרשים להפיק תוצרים המייצגים את הידע שלהם. פיגום‬ ‫יכול להיחשב תבנית )‪ :(Template‬למבנה של מחזה, למיפוי רעיוני, לדיאלוג. ניתן למצוא באתר -‬ ‫‪http://projects.edtech.sandi.net/staffdev/patterns2000/production.html‬‬ ‫תוכנית האימון לפיתוח יכולת הצרפת מידע "חושבים אחרת" (.....), נבנתה כאמור על בסיס‬ ‫התבנית הוירטואלית חקרשת - ‪ .Webquest‬חקרשת הכולל את מרכיבי האיכות שצוינו לעיל, הוא‬ ‫למעשה תוכנית בממשק מולטימדיה (..1).‬ ‫.11 ממשק מולטימדיה‬ ‫11.11 מהי מולטימדיה‬ ‫מולטימדיה היא שימוש סימולטני ואינטראקטיבי במספר מדיות יחד על המחשב: טקסט,‬ ‫גרפיקה, אנימציה, וידאו, תמונות וקול. מולטימדיה מביאה עימה חידושים לחינוך בצורת סביבות‬ ‫עבודה, חומרי למידה קונסטרוקטיביסטיים, פרוייקטים ולמידה שיתופית (פסיג .991). טולהרסט‬ ‫(1991 ,‪ )Tolhurst‬עסק בבירור המשמעויות הדומות והשונות של היפרטקסט, היפרמדיה‬ ‫מולטימדיה –מולטימדיה כוללת בתוכה היפרמדיה והיפרטקסט (איור 1).‬ ‫ומולטימדיה.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 21.
    ‫היפרמדיה – ארגוןלא ליניארי של מידע במגוון צורות: טקסט, תצלומים, אנימציה, מקטע סרט,‬ ‫וידאו ומידע קולי. היפרטקסט – ארגון לא ליניארי של טקסט, דיאגרמה, תמונה וטבלה.‬ ‫מולטימדיה על פי טולהרסט היא סביבת לימוד ממוחשבת ורבת ייצוגים, המיועדת ללומד פעיל,‬ ‫הבונה את הידע שלו בהתאם למטרותיו, אופן הלמידה שלו, וצרכיו האישיים. סביבות למידה,‬ ‫המתבססות על מולטימדיה מכילות: ממשק ללומד, מפות מושגים, מאגרי מידע חזותיים, כלי‬ ‫הנחיה וניווט וכלי יצירה, המאפשרים ללומד לפעול בעולם הידע העשיר שלפניו.‬ ‫מולטימדיה‬ ‫היפרמדיה‬ ‫היפרטקסט‬ ‫איור 1 – הקשר בין מולטימדיה, הייפרמדיה והייפרטקסט‬ ‫על פי ‪ )1997( Chen & Ford‬בהיפרמדיה קשורות יחידות המידע במארג לוגי, מערכתי או‬ ‫אסוציאטיבי. מארג של יחידות מידע המאפשר להציג מערכות ותתי-מערכות שלהן, יחסי גומלין‬ ‫וקשרים בין משתנים במערכת וכן חלקים ושלם. הצגה זו של ידע עשויה להבהיר לתלמיד מערכות‬ ‫מורכבות ולסייע בהבנה של קשרים ויחסי-גומלין.‬ ‫לדעת סלומון (.991) החשיפה לארגון מידע בלתי-ליניארי ודמוי רשת על ידי היפרמדיה דומה‬ ‫לדרך בה מאורגן המידע בתודעתנו. ככל שהרשת הקוגניטיבית צפופה יותר ובעלת קשרים רבים‬ ‫יותר, כן מתקיימת הבנה ומשמעות. למידה של קשרי זמן, סיבה, מתאם, מרחב, שלם חלקיו‬ ‫עשויה להיבנות גם מבניית קשרי היפרמדיה.‬ ‫לדעת חן (222.) המימד הכולל של ידע משתנה מקווי למורכב והחינוך מתרחב ל"סייברספייס" -‬ ‫מרחב הידע המופשט, הווירטואלי. השינוי מסביבת לימודים סטטית לדינמית, מאפשר לימוד‬ ‫קונסטרוקטיביסטי ואינטראקטיבי המזמן דיאלוג מתמשך בין הלומד והידע. הטכנולוגיות‬ ‫החזותיות החדשות מציעות סביבות למידה חדשות שבהן הייצוגים הם דינמיים בהתאמה לעולם‬ ‫האמיתי. המונחים היפרטקסט והיפרמדיה מתארים מבני ידע מורכבים, השונים זה מזה‬ ‫והחסרים ארגון היררכי.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
  • 22.
    ‫11.11 ממשק מולטימדיה‬ ‫על פי ‪ )199.( Weiss‬ממשק מולטימדיה הוא ממשק רב-חושי המורכב ממספר יחידות נפרדות:‬ ‫1. ממשק תצוגה – ממשק זה מפקח על הדרך בה המשתמש רואה את המידע. ממשק זה כולל את‬ ‫עיצוב המסך, גרפיקה, תפריט המשתמש וצבע. כדי שהממשק יהיה אפקטיבי עליו לדבוק‬ ‫בעקרונות גרפיים באיכות מעולה. בנוסף לכך הממשק צריך להוכיח עקיבות ויזואלית ולהביע‬ ‫שקיפות וידידותיות למשתמש.‬ ‫.. ממשק דו-שיח – ממשק זה מפקח על אופני התקשורת של המערכת עם המשתמש.‬ ‫.. ממשק הסבר – ממשק זה מפקח על הדרך שבה המערכת מלמדת את המשתמש על עצמה ועל‬ ‫יעדי תוכן אחרים.‬ ‫.. ממשק ניווט – ממשק זה מפקח על אפשרויות התנועה במולטימדיה, המעבר בין המסכים.‬ ‫ממשק איכותי מאפשר מעבר מהיר למסך הרצוי וביותר מדרך אחת.‬ ‫5. ממשק עכבר – ממשק זה מפקח על הדרך בה המשתמש צורך צלמיות וחלונות‬ ‫חוקרים רבים מצביעים על קשר הדוק בין הטכנולוגיה והפדגוגיה ההולמת אותה (..1), על מנת‬ ‫להביא לתהליכי הוראה-למידה איכותיים, יעילים ומשמעותיים:‬ ‫"שימוש במחשב בתהליך ההוראה חייב להביא בחשבון מרכיבים פסיכו-פדגוגיים, הנוגעים הן‬ ‫לתלמידים והן למורים...כניסתם של מחשבים לבית הספר הנה חידוש הדורש שינויים בשיטת‬ ‫ההוראה ובתפקידו של המורה בכיתה" )1991 .‪.)Offir, B., Katz, Y.J. & Schmida, M‬‬ ‫"כדי להפיק את המירב מהסביבות הממוחשבות, אין די בהכרת התוכנות ודרכי הפעלתן, אלא יש‬ ‫להבין את תפיסות היסוד ואת התיאוריות החינוכיות המונחות בבסיסן" (מברך וחטיבה .991).‬ ‫“הטכנולוגיה ממלאת תפקיד של מיילדת ולא של אם; היא מקדמת תהליכים, לעיתים בדרכים‬ ‫מכריעות, יותר משהיא מבצעת בעצמה את מלאכת ההוראה האמיתית. הטכנולוגיה משמשת‬ ‫כמערכת של אמצעים המאפשרת לנו במקרים רבים בפעם הראשונה להגשים חזונות חינוכיים‬ ‫שהם פרי הבנתנו את החשיבה והלמידה" (.991 ‪.)Perkins & Salomon‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 23.
    ‫תוכנית הלימודים הממוחשבתלפיתוח יכולת הצרפת מידע חקרשת "חושבים אחרת", היא‬ ‫כאמור תוכנית מולטימדיה המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת. הבסיס הפדגוגי של הטכנולוגיה‬ ‫במחקר הנוכחי, הוא עקרונות של הגישות הפדגוגיות העדכניות (...): הגישה ההבנייתית -‬ ‫‪ :)1...1( Constructivizm‬גישת ריבוי האינטליגנציות - ‪ )1....( Multiple Inteligenc‬וגישת‬ ‫הלמידה החזותית - ‪.)1....( Visual Learning‬‬ ‫.11 גישות פדגוגיות עדכניות‬ ‫11.11 הגישה ההבנייתית )‪(Constructivizm‬‬ ‫קונסטרוקטיביזם היא זווית ראייה פילוסופית על ההבנה, הידיעה והלמידה שלנו את הדברים.‬ ‫ההוראה בעלת חזון חדש - הוראה לשם הבנה. דפוסיה עוזרים ללומדים להפנים ולעצב‬ ‫מחדש, או להתמיר (לבצע העברה - טרנספורמציה) מידע חדש, מתוך יצירתן של תובנות‬ ‫חדשות (ברוקס .991). תפיסת הקונסטרוקטיביזם מגדירה ידע כזמני, התפתחותי, וכנוצר‬ ‫בתיווך החברה והתרבות - ולפיכך, לא - אובייקטיבי (ברוקס .991). אנו תופסים את העולם -‬ ‫בדרך סובייקטיבית, על בסיס התנסויות ואופני הקליטה האישיות (שפרירי ובוזו .991 ).‬ ‫הנחות בבסיס התיאוריה‬ ‫א. הבנה נוצרת בדרך של הבנייה אישית על בסיס ידע קודם ומצויה באינטראקציה שלנו עם‬ ‫הסביבה הפיסית, חברתית ותרבותית ב. קונפליקט קוגנטיבי הוא מניע ללמידה וקובע את האופי‬ ‫והארגון של מה שנלמד ג. ידע נוצר באמצעות דיאלוג חברתי שבמסגרתו אנו בודקים ומעמתים‬ ‫את הבנותינו מול הבנותיהם של האחרים באמצעות דיאלוג חברתי.‬ ‫מעשה ההוראה ועיצוב הסביבות הלימודיות מתבססים על ערכים קונסטרוקטיביסטיים בסיסיים‬ ‫של: שיתופיות, אוטונומיה אישית, יצירתיות, רפלקטיביות, פעלתנות, רלבנטיות ופלוראליזם.‬ ‫עקרונות ההוראה הנובעים מערכים אלה‬ ‫1. עי גון פעילויות הלמידה בבעיות אותנטיות ובמטלות מורכבות - מאחר והמטרה ללמוד‬ ‫לתפקד בצורה יעילה בעולמנו, חשוב שהמשימות איתן יתמודד הלומד תהיינה רלוונטיות‬ ‫למציאות- החיים, ומכאן המורכבות.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 24.
    ‫.. תמיכה בלומדלפיתוח בעלות (‪ )onership‬על המשימה או הבעיה הכוללת -חשוב לאפשר‬ ‫מושגי יסוד), שתהווינה את הבסיס‬ ‫מהותיות (סביב‬ ‫ללומדים לנסח בעיות או שאלות‬ ‫ללמידה. על המורה לנהל דיאלוג משמעותי עם הלומד בתהליך עיצובן, כדי לסייע לו לפתח את‬ ‫הבעיות כך, שתכלולנה היבטים אותנטיים ודרישות קוגנטיביות תואמות.‬ ‫.. התערבות מורה איכותית התומכת ומאתגרת את חשיבת הלומד - על המורה למלא תפקיד‬ ‫של יועץ ומנחה. התערבות המורה תשקף את הערך שהוא מייחס לחשיבת הלומדים. האתגרים‬ ‫שיציב בפניהם יאפשרו חשיבה באופן עצמאי, תוך בדיקה וחקירה של "הגבול המוביל" ( ‪leading‬‬ ‫‪ ) edge‬בחשיבתם, בסיוע מקורות למידה מגוונים.‬ ‫.. עימות בין הבנות הלומד לבין הבנות ודעות אחרים - איכות ועומק הידיעה וההבנה‬ ‫מושפעים מהדיון, משא ומתן, דיאלוג עם הסביבה ואסטרטגיות למידה שיתופיות אחרות, בהן‬ ‫נבחן ונעמת הידע הפרטי מול הידע האחר והציבורי.‬ ‫1. הערכה של התוכן הנלמד ותהליך הלמידה - פיתוח מכוונות עצמית (‪ )self regulation‬מהווה‬ ‫מטרה מרכזית להוראה–למידה. לשם כך צריכים מורים לאפשר הזדמנויות לניתוח רפלקטיבי‬ ‫ביחס לתכנים הנלמדים ותהליכי ההוראה-למידה-חשיבה, לקראת הבנה. הערכה היא - יצירת‬ ‫'חלונות' שמאפשרים ל'הציץ' על תהליכי הלמידה והחשיבה האותנטים בזמנים, בהקשרים‬ ‫ובאמצעות תוצרים שונים (זוהר .991). השאיפה הנגזרת מתהליכי הערכה, היא, שהלומד‬ ‫יגלה את הצורך ל"התבנות" דהיינו, לבנות, להבנות, להבין, לגלות תבונה, בינה ותובנה, תוך‬ ‫כדי התבוננות רקורסיבית (מחזורית) היוצאת ממנו וחוזרת אליו, כבעל מכוונות עצמית‬ ‫(כספי 9991).‬ ‫11.11 גישת ריבוי האינטליגנציות )‪(Multiple Inteligence‬‬ ‫על פי ‪ )19..,199.( Gardner‬לכל אדם יש ריבוי של אינטליגנציות, לפחות שבע אינטליגנציות‬ ‫אשר חלקן מולדות וחלקן משתנות במהלך החיים עקב האינטראקציות שלו עם עצמו ועם אנשים‬ ‫אחרים. גרדנר טען: 1. לכל אדם יש את כל שבע האנטליגנציות .. רוב האנשים מסוגלים לפתח כל‬ ‫אינטליגנציה לרמת כשירות מספקת .. האינטליגנציות פועלות בדרך כלל יחד בדרכים מורכבות‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 25.
    ‫. . קיימותדרכים רבות להיות אינטליגנטי בכל אחת מהקטגוריות. (בהמשך הוסיף גארדנר את‬ ‫האינטליגנציות המוסרית והנטורליסטית).‬ ‫אינטליגנציה לשונית – היכולת להשתמש במילים בצורה אפקטיבית בעל פה ובכתב. אינטליגנציה‬ ‫זו כוללת את היכולת לתפעל דקדוק או תכונות מבניות של השפה, פונולוגיה-תכונות צליליות של‬ ‫השפה, סמנטיקה-משמעויות של השפה ושימושים מעשיים של השפה כגון: רטוריקה – שימוש‬ ‫בשפה לשם שכנוע ונקיטת עמדה, מנמוניקה – שימוש בשפה לשם זכירת מידע, ביאור – שימוש‬ ‫בשפה כדי ליידע, ומטה-שפה – שימוש בשפה לשם עיסוק בשפה.‬ ‫אינטליגנציה לוגית -מתמטית – היכולת לחשוב בצורה הגיונית ומסודרת תוך שימוש יעיל‬ ‫במספרים, סמלים ותבניות. רגישות לדפוסים וקשרים לוגיים, לפונקציות ולהפשטות. סוגי‬ ‫התהליכים באינטליגנציה זו הם: מיון, סיווג, היסק, הכללה, חישוב ובחינת היפותזות.‬ ‫אינטליגנציה מוסיקלית: יכולת מוסיקלית מתבטאת ביעילות תפיסת תבניות מוסיקליות‬ ‫ועיבודן. אינטליגנציה זו כוללת היענות למקצבים, יכולת שירה, יכולת נגינה תוך קריאת תווים.‬ ‫אינטליגנציה מרחבית: היכולת ליצור מפות דמיוניות המאפשרות פתרון בעיות מן הסוג המרחבי.‬ ‫זוהי יכולת המתבטאת בהתמצאות במרחב, בתכנון ציור או פיסול, במשחק שח-מט, בעיצוב‬ ‫מוצר, באומדן מרחקים וממדי גוף וכו'. ליכולת זו שפה משלה: השפה הטופוגרפית, שפת המפות.‬ ‫אינטליגנציה בין-אישית: היכולת להבין את הזולת על ציפיותיו, רגשותיו, תחושותיו וצרכיו וכן‬ ‫היכולת להתאים תגובה. זוהי יכולת הנדרשת במקצועות כמו – מנהיגי דת, פסיכולוגים, מורים.‬ ‫ליכולת זו שפה משלה: תקשורת מילולית ובלתי מילולית.‬ ‫אינטליגנציה תוך אישית: היכולת הרפלקטיבית של אדם לעשות סדר ברגשותיו ובמחשבותיו,‬ ‫ללמוד את דפוסי תחושותיו ולהשפיע על ידי כך על התנהגותו. יכולת זו מאפשרת פתרון בעיות‬ ‫ביחסים הבין-אישיים. האינטליגנציה התוך אישית מתבססת על שפה של דימויים עצמיים‬ ‫ודימויי הזולת, ויש לה תקשורת משלה: מחשבות, רגשות, מטאפורות, חלומות, דמיונות‬ ‫ותחושות.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫9.‬
  • 26.
    ‫אינטליגנציה תנועתית: יכולתשליטה גבוהה בתנועות הגוף. מערכי תנועה נדרשים לשם משחק‬ ‫בייסבול, ריקוד, החלקה ועוד. לתנועה שפת סימנים משלה (כמו שיש למוסיקה).‬ ‫.1.11 למידה חזותית – (‪)Visual Learning‬‬ ‫11.1.11 מאפיינים של השפה החזותית‬ ‫"תמונה אחת שווה אלף מילים" (אמרה סינית עתיקה), אולם ‪ ).222( Horn‬סבור שתמונה בלבד‬ ‫ללא אינטגרציה עם מילים ו/או סמלים היא יחידת אומנות בעוד שחיבור בין מילים, סמלים‬ ‫ותמונות יוצרים יחידת משמעות תקשורתית. למידה חזותית )‪ (Visual Learning‬מאפשרת בנייה‬ ‫של ידע, באמצעות שפה חזותית )‪ (Visual Language, Visual Literacy‬תוך חשיבה חזותית‬ ‫)‪ ,(Visual Thinking‬הכוללת את הרכיבים: מילה בודדת, משפט, פיסקה או טקסט, קווים,‬ ‫נקודות, צורות מופשטות, רקעים, דיאגרמות, מפות, רשתות מידע – מפת רעיונות, טבלאות,‬ ‫תמונות וצורות המסמלות עצמים בעולמנו, צילומים, ציורים, אנימציה, תנועה, עובי, תלת מימד,‬ ‫גודל, צבע, תצורה, זווית תאורה, כיוון, מורכבות, תרשימים ועוד (222. ‪.)Horn‬‬ ‫שפה חזותית היא שפת עזר בינלאומית ואינטגרטיבית, שיש לה תחביר וסמנטיקה עצמאיים,‬ ‫ואשר מאפשרת תקשורת בין תרבויות שונות והסבר רעיונות מורכבים בפרק זמן קצר. השפה‬ ‫הויזואלית נמצאת בהתפתחות מתמדת, כדי להתמודד עם המורכבות התקשורתית ההולכת‬ ‫וגדלה בעידן הטכנולוגי (222. ‪ .)Horn‬שפה זו כוללת את הכישורים הנחוצים כדי לראות מיצג‬ ‫ויזואלי ומיצג אודיו-ויזואלי באופנים ביקורתי והשוואתי )8991 ,‪.(Stonehill‬‬ ‫ארגון המידע באמצעות מארגנים גרפיים הוא תהליך סובייקטיבי שבו הלומד מבנה ידע מוצהר‬ ‫)‪ (Declarative Knowledge‬בדרכים מיוחדות לנקודת הראות שלו. התלמיד מדגיש כמה רעיונות‬ ‫ומשמעויות, מכפיף או מתעלם מרעיונות אחרים (מרזאנו .991). שפה ויזואלית מזמנת תהליך‬ ‫קריאה רב-אופנים המציג בצורה ויזואלית נושאים מורכבים ומאפשר: פתרון בעיות יצירתי,‬ ‫הצבת מספר רב של זוויות ראייה, תקשורת בינלאומית וחוצת תרבויות, התמודדות עם כמות‬ ‫‪(Inspiration‬‬ ‫הנתונים האיומה שמאיימת להציף אותנו, והבנה מהירה של הנק' העיקריות‬ ‫)8991 ‪.Software, Inc‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫2.‬
  • 27.
    ‫מחקרים רבים בדקובשנים האחרונות את ההשפעה של שפה ויזואלית. אחד המחקרים מצא‬ ‫ששפה ויזואלית היא פיגום לחשיבה מסדר גבוה כשהלמידה היא מרחוק. כן נמצא שייצוגי ידע‬ ‫טכנולוגיים המשלבים גרפים, צורות תלת מימדיות ואנימציה, תומכים בהבנת מידע חדש, בנייה‬ ‫של ידע, ניתוח, שכלול רעיונות והבעת רעיונות במגוון דרכים )7991 ,‪ .(McLoughlin‬מחקר אחר‬ ‫שבדק למידה של מידע מתוך מארגנים גרפיים, מצא שהיא יותר יעילה כאשר נעשה שימוש‬ ‫בתפקודים של שתי האונות של המוח. האונה השמאלית אחראית על התחום המילולי, לוגי,‬ ‫אנליטי ותהליכים ליניאריים והאונה הימנית אחראית על התחום הלא מילולי, ראייה מרחבית -‬ ‫ויזואלית, קצב, צבע, צורה. )0991,‪ .(Buzan‬החוקרים ‪ ).221( Coleman & Colber‬חקרו למידה‬ ‫חזותית ותקשורת חזותית בקורס ומצאו שהם מגבירים את היצירתיות אצל תלמידים.‬ ‫11.1.11 כלים חזותיים‬ ‫חשיבה צריכה להיות באמצעות העיניים והדמיון לפי גישת הלמידה החזותית ומיפוי רעיונות הוא‬ ‫אחת מהאסטרטגיות המאפשרות תהליך כזה. כרשתות סמנטיות )‪ ,(Semantic Networks‬מיפוי‬ ‫רעיונות מארגן את הידע שלנו על העולם כרשת של צמתים )5791 ,‪ .)Collins & Loftus‬ע"פ סלומון‬ ‫(222.) ידע הוא בנייה עצמית מודרכת בתוך הקשר חברתי של רשת קשרים בין פריטים.‬ ‫המשמעות נובעת מהאופן שבו נקשר פריט מידע לאחרים ואופנויות הייצוג של המידע משקפות‬ ‫את אופנויות הייצוג השכלי. תהליך בניית מפת הרעיונות הוא תהליך דדוקטיבי (.991 ‪(Trochim‬‬ ‫מארגן המפה מחליט על מיקוד המפה וממנה הוא מתקדם לעבר הפרטים הקשורים אליה.‬ ‫‪ (2001) Hyerle‬מדגיש את חשיבותם של כלים חזותיים ככלים מעשיים, רב מימדיים, גמישים,‬ ‫יעילים ודינמיים לשם בניית ידע, פתרון בעיות ופיתוח רעיונות. המפות השונות מאפשרות‬ ‫תהליכים קוגניטיביים ומטה-קוגניטיביים והם למעשה מעין ארכיטקטורה רעיונית המעצימה את‬ ‫הלמידה ומשקפת את דפוסי החשיבה וההבנה של התלמיד.‬ ‫במחקר זה מיפוי רעיוני (......1) משולב בתוכנית האימון בשתי קבוצות המחקר.‬ ‫.1.1.11 מיפוי רעיוני – (‪)Concept Mapping‬‬ ‫מיפוי רעיוני ע"פ ‪ (199.) Stoyanov, Aroyo, Kommers, and Kurte‬הוא כלי קוגניטיבי יעיל‬ ‫וסינרגטי לחקר מרחב הבעיה- לשקוף החשיבה, ארגון הידע במהלך פתרון הבעיה ולייצוג הידע‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
  • 28.
    ‫לשם פתרונה. מיפויהרעיונות מקטין את העומס על הזיכרון, מגדיל את יכולת העבודה של‬ ‫הזיכרון, ומגדיל את קצב תהליך יצירת הרעיונות. ככלי מטה - קוגניטיבי מיפוי רעיוני מאפשר‬ ‫ניהול רפלקטיבי וויסות עצמי בתהליך החשיבה, ככלי סינרגטי מאפשר המיפוי לשלב ולמזג‬ ‫היבטים מילוליים וויזואליים וככלי לפתרון בעיות הוא מזמן ייצור רעיונות בלתי רגילים ואפילו‬ ‫"משוגעים" – כלי לאטראלי. מיפוי רעיוני הוא כלי אינטגרטיבי ללמידה ולסימולציה ותומך‬ ‫בקבלת החלטות.‬ ‫למיפוי רעיוני יש מספר שיטות:‬ ‫1. ‪– Concept Mapping‬ע"פ ‪ ,(199. ,1999( Novak‬כוחו של הכלי למיפוי רעיוני הוא ביכולתו‬ ‫לארגן את הידע לתוך מבנה אינטגרטיבי היוצר ידע משמעותי ומאפשר גם יצירת ידע חדש.‬ ‫הרעיונות מאורגנים בהיררכיה סביב יסוד המארגן: רעיון, מושג, שאלת מחקר, בעיה והם כוללים‬ ‫הכללות ודוגמאות המאפשרות להגיע להבנה של הידע. מיקרו-מפה )‪ (micro map‬על פי נובק זוהי‬ ‫המפה בראייה הכוללת את מכלול הרעיונות והידע סביב היסוד המארגן ומקרו-מפה )‪(macro map‬‬ ‫מרחיבה רכיב רעיוני אחד של המיקרו-מפה.‬ ‫.. ‪ ,(Horn 1998 , 1999) - Argument Mapping‬שיטה הכוללת תרשימי זרימה המתארים טיעונים‬ ‫שונים באותו נושא והקשרים ביניהם. כל טיעון מוצג בפני עצמו בתיבה המכילה טקסט המסכם‬ ‫בקצרה את הטיעון. כל תיבה מקושרת בחיצים לתיבות נוספות המציגות טיעונים נוספים,‬ ‫והחיצים מספקים מידע על טיב הקשר בין הטיעונים. התיבות והחיצים יוצרים מפה של טיעונים.‬ ‫.. ‪ ,(Buzan 1996) - Mind Mapping‬זוהי שיטה שיש לה . כיווני פעולה: לוגי-אנליטי, יצירתי-‬ ‫הוליסטי, מנהלי-ארגוני, פרשני-רגשי. המפה המסתעפת נבנית כעץ שבמרכזה מציבים נושא, בעיה,‬ ‫רעיון שאליו מקושרים 21-1 סעיפים. המפה יכולה להמשיך להסתעף מכל מילה לעוד רעיונות.‬ ‫ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי למיפוי רעיונות ממוחשב יתרונות רבים: 1. תוכנת‬ ‫מחשב למיפוי רעיונות בתלת מימד מאפשרת בקלות להעמיק ולהרחיב את זוויות הראייה/נקודות‬ ‫המבט של ההבנה ומאפשרת למארגן המפה להעריך את ההבנה העמוקה של הידע ‪(Downey‬‬ ‫)0002.. שימוש בתוכנה למיפוי רעיונות ‪ SMILE Maker‬מקדם תהליכים של פתרון בעיות שאינן‬ ‫מוגדרות היטב (9991 ‪ .. (Stoyanov & kommers‬שימוש בתוכנה למיפוי רעיונות במקום עיפרון‬ ‫ונייר, מאפשר להתרכז בתהליך בניית המשמעות במקום בטכניקה (3991 ‪.(Anderson & Zetz‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 29.
    ‫.. מיפוי רעיונותבאמצעות התוכנה האינטראקטיבית ‪ Betty Brain‬הוא כלי יעיל להערכה עצמית‬ ‫בלמידה ולמיפוי המידע במרחב הבעיה, תוך אינטראקציה עם סוכן וירטואלי שמגיב על הרעיונות‬ ‫של מארגן המפה )1002 ‪.(Leelawong, Wang, Biswas, Vye, Bransford‬‬ ‫ברשת האינטרנט ניתן למצוא מספר רב של כלים ממוחשבים למיפוי רעיונות. שניים מהכלים‬ ‫הממוחשבים משולבים בתוכנית האימון בשתי קבוצות המחקר הנוכחי: ‪)1......( Inspiration‬‬ ‫ו – ‪.)1.....1( MindManager‬‬ ‫.1.1.11 ‪ - Inspiration‬כלי ממוחשב למיפוי רעיונות‬ ‫21-‪ ,)http://www.inspiration.com/199.( Inspiration k‬הוא אחת מהטכניקות הממוחשבות לייצוג‬ ‫חזותי של חקירה, למידה, חשיבה, ארגון ידע והבניית ידע. התוכנה מאפשרת ארגון ובנייה של‬ ‫מפת רעיונות חזותית המארגנת את החשיבה, מציגה ביצועי הבנה של רעיונות ומאפשרת גילוי‬ ‫וייצור רעיונות חדשים (איור .). הרעיונות במפה מקושרים זה אל זה וניתן לקשרם אל אתרים‬ ‫באינטרנט או אל מחוללים אחרים. המפה היא למעשה רשת של רעיונות הכוללת צמתים )‪(nodes‬‬ ‫וקשרים )‪ .(links‬הצמתים מציגים רעיונות והקשרים מציגים את היחסים בין הרעיונות. התוכנה‬ ‫היא ממשק ידידותי המאפשר מיקוד בתהליך יצירת הרעיונות ולא בתהליך טכני של בניית המפה.‬ ‫איור 1 - מיפוי רעיוני בתוכנת ‪Inspiration‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 30.
    ‫.1.1.11 ‪ -MindManager‬כלי ממוחשב למיפוי רעיונות‬ ‫2002 ‪ (www.mindjet.com( MindManager‬טכניקה נוספת למיפוי רעיוני ממוחשב המשקף חשיבה‬ ‫ויזואלית. טכניקה זו מאפשרת ייצוג ידע חזותי במבנה של אשכולות המורכבות מענפים ותתי‬ ‫ענפים המייצגים כיווני חשיבה שונים (איור .). התוכנה מאפשרת לארגן את הרעיונות בצבעים‬ ‫שונים תוך הוספת אלמנטים ויזואליים ממאגר ויזואלי פנימי.‬ ‫מבנה הענפים מייצג חשיבה מסתעפת וביצועי הבנה של בונה המפוי. המיפוי מאפשר ייצור רבדים‬ ‫באמצעות קישור הסברים לרעיונות במפה ובאמצעות הייפרטקסט למסמכים ואתרים. הממשק‬ ‫הידידותי למשתמש מאפשר בקלות מעבר של ענפים מצד לצד, הדגשה, מחיקה והוספה.‬ ‫איור . - רעיוני בתוכנת ‪MindManager‬‬ ‫כאמור תלמידי המדגם במחקר זה פעלו בתוכנית אימון ממוחשבת לפיתוח יכולת הצרפת מידע.‬ ‫היו ת שהמחקר עוסק בפיתוח מיומנות קוגניטיבית באמצעים טכנולוגיים, עלה הצורך לבחון‬ ‫הבדלים קוגניטיביים וטכנולוגיים בין בנים ובנות שהם חלק ממדגם המחקר.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 31.
    ‫.11 הבדלים קוגניטיבייםוטכנולוגיים בין בנים לבנות (מגדר ‪)Gender‬‬ ‫11.11 מהו מגדר‬ ‫מונח המתייחס לתכונות ותפקידים שהחברה משייכת לנשים וגברים על פי מינם, כאשר אין‬ ‫הוכחת קשר ביולוגי בין תכונות אלו ומין ביולוגי (מלאך .991). הבדלים בין המינים נמצאו‬ ‫בתחומים: פיזיים, קוגניטיביים, פסיכולוגיים, טכנולוגיים וחברתיים-תרבותיים. ככלל, ברמת‬ ‫המשכל הכללית אין לאף אחד משני המינים יתרון גורף על המין האחר. מכיוון שעל פי ממצאים‬ ‫רבים מאוד מתברר שלכל אחד מן המינים יש תחומים וכשרים ספציפיים שבהם הוא עולה על‬ ‫המין האחר, ברור שאין יתרון טוטאלי לאף אחד מן המינים.‬ ‫ההתייחסות המקיפה הראשונה לסוגיית ההבדלים הספציפיים בין המינים מופיעה בסקירתן של‬ ‫‪ ,)19..( Maccoby & Jacklin‬בספרן: ‪ .The Psychology of Sex Differences‬הסקירה כוללת את‬ ‫כל הספרות המקצועית שיצאה לאור בתחום זה בשנים ..91-..91. החוקרות לא מצאו הבדלים‬ ‫רבים בין גברים לנשים, לא בתחום הקוגניטיבי ואף לא בתחום האישיותי. עם זאת הן מציינות‬ ‫בתחום הקוגניטיבי שלושה הבדלים עיקריים: 1. לנשים כושר מילולי טוב יותר מלגברים; ..‬ ‫לגברים כושר מרחבי טוב יותר מלנשים; ..לגברים כושר מתמטי טוב יותר מלנשים.‬ ‫11.11 הבדלים בכושר מרחבי‬ ‫מיומנויות מרחביות דורשות יכולת לבצע מניפולציות שכליות בידע צורני. נמצאה עליונות של‬ ‫גברים בתחום זה כבר מגיל הילדות )7891 ‪ .(Johnson & Meade‬מחקרים שבדקו יכולת מרחבית‬ ‫התמקדו ביכולות: רוטציה שכלית – הזזת צורות במהירות ודיוק, תפיסה מרחבית – קביעת‬ ‫יחסים מרחביים ביחס לעצם וויזואליזציה מרחבית – ביצוע מניפולציות מורכבות לגבי מידע‬ ‫מרחבי. הממצאים גילו כי היכולת שבה נמצא יתרון גדול לגברים הוא יכולת הרוטציה המנטלית.‬ ‫הבדל קטן לטובת גברים נמצא ביכולת התפיסה המרחבית וביכולת הויזואליזציה לא נמצאו‬ ‫הבדלים )5891 ‪.(Linn & Petersen‬‬ ‫על פי השערה של ‪ )19..( Waber‬ההבדלים בתפקוד מנטלי בים נשים לגברים נובעים משוני‬ ‫הבשילה של רקמות המוח ובהתמחות ההמיספרית המוחית. התפתחות זו אצל נשים מהירה יותר‬ ‫ומסתיימת בגיל צעיר יותר ולכן מידת ההתמחות המוחית שלהן פחותה. לעומתן מוחם של גברים‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫1.‬
  • 32.
    ‫מבשיל לאט יותרובמשך זמן ממושך יותר וכתוצאה מכך ההתמחות ההמיספרית של מוחם רבה‬ ‫יותר וחזקה יותר. הבדלים אלה בקצב ההתפתחות המוחית מסבירים את הצלחת הנשים ביכולת‬ ‫מילולית לעומת הצלחת הגברים ביכולת מרחבית.‬ ‫.1.11 הבדלים בכושר מתמטי-כמותי‬ ‫י תרונם של גברים לגבי הכושר המתמטי הוכח במחקרים רבים. נראה כי היתרון מתחיל להסתמן‬ ‫בגיל .1-.1 שנים, והפער בין המינים הולך וגדל עם הזמן. ממצא זה אושש גם בסקירה של ‪Hyde‬‬ ‫ועמיתיה (2991), שערכו את המטה-אנליזה המקיפה ביותר בנושא. בשנות בית הספר היסודי יש‬ ‫לבנות ייתרון זעיר על בנים, אך מגיל 11 שנים ואילך בנים מגלים כושר מתמטי-כמותי עדיף‬ ‫ויתרונם הולך וגובר עם השנים. מחקר אחר )9891 ‪ )Friedman‬מראה שהבדלים בין המינים‬ ‫במבחן מתמטיקה משתנים לפי סוג הפריטים: במבחני ידע בסיסי במתמטיקה מצליחים בנים‬ ‫ובנות באופן שווה, בשאלות חישוב יש לבנות יתרון קל, ואילו בהסקה מתמטית ובפתרון בעיות‬ ‫מורכבות יש לבנים יתרון מובהק על הבנות.‬ ‫ההסברים המקובלים יותר לגבי ההבדלים בין המינים בתחום הכושר המתמטי-כמותי הם‬ ‫הסברים חברתיים. מחקרים מצאו שהן מורים והן הורים מצפים שבנות יצליחו במתמטיקה פחות‬ ‫מבנים )0991 ‪.(Lummis & Stevenseon‬‬ ‫.1.11 הבדלים בכושר המילולי‬ ‫באופן כללי נמצא שבזמן הינקות והילדות המוקדמת יש לבנות יכולת מילולית טובה מזו של בנים‬ ‫)0891 ‪ .(Gunnar & Donahue‬בבית הספר בנות לומדות מהר יותר לקרוא מאשר בנים ואף‬ ‫מקבלות ציונים גבוהים יותר במבחני קריאה )0991 ‪ .(Lummis & Stevenson‬עם זאת החל‬ ‫משנות השבעים של המאה ועשרים ההבדלים האלה הולכים וקטנים )8891 ‪.(Feingold‬‬ ‫.1.11 הבדלים בין המינים בטכנולוגיה‬ ‫מחקרים מצאו הבדל משמעותי בין המינים בגילוי עניין ובשימוש בטכנולוגיית המחשב, נמצא כי :‬ ‫1. בנים מגלים עניין רב יותר ושימוש נרחב יותר מאשר בנות )1991 ‪.(Hall & Cooper‬‬ ‫.. בנים מגלים יכולת גבוהה יותר בביצוע מטלות ממוחשבות מורכבות (5887 ‪(Busch‬‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬
  • 33.
    ‫. . בנותדיווחו על ניסיון מועט יותר מבנים בשימוש במחשב בבית הספר, בנים הביעו יחס‬ ‫חיובי יותר למחשב, נטו יותר מבנות להחזיק מחשב בביתם ודיווחו על שימוש רב יותר‬ ‫מחוץ לכותלי בית הספר )5991 ‪.(Durandell, Glissov & Siann‬‬ ‫.. נמצא כי בנות מעדיפות משחקי מחשב ברמה נמוכה של פעילות אלימה וסאונד. כמו כן‬ ‫מעדיפות בנות מסכים מלאים בדמויות הצבועות בצבעים רכים ובאלמנטים גרפיים‬ ‫)2991 ‪.(Shneiderma‬‬ ‫1 . נמצא כי פעילות במחשב מהוה התנהגות סטריאוטיפית לבנים, סטריאוטיפ המחוזק ומתוגבר‬ ‫הן ע"י ההורים והן ע"י המערכת החינוכית והחברתית )5991 ,4991 ‪.(Colley‬‬ ‫.1.11 הבדלי משכל בין המינים בישראל‬ ‫מחקרים שבדקו את סוגיית ההבדלים באינטליגנציה של המינים בישראל הגיעו לממצאים שונים‬ ‫מעט ממצצאי המחקרים שנערכו בארצות הברית. ‪ )19..( Safir‬מצאה שבנים - יהודים וערבים‬ ‫מגלים יתרון על בנות בכל היכולות הקוגניטיביות, כולל יתרון במבחני הכושר המילולי והביצועי.‬ ‫ליבליך (..91) מצאה כי בגיל .-. שנים יכולתם של הבנים והבנות שווה, בגיל 21-9 הבנים‬ ‫מתחילים להראות עדיפות ובגיל .1 ממוצע הבנים גבוה באופן משמעותי מממוצע הבנות. ממצא‬ ‫מעניין נוסף שעולה ממחקרים רבים הוא שהפערים בין המינים בארץ משתנים בהתאם לסוג‬ ‫היישוב. מתברר שבאוכלוסייה עירונית יש לגברים יתרון בתחומים השונים, אך באוכלוסייה‬ ‫הקיבוצית ההבדלים האלה נעלמים כמעט לחלוטין (גוטמן, נתן ושנבל ..91).‬ ‫בנושא הכשרים השכליים, בישראל כמו בארה"ב, הפערים בין המינים מצטמצמים עם השנים.‬ ‫מחקר מקיף נעשה בישראל בנושא זה בידי כהן וגנור (1991), שהעבירו סוללה בת .1 מבחנים‬ ‫לתלמידי כיתות ד - ו בירושלים (אוכלוסייה בת 222,11 ילדים). המחקר השווה את ציוני הבנים‬ ‫במבחנים השונים לציוני הבנות. נמצא כי הפערים בין בנים לבנות ברוב היכולות לא משמעותיים.‬ ‫פרק 1 – המסגרת התיאורטית‬ ‫..‬