1. ‫מבוא למסכת אבות‬
‫מסכת אבות (המכונה גם "פרקי אבות") היא אחת מ־36 המסכתות המרכיבות את המשנה, ולהבדיל‬
‫מכל המסכתות האחרות, היא אינה עוסקת בענייני הלכה כלל. מסכת אבות היא המסכת היחידה‬
‫במשנה שיש בה דברי חכמה, דברי מוסר ודרך ארץ ודברי שבח לתורה וללומדיה בלבד. שם המסכת‬
‫- "אבות" - הוא ככל הנראה כינוי לחכמים שהגו את המימרות שבה: בכמה מקומות במשנה ובתלמוד‬
‫הם נקראים "אבות עולם", או "אבות ראשונים". סברה אחרת היא שהביטוי "אבות" רומז לרעיונות‬
‫המופיעים במסכת (ולא לאישים שהגו אותם), רעיונות שהם עקרונות היסוד של הגות חז"ל בכל‬
‫התחומים ועליהם מבוססים פסקי ההלכה של חז"ל. ההיסטוריון בן ציון דינור, שהיה לימים שר‬
‫החינוך, ערך מהדורה מדעית של המסכת, ובה דן גם במקומה במשנה, במקור שמה ובתוכנה המיוחד:‬
‫מסכת אבות שלפנינו היא המסכת התשיעית בעשר המסכתות של סדר נזיקין, שהוא הסדר‬
‫הרביעי בששת סדרי משנה. היא המסכת היחידה שאין תוכנה דברי הלכה אלא פתגמי חכמה,‬
‫דברי מוסר ודרך ארץ ומאמרים בשבח התורה ולומדיה [...]‬
‫לפי זה ברור, שמשמעות השם [אבות] היתה "אבות המשנה": מאמריהם של אבות‬
‫הראשונים, שקבעו את המשנה, על "תורה ויראת שמים" שלימדו בבתי מדרשות שלהם‬
‫בקשר למשניות ששנו בהן.‬
‫ברם, בלשון המשנה יש ל"אבות" גם משמעות אחרת, משמעות של כללים, עיקרים ויסודות:‬
‫כללים - המקיפים פרטים רבים, עיקרים, אשר מהם הסתעפויות עמוקות רבות, ויסודות‬
‫- אשר עליהם בנויים בניינים שלמים. ובדרך זו ראו גם כאן - במסכת אבות ובמאמריה -‬
‫יסודות מוסר, תורה ויראת ה' המוליכים את האדם לשלמות [...]‬
‫"מסכת אבות" מכילה כמאתיים מאמרי חכמה של שישים ושלושה חכמים, ותוכנם הכללי‬
‫צוין, לדעתי, בשני המאמרים המשתייכים לאנשי כנסת הגדולה ולשמעון הצדיק שהיה‬
‫משייריה (אבות א, א-ב), והוא: ענייני דין ומשפט לפי התורה (א, ב), התורה ולומדיה (א,‬
‫ב), קיום המצוות (כולל עבודת ה' ויראת שמים), וגמילות חסדים (כולל ההתנהגות הרצויה‬
‫של האדם בחברה וכלפיה). בארבעת הפרקים הראשונים של המסכת הובאו קרוב למאתיים‬
‫מימרות מוסר ופתגמי חכמה, שכמעט שבעים וחמישה אחוזים מהם דנים בתורה ולומדיה,‬
‫בקיום מצוות התורה, ביראת שמים ובעבודת ה' ובהתנהגות הרצויה של האדם בכלל ושל‬
‫החכם בפרט: התנהגותו הרצויה כלפי עצמו, בביתו, כלפי חבריו ותלמידיו וכלפי כל אדם.‬
‫לקאטיגוריה זו נכנסת גם הנהגתו כלפי הציבור וראשיו, כלפי הרשות וכלפי "העמלים עם‬
‫הציבור". כמה מאמרים דנים בענייני דין ומשפט, בענייני אמונות ודעות, בדרכי אדם ובמידות‬
‫חכמה. לאמונות ודעות מוקדש כל הפרק החמישי של מסכת אבות [...] תוכנה של המסכת‬
‫מעיד אפוא ברורות על מגמתה: היא מפליגה בשבחה של התורה ולומדיה, אבל היא באה‬
‫להקנות ללומדיה את ההכרה, כי התורה מחייבת ראשית כל אהבת לימוד תורה לשם שמים‬
‫לקיום מצוותיה, יראת שמים ומידות טובות, מידות של גמילות חסדים, של דין, אמת ושלום.‬
‫(בן ציון דינור, מסכת אבות: מפורשת ומבוארת בצירוף מבוא, ירושלים תשל"ג, עמ' 1-02)‬
‫כאמור, מסכת אבות מיוחדת בכך שהיא חורגת מהעיסוק האינטנסיבי בהלכה, המאפיין את מרבית‬
‫ספרות חז"ל, ומורכבת מדיונים בסוגיות מוסריות וערכיות, ומשום כך היא מאפשרת לנו הצצה נדירה‬
‫להשקפת העולם הערכית של חז"ל. השקפה זו עשויה לעורר עניין וסקרנות מצד התלמידים, ולהיות‬
‫בסיס לדיון ערכי, עכשווי ואקטואלי, שיקשר את התלמידים למקורות.‬

2. ‫מבנה יחידת הלימוד בספר לתלמיד‬
‫כל אחד מהפרקים במסכת אבות מופיע במלואו בספר לתלמיד, כפי שהוא מופיע במהדורת אלבק‬
‫של המשנה. חלק זה עשוי לשמש את המורה לפתיחת לימוד הפרק, לסיכומו, כטקסט "נקי" של‬
‫המשנה שעליו יּבחנו התלמידים, או ללימוד משלים של משניות שלא נידונו בגוף הפרק.‬
‫ַ‬ ‫ָ‬
‫בכל אחת מהיחידות שבספר הלימוד כמה חלקים. בראשית כל יחידה מופיעה משנה מתוך פרקי‬
‫אבות בצירוף ביאור מילולי ושאלות מנחות, שנועדו להקל על הבנתה. נוסף על כך, במרבית היחידות‬
‫יש משימת פתיחה, המאפשרת לתלמידים לגשת לנושא שהמשנה עוסקת בו מתוך עולמם האישי.‬
‫לאחר מכן מופיעים בכל יחידות לימוד שני מדורים שנועדו להרחיב את הדיון בנושא המשנה‬
‫ולהעשיר את הלימוד במגוון רחב של מקורות. המקורות האלה נתחברו בזמנים שונים ובמגוון‬
‫הקשרים תרבותיים. במדור "לצד השביל" (על רקע כחול), מובאים, בדרך כלל, פירושים למסכת‬
‫אבות, המרחיבים את דברי המשנה, ולעתים מציעים לה פירושים מקוריים ויצירתיים. במדור "לאורך‬
‫השביל" (הכותרות בצבע ירוק), מובאים בדרך כלל סיפורים, שירים ומקורות ספרותיים אחרים,‬
‫שמשתקפים בהם רעיונות שונים מאלה העולים מהמשנה, ומזמנים דיאלוג בין עולמם של חז"ל לבין‬
‫תרבויות והשקפות אחרות. מטרתו של ספר הלימוד היא להציג לפני התלמידים שאלות ודילמות‬
‫מוסרית בתחום החינוך, החברה, הזהות האישית והיחס לאחר. לכל שאלה מגוון של תשובות ועם כל‬
‫דילמה אפשר להתמודד בכמה דרכים. הסוגיות מחייבות דיון מעמיק וחשיבה עצמאית וביקורתית‬
‫של התלמידים. הלמידה בעזרת הספר מעודדת את התלמידים להתמודד התמודדות פעילה עם‬
‫השאלות האלה, ומסייעת להם לנסח בעצמם תשובות עצמאיות ומקוריות, מתוך דיאלוג חי עם‬
‫מקורות היהדות.‬
‫את מסכת אבות, וגם את ספר הלימוד "בשבילי אבות", אפשר ללמד על פי שני צירים מארגנים:‬
‫האפשרות הראשונה היא ללמוד את המסכת (וגם את ספר הלימוד "בשבילי אבות") לפי הסדר - על‬
‫פי סדר הופעת המשניות. המשניות בשני הפרקים הראשונים במסכת מסודרות בסדר כרונולוגי,‬
‫משמעון הצדיק, שהיה "משיירי כנסת הגדולה" (פרק א משנה ב) ועד תלמידי רבן יוחנן בן זכאי,‬
‫השייכים ל"דור יבנה", כלומר, מי שחיו ופעלו לאחר חורבן בית המקדש. המבנה של הפרק השלישי‬
‫והפרק הרביעי רופף יותר. פרקים אלו אינם מסודרים על פי סדר כרונולוגי, אף שאפשר למצוא בהם‬
‫קבוצות של משניות שעוסקות בנושאים קרובים, או שאמרו אותן חכמים מאותה אסכולה. הציר‬
‫המארגן של הפרק החמישי הוא, ככל הנראה, המספרים המופיעים בכל אחת מהמימרות שבו -‬
‫שמונה משניות "עשרה", שתי משניות "שבעה", ושש משניות "ארבעה". אפשרות אחרת ללמד את‬
‫המסכת ואת ספר הלימוד "בשבילי אבות", היא על פי התמות המרכזיות המופיעות בה:‬
‫ֶ‬
‫ƒ ƒבין לימוד למעשה: א, ב; א, יח; ב, ב; ג, כב; ה, יח.‬
‫ƒ ƒבין אדם לחברו: א, ד; א, ה (שני החלקים); א, יב; ב, ה; ג, ב; ד, כה-כו; ה, יג; ה, טו; ה, יט.‬
‫ƒ ƒבין אדם לעצמו: א, יד; ב, כ-כא; ג, יח; ג, יט; ד, א; ד, ג; ד, כח; ה, יג.‬

3. ‫מטרות הספר‬
‫ספר הלימוד "בשבילי אבות" נכתב על פי תכנית הלימודים של המטה לתרבות ישראל של משרד‬
‫החינוך. תכנית זו נועדה לאפשר לתלמיד להיחשף לחיבורים שלמים וליצירות קלאסיות של התרבות‬
‫היהודית; להכיר את העם היהודי בזמננו; להבין את משמעות המהפכה הציונית ולהכיר את קהילות‬
‫ישראל בתפוצות. הווה אומר, לאפשר לתלמידים לראות עולם יהודי שלם. עוד קבע המטה, שבכיתה‬
‫ח' יילמדו כמה מקורות בנושא "תיקון היחיד וחברה מתוקנת בהגות היהודית והציונית", ובהם פרקי‬
‫אבות, הגותו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל והחגים כמקור לערכים חברתיים ומידות אישיות.‬
‫ספר הלימוד "בשבילי אבות" הוא חלק אחד משלושת חלקיה של תכנית הלימודים לכיתה ח',‬
‫העוסקים בתיקון היחיד ובחברה מתוקנת בספרי הלימוד "בשבילי אבות", "הרצל אמר" ו"ערכים‬
‫במועדם". בספרים האלה הושם דגש מיוחד על הצעדים הנדרשים כדי לתקן את היחיד ואת החברה,‬
‫ומומלץ לערוך השוואות בין ספרי הלימוד ולדון דיונים מקיפים שיכללו עיסוק בהגות הערכית של‬
‫חז"ל, לצד הגותם של אבות הציונות ומקורות נוספים שיילמדו לאורך השנה. מטרותיו של ספר‬
‫הלימוד "בשבילי אבות" היא לסייע לתלמידים להפיק את המרב מהחשיפה להגות חז"ל ולהיות נדבך‬
‫חשוב במכלול ההגותי שיאפשר להם להכיר עולם יהודי שלם, ולמצוא בו את ההיבטים, הנושאים‬
‫והמקורות המדברים ללבם, כחלק מתהליך התבגרותם:‬
‫ƒ ƒהיכרות עם המקורות: התמצאות במסכת אבות, בהיותה מקור מרכזי וחשוב בתרבות ישראל;‬
‫ƒ ƒתיקון היחיד והחברה: פיתוח מחויבות מוסרית והומניסטית, מתוך דיאלוג עם תוכני המשניות;‬
‫ƒ ƒעיצוב הזהות האישית והלאומית: רכישת כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית ולעיצוב‬
‫השקפת עולם אישית ולאומית, מתוך עיסוק בשאלות אקטואליות;‬
‫ƒ ƒפלורליזם: יצירת מסגרת לדיונים ערכיים המעודדים הכרה במגוון דעות והשקפות.‬
‫דרכי הלמידה וההוראה‬
‫ספר הלימוד "בשבילי אבות" מזמן מגוון רחב מאוד של דרכי הוראה, בתיווך המורה ובהנחייתה.‬
‫הספר מיועד לשימוש התלמידים, והוא תוכנן בקפידה כדי שיהיה נגיש להם עד כמה שאפשר - הן‬
‫מבחינת התכנים הן מבחינת העיצוב. עם זאת, אין ספק שעל המורה למלא תפקיד מרכזי בתהליך‬
‫הלמידה, ונדרשת ממנה רגישות ומעורבות בהובלת מהלך חינוכי משמעותי. ספר הלימוד "בשבילי‬
‫אבות" יכול לשרת כיתות בכמה רמות, והמורה נדרשת להתאים את תכניו לכיתתה ולשלב בין מגוון‬
‫דרכי ההוראה האפשריות, על פי שיקול דעתה ועל פי צורכי הכיתה.‬
‫ƒ ƒהבנת הנקרא - בכל אחת מיחידות הלימוד מופיעה משנה מתוך מסכת אבות (לעתים רק חלק‬
‫ממשנה), שנועדה לעורר דיון בנושא מסוים. לאחר המשנה מובאים גם מקורות נוספים, שנועדו‬
‫לפרש ולהרחיב את המשנה או את הדיון המתעורר בעקבותיה. השלב הבסיסי ביותר בלימוד‬
‫בספר הוא ההתמודדות עם הטקסטים עצמם, בעבודה עצמית או בדיון בכיתה. הבנה מעמיקה‬
‫של המקורות תביא גם לעניין מוגבר מצד התלמידים, לרמת קשב נאותה ולדיונים מעניינים‬
‫ופורים יותר.‬
‫ƒ ƒהשימוש בשאלות - לאחר כל טקסט המובא בספר הלימוד מופיעות שאלות מנחות שנועדו‬
‫לסייע בהבנת הנקרא, בהבנת הרעיונות המרכזיים שבו, ביישומם ובבחינתם בעין ביקורתית.‬
‫במדריך למורה הושם דגש מיוחד על השאלות האלה, משום שהן עשויות לסייע במציאת המסר‬
‫המרכזי העולה מכל מקור, בהשוואה בין מגוון המקורות המופיעים בכל אחת מיחידת הלימוד,‬
‫ובגיבוש עמדה אישית של התלמידים. אפשר להשתמש בשאלות המופיעות בספר כדי לקדם את‬
‫תהליך הלמידה בכמה דרכים: אפשר לבקש מהתלמידים להשיב עליהן בכיתה בעבודה עצמית,‬
‫אפשר לראות בהן בסיס לדיון במליאה, אפשר לתת אותן כשיעורי בית לחזרה או כעבודה‬
‫להגשה עם ציון.‬

4. ‫ƒ ƒמשימות - במרבית יחידות הלימוד מופיעות משימות פתיחה ומשימות סיכום, בתחילת הפרק‬
‫ובסופו. להבדיל מהשאלות המלוות את לימוד המקורות, משימות הפתיחה והסיכום מאפשרות‬
‫לתלמידים להביע את עצמם ביטוי עצמי ומקורי. משימות הפתיחה משמשות בדרך כלל כלי‬
‫דידקטי להצגת המסר המרכזי של המשנה שתבוא בהמשך, ואילו משימות הסיכום מזמינות את‬
‫התלמידים לסכם את תהליך הלמידה, לעתים גם באמצעים יצירתיים.‬
‫ƒ ƒדיונים במליאה - המקורות בספר הלימוד מזמנים דיונים רבים שנועדו להתנהל בפורום כיתתי,‬
‫ולאפשר למספר רב ככל שניתן של תלמידים, בעלי מגוון רחב של דעות, לבוא לידי ביטוי.‬
‫דיונים במליאה מעודדים את התלמידים להתבטא בפומבי ולנסח את עמדותיהם בבהירות, ואף‬
‫מאפשרים יישום של ערך הפלורליזם הלכה למעשה. מטרת הדיון בכיתה איננה להגיע למסקנה‬
‫סופית, אלא להיחשף למגוון רחב של נקודות מבט, לפתח את יכולתם של התלמידים לגבש‬
‫עמדה ולנסחה בבהירות ולעודד אותם לחשוב חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית.‬
‫ƒ ƒעבודה בחברותות - חברותא היא דרך לימוד מסורתית הנהוגה בבתי המדרש מימי חז"ל ועד‬
‫ימינו. ספר הלימוד "בשבילי אבות" מותאם ללימוד בחברותות, ומומלץ לאפשר לתלמידים‬
‫ללמוד חלקים ניכרים ממנו בעצמם, בזוגות או בקבוצות קטנות. להבדיל מלימוד פרונטאלי, שבו‬
‫התלמידים סבילים רוב הזמן, החברותא מעצימה את התלמידים - היא מאפשרת לכולם להשתתף‬
‫בלמידה ולהוביל אותה, לחשוב חשיבה עצמאית ולהתבטא בחופשיות מרבית.‬
‫ƒ ƒשימוש בתמונות - בספר מספר רב של איורים ותצלומים, המתקשרים בדרכים מגוונות לתכנים‬
‫הנלמדים. במקרים רבים אפשר להשתמש בדימויים חזותיים כנקודת מוצא ללימוד טקסט או‬
‫לדיון ערכי, משום שהם מציעים פרשנות יצירתית ומעודדים את התלמידים לחשיבה מקורית.‬
‫בין היתר, אפשר לבקש מהתלמידים לתת כותרות לתמונות; לעמוד על הקשר שבין התמונות‬
‫בספר לבין המקורות והנושאים הנלמדים; להציע תמונות אחרות, הנראות בעיניהם מתאימות‬
‫יותר; ובמקרים מסוימים אפשר גם לבקש מהתלמידים ליצור בעצמם יצירות חדשות העוסקות‬
‫בנושאים שנלמדו, ּבצילום או בציור.‬
‫ְ‬
‫ƒ ƒטקסטים נוספים להרחבה - במדריך למורה מופיעים עוד מקורות רבים, ממגוון רחב מאוד של‬
‫מקורות, הנוגעים לנושאים שיילמדו לאורך השנה. המקורות האלה נועדו להרחיב את דעתו‬
‫של המורה, ובתוך כך גם להעשיר את הלימוד בכיתה, במישרין או בעקיפין. במקרה הצורך,‬
‫אפשר להשלים או להרחיב את הדיונים בכיתה בעזרת הטקסטים האלה. במקרים אחרים אפשר‬
‫להשתמש בהם לצורך עבודות בית, מבחנים ולהעשרה כללית לתלמידים מתקדמים.‬