‫עיר בראי תקופה - ירושלים לדורותיה – גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים‬



                                                                    ‫גדעון ביגר‬




                                  ‫לקורס ירושלים לדורותיה שלוש מטרות עיקריות.‬



   ‫‪.I‬בחינה מעשית של הגישה הטוענת כי האדם הוא הגורם המרכזי בעיצוב הנוף בבחינת‬

‫"המולדת היא תבנית נוף האדם". המדע הגיאוגרפי נע בין גישה דטרמניסטית הטוענת כי‬

 ‫תנאי הנוף הפיסי, האקלים, הטופוגרפיה, טיב הקרקעות, מצאי המים וגורמים מעין אלה‬

  ‫הם קובעים ומשפיעים על האדם בבחינת "האדם הוא תבנית נוף מולדתו". כך : הבדואי‬

‫הוא בן המדבר וחיי האסקימוסי הוכתבו על ידי האקלים הקר. התרבויות התפתחו בעמקי‬

    ‫נהרות ואילו יוון ההררית היא הגורם המרכזי ביצירת ערי המדינה השוכנות בעמקים,‬

‫ונפרדות זו מזו על ידי שלשלאות הרים. מול גישה זו קיימת התפיסה המעמידה את האדם‬

  ‫במרכז היצירה הגיאוגרפית ורואה בחברה האנושית את המרכיב המרכזי בעיצוב הנוף.‬

    ‫העיר ירושלים עברה שינויים רבים כל כך במשך הדורות. הקורס יציג את השינויים‬

  ‫הרבים שחלו בנופה של ירושלים, שנתוניה הפיסיים לא נשתנו במשך הדורות ועם זאת‬

    ‫הרי שכל תרבות וכל שלטון יצר עיר אחרת באותו השטח. מטרה ראשונה אפוא היא‬

     ‫להתממש בירושלים כדגם ומודל לתפקיד האדם, תרבותו, היכולת הטכנולוגית שלו,‬

                            ‫תפיסותיו הדתיות וכושרו הפוליטי בתהליך עיצוב הנוף.‬

         ‫‪ .II‬קו אופי המלווה את ירושלים לאורך כל התקופות ההיסטוריות הוא הקשר בין‬

   ‫ההתרחשויות ההיסטוריות שעברו על הארץ והתפתחותה של ירושלים. כל שלטון, כל‬

  ‫תרבות וכמעט כל אירוע שקרה בארץ בא לידי ביטוי במעמדה, בתפקידה ובצורתה של‬

  ‫ירושלים. לימוד תולדותיה של ירושלים יכול על כן ללמד על תולדותיה של ארץ ישראל‬
‫כולה. ירושלים משמשת כעין "ארץ ישראל זוטא" ובחינת השינויים שעברו על ירושלים‬

                                            ‫יכול ללמד על תולדותיה של כל הארץ.‬

     ‫‪ .III‬המטרה השלישית היא לימוד קורותיה של ירושלים, ייחודה בנוף ובמרחב וייחודה‬

   ‫ההיסטורי – תרבותי לאורך הדורות. ירושלים היא בירת ישראל ומשאת נפשו של העם‬

     ‫היהודי, כמו גם מקום קדוש לעולם הנוצרי ומקום מרכזי בתודעה המוסלמית. לימוד‬

    ‫קורות המאבקים, ההסכמים והשילוב של העולמות התרבותיים הללו בירושלים מציג‬

 ‫תמונה ייחודית החשובה לכל העוסק ומבקש לדעת על הארץ בכלל ובפרט אם הוא מורה‬

               ‫בישראל, ולאו דווקא מורה לגיאוגרפיה, היסטוריה או מקצועות קרובים.‬



 ‫תחום הזמן בו יעסוק הקורס משולב ומתאפיין בתחום המרחב. כל האירועים שעברו על‬

    ‫ירושלים מעת שהוקמה, לפני כארבעת אלפי שנים התרחשו בשטח קטן מאד שעיקרו‬

        ‫העיר העתיקה של ימינו וכמה מאות מטרים מצפון ומדרום לה. שטחה של "העיר‬

   ‫העתיקה" הוא כ – 1 קמ"ר, ובשיא התרחבותה בעת העתיקה, בסוף ימי בית שני, היה‬

   ‫שטחה של העיר כ – 5.2 קמ"ר. לא כך הדבר במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות.‬

    ‫החל במחצית השנייה של המאה ה – 91, יוצאים תושבי ירושלים והבאים אליה מחוץ‬

‫לחומות העיר העתיקה ובונים עיר חדשה . כיום משתרעת ירושלים על שטח של למעלה מ‬

‫– 011 קמ"ר, כאשר שטחה של העיר העתיקה תופס פחות מאחוז אחד מכלל שטחה. רק כ‬

   ‫– %5 מכלל תושבי העיר גרים התוך החומות ואף שקטע זה מהווה מוקד לעלייה לרגל‬

‫ולביקורי תיירים הרי ששטח זה איננו מרכזי כיום בעיר. התהליכים שעיצבו את דמותו של‬

   ‫המרחב שמחוץ לחומות הנם מורכבים ואחרים מכל שאירעו קודם לכן. בשל כך יעסוק‬

   ‫הקורס רק בשטחה של ירושלים העתיקה וסביבותיה , החל בהקמת העיר בסוף האלף‬

    ‫השני לפני הספירה ועד למחצית הראשונה של המאה הי"ט. אל תהליך היציאה מחוץ‬

                                   ‫לחומות ובניית העיר החדשה נלמד בקורס נפרד.‬
‫ייחודה של ירושלים וחשיבותה הבינלאומית בעבר ובהווה הביאו בין השאר לכתיבה של‬

‫אלפי ספרים ומאמרים על העיר, וזאת בנוסף לספרי זיכרונות, דברי הגות, סיפורים ועוד.‬

  ‫זכתה ירושלים שגם תתואר באמצעים גרפיים מגוונים, החל במפוי בעת העתיקה )מפת‬

    ‫מידבא(, ובהמשך הדורות , המשך בציורים של העיר וכלה בתצלומי קרקקע ותצלומי‬

   ‫אוויר המלווים את התפתחותה של ירושלים לכל תולדותיה. בשל היותה מוקד לעלייה‬

‫לרגל רבו התיאורים הכתובים של אותם שזכו להגיע אליה והשאירו רשמיהם מהביקורים‬

     ‫בכתב. ספרות עולי הרגל המלווה את העיר במשך הדורות מהווה גם היא כלי חשוב‬

  ‫ללימוד תולדותיה של ירושלים וצורתה. מבין אלפי הספרים שנכתבו על ירושלים קשה‬

    ‫לברור רשימה קצרה אחת שתשמש את הלומד. עם זאת הנושאים המרכזיים הנכללים‬

   ‫במסגרת הקורס מוצאים את ביטויים בכמה ספרים מרכזיים שפורסמו לאחרונה ובהם:‬



      ‫‪.I‬דן בהט – אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, כרטא, ירושלים, 4991 )יצא בכמה‬

                                                                        ‫מהדורות(.‬

                           ‫‪.II‬מאיר בן דב – ירושלים בראי הדורות, כרטא, ירושלים, 1991.‬

‫‪.III‬אלי שילר )עורך( – תולדות ירושלים מחורבן בית שני לתקופה העות'מאנית, אריאל 38-48,‬

                                                                    ‫ירושלים, 2991.‬

‫‪ .IV‬ספרים בהוצאת יד יצחק בן צבי בסדרה "פרקים בתולדות ירושלים" – ירושלים בתקופת‬

  ‫בית שני )תשמ"א( , בימי הביניים )תשל"ט( , בראשית התקופה העות'מאנית )תשל"ט(.‬

                                     ‫‪.V‬הרך "ירושלים" באנציקלופדיה העברית, כרך כ'.‬

    ‫מעבר לכך מצויים ספרים רבים נוספים. ראויים לציון מיוחד הם הספרים של הוצאת‬

‫אריאל, המביאים מחקרים חדשים של ירושלים בצורת מאמרים וספרים השווים לכל נפש‬

    ‫3991‬   ‫וכן ספרים רבים נוספים בהוצאת יד יצחק בן צבי. רשימה מפורטת נכונה לשנת‬

‫הובאה בחוברת ירושלים לדורותיה – רשימה ביבליוגרפית, יד יצחק בן צבי, תשנ"ג. מאז‬
‫ועד היום נוספו ספרים ומאמרים רבים ולעיתים אף דיווחים בעיתונות היומית המתעדים‬

                                              ‫חידושים בחקר עברה של ירושלים.‬

       ‫ירושליים נתייחדה גם בעושר רב של ממצא ארכיאולוגי. שלא כמו שאר האתרים‬

 ‫הארכיאולוגיים הרי זכתה ירושלים, שאף שחרבה פעמים רבות בעברה הרי שנותרו בה‬

   ‫שרידים רבים ומוחשיים של עברה, חלקם גלוי על פנט השטח וחלקם נחשף בחפירות‬

‫הארכיאולוגיות שמתנהלות כבר למעלה ממאה וחמישים שנה בשטח העיר. משארים אלה‬

‫מתקופות העבר מאפשרים ללומד לא רק לבחון שרידים קטנים )כלים, מטבעות , כתובות‬

 ‫ועוד( המצויים במוסיאונים כי אם להתהלך בשטח ולגעת בצורה בלתי ישירה בעיר בכל‬

  ‫תקופותיה. יכול אדם להלך בנקבת חזקיהו מתקופת בית ראשון, לגעת בכותל המערבי‬

      ‫ובכל חומת התמך של רחבת הר הבית מתקופת בית שני כמו שיכול להלך ברחוב‬

‫מתקופה זו. יכל אדם לבקר את הרחוב הראשי של ירושלים הביזאנטית, להתרשם מפאר‬

   ‫הבנייה הערבית המוקדמת על הר הבית וסביבתו, לבקר בכנסיות צלבניות וללכת על‬

‫חומת ירושלים העות'מאנית. כל תקופה השאירה חותמה על ירושלים וכיום אפשר לא רק‬

 ‫לקרוא על העיר בתקופות השונות ולראות כמה כלים ששרדו אלה לבקר בחלקים שונים‬

  ‫המשולבים בנוף תקופתנו. אתרים אלו לימדו ומלמדים רבות על שלבי התפתחותה של‬

        ‫העיר בתקופות השונות סיורים בעיר יהוו על כן חלק בלתי נפרד מלימוד העיר.‬



                                             ‫להן פירוט השיעורים ונושאי הלימוד‬



                         ‫‪.I‬ייחודה ומיקומה של ירושלים – עיר הר והיסטוריה ארוכה.‬

                          ‫‪ .II‬ראשיתה של ירושלים – הממצאים בשטח והמידע הכתוב.‬

                               ‫‪ .III‬ירושלים המקראית – מימי האבות ועד כיבוש דויד.‬

                            ‫‪ .IV‬ירושלים כבירתה של ארץ ישראל בתקופת דוד ושלמה.‬

                                            ‫‪ .V‬ירושלים -בירתה של ממלכת יהודה.‬
‫‪ .VI‬בעיות המים של ירושלים – פיר וורן ונקבת חיזקיה.‬

‫‪ .VII‬גלות בבל והשיבה לירושלים בתקופת השלטון הפרסי – עזרא ונחמיה.‬

               ‫‪.VIII‬המעבר לעולם היווני הלנסטי והשפעתו על ירושלים.‬

                                          ‫‪.IX‬ירושלים החשמונאית‬

        ‫‪.X‬ירושלים בשיא תפארתה – ימי הורדוס וסוף תקופת בית שני.‬

                             ‫‪.XI‬אליה קפיטולינה - ירושלים הרומית.‬

                     ‫‪.XII‬ירושלים כמרכז הנצרות בתקופה הביזאנטית.‬

                  ‫‪.XIII‬ירושלים הערבית – מוסלמית ומסורות הר הבית.‬

                   ‫‪.XIV‬שובם של הנוצרים וירושלים בתקופה הצלבנית.‬

                 ‫‪.XV‬ירושלים – העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים.‬

    ‫‪ .XVI‬האימפריה העות'מאנית, סולימאן המפואר ובניית חומת ירושלים.‬

                                   ‫‪.XVII‬ירושלים בסוף המאה ה - י"ח.‬

                                                        ‫‪.XVIII‬סיכום‬

עיר בראי תקופה

  • 1.
    ‫עיר בראי תקופה- ירושלים לדורותיה – גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים‬ ‫גדעון ביגר‬ ‫לקורס ירושלים לדורותיה שלוש מטרות עיקריות.‬ ‫‪.I‬בחינה מעשית של הגישה הטוענת כי האדם הוא הגורם המרכזי בעיצוב הנוף בבחינת‬ ‫"המולדת היא תבנית נוף האדם". המדע הגיאוגרפי נע בין גישה דטרמניסטית הטוענת כי‬ ‫תנאי הנוף הפיסי, האקלים, הטופוגרפיה, טיב הקרקעות, מצאי המים וגורמים מעין אלה‬ ‫הם קובעים ומשפיעים על האדם בבחינת "האדם הוא תבנית נוף מולדתו". כך : הבדואי‬ ‫הוא בן המדבר וחיי האסקימוסי הוכתבו על ידי האקלים הקר. התרבויות התפתחו בעמקי‬ ‫נהרות ואילו יוון ההררית היא הגורם המרכזי ביצירת ערי המדינה השוכנות בעמקים,‬ ‫ונפרדות זו מזו על ידי שלשלאות הרים. מול גישה זו קיימת התפיסה המעמידה את האדם‬ ‫במרכז היצירה הגיאוגרפית ורואה בחברה האנושית את המרכיב המרכזי בעיצוב הנוף.‬ ‫העיר ירושלים עברה שינויים רבים כל כך במשך הדורות. הקורס יציג את השינויים‬ ‫הרבים שחלו בנופה של ירושלים, שנתוניה הפיסיים לא נשתנו במשך הדורות ועם זאת‬ ‫הרי שכל תרבות וכל שלטון יצר עיר אחרת באותו השטח. מטרה ראשונה אפוא היא‬ ‫להתממש בירושלים כדגם ומודל לתפקיד האדם, תרבותו, היכולת הטכנולוגית שלו,‬ ‫תפיסותיו הדתיות וכושרו הפוליטי בתהליך עיצוב הנוף.‬ ‫‪ .II‬קו אופי המלווה את ירושלים לאורך כל התקופות ההיסטוריות הוא הקשר בין‬ ‫ההתרחשויות ההיסטוריות שעברו על הארץ והתפתחותה של ירושלים. כל שלטון, כל‬ ‫תרבות וכמעט כל אירוע שקרה בארץ בא לידי ביטוי במעמדה, בתפקידה ובצורתה של‬ ‫ירושלים. לימוד תולדותיה של ירושלים יכול על כן ללמד על תולדותיה של ארץ ישראל‬
  • 2.
    ‫כולה. ירושלים משמשתכעין "ארץ ישראל זוטא" ובחינת השינויים שעברו על ירושלים‬ ‫יכול ללמד על תולדותיה של כל הארץ.‬ ‫‪ .III‬המטרה השלישית היא לימוד קורותיה של ירושלים, ייחודה בנוף ובמרחב וייחודה‬ ‫ההיסטורי – תרבותי לאורך הדורות. ירושלים היא בירת ישראל ומשאת נפשו של העם‬ ‫היהודי, כמו גם מקום קדוש לעולם הנוצרי ומקום מרכזי בתודעה המוסלמית. לימוד‬ ‫קורות המאבקים, ההסכמים והשילוב של העולמות התרבותיים הללו בירושלים מציג‬ ‫תמונה ייחודית החשובה לכל העוסק ומבקש לדעת על הארץ בכלל ובפרט אם הוא מורה‬ ‫בישראל, ולאו דווקא מורה לגיאוגרפיה, היסטוריה או מקצועות קרובים.‬ ‫תחום הזמן בו יעסוק הקורס משולב ומתאפיין בתחום המרחב. כל האירועים שעברו על‬ ‫ירושלים מעת שהוקמה, לפני כארבעת אלפי שנים התרחשו בשטח קטן מאד שעיקרו‬ ‫העיר העתיקה של ימינו וכמה מאות מטרים מצפון ומדרום לה. שטחה של "העיר‬ ‫העתיקה" הוא כ – 1 קמ"ר, ובשיא התרחבותה בעת העתיקה, בסוף ימי בית שני, היה‬ ‫שטחה של העיר כ – 5.2 קמ"ר. לא כך הדבר במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות.‬ ‫החל במחצית השנייה של המאה ה – 91, יוצאים תושבי ירושלים והבאים אליה מחוץ‬ ‫לחומות העיר העתיקה ובונים עיר חדשה . כיום משתרעת ירושלים על שטח של למעלה מ‬ ‫– 011 קמ"ר, כאשר שטחה של העיר העתיקה תופס פחות מאחוז אחד מכלל שטחה. רק כ‬ ‫– %5 מכלל תושבי העיר גרים התוך החומות ואף שקטע זה מהווה מוקד לעלייה לרגל‬ ‫ולביקורי תיירים הרי ששטח זה איננו מרכזי כיום בעיר. התהליכים שעיצבו את דמותו של‬ ‫המרחב שמחוץ לחומות הנם מורכבים ואחרים מכל שאירעו קודם לכן. בשל כך יעסוק‬ ‫הקורס רק בשטחה של ירושלים העתיקה וסביבותיה , החל בהקמת העיר בסוף האלף‬ ‫השני לפני הספירה ועד למחצית הראשונה של המאה הי"ט. אל תהליך היציאה מחוץ‬ ‫לחומות ובניית העיר החדשה נלמד בקורס נפרד.‬
  • 3.
    ‫ייחודה של ירושליםוחשיבותה הבינלאומית בעבר ובהווה הביאו בין השאר לכתיבה של‬ ‫אלפי ספרים ומאמרים על העיר, וזאת בנוסף לספרי זיכרונות, דברי הגות, סיפורים ועוד.‬ ‫זכתה ירושלים שגם תתואר באמצעים גרפיים מגוונים, החל במפוי בעת העתיקה )מפת‬ ‫מידבא(, ובהמשך הדורות , המשך בציורים של העיר וכלה בתצלומי קרקקע ותצלומי‬ ‫אוויר המלווים את התפתחותה של ירושלים לכל תולדותיה. בשל היותה מוקד לעלייה‬ ‫לרגל רבו התיאורים הכתובים של אותם שזכו להגיע אליה והשאירו רשמיהם מהביקורים‬ ‫בכתב. ספרות עולי הרגל המלווה את העיר במשך הדורות מהווה גם היא כלי חשוב‬ ‫ללימוד תולדותיה של ירושלים וצורתה. מבין אלפי הספרים שנכתבו על ירושלים קשה‬ ‫לברור רשימה קצרה אחת שתשמש את הלומד. עם זאת הנושאים המרכזיים הנכללים‬ ‫במסגרת הקורס מוצאים את ביטויים בכמה ספרים מרכזיים שפורסמו לאחרונה ובהם:‬ ‫‪.I‬דן בהט – אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים, כרטא, ירושלים, 4991 )יצא בכמה‬ ‫מהדורות(.‬ ‫‪.II‬מאיר בן דב – ירושלים בראי הדורות, כרטא, ירושלים, 1991.‬ ‫‪.III‬אלי שילר )עורך( – תולדות ירושלים מחורבן בית שני לתקופה העות'מאנית, אריאל 38-48,‬ ‫ירושלים, 2991.‬ ‫‪ .IV‬ספרים בהוצאת יד יצחק בן צבי בסדרה "פרקים בתולדות ירושלים" – ירושלים בתקופת‬ ‫בית שני )תשמ"א( , בימי הביניים )תשל"ט( , בראשית התקופה העות'מאנית )תשל"ט(.‬ ‫‪.V‬הרך "ירושלים" באנציקלופדיה העברית, כרך כ'.‬ ‫מעבר לכך מצויים ספרים רבים נוספים. ראויים לציון מיוחד הם הספרים של הוצאת‬ ‫אריאל, המביאים מחקרים חדשים של ירושלים בצורת מאמרים וספרים השווים לכל נפש‬ ‫3991‬ ‫וכן ספרים רבים נוספים בהוצאת יד יצחק בן צבי. רשימה מפורטת נכונה לשנת‬ ‫הובאה בחוברת ירושלים לדורותיה – רשימה ביבליוגרפית, יד יצחק בן צבי, תשנ"ג. מאז‬
  • 4.
    ‫ועד היום נוספוספרים ומאמרים רבים ולעיתים אף דיווחים בעיתונות היומית המתעדים‬ ‫חידושים בחקר עברה של ירושלים.‬ ‫ירושליים נתייחדה גם בעושר רב של ממצא ארכיאולוגי. שלא כמו שאר האתרים‬ ‫הארכיאולוגיים הרי זכתה ירושלים, שאף שחרבה פעמים רבות בעברה הרי שנותרו בה‬ ‫שרידים רבים ומוחשיים של עברה, חלקם גלוי על פנט השטח וחלקם נחשף בחפירות‬ ‫הארכיאולוגיות שמתנהלות כבר למעלה ממאה וחמישים שנה בשטח העיר. משארים אלה‬ ‫מתקופות העבר מאפשרים ללומד לא רק לבחון שרידים קטנים )כלים, מטבעות , כתובות‬ ‫ועוד( המצויים במוסיאונים כי אם להתהלך בשטח ולגעת בצורה בלתי ישירה בעיר בכל‬ ‫תקופותיה. יכול אדם להלך בנקבת חזקיהו מתקופת בית ראשון, לגעת בכותל המערבי‬ ‫ובכל חומת התמך של רחבת הר הבית מתקופת בית שני כמו שיכול להלך ברחוב‬ ‫מתקופה זו. יכל אדם לבקר את הרחוב הראשי של ירושלים הביזאנטית, להתרשם מפאר‬ ‫הבנייה הערבית המוקדמת על הר הבית וסביבתו, לבקר בכנסיות צלבניות וללכת על‬ ‫חומת ירושלים העות'מאנית. כל תקופה השאירה חותמה על ירושלים וכיום אפשר לא רק‬ ‫לקרוא על העיר בתקופות השונות ולראות כמה כלים ששרדו אלה לבקר בחלקים שונים‬ ‫המשולבים בנוף תקופתנו. אתרים אלו לימדו ומלמדים רבות על שלבי התפתחותה של‬ ‫העיר בתקופות השונות סיורים בעיר יהוו על כן חלק בלתי נפרד מלימוד העיר.‬ ‫להן פירוט השיעורים ונושאי הלימוד‬ ‫‪.I‬ייחודה ומיקומה של ירושלים – עיר הר והיסטוריה ארוכה.‬ ‫‪ .II‬ראשיתה של ירושלים – הממצאים בשטח והמידע הכתוב.‬ ‫‪ .III‬ירושלים המקראית – מימי האבות ועד כיבוש דויד.‬ ‫‪ .IV‬ירושלים כבירתה של ארץ ישראל בתקופת דוד ושלמה.‬ ‫‪ .V‬ירושלים -בירתה של ממלכת יהודה.‬
  • 5.
    ‫‪ .VI‬בעיות המיםשל ירושלים – פיר וורן ונקבת חיזקיה.‬ ‫‪ .VII‬גלות בבל והשיבה לירושלים בתקופת השלטון הפרסי – עזרא ונחמיה.‬ ‫‪.VIII‬המעבר לעולם היווני הלנסטי והשפעתו על ירושלים.‬ ‫‪.IX‬ירושלים החשמונאית‬ ‫‪.X‬ירושלים בשיא תפארתה – ימי הורדוס וסוף תקופת בית שני.‬ ‫‪.XI‬אליה קפיטולינה - ירושלים הרומית.‬ ‫‪.XII‬ירושלים כמרכז הנצרות בתקופה הביזאנטית.‬ ‫‪.XIII‬ירושלים הערבית – מוסלמית ומסורות הר הבית.‬ ‫‪.XIV‬שובם של הנוצרים וירושלים בתקופה הצלבנית.‬ ‫‪.XV‬ירושלים – העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים.‬ ‫‪ .XVI‬האימפריה העות'מאנית, סולימאן המפואר ובניית חומת ירושלים.‬ ‫‪.XVII‬ירושלים בסוף המאה ה - י"ח.‬ ‫‪.XVIII‬סיכום‬