1. ‫1‬
‫גדר ההיפרדות – זיכרונות מהצלחות העבר‬
‫גדעון ביגר‬
‫גדר ההיפרדות ההולכת ונבנית כיום בארץ ישראל, איננה הגדר הראשונה שנבנית על ידי‬
‫השולט בארץ ישראל כדי למנוע מעבר של מחבלים הבאים כדי לפגוע באוכלוסייה‬
‫האזרחית. כבר בשנות השלושים של המאה העשרים נבנתה גדר מעין זאת על ידי‬
‫שלטונות המנדט הבריטי כדי למנוע חדירת כנופיות וחוליות מחבלים בצפון הארץ.‬
‫למעיין בתולדות גדר זו, בסיבות להקמתה, במיקומה בתפעולה ובקיפולה בעת שלא היה‬
‫בה צורך יותר, נראה כי הדברים חוזרים על עצמם וההיסטריה חוזרת על עצמה.‬
‫בשנת 6391 פרץ "המרד הערבי" שכוון בתחילתו כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל‬
‫ובהמשכו הופנה גם כנגד מערכת השלטון הבריטי בארץ. בשלב הראשון התרחשו‬
‫אירועים בעיקר במרכז הארץ. בסיס הכוח של הכנופיות הערביות היה "המשולש" –‬
‫השטח שבין הערים שכם, ג'נין וטול כרם. שלב זה נחלש לאחר כמה חדשים שבמהלכן‬
‫הוקמה ועדת חקירה מלכותית )ועדת פיל( שהמליצה על חלוקת ארץ ישראל בין היהודים‬
‫לערבים. התנועה הציונית קיבלה עיקרון זה אולם הערבים דחו אותו ופתחו בשלב שני‬
‫של מאבק, שנסתייע הפעם בתגבורות של כוח אדם ונשק שזרמו לארץ ישראל בעיקר‬
‫מלבנון וסוריה. כדי לעמוד מול חדירת מחבלים אלה לארץ החליטו שלטונות המנדט לבצר‬
‫את גבולה הצפוני של ארץ ישראל. ביצור הגבול נעשה בקיץ שנת 7391 על ידי מערכת‬
‫משולבת: כביש שנסלל לאורך הגבול, "כביש הצפון", מראש הנקרה ועד לאזור מנרה‬
‫ומשם לעמק הירדן, גדר חוסמת, "גדר הצפון", שנבנתה לאורך הכביש ומצפון לו, בנית‬
‫של תחנות משטרה "מבצרי טיגארט" )על שמו של יוזם הרעיון, סר צ'רלס טיגארט(. אלה‬
‫הוקמו בנקודות שולטות בשטח ובניית מצדיות )פילבוקס( לאורך הקו, על המעברים בהם‬
‫השתמשו המחבלים.‬
‫"כביש הצפון" לא הוצמד לקו הגבול הרשמי אלה הועבר דרך הכפרים הערביים ששכנו‬
‫בסמוך לגבול . הדבר אפשר לכוחות צבא ומשטרה בריטיים לסייר באופן קבע בכפרים‬
‫כדי למנוע סיוע למחבלים. בהתאם לכך נבנתה הגדר בסמוך לכביש, וזאת כדי לאפשר‬
‫פיקוח נייד על הנעשה לאורך הגדר. גדר זו, שנבנתה על ידי חברת "סולל בונה", הייתה‬
‫מורכבת מרשת גבוהה, כ – 3 מטר גובהה, ומשני צדדיה גדרות תלתליות שהקשו על‬
‫מעבר הגדר. בשל בעיות תקציביות לא חושמלה הגדר ולא הושמו עליה חיישנים שהיו אז‬
‫בנמצא. כדי להקשות וכדי למנוע פגיעה באזרחים לא הונחו מוקשים לאורכה. בשל‬
‫שיקולים תקציביים וביטחוניים לא הועברה הגדר לאורך כל קו הגבול ולמעשה כל "אצבע‬

2. ‫2‬
‫הגליל" כולל הישובים היהודיים מטולה, כפר גלעדי ועוד, נשארו "מחוץ לגדר". גם‬
‫היישוב חניתה, שהוקם לאחר בניית הגדר בצמוד לגבול עם לבנון, היה מחוץ לגדר.‬
‫שטחים חקלאיים רבים של הכפרים הערביים נשארו מצפון לגדר וכדי לאפשר עיבודם,‬
‫כמו תנועה של אנשים אל ומהישובים שנשארו מחוץ לגדר, הותקנו שערים בגדר. נקבעו‬
‫שעות מעבר בהם הוצבו שוטרים בריטיים כדי לפקח על התנועה בשערים. כוחות צבא‬
‫ומשטרה שמוקמו בתחנות המשטרה המרכזיות, סיירו לאורך הגדרות ביום ובלילה‬
‫והמיצדיות, שאוישו במשך היום, מנעו חדירת מחבלים.‬
‫הגדר היוותה יעד להתקפות המחבלים ולעיתים פגעו בגדר ואף פירקו חלקים ממנה אולם‬
‫זו תוקנה במהירות מחדש. בנייתה ותפעולה חיסלו למעשה חדירת מחבלים ונשק מצפון‬
‫לארץ ישראל ואף שלא מנעו הסתננות בודדים הרי שהפעלתה הייתה מוצלחת. השלטון‬
‫המנדטורי לא הסיר אחריותו מהישובים שנשארו "מחוץ לגדר" והמערכת האזרחית באזור‬
‫המשיכה לפעול כרגיל.‬
‫בניית הגדר והפעלתה לא הביאו לחיסול המרד הערבי. רק הפעלתם המסיבית של כוחות‬
‫צבא בריטיים כנגד הכנופיות בכל ארץ ישראל הביאה לחיסולו הצבאי של המרד, שדעך‬
‫לקראת תחילת שנת 9391. עם סיום פעולות האיבה נסתיים תפקידה של הגדר, שהקשתה‬
‫על חיי היום יום של תושבי האזור. במהלך מלחמת העולם השניה הוחלט לפרק את הגדר.‬
‫המיצדיות לא אוישו אולם תחנות המשטרה המשיכו לתפקד, ומתפקדות עד היום בשטח.‬
‫נראה לדעתי כי הגדר והמכשול הצמוד לה הנבנה היום בארץ ישראל, דומה בפרטים רבים‬
‫לגדר הצפון אולם שונה ממנה בפרט מרכזי אחד. הדמיון ניכר בסיבה לבניית הגדר –‬
‫טעמים ביטחוניים. הגדר עצמה נבנית כחלק ממערכת משולבת של כבישים, גדרות,‬
‫מוצבים ועמדות והתושבים החיים בשטח נפגעים מקיומה של הגדר. בשני המקרים‬
‫מוקמים שערים למעבר אזרחים ויישובים רבים נמצאים מחוץ לגדר.‬
‫ההבדל העיקרי קיים במיקומה של הגדר. "גדר הצפון" נבנתה כולה בתוך שטחה של ארץ‬
‫ישראל על קו הגבול או פנימה לו, בה הייתה לממשלת המנדט ריבונות לגיטימית מלאה,‬
‫אולם מיקומה של גדר ההיפרדות הנוכחית הוא ממזרח ל"קו הירוק", המקובל בעיני‬
‫העולם כגבול הלגיטימי של ישראל. על מיקומה של הגדר מתנהל כיום הויכוח המדיני‬
‫ונראה כי הכל מסכימים שאם הגדר הייתה מוקמת לאורך ה"קו הירוק", תוך השארת‬
‫יישובים יהודיים מחוץ לגדר אך בריבונות ישראלית מלאה, הרי שפני הדברים היו נראים‬
‫אחרת והגדר אכן הייתה ביטחונית גרידא, גדר שהייתה נעלמת מהשטח עם העלמות‬
‫הצורך בקיומה. הגדר הנוכחית מהווה אפוא גדר ששני הצדדים נאבקים על משמעותה‬
‫המדינית. הפלשתינים רוצים דרך הדיון בגדר לתת לגיטימציה לתביעתם כי הקו הירוק‬

3. ‫3‬
‫הוא גבולה המערבי של השטח שאמור להיות בשליטתם בעוד שממשלת ישראל מנסה‬
‫למעשה לקעקע בפועל את ה"קו הירוק" על ידי קביעת קו חדש כמעט לחלוטין.‬