‫1‬



                                      ‫מרכז שלום – מועמדות לתכנית עמיתים בכירים‬



      ‫7691-8491‬   ‫הצעה למחקר וכתיבת ספר בנושא : קביעת גבולותיה של מדינת ישראל‬



                                                  ‫שם המציע – פרופסור גדעון ביגר‬




 ‫הספר המוצע יבחן את תהליך היווצרותם של גבולותיה של מדינת ישראל מיום הקמתה‬

‫ועד לקביעות תיחומי קווי הפסקת האש לאחר מלחמת ששת הימים. ספר זה יהווה המשך‬

    ‫לספר קודם שלי בנושא )"ארץ רבת גבולות" – אוניברסיטת בן גוריון, 1002(, העוסק‬

      ‫בתהליך קביעת גבולותיה של ארץ ישראל בעת החדשה מאמצע המאה ה – 91 ועד‬

     ‫להחלטת האומות המאוחדות מנובמבר 7491. בספר יסקרו השלבים השונים שהביאו‬

        ‫לעיצוב קווי התיחום של מדינת ישראל עד למלחמת ששת הימים, ומיד לאחריה.‬

    ‫במסגרתו יוצגו במפורט תיחומיו של "הקו הירוק" על כול גלגוליו לאורך זמן, תועלה‬

  ‫בעיית תיחומו של "קו ה 4 ליוני 7691" ויבחנו הגורמים המקומיים, הארציים, המדיניים-‬

                    ‫פוליטיים והגורמים הבינלאומיים שהשתתפו בתהליך עיצוב הגבולות.‬

‫לכתיבת הספר יקדים מחקר ארכיוני, פוליטי – גיאוגרפי היסטורי, בארץ ובעולם )ארכיון‬

‫האומות המאוחדות, הארכיון הציבורי הבריטי ועוד(, שישולב בבחינה מפורטת בשטח וכן‬

   ‫בראיונות עם האנשים שקבעו את המדיניות ועם אלה שיישמו אותה בשטח. הנושאים‬

                                                   ‫המרכזיים בהם יעסוק הספר הם:‬

          ‫‪.I‬ניתוח מרחבי של החלטת מועצת הביטחון מ – 92 לנובמבר 7491 )החלטה 181(.‬

     ‫‪ .II‬בחינת התהליכים שהביאו לדיונים להשגת מצב של שביתת נשק בין מדינת ישראל‬

                                                                    ‫למדינות ערב.‬
‫2‬



      ‫‪ .III‬קביעתו של "הקו הירוק" ברמות החלטה שונות )מדינית, צבאית, ארצית, לוקלית(‬

                                  ‫בגזרות השונות – מול לבנון, סוריה, ירדן ומצרים.‬

 ‫‪ .IV‬תיחומו של "הקו הירוק" בשטח )בגזרות השונות( תוך כדי בחינת השינויים שנעשו בקו‬

           ‫במהלך תהליך זה במעבר מההחלטות על שולחן הדיונים ועד לסימון בשטח.‬

‫‪ .V‬השינויים שנעשו בתיחום קווי שביתת הנשק בין השנים 7691-7491 )זחילה סורית לקווי ה‬

                                                             ‫– 4 ביוני 7691 ועוד(.‬

                                  ‫‪ .VI‬המצב העובדתי בשטח ערב מלחמת ששת הימים.‬

                            ‫‪ .VII‬קביעות "קו הפסקת האש" לאחר מלחמת ששת הימים.‬

                                              ‫‪ .VIII‬הרחבת תיחומי ירושלים ביוני 7691.‬



      ‫המחקר הקודם לכתיבת הספר יתבסס בעיקרו על מסמכי ארכיון העומדים לרשות‬

 ‫הציבור. אי לכך תחום הזמן הנחקר יגיע עד לתוצאות מלחמת ששת הימים אשר לגביהם‬

    ‫נפתחו על פי חוק הארכיונים, הארכיונים הציבוריים במדינת ישראל. מחקר שיעסוק‬

 ‫בפרק זמן מאוחר יותר לא יוכל, בינתיים, להתבסס על מקורות גלויים ולכן ערכו המדעי‬

                                                                     ‫יהיה מוגבל.‬




                                                                  ‫חשיבות הספר‬



  ‫תהליך תיחום גבולותיה של מדינת ישראל הוא מהנושאים המרכזיים העומדים על סדר‬

    ‫היום הציבורי, הפוליטי בתוככי המדינה כמו גם במסגרות הבינלאומיות. בתהליך זה‬

  ‫מעורבים גורמים פנימיים במדינת ישראל, מדינות ערב והקהילייה הבינלאומית. השיח‬

       ‫הציבורי הפנים מדיני מאופיין בתיחומי קווים שונה בהתאם לראיית המציע בעוד‬

‫שהעולם שסביב מדינת ישראל ) הן העולם המקיף את המדינה והן המערכת הבינלאומית(‬
‫3‬



  ‫רואה בתיחום קווי העבר - "קווי ה – 4 ליוני" או "קו הירוק" את קווי העתיד של מדינת‬

 ‫ישראל. בחינת תהליך היווצרותם של קווים אלה וביטולם בעקבות מלחמת ששת הימים‬

                                                ‫מהווה את מרכזו של הספר המוצע.‬



‫מכאן נובעת חשיבותו של הספר. הוא יוכל מחד לתת בידי קובעי המדיניות והמשתתפים‬

    ‫בתהליך העתידי על קביעת עתידה התחומי של מדינת ישראל כלים ומידע שעד היום‬

     ‫איננו קיים בצורת מרוכזת ובהירה. מאידך יעלה לתודעה הציבורית את המידע ואת‬

   ‫העובדות על פיהן נקבעו בעבר קווי התיחום של המדינה שעלולים )או עשויים( להיות‬

                                               ‫קווי הגבול של מדינת ישראל בעתיד.‬

 ‫הדיון בגבולותיה של מדינת ישראל מיועד אפוא הן לקהל הקוראים הכללי המתעניין הן‬

‫בעברה של מדינת ישראל והן בעתידה, ולמעשה כול אדם המתעניין במדינת ישראל. קהל‬

    ‫קוראים מיוחד הן החוקרים והתלמידים העוסקים מזה זמן בלימוד, ניתוח והבנה של‬

 ‫תהליכי עיצובה של המדינה. המדינאים, אנשי הצבא הבכירים וקובעי העתיד של מדינת‬

                             ‫ישראל ימצאו בספר המוצע כלי חשוב לעזרה בפעילותם.‬



       ‫המחקר מוצע על ידי חוקר בכיר בתחום, המשמש כפרופסור לגיאוגרפיה מדינית‬

  ‫והיסטורית בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. כישוריו המוכחים מתבטאים גם‬

       ‫בהיקף המחקר והפרסום בנושא הגבולות שנעשו עד היום )ראו רשימת פרסומים‬

‫ודוגמאות לפרסומים בנושא( כמו גם בהחלטה לשתפו באורח פעיל במשלחות השונות של‬

        ‫מדינת ישראל לשיחות השלום )שהופסקו בינתיים( הן עם סוריה והן עם הרשות‬

                                                                     ‫הפלסטינית.‬
‫4‬




                                                                 ‫תכנית העבודה‬



                          ‫עבודת המחקר והכתיבה תיעשה במקביל בשלבים הבאים:‬

‫‪.I‬חקר ארכיוני מקיף בארכיון מדינת ישראל, ארכיון צה"ל, המרכז למיפוי ישראל, ארכיוני‬

      ‫ההתיישבות )הארכיון הציוני, ארכיון העבודה( וארכיון פרטיים וציבוריים אחרים‬

                                                                      ‫בישראל.‬

   ‫‪ .II‬חקר ארכיוני בחו"ל ובעיקר בארכיון האומות המאוחדות בניו-יורק, ארכיוני המדינה‬

                                ‫בוושינגטון ובבריטניה וארכיונים רלוונטיים אחרים.‬

 ‫‪ .III‬בחינת עזרים שונים ששימשו בתהליך התיחום )מפות, שרטוטים, תצלומי אוויר ועוד(.‬

          ‫‪ .IV‬סיורים מקיפים לאורך כול קווי התיחום של מדינת ישראל בתקופה הנדונה.‬

 ‫‪ .V‬ראיון עם תושבים שחיו לאורך קווי שביתת הנשק ועם אנשים שהיו מעורבים בתהליך‬

      ‫מרמת קובעי המדיניות ועד רמת המשרטטים בשטח והמפקחים על קיום התיחום.‬



   ‫לאחר איסוף כול החומר הרלוונטי ירוכז המידע ויועלה על הכתב במתכונת של ספר.‬

    ‫נראה כי במהלך איסוף החומר יועלה גם נושאים שמבחינת ביטחון ישראל לא יוצגו‬

     ‫לקורא הפומבי אך יועמדו לרשותם אלה שיוסמכו לכך על ידי הגורמים המוסמכים.‬



                                                             ‫זמן המחקר המוצע.‬
‫5‬



 ‫מחקר מקיף מעין זה דורש הקדשת מאמצים רבים הן בזמן והן במקום. מאידך הכשרתו‬

      ‫הקודמת של החוקר והמידע העומד לרשותו בטרם החל המחקר יכולים להאיץ את‬

                                             ‫ביצועו. לכן מוצע לוח זמנים כדלקמן:‬

                                            ‫‪.I‬איסוף חומר ארכיוני בארץ – 8 חדשים‬

                                         ‫‪.II‬ב. ריכוז חומר ארכיוני בחו"ל. – 4 חודשים‬

                                                  ‫‪ .III‬סיורים בשטח – שלושה חדשים‬

                                                            ‫‪ .IV‬ראיונות – 3 חודשים.‬

                                                      ‫‪ .V‬כתיבה ועריכה – 6 חודשים‬

                                                ‫‪ .VI‬הכנת המחקר לדפוס – 4 חדשים.‬

  ‫נראה על כן כי יש להקצות למחקר פרק זמן של כשנתיים וחצי. עם זאת, מכיוון שחלק‬

 ‫גדול יוכל להיעשות במקביל, הרי נראה כי תידרש כשנה אחת לריכוז המידע, כחצי שנה‬

‫לכתיבת המחקר והזמן הנדרש ) כ 4 חדשים - בהתאם לזמני ההוצאה לאור( כדי להדפיסו‬

                                                                          ‫כספר.‬

‫מכיון שאני עומד לצאת לשבתון מהוראה במחצית השניה של שנת הלימודים הנוכחית )מ‬

   ‫1 למרס 2002( נראה לי שאוכל להקדיש זמן רב למחקר אם אכן יוחלט לאשר לי הכנתו‬

                                                             ‫במסגרת מרכז שלם.‬




                                                                  ‫תקציב מבוקש‬



   ‫לשם עריכת המחקר יועסק עוזר מחקר לצורך איתור מסמכים וכול הצדדים הטכניים‬

‫הכרוכים המחקר. אי לכן נדרשת הקצאה כספית להעסקת עוזר מחקר לשנה בשכר של כ‬

‫– 04 אלף שקל לשנה. הוצאה אחרת כרוכה בסיורים לאורך קווי בגבול שיעשו ברכב בעל‬
‫6‬



   ‫הנעה קדמית בשל תנאי השטח. הערכת ימי הנסיעה לאורך כול קווי הגבול 02 ימים‬

‫כלומר הוצאה של כ 0004 שקל לשכירת רכב. מרבית המחקר יעשה בארכיונים ונראה כי‬

   ‫לשם כך יהיה צורך להצטייד במחשב נישא לצורך רישום המידע הנאסף במקום. סל‬

 ‫ההוצאה הנדרשת היא כ – 0009 שקל. צילומים של מסמכים ארכיוניים, שרטוטי מפות‬

 ‫ושאר עזרים טכניים ידרשו הוצאה של כ – 0002 שקל. באם יתאפשר במסגרת המחקר‬

‫לבחון ארכיונים בחו"ל הרי שבהתאם להקצאה הכספית )051 דולר ליום שהיה בחול וכן‬

  ‫כרטיסי טיסה – סה"כ מוערך לשהייה בארכיונים כחודשיים – 0009 דולר או כ 04 אלף‬

‫שקל נוספים. )מחיר כרטיסי הטיסה ימומן על ידי החוקר(. סך כול התקציב לפי פירוט:‬



                                                    ‫עוזר הוראה - 04 אלף שקל.‬

                                                      ‫שכירת רכב – 0004 שקל.‬

                                  ‫צילומים והוצאות משרדיות אחרות – 0002 שקל.‬

                               ‫מחשב נייד )כולל התוכנות הנדרשות ( – 0009 שקל.‬

                                               ‫ימי מחקר בחו"ל – 04 אלף שקל.‬

                                ‫)הכנת המחקר לדפוס – בהתאם למקובל במרכז.(‬



               ‫סך כול התקציב הנדרש – 59 אלף שקלים. זאת למשך כל זמן המחקר.‬




 ‫רצ"ב קורות חיים, רשימת פרסומים ודוגמאות לפרסומים בנושא הקרוב לנושא המוצע‬

                                                                     ‫למחקר.‬
7

קביעת גבולותיה של מדינת ישראל 1948

  • 1.
    ‫1‬ ‫מרכז שלום – מועמדות לתכנית עמיתים בכירים‬ ‫7691-8491‬ ‫הצעה למחקר וכתיבת ספר בנושא : קביעת גבולותיה של מדינת ישראל‬ ‫שם המציע – פרופסור גדעון ביגר‬ ‫הספר המוצע יבחן את תהליך היווצרותם של גבולותיה של מדינת ישראל מיום הקמתה‬ ‫ועד לקביעות תיחומי קווי הפסקת האש לאחר מלחמת ששת הימים. ספר זה יהווה המשך‬ ‫לספר קודם שלי בנושא )"ארץ רבת גבולות" – אוניברסיטת בן גוריון, 1002(, העוסק‬ ‫בתהליך קביעת גבולותיה של ארץ ישראל בעת החדשה מאמצע המאה ה – 91 ועד‬ ‫להחלטת האומות המאוחדות מנובמבר 7491. בספר יסקרו השלבים השונים שהביאו‬ ‫לעיצוב קווי התיחום של מדינת ישראל עד למלחמת ששת הימים, ומיד לאחריה.‬ ‫במסגרתו יוצגו במפורט תיחומיו של "הקו הירוק" על כול גלגוליו לאורך זמן, תועלה‬ ‫בעיית תיחומו של "קו ה 4 ליוני 7691" ויבחנו הגורמים המקומיים, הארציים, המדיניים-‬ ‫פוליטיים והגורמים הבינלאומיים שהשתתפו בתהליך עיצוב הגבולות.‬ ‫לכתיבת הספר יקדים מחקר ארכיוני, פוליטי – גיאוגרפי היסטורי, בארץ ובעולם )ארכיון‬ ‫האומות המאוחדות, הארכיון הציבורי הבריטי ועוד(, שישולב בבחינה מפורטת בשטח וכן‬ ‫בראיונות עם האנשים שקבעו את המדיניות ועם אלה שיישמו אותה בשטח. הנושאים‬ ‫המרכזיים בהם יעסוק הספר הם:‬ ‫‪.I‬ניתוח מרחבי של החלטת מועצת הביטחון מ – 92 לנובמבר 7491 )החלטה 181(.‬ ‫‪ .II‬בחינת התהליכים שהביאו לדיונים להשגת מצב של שביתת נשק בין מדינת ישראל‬ ‫למדינות ערב.‬
  • 2.
    ‫2‬ ‫‪ .III‬קביעתו של "הקו הירוק" ברמות החלטה שונות )מדינית, צבאית, ארצית, לוקלית(‬ ‫בגזרות השונות – מול לבנון, סוריה, ירדן ומצרים.‬ ‫‪ .IV‬תיחומו של "הקו הירוק" בשטח )בגזרות השונות( תוך כדי בחינת השינויים שנעשו בקו‬ ‫במהלך תהליך זה במעבר מההחלטות על שולחן הדיונים ועד לסימון בשטח.‬ ‫‪ .V‬השינויים שנעשו בתיחום קווי שביתת הנשק בין השנים 7691-7491 )זחילה סורית לקווי ה‬ ‫– 4 ביוני 7691 ועוד(.‬ ‫‪ .VI‬המצב העובדתי בשטח ערב מלחמת ששת הימים.‬ ‫‪ .VII‬קביעות "קו הפסקת האש" לאחר מלחמת ששת הימים.‬ ‫‪ .VIII‬הרחבת תיחומי ירושלים ביוני 7691.‬ ‫המחקר הקודם לכתיבת הספר יתבסס בעיקרו על מסמכי ארכיון העומדים לרשות‬ ‫הציבור. אי לכך תחום הזמן הנחקר יגיע עד לתוצאות מלחמת ששת הימים אשר לגביהם‬ ‫נפתחו על פי חוק הארכיונים, הארכיונים הציבוריים במדינת ישראל. מחקר שיעסוק‬ ‫בפרק זמן מאוחר יותר לא יוכל, בינתיים, להתבסס על מקורות גלויים ולכן ערכו המדעי‬ ‫יהיה מוגבל.‬ ‫חשיבות הספר‬ ‫תהליך תיחום גבולותיה של מדינת ישראל הוא מהנושאים המרכזיים העומדים על סדר‬ ‫היום הציבורי, הפוליטי בתוככי המדינה כמו גם במסגרות הבינלאומיות. בתהליך זה‬ ‫מעורבים גורמים פנימיים במדינת ישראל, מדינות ערב והקהילייה הבינלאומית. השיח‬ ‫הציבורי הפנים מדיני מאופיין בתיחומי קווים שונה בהתאם לראיית המציע בעוד‬ ‫שהעולם שסביב מדינת ישראל ) הן העולם המקיף את המדינה והן המערכת הבינלאומית(‬
  • 3.
    ‫3‬ ‫רואהבתיחום קווי העבר - "קווי ה – 4 ליוני" או "קו הירוק" את קווי העתיד של מדינת‬ ‫ישראל. בחינת תהליך היווצרותם של קווים אלה וביטולם בעקבות מלחמת ששת הימים‬ ‫מהווה את מרכזו של הספר המוצע.‬ ‫מכאן נובעת חשיבותו של הספר. הוא יוכל מחד לתת בידי קובעי המדיניות והמשתתפים‬ ‫בתהליך העתידי על קביעת עתידה התחומי של מדינת ישראל כלים ומידע שעד היום‬ ‫איננו קיים בצורת מרוכזת ובהירה. מאידך יעלה לתודעה הציבורית את המידע ואת‬ ‫העובדות על פיהן נקבעו בעבר קווי התיחום של המדינה שעלולים )או עשויים( להיות‬ ‫קווי הגבול של מדינת ישראל בעתיד.‬ ‫הדיון בגבולותיה של מדינת ישראל מיועד אפוא הן לקהל הקוראים הכללי המתעניין הן‬ ‫בעברה של מדינת ישראל והן בעתידה, ולמעשה כול אדם המתעניין במדינת ישראל. קהל‬ ‫קוראים מיוחד הן החוקרים והתלמידים העוסקים מזה זמן בלימוד, ניתוח והבנה של‬ ‫תהליכי עיצובה של המדינה. המדינאים, אנשי הצבא הבכירים וקובעי העתיד של מדינת‬ ‫ישראל ימצאו בספר המוצע כלי חשוב לעזרה בפעילותם.‬ ‫המחקר מוצע על ידי חוקר בכיר בתחום, המשמש כפרופסור לגיאוגרפיה מדינית‬ ‫והיסטורית בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. כישוריו המוכחים מתבטאים גם‬ ‫בהיקף המחקר והפרסום בנושא הגבולות שנעשו עד היום )ראו רשימת פרסומים‬ ‫ודוגמאות לפרסומים בנושא( כמו גם בהחלטה לשתפו באורח פעיל במשלחות השונות של‬ ‫מדינת ישראל לשיחות השלום )שהופסקו בינתיים( הן עם סוריה והן עם הרשות‬ ‫הפלסטינית.‬
  • 4.
    ‫4‬ ‫תכנית העבודה‬ ‫עבודת המחקר והכתיבה תיעשה במקביל בשלבים הבאים:‬ ‫‪.I‬חקר ארכיוני מקיף בארכיון מדינת ישראל, ארכיון צה"ל, המרכז למיפוי ישראל, ארכיוני‬ ‫ההתיישבות )הארכיון הציוני, ארכיון העבודה( וארכיון פרטיים וציבוריים אחרים‬ ‫בישראל.‬ ‫‪ .II‬חקר ארכיוני בחו"ל ובעיקר בארכיון האומות המאוחדות בניו-יורק, ארכיוני המדינה‬ ‫בוושינגטון ובבריטניה וארכיונים רלוונטיים אחרים.‬ ‫‪ .III‬בחינת עזרים שונים ששימשו בתהליך התיחום )מפות, שרטוטים, תצלומי אוויר ועוד(.‬ ‫‪ .IV‬סיורים מקיפים לאורך כול קווי התיחום של מדינת ישראל בתקופה הנדונה.‬ ‫‪ .V‬ראיון עם תושבים שחיו לאורך קווי שביתת הנשק ועם אנשים שהיו מעורבים בתהליך‬ ‫מרמת קובעי המדיניות ועד רמת המשרטטים בשטח והמפקחים על קיום התיחום.‬ ‫לאחר איסוף כול החומר הרלוונטי ירוכז המידע ויועלה על הכתב במתכונת של ספר.‬ ‫נראה כי במהלך איסוף החומר יועלה גם נושאים שמבחינת ביטחון ישראל לא יוצגו‬ ‫לקורא הפומבי אך יועמדו לרשותם אלה שיוסמכו לכך על ידי הגורמים המוסמכים.‬ ‫זמן המחקר המוצע.‬
  • 5.
    ‫5‬ ‫מחקר מקיףמעין זה דורש הקדשת מאמצים רבים הן בזמן והן במקום. מאידך הכשרתו‬ ‫הקודמת של החוקר והמידע העומד לרשותו בטרם החל המחקר יכולים להאיץ את‬ ‫ביצועו. לכן מוצע לוח זמנים כדלקמן:‬ ‫‪.I‬איסוף חומר ארכיוני בארץ – 8 חדשים‬ ‫‪.II‬ב. ריכוז חומר ארכיוני בחו"ל. – 4 חודשים‬ ‫‪ .III‬סיורים בשטח – שלושה חדשים‬ ‫‪ .IV‬ראיונות – 3 חודשים.‬ ‫‪ .V‬כתיבה ועריכה – 6 חודשים‬ ‫‪ .VI‬הכנת המחקר לדפוס – 4 חדשים.‬ ‫נראה על כן כי יש להקצות למחקר פרק זמן של כשנתיים וחצי. עם זאת, מכיוון שחלק‬ ‫גדול יוכל להיעשות במקביל, הרי נראה כי תידרש כשנה אחת לריכוז המידע, כחצי שנה‬ ‫לכתיבת המחקר והזמן הנדרש ) כ 4 חדשים - בהתאם לזמני ההוצאה לאור( כדי להדפיסו‬ ‫כספר.‬ ‫מכיון שאני עומד לצאת לשבתון מהוראה במחצית השניה של שנת הלימודים הנוכחית )מ‬ ‫1 למרס 2002( נראה לי שאוכל להקדיש זמן רב למחקר אם אכן יוחלט לאשר לי הכנתו‬ ‫במסגרת מרכז שלם.‬ ‫תקציב מבוקש‬ ‫לשם עריכת המחקר יועסק עוזר מחקר לצורך איתור מסמכים וכול הצדדים הטכניים‬ ‫הכרוכים המחקר. אי לכן נדרשת הקצאה כספית להעסקת עוזר מחקר לשנה בשכר של כ‬ ‫– 04 אלף שקל לשנה. הוצאה אחרת כרוכה בסיורים לאורך קווי בגבול שיעשו ברכב בעל‬
  • 6.
    ‫6‬ ‫הנעה קדמית בשל תנאי השטח. הערכת ימי הנסיעה לאורך כול קווי הגבול 02 ימים‬ ‫כלומר הוצאה של כ 0004 שקל לשכירת רכב. מרבית המחקר יעשה בארכיונים ונראה כי‬ ‫לשם כך יהיה צורך להצטייד במחשב נישא לצורך רישום המידע הנאסף במקום. סל‬ ‫ההוצאה הנדרשת היא כ – 0009 שקל. צילומים של מסמכים ארכיוניים, שרטוטי מפות‬ ‫ושאר עזרים טכניים ידרשו הוצאה של כ – 0002 שקל. באם יתאפשר במסגרת המחקר‬ ‫לבחון ארכיונים בחו"ל הרי שבהתאם להקצאה הכספית )051 דולר ליום שהיה בחול וכן‬ ‫כרטיסי טיסה – סה"כ מוערך לשהייה בארכיונים כחודשיים – 0009 דולר או כ 04 אלף‬ ‫שקל נוספים. )מחיר כרטיסי הטיסה ימומן על ידי החוקר(. סך כול התקציב לפי פירוט:‬ ‫עוזר הוראה - 04 אלף שקל.‬ ‫שכירת רכב – 0004 שקל.‬ ‫צילומים והוצאות משרדיות אחרות – 0002 שקל.‬ ‫מחשב נייד )כולל התוכנות הנדרשות ( – 0009 שקל.‬ ‫ימי מחקר בחו"ל – 04 אלף שקל.‬ ‫)הכנת המחקר לדפוס – בהתאם למקובל במרכז.(‬ ‫סך כול התקציב הנדרש – 59 אלף שקלים. זאת למשך כל זמן המחקר.‬ ‫רצ"ב קורות חיים, רשימת פרסומים ודוגמאות לפרסומים בנושא הקרוב לנושא המוצע‬ ‫למחקר.‬
  • 7.