SlideShare a Scribd company logo

ירושלים העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים

•Download as DOC, PDF•
•
haimkarel
haimkarel
1 of 13
‫- ירושלים העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים‬ ‫21‬ ‫יחידה‬ ‫בייחדה זו נעסוק בתהליכים שעברו על ירושלים עם חזרת המוסלמים לעיר, לאחר‬ ‫כיבושה מידי הצלבנים. במשך מרביתה של תקופה זו הייתה ירושלים בידי הממלוכים –‬ ‫אליטה צבאית שלטונית, שהפכה את ירושלים למרכז ללימוד האיסלאם. ירושלים הייתה‬ ‫בתקופה זו עיר אוניברסיטאית. בתקופה זו חזרו גם היהודים לעיר ומכאן ואילך לא‬ ‫עזבוה.‬ ‫ביחידה זו חמישה פרקים עיקריים וכמה פרקי משנה :‬ ‫‪.I‬ירושלים האיובית –שלטונו של סלח א דין ויורשיו 7811-0521.‬ ‫‪.II‬הממלוכים בירושלים.‬ ‫‪ .III‬ירושלים כעיר מוסלמית.‬ ‫‪.IV‬יהודים בירושלים הממלוכית.‬ ‫‪ .V‬סופה של ירושלים הממלוכית‬ ‫מבוא‬ ‫בשנת 7811 חל שוב מהפך בחיי העיר ירושלים. צבאותיו של סלח א דין כבשו את העיר‬ ‫מידי הצלבנים ובכך פתחו תקופה ארוכה – 037 שנה, של שלטון מוסלמי על העיר. פרט‬ ‫לתקופת ביניים קצרה , בין השנים 1421-9221, נמשך השלטון המוסלמי על העיר עד לשנת‬ ‫7191, עת כבשו חייליו של המצביא הבריטי אלנבי את העיר והעבירו את השלטון בעיר‬ ‫לידים נוצריות לשלושים שנים נוספות.‬
‫פרק הזמן של שבע מאות ושלושים השנים נחלק לשלש תקופות שלטון שונות. הראשונה,‬ ‫הקצרה, נמשכה מ – 7811 ועד לשנת 0521, ובה שלטו צאצאיו של סלח א דין אל איובי על‬ ‫ירושלים. תקופה זו היא התקופה האיובית. את האיובים החליפו בשליטה על העולם‬ ‫המוסלמי – מזרח תיכוני הממלוכים, שהחזיקו בעיר עד שנת 6151, עת עבר השלטון בעיר‬ ‫ובארץ לידי האימפריה העות'מאנית. זאת, כאמור, החזיקה בעיר עד לדצמבר 7191.‬ ‫א. התקופה האיובית – שלטון סלח א דין ויורשיו 7811-0521.‬ ‫השלטון האיובי היה קצר ועיקרו – החזרת העיר לידים מוסלמיות ותחילתו של התהליך‬ ‫להפיכתה של ירושלים לעיר מוסלמית. הכיבוש היה מלווה בפינוים של כל הנוצרים‬ ‫האירופאים מהעיר, מי לפדיון בכסף ומי כשבוי שנמכר לעבד. האתרים המוסלמיים על‬ ‫הר הבית טוהרו וחזרו לתיפקודם המקורי ככיפת הסלע ומסגד אל אקצה. שלא כבכיבוש‬ ‫המוסלמי הראשון, לא ניתנה לנוצרים האפשרות להמשיך ולחיות בעיר ולהחזיק בנכסיהם‬ ‫הדתיים והפרטיים. הכנסיות הרבות בעיר נלקחו מבוניהם והפכו למבנים מוסלמיים. כך‬ ‫הפכה כנסיית סנטה אנה )בסמוך לשער האריות( לבית מדרש מוסלמי )תמונה – לצלם(‬ ‫וכנסיות אחרות הפכו למסגדים או לבתים לשימוש חילוני. כנסיית הקבר המפוארת‬ ‫הועברה לבעלות מוסלמית ורק שנים מאוחר יותר הורשו נוצרים לבוא ולבקר בה, תמורת‬ ‫תשלום נכבד. תושבים מוסלמים ויהודים החליפו את הנוצרים ורק לבני הכנסיות‬ ‫המזרחיות, ובעיקר הנוצרים הקופטים ממצרים, ניתן להתגורר בעיר.‬ ‫האיובים עסקו בשנים הראשונות בביצור העיר מול הניסיונות הצלבניים לשוב ולכבוש‬ ‫את העיר. ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, הגיע בראש מסע צלב עד למרחק ראיה‬ ‫מירושלים אך לא יכול היה לכבוש אותה. מסעות צלב נוספים אורגנו במטרה לכבוש את‬ ‫העיר דבר שהביא לביצור חומותיה ובעיקר בפינה הדרום מערבית שלא הייתה מבוצרת‬ ‫דיה.‬
‫בשנת 9121 חל שינוי גדול בפני העיר. השליטים האיובים שחששו מכיבוש העיר, החליטו‬ ‫לנקוט במדיניות של "אדמה חרוכה" ולהרוס את חומות העיר. מחד רצו אולי להראות‬ ‫לנוצרים כי אין טעם להלחם על העיר ומאידך רצו למנוע היאחזות נוצרית בעיר מבוצרת,‬ ‫דבר שיקשה עליהם מאד לכבשה מחדש. ירושלים חדלה להיות עיר מבוצרת ומצב זה‬ ‫נמשך מאות שנים, עד לבניית החומה על ידי העות'מאנים, במאה ה – 61.‬ ‫ירושלים הנוצרית-איובית‬ ‫שנוי זמני במעמדה של העיר חל בעקבות מסע צלב דיפלומטי שערך הקיסר הגרמני‬ ‫פרידריך השני. בשנת 9221 הוא הגיע להסכם על השליט האיובי על החזרת ירושלים‬ ‫הנוצרית, - כנסיית הקבר ואזור הרובע הנוצרי, לידים נוצריות וכן הובטחה גישה ישירה‬ ‫מנמל יפו לעיר. הר הבית והמבנים הסמוכים לו נשארו בידי המוסלמים. כך, לראשונה אך‬ ‫לא לאחרונה, חולקה ירושלים לשניים. לנוצרים הותר לעלות להר הבית בהסכמת‬ ‫המוסלמים אך נאסר עליהם לחדש את בניית חומות העיר. האחיזה הנוצרית בעיר נמשכה‬ ‫רק 51 שנה. בשנת 4421 פלשו לירושלים חיילים שגויסו על ידי השליט האיובי במצרים,‬ ‫כנגד אויביו הנוצרים שחברו למוסלמים מדמשק כנגדו. חיילים אלה, בני השבטים‬ ‫הח'וארזמים, הרסו את ירושלים הנוצרית, טבחו בנוצרים שנאחזו בעיר ושרפו את‬ ‫השרידים הנוצריים שמצאו בה. גם מעט היהודים שנאחזו בעיר ברחו ממנה. האיובים‬ ‫חזרו לשלוט בעיר אך לא הספיקו לשפץ בה דבר עד שירדו מעל במת ההיסטוריה.‬ ‫ב. הממלוכים בירושלים‬ ‫למהותם של הממלוכים‬ ‫יורשיהם של האיובים היו הממלוכים. ממלוכים )בערבית - נרכשים( – היו במקורם ילדים‬ ‫שנחטפו, החל במאה התשיעית, ממשפחותיהם שחיו כנוודים בשולי האימפריה הערבית,‬
‫בעיקר בערבות אסיה התיכונה ובקוקז. הם נמכרו לעבדות ונועדו לשרת בצבאם של‬ ‫השליטים המוסלמיים במצרים. צעירים אלו חונכו בבתי ספר מיוחדים, עברו אימונים‬ ‫צבאיים וחונכו לאמונת האיסלאם. עם סיום חניכותם הם התאסלמו ובעקבות זה יצאו‬ ‫ממעמד העבדים ושירתו בצבא. חיילים אלו היוו את יחידות העילית של הצבא האיובי‬ ‫והם עלו במדרגות הפיקוד הצבאי. בשנת 0521 הדיחו את השליט האיובי והצליחו‬ ‫להשתלט על האימפריה האיובית. זמן קצר לאחר מכן הם הוכיחו את כשרונם הצבאי‬ ‫באחד הקרבות המכריעים בהיסטוריה של המזרח התיכון. במחצית הראשונה של המאה‬ ‫ה – 31 הופיע על במת ההיסטוריה כוח חדש – המונגולים. בראשותו של ג'ינגיס חאן הם‬ ‫כבשו את סין ופנו מערבה תוך שהם מכניעים את כל מרכז אסיה. שום כוח לא עמד‬ ‫בפניהם והם כבשו את רוסיה, פולין, צ'כיה והונגריה והגיעו לשערי גרמניה. במזרח‬ ‫התיכון הם כבשו את בגדאד וערכו בה טבח גדול. אל אף כיבושיהם הגדולים הם נעצרו‬ ‫דווקא בארץ ישראל. הצבא הממלוכי, בראשותו של המצביא הממלוכי ביברס, הכה את‬ ‫חיל החלוץ המונגולי בקרב ליד מעיין חרוד בשנת 0621 ובכך מנע את כיבוש מצרים וארץ‬ ‫ישראל והפיכתם לטריטוריה מונגולית. האיסלאם בראשות הממלוכים בלם לראשונה את‬ ‫ההתפשטות המונגולית. אלו אמנם חזרו ונלחמו פעמים מספר בממלוכים ואף כבשו לשעה‬ ‫את ארץ ישראל אך למעשה לא הצליחו לספח לאימפריה שלהם את המזרח התיכון,‬ ‫שנשאר מוסלמי. מעודד מניצחונו המשיך ביברס, שהפך לסולטאן בקהיר לאחר שרצח את‬ ‫קודמו, והפנה כוחותיו כנגד המאחזים הנוצריים האחרונים בארץ. עד שנת 6621 צמצם את‬ ‫האחיזה הצלבנית לראש גשר קטן שנשתרע מעכו ועד עתלית וגם שטח זה נכבש על ידי‬ ‫יורשיו מאוחר יותר, ב – 1921, ובכך נסתיימה התקופה הצלבנית בארץ ישראל.‬ ‫הממלוכים שהשתלטו על האימפריה המוסלמים לא היו עם או שבט כי אם אוסף של‬ ‫עבדים משוחררים. הם החליטו להמשיך את השיטה הממלוכית, כלומר להמשיך לגדל‬ ‫ילדים חטופים במחנות צבאיים, והמוכשרים שבהם זכו להגיע למשרות גבוהות בממשל.‬ ‫גם השולטאן נבחר מבין הממלוכים ולא ניתן היה להוריש משרה מאב לבן כי בניו של‬
‫הממלוך לא היו עוד ממלוכים אלה אנשים חופשיים מלידה. בשיטה זו הצליח קומץ קטן‬ ‫של אנשים, שזכו כל אחד להכשרה צבאית ודתית מעולה, לשלוט בעולם המזרח תיכוני‬ ‫במשך למעלה ממאתיים וחמישים שנה. כדי לבצר את עמדתם ולבסס את מעמדם, כרתו‬ ‫הממלוכים השליטים ברית עם החוגים הדתיים המסורתיים. אנשי הדת תמכו בשלטון‬ ‫והטיפו למענו ותמורת זאת זכו להגנה ולמענקים רבים. הממלוכים היו זקוקים להכרה‬ ‫באמיתות אמונתם המוסלמית ובתמיכה בשלטונם מכיוון שהיו זרים. תמיכה זו ניתנה להם‬ ‫על ידי הממסד הדתי. ואילו הממסד הדתי זכה לפריחה תרבותית ולתמיכה כספית רבה.‬ ‫בעידוד אנשי הדת העדיפו הממלוכים את הזרם הסוני כזרם עיקרי ושליט באימפריה‬ ‫שלהם.‬ ‫חשיבותה של ירושלים בימי הממלוכים‬ ‫שילוב אינטרסים זה הביא לשינוי בתיפקודה של ירושלים. מעמדה כעיר קדושה לאיסלאם‬ ‫נקבע עוד בתקופה האומיית, בראשית האיסלאם, ואילו חשיבותה הפוליטית הגיעה‬ ‫לשיאה בימי סלח א דין, שהעמידה בראש מלחמת הקודש, "הג'יהאד" המוסלמי לשחרורה‬ ‫של העיר מידי הנוצרים. הממלוכים שהצליחו בעזרת צבאם המיומן להרחיק את האיומים‬ ‫המונגולים והנוצריים מארץ ישראל, ראו בירושלים נכס תרבותי. כדי למנוע היאחזות‬ ‫נוצרית חדשה בירושלים עודד ביברס, וממשיכיו אחריו, את ההתיישבות המוסלמית‬ ‫והיהודית בעיר. זאת על ידי בניית מסגדים ואתרי קודש אחרים בעיר. ביברס לא בנה‬ ‫מחדש את חומת העיר אך חיזק את המצודה. כדי למנוע מאבק צבאי עם העולם הנוצרי‬ ‫על ירושלים החליטו הממלוכים, לאחר גירוש הצלבנים מעכו, לאפשר לעולי רגל נוצריים‬ ‫לחזור ולבקר בעיר. הותרה הקמת מנזרים ואכסניות לעולי רגל אלו וכנסיית הקבר חזרה‬ ‫להיות אתר נוצרי אם כי מפתחותיו הושארו בידי המוסלמים. עם זאת, בתקופה‬ ‫הממלוכית הפכה ירושלים למרכז גדול ללימוד האיסלאם.‬
‫ירושלים כמרכז ללימודי האיסלאם‬ ‫חשיבות הדתית של ירושלים הוגברה על ידי בנייתם של מסגדים ובתי מדרש )מדרסות(‬ ‫דתיים. הממלוכים טיפחו, בסיוע הממסד הדתי, את החינוך המוסלמי. בקהיר, בירתם, הם‬ ‫בנו אוניברסיטה מוסלמית גדולה –אל אזהר, ובירושלים עודדו בנייתם של מדרסות רבות.‬ ‫מדרסה – מעין ישיבה מוסלמית, נבנתה על ידי השליטים הממלוכים, מושלי המחוז‬ ‫ולעיתים על ידי אנשים פרטיים. המורים קיבלו משכורת שנשענה על פי רוב על מיסוי‬ ‫מקרקע בבעלות המדרסה ואילו התלמידים קיבלו מזון ומקום לינה ולימוד בחינם. לאחר‬ ‫שהיה של כמה שנים במדרסה יצאו התלמידים ושימשו את הממסד הדתי המוסלמי‬ ‫ברחבי האימפריה ותוך כדי כך הפיצו את הנאמנות לשלטון הממלוכי. עשרות מדרסות‬ ‫מעין אלה נבנו בירושלים וחזיתות כולם מעוטרות וייחודיות בנוף העירוני. לארכיטקטורה‬ ‫הממלוכית בירושלים מאפיינים בולטים ובהם עיטור המבנים בפסוקים מהקוראן ואזכור‬ ‫שמות הבונים, זמן הבנייה ואף שלטי האבירים של הבונים בחזית הבית. הכניסה הגבוהה,‬ ‫אליה מוליכים ספסלי אבן, מעוטרת בדגמים הנדסיים ושימוש באבני בנין מגוונות. אבני‬ ‫החזית הונחו בשורות בצבעים שונים, לבן, אדום ואף שחור. גילופים באבן בצורת נטיפים‬ ‫מעטרים את כיפת הכניסה ואילו בחלונות נקבעו סורגי ברזל בהם משובצים כדורי ברזל‬ ‫בנקודות ההצטלבות. המבנים ברובם גדולים וניכרת בהם השאיפה להפגנת פאר חיצוני,‬ ‫תופעה ייחודית בעולם המוסלמי שהעדיף לפאר את הפנים ולא להראות חיצוניות בולטת.‬ ‫בתקופה הממלוכית חודשו העליות לרגל המוסלמיות לעיר ומאמינים דתיים רבים‬ ‫השתקעו בה. עולי רגל ממקומות מרוחקים כמו אפגניסטן, מרוקו וספרד הקימו להם‬ ‫אכסניות )ריבאט(. בעיר הוקמו מקומות התבודדות לדרווישים מוסלמיים )זאויה(,‬ ‫מרביתם בקרבת הר הבית שהפך למרכז לפעילות המוסלמית בעיר. מיסטיקנים‬ ‫מוסלמיים )צופים( התיישבו גם הם בעיר והוסיפו על מאפייניהם הדתיים מוסלמיים.‬ ‫הסולטאנים הממלוכים תרמו רבות למבנים הדתיים על הר הבית. ביברס חידש את‬ ‫הפסיפס החיצוני על קירות כיפת הסלע ויורשיו בשלטון תיקנו את תקרת מסגד אל‬
‫אקצה, ציפו מחדש בזהב את כיפות המבנים המרכזיים בהר הבית, בנו מבנים לשתיה‬ ‫ורחצת רגלים לפני התפילה )רהטים( ואף הקימו את המדרסה אשרפיה, הנחשבת למבנה‬ ‫השלישי ביופיו על הר הבית.‬ ‫ירושלים – עיר גלות לממלוכים‬ ‫עם זאת חשיבותה הדתית לא הביאה לפריחתה של ירושלים. כבעבר היא לא ישבה על‬ ‫צומת דרכים ולא שימשה את המנהל הממלוכי שפיתח והתבסס על שירותי דרך כדי‬ ‫לקיים את שלטונו. ירושלים לא הייתה הבירה המנהלית של הארץ השלטון הממלוכי‬ ‫פיתח את הערים עזה וצפת ועשה אותם למרכזי השלטון בארץ וירושלים נשארה בשולי‬ ‫המערכת המדינית. הפקיד שניהל אותה היה בעל דרגה נמוכה והיה כפוף במשך רוב‬ ‫התקופה לנציג הממלוכי שישב בעזה. מעמדה המנהלי של ירושלים היה נמוך והיא הייתה‬ ‫רחוקה מהדרכים הראשיות ולכן השתמשו השליטים הממלוכים בעיר כמקום גלות, אליו‬ ‫נשלחו פקידי השלטון שסרחו או שסר חינם בעיני השלטון המרכזי. חלק מאותם‬ ‫הנכבדים, שאל אף גלותם נשמר כבודם ומעמדם, עסקו גם הם בבניית מדרסות ומבני‬ ‫חסד אחרים, הן כדי להראות נאמנותם לשלטון והן כדי להבטיח את רכושם. על ידי בנית‬ ‫מדרסה מנעו מהשלטון להחרים את רכושם, שכך זה הועבר לרשות ההקדש המוסלמי‬ ‫ובתמורה לכך דאגו למנות את עצמם ובני משפחתם למנהלי המוסדות וכך הבטיחו‬ ‫לעצמם הכנסה קבועה מתמשכת. חלק מהבונים אף זכה לקבורה בתוך המבנה, דבר חריג‬ ‫בעולם המוסלמי שבנה את בתי הקברות שלו מחוץ לחומות העיר.‬ ‫ריבוי המוסדות הדתיים בעיר ובעיקר ריכוזם של לומדים ועולי רגל בעיר, חייב הקמתה‬ ‫של מערכת לאספקת מזון ושירותים לעיר. ירושלים נוהלה על ידי פקידים ממלוכים‬ ‫שדאגו לסדר ולניקיון בעיר וניסו לעודד את המסחר. נציב ממלוכי שישב במצודה היה‬ ‫ממונה על הביטחון הפנימי ועל גבית המסים, אספקת המים וניקוי האשפה ועל ידו היה‬ ‫מושל לענייני דת, שהיה אחראי על הר הבית )וגם על מערת המכפלה בעיר חברון(. עוד‬
‫היו בעיר מפקד משטרה ממלוכי, ושומר המוסר שהיה אחראי על יושר המסחר בשווקים.‬ ‫המשפט התנהל על ידי הקאדי שהיה גם הוא ממונה על ידי השלטון. ביזמתם של‬ ‫השליטים הממלוכים נבנו בעיר שווקים והידוע שבהם הוא שוק מוכרי הכותנה, המסתעף‬ ‫מרחוב הגיא עד להר הבית. בשוק זה )סוק אל קאטנין( רוכזו בעיקר אריגים ובדים‬ ‫ומלבושים. בנוסף לשווקים נבנו בעיר חאנים – מקומות ללינת הסוחרים המגיעים לעיר‬ ‫ששימשו גם במרכזים סיטונאיים. אחד מחנים אלה, חאן אל סולטאן, שנבנה במעלה רחוב‬ ‫המדרשה, במרכז השוק של ירושלים, הוא מבנה רחב, שהכניסה אליו נסגרת בשער גדול,‬ ‫המוביל דרך מסדרון לחצר גדולה. בחדרי המסדרון היו מקומות אכסון לבהמות המשא‬ ‫ואילו בחדרים מעליהם שוכנו הסוחרים. החצר הפנימית שימשה מעין שוק גדול ממנו קנו‬ ‫סוחרי העיר את הסחורות שמכרו לבני ירושלים ולבאים אליה. גם במרכזו של שוק‬ ‫הכותנה היה חאן לסוחרים. בצמוד לשווקים הוקמו גם בתי מרחץ לשימוש בני העיר‬ ‫והבאים אליה. כך החלה מתעצבת דמותה של ירושלים העתיקה כעיר מוסלמית – דמות‬ ‫המאפיינת אותה עד היום.‬ ‫ג. ירושלים כעיר מוסלמית‬ ‫המבנה המרחבי של עיר מוסלמית‬ ‫המוסלמים כקודמיהם הרומאים, עסקו גם הם בבניין ערים. לעיתים היו אלה ערים‬ ‫מתוכננות ולעיתים התפתחו הערים בהתאם לתרבות ולאופי החיים המוסלמיים.‬ ‫במרכזה של כל עיר מוסלמית עומד המסגד הראשי, הממוקם במרכז העיר. זאת כיוון שכל‬ ‫מוסלמי מחויב לפחות פעם בשבוע להגיע לתפילה במסגד הגדול. לא רק תושבי העיר‬ ‫אלה גם תושבי הכפרים ואף הנוודים שסבבו את העיר היו מגיעים אליה לתפילה ולכן‬ ‫הובילו רחובות העיר אל המסגד. סביב המסגד הייתה חצר גדולה ששימשה את‬ ‫המתפללים בימי חג עמוסי מבקרים ובחצר זו בילו את שעות התפילה. סביב החצר נבנו‬
‫מבנים הקשורים למערכת הדתית. המערכת החינוכית הוחזקה כולה על ידי המוסדות‬ ‫הדתיים ולכן רוכזו חדרי הלימוד סביב המסגד ובסמוך לו. גם המערכת המשפטית הייתה‬ ‫דתית ולכן פעלו בתי המשפט )המחכמה( בסמוך למסגד הגדול.‬ ‫מעבר לחצר המסגד השתרע השוק. בעולם המוסלמי היה לסוחר מעמד נכבד והמסחר‬ ‫התנהל במשך כל ימי השבוע, במשך כל השנה. זאת, בשוני מהנעשה באירופה של אותה‬ ‫התקופה. השוק המוסלמי )הבזאר( היה ממוקם במבני קבע, חנויות, ולא התנהל מעגלות‬ ‫ודוכנים ארעיים כפי שהיה מקובל בעולם הנוצרי. השוק היה בנוי בחלקים שונים על פי‬ ‫מאפייני הסחורות. כך היה קיים שוק לכותנה ובדים, שוק למוצרי מזון וירקות, שוק‬ ‫למוצרי עור, שוק לבשמים, שוק לספרים ועוד. בשוק התמקמו גם בעלי המלאכה –‬ ‫סנדלרים, פחחים, נגרים וחייטים שתיקנו תפרו ומכרו סחורתם. השוק היה מקום ניטרלי‬ ‫וכל אחד יכול היה להגיע אליו, הן תושב העיר והן הבא אליה ממרחקים, הן המוסלמי והן‬ ‫הנוצרי והיהודי. מפגשים בין אנשים נעשו בשוק, בבתי הקפה ובבתי המרחץ שהיו גם הם‬ ‫פתוחים לכל וממוקמים בשוק. תושבי העיר גרו בשכונות נפרדות, על פי מוצאם הדתי‬ ‫ושיוכם העדתי ולא על פי עושרם הכלכלי. היהודים, עשירים כעניים, כמו גם הנוצרים,‬ ‫וכן כל בני משפחה רחבה מוסלמית, כל זרם באיסלאם, חיו בנפרד משכניהם ולא התערבו‬ ‫בחיי הקבוצה האחרת. יהודי נפגש עם מוסלמי רק בשוק וכך גם כל המגעים החברתיים‬ ‫האחרים. לעיתים רובעי העיר השונים היו מוקפים חומה פנימית . במרכז כל רובע היו‬ ‫בתי תפילה של העדה או הקבוצה הדתית השונה ולידם מבנים ציבוריים אחרים.‬ ‫הסמטאות היו צרות, ושימשו רק למעבר בני אדם ובהמות משא. החשדנות והצניעות סגרו‬ ‫בבתים את הנשים וחלונות המבנים היו גבוהים ורחוקים ממבט. דלתות המבנים היו‬ ‫קטנות ומוגנות ולא הקרינו כלפי חוץ את דבר היושבים בבית. העיר הייתה מוקפת חומה‬ ‫ושליט העיר ישב במצודה שמחד הגנה על העיר ומאידך הגנה על המיעוטים בעיר מהרוב‬ ‫המוסלמי ואף על השליט עצמו.‬
‫ירושלים מתעצבת כעיר מוסלמית‬ ‫ירושלים לא תוכננה על ידי המוסלמים, שמצאו לפניהם עיר קיימת, שנבנתה מאז ימי‬ ‫אליה קפיטולינה הרומית, והם רק עיצבו אותה לפי תפיסתם. השלטון המוסלמי הארוך‬ ‫על העיר, שלטון שהחל ב – 7811 ונמשך עד לתחילת המאה העשרים, יצר בעיר העתיקה‬ ‫אפיונים רבים התואמים לדגם העיר המוסלמית ועיקרם הגיעו לעיר בתקופה הממלוכית.‬ ‫המרכז בהר הבית נקבע עוד קודם לכן וגם השוק היה צלבני אך המכלול הכולל של‬ ‫שכונות ובתי מגורים, מבני חינוך ודת, ההפרדה הדתית עדתית, והמראה הכללי המוסלמי‬ ‫של העיר החל להתעצב בתקופה זו‬ ‫ד. יהודים בירושלים הממלוכית‬ ‫המוסלמים, על עדותיהם, כיתותיהן ותפיסותיהם השונות לא היו התושבים היחידים‬ ‫בעיר. ירושלים שימשה כאבן שואבת למאמינים נוצרים ויהודים שביקשו לגור בה ולבקר‬ ‫אותה. העובדה שהעיר לא הייתה מוקפת חומה לא עודדה אנשים רבים לגור בה אך בשל‬ ‫השליטה הממלוכית היעילה, ובעיקר בשנים הראשונות, חזרו יהודים לעיר והשתקעו בה.‬ ‫לאחר שהצלבנים מנעו התיישבות יהודים בעיר חזרו אלה אליה בימי סלח א דין אך ברחו‬ ‫מהעיר עם התקדמות המונגולים והחוארזמים. לאחר השכנת השקט בעיר, עם עלייתו‬ ‫לשלטון של ביברס, חזרו היהודים לעיר וחזרה זו קשורה באישיותו ומעשיו של הרמב"ן‬ ‫)רבי משה בן נחמן(.‬ ‫הרמב"ן, מפרש התורה, חי מרבית ימיו בספרד הנוצרית ועסק ברפואה. בהיותו כבן‬ ‫שבעים ייצג את היהודים בויכוח תיאולוגי מול נזיר דומיניקני. למרות שניצח בויכוח ואולי‬ ‫בשל כך, נאלץ לעזוב את ספרד. הרמב"ן עלה לארץ ישראל והגיע לירושלים, בקיץ 7621.‬ ‫במכתב מפורסם ששלח לבנו הוא כתב על ירושלים כי " רבה העזובה וגדול השיממון,‬ ‫וכללו של דבר , כל המקודש מחברו, חרב יותר מחברו. ירושלים יותר חרבה מהכל וארץ‬
‫יהודה יותר מהגליל" עם הגיעו לירושלים מצא בה " יושבים בה כאלפיים איש מהם שלש‬ ‫מאות נוצרים ומעט יהודים". הרמב"ן המריץ את יהודי ירושלים לשקם את קהילתם‬ ‫שנתפזרה מפחד המונגולים " זרזנו אותם ומצאנו בית חרב, בנוי בעמודי שיש וכפה יפה‬ ‫ולקחנו אותו לבית כנסת שהרי העיר הפקר וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה." הבית‬ ‫שוקם, ספרי התורה שהוברחו לשכם הוחזרו לעיר ותנועתם של עולי הרגל חודשה.‬ ‫הרמב"ן שהה בעיר שבועות מספר ומשם עבר לעכו, שהייתה עדיין בידי הצלבנים, אך‬ ‫הייתה בה קהילה יהודית גדולה ואף ישיבה. שם התגורר עד שנפטר בשנת 0721. פעולתו‬ ‫זו של הרמב"ן חידשה וביססה את האחיזה היהודית בירושלים, אחיזה שמאז לא פסקה.‬ ‫היהודים התרכזו בתחילה בסביבות הר ציון, ליד השכונה הארמנית. לאט לאט גדל‬ ‫מספרם והם התפשטו לכיוון הרובע הנקרא כיום הרובע היהודי. הקהילה התחזקה ורבים‬ ‫עלו אליה, יהודים אשכנזיים מאירופה ויהודים ספרדיים ממצרים, עיראק וצפון אפריקה‬ ‫ואף מתימן ומעדן הגיעו יהודים לעיר. מצבם של היהודים בעיר היה תלוי ביחס‬ ‫השלטונות אליהם. ככלל נהנו היהודים מיחס טוב מאשר היחס לנוצרים. אלה האחרונים‬ ‫סבלו לעיתים כנציגי העולם הלוחם במוסלמים ולכן לא פעם גורשו, מבני תפילה נלקחו‬ ‫מהם – כמו מבנה "חדר הסעודה האחרונה" על הר ציון ולפעמים אף גורשו מהעיר.‬ ‫היהודים סבלו בעיקר ממיסים מעיקים אך לא מרדיפה דתית. עם זאת, בשל סכסוך פנימי‬ ‫בין היהודים, נלקחה חצר בית כנסת הרמב"ן וניתנה למוסלמים שבנו בו מסגד גדול הניצב‬ ‫עד היום במרכז הרובע היהודי. אל אף הקשיים גדלה הקהילה היהודית בירושלים ובמאה‬ ‫ה – 41 הייתה הקהילה החשובה בארץ ישראל. מבקרים יהודיים רבים הגיעו לעיר‬ ‫וביניהם, בשנת 8841, רבי עובדיה מברטינורה, מפרש התורה והמשנה, שאף השתקע‬ ‫בעיר וחי בה שנים מרובות. בכתביו תיאר את החיים בעיר ואף הגזים כנראה בתיאורו‬ ‫האידיאלי. אז גם החל להתפתח "מנהג האשכנזים והספרדים שיבואו לידי זקנה, הולכים‬ ‫לארץ ישראל ויושבים לשם עד שימותו, ויקברו שם ויהיה להם לכפרה". מנהג זה הביא‬ ‫להרחבתו הגדולה של בית הקברות היהודי על הר הזיתים, שהתפשט והגיע עד למרגלות‬
‫עיר דוד, מדרום לעיר העתיקה.‬ ‫ה. סופה של ירושלים הממלוכית.‬ ‫השלטון הממלוכי הלך והתנוון במשך הזמן. שיטת גיוס הממלוכים נמשכה אך השליטים‬ ‫לא הקפידו על בעלי המשרות, בני משפחות שולבו במערכת השלטונית, גביית המסים‬ ‫רוששה את האוכלוסייה המקומית והשליטים עצמם קפאו ולא אימצו חידושים טכנולוגיים‬ ‫ובעיקר צבאיים. בשנת 6151 עמד הצבא הממלוכי, המיושן, המצויד בחרבות ופרשים, מול‬ ‫הצבא התורכי עות'מאני, שכבר כבש את קונסטנטינופול )3541( הביזנטית והפכה‬ ‫לאיסטנבול העות'מאנית. העות'מאנים, שהיו מצוידים ברובים ותותחים, גברו על‬ ‫הממלוכים, הסולטאן הממלוכי נהרג בקרב וארץ ישראל ובעקבותיה מצרים וצפון‬ ‫אפריקה, נפלו לידי הטורקים. הסולטאן העות'מאני סלים עלה לירושלים, קיבל את‬ ‫כניעתה ללא קרב וכך באו לקצן יותר ממאתיים וחמישים שנים של שלטון ממלוכי על‬ ‫העיר.‬ ‫התרומה הממלוכית לירושלים‬ ‫תרומתם של הממלוכים לירושלים ניכרת הן בשטח והן בתודעה. מחד החזירו הממלוכים‬ ‫את האיסלאם לירושלים )אף שהמעשה הראשוני נעשה בידי סלח א דין אך בזמן האיובים‬ ‫המהלך טרם קובע(. מכאן ואילך במשך מאות שנים, שלטו המוסלמים בעיר והטביעו בה‬ ‫את חותמם. צורתה הכללית של ירושלים ואופייה כעיר מוסלמית, נקבע בתקופה זו בו‬ ‫המוסלמים היו שליטים יחידים, ללא ערעור, של העיר. השלטון הממלוכי דאג "לאסלם"‬ ‫את העיר על ידי עידוד מוסלמים לגור בה ובעיקר על ידי ריבוי הבנייה הדתית והמסחרית‬ ‫בעיר. אופייה של הבנייה הממלוכית מקרין עד היום על חלקים גדולים בעיר, ובעיקר‬ ‫ברובע המוסלמי. מבנים רבים העומדים כיום בעיר נבנו בתקופה הממלוכית והם מוסיפים‬ ‫לעיר נופך מיוחד, אם כי מרביתם איננו משמש כיום לצורך עבורו ניבנו. העולם המוסלמי‬
‫קשר את עצמו שנית לירושלים ומכאן ואילך רואה בה לא רק מקום קדוש אלה גם מקום‬ ‫שיש לשמור עליו מפני זרים, נוצרים או יהודים, ששואפים גם הם להחזיק בעיר. התקופה‬ ‫הממלוכית שביססה את האחיזה המוסלמית בעיר הביאה עמה גם לחזרתם של היהודים‬ ‫לעיר, חזרה שהלכה ונתגברה הן במעשה והן בתודעה, והביאה גם לחיכוכים הולכים‬ ‫וגוברים בין הנאבקים לשליטה ואחיזה בעיר, מאבקים הנמשכים עד היום.‬

Recommended

Plataforma anged 2013
Plataforma anged 2013Plataforma anged 2013
Plataforma anged 2013oscargaliza
 
Hyves Cbw Mitex Harry Van Wouter
Hyves Cbw Mitex Harry Van WouterHyves Cbw Mitex Harry Van Wouter
Hyves Cbw Mitex Harry Van Wouterguest2f17d3
 
NII
NIINII
NIITokyoNII
 
What Is A Canadian
What Is A CanadianWhat Is A Canadian
What Is A Canadiansamspector93
 
Whitebox
WhiteboxWhitebox
WhiteboxOana Feidi
 
C:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela Palmowa
C:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela PalmowaC:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela Palmowa
C:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela Palmowa
Ewa Kurzawska
 
akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...
akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...
akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...
apple1012
 
Prezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu Srbije
Prezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu SrbijePrezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu Srbije
Prezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu Srbije
TDR d.o.o Rovinj
 

Recommended

Plataforma anged 2013
Plataforma anged 2013Plataforma anged 2013
Plataforma anged 2013oscargaliza
 
Hyves Cbw Mitex Harry Van Wouter
Hyves Cbw Mitex Harry Van WouterHyves Cbw Mitex Harry Van Wouter
Hyves Cbw Mitex Harry Van Wouterguest2f17d3
 
NII
NIINII
NIITokyoNII
 
What Is A Canadian
What Is A CanadianWhat Is A Canadian
What Is A Canadiansamspector93
 
Whitebox
WhiteboxWhitebox
WhiteboxOana Feidi
 
C:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela Palmowa
C:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela PalmowaC:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela Palmowa
C:\Documents And Settings\Freddy Kruger\Pulpit\Niedziela Palmowa
Ewa Kurzawska
 
akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...
akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...
akku laptops DE, Laptop akku DE, Notebook akku and laptop adapter, Billige el...
apple1012
 
Prezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu Srbije
Prezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu SrbijePrezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu Srbije
Prezentacija rezultata TDR poslovanja u 2013. godini na tržištu Srbije
TDR d.o.o Rovinj
 
Facebook: How to Search For a Group
Facebook: How to Search For a GroupFacebook: How to Search For a Group
Facebook: How to Search For a GroupJournal Communications
 
TEMA 2A GRAMMAR -AR VERBS
TEMA 2A GRAMMAR -AR VERBSTEMA 2A GRAMMAR -AR VERBS
TEMA 2A GRAMMAR -AR VERBSSenoraAmandaWhite
 
Truman
TrumanTruman
TrumanPrincess Chulabhorn's College, Chiang Rai Thailand
 
สภาพภูมิอากาศ
สภาพภูมิอากาศสภาพภูมิอากาศ
สภาพภูมิอากาศPrincess Chulabhorn's College, Chiang Rai Thailand
 
อิสราเอลและอาหรับ
อิสราเอลและอาหรับอิสราเอลและอาหรับ
อิสราเอลและอาหรับPrincess Chulabhorn's College, Chiang Rai Thailand
 
Mailrouting t shootingfinal
Mailrouting t shootingfinalMailrouting t shootingfinal
Mailrouting t shootingfinal
daimar1
 
Statby school 2553_m3_1057012007
Statby school 2553_m3_1057012007Statby school 2553_m3_1057012007
Statby school 2553_m3_1057012007Princess Chulabhorn's College, Chiang Rai Thailand
 
Holiday Invitations
Holiday InvitationsHoliday Invitations
Holiday Invitations
Susan Van Brackle
 
การเงิน การธนาคารและการคลัง
การเงิน การธนาคารและการคลังการเงิน การธนาคารและการคลัง
การเงิน การธนาคารและการคลังPrincess Chulabhorn's College, Chiang Rai Thailand
 
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Community Foundation
 
Sentencia champion
Sentencia championSentencia champion
Sentencia championoscargaliza
 
Depression eng
Depression engDepression eng
Depression eng
Jshi
 
Skmbt 50112081315521 escrito conselleria
Skmbt 50112081315521 escrito conselleriaSkmbt 50112081315521 escrito conselleria
Skmbt 50112081315521 escrito conselleriaoscargaliza
 
Dia abril
Dia abrilDia abril
Dia abriloscargaliza
 
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-products
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-productsTdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-products
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-productsTDR d.o.o Rovinj
 
עיר בראי תקופה
עיר בראי תקופהעיר בראי תקופה
עיר בראי תקופהhaimkarel
 
ירושלים הביזאנטים
ירושלים הביזאנטיםירושלים הביזאנטים
ירושלים הביזאנטיםhaimkarel
 
ירושלים איליה קפיטולינה
ירושלים איליה קפיטולינהירושלים איליה קפיטולינה
ירושלים איליה קפיטולינהhaimkarel
 
ירושלים אליה קפיטולינה
ירושלים אליה קפיטולינהירושלים אליה קפיטולינה
ירושלים אליה קפיטולינהhaimkarel
 
מצגת צלבנים
מצגת צלבניםמצגת צלבנים
מצגת צלבניםyoniashk
 
ירושלים כעיר בירה
ירושלים כעיר בירהירושלים כעיר בירה
ירושלים כעיר בירהhaimkarel
 
ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946Sefi Ronen
 

More Related Content

Viewers also liked

Mailrouting t shootingfinal
Mailrouting t shootingfinalMailrouting t shootingfinal
Mailrouting t shootingfinal
daimar1
 
Holiday Invitations
Holiday InvitationsHoliday Invitations
Holiday Invitations
Susan Van Brackle
 
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Community Foundation
 
Sentencia champion
Sentencia championSentencia champion
Sentencia championoscargaliza
 
Depression eng
Depression engDepression eng
Depression eng
Jshi
 
Skmbt 50112081315521 escrito conselleria
Skmbt 50112081315521 escrito conselleriaSkmbt 50112081315521 escrito conselleria
Skmbt 50112081315521 escrito conselleriaoscargaliza
 
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-products
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-productsTdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-products
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-productsTDR d.o.o Rovinj
 

Viewers also liked (15)

Facebook: How to Search For a Group
Facebook: How to Search For a GroupFacebook: How to Search For a Group
Facebook: How to Search For a Group
 
TEMA 2A GRAMMAR -AR VERBS
TEMA 2A GRAMMAR -AR VERBSTEMA 2A GRAMMAR -AR VERBS
TEMA 2A GRAMMAR -AR VERBS
 
Truman
TrumanTruman
Truman
 
สภาพภูมิอากาศ
สภาพภูมิอากาศสภาพภูมิอากาศ
สภาพภูมิอากาศ
 
อิสราเอลและอาหรับ
อิสราเอลและอาหรับอิสราเอลและอาหรับ
อิสราเอลและอาหรับ
 
Mailrouting t shootingfinal
Mailrouting t shootingfinalMailrouting t shootingfinal
Mailrouting t shootingfinal
 
Statby school 2553_m3_1057012007
Statby school 2553_m3_1057012007Statby school 2553_m3_1057012007
Statby school 2553_m3_1057012007
 
Holiday Invitations
Holiday InvitationsHoliday Invitations
Holiday Invitations
 
การเงิน การธนาคารและการคลัง
การเงิน การธนาคารและการคลังการเงิน การธนาคารและการคลัง
การเงิน การธนาคารและการคลัง
 
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
Triangle Gives Back 101 Webinar - 2011
 
Sentencia champion
Sentencia championSentencia champion
Sentencia champion
 
Depression eng
Depression engDepression eng
Depression eng
 
Skmbt 50112081315521 escrito conselleria
Skmbt 50112081315521 escrito conselleriaSkmbt 50112081315521 escrito conselleria
Skmbt 50112081315521 escrito conselleria
 
Dia abril
Dia abrilDia abril
Dia abril
 
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-products
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-productsTdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-products
Tdr prezentacija rezultata bi h 03.06.2104-no-products
 

Similar to ירושלים העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים

עיר בראי תקופה
עיר בראי תקופהעיר בראי תקופה
עיר בראי תקופהhaimkarel
 
ירושלים הביזאנטים
ירושלים הביזאנטיםירושלים הביזאנטים
ירושלים הביזאנטיםhaimkarel
 
ירושלים איליה קפיטולינה
ירושלים איליה קפיטולינהירושלים איליה קפיטולינה
ירושלים איליה קפיטולינהhaimkarel
 
ירושלים אליה קפיטולינה
ירושלים אליה קפיטולינהירושלים אליה קפיטולינה
ירושלים אליה קפיטולינהhaimkarel
 
מצגת צלבנים
מצגת צלבניםמצגת צלבנים
מצגת צלבניםyoniashk
 
ירושלים כעיר בירה
ירושלים כעיר בירהירושלים כעיר בירה
ירושלים כעיר בירהhaimkarel
 
ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946Sefi Ronen
 

Similar to ירושלים העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים (7)

עיר בראי תקופה
עיר בראי תקופהעיר בראי תקופה
עיר בראי תקופה
 
ירושלים הביזאנטים
ירושלים הביזאנטיםירושלים הביזאנטים
ירושלים הביזאנטים
 
ירושלים איליה קפיטולינה
ירושלים איליה קפיטולינהירושלים איליה קפיטולינה
ירושלים איליה קפיטולינה
 
ירושלים אליה קפיטולינה
ירושלים אליה קפיטולינהירושלים אליה קפיטולינה
ירושלים אליה קפיטולינה
 
מצגת צלבנים
מצגת צלבניםמצגת צלבנים
מצגת צלבנים
 
ירושלים כעיר בירה
ירושלים כעיר בירהירושלים כעיר בירה
ירושלים כעיר בירה
 
ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946ירושלים 1905 1946
ירושלים 1905 1946
 

More from haimkarel

מדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf media
מדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf mediaמדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf media
מדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf mediahaimkarel
 
Fdisk אתר המדריכים של פורום חלונות
Fdisk אתר המדריכים של פורום חלונותFdisk אתר המדריכים של פורום חלונות
Fdisk אתר המדריכים של פורום חלונותhaimkarel
 
מדריך מלא לאופיס
מדריך מלא לאופיסמדריך מלא לאופיס
מדריך מלא לאופיסhaimkarel
 
הצהרת כוונות
הצהרת כוונותהצהרת כוונות
הצהרת כוונותhaimkarel
 
הצהרת כוונות
הצהרת כוונותהצהרת כוונות
הצהרת כוונותhaimkarel
 
תכירו את שולה הישנה והחדשה
תכירו את שולה הישנה והחדשהתכירו את שולה הישנה והחדשה
תכירו את שולה הישנה והחדשהhaimkarel
 
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשבמושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשבhaimkarel
 
שאלות לטכנאי
שאלות לטכנאישאלות לטכנאי
שאלות לטכנאיhaimkarel
 
פרק 7 דף עבודה
פרק 7 דף עבודהפרק 7 דף עבודה
פרק 7 דף עבודהhaimkarel
 
מודל שבעת השכבות
מודל שבעת השכבותמודל שבעת השכבות
מודל שבעת השכבותhaimkarel
 
מודל 7 השכבות
מודל 7 השכבותמודל 7 השכבות
מודל 7 השכבותhaimkarel
 
מבחן ראשון רכיבי מחשב
מבחן ראשון רכיבי מחשבמבחן ראשון רכיבי מחשב
מבחן ראשון רכיבי מחשבhaimkarel
 
חלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Ipחלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Iphaimkarel
 
חלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Ipחלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Iphaimkarel
 
Wireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשק
Wireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשקWireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשק
Wireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשקhaimkarel
 
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשבמושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשבhaimkarel
 
תאור מפורט של מערכת המחשב
תאור מפורט של מערכת המחשבתאור מפורט של מערכת המחשב
תאור מפורט של מערכת המחשבhaimkarel
 
תאור חומרה במחשב
תאור חומרה במחשבתאור חומרה במחשב
תאור חומרה במחשבhaimkarel
 
מחשבים ניידים תאור והשוואה
מחשבים ניידים תאור והשוואהמחשבים ניידים תאור והשוואה
מחשבים ניידים תאור והשוואהhaimkarel
 
מודל שבע השכבות הבנה לעומק
מודל שבע השכבות הבנה לעומקמודל שבע השכבות הבנה לעומק
מודל שבע השכבות הבנה לעומקhaimkarel
 

More from haimkarel (20)

מדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf media
מדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf mediaמדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf media
מדריך להתקנת חלונות 98 אסף לוי - assaf media
 
Fdisk אתר המדריכים של פורום חלונות
Fdisk אתר המדריכים של פורום חלונותFdisk אתר המדריכים של פורום חלונות
Fdisk אתר המדריכים של פורום חלונות
 
מדריך מלא לאופיס
מדריך מלא לאופיסמדריך מלא לאופיס
מדריך מלא לאופיס
 
הצהרת כוונות
הצהרת כוונותהצהרת כוונות
הצהרת כוונות
 
הצהרת כוונות
הצהרת כוונותהצהרת כוונות
הצהרת כוונות
 
תכירו את שולה הישנה והחדשה
תכירו את שולה הישנה והחדשהתכירו את שולה הישנה והחדשה
תכירו את שולה הישנה והחדשה
 
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשבמושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
 
שאלות לטכנאי
שאלות לטכנאישאלות לטכנאי
שאלות לטכנאי
 
פרק 7 דף עבודה
פרק 7 דף עבודהפרק 7 דף עבודה
פרק 7 דף עבודה
 
מודל שבעת השכבות
מודל שבעת השכבותמודל שבעת השכבות
מודל שבעת השכבות
 
מודל 7 השכבות
מודל 7 השכבותמודל 7 השכבות
מודל 7 השכבות
 
מבחן ראשון רכיבי מחשב
מבחן ראשון רכיבי מחשבמבחן ראשון רכיבי מחשב
מבחן ראשון רכיבי מחשב
 
חלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Ipחלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Ip
 
חלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Ipחלוקת כתובות Ip
חלוקת כתובות Ip
 
Wireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשק
Wireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשקWireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשק
Wireshark sniffer – שיעור ראשון – הכרת הממשק
 
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשבמושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
מושגים שונים בהבנת מערכות מחשב
 
תאור מפורט של מערכת המחשב
תאור מפורט של מערכת המחשבתאור מפורט של מערכת המחשב
תאור מפורט של מערכת המחשב
 
תאור חומרה במחשב
תאור חומרה במחשבתאור חומרה במחשב
תאור חומרה במחשב
 
מחשבים ניידים תאור והשוואה
מחשבים ניידים תאור והשוואהמחשבים ניידים תאור והשוואה
מחשבים ניידים תאור והשוואה
 
מודל שבע השכבות הבנה לעומק
מודל שבע השכבות הבנה לעומקמודל שבע השכבות הבנה לעומק
מודל שבע השכבות הבנה לעומק
 

ירושלים העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים

  • 1. ‫- ירושלים העיר האוניברסיטאית בימי הממלוכים‬ ‫21‬ ‫יחידה‬ ‫בייחדה זו נעסוק בתהליכים שעברו על ירושלים עם חזרת המוסלמים לעיר, לאחר‬ ‫כיבושה מידי הצלבנים. במשך מרביתה של תקופה זו הייתה ירושלים בידי הממלוכים –‬ ‫אליטה צבאית שלטונית, שהפכה את ירושלים למרכז ללימוד האיסלאם. ירושלים הייתה‬ ‫בתקופה זו עיר אוניברסיטאית. בתקופה זו חזרו גם היהודים לעיר ומכאן ואילך לא‬ ‫עזבוה.‬ ‫ביחידה זו חמישה פרקים עיקריים וכמה פרקי משנה :‬ ‫‪.I‬ירושלים האיובית –שלטונו של סלח א דין ויורשיו 7811-0521.‬ ‫‪.II‬הממלוכים בירושלים.‬ ‫‪ .III‬ירושלים כעיר מוסלמית.‬ ‫‪.IV‬יהודים בירושלים הממלוכית.‬ ‫‪ .V‬סופה של ירושלים הממלוכית‬ ‫מבוא‬ ‫בשנת 7811 חל שוב מהפך בחיי העיר ירושלים. צבאותיו של סלח א דין כבשו את העיר‬ ‫מידי הצלבנים ובכך פתחו תקופה ארוכה – 037 שנה, של שלטון מוסלמי על העיר. פרט‬ ‫לתקופת ביניים קצרה , בין השנים 1421-9221, נמשך השלטון המוסלמי על העיר עד לשנת‬ ‫7191, עת כבשו חייליו של המצביא הבריטי אלנבי את העיר והעבירו את השלטון בעיר‬ ‫לידים נוצריות לשלושים שנים נוספות.‬
  • 2. ‫פרק הזמן של שבע מאות ושלושים השנים נחלק לשלש תקופות שלטון שונות. הראשונה,‬ ‫הקצרה, נמשכה מ – 7811 ועד לשנת 0521, ובה שלטו צאצאיו של סלח א דין אל איובי על‬ ‫ירושלים. תקופה זו היא התקופה האיובית. את האיובים החליפו בשליטה על העולם‬ ‫המוסלמי – מזרח תיכוני הממלוכים, שהחזיקו בעיר עד שנת 6151, עת עבר השלטון בעיר‬ ‫ובארץ לידי האימפריה העות'מאנית. זאת, כאמור, החזיקה בעיר עד לדצמבר 7191.‬ ‫א. התקופה האיובית – שלטון סלח א דין ויורשיו 7811-0521.‬ ‫השלטון האיובי היה קצר ועיקרו – החזרת העיר לידים מוסלמיות ותחילתו של התהליך‬ ‫להפיכתה של ירושלים לעיר מוסלמית. הכיבוש היה מלווה בפינוים של כל הנוצרים‬ ‫האירופאים מהעיר, מי לפדיון בכסף ומי כשבוי שנמכר לעבד. האתרים המוסלמיים על‬ ‫הר הבית טוהרו וחזרו לתיפקודם המקורי ככיפת הסלע ומסגד אל אקצה. שלא כבכיבוש‬ ‫המוסלמי הראשון, לא ניתנה לנוצרים האפשרות להמשיך ולחיות בעיר ולהחזיק בנכסיהם‬ ‫הדתיים והפרטיים. הכנסיות הרבות בעיר נלקחו מבוניהם והפכו למבנים מוסלמיים. כך‬ ‫הפכה כנסיית סנטה אנה )בסמוך לשער האריות( לבית מדרש מוסלמי )תמונה – לצלם(‬ ‫וכנסיות אחרות הפכו למסגדים או לבתים לשימוש חילוני. כנסיית הקבר המפוארת‬ ‫הועברה לבעלות מוסלמית ורק שנים מאוחר יותר הורשו נוצרים לבוא ולבקר בה, תמורת‬ ‫תשלום נכבד. תושבים מוסלמים ויהודים החליפו את הנוצרים ורק לבני הכנסיות‬ ‫המזרחיות, ובעיקר הנוצרים הקופטים ממצרים, ניתן להתגורר בעיר.‬ ‫האיובים עסקו בשנים הראשונות בביצור העיר מול הניסיונות הצלבניים לשוב ולכבוש‬ ‫את העיר. ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, הגיע בראש מסע צלב עד למרחק ראיה‬ ‫מירושלים אך לא יכול היה לכבוש אותה. מסעות צלב נוספים אורגנו במטרה לכבוש את‬ ‫העיר דבר שהביא לביצור חומותיה ובעיקר בפינה הדרום מערבית שלא הייתה מבוצרת‬ ‫דיה.‬
  • 3. ‫בשנת 9121 חל שינוי גדול בפני העיר. השליטים האיובים שחששו מכיבוש העיר, החליטו‬ ‫לנקוט במדיניות של "אדמה חרוכה" ולהרוס את חומות העיר. מחד רצו אולי להראות‬ ‫לנוצרים כי אין טעם להלחם על העיר ומאידך רצו למנוע היאחזות נוצרית בעיר מבוצרת,‬ ‫דבר שיקשה עליהם מאד לכבשה מחדש. ירושלים חדלה להיות עיר מבוצרת ומצב זה‬ ‫נמשך מאות שנים, עד לבניית החומה על ידי העות'מאנים, במאה ה – 61.‬ ‫ירושלים הנוצרית-איובית‬ ‫שנוי זמני במעמדה של העיר חל בעקבות מסע צלב דיפלומטי שערך הקיסר הגרמני‬ ‫פרידריך השני. בשנת 9221 הוא הגיע להסכם על השליט האיובי על החזרת ירושלים‬ ‫הנוצרית, - כנסיית הקבר ואזור הרובע הנוצרי, לידים נוצריות וכן הובטחה גישה ישירה‬ ‫מנמל יפו לעיר. הר הבית והמבנים הסמוכים לו נשארו בידי המוסלמים. כך, לראשונה אך‬ ‫לא לאחרונה, חולקה ירושלים לשניים. לנוצרים הותר לעלות להר הבית בהסכמת‬ ‫המוסלמים אך נאסר עליהם לחדש את בניית חומות העיר. האחיזה הנוצרית בעיר נמשכה‬ ‫רק 51 שנה. בשנת 4421 פלשו לירושלים חיילים שגויסו על ידי השליט האיובי במצרים,‬ ‫כנגד אויביו הנוצרים שחברו למוסלמים מדמשק כנגדו. חיילים אלה, בני השבטים‬ ‫הח'וארזמים, הרסו את ירושלים הנוצרית, טבחו בנוצרים שנאחזו בעיר ושרפו את‬ ‫השרידים הנוצריים שמצאו בה. גם מעט היהודים שנאחזו בעיר ברחו ממנה. האיובים‬ ‫חזרו לשלוט בעיר אך לא הספיקו לשפץ בה דבר עד שירדו מעל במת ההיסטוריה.‬ ‫ב. הממלוכים בירושלים‬ ‫למהותם של הממלוכים‬ ‫יורשיהם של האיובים היו הממלוכים. ממלוכים )בערבית - נרכשים( – היו במקורם ילדים‬ ‫שנחטפו, החל במאה התשיעית, ממשפחותיהם שחיו כנוודים בשולי האימפריה הערבית,‬
  • 4. ‫בעיקר בערבות אסיה התיכונה ובקוקז. הם נמכרו לעבדות ונועדו לשרת בצבאם של‬ ‫השליטים המוסלמיים במצרים. צעירים אלו חונכו בבתי ספר מיוחדים, עברו אימונים‬ ‫צבאיים וחונכו לאמונת האיסלאם. עם סיום חניכותם הם התאסלמו ובעקבות זה יצאו‬ ‫ממעמד העבדים ושירתו בצבא. חיילים אלו היוו את יחידות העילית של הצבא האיובי‬ ‫והם עלו במדרגות הפיקוד הצבאי. בשנת 0521 הדיחו את השליט האיובי והצליחו‬ ‫להשתלט על האימפריה האיובית. זמן קצר לאחר מכן הם הוכיחו את כשרונם הצבאי‬ ‫באחד הקרבות המכריעים בהיסטוריה של המזרח התיכון. במחצית הראשונה של המאה‬ ‫ה – 31 הופיע על במת ההיסטוריה כוח חדש – המונגולים. בראשותו של ג'ינגיס חאן הם‬ ‫כבשו את סין ופנו מערבה תוך שהם מכניעים את כל מרכז אסיה. שום כוח לא עמד‬ ‫בפניהם והם כבשו את רוסיה, פולין, צ'כיה והונגריה והגיעו לשערי גרמניה. במזרח‬ ‫התיכון הם כבשו את בגדאד וערכו בה טבח גדול. אל אף כיבושיהם הגדולים הם נעצרו‬ ‫דווקא בארץ ישראל. הצבא הממלוכי, בראשותו של המצביא הממלוכי ביברס, הכה את‬ ‫חיל החלוץ המונגולי בקרב ליד מעיין חרוד בשנת 0621 ובכך מנע את כיבוש מצרים וארץ‬ ‫ישראל והפיכתם לטריטוריה מונגולית. האיסלאם בראשות הממלוכים בלם לראשונה את‬ ‫ההתפשטות המונגולית. אלו אמנם חזרו ונלחמו פעמים מספר בממלוכים ואף כבשו לשעה‬ ‫את ארץ ישראל אך למעשה לא הצליחו לספח לאימפריה שלהם את המזרח התיכון,‬ ‫שנשאר מוסלמי. מעודד מניצחונו המשיך ביברס, שהפך לסולטאן בקהיר לאחר שרצח את‬ ‫קודמו, והפנה כוחותיו כנגד המאחזים הנוצריים האחרונים בארץ. עד שנת 6621 צמצם את‬ ‫האחיזה הצלבנית לראש גשר קטן שנשתרע מעכו ועד עתלית וגם שטח זה נכבש על ידי‬ ‫יורשיו מאוחר יותר, ב – 1921, ובכך נסתיימה התקופה הצלבנית בארץ ישראל.‬ ‫הממלוכים שהשתלטו על האימפריה המוסלמים לא היו עם או שבט כי אם אוסף של‬ ‫עבדים משוחררים. הם החליטו להמשיך את השיטה הממלוכית, כלומר להמשיך לגדל‬ ‫ילדים חטופים במחנות צבאיים, והמוכשרים שבהם זכו להגיע למשרות גבוהות בממשל.‬ ‫גם השולטאן נבחר מבין הממלוכים ולא ניתן היה להוריש משרה מאב לבן כי בניו של‬
  • 5. ‫הממלוך לא היו עוד ממלוכים אלה אנשים חופשיים מלידה. בשיטה זו הצליח קומץ קטן‬ ‫של אנשים, שזכו כל אחד להכשרה צבאית ודתית מעולה, לשלוט בעולם המזרח תיכוני‬ ‫במשך למעלה ממאתיים וחמישים שנה. כדי לבצר את עמדתם ולבסס את מעמדם, כרתו‬ ‫הממלוכים השליטים ברית עם החוגים הדתיים המסורתיים. אנשי הדת תמכו בשלטון‬ ‫והטיפו למענו ותמורת זאת זכו להגנה ולמענקים רבים. הממלוכים היו זקוקים להכרה‬ ‫באמיתות אמונתם המוסלמית ובתמיכה בשלטונם מכיוון שהיו זרים. תמיכה זו ניתנה להם‬ ‫על ידי הממסד הדתי. ואילו הממסד הדתי זכה לפריחה תרבותית ולתמיכה כספית רבה.‬ ‫בעידוד אנשי הדת העדיפו הממלוכים את הזרם הסוני כזרם עיקרי ושליט באימפריה‬ ‫שלהם.‬ ‫חשיבותה של ירושלים בימי הממלוכים‬ ‫שילוב אינטרסים זה הביא לשינוי בתיפקודה של ירושלים. מעמדה כעיר קדושה לאיסלאם‬ ‫נקבע עוד בתקופה האומיית, בראשית האיסלאם, ואילו חשיבותה הפוליטית הגיעה‬ ‫לשיאה בימי סלח א דין, שהעמידה בראש מלחמת הקודש, "הג'יהאד" המוסלמי לשחרורה‬ ‫של העיר מידי הנוצרים. הממלוכים שהצליחו בעזרת צבאם המיומן להרחיק את האיומים‬ ‫המונגולים והנוצריים מארץ ישראל, ראו בירושלים נכס תרבותי. כדי למנוע היאחזות‬ ‫נוצרית חדשה בירושלים עודד ביברס, וממשיכיו אחריו, את ההתיישבות המוסלמית‬ ‫והיהודית בעיר. זאת על ידי בניית מסגדים ואתרי קודש אחרים בעיר. ביברס לא בנה‬ ‫מחדש את חומת העיר אך חיזק את המצודה. כדי למנוע מאבק צבאי עם העולם הנוצרי‬ ‫על ירושלים החליטו הממלוכים, לאחר גירוש הצלבנים מעכו, לאפשר לעולי רגל נוצריים‬ ‫לחזור ולבקר בעיר. הותרה הקמת מנזרים ואכסניות לעולי רגל אלו וכנסיית הקבר חזרה‬ ‫להיות אתר נוצרי אם כי מפתחותיו הושארו בידי המוסלמים. עם זאת, בתקופה‬ ‫הממלוכית הפכה ירושלים למרכז גדול ללימוד האיסלאם.‬
  • 6. ‫ירושלים כמרכז ללימודי האיסלאם‬ ‫חשיבות הדתית של ירושלים הוגברה על ידי בנייתם של מסגדים ובתי מדרש )מדרסות(‬ ‫דתיים. הממלוכים טיפחו, בסיוע הממסד הדתי, את החינוך המוסלמי. בקהיר, בירתם, הם‬ ‫בנו אוניברסיטה מוסלמית גדולה –אל אזהר, ובירושלים עודדו בנייתם של מדרסות רבות.‬ ‫מדרסה – מעין ישיבה מוסלמית, נבנתה על ידי השליטים הממלוכים, מושלי המחוז‬ ‫ולעיתים על ידי אנשים פרטיים. המורים קיבלו משכורת שנשענה על פי רוב על מיסוי‬ ‫מקרקע בבעלות המדרסה ואילו התלמידים קיבלו מזון ומקום לינה ולימוד בחינם. לאחר‬ ‫שהיה של כמה שנים במדרסה יצאו התלמידים ושימשו את הממסד הדתי המוסלמי‬ ‫ברחבי האימפריה ותוך כדי כך הפיצו את הנאמנות לשלטון הממלוכי. עשרות מדרסות‬ ‫מעין אלה נבנו בירושלים וחזיתות כולם מעוטרות וייחודיות בנוף העירוני. לארכיטקטורה‬ ‫הממלוכית בירושלים מאפיינים בולטים ובהם עיטור המבנים בפסוקים מהקוראן ואזכור‬ ‫שמות הבונים, זמן הבנייה ואף שלטי האבירים של הבונים בחזית הבית. הכניסה הגבוהה,‬ ‫אליה מוליכים ספסלי אבן, מעוטרת בדגמים הנדסיים ושימוש באבני בנין מגוונות. אבני‬ ‫החזית הונחו בשורות בצבעים שונים, לבן, אדום ואף שחור. גילופים באבן בצורת נטיפים‬ ‫מעטרים את כיפת הכניסה ואילו בחלונות נקבעו סורגי ברזל בהם משובצים כדורי ברזל‬ ‫בנקודות ההצטלבות. המבנים ברובם גדולים וניכרת בהם השאיפה להפגנת פאר חיצוני,‬ ‫תופעה ייחודית בעולם המוסלמי שהעדיף לפאר את הפנים ולא להראות חיצוניות בולטת.‬ ‫בתקופה הממלוכית חודשו העליות לרגל המוסלמיות לעיר ומאמינים דתיים רבים‬ ‫השתקעו בה. עולי רגל ממקומות מרוחקים כמו אפגניסטן, מרוקו וספרד הקימו להם‬ ‫אכסניות )ריבאט(. בעיר הוקמו מקומות התבודדות לדרווישים מוסלמיים )זאויה(,‬ ‫מרביתם בקרבת הר הבית שהפך למרכז לפעילות המוסלמית בעיר. מיסטיקנים‬ ‫מוסלמיים )צופים( התיישבו גם הם בעיר והוסיפו על מאפייניהם הדתיים מוסלמיים.‬ ‫הסולטאנים הממלוכים תרמו רבות למבנים הדתיים על הר הבית. ביברס חידש את‬ ‫הפסיפס החיצוני על קירות כיפת הסלע ויורשיו בשלטון תיקנו את תקרת מסגד אל‬
  • 7. ‫אקצה, ציפו מחדש בזהב את כיפות המבנים המרכזיים בהר הבית, בנו מבנים לשתיה‬ ‫ורחצת רגלים לפני התפילה )רהטים( ואף הקימו את המדרסה אשרפיה, הנחשבת למבנה‬ ‫השלישי ביופיו על הר הבית.‬ ‫ירושלים – עיר גלות לממלוכים‬ ‫עם זאת חשיבותה הדתית לא הביאה לפריחתה של ירושלים. כבעבר היא לא ישבה על‬ ‫צומת דרכים ולא שימשה את המנהל הממלוכי שפיתח והתבסס על שירותי דרך כדי‬ ‫לקיים את שלטונו. ירושלים לא הייתה הבירה המנהלית של הארץ השלטון הממלוכי‬ ‫פיתח את הערים עזה וצפת ועשה אותם למרכזי השלטון בארץ וירושלים נשארה בשולי‬ ‫המערכת המדינית. הפקיד שניהל אותה היה בעל דרגה נמוכה והיה כפוף במשך רוב‬ ‫התקופה לנציג הממלוכי שישב בעזה. מעמדה המנהלי של ירושלים היה נמוך והיא הייתה‬ ‫רחוקה מהדרכים הראשיות ולכן השתמשו השליטים הממלוכים בעיר כמקום גלות, אליו‬ ‫נשלחו פקידי השלטון שסרחו או שסר חינם בעיני השלטון המרכזי. חלק מאותם‬ ‫הנכבדים, שאל אף גלותם נשמר כבודם ומעמדם, עסקו גם הם בבניית מדרסות ומבני‬ ‫חסד אחרים, הן כדי להראות נאמנותם לשלטון והן כדי להבטיח את רכושם. על ידי בנית‬ ‫מדרסה מנעו מהשלטון להחרים את רכושם, שכך זה הועבר לרשות ההקדש המוסלמי‬ ‫ובתמורה לכך דאגו למנות את עצמם ובני משפחתם למנהלי המוסדות וכך הבטיחו‬ ‫לעצמם הכנסה קבועה מתמשכת. חלק מהבונים אף זכה לקבורה בתוך המבנה, דבר חריג‬ ‫בעולם המוסלמי שבנה את בתי הקברות שלו מחוץ לחומות העיר.‬ ‫ריבוי המוסדות הדתיים בעיר ובעיקר ריכוזם של לומדים ועולי רגל בעיר, חייב הקמתה‬ ‫של מערכת לאספקת מזון ושירותים לעיר. ירושלים נוהלה על ידי פקידים ממלוכים‬ ‫שדאגו לסדר ולניקיון בעיר וניסו לעודד את המסחר. נציב ממלוכי שישב במצודה היה‬ ‫ממונה על הביטחון הפנימי ועל גבית המסים, אספקת המים וניקוי האשפה ועל ידו היה‬ ‫מושל לענייני דת, שהיה אחראי על הר הבית )וגם על מערת המכפלה בעיר חברון(. עוד‬
  • 8. ‫היו בעיר מפקד משטרה ממלוכי, ושומר המוסר שהיה אחראי על יושר המסחר בשווקים.‬ ‫המשפט התנהל על ידי הקאדי שהיה גם הוא ממונה על ידי השלטון. ביזמתם של‬ ‫השליטים הממלוכים נבנו בעיר שווקים והידוע שבהם הוא שוק מוכרי הכותנה, המסתעף‬ ‫מרחוב הגיא עד להר הבית. בשוק זה )סוק אל קאטנין( רוכזו בעיקר אריגים ובדים‬ ‫ומלבושים. בנוסף לשווקים נבנו בעיר חאנים – מקומות ללינת הסוחרים המגיעים לעיר‬ ‫ששימשו גם במרכזים סיטונאיים. אחד מחנים אלה, חאן אל סולטאן, שנבנה במעלה רחוב‬ ‫המדרשה, במרכז השוק של ירושלים, הוא מבנה רחב, שהכניסה אליו נסגרת בשער גדול,‬ ‫המוביל דרך מסדרון לחצר גדולה. בחדרי המסדרון היו מקומות אכסון לבהמות המשא‬ ‫ואילו בחדרים מעליהם שוכנו הסוחרים. החצר הפנימית שימשה מעין שוק גדול ממנו קנו‬ ‫סוחרי העיר את הסחורות שמכרו לבני ירושלים ולבאים אליה. גם במרכזו של שוק‬ ‫הכותנה היה חאן לסוחרים. בצמוד לשווקים הוקמו גם בתי מרחץ לשימוש בני העיר‬ ‫והבאים אליה. כך החלה מתעצבת דמותה של ירושלים העתיקה כעיר מוסלמית – דמות‬ ‫המאפיינת אותה עד היום.‬ ‫ג. ירושלים כעיר מוסלמית‬ ‫המבנה המרחבי של עיר מוסלמית‬ ‫המוסלמים כקודמיהם הרומאים, עסקו גם הם בבניין ערים. לעיתים היו אלה ערים‬ ‫מתוכננות ולעיתים התפתחו הערים בהתאם לתרבות ולאופי החיים המוסלמיים.‬ ‫במרכזה של כל עיר מוסלמית עומד המסגד הראשי, הממוקם במרכז העיר. זאת כיוון שכל‬ ‫מוסלמי מחויב לפחות פעם בשבוע להגיע לתפילה במסגד הגדול. לא רק תושבי העיר‬ ‫אלה גם תושבי הכפרים ואף הנוודים שסבבו את העיר היו מגיעים אליה לתפילה ולכן‬ ‫הובילו רחובות העיר אל המסגד. סביב המסגד הייתה חצר גדולה ששימשה את‬ ‫המתפללים בימי חג עמוסי מבקרים ובחצר זו בילו את שעות התפילה. סביב החצר נבנו‬
  • 9. ‫מבנים הקשורים למערכת הדתית. המערכת החינוכית הוחזקה כולה על ידי המוסדות‬ ‫הדתיים ולכן רוכזו חדרי הלימוד סביב המסגד ובסמוך לו. גם המערכת המשפטית הייתה‬ ‫דתית ולכן פעלו בתי המשפט )המחכמה( בסמוך למסגד הגדול.‬ ‫מעבר לחצר המסגד השתרע השוק. בעולם המוסלמי היה לסוחר מעמד נכבד והמסחר‬ ‫התנהל במשך כל ימי השבוע, במשך כל השנה. זאת, בשוני מהנעשה באירופה של אותה‬ ‫התקופה. השוק המוסלמי )הבזאר( היה ממוקם במבני קבע, חנויות, ולא התנהל מעגלות‬ ‫ודוכנים ארעיים כפי שהיה מקובל בעולם הנוצרי. השוק היה בנוי בחלקים שונים על פי‬ ‫מאפייני הסחורות. כך היה קיים שוק לכותנה ובדים, שוק למוצרי מזון וירקות, שוק‬ ‫למוצרי עור, שוק לבשמים, שוק לספרים ועוד. בשוק התמקמו גם בעלי המלאכה –‬ ‫סנדלרים, פחחים, נגרים וחייטים שתיקנו תפרו ומכרו סחורתם. השוק היה מקום ניטרלי‬ ‫וכל אחד יכול היה להגיע אליו, הן תושב העיר והן הבא אליה ממרחקים, הן המוסלמי והן‬ ‫הנוצרי והיהודי. מפגשים בין אנשים נעשו בשוק, בבתי הקפה ובבתי המרחץ שהיו גם הם‬ ‫פתוחים לכל וממוקמים בשוק. תושבי העיר גרו בשכונות נפרדות, על פי מוצאם הדתי‬ ‫ושיוכם העדתי ולא על פי עושרם הכלכלי. היהודים, עשירים כעניים, כמו גם הנוצרים,‬ ‫וכן כל בני משפחה רחבה מוסלמית, כל זרם באיסלאם, חיו בנפרד משכניהם ולא התערבו‬ ‫בחיי הקבוצה האחרת. יהודי נפגש עם מוסלמי רק בשוק וכך גם כל המגעים החברתיים‬ ‫האחרים. לעיתים רובעי העיר השונים היו מוקפים חומה פנימית . במרכז כל רובע היו‬ ‫בתי תפילה של העדה או הקבוצה הדתית השונה ולידם מבנים ציבוריים אחרים.‬ ‫הסמטאות היו צרות, ושימשו רק למעבר בני אדם ובהמות משא. החשדנות והצניעות סגרו‬ ‫בבתים את הנשים וחלונות המבנים היו גבוהים ורחוקים ממבט. דלתות המבנים היו‬ ‫קטנות ומוגנות ולא הקרינו כלפי חוץ את דבר היושבים בבית. העיר הייתה מוקפת חומה‬ ‫ושליט העיר ישב במצודה שמחד הגנה על העיר ומאידך הגנה על המיעוטים בעיר מהרוב‬ ‫המוסלמי ואף על השליט עצמו.‬
  • 10. ‫ירושלים מתעצבת כעיר מוסלמית‬ ‫ירושלים לא תוכננה על ידי המוסלמים, שמצאו לפניהם עיר קיימת, שנבנתה מאז ימי‬ ‫אליה קפיטולינה הרומית, והם רק עיצבו אותה לפי תפיסתם. השלטון המוסלמי הארוך‬ ‫על העיר, שלטון שהחל ב – 7811 ונמשך עד לתחילת המאה העשרים, יצר בעיר העתיקה‬ ‫אפיונים רבים התואמים לדגם העיר המוסלמית ועיקרם הגיעו לעיר בתקופה הממלוכית.‬ ‫המרכז בהר הבית נקבע עוד קודם לכן וגם השוק היה צלבני אך המכלול הכולל של‬ ‫שכונות ובתי מגורים, מבני חינוך ודת, ההפרדה הדתית עדתית, והמראה הכללי המוסלמי‬ ‫של העיר החל להתעצב בתקופה זו‬ ‫ד. יהודים בירושלים הממלוכית‬ ‫המוסלמים, על עדותיהם, כיתותיהן ותפיסותיהם השונות לא היו התושבים היחידים‬ ‫בעיר. ירושלים שימשה כאבן שואבת למאמינים נוצרים ויהודים שביקשו לגור בה ולבקר‬ ‫אותה. העובדה שהעיר לא הייתה מוקפת חומה לא עודדה אנשים רבים לגור בה אך בשל‬ ‫השליטה הממלוכית היעילה, ובעיקר בשנים הראשונות, חזרו יהודים לעיר והשתקעו בה.‬ ‫לאחר שהצלבנים מנעו התיישבות יהודים בעיר חזרו אלה אליה בימי סלח א דין אך ברחו‬ ‫מהעיר עם התקדמות המונגולים והחוארזמים. לאחר השכנת השקט בעיר, עם עלייתו‬ ‫לשלטון של ביברס, חזרו היהודים לעיר וחזרה זו קשורה באישיותו ומעשיו של הרמב"ן‬ ‫)רבי משה בן נחמן(.‬ ‫הרמב"ן, מפרש התורה, חי מרבית ימיו בספרד הנוצרית ועסק ברפואה. בהיותו כבן‬ ‫שבעים ייצג את היהודים בויכוח תיאולוגי מול נזיר דומיניקני. למרות שניצח בויכוח ואולי‬ ‫בשל כך, נאלץ לעזוב את ספרד. הרמב"ן עלה לארץ ישראל והגיע לירושלים, בקיץ 7621.‬ ‫במכתב מפורסם ששלח לבנו הוא כתב על ירושלים כי " רבה העזובה וגדול השיממון,‬ ‫וכללו של דבר , כל המקודש מחברו, חרב יותר מחברו. ירושלים יותר חרבה מהכל וארץ‬
  • 11. ‫יהודה יותר מהגליל" עם הגיעו לירושלים מצא בה " יושבים בה כאלפיים איש מהם שלש‬ ‫מאות נוצרים ומעט יהודים". הרמב"ן המריץ את יהודי ירושלים לשקם את קהילתם‬ ‫שנתפזרה מפחד המונגולים " זרזנו אותם ומצאנו בית חרב, בנוי בעמודי שיש וכפה יפה‬ ‫ולקחנו אותו לבית כנסת שהרי העיר הפקר וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה." הבית‬ ‫שוקם, ספרי התורה שהוברחו לשכם הוחזרו לעיר ותנועתם של עולי הרגל חודשה.‬ ‫הרמב"ן שהה בעיר שבועות מספר ומשם עבר לעכו, שהייתה עדיין בידי הצלבנים, אך‬ ‫הייתה בה קהילה יהודית גדולה ואף ישיבה. שם התגורר עד שנפטר בשנת 0721. פעולתו‬ ‫זו של הרמב"ן חידשה וביססה את האחיזה היהודית בירושלים, אחיזה שמאז לא פסקה.‬ ‫היהודים התרכזו בתחילה בסביבות הר ציון, ליד השכונה הארמנית. לאט לאט גדל‬ ‫מספרם והם התפשטו לכיוון הרובע הנקרא כיום הרובע היהודי. הקהילה התחזקה ורבים‬ ‫עלו אליה, יהודים אשכנזיים מאירופה ויהודים ספרדיים ממצרים, עיראק וצפון אפריקה‬ ‫ואף מתימן ומעדן הגיעו יהודים לעיר. מצבם של היהודים בעיר היה תלוי ביחס‬ ‫השלטונות אליהם. ככלל נהנו היהודים מיחס טוב מאשר היחס לנוצרים. אלה האחרונים‬ ‫סבלו לעיתים כנציגי העולם הלוחם במוסלמים ולכן לא פעם גורשו, מבני תפילה נלקחו‬ ‫מהם – כמו מבנה "חדר הסעודה האחרונה" על הר ציון ולפעמים אף גורשו מהעיר.‬ ‫היהודים סבלו בעיקר ממיסים מעיקים אך לא מרדיפה דתית. עם זאת, בשל סכסוך פנימי‬ ‫בין היהודים, נלקחה חצר בית כנסת הרמב"ן וניתנה למוסלמים שבנו בו מסגד גדול הניצב‬ ‫עד היום במרכז הרובע היהודי. אל אף הקשיים גדלה הקהילה היהודית בירושלים ובמאה‬ ‫ה – 41 הייתה הקהילה החשובה בארץ ישראל. מבקרים יהודיים רבים הגיעו לעיר‬ ‫וביניהם, בשנת 8841, רבי עובדיה מברטינורה, מפרש התורה והמשנה, שאף השתקע‬ ‫בעיר וחי בה שנים מרובות. בכתביו תיאר את החיים בעיר ואף הגזים כנראה בתיאורו‬ ‫האידיאלי. אז גם החל להתפתח "מנהג האשכנזים והספרדים שיבואו לידי זקנה, הולכים‬ ‫לארץ ישראל ויושבים לשם עד שימותו, ויקברו שם ויהיה להם לכפרה". מנהג זה הביא‬ ‫להרחבתו הגדולה של בית הקברות היהודי על הר הזיתים, שהתפשט והגיע עד למרגלות‬
  • 12. ‫עיר דוד, מדרום לעיר העתיקה.‬ ‫ה. סופה של ירושלים הממלוכית.‬ ‫השלטון הממלוכי הלך והתנוון במשך הזמן. שיטת גיוס הממלוכים נמשכה אך השליטים‬ ‫לא הקפידו על בעלי המשרות, בני משפחות שולבו במערכת השלטונית, גביית המסים‬ ‫רוששה את האוכלוסייה המקומית והשליטים עצמם קפאו ולא אימצו חידושים טכנולוגיים‬ ‫ובעיקר צבאיים. בשנת 6151 עמד הצבא הממלוכי, המיושן, המצויד בחרבות ופרשים, מול‬ ‫הצבא התורכי עות'מאני, שכבר כבש את קונסטנטינופול )3541( הביזנטית והפכה‬ ‫לאיסטנבול העות'מאנית. העות'מאנים, שהיו מצוידים ברובים ותותחים, גברו על‬ ‫הממלוכים, הסולטאן הממלוכי נהרג בקרב וארץ ישראל ובעקבותיה מצרים וצפון‬ ‫אפריקה, נפלו לידי הטורקים. הסולטאן העות'מאני סלים עלה לירושלים, קיבל את‬ ‫כניעתה ללא קרב וכך באו לקצן יותר ממאתיים וחמישים שנים של שלטון ממלוכי על‬ ‫העיר.‬ ‫התרומה הממלוכית לירושלים‬ ‫תרומתם של הממלוכים לירושלים ניכרת הן בשטח והן בתודעה. מחד החזירו הממלוכים‬ ‫את האיסלאם לירושלים )אף שהמעשה הראשוני נעשה בידי סלח א דין אך בזמן האיובים‬ ‫המהלך טרם קובע(. מכאן ואילך במשך מאות שנים, שלטו המוסלמים בעיר והטביעו בה‬ ‫את חותמם. צורתה הכללית של ירושלים ואופייה כעיר מוסלמית, נקבע בתקופה זו בו‬ ‫המוסלמים היו שליטים יחידים, ללא ערעור, של העיר. השלטון הממלוכי דאג "לאסלם"‬ ‫את העיר על ידי עידוד מוסלמים לגור בה ובעיקר על ידי ריבוי הבנייה הדתית והמסחרית‬ ‫בעיר. אופייה של הבנייה הממלוכית מקרין עד היום על חלקים גדולים בעיר, ובעיקר‬ ‫ברובע המוסלמי. מבנים רבים העומדים כיום בעיר נבנו בתקופה הממלוכית והם מוסיפים‬ ‫לעיר נופך מיוחד, אם כי מרביתם איננו משמש כיום לצורך עבורו ניבנו. העולם המוסלמי‬
  • 13. ‫קשר את עצמו שנית לירושלים ומכאן ואילך רואה בה לא רק מקום קדוש אלה גם מקום‬ ‫שיש לשמור עליו מפני זרים, נוצרים או יהודים, ששואפים גם הם להחזיק בעיר. התקופה‬ ‫הממלוכית שביססה את האחיזה המוסלמית בעיר הביאה עמה גם לחזרתם של היהודים‬ ‫לעיר, חזרה שהלכה ונתגברה הן במעשה והן בתודעה, והביאה גם לחיכוכים הולכים‬ ‫וגוברים בין הנאבקים לשליטה ואחיזה בעיר, מאבקים הנמשכים עד היום.‬