ירושלים של שכונות צילום ועריכה – יגאל מורג Jerusalem
ואי אפשר שלא להזכיר את טחנת הקמח שבנה מונטיפיורי לפרנסת התושבים ,  כמו גם את המרכבה בה נסע בעת ביקוריו בארץ . ירושלים – עיר  ( שעל פי הכתובים )  ה שכינה  רובצת עליה עוד מימיו של בית המקדש ,  ואולם – מאז חרב הבית לא ניגלתה השכינה לעינינו ,  ומקומה לא ידוע ...  לעומת זאת ,  עם השנים ,  קמו לה לירושלים  שכונות  רבות ,  והן אלו שמשכו את עינינו הפעם ,  כל שכונה ואיפיוניה ,  כל שכונה ומרכיביה ,  בהתאם לימים שבהם הוקמה ,  ואנו  ( מצלמתי ואני )  ננסה לקחת אתכם לסיור מהנה בסימטאות  ( או אף הרחובות )  של אותן שכונות ,  וניראה מה עבר עליהן לאורך השנים ...  זו אינה סקירה מקצועית ,  וגם אינה מתיימרת להראות את הכל ,  אלא דווקא את מה שמושך את העיין ומחמם את הלב ,  אז הבה נצא לדרך ... השכונה הראשונה  ( מעבר למספר מיבנים פרטיים כנסייתיים בעיקר )  שנבנתה מחוץ לחומות העיר ,  בשנת  1860,  ביוזמתו של הנדבן  ( האנגלי )  סר משה מונטיפיורי הינה  " משכנות שאננים ",  מבני  " רכבת "  ארוכים שנשתמרו עד היום ומתוחזקים ע " י  "  קרן ירושלים "  ומשמשים כמרכז לפעילות אמנותית ותרבותית של דיאלוג ,  סובלנות ופלורליזם .
בצמוד להם הוקמה ב  1893  שכונת  " ימין משה " ( ע " ש אותו משה מונטיפיורי )  השכונה ננטשה בעת מלחמת השחרור ,  ולאחריה יושבה מחדש על ידי עולים מתורכיה ומכורדיסטן ,  עם איחוד ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על שינוי מהפכני בפני השכונה ,  ובהפיכתה לשכונת אמנים ,  אקדמאים וסופרים .  מהלך זה לווה בהתנגדות תושבי השכונה הוותיקים ,  ובסופו של דבר בפינויים מהשכונה בכח ,  בניגוד לרצונם .  כיום נחשבת השכונה לשכונת יוקרה יפה ומטופחת .
מקבץ של חזיתות אופייניות בשכונות נחלאות   " נחלאות "  הינה מושג הכולל בתוכו מספר שכונות שנוסדו בשנות ה -70  של  המאה ה -19  כאשר שלוש השכונות החלוציות הן : " אבן ישראל ", " משכנות ישראל "  ו " בית יעקב ".  שנים ארוכות סבלו השכונות מהזנחה ועזובה ,  ואולם ,  בשנים האחרונות  חלה תפנית   רצינית ,  במקום   המיבנים המטים לנפול מוקמים בתים יפהפיים בני שתיים  או שלוש  קומות ,  פה ושם מקימים גינות   ציבוריות ,  ואפילו סוללים דרכים פנימיות עם  רחבות חניה לדיירים החדשים ,  ואל אלו בואו נציץ הצצה חטופה .
 
ויש גם כמה חלונות מעניינים
ומבט אחד חטוף על הבניה החדשה ...
בשולי השכונות הלך והתפתח עם השנים – שוק .  הוא החל מרוכלים ניידים שהיגיעו עם מרכולתם אל פתחי הבתים ,  אך עם הזמן התמסד ,  גדל ,  והתרחב ,  והפך להיות שוק  " מחנה יהודה "  הידוע ,  אף כי ה " בסטות "  הראשונות שלו הוקמו בשכונת  " בית יעקב ".
ובכן – השוק הוא יפהפה ,  ואני מניח שרבים מכם כבר טיילו בו ,  אבל אני רוצה  לקחתכם   לאותה חצי שעה שנועלת את השוק שבוע אחר שבוע במוצאי שישי וערב חג ...  כחצי שעה לפני כניסת השבת נשמעת תרועת חצוצרה המבשרת כי השבת בפתח ,  ויש  לסיים ולסגור את החנויות .  זה הרגע בו מחירי סחורות מתכלות צונחים באחת בעשרות  אחוזים  ( לנגד עיני הפך מחיר זר פרחים יפה מ  15 ₪  לשקל בודד בלבד !!!)  בעלי החנויות ממהרים לאסוף את הסחורה ,  להשליך החוצה את האריזות הריקות  ולהגיף   את התריסים ,  לאט לאט מתרוקן השוק ממוכריו ומקוניו ... עכשיו מגיעים ה " גויים של שבת "  ומתחילים במלאכת ניקוי וקירצוף השוק ...
כעשר דקות לפני כניסת השבת נישמעת צפירה אימתנית ,  וזה הרגע בו כל הדוכנים  והחנויות חייבים להיות סגורים ,  אי משם מופיעים שליחיו של הקדוש ברוך הוא ,  לבושי  מחלצות ,  כיאה לנציגי הרשות העליונה ,  וחולפים בסערה בסימטאות השוק לוודא שאיש  אינו מפר את הצו האלוקי ופולש לתחומי שבת המלכה ,  ואוי לו למי שנתפס בקלקלתו  ( כפי שקרה לבסטונר ,  שלנגד עינינו ההמומות חטף מקלחת של צוננים ,  והוזהר שאם  איחור דומה יקרה פעם נוספת ,  הלכה פרנסתו ),  וכך  -  תחת עינם הפקוחה של מלאכי  השבת שוקע השוק לריקנות חגיגית ,  ומצפה לשוב אל המולת המכירות של יום א '  הקרוב ...
 
פחות או יותר במקביל לבניית ה " נחלאות ",  בסוף שנות ה  70  של המאה ה  19,  הקימו הטמפלרים את  " המושבה הגרמנית "  של ירושלים ,  הפעם ניבנו הבתים כבתי אבן מוצקים ,  שוב אין זו  " שכונת פחים "  עלובה ,  אלא שכונה שצביונה נשמר עד עצם היום הזה ,  הבתים עומדים על תילם ,  והשכונה היא שכונה יפה ומכובדת .
אנחנו מדלגים אל המאה הבאה ,  שנות ה  20  של המאה ה  20.  האימפריה  העות ' מנית   מסיימת את תפקידה ,  כאשר ב  9  לדצמבר  1917  צועד גנרל אלנבי אל  תוך   ירושלים ומניח את אבן הפינה לתקופת המנדט הבריטי על   ארץ ישראל ,  אופקים חדשים   ניפתחים בירושלים ,  וקבוצה של אפנדים ערבים  ( נוצרים   בעיקר )  בעלי ממון ,  מקימה את שכונת  " טלביה " ( כאשר לא לגמרי ברור – כיום – מהו מקור השם ).  היזמים בנו הן וילות פרטיות למגוריהם ,  והן בתים למכירה והשכרה .  כל הבתים ניבנו מאבן ירושלמית כאשר באותם ימים הונח היסוד לתקנות הבנייה בירושלים   המחייבות  את בניית הקירות החיצוניים מאבן מסותתת ,  ואכן – בתים יפהפיים אלו ,  כולל   חדשים שנוספו ברבות  הימים הפכו את השכונה למבוקשת ביותר ,  וכיום היא מאכלסת את   שמנה וסולתה של אוכלוסיית העיר בעלת היכולת ,  כמו גם את בית הנשיא ,  בית   ראש   הממשלה ,  ותיאטרון ירושלים .  מן הדין לציין שעם פרוץ מלחמת השחרור התפנו כל התושבים הערבים מבתיהם ,  ורכושם הועבר ל " אפוטרופוס על ניכסי ניפקדים "...  ואל היופי הזה אנו צועדים עתה ,  כאשר התחלנו את סיורנו בכיכר סלאמה ,  אל מול  וילת קונסטנטין סלאמה ,  המשמשת כיום את שגרירות בלגיה בירושלים .
בית הארון אל ראשיד בית משפ '  ראובן מס ,  משפחה זו גרה בשכונה עוד לפני מלחמת השחרור
ומכאן והלאה – פריטים ארכיטקטוניים ללא שיוך ספציפי
טלביה של פריחות
 
ולבסוף  -  את פאתיה הדרומיים של שכ '  טלביה תוחמים שני ענקים :  מצד אחד של הכביש –  " בית החולים למצורעים "  המתפורר  ( שתוכנן והוקם בידי קונרד שיק הידוע בשנת  1887) .   ומנגד – תיאטרון ירושלים ע " ש שרובר .
אנו מסיימים את סיורנו בשכונות ירושלים ,  לא ראינו את כולן ,  גם לא ראינו את הכל ,  כי אל ירושלים יש לחזור ולבא ,  ולאט לאט לגלות את צפונותיה כולן . FIN

Jerusalem To Eternity

  • 1.
    ירושלים של שכונותצילום ועריכה – יגאל מורג Jerusalem
  • 2.
    ואי אפשר שלאלהזכיר את טחנת הקמח שבנה מונטיפיורי לפרנסת התושבים , כמו גם את המרכבה בה נסע בעת ביקוריו בארץ . ירושלים – עיר ( שעל פי הכתובים ) ה שכינה רובצת עליה עוד מימיו של בית המקדש , ואולם – מאז חרב הבית לא ניגלתה השכינה לעינינו , ומקומה לא ידוע ... לעומת זאת , עם השנים , קמו לה לירושלים שכונות רבות , והן אלו שמשכו את עינינו הפעם , כל שכונה ואיפיוניה , כל שכונה ומרכיביה , בהתאם לימים שבהם הוקמה , ואנו ( מצלמתי ואני ) ננסה לקחת אתכם לסיור מהנה בסימטאות ( או אף הרחובות ) של אותן שכונות , וניראה מה עבר עליהן לאורך השנים ... זו אינה סקירה מקצועית , וגם אינה מתיימרת להראות את הכל , אלא דווקא את מה שמושך את העיין ומחמם את הלב , אז הבה נצא לדרך ... השכונה הראשונה ( מעבר למספר מיבנים פרטיים כנסייתיים בעיקר ) שנבנתה מחוץ לחומות העיר , בשנת 1860, ביוזמתו של הנדבן ( האנגלי ) סר משה מונטיפיורי הינה " משכנות שאננים ", מבני " רכבת " ארוכים שנשתמרו עד היום ומתוחזקים ע " י " קרן ירושלים " ומשמשים כמרכז לפעילות אמנותית ותרבותית של דיאלוג , סובלנות ופלורליזם .
  • 3.
    בצמוד להם הוקמהב 1893 שכונת " ימין משה " ( ע " ש אותו משה מונטיפיורי ) השכונה ננטשה בעת מלחמת השחרור , ולאחריה יושבה מחדש על ידי עולים מתורכיה ומכורדיסטן , עם איחוד ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט על שינוי מהפכני בפני השכונה , ובהפיכתה לשכונת אמנים , אקדמאים וסופרים . מהלך זה לווה בהתנגדות תושבי השכונה הוותיקים , ובסופו של דבר בפינויים מהשכונה בכח , בניגוד לרצונם . כיום נחשבת השכונה לשכונת יוקרה יפה ומטופחת .
  • 4.
    מקבץ של חזיתותאופייניות בשכונות נחלאות " נחלאות " הינה מושג הכולל בתוכו מספר שכונות שנוסדו בשנות ה -70 של המאה ה -19 כאשר שלוש השכונות החלוציות הן : " אבן ישראל ", " משכנות ישראל " ו " בית יעקב ". שנים ארוכות סבלו השכונות מהזנחה ועזובה , ואולם , בשנים האחרונות חלה תפנית רצינית , במקום המיבנים המטים לנפול מוקמים בתים יפהפיים בני שתיים או שלוש קומות , פה ושם מקימים גינות ציבוריות , ואפילו סוללים דרכים פנימיות עם רחבות חניה לדיירים החדשים , ואל אלו בואו נציץ הצצה חטופה .
  • 5.
  • 6.
    ויש גם כמהחלונות מעניינים
  • 7.
    ומבט אחד חטוףעל הבניה החדשה ...
  • 8.
    בשולי השכונות הלךוהתפתח עם השנים – שוק . הוא החל מרוכלים ניידים שהיגיעו עם מרכולתם אל פתחי הבתים , אך עם הזמן התמסד , גדל , והתרחב , והפך להיות שוק " מחנה יהודה " הידוע , אף כי ה " בסטות " הראשונות שלו הוקמו בשכונת " בית יעקב ".
  • 9.
    ובכן – השוקהוא יפהפה , ואני מניח שרבים מכם כבר טיילו בו , אבל אני רוצה לקחתכם לאותה חצי שעה שנועלת את השוק שבוע אחר שבוע במוצאי שישי וערב חג ... כחצי שעה לפני כניסת השבת נשמעת תרועת חצוצרה המבשרת כי השבת בפתח , ויש לסיים ולסגור את החנויות . זה הרגע בו מחירי סחורות מתכלות צונחים באחת בעשרות אחוזים ( לנגד עיני הפך מחיר זר פרחים יפה מ 15 ₪ לשקל בודד בלבד !!!) בעלי החנויות ממהרים לאסוף את הסחורה , להשליך החוצה את האריזות הריקות ולהגיף את התריסים , לאט לאט מתרוקן השוק ממוכריו ומקוניו ... עכשיו מגיעים ה " גויים של שבת " ומתחילים במלאכת ניקוי וקירצוף השוק ...
  • 10.
    כעשר דקות לפניכניסת השבת נישמעת צפירה אימתנית , וזה הרגע בו כל הדוכנים והחנויות חייבים להיות סגורים , אי משם מופיעים שליחיו של הקדוש ברוך הוא , לבושי מחלצות , כיאה לנציגי הרשות העליונה , וחולפים בסערה בסימטאות השוק לוודא שאיש אינו מפר את הצו האלוקי ופולש לתחומי שבת המלכה , ואוי לו למי שנתפס בקלקלתו ( כפי שקרה לבסטונר , שלנגד עינינו ההמומות חטף מקלחת של צוננים , והוזהר שאם איחור דומה יקרה פעם נוספת , הלכה פרנסתו ), וכך - תחת עינם הפקוחה של מלאכי השבת שוקע השוק לריקנות חגיגית , ומצפה לשוב אל המולת המכירות של יום א ' הקרוב ...
  • 11.
  • 12.
    פחות או יותרבמקביל לבניית ה " נחלאות ", בסוף שנות ה 70 של המאה ה 19, הקימו הטמפלרים את " המושבה הגרמנית " של ירושלים , הפעם ניבנו הבתים כבתי אבן מוצקים , שוב אין זו " שכונת פחים " עלובה , אלא שכונה שצביונה נשמר עד עצם היום הזה , הבתים עומדים על תילם , והשכונה היא שכונה יפה ומכובדת .
  • 13.
    אנחנו מדלגים אלהמאה הבאה , שנות ה 20 של המאה ה 20. האימפריה העות ' מנית מסיימת את תפקידה , כאשר ב 9 לדצמבר 1917 צועד גנרל אלנבי אל תוך ירושלים ומניח את אבן הפינה לתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל , אופקים חדשים ניפתחים בירושלים , וקבוצה של אפנדים ערבים ( נוצרים בעיקר ) בעלי ממון , מקימה את שכונת " טלביה " ( כאשר לא לגמרי ברור – כיום – מהו מקור השם ). היזמים בנו הן וילות פרטיות למגוריהם , והן בתים למכירה והשכרה . כל הבתים ניבנו מאבן ירושלמית כאשר באותם ימים הונח היסוד לתקנות הבנייה בירושלים המחייבות את בניית הקירות החיצוניים מאבן מסותתת , ואכן – בתים יפהפיים אלו , כולל חדשים שנוספו ברבות הימים הפכו את השכונה למבוקשת ביותר , וכיום היא מאכלסת את שמנה וסולתה של אוכלוסיית העיר בעלת היכולת , כמו גם את בית הנשיא , בית ראש הממשלה , ותיאטרון ירושלים . מן הדין לציין שעם פרוץ מלחמת השחרור התפנו כל התושבים הערבים מבתיהם , ורכושם הועבר ל " אפוטרופוס על ניכסי ניפקדים "... ואל היופי הזה אנו צועדים עתה , כאשר התחלנו את סיורנו בכיכר סלאמה , אל מול וילת קונסטנטין סלאמה , המשמשת כיום את שגרירות בלגיה בירושלים .
  • 14.
    בית הארון אלראשיד בית משפ ' ראובן מס , משפחה זו גרה בשכונה עוד לפני מלחמת השחרור
  • 15.
    ומכאן והלאה –פריטים ארכיטקטוניים ללא שיוך ספציפי
  • 16.
  • 17.
  • 18.
    ולבסוף - את פאתיה הדרומיים של שכ ' טלביה תוחמים שני ענקים : מצד אחד של הכביש – " בית החולים למצורעים " המתפורר ( שתוכנן והוקם בידי קונרד שיק הידוע בשנת 1887) . ומנגד – תיאטרון ירושלים ע " ש שרובר .
  • 19.
    אנו מסיימים אתסיורנו בשכונות ירושלים , לא ראינו את כולן , גם לא ראינו את הכל , כי אל ירושלים יש לחזור ולבא , ולאט לאט לגלות את צפונותיה כולן . FIN