ה תלים המקראיים– מגידו , חצור ובאר שבע הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו ב -15.7.2005 אתר מס ' 1108 - ד " ר צביקה צוק
2.
רקע התליםהמקראיים זמנם מתקופות הברונזה והברזל (600-3300 לפסה " נ ) רוב התלים זמנם מכסה את שתי התקופות בישראל נספרו כ -200 תלים מקראיים ברבים מהתלים נערכו חפירות ארכיאולוגיות בהיקף נרחב
3.
עד כה לא היה ייצוג באתרי המורשת העולמית ולכן תלים אלו הם המתאימים ביותר נחשפו שטחים נרחבים בחפירות ארכיאולוגיות גילויים יוצאי דופן : מבנים אדריכליים וממצאים קטנים חשיבות מדעית מיוחדת עשרות עונות חפירות מפעלי מים מרשימים ערך עולמי יוצא דופן התלים המקראיים
4.
2 חשיבותלחילופין של ערכים של תרבויות אנושיות 3 עדות נדירה לתרבות מסורתית 4 דוגמא יוצאת מן הכלל לארכיטקטורה 6 קשר לאירועים וסיפורים היסטוריים קריטריונים
5.
מקרקעין שםהתל מיקום שטח ההכרזה בדונם שטח אזור החייץ בדונם יחס הכרזה אזור חייץ אופי אזור החייץ ובעיות מגידו עמק יזרעאל 160.5 2908.5 18.1 ש . ח . בנייה חצור גליל 769.0 2046.0 2.7 ש . ח . בנייה באר שבע נגב צפוני 30.9 1085.3 3.5 ש . ח . תשתיות
6.
7.
גן לאומי הואשטח המשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית , ארכיאולוגית , אדריכלית , טבעית או נופית וכיו " ב בין שנשאר בטבעו ובין שהותקן לשמש מטרות אלה ואשר שר הפנים הכריז עליו גן לאומי . אין לשנות גן לאומי מוכרז , אין לבצע בו פעולות בנייה או פעולות אחרות ללא אישור של רשות הגנים הלאומיים . שמורת טבע – שטח שבו נשמרים חי צומח , דומם , קרקע , מערות , מים או נוף שיש בהם עניין מדעי או חינוכי , מפני שינויים בלתי רצויים במראם , בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם , ואשר שר הפנים הכריז עליו שהוא שמורת טבע . חוק גנים לאומיים , שמורות טבע , אתרים לאומיים ואתרי מורשת 1992
8.
חוק העתיקות - 1978 חוק העתיקות פרק ז ' סעיף 28: המנהל ( של רשות העתיקות ) רשאי להכריז כי מקום פלוני הוא אתר עתיקות ... סעיף 29: באתר עתיקות לא יעשה אדם ולא ירשה לעשות אחד מאלה אלא באישור ...
9.
בעלי עניין עיקריים 1 תושבי המקום מועצה אזורית מגידו מועצה אזורית מבואות החרמון עירית באר שבע החברה להגנת הטבע
10.
בעלי עניין עיקריים 2 אוניברסיטאות תל אביב וירושלים רשות העתיקות המשרד להגנת הסביבה משרד החינוך משרד התיירות משרד הפנים משרד החוץ
11.
.1 מגידו 30 שכבות יישוב החל מהתקופה הניאולית ועד התקופה הפרסית חומת עיר , שערים , ארמנות , מקדשים , מפעלי מים , בתי קברות , אורוות ומחסנים חפירות משנת 1903: גוטליב שומכר 1905-1903 אוניברסיטת שיקגו 1939-1925 האוניברסיטה העברית י - ם , ידין 1971-1960 אוניברסיטת תל אביב , פינקלשטיין ואוסישקין 2007-1992
2 . חצור 21 שכבות מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה ההלניסטית חומות , שערים , ארמנות , מקדשים , מפעלי מים , ממגורות , בתים חפירות החל משנת 1928: גרסטנג 1928 האוניברסיטה העברית י - ם , ידין 1958-1955 האוניברסיטה העברית י - ם , ידין 1969-1968 האוניברסיטה העברית י - ם , בן תור 2007-1990
3. בארשבע 17 שכבות החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה המוסלמית הקדומה (4000 לפסה " נ - 750 לסה " נ ) חומות , שערים , מחסנים , מפעלי מים , בתי מגורים , בנייני ציבור חפירות החל משנת 1969: אוניברסיטת תל אביב , אהרוני 1975-1969 אוניברסיטת תל אביב , הרצוג 2000-1990