תיקון מס' 7לחוק החינוך המיוחד, המכונה "חוק השילוב", הוסיף לחוק את פרק ד'1 -
שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.
התיקון שהתקבל ב- 20.11.31 קובע כי:
שר החינוך יקבע תוכנית לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים.
בתוכנית יפורט גם אופן הקצאת המשאבים למוסדות החינוך הרגילים.
במוסד חינוך רגיל תפעל ועדת שילוב, שתפקידה לקבוע את הזכאות לשילוב של תלמיד עם
צרכים מיוחדים, בהתאם לתוכנית השילוב.
ילד עם צרכים מיוחדים אשר ועדת שילוב החליטה על זכאותו, זכאי לתוספת של הוראה
ולימוד וכן לשירותים מיוחדים (עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים,
שירותים פארא-רפואיים וכל שירות אחר שייקבע).
בכל מוסד חינוך רגיל תיקבע תוכנית חינוכית ייחודית לכל תלמיד שחוק השילוב חל עליו.
משרד החינוך, המנהלת הכללית
9.
73-2.1 תכנית השילובבמסגרות החינוך הרגיל - לטיפול בתלמידים
בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות
3.1המשנה החינוכית
חלק ניכר מהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים יכולים להשתלב
במסגרת הכיתה הרגילה ולהפיק תועלת רבה מכך, הן מבחינה לימודית
והן מבחינה חברתית. הימצאותם של תלמידים בעלי מגוון צרכים
מיוחדים בכיתה מזמנת אתגר חינוכי-חברתי הן לצוותי החינוך והן
לתלמידים. מנקודת מוצא זו מורה חוק החינוך המיוחד להעניק זכות
קדימה להשמתו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל
על פני השמתו במסגרת החינוך המיוחד. בכך יש משום:
"הכרה ביכולתם של כל התלמידים ללמוד, וזכותם ללימודים, מתוך הכרה
וקבלה של שונות בין בני אדם כמרכיב בסיסי וטבעי"
(מתוך דו"ח ועדת מרגלית לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד, תמוז התש"ס - יולי 0002).
משרד החינוך, המנהלת הכללית
10.
מטרות תכנית השילובהן:
א.לקיים אורח חיים סובלני בכל מערכת החינוך ולחנך לקבלת השונה על בסיס העיקרון של ההדדיות
ב.לעודד ראייה מערכתית יישובית (או אזורית) של דרכי הטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים
ג.לטפח את שיתוף הפעולה בין מערכת החינוך הרגיל לבין מערכת החינוך המיוחד לקידום תלמידים בעלי
צרכים מיוחדים
ד.להעניק תמיכה חינוכית-טיפולית לתלמיד הזכאי להיכלל בה, בנוסף לתמיכה הניתנת לו על-ידי הצוות החינוכי
הרגיל של בית-הספר או של גן הילדים
ה.לאפשר למוסד החינוכי גמישות מרבית בבניית המענה לצרכים המשתנים של אוכלוסיית התלמידים בעלי
הצרכים המיוחדים.
כדי להגשים את המטרות על המוסד החינוכי לקיים אורח חיים המחייב –
-שיתוף ידע בין מורי החינוך הרגיל למורי החינוך המיוחד;
-ארגון הסביבה הלימודית, הפיזית והטכנולוגית בהתאם לצורכי התלמידים;
-התאמות ושינויים של חומרי הלמידה, ההוראה וההיבחנות;
-פיתוח תכניות חדשות או שימוש בתכניות קיימות המעודדות את שילובם של תלמידים אלה;
-שיתוף ההורים (הן של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים והן של שאר תלמידי המסגרת החינוכית) למימוש
אורח חיים זה;
-שיתוף הקהילה הרחבה (המתנ"ס, מוסדות הבריאות והרווחה, המשטרה ומוסדות תרבות) במימוש אורח
החיים במסגרת החינוכית;
-יצירת תנאים לשותפויות חינוכיות וחברתיות שתאפשרנה את שילובם של תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד
הנפרדות בתוך מסגרות חינוכיות רגילות ובקהילה.
משרד החינוך, המנהלת הכללית
11.
מטה
אי אפשר להוביל
מהמטה
את מה שלא מוביל
השטח
שטח
משרד החינוך, המנהלת הכללית
ממצאים אמפיריים בולטיםבמחקר העדכני
מהי תרומת ההכלה?
לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים
מימוש משימות לימודיות
שיפור בתקשורת ובכישורים ותקשורת בינאישיים
תוצאות לימודיות במגוון רחב של מקצועות
הסתגלות טובה לחברה לאחר סיום הלימודים
לתלמידים רגילים
תפיסות ועמדות חיוביות כלפי בעלי צרכים מיוחדים
העצמת הסטטוס החברתי בקרב עמיתים שאינם בעלי צרכים
מיוחדים
משרד החינוך, המנהלת הכללית
14.
מהן פרקטיקות הוראה"טובות" במסגרת ההכלה?
שימוש בפעילויות לימודיות ובמשחקים לבניית תחושת
קהילה בכיתה
הוראה סביב פתרון בעיות
קיום שיח פתוח על הבדלים אינדיבידואליים ושונות
לימוד טכניקות שבהן תלמידים לומדים לעזור זה לזו
עידוד תלמידים רגילים לקבל על עצמם תפקידי הוראה
והדרכה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים
מיקוד שיטתי ומתמשך על החוזקות של התלמידים בעלי
הצרכים המיוחדים
משרד החינוך, המנהלת הכללית
15.
איך עושים זאתנכון?
- מי הוא התלמיד עם הצרכים המיוחדים?
- האם השוליים באמת כל כך רחבים?
- איך יודעים שהפרקטיקה טובה/נכונה?
- מדוע לא הצלחתי? איך אצליח?
- מה הילד הזה צריך?
משרד החינוך, המנהלת הכללית
16.
ההכלה תופסת מקוםמרכזי בחזון, במטרות וביעדי בית
הספר
ההכלה נשענת על הצדקות איתנות ומבוססת ערכים כמו
שוויון, כבוד וצדק חברתי
תמיכה מקצועית למורים בבית הספר עוסקת בפרקטיקות
הוראה המתאימות להוראה מכילה
קהילות מקצועיות של מורים בהם מוקצה זמן לשם תכנון,
שיחות מקצועיות, הערכה, והתייעצות עמיתים
קשרים פוריים המבוססים על הסכמות עקרוניות בין מורים,
הורים ומפקחים
תכניות לימודים אישיות
משרד החינוך, המנהלת הכללית
17.
לנהל אתהתהליך כתהליך למידה עם קבוצת
המנהלים שלו
◦ כמודלינג-
לדיאלוג פתוח ושקוף, לשיתוף בידע, לניתוח מקרים ולשיתוף בהצלחות
◦ לאיסוף תובנות המשטח והצפתם כלפי המטה -
להתאמת המדיניות באמצעות כלים ומשאבים.
לכוון ולהקנות כלים , זמן ומקום למנהלים
◦ ולהנחותם בניהול התהליך בבית ספרם
משרד החינוך, המנהלת הכללית
18.
לזהות את הפרקטיקותבבואו לבית הספר
◦ לדבר עם מנהיגות הביניים
◦ לוודא שמתקיים שיח בין רכזי המקצוע
◦ לוודא שמתקיים שיח בין הרכז למורים
לבחון הנכחה ב
◦ חזון ,מטרות ויעדים
◦ תכנית עבודה
◦ מסגרות זמן של הצוותים והתכנים שלהם
◦ אופי השיח הפדגוגי
◦ שיפור ההוראה ואיכות המשימות
משרד החינוך, המנהלת הכללית
19.
לזהות את הפרקטיקות
עם המנהל בבית הספר
להצביע עליהן
בפני ועם הצוותים בבית הספר
לאפשר למנהל להציג אותן
בקבוצת המנהלים במסגרת למידה
לבנות תובנות – עם צוות המנהלים
משרד החינוך, המנהלת הכללית
20.
ליצור ערוצי דיאלוג
ביחידותהמקצועיות בתוך המחוזות
ליצור אינטגרציה של תובנות
בסיוע מומחים
להתאים מדיניות
באמצעות כלים ומשאבים
להפיץ את הידע האינטגרטיבי חזרה
לשטח
משרד החינוך, המנהלת הכללית
21.
ברמת מפקח:
• איזה פרקטיקה יש לי מול המוסד החינוכי ? (המנהל)
• את מי אני פוגש כשאני בא לבית הספר ? (מנהיגות
הביניים)
• איך אני מחלק משאבים? (שעות, מורים)
• איך מנהל בית הספר מחלק משאבים?
ברמת מחוז:
- עבודה בקבוצות שייכות
להגדיר : על מה נסתכל?
עם מי נדבר?
מה נקרא? מה נזמן למנהלים לקרוא?
איזה ביקורים נקיים? בין מפקחים?
להעיז ולשאול: איפה אני תקוע?
איך אוכל לעזור לדברים לקרות?
משרד החינוך, המנהלת הכללית
Allen, K. E.; Schwartz, I. (2000). The Exceptional Child: Inclusion
in Early Childhood Education (4 ed.). Delmar Cengage Learning
Trainer, M. (1991). Differences in common: Straight talk on
mental retardation, Down Syndrome, and life. Rockville, MD"
Woodbine house.
Giangreco, M.F., Cloninger, C.J.,& Iverson, V.S.(1998). Choosing
outcomes and accommodations for Children (COACH): A guide to
educational planning for students with disabilities (2nd ed.).
Baltimore: Paul H Brookes Plublishing Co
Bennett, T., Deluca, D., & Bruns, D. (1997). Putting inclusion into
practice: perspectives of teachers and parents. Exceptional
Children, 64.
Strully, J., & Strully, C. (1996). Friendships as an educational goal:
What we have learned and where we are headed. In W. Stainback
& S. Stainback (Eds.), Inclusion: A guide for educators. Balitmore:
Paul H. Brookes Publishing Co.
W. Stainback & S. Stainback (Eds.) (1996), Inclusion: A guide for
educators. Balitmore: Paul H. Brookes Publishing Co.