התפתחות קוגניטיבית

1. התפתחות קוגניטיבית
1
פיאג'ה וממשיכיו

2. 2
מה זו קוגניציה ?
תהליכי החשיבה שבאמצעותם האדם תופס, מכיר 
ויודע את העולם שבו הוא חי.
COGNITION= הכרה= קוגניציה
ידיעה ==COGNITO
הכרה, קוגניציה, חשיבה הם עדיין מושגים מעורפלים
שקשה להגדירם

3. 3
תהליכי ההכרה מתווכים בין גירויים
לתגובות
הדרך הפשוטה ביותר לתאר את הקוגניציה היא לראות 
בה תהליכים (סמויים מן העין) המתווכים בין גירוי
לתגובה.
גירוי תגובה
תמונה התבוננות 
מילה תהליכים קוגניטיביים קריאה בקול 
רם
סיפור תפיסה, קשב, זיכרון, חזרה על 
דקלום
לבני לגו למידה, פתרון בעיות בניה 
ברז שלא נפתח בקשת עזרה 

4. 4
הקוגניציה כמערכת מאורגנת
תהליכי ההכרה (תפיסה, קשב, זיכרון, 
תכנון, פתרון בעיות) ומבניה (סכמה,
דימוי, סמל, מושג, תרחיש, מפה
מנטאלית, מבנים קוגניטיביים וכו’)
מאורגנים כמערכת מתואמת שבה יש
השפעה הדדית בין מרכיביה השונים ואלו
משפיעים על התפקוד.
רכיבי הקוגניציה גורמים ליצירה, קידוד, 
טרנספורמציה ועיבוד של מידע מסוגים
שונים.

5. 5
רכיבי הקוגניציה: מבנים
ותהליכים
מבנים: יחידות שכליות, תוצרים שאותם רוכש 
הילד במהלך התפתחותו: סכמה סנסורית
-מוטורית, ייצוגים (ייצוג אבא ואמא), תסריטים
( מה עושים במסעדה? ), מושגים, תיאוריות.
תהליכים: פעולות שונות שמוחנו עושה 
ביחידות או במבנים הקוגניטיביים; יתרה מזו
המבנים הולכים ומתגבשים- נבנים ומתרחבים
כתוצאה של התהליכים: אסימילציה
ואקומודציה; קשב ותפיסה, זיכרון, למידה,
פתרון בעיות, הערכה ועוד.

6. התפתחות קוגניטיבית
שינויים תלויי- גיל שקורים בפעילויות
מנטאליות ( מבנים ותהליכים) כגון
קשב, תפיסה, למידה, חשיבה וזיכרון
6
העוזרים בהסתגלות לסביבה.

7. 7
מבנים ותהליכים
המבנים והתהליכים הם דינאמיים:
משתנים כל הזמן אגב האינטראקציה
המתמדת בין הילד לסביבה (עם
וללא תיווך המבוגר(

8. • החוקר המזוהה ביותר עם חקר
ההתפתחות הקוגניטיבית: ז'אן
פיאז'ה.
8
התפתחות קוגניטיבית
• אינטליגנציה לפי החוקרים בתחילת המאה ה-
20 : יכולת שכלית. מה ילדים יודעים?
• פיאז'ה: איך ילדים חושבים?

9. 9
קצת על פיאז'ה...
1896-1980
פסיכולוג שוויצרי שהשפיע השפעה רבה על הפסיכולוגיה 
ההתפתחותית והקוגניטיבית.
בגיל 10 - מאמר מדעי ראשון ובגיל 22 תואר דוקטור באוניברסיטת 
נוישטל.
למד ביולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה. בתחילת דרכו היה ביולוג 
ימי, שינה תחום התעניינותו לפסיכולוגיה התפתחותית.
כאשר נולדו לו ילדים, ערך עליהם תצפיות שהיוו בסיס לרעיונות 
תיאורטיים רבים בתחום.
כסטודנט בפריז, עבד בצוות מחקר שפיתח את מבחני האינטליגנציה 
הראשונים לילדים.
התעניין מאד בדרכי החשיבה של ילדים ואסף את כל התשובות שלהם 
לשאלות במבחני האינטליגנציה - כולל התשובות הלא-נכונות.
הגיע למסקנה שילדים קטנים מסתכלים על העולם בעיניים 
אחרות וחושבים אחרת מאשר ילדים בוגרים או מבוגרים.

10. 1955 - ייסד בז'נווה מרכז לאפיסטמולוגיה גנטית, מונח 
שהטביע ושתיאר את התפתחותם של מבני החשיבה
אצל הילד.
עסק בחקר תקופת הילדות כולה (לידה עד התבגרות), 
בנוסף, התעניין בתחום האפיסטמולוגיה כולו: דרכי
רכישת הידע אצל בני האדם.
על היוקרה שרכש - ניתן ללמוד, למשל, מהחלטת ה 
10
לבחור בו כ- TIME

11. 11
אחד מ 100- האנשים שהשפיע ביותר על
המאה העשרים

12. 12
התפתחות קוגניטיבית לפי
פיאז'ה
כפי שלאדם מבנים פיסיים שעוזרים לו להסתגל 
מפתח מבנים מנטאליים MIND - לסביבה כך ה
שעוזרים לו להסתגל לסביבה.
לכולנו אותו מבנה המסייע לפירוש אך התוכן של 
המציאות המנטאלית של הילד היא תוצאה של
ההתנסויות הייחודיות לו.
• הגדרת אינטליגנציה לפי פיאז'ה:
תהליך חיים בסיסי שמסייע ליצור להסתגל
לדרישות הסביבה בה הוא נמצא.

13. 13
התפתחות קוגניטיבית לפי
פיאז'ה
שתי הנחות חשובות לגבי היילוד: 
1 הרפלקסים עמם נולד התינוק הם .
בסיס לדפוס מאורגן של התייחסות
לסביבה.
2 התינוקות פעילים ויוזמים .
אינטראקציות עם הסביבה.

14. 14
מושג הסכמה
היחידה הבסיסית של המנגנון המנטאלי. 
אופן חשיבה או פעולה מאורגן שהילד 
מפתח כדי להבין או להתמודד עם היבט
מסוים של ההתנסות שלו.
הבניית הידע
הנצבר מתוך
ההתנסות

15. 15
יצירת ושינוי סכמות
• בתחילה: סכמות מוטוריות המבוססות על
רפלקסים מולדים.
• הן מאפשרות לעשות מניפולציות על
הסביבה.
• ילדים נוטים להשתמש באותן סכמות שוב
ושוב.
• עם ההתפתחות הסכמות מתקשרות אחת
עם השנייה והופכות מאורגנות לקבוצות
של פעולות, שיטות, מחשבות וכו'.

16. 16
יצירת ושינוי סכמות
• סכמות צריכות להשתנות במגע התכוף שלהן
עם הסביבה.
• בהמשך: סכמות המאפשרות לעשות
מניפולציות על מידע ופועלות על פי חוקים
לוגיים (אופרציות).
• סכמות משתנות בעזרת שני עקרונות:
1 ארגון .
2 אדפטציה .

17. 17
יצירת ושינוי סכמות
ארגון: הנטייה לחבר ולשלב סכמות למערכות 
יותר מורכבות
הארגון פועל יותר מבפנים ואינו מושפע מהקשר 
עם הסביבה
אדפטציה- תהליך ההתאמה לעולם החיצוני 
כולל מפגשים אקטיביים בין האדם לסביבה 
• אלו נוצרים בתהליכי אסימילציה
ואקומודציה.

18. 18
אסימילציה (הטמעה)
• אסימילציה היא התהליך בו ילדים מפרשים
התנסות חדשה על-ידי הכללתה לתוך הסכמות
הקיימות שלהם.
...פרווה
4
...רגליים
...זנב
מי
כ או
ל
ב

19. 19
אקומודציה (התאמה)
סתירה בין הבנה קיימת לבין עובדות
חדשות
(חוסר איזון (דיסאקוויליבריום
!צריך לשנות את הסכמה
אקומודציה היא התהליך בו ילדים משנים
את הסכמות הקיימות שלהם כדי
להתאימן להתנסויות חדשות.

20. 20
דוגמא לאקומודציה
סכמת סוס רואה גמל... 
אקומודציה:
אסימלציה: זה סוס עם בליטות
זה סוס...

21. 21
אסימילציה ואקומודציה
בשלבי ההתפתחות הן פועלות יחדיו ובכל 
אינטראקציה יש מעורבות של שתיהן
המינון משתנה תוך כדי ההתפתחות: בשנתיים 
הראשונות יש יותר אקומודציה
בתקופות של יציבות יש יותר אסימילציה 
ילדים נעים ומתפתחים תוך יצירת שיווי משקל 
ושבירת שיווי המשקל המושגיים.

22. 22
פיאג'ה: תיאורית שלבים
קלאסית
שלבים רצף
בהתפתחות

23. 23
מאפייני תיאורית שלבים
כל שלב מאופיין בצורה איכותית ברורה ושונה של 
התפתחות קוגניטיבית
כל ילד עובר אותו רצף של שלבים 
לא ניתן לדלג על שלב או להפוך את סדר השלבים 
גורמים תורשתיים וסביבתיים משפיעים על המהירות 
שבה עוברים את השלבים
השלבים הקודמים משתלבים בשלבים המאוחרים יותר 

24. 24
שלבי ההתפתחות
הקוגניטיבית
1 2
שלב האופרציות
הפורמליות
12
ואילך
השלב הסנסומוטורי
שלב האופרציות
הקונקרטיות
6-7 עד
12
0-2
השלב הפרה- אופרציונלי
2 עד 6-
7
3 4

25. ( השלב הסנסומוטורי ( 0-2
סכמות מרכזיות: 
מרפלקסים מולדים לארגון ותיאום של 
תחושות עם תנועות
בשלב זה הילד "חושב" באמצעות 
התאמות תפיסתיות- מוטוריות ולא
מניפולציה סימבולית של דברים
הידע מוגבל לאינטראקציה הפיסית עם 
25
הסביבה

26. ( השלב הסנסומוטורי ( 0-2
תקופה של הרבה אקומודציה- כל הזמן 
חייבים להשתנות
הרבה חיקוי ( אקומודציה) ומשחק 
(אסימילציה)
לא רק רכישה סבילה של עובדות חדשות. 
בונה לעצמו באופן פעיל מערכת להבנת העולם. 
לומד ע"י שפועל על אנשים וחפצים סביבו.
עם ההתפתחות חלים שינויים בסכמות, 
26
ובהדרגה - משתלבות כמערכות קוגניטיביות
רחבות ומורכבות יותר.

27. ( השלב הסנסומוטורי ( 0-2
תגובה מעגלית: התינוק מבצע פעולה, נהנה ממנה 
ורוצה לחזור עליה
תגובות עיקריות (ראשוניות), משניות ושלישוניות 
אגוצנטריות: חוסר היכולת של הילדים להבחין בין 
הפרספקטיבה שלהם לעומת הפרספקטיבה של אחרים
אגוצנטריות סנסומוטורית: חוסר ההבנה שאובייקטים 
27
קיימים באופן בלתי תלוי בפעולות התינוק

28. ששה תתי שלבים לשלב הסנסו-מוטורי
( 1 סכמות רפלקסיביות ( 0-1 .
( 2 תגובות מעגליות עיקריות (ראשוניות) ( 1-4 .
( 3 תגובות מעגליות משניות ( 4-8 .
4 קואורדינציה של תגובות מעגליות משניות ( 8- .
28
)12
( 5 תגובות מעגליות שלישוניות ( 12-18 .
( 6 תחילת החשיבה הייצוגית ( 18-24 .

29. 29
למשל קביעות אובייקט
תת"ש 1 ו 2- : אם האובייקט יוצא משדה ראייה הוא 
נעלם מהעולם
תת"ש 3: מחפשים את החפץ במקום שנפל 
תת"ש 4: אם נכסה אובייקט התינוק ידע שהוא מתחת 
A not ) לכיסוי אך יחפש במקום בו הוחבא לראשונה
B (
תת"ש 5: יכול לעקוב אחרי הזזות כל עוד רואה אותי 
מזיז
תת"ש 6: יכול לעקוב אחרי תזוזה שאינה מול עיניו. 

30. 30
השלב הסנסומוטורי
(0-2)
הישגים קוגניטיביים: 
התנהגות מכוונת מטרה 
משחק וחיקוי 
תחושה ראשונית
של "עצמי"
לעומת אחרים
קביעות האובייקט
( תחילת הפנמה
של סכמות
התנהגותיות
לדימויים או
סכמות מנטליות)

31. ביקורות על השלב הסנסו-מוטורי
פיאג'ה לא האריך מספיק את יכולות הילדים 
ההתנהגויות מופיעות קודם 
אם לא מדגישים חקירה מוטורית רואים 
שלתינוקות הבנה מוקדמת יותר של מאפייני
האובייקט
Baillargion)) לדוג': מחקרי רנה ביילרג'ון 
לדוגמא: ניסוי קביעות אובייקט בפעוטות 
http://web.uvic.ca/~lalonde/Psyc435A/objec
31
/t

32. 32
מהי אופרציה?
• הפעלה פנימית מאורגנת של כללים
לוגיים.
• תבניות פעולה מופנמות שניתן לבצע
באופן שכלי.

33. השלב האופרציונאלים
רוב התיאור של פיאג'ה התמקד במה 
ילד בגיל הגן לא יכול להבין ומה הוא
מתחיל להבין לאחריו
לכן פרה אופרציונלי ולאחריו כבר יש 
33
אופרציות אך אלו מאופיינות
בקונקרטיות (מוחשיוּתת)

34. 34
מאפייני החשיבה הפרה-
אופרציונלית
עלייה בפעילות הסימבולית 
התפתחות השפה 
יכול לחשוב על כמה פעולות בו זמנית 
חשיבה קשוחה המושפעת ע"י מראות מיידיים (בעיות 
השימור)
חוסר הפיכות בחשיבת הילד 
אגוצנטריות פרה-אופרציונלית 
הסקה טרנסדקטיבית 

35. 35
מטלת שלושת ההרים-
אגוצנטריות פרה אופרציונלית

36. מטלת שלושת ההרים - המשך
36
נקודת מבט הבובה /
החוקר
נקודת מבט
הילד

37. 37
חשיבה אנימיסטית
הסוכרייה על מקל צוחקת... 
השמש עצובה... 

38. שימור כמות
באיזו שורה
יש יותר
עיגולים?
38

39. הישגי השלב הפרה-אופרציונלי
(2-7)
ההתפתחויות המרכזיות: 
קביעות זהות
הבחנה בין מראית עין למציאות-
משחקי דמיון
39
הכרה הדרגתית בכך שאחרים )Theory of Mind (TOM:
רואים את העולם מנקודת מבט אחרת

40. 40
mind - מודל ה
מחשבות
ידע
עולם תפיסה
תחושות
רגשות
רצונות
כוונות
פעולות
(Wellman (1990
The mind

41. 41
Devries, 1969 מחקר
?

42. ביקורת על החשיבה הפרה-אופרציונלית
הילדים בגיל הגן חושבים בצורה יותר 
לוגית ממה שחשב
המשימות שבהן השתמש קשות מידי לגיל 
הגן וכנראה פספס יכולות הסקה ראשוניות
בגיל הגן
כנראה נתן יותר מידי אינפורמציה ( 7 
42
פריטים מול 4 פריטים)

43. ) שלב האופרציות הקונקרטיות ( 7-12
זאת התקדמות משמעותית בהתפתחות 
הקוגניטיבית
להתקדמות הזאת מלווים שינויים תואמים 
ברמה הרגשית, המוסרית והחברתית
החשיבה יותר דומה לחשיבת מבוגרים 
43

44. 44
מאפייני שלב האופרציות
הקונקרטיות
• שימוש באופרציות קוגניטיביות
קונקרטיות.
• הכרה בהפיכות של פעולות.
• מאפשר הבנת שימור, הסקת
סיבתיות, פיתוח ייצוגים מנטאליים
של סדרות מורכבות של פעולות.
Horizontal ) • הדקלאז' האופקי
(declage
---( • שימור מספר ( 6)---אורך וחומר ( 7

45. 45
שימור נוזל
באיזו כוס יש יותר נוזל?

46. 46
אופרציות מרחביות
הילדים מצליחים לתפוס מרחק בין אובייקטים בצורה 
טובה יותר

47. 47
שלב האופרציות הקונקרטיות
)6-12)
ההתפתחויות המרכזיות : חשיבה לוגית (רק קונקרטית)
הבנת
תכונות
אובייקטים
ויחסים
ביניהם
הבנת מניעים
להתנהגות

48. 48
ביקורת על שלב האופרציות
הקונקרטיות
כנראה שילדים צריכים לקבל 
התנסויות מסוימות כדי לפתח יכולות
אלו
Dasen, ) נחזו גם השפעות תרבותיות 
(1975

49. שלב האופרציות הפורמאליות ( 11
והילך)
יכולת לעשות אופרציות על אופרציות 
חשיבה על החשיבה 
התפתחות החשיבה המופשטת 
חשיבה מעבר לגבולות הזמן 
חשיבה מראש 
1 הסקה היפותטית-דדוקטיבית .
2 הסקה של טענות לוגיות .
49

50. שלב האופרציות הפורמאליות ( 11
50
והילך)
בעיית המטוטלת 
אפשרות לשקול מספר פתרונות לבעיה 

51. שלב האופרציות הפורמאליות ( 11 והילך)
פרופוזיציות לוגיות 
עכברים> פילים 
פילים>כלבים עכברים>כלבים 
51

52. 52
אגוצנטריות פורמלית
הקהל הדמיוני 
האגדה האישית 
תחילת המודעות האישית וההכוונה 
העצמית
יכול להגיע לבלבול, אידיאליזם, 
מרדנות

53. הזניח השפעת הרגש והמוטיבציה על החשיבה
• האם השלבים באמת מובחנים זה
• מהזאה?ם יתכן שהמתודות השפיעו על
התוצאות?
53
ביקורות כלליות על פיאז'ה
• פיאז'ה הדגיש התנהגות חקר יזומה ע"י
הילד; ויגוצקי הוסיף חשיבות התרומה
החברתית – הנחייה ע"י מישהו מנוסה,
שיתוף עם בני גילם.

54. 54
(Vygotsky) ויגוצקי
1 התפתחות קודמת ללמידה .
2 התפתחות היא למידה .
3 שילוב בין למידה והתפתחות .
ויגוצקי: תיאוריה המתבססת על אינטראקציה בין
העולם החברתי והשפעות סביבתיות
להתפתחות קוגניטיבית
*** הילד אינו "מדען" בודד אלא פועל
באינטראקציה עם אחרים (מורים, הורים,
קבוצת שווים).

55. 55
תיאוריית התפתחות קוגניטיבית של
ויגוצקי
מערכת התמיכה שתורמים (Scaffolding) פיגום 
מטפלים, מורים ובני קבוצת השווים לתהליך הלמידה
על ידי מתן רמזים, הדרכה ומשוב המתאים לרמת
ההתפתחות.
הטווח :( ZPD) Zone of proximal development 
שבין הפיתרון האקטואלי לפיתרון הפוטנציאלי שמגיע
.בעזרת הנחיה
אלו תהליכים בהתהוות שמדגימים את 
האינטראקציה בין העולם החברתי להתפתחות
הקוגניטיבית

56. 56
ZPD - עבודה עם פיגום ו

57. האם השפה מקדמת את התפתחות
החשיבה
או שהיא מעידה[ תעפקלייד הה?די בור האגוצנטרי /
57
שפה וחשיבה
הפרטי]
פיאז'ה: השפה משקפת את הסכמות
הקיימות
ויגוצקי: הדיבור עוזר לפיתוח החשיבה

58. 58
אחרי פיאז'ה: פיתוחים
מרכזיים
התפתחות היא לא בשלבים מובחנים: היא 
תהליך מתמשך
התפתחות היא לא כלל-תחומית: היא ייחודית 
לתחומים שונים (יותר נכון, לתהליכים שונים)
התפתחות היא לא יחסית איטית: יכולות 
בסיסיות סמויות בגיל מאוד צעיר

59. 59
מודלים של עיבוד מידע
לפי מודל עיבוד המידע,
ההתפתחות הקוגניטיבית היא
יותר רציפה, יש בה יותר שונות
בין-אישית, היא יותר מורכבת
משסברו התפיסות המסורתיות

60. תזכורת: רכיבי הקוגניציה: מבנים
60
ותהליכים
מבנים: יחידות שכליות, תוצרים שאותם רוכש 
הילד במהלך התפתחותו: סכמה סנסורית
-מוטורית, ייצוגים (הפקה והבנה בתמונות
וציורים, דגמים,העמדת פנים), תסריטים,
מושגים, תיאוריות.
תהליכים: פעולות שונות שמוחנו עושה ביחידות 
או במבנים הקוגניטיביים; יתרה מזו המבנים
הולכים ומתגבשים- נבנים ומתרחבים כתוצאה
של התהליכים:הטמעה והתאמה; קשב ותפיסה,
זכרון, למידה, פתרון בעיות, הערכה ועוד.

61. 61
ATTENTION קשב
מצב של ערנות או עוררות המאפשר לאדם 
להתמקד בהיבט נבחר מן הסביבה
(Kahneman, 1973)
הקשב הוא מנגנון סינון המאפשר בחירה 
של מאפיינים סביבתיים שונים, אשר
יעובדו במערכת ההכרתית, והתעלמות
ממאפיינים אחרים.

62. 62
סוגי קשב
מיקוד קשב והתמדה במיקוד הקשב 
Focusing & (Sustained Attention)
הילד צריך להיות מסוגל למקד קשב במידע 
או בגירוי הרלוונטי ( להתבונן בתמונה,
במילה הכתובה וכו') ולהתמיד במיקוד
לאורך זמן.
היכולת להתמיד במיקוד הקשב עולה עם 
העלייה בגיל.
ההתנהגות : במהלך השנים Gibson, 1988 
החקרנית הופכת למכוונת יותר, יעילה, שיטטתית

63. 63
סוגי קשב
דוגמה למחקר: חוקרים הציגו בפני פעוטות 
בני שנה עד שלוש וחצי מספר צעצועים בו
זמנית. נמצא שזמן המיקוד בצעצוע אחד
עלה מזמן ממוצע של 3 שניות למשחק
בצעצוע יחיד אצל בן השנה, למשחק
ממוקד בן 8 שניות בממוצע אצל בני
השלוש וחצי.

64. 64
סוגי קשב- המשך
קשב סלקטיבי: היכולת להתמקד במידע 
רלוונטי למשימה ולהתעלם ממידע שאיננו
רלוונטי. יכולת זו תלויה בשני גורמים:
היכולת לשלוט בקשב וגם הידע על
העולם שמאפשר להבחין בין גירויים
רלוונטיים למשימה לבין גירויים שאינם
רלוונטיים.
שתי יכולות אלו משתפרות עם העלייה 
בגיל.
ילדים בוגרים יותר מסוגלים להתעלם 
ממידע שאינו רלוונטי ואשר מסיח אותם

65. 65
סוגי קשב-המשך
דוגמה למחקר וממצאים: חוקרים 
12 ,9 , הציגו בפני ילדים בני 6
משימה של מיון קלפים לפי שלושה
קריטריונים. הנסיין הוסיף קלף בעל
מאפיין שונה לערמת הקלפים. הגורם
המסיח הפריע להמשך הפעילות של
בני השש בעוד ילדים בוגרים יותר
התעלמו ממנו.

66. 66
סוגי קשב-המשך
ניהול קשב ויכולת תכנון שיטטתי: היכולת 
להפנות קשב באופן גמיש לחלק מאירוע או
לחלק ממשימה מתוך הבנת הדרישות של
המשימה מצד אחד ושל מגבלות האישיים
בעיבוד מידע מרובה, קשורה בהתפתחות
יכולתו של הילד לווסת את תהליכי העיבוד
הקוגניטיבי שלו.
כלומר, הילד לומד לדעת שיש לו קיבולת 
קוגניטיבית מוגבלת ועליו למקד את הקשב על
מנת לבצע משימות קוגניטיביות.
ידיעה זו מצביעה על יכולת מטה- קוגניטיבית 
מתפתחת: המודעות לגבי התהליכים
הקוגניטיביים של עצמך.

67. מטאקוגניציה כוללת את הידע והמודעות של הפרט לתהליכים
הקוגניטיביים של עצמו, וכן את היכולת לכוונם ולפקח עליהם
באופן פעיל
(.Biggs, 1988; Anderson, 2001 )
ככל שנהיה יותר מודעים למרכיבים השונים המשפיעים על הבנתנו,
וככל שנשלוט באסטרטגיות בהן אנו משתמשים לפתרון הבעיה והקושי
ונוכל לפקח עליהם,
כך נגביר את הבנתנו ואת היכולת שלנו לפתור בעיות.
מה הם מרכיבי המטאקוגניציה??
67

68. 68
מרכיבי הידע המטא-קוגנטיבי
פלאבל ) 1987 ( - שלושה רכיבים מובחנים:
1. אנשים - מה ידוע לנו על עצמנו ועל אחרים?
2. מטלות - מה ידוע לנו על המטלה שלפנינו?
3. אסטרטגיות )מטא-אסטרטגיה(- ידע על האסטרטגיות
הדרושות לביצוע המטלה.
מה ידוע לנו על הטכניקות והאסטרטגיות
שעשויות לסייע בפתרון בעיות מסוימות?

69. 69
זיכרון
הזיכרון מתייחס לתהליכי אחסון ושימור 
המידע כמו גם למאגרי המידע עצמם.
לכן ניתן לדבר על מבני זיכרון (מאגרי 
המידע) ועל מיומנויות הזיכרון.
ישנם דרכים רבות לסווג את מבני 
הזיכרון; אבחנה מקובלת היא בין רשם
או ( STM) זיכרון לטווח קצר ,(SR) חושי
זיכרון עבודה זמני וזיכרון לטווח ארוך
.(LTM)

70. 70
מבנים קוגניטיביים של זיכרון
הוא זיכרון לשניות אחדות המשמר (SR) רשם חושי 
את המידע בצורתם הגולמית המקורית (זיכרון חזותי,
שמיעתי, טקטילי); מהרשם החושי המידע או שנעלם,
נשכח או שעובר לעיבוד נוסף בזיכרון לטווח קצר.
זיכרון עבודה, שולחן עבודה מתייחס לתהליכי STM : 
עיבוד אקטיביים של מידע חדש. מידע נשאר בשולחן
העבודה זמן קצר ונעשים בו מאמצים אקטיביים
. ומודעים לעבד ולשמור אותו
המידע משולחן העבודה עובר בצורתו המעובדת ל 
או נשכח - LTM

71. 71
זיכרון
מיומנויות זיכרון- תהליכים המשמרים את 
המידע בזיכרון העבודה, תהליכים
המעבירים מידע לזיכרון לטווח ארוך או
שני הסוגים גם יחד; מידע עובר הלוך
ושוב בין זיכרון העבודה לבין הזיכרון
לטווח ארוך.
עם מיומנויות או אסטרטגיות הזיכרון 
נמצא: שימוש בעזרים חיצוניים, שינון
עיבוד מושגי מארגן ,(rehearsal)
אלבורציה ,(Semantic organization)
.(Elaboration)

72. 72
אסטרטגיות הזיכרון
ילדים צעירים מתעלמים מהצורך 
לתכנן זכירה (בגיל 3), אח”כ הופכים
למודעים שצריך לזכור אך אינם
יעילים די הצורך בארגון הדברים על
מנת לזכור (גיל 6), אחר כך הם
הופכים ליותר מאורגנים ויעילים
.( (גיל 9

73. היבטים התפתחותיים בזיכרון
היקף הזיכרון: מבנה המוח של הילדים 
73
הצעירים כולל פחות חיבורים ומאפשר
פחות קיבולת של מידע ומהירות עיבוד
מידע נמוכה יותר.
בגיל 2 זוכרים 2 פריטים; :STM זיכרון 
בגיל 4 זוכרים 4 פריטים;בגיל 10 זוכרים
7 ומעלה 6 פריטים ובגיל 12

74. היבטים התפתחותיים בזיכרון
עקב חוסר מודעות לצורך לתכנן, הילדים 
ממעטים לפתח אסטרטגיות זכירה;
האסטרטגיות הראשוניות כוללות עזרים
חיצוניים ולרוב אינן כוללות פעולות חשיבה
מופנמות (כגון אלבורציה).
תופעה מעניינת: אמנזיה של ילדות, מתייחסת 
74
לשכחה גורפת של כל המתרחש לפני גיל 3
שנים; שכחה זו מיוחסת גם לארגון המידע
השונה אצל מבוגרים לעומת פעוטות.

75. 75
התפתחות קוגניטיבית-תיאוריות
שונות
«œ¢§œœ¢«œ
¨œ±¤¢œœ²°¥œ²œ ²œœ œ·
œœ¢§¥œ
¢«³ «©œ§³ œ ³ ­
³œ ·
¢§¯«¨œ°¢³
¥«œ­
¦¢³«¥¨œ ¥²¢¤ ·
-œ§¢² §œ¢­
œœ¥² œ ¯œ¢
³œ§¢²§œ³œ°œœœ ¥²¢
¦¢œ¥¢œ³œ°±œ¥œ
¥²œ ­¢
¯±œª¢­
³ ·
³œ ³­
³œœ
³²¢¤± =œœ¢§¥ ·
¦¢¥¥¤²œœ¢œ³œ¢œ¡±¡ªœ
¢°¯œœ¢œ
±³œ ¢¥œœ±œœ£œ­
œœœ¥¢œ ·
±³œ¢±œœ§œœ ;œœ¢§¥œ¢œ¢¡ °œ
œ¥¢ ³ ¢œ¢¡ °œ
¦¢œ¥¢œ¦¢±œœ§œ¦«£œœ¢³œ ·
±³œ¢œœœ³¥œœœ¤¢¢¥«œ
¥²¦¢œ ²œ§œ œœ±œ² ¥¢ ±¤œ
œ¥¢œ¥²œœ¢§¥œœ
œœ œ:œ¥¢œ¥² «œ¢œ² œœ¢œ ·
¦«±¢²«§œ¦œœ³§œœ¥œ¢œ
œ¥œ«œ¢¥²œ§©­
œ ;¦ ¢±œœœ§
œ¥²œ«§¡œ
±œ°§ :œœ¢œªœ³œœ±³ ·
¦¢¢²¢œ-¨¢œ¦ ¢¥œœœ¥
¥²³¢œ ¥²œª¢­
³ ·
³œ ³ ­
³œœ
œ'œœ¢­±¢
œ§œ ,¦ œœ¢ ,¢œ¢¡ °œœ¥¢œ ·
œ§¯«¥³œ±¡§
œ¥²«œ¢œ³œœ ©œœ¥¢œœ ·
ª¢ªœ¥«¦¥œ«œ¥«
œœœ¢œ¢¡±­
œœ«œ¢ ;³œª©³ œ
¢³œ«§²§«œ¢
¥²³¢œ ¥²œª¢­
³ ·
³œ ³­
³œœ
¥²œ ²œœœ¦¢œ¡«§§ ·
±œœ§œ³«­
²œ
³¢¤œ©¢ œœ¢œœªœ ·
(œœ²œœ¢¯œœ©œœ±œ)
œœœ §œœœ ²

76. 76
התפתחות קוגניטיבית
העולם כולל אובייקטים, תופעות, אירועים , את 
העצמי ואת האחרים. הילד המתפתח
קוגניטיבית בונה לעצמו תפיסה ייצוגית פנימית
של העולם.
תפיסת העולם מתבססת על מערכות ביולוגיות 
ובו בזמן היא מוגבלת על ידן. בנוסף, הילד
מתנסה בעולם והתנסותו זו תורמת להתפתחות
הבנת העולם שלו. ההדרכה של המבוגרים
בסביבתו של הילד תורמת אף היא ולאופן שבו
הוא מייצג ומבין את העולם.
Flavell, Miller Miller, 1993