1. ‫ההשכלה הגבוהה לאן?‬
‫הקדמה:‬
‫בתקופתו של ראש הממשלה יצחק רבין, בתחילת שנות ה-09, אושר תיקון מס' 01 לחוק‬ ‫‪‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה, אשר אפשר את פתיחתן של מכללות אקדמיות שונות.‬
‫על פי נתוני המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) קיימים כיום 92 מוסדות אקדמאיים‬ ‫‪‬‬
‫(אוניברסיטאות ומכללות) אשר מתוקצבים ע"י המל"ג (כלומר, המדינה) ו-51 מוסדות‬
‫אקדמאיים מאושרים אך לא מתוקצבים.‬
‫קיימים 42 מוסדות להכשרת עובדי הוראה המתוקצבים על ידי משרד החינוך (כלומר,‬ ‫‪‬‬
‫המדינה)‬
‫בשנת הלימודים תשע"א למדו כ-000,392 סטודנטים לתואר ראשון, 064,25 לתואר שני‬ ‫‪‬‬
‫ו-006,01 לתואר שלישי.‬

2. ‫מטרות:‬
‫פיתוח הון אנושי הנדרש לשוק העבודה המשתנה ולקיום החברה המודרנית.‬ ‫‪‬‬
‫הנגשת ההשכלה הגבוהה ליותר סטודנטים, בעיקר באזורי הפריפריה.‬ ‫‪‬‬
‫ניעות חברתית על ידי מתן השכלה אקדמית לאוכלוסייה רחבה.‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על תפוקות המחקר והמצוינות המדעית של ישראל‬ ‫‪‬‬

3. ‫הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה‬
‫בהנחה שכל מוסד אקדמי נדרש לתקציב ‪ X‬לצורך מנהלה ואדמיניסטרציה, היצף המוסדות‬ ‫‪‬‬
‫להשכלה גבוהה מביא לכך שחלק גדל והולך המיועד למטרות השכלה גבוהה "מתבזבז"‬
‫למטרות שאינם "אקדמאיות"‬
‫דרישות קבלה נמוכות כדי לגייס סטודנטים וזאת במטרה לאפשר את קיומו הכלכלי של‬ ‫‪‬‬
‫המוסד האקדמי.‬
‫צורך במספר רב של מרצים אשר יוצר וקום בוא נכנסים למערכת ההכשרה וההשכלה‬ ‫‪‬‬
‫הגבוהה מרצים שאינם מתאימים.‬
‫היצע גבוהה של משרות בתחום ההשכלה הגבוהה יוצר ניוון של מערך הסגל האקדמי.‬ ‫‪‬‬

4. ‫הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה (המשך)‬
‫במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה מממנת המדינה מעל למחצית משכר הלימוד של‬ ‫‪‬‬
‫הסטודנטים. אלא שרבים מהסטודנטים המסיימים את התואר הראשון אינם עוסקים‬
‫במקצוע אותו הם למדו, לפיכך מדובר ב"השקעת הפסד".‬
‫עודף הסטודנטים המסיימים תארים ראשונים יצרו זילות וחוסר ערך ללימודי התואר‬ ‫‪‬‬
‫הראשון, מאחר ואינם מהווים עוד אסמכתא להשתתפות בשוק העבודה או להתקדמות‬
‫מקצועית.‬
‫סטודנט שסיים את לימודיו ואינו התקבל לשוק העבודה מרגיש מרומה ומתוסכל לאחר‬ ‫‪‬‬
‫שהשקיע זמן וכסף.‬
‫במטרה לגייס סטודנטים יוצרים מוסדות אקדמיים "מסלולים נוחים" לצורך קבלת תארים‬ ‫‪‬‬
‫ראשונים, שאינם שימושיים לצורכי עבודה ותעסוקה בעתיד ואינם מאפשרים לסטודנטים‬
‫המסיימים אותם יכולת אמיתית לניעות חברתית.‬

5. ‫הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה (המשך)‬
‫הסטודנטים שיצאו בסיום הלימודים עם תואר ראשון ללא ערך מעשי, ולאחר שהשקיעו זמן‬ ‫‪‬‬
‫וכסף לטובת התואר הופכים לאזרחים מתוסכלים, ואילו "ההשקעה" של המדינה בהון‬
‫האנושי יורדת לטמיון ברגע שהסטודנט אינו משולב בשוק העבודה.‬
‫פתיחת השערים האקדמאיים לכל דורש הביאה להיצף של בוגרים במקצועות מסוימים‬ ‫‪‬‬
‫בשוק העבודה (לדוגמא: מקצוע עריכת דין, תקשורת, הוראה, מדעי החברה וכו'). היצף‬
‫שוק העבודה במקצועות מסוימים יוצר זילות מקצועית וירידה בשכר .‬
‫ברמה המוסרית מהווה "השקעת ההפסד" לגיטימציה של המדינה לזילות מקצועית ופגיעה‬ ‫‪‬‬
‫בשכר המועסקים.‬
‫האילוצים הנדרשים מתקצוב מספר סטודנטים רחב אינם מאפשרים מתן מענה מספק‬ ‫‪‬‬
‫לאותם סטודנטים שהבעיה הכלכלית עומדת כחיץ בינם לבין הלימודים הגבוהים.‬

6. ‫הבעיות הקיימות בהשכלה הגבוהה (המשך)‬
‫מגמת המעבר של סטודנטים מהאוניברסיטאות לכיוון המכללות הביאה לפגיעה קשה‬ ‫‪‬‬
‫במוסדות האוניברסיטאיים וביכולת שלהם לממן מחקר ופיתוח‬
‫היחלשותם של האוניברסיטאות הביא לסגירתן של מסלולים רבים, שאינם "כדאיים"‬ ‫‪‬‬
‫מבחינה כלכלית.‬
‫מתוך 44 מוסדות אקדמיים (מתוקצבים ולא מתוקצבים), %54 מתוכם נמצאים באזור‬ ‫‪‬‬
‫המרכז (בין חדרה לרחובות), ו-%02 באזור ירושלים.‬
‫מתוך 42 מכללות להכשרת מורים, %73 מתוכן נמצאות באזור המרכז, %52 בחיפה ו-‬ ‫‪‬‬
‫%02 בירושלים.‬
‫קיים ריכוז גבוהה של מוסדות אקדמיים באזור המרכז בפרט ובאזורי גלעין לאומיים ככלל,‬ ‫‪‬‬
‫ולפיכך נמנעת תנועת סטודנטים לכיוון הפריפריה.‬

7. ‫סיכום הבעיות‬
‫"השקעת הפסד " של המדינה.‬ ‫‪‬‬
‫ניפוח מנגנונים מנהלתיים על חשבון פיתוח אקדמי.‬ ‫‪‬‬
‫בזבוז כספי ציבור.‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח לקוי של ההון האנושי לצורכי השוק המשתנה.‬ ‫‪‬‬
‫ירידה ברמה האקדמית.‬ ‫‪‬‬
‫היצף תארים אקדמיים בשוק העבודה.‬ ‫‪‬‬
‫היצף שוק העבודה וירידה בשכר.‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה באיזון שוק העבודה.‬ ‫‪‬‬
‫זילות וחוסר ערך לתארים ראשוניים.‬ ‫‪‬‬
‫מחסור בתקציבי מחקר ופיתוח.‬ ‫‪‬‬
‫לא מתקיימת ניעות חברתית .‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על עומס אנושי (צפיפות אוכלוסין ) באזורי הגלעין.‬ ‫‪‬‬

8. ‫ההשכלה הגבוהה לאן?‬
‫צמצום מספר המוסדות האקדמאיים תוך העדפת המכללות הנמצאות בפריפריה:‬
‫תנועת צעירים מאזורי גלעין לאומי לאזורי שוליים לאומיים תאפשר את התפתחותה של‬ ‫‪‬‬
‫הפריפריה, אשר תידרש לתת שירותים לסטודנטים.‬
‫מעבר סטודנטים מאזורי גלעין לאומי לאזורי שוליים לאומיים תוריד את צפיפות האוכלוסין‬ ‫‪‬‬
‫באזורי הגלעין הלאומי.‬
‫התקציבים שיתפנו מצמצום מנגנוני האדמיניסטרציה יופנו לטובת הסטודנטים ולטובת פיתוח‬ ‫‪‬‬
‫השירותים לסטודנטים בפריפריה (לדוגמא: מעונות סטודנטים).‬
‫חיזוק כוחם של המוסדות האקדמיים יאפשר תקציבים גדולים יותר לצורכי מחקר ופתיחת‬ ‫‪‬‬
‫מסלולים שנסגרו משיקולים כלכליים.‬

9. ‫ההשכלה הגבוהה לאן?‬
‫תקצוב פרוגרסיבי לפי צורכי השוק:‬
‫יצירת מכסות למסלולי לימוד והכשרה על פי צורכי השוק המשתנים במטרה למנוע היצף‬ ‫‪‬‬
‫של בוגרים במקצועות מסוימים.‬
‫הסטודנטים שיתקבלו ללימודים במסגרת המכסות ייהנו מלימודים בשכר לימוד נמוך עד‬ ‫‪‬‬
‫למימון מלא של שכר הלימוד, וזאת במטרה למנוע חסמים כלכליים בין סטודנטים לסיום‬
‫לימודיהם.‬
‫עידוד למסלולים ומקצועות בהם ישנו חוסר שוק על ידי מתן מלגות.‬ ‫‪‬‬
‫יצירת שונות בין המוסדות האקדמיים, אשר תיצור ייחודיות והתמחות בתחומים מסוימים‬ ‫‪‬‬
‫(כדוגמת מכון ויצמן המתמחה בתחום המדעים והחקלאות).‬
‫חיפוש אחר צרכי שוק ויצירת מסלולי לימוד בתחומים חדשים (לדוגמא: התמקצעות של‬ ‫‪‬‬
‫שירותים בתחום התיירות, מסעדנות וכו').‬

10. ‫ההשכלה הגבוהה לאן?‬
‫צמצום המימון לאוכלוסיית סטודנטים רחבה תאפשר השקעה מרבית באפשרויות הלימוד‬ ‫‪‬‬
‫של סטודנטים מחתך סוציו-אקונומי נמוך ובאיכות הלימודים.‬
‫התמקצעות בנושאים חדשים שלא ניתן עליהם הדין (לדוגמא: מלצרות, שזירה וכו')‬ ‫‪‬‬
‫תאפשר התמקצעות בנושאים ושיפור שירותים. כמו כן התמקצעות בנושאים שלא ניתן‬
‫עליהם כיום הדין תביא לעלייה במעמד המקצוע ושיפור השכר.‬
‫במסלולים בהם קיימת השקעה מעבר לדרישות אקדמאיות רגילות (לדוגמא: עבודה‬ ‫‪‬‬
‫מעשית וסטאז' אצל מורים) ידרשו הלומדים להתחייב לעסוק במקצוע במשך מספר שנים.‬
‫סטודנט שלא יסיים את תהליך ההכשרה (למעט מסיבות רפואיות ומיוחדות) יאלץ להחזיר‬ ‫‪‬‬
‫למדינה את המימון שניתן עבור לימודיו עד אותה תקופה.‬

11. ‫ההשכלה הגבוהה לאן?‬
‫המל" ג יאשר למוסד חינוך להפוך למוסד להשכלה גבוהה להסמיך ולהעניק תארים‬ ‫‪‬‬
‫אקדמיים רק למוסדות מתוקצבים, וזאת במטרה למנוע מגורמים פרטיים ליצור היצף של‬
‫שוק העבודה בגין שיקולים כלכליים.‬
‫המל" ג יפרסם באופן ברור את המוסדות והמסלולים המוכרים על ידי המדינה.‬ ‫‪‬‬
‫המל"ג יפרסם את מכסות הלימוד בכל מוסד אקדמי על פי מסלולים. כמו כן יפורסמו באופן‬ ‫‪‬‬
‫ברור ההטבות הניתנות במסלולים ייעודיים.‬