הרצאה במסגרת כנס מידע 2010 בביום עיון "ידע בהתאמה אישית - שיטות וגישות חדשניות בעידן הווב 3.0"
הרצאה על ידי ענת קלומל , "הטמעה של התאמה - כיצד להטמיע ידע מותאם לעובד"
מצגת פאור פוינט מאת יגאל חמיש, יו''ר פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל, שהוצגה בקורס ניהול ידע בארגון יוני .2002 מה זה ידע? שאלות ועמדות, מיפוי ידע מהו? ניהול ידע תוכניות ניהול ידע בארץ מסע אל הארגון לומד ומנהל הידע. תהליך ניהול הידע בחטיבת ההנדסה בבזק פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל- תמונת מצב
בכנס השנתי של פימ"ת המרצה המרכזי היה ג'וזף רודנברג מהולנד, אחד המומחים המובילים באירופה בתחום המודיעין התחרותי. בהמשך, פרטים נוספים על נושאים שעלו בכנס.
מצגת פאור פוינט מאת יגאל חמיש, יו''ר פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל, שהוצגה בקורס ניהול ידע בארגון יוני .2002 מה זה ידע? שאלות ועמדות, מיפוי ידע מהו? ניהול ידע תוכניות ניהול ידע בארץ מסע אל הארגון לומד ומנהל הידע. תהליך ניהול הידע בחטיבת ההנדסה בבזק פורום מנהלי הידע בארגונים בישראל- תמונת מצב
בכנס השנתי של פימ"ת המרצה המרכזי היה ג'וזף רודנברג מהולנד, אחד המומחים המובילים באירופה בתחום המודיעין התחרותי. בהמשך, פרטים נוספים על נושאים שעלו בכנס.
טרנספורמציה מקצועית של מידענים לאור מגמות העתיד
ארגז כלים טכנולוגיים למידענים ואנליסטים
איגור יבדוסין - מנכ"ל אינפוטרגט
בקרו באתר שלנו ותתרשמו ממגוון שירותי המידע שלנו
http://www.infotarget.co.il
office@infotarget.co.il
העידן הצרכני החדש, בפרט בשנתיים האחרונות, מכתיב עבור 'קברניטי' התאגידים הגדולים במגזר העסקי מציאות חדשה, מורכבת ומלאת אתגרים.
שילוב של התפתחות טכנולוגית מואצת, ריבוי ערוצי תקשורת דיגיטליים בדגש על מדיה חברתית ושינויים בדפוסי ההתנהגות הצרכנית, מאלצים את מנהלי השיווק והפרסום להתמודד עם צרכן מועצם 'ומחובר' שבידיו כלים ואמצעים לקבל החלטות צרכניות בצורה מתקדמת ולעתים אף מנותקת מהמסרים והפעילות השיווקית של המותגים.
לשם כך ועל מנת להתמודד עם האתגרים, אנו עדים "למהפכה שקטה" שמתרחשת מתחת לפני השטח- מנהלי השיווק החלו לאמץ כלים חדשים, הממנפים את הפעילות והשיח הצרכני הקיימים בערוצי המדיה החברתית ומאפשרים איסוף, ניטור ועיבוד של המידע הרב שנצבר אודות הצרכנים ודפוסי התנהגותם, לכדי תובנות צרכן אופרטיביות.
באנלוגיה לעולם של מודיעין לאומי- מעבר מחיפוש אחר 'ידיעת הזהב' לליקוט ידיעות וחיבור לתובנות.
כמשווקים, עלינו להגדיר בצורה מדויקת ככל האפשר מיהו הלקוח שלנו ורק לאחר מכן לצאת “לחפש” אחריו. המיקודים הם מגדריים, גיאוגרפיים, בעלי מאפיינים ומטרות שונות. הרי כל רוכש פוטנציאלי מתנהל ומתנהג באופן שונה ומטרתנו היא להכיר, להבין את האופי שלו ולזרוק את החכה השיווקית שלנו בסביבתו, בניסיון לדוג אותו באמצעות הקמפיינים שאנו מייצרים.
לאחר שחקרנו והגענו להבנת הלקוח, אנחנו עוברים לשלב הניסוי והטעייה של האפשרויות הגרפיות שיצרנו בתהליך הפרסום (שימוש בצבעים, אימג’ים). עלינו לבחון את אפשרויות אותן אנו מייצרים, עד שנבין איזו עובדת הכי טוב, הן ברמה הגרפית והן ברמת קידום המסרים לקהל שהגדרנו (בבניין אחד לרוב יש דירות שונות הפונות ללקוחות שונים, שכל אחד מהם דורש אבחון משלו).
לאחר שהצלחנו למשוך את הלקוח אלינו ולגרום לו להשאיר אצלנו את פרטיו, אנו עומדים בפני השלב המעניין ביותר, בו נשאלת השאלה- מהי החוויה אותה אנו רוצים ליצור אצל הלקוח על מנת שייהפך מ”ליד” לעסקה?
כיום, הסטטיסטיקה יחסית פשוטה והתוצאות אינן מדהימות- מכל 100 לידים ייווצרו לרוב 10 פגישות שמתוכן תצא עסקת רכישה אחת.
אז איך אפשר לשפר את ההסתברות של 1 למאה??
בחיפושיי ברשת נתקלתי בדוגמא מדהימה- “קרבליו הוסקן”, סוכנות נדלן מוכרת בריו דה ז’נרו, ברזיל, החליטה להתמודד עם האתגר של מכירת דירת יוקרה: יצירת “סיור אישי” לכל לקוח פוטנציאלי בדירה לדוגמא, תוך שימוש באלמנטים אישיים של המבקרים.
איך? החברה השיקה קמפיין דיגיטאלי. כאשר לקוח התעניין בפרויקט, הוא התבקש לשריין פגישה באמצעות אתר ייעודי של החברה, תוך שימוש ב LOGIN לפייסבוק שלו ומתן אישור להוריד תמונות, סרטים ואירועים בהם הוא עתיד להשתתף. בעזרת המידע האישי, אפיינה החברה במדויק את האלמנטים שיתנו לרוכש הפוטנציאלי תחושה שהוא “הגיע הביתה”, מהרגע בו חצה את מפתן הדלת של הדירה לדוגמא: בתוך מסגרות דיגיטליות ומסכי טלוויזיה אשר נתלו על קירות החדרים הוצגו ת
מצגת פאור פוינט מאת: עמי סלנט. סוגיות ואבחנות לבדיקת מצב ניהול הידע בחברות ובארגונים . האם הגדרות מראש תורמות להצלחת ניהול ידע? הארגון מחפש תוצרים ולא בהכרח תובנות. שליטה של ניהול הידע היא בידי העובד. האם הגדרות מראש תורמות להצלחת תהליך? כיצד לאתר את מנהרות הידע שבדוא”ל. המצגת הוצגה בכנס מידע 2002 במרץ .2002.
ד"ר ענת קלומל-צוייג העלתה הצעה לסדר היום במועצת העיר כפר סבא בה היא מבקשת לבצע רפורומות באגף הרווחה בעיר כפר סבא, במיוחד לגבי היחס לאבות גרושים והורים בסיכסוך הורי המטופלים באגף הרווחה. בישיבת וועדת החינוך היתה התנגדות לד"ר ענת קלומל-צוייג, אך כחברת מועצה היא הציגה את עמדתה בנושא וממשיכה לפעול בנושא זה מתוקף תפקידה כנציגת ציבור מול הפקידות המקצועית בעירה.
זעקת ההורים בכל הארץ לגבי הטיפול הבעייתי של הרווחה לגבי הסדרת הסכסוך מצריך שידוד מערכות במשרד הרווחה ובפעילותו ברשויות המקומיות.
תקצור ההצעה לסדר בנושא רווחה ושיפור השירות . המושג: רווחה 2.0 שימוש במספר ערוצים כדי לספק חוויה חיובית לתושבים.
קישור לשאלון אנונימי מרשויות מקומיות שונות ובדיקת רמת השירות של הרווחה ברשויות המקומיות והיכולת של חברי מועצה לסייע בעת סכסוך הורים ומעורבות הרווחה.
https://goo.gl/KWGX3x
טרנספורמציה מקצועית של מידענים לאור מגמות העתיד
ארגז כלים טכנולוגיים למידענים ואנליסטים
איגור יבדוסין - מנכ"ל אינפוטרגט
בקרו באתר שלנו ותתרשמו ממגוון שירותי המידע שלנו
http://www.infotarget.co.il
office@infotarget.co.il
העידן הצרכני החדש, בפרט בשנתיים האחרונות, מכתיב עבור 'קברניטי' התאגידים הגדולים במגזר העסקי מציאות חדשה, מורכבת ומלאת אתגרים.
שילוב של התפתחות טכנולוגית מואצת, ריבוי ערוצי תקשורת דיגיטליים בדגש על מדיה חברתית ושינויים בדפוסי ההתנהגות הצרכנית, מאלצים את מנהלי השיווק והפרסום להתמודד עם צרכן מועצם 'ומחובר' שבידיו כלים ואמצעים לקבל החלטות צרכניות בצורה מתקדמת ולעתים אף מנותקת מהמסרים והפעילות השיווקית של המותגים.
לשם כך ועל מנת להתמודד עם האתגרים, אנו עדים "למהפכה שקטה" שמתרחשת מתחת לפני השטח- מנהלי השיווק החלו לאמץ כלים חדשים, הממנפים את הפעילות והשיח הצרכני הקיימים בערוצי המדיה החברתית ומאפשרים איסוף, ניטור ועיבוד של המידע הרב שנצבר אודות הצרכנים ודפוסי התנהגותם, לכדי תובנות צרכן אופרטיביות.
באנלוגיה לעולם של מודיעין לאומי- מעבר מחיפוש אחר 'ידיעת הזהב' לליקוט ידיעות וחיבור לתובנות.
כמשווקים, עלינו להגדיר בצורה מדויקת ככל האפשר מיהו הלקוח שלנו ורק לאחר מכן לצאת “לחפש” אחריו. המיקודים הם מגדריים, גיאוגרפיים, בעלי מאפיינים ומטרות שונות. הרי כל רוכש פוטנציאלי מתנהל ומתנהג באופן שונה ומטרתנו היא להכיר, להבין את האופי שלו ולזרוק את החכה השיווקית שלנו בסביבתו, בניסיון לדוג אותו באמצעות הקמפיינים שאנו מייצרים.
לאחר שחקרנו והגענו להבנת הלקוח, אנחנו עוברים לשלב הניסוי והטעייה של האפשרויות הגרפיות שיצרנו בתהליך הפרסום (שימוש בצבעים, אימג’ים). עלינו לבחון את אפשרויות אותן אנו מייצרים, עד שנבין איזו עובדת הכי טוב, הן ברמה הגרפית והן ברמת קידום המסרים לקהל שהגדרנו (בבניין אחד לרוב יש דירות שונות הפונות ללקוחות שונים, שכל אחד מהם דורש אבחון משלו).
לאחר שהצלחנו למשוך את הלקוח אלינו ולגרום לו להשאיר אצלנו את פרטיו, אנו עומדים בפני השלב המעניין ביותר, בו נשאלת השאלה- מהי החוויה אותה אנו רוצים ליצור אצל הלקוח על מנת שייהפך מ”ליד” לעסקה?
כיום, הסטטיסטיקה יחסית פשוטה והתוצאות אינן מדהימות- מכל 100 לידים ייווצרו לרוב 10 פגישות שמתוכן תצא עסקת רכישה אחת.
אז איך אפשר לשפר את ההסתברות של 1 למאה??
בחיפושיי ברשת נתקלתי בדוגמא מדהימה- “קרבליו הוסקן”, סוכנות נדלן מוכרת בריו דה ז’נרו, ברזיל, החליטה להתמודד עם האתגר של מכירת דירת יוקרה: יצירת “סיור אישי” לכל לקוח פוטנציאלי בדירה לדוגמא, תוך שימוש באלמנטים אישיים של המבקרים.
איך? החברה השיקה קמפיין דיגיטאלי. כאשר לקוח התעניין בפרויקט, הוא התבקש לשריין פגישה באמצעות אתר ייעודי של החברה, תוך שימוש ב LOGIN לפייסבוק שלו ומתן אישור להוריד תמונות, סרטים ואירועים בהם הוא עתיד להשתתף. בעזרת המידע האישי, אפיינה החברה במדויק את האלמנטים שיתנו לרוכש הפוטנציאלי תחושה שהוא “הגיע הביתה”, מהרגע בו חצה את מפתן הדלת של הדירה לדוגמא: בתוך מסגרות דיגיטליות ומסכי טלוויזיה אשר נתלו על קירות החדרים הוצגו ת
מצגת פאור פוינט מאת: עמי סלנט. סוגיות ואבחנות לבדיקת מצב ניהול הידע בחברות ובארגונים . האם הגדרות מראש תורמות להצלחת ניהול ידע? הארגון מחפש תוצרים ולא בהכרח תובנות. שליטה של ניהול הידע היא בידי העובד. האם הגדרות מראש תורמות להצלחת תהליך? כיצד לאתר את מנהרות הידע שבדוא”ל. המצגת הוצגה בכנס מידע 2002 במרץ .2002.
ד"ר ענת קלומל-צוייג העלתה הצעה לסדר היום במועצת העיר כפר סבא בה היא מבקשת לבצע רפורומות באגף הרווחה בעיר כפר סבא, במיוחד לגבי היחס לאבות גרושים והורים בסיכסוך הורי המטופלים באגף הרווחה. בישיבת וועדת החינוך היתה התנגדות לד"ר ענת קלומל-צוייג, אך כחברת מועצה היא הציגה את עמדתה בנושא וממשיכה לפעול בנושא זה מתוקף תפקידה כנציגת ציבור מול הפקידות המקצועית בעירה.
זעקת ההורים בכל הארץ לגבי הטיפול הבעייתי של הרווחה לגבי הסדרת הסכסוך מצריך שידוד מערכות במשרד הרווחה ובפעילותו ברשויות המקומיות.
תקצור ההצעה לסדר בנושא רווחה ושיפור השירות . המושג: רווחה 2.0 שימוש במספר ערוצים כדי לספק חוויה חיובית לתושבים.
קישור לשאלון אנונימי מרשויות מקומיות שונות ובדיקת רמת השירות של הרווחה ברשויות המקומיות והיכולת של חברי מועצה לסייע בעת סכסוך הורים ומעורבות הרווחה.
https://goo.gl/KWGX3x
הצעה לסדר היום בעיר כפר -סבא - הנגשת מידע רווחהDr. Anat Klumel
מצגת המתמצת את ההצעה להנגשת מידע באתר האינטרנט של העירייה אודות הפעילות של אגף הרווחה בעיר.
כמומחית במידע ובהנגשת מידע וכחברת מועצת העיר, ראיתי צורך להרחיב את המידע המסופק לתושבים בהקשר שירות לתושבים ברווחה. אני מאמינה בהעצמת מידע והנגשתו לתושב. הבחירה בקבלת תמיכה או שימוש בשירות כלשהו צריך להיות מבוסס הבנה בצורך ופתרון הניתן. יתרה מזו, הנגשת מידע מוביל למיצוי זכויות. כאשר העירייה לא מספקת מידע באופן מספק היא גורמת לתופעת אי מיצוי זכויות ובכך נפגעים התושבים, בעיקר אלו הזקוקים לסיוע.
הרצאה שהועברה על ידי ענת קלומל כמסגרת הכנס השנתי למודיעין תחרותי מטעם פימ"ת הפורום הישראלי למודיעין תחרותי.
ביום זה הרצו - פרופ' יצחק בן ישראל, פרופ' בן גלעד, אמיר ברנע , יורם סנדר , ד"ר שי הרשקוביץ, ד"ר יניב לויתן ועוד מומחים נוספים.
עומר נגד עומאר תגרת ההאקטיביזם והרשת החברתית של זירת ההאקרים הדיגיטלית מצגתDr. Anat Klumel
מציג: ד"ר נמרוד קוזלובסקי, עו"ד
nimrod@internetlaws.co.il
הרצאה מעולה בנושא "לוחמת סייבר" ביום העיון "רשתות חברתיות 2012" במסגרת הכנס הבינלאומי למידע 2012 אשר התקיים במלון הילטון בתל-אביב בתאריך 14.5.2012.
יום עיון "רשתות חברתיות 2012" התקיים במסגרת כנס מידע 2012 במלון הילטון שבתל-אביב בתאריך ה - 14.5.2012. שבוע המידע בישראל הינו כנס ברמה בינלאומית.
ענת קלומל כהנה כיו"ר יום העיון. זו השנה השלישית שעורכת ימי העיון העוסקים ברשתות חברתיות במסגרת כנס מידע.
3. של מי האחריות?
האם האחריות של העובד או של הארגון להתאמת הידע?
האם העובד אחראי לידע שלו, לידע שאין לו ולידע הנדרש
לו לעבודתו ?
ההנחה - העובדים נמצאים בסביבה מוצפת מידע, כשהם
מתמודדים עם עומס מידע )(Information Overload
ענת קלומל - מידענות 3
5. מתי תתבצע ההתאמה?
כאשר העובדים יהיו אחראים לצרכי המידע שלהם, הם גם
ידעו איך לנהל את המידע.
העובדים יקבלו את המידע כאשר הם צריכים את המידע
).(Real Time
כאשר העובדים יחסכו בזמן בקריאה וכתיבה לא רלוונטית
לצריכהם.
העובדים יוכלו לשלוט כיצד אחרים יקבלו את המידע שלהם.
יבנו תדמית של ספקי מידע.
העובדים יפיצו בקלות את המידע שלהם.
ענת קלומל - מידענות 5
6. עיוורון רשת
יותר נגישות למידע, אך יותר קשה למצוא מידע •
רלוונטי.
התיישנות מהירה של מידע. •
המידע ללא הקשר, תוכן אקלקטי. •
איכות המידע ירדה )הרבה ספאם(. •
האתגר לסנן את המידע )(filter feeding •
ענת קלומל - מידענות 6
7. כלכלת תשומת הלב
)(Attention economics
היא גישה של ניהול מידע המתייחס לתשומת לב האנושית
כעל מצרך מוגבל.
תומאס ה. דייבנפורט וג’יי סי בק מגדירים תשומת לב כך:
“תשומת לב היא מעורבות מנטלית ממוקדת בפריט מידע
מסוים”
ענת קלומל - מידענות 7
8. "כלכלת קשב"
הכלכלן הרבטר סיימון "שפע מידע גורם לדלות קשב"
יותר מידי מידע או פחות מידע?
ענת קלומל - מידענות 8
9. המיומנויות להתאמת מידע
היכולת לברור את נגישות למידע, הפיכת
התוצאות הרלוונטיות, המידע לידע, והפיכת
לסנן בין עיקר וטפל. הידע לשימושי – משמע
הפעלה של הידע.
קריאה אפקטיבית נגישות – ניצול
נכון ויעיל של
הטכנולוגיה
•לדעת מתי לחדול. המאפשרת זו.
היכולת לדעת היכן
לגשת כדי לנסח
לאיזה מידע אתה יודע שאלת החיפוש. •יכולת יצירת
להגיע? ומה אתה יודע אינטארציות -תקשורת
לעשות עם המידע? ענת קלומל - מידענות 9
10. PKM
הדואר האלקטרוני
חי ובועט
רבים מהעובדים עיקר עבודתם עדיין מתנהלת דרך האימלים.
)אבל תיבת האימייל העולה על גדותיה (
הספדים לאימייל מהווים כותרות בעיתונות הטכנולוגית...
הרשת החברתית פייסבוק מתכננת להציע בקרוב שירות דואר
משלה, כך דיווח אתר הטכנולוגיה .Techcrunch
ענת קלומל - מידענות 01
14. "עסקאות תשומת לב"
צריך לדעת איך מעוררים תשומת לב לנושא מסוים?
לשם כך נדרש שילוב נדיר של פלטפורמה )באיזו מדיום
משתמשים?(, ממשק מתוכנן היטב, תכנים איכותיים,
כותרות מושכות, אמצעי הפצה, אמצעי שיווק, סינדיקציה,
שיתופי פעולה מסחריים ומשתנים רבים אחרים.
יש חוקרים שהרחיקו לכת באמונה ש”עסקאות של תשומת
לב” יעמדו במרכז המערכת הכלכלית בעתיד.
ענת קלומל - מידענות 41
15. דחיפת מידע
יותר ויותר גולשים יעברו לצריכת תכנים דרך אגרגטורים
חברתיים כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל רידר ופחות יפנו
ישירות לאתרי יעד.
הימנעות מספאם – מתוך הנחה שזיהום דיגיטלי של
פידים ציבוריים לא יתקבל בהבנה.
ענת קלומל - מידענות 51
19. איך נמנע מספאם... ואיך
נתאים את המידע?
שומרי הראש היום אינם הממשלה,
התאגידים או התקשורת - אלא
הקהילה...
ענת קלומל - מידענות 91
20. יש לבחור את הקהילה
המתאימה
שכבה חברתית – צריכה של תכנים ושירותים רלוונטיים
בעזרת החברים.
יש למפות את החברים, הקהילה או הקהילות .
יש לקבוע מי הם מומחי התוכן שרוצים להפיץ להם
ורוצים לשאוב מהם מידע.
לקבוע את מפת ההפצה.
ענת קלומל - מידענות 02
21. יכולת אינטראקציה
ותקשורת
צריך לדעת לשתף פעולה סביב מידע )(Collaboration
אבטחת מידע – שמירה על מידע אך יחד עם זאת גם
שיתוף )(Securing
ענת קלומל - מידענות 12
25. איך שורדים את עידן גוגל?
כך בכיר בענקית החיפוש מתמודד עם עודף מידע
דגלאס מריל, מי שעד לפני שנתיים היה מבכירי גוגל, ושימש כ־ ,CIOמנהל המידע
הראשי של החברה.
ריל ממליץ על שכחה ממוסדת – העברת התכנים שנרצה לדעת ולאחזר למקום שבו
אפשר למצוא אותם. להפקיד את הזיכרון ב"מחסני מידע" דיגיטליים נגישים. ובקיצור,
לראות באינטרנט בראש ובראשונה ספרייה שימושית של פרטים שאיננו צריכים
להתאמץ עוד לזכור.
וכשמגיע הרגע ליצור, לתכנן ולחשוב, מריל ממליץ להתרחק לרגע מהאינטרנט,
ולחזור לנייר ולכלי הכתיבה.
המקום שבו הרשת יכולה לייעל את העבודה ולחסוך זמן ומאמץ הוא השיתוף: שיתוף
של כמה שיותר אנשים בכמה שיותר מידע הוא לדברי מילר הדרך המיטבית לעבוד
ברשת.
מקור: שיזף רפאלי, 0102/4/51 קישור לכתבה באתר "כלכליסט"
ענת קלומל - מידענות 52
26. איזה מנוע חיפוש שיקבע מה רלוונטי?
התפיסה של גוגל – הדגש על הרלוונטיות של המסמכים.
התפיסה של פייסבוק – הדגש על הרלוונטיות לפי ה"" like
בהתבסס על הגרף החברתי.
ענת קלומל - מידענות 62
27. קבלת מידע
ב – Real Time
פתרונות טכנולוגיים לקבלת מידע ב – :Real Time
טוויטר
פייסבוק
היום גם גוגל...
ענת קלומל - מידענות 72
28. התאמת מידע
כל אלו הם למעשה ביטוי להתנהגות עם מידע
בעידן 0.2 webולאוריינות דיגיטלית.
כלומר, תהליך של תכנון וסינון מידע בהתאם לצורך
והשימוש במידע.
הידע – הוא המתודולוגיה הכוללת שימוש נכון
בטכנולוגיה עם חשיבה יצירתית, מסתעפת
ואנליטית.
ענת קלומל - מידענות 82
29. PKM - Personal
Knowledge management
"Personal knowledge effectiveness "
"Individual information strategy "
“Personal Productivity Improvement”
"Individual Administer” - personal
Databases, Website, blog and Social
networks”
ענת קלומל - מידענות 29