במצגת זו מוצג החלק השני (החלק הראשון) של הספר ואלה תולדות גדרה. ספר זה מתאר את תולדות גדרה ב120 שנותיה הראשונות. בחלק זה מתואר חלקה של גדרה בכיבוש הארץ על ידי הבריטים, בהתפתחות הכלכלית והחברתית של הישוב בתקופת המנדט, הספר נכתב על פי החומר שנאסף במחקר על ידי המוזיאון לתולדות גדרה והבילויים בראשות נירה לרנר. הספר נכתב על ידי בינימין פוקס ואביבה הרשקו, שניהם בני המושבה.

1. תולדות גדרה והבילויים בתקופת המנדט הבריטי ( ספר שני חלק ראשון ) מצגת החלק השני של הספר גדולה ממאה מגה בייט ולכן חולקה לשניים

3. הטורקים בנו קו הגנה על גבעות מרר , קטרה וגדרה . הצבא האנגלי , שנחת באזור אשדוד , התקדם עם פרשים וארטילריה ותקף ממערב מזרחה . לאחר קרב קצר , בו נפלו מאות חללים משני הצדדים , התמוטט קו ההגנה הטורקי . בין החללים היה גם בן למשפחת רוטשילד מאנגליה . גדרה נכבשה לאחר הרעשה ארטילרית קצרה שגרמה למספר נפגעים בין התושבים ונזק לבית הכנסת . מתוך הספר " מבט ועוד מבט על ארץ ישראל " כיבוש גדרה על ידי הצבא האנגלי נובמבר 1917

4. עמדות הטורקים מימין והאנגלים משמאל

5. יצאנו לקראתם בלחם וביין

7. בתקופת המנדט הבריטי גדל הישוב העברי הארץ מכ -50 אלף ב -1918 ל -650 אלף ב - 1948. גם גדרה גדלה מכ -150 תושבים לכ -900 תושבים ערב מלחמת השחרור . השטח הכללי של המושבה כמעט לא גדל באותה תקופה , לעומת זאת התרחב השטח הבנוי לקליטת התושבים הנוספים : לרחוב ביל " ו נוסף בשנת 1925, בצידו הצפון מזרחי , רחוב המתיישבים . ברחוב זה נבנו בתים לבני האיכרים ולעולים חדשים . בצידה הדרומי והמערבי של המושבה נבנו בשנות השלושים שכונות חדשות לקליטת העליה ממרכז אירופה וגרמניה . בצידה המזרחי של המושבה , בצמוד לרחוב המתיישבים , נוספה בשנות השלושים שכונת אוהלים וצריפים . כאן התגוררו גרעיני הכשרות הקיבוצים עד שעלו להתיישבות בשנות הארבעים . התפתחות המושבה בתקופת המנדט הבריטי

10. רחוב המתיישבים ( לעתיד סברדלוב ) 1924

11. ( שנות השלושים )

12. חצר משק בשכונה הגרמנית

15. מבט על רחוב בילו מדרום מזרח 1930 בית הכנסת

16. מבט מצד דרום - 1935 בית הכנסת גן ביל " ו היום

17. ההתפתחות הכלכלית של גדרה בתקופת המנדט הבריטי תקופת המנדט הבריטי היתה תקופה של פיתוח מואץ בארץ ישראל , שהפכה מארץ מדבר וביצות , לארץ עם תשתיות של מדינה מודרנית מערבית . השילטון הבריטי , הסוכנות היהודית ועולים בעלי הון , השקיעו בתקופה זו הון רב בפיתוח מערכת כבישים ארצית , בפיתוח מערכות בסיסיות של חשמל ומים , מפעלי תעשיה ובניה . הפיתוח הואץ בשנות השלושים בעקבות השקעות הון של יהודים ועליה של בעלי מקצועות אקדמיים וטכניים מאירופה האנטישמית והנאצית . תנופת פיתוח נוספת באה עם תחילת מלחמת העולם השניה וההשקעה של הבריטים בתשתיות צבאיות . סביב גדרה הוקמו אז מחנות צבא גדולים ( כולל תל נוף וחצור ), שסיפקו עבודה רבה .

19. מפעל צינורות בטון להשקיה (1935)

20. קבלנים ופועלים בבניה

21. מ " המדרים " ל " דרום יהודה " ול " אגד "

22. טרקטור לחריש עמוק – הראשון בגדרה (1922)

23. תנופת הפיתוח בגדרה וכך מתאר העיתונאי יהודה הגדרתי ( שכביץ ) את תנופת הפיתוח במושבה יוני 1935 : " השבוע ראתה גדרה אור חשמל . חיברו חשמל לבית העם ולספריה . פנסים גדולים ויפים שופעים אור בשעת הערב , ואין אנשים ניגפים באבני הרחוב בלילות החושך . הוחלט גם על בניית שלוש בריכות מים ונבנה מגדל מים מרכזי ליד בית הכנסת . אנשים רבים קנו כאן מגרשים ואינם בונים מפני המחסור במים . ההקלה במצוקת המים תביא להתפתחות מהירה של המושבה שהתפרסמה באקלימה הבריא והכביש כבר מגיע אליה . בקרוב תגיע לבית העם בגדרה מכונה קבועה ומבטיחים להציג סרטים טובים פעם בשבוע .... גדרה הפכה לעיר קטנה , ובני המושבה לא יקנאו עוד ברקדנים בבתי הקפה ברחובות ובנס ציונה . בקרוב יהיה לנו בית קפה מודרני וגם מוזיקה של שני מנגנים , מפועלי המושבה , מומחים במקצועם . "

24. גדרה מתחברת לרשת החשמל 1935 נציגי המושבה חותמים על הסכם עם חברת חשמל מהנדס החשמל קאודר

25. מגדל המים המרכזי בגדרה - 1935 המגדל נמצא במקום הגבוה ביותר ברחוב ביל " ו , ליד בית הכנסת , ושימש לתצפית ואיתות בתקופת המנדט הבריטי . על המגדל היתה עמדת הנוטרים עם משקפת לשמירה על העובדים בשדות , ופעמון לאזעקה . הפעמון נתרם על ידי ברסקי בשנים הראשונות של המאה העשרים . על הפעמון מוטבע סמל המגן דוד ובמרכזו המילה ביל " ו . כיום מוצג הפעמון ליד צריף הבילו " יים של משפחת סברדלוב מול בית הכנסת . פעמון המושבה

26. בנית בריכת המים נוספת להשקית מטעים 1935

27. השקית מטעים צעירים בתעלות

28. בריכת מים לרחצה התאפשרה לאחר התפתחות מערכת הספקת המים בשנות ה 40

29. סינימה " בלש " חדר ההקרנה רחבה לספסלי ישיבה

30. התפתחות החקלאות בגדרה ענפי שלחין ( חקלאות בהשקיה ), רפתות חלב ולולים .

31. הפרדס הראשון ובאר המים של משפחת ארקין 1930

32. אריזת פרי הדר ליצוא

33. ישראל הלל

34. הובלת חלב למחלבה בעזרת כלבים וחמורים זינגר , שעלה מגרמניה , הוביל את החלב בעגלה רתומה לכלבים דנים גדולים כנהוג בגרמניה .

35. עולים חדשים רפתנים בגדרה - 1935 הרפת המודרנית של משפחת קוטין לדברי חנה קוטין הרפת שלהם הוקמה בשנות השלושים לפי תכנון הרפת של מלכת בריטניה . " הקפדנו על כיווני אויר , מרחבים נכונים , מים זורמים , פינה מיוחדת להמלטה ולכל פרה מקום משלה . את הפרות הבאנו מהולנד ותנובתן היתה גדולה יותר מפי שניים מתנובת הפרות הערביות של האיכרים הוותיקים בגדרה . הוכנסה מכונת חליבה ונעזרנו בהזרעה מלאכותית במקום להזדקק לשירותיו של פר ההרבעה של לובצקי . "

36. פיתוח המשק המעורב דניאל קוסובסקי מנהל המחלבה

38. מנהל משק פטר פיליפ הרשברג

39. התפתחות ענף בתי חולים ובתי הבראה למחלות ריאה משנות השלושים האדם שתרם יותר מכל לפיתוח ענף זה בגדרה היה דר ' אריה בן גפן . דר ' בן גפן פרסם את תכונות המרפא של אויר גדרה ברחבי הארץ והביא לפיתוח של ענף בתי החולים ובתי ההבראה , שהיה לענף מרכזי בכלכלת המושבה עד ימינו אלה דר ' בן גפן ואשתו מתוך עלון הפרסום של דר ' בן גפן אני סבלתי בגרמניה מאסטמה ופה נשמתי לרווחה . הנני יכול להוכיח כי בערך 80% מחולי האסטמה הבריאו או שמצבם הוטב בגדרה במקומות מרפא בשוויץ , למשל , אחוז המבריאים הוא 68% השמש בחורף אצלנו חזקה פי ארבע מאשר באירופה . הקרניים האולטרה סגוליות מחטאות כאן את האויר מכל מיני אלרגנים , חיידקים ובקטריות . האדמה החולית של גבעות גדרה אינה שומרת לחות והלחות היא אחד הגורמים העיקריים למחלת האסטמה .

40. 1935 לבית החולים של בן גפן הגיעו חולים מכל רחבי הארץ . בשנות הארבעים שהה במקום גם הקיסר היילה סילסי מאתיופיה שגלה אז מארצו . בשנים 1940-48 ניהל את בית החולים פרופ ' אהרון מנדס . פרופ ' מנדס היה מומחה עולמי למחלת השחפת והקים באיטליה רשת ארצית של בתי חולים לחולי שחפת . פרופ ' מנדס היה גם רופאו האישי של האפיפיור פיוס ה -12, שעזר לו לעלות ארצה זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה .

41. בית הבראה והחלמה לחולי ריאה בהנהלת דר ' בן גפן (1935)

42. דר ' פון וייזל חזר עם משפחתו לגדרה ב 1940 והקים בית הבראה כללי למחלות אלרגיות וכרוניות . ערב קום המדינה הפך בית ההבראה לבית חולים שקלט עולים חולי שחפת . בית החולים ניסגר השנת 1955 בעקבות מציאת התרופה למחלה . המקום משמש מאז בית חולים גריאטרי תחת הנהלות שונות . לאחרונה חזר ניהול המקום לבני משפחת פון ויזל צוות בית החולים לחולי השחפת בית חולים לחולי ריאה של דר ' פון וייזל (1948)

43. בית העם גינת רחל

44. המורים ותרומתם לחינוך ילדי המושבה

45. המורה אסף ותלמידים המורה ביתן ותלמידים