Uploaded bycahol-yarok
1,445 views

Atlit Part B

Embed presentation

Downloaded 42 times
‫איור 53: ערוץ נחל אורן ובריכת המים בעת הקמתה - חודש ספטמבר שנת 9291‬ ‫מעבר | בין תחנות 81-91‬ ‫מעבר | בין תחנות 71-81‬ ‫מאזור הכתובת צועדים צפונה למרגלות החומה החצובה עד‬ ‫א: הליכה צפונה בדרך החצובה ועלייה לשיא‬ ‫אפשרות‬ ‫לקצה החומה ומשם פונים מזרחה אל תחנה 81.‬ ‫הרכס ישירות אל מצפה הנוף על גג בריכת המים.‬ ‫הולכים צפונה לאורך הדרך החצובה, החסומה בחלקה על‬ ‫תחנה 81 | דרך חצובה בשוליים המזרחיים‬ ‫ידי צמחייה סבוכה, ומגיעים למדרגות העלייה למצפה הנוף‬ ‫של הרכס‬ ‫בנקודה הצפונית בה מסתיימת החומה, ניתן להבחין בדרך‬ ‫על גג הבריכה. במקרה של חסימת הדרך המזרחית על‬ ‫המזרחית החצובה לאורך שולי הרכס, מדרום לצפון )תחנה‬ ‫ידי צמחייה )בהיעדר תחזוקה וגיזום( ניתן "לקצר" ולעלות‬ ‫81 במפה 1(. דרך זו היא היחידה שעוברת לאורך הרכס,‬ ‫מהדרך החצובה לכיוון צפון מערב ולהגיע ישירות למצפה‬ ‫בעוד שיתר הדרכים החצובות, בדרך כלל, חוצות את הרכס‬ ‫הנוף על גג בריכת המים.‬ ‫לרוחבו ממזרח למערב. בתחילת הדרך ניתן לראות גוש‬ ‫סלע כורכר גדול שנחצב בתקופה הצלבנית והושאר במקומו‬ ‫הליכה לכיוון צפון לאורך השוליים‬ ‫אפשרות ב:‬ ‫לאחר שהעבודות במחצבה הופסקו. מתחת לגוש הסלע‬ ‫המזרחיים של הרכס עד לחורשת האקליפטוס שבחניון‬ ‫חצובה מגרעת מלבנית ששמשה להכנסת קורת עץ לצורך‬ ‫ועלייה במדרגות אל מצפה בריכת המים.‬ ‫הזזת הסלע.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫84‬
‫המלח נראים בשולי בריכות המלח בכיוון דרום מזרח ולידם‬ ‫תחנה 91 | מצפה נוף על גג בריכת מים בריטית.‬ ‫הוקם מוזיאון המלח )נ' נצפית 3 להלן(. מחנה חיל הים‬ ‫ממוקם בחוף הדרומי של המפרץ ויוצר חיץ מלאכותי בין‬ ‫בריכת המים‬ ‫משאבי החוף ליישוב עתלית.‬ ‫בריכת המים )תחנה 91 במפה 1/איורים 53,97( נבנתה‬ ‫בשנת 9291 על ידי הבריטים כמאגר מים ששירת את מחנות‬ ‫הצבא, המחסנים והמחצבות. המים נשאבו מבאר שנחפרה‬ ‫מפרצי עתלית, אזור הכפר‬ ‫תצפית לכיוון מערב:‬ ‫בשטח השמורה.‬ ‫הניאוליתי הנמצא על קרקעית הים )נ' נצפית 01 להלן(, המעגן‬ ‫צינור ברזל שהוביל את המים לכיוון מזרח השתמר וניתן‬ ‫במפרץ הצפוני, בו נמצאו שרידי כלי שיט ומטענים וכלי נשק‬ ‫לראותו סמוך למדרגות המובילות מבריכת המים, מזרחה‬ ‫שמקורם בספינות טרופות )נ' נצפית 11 להלן(, שפך נחל אורן‬ ‫לחורשת האקליפטוסים ולמגרש החנייה.‬ ‫)נ' נצפית 41(, תחנת הרכבת הבריטית )נ' נצפית 31 להלן( ובית‬ ‫מצפה נוף על גג בריכת המים‬ ‫הקברות הצלבני )נ' נצפית 51 להלן(. הנמל הפניקי )נ' נצפית 21‬ ‫על גג הבריכה שעמדה בשיממונה במשך עשרות שנים,‬ ‫להלן(, חצי האי, המבצר הצלבני )נ' נצפית 61 להלן(, קו החוף‬ ‫הקימה חברת המלח מצפה נוף לזכרו של אברהם דנקנר‬ ‫המפורץ שמדרום למפרץ עתלית והמפעלים העתיקים להפקת‬ ‫מבעלי חברת המלח. באמצעות גרם מדרגות ניתן לעלות על‬ ‫מלח )נ' נצפות 6 להלן( נמצאים בשטח הצבאי הסגור.‬ ‫גג הבריכה המגודר ולצפות על אתרי הטבע והנוף באזור.‬ ‫בשלב זה מומלץ לעשות הפסקה ברצף הסיור הרגלי ולעבור‬ ‫רכס הכרמל, פתחת נחל‬ ‫תצפית לכיוון מזרח:‬ ‫לסיור וירטואלי באתרים שבסביבה, שלחלק ניכר מהם לא‬ ‫אורן וערוץ הנחל החוצה את מישור החוף בכיוון מזרח מערב‬ ‫ניתן להגיע )למיקום הנקודות הנצפות ר' מפה 2(.‬ ‫ואת רכס הכורכר מצפון למצפה )נ' נצפית 71( ונשפך אל‬ ‫סיור וירטואלי באתרי הטבע, הנוף, העתיקות‬ ‫הים, חוות אהרונסון )נ' נצפית 81 להלן( והיישובים ניר עציון,‬ ‫והמורשת שניתן לצפות בהם ממצפה הנוף‬ ‫כפר האומנים עין הוד והכפר עין ח'וד על רכס הכרמל. בכיוון‬ ‫מגג הבריכה נערוך תצפית לארבע רוחות השמיים‬ ‫דרום מזרח נבנתה בשנים האחרונות שכונה חדשה -‬ ‫בחלק הדרומי של המצפה‬ ‫תצפית לכיוון דרום:‬ ‫במקום זה נבנו הצריפים הראשונים של המושבה עתלית‬ ‫מוצב שלט עם כיוונים והסברים על הנוף לכיוון דרום, דרום‬ ‫בשנת 3091 )נ' נצפית 91 להלן(.‬ ‫מערב ודרום מזרח. בתצפית זו ניתן לראות את עתלית ואת‬ ‫קיבוץ עין כרמל. כן ניתן לצפות במחצבות הכורכר הבריטיות‬ ‫חיפה וישובי מישור החוף מגדים‬ ‫תצפית כיוון צפון:‬ ‫והמבנים של המחנה הצבאי הבריטי המיועדים לשימור‬ ‫והחותרים, קניון נחל אורן החוצה את רכס הכורכר )תחנה 02‬ ‫)נ' נצפית 9 להלן(. בריכות המלח משתרעות במרזבה שבין‬ ‫להלן(, תחנת רכבת מנדטורית על החוף )נ' נצפית 11 להלן(,‬ ‫מסילת הברזל לאזור החוף, במקום שבו היו ביצות ומלחות‬ ‫מתקן מגודר לשמירה על הטלות צבי הים )נ' נצפית 02 להלן(.‬ ‫עד תחילת המאה העשרים )נ' נצפית 4 להלן(. מבני חברת‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 94‬
‫מחנה המעפילים‬ ‫)נ' נצפית 12 לכיוון צפון במפה 2(‬ ‫מחנה המעצר למעפילים נבנה בשנת 9391 על ידי שלטונות‬ ‫המנדט הבריטי בארץ ישראל והיה סמל למאבק של ההעפלה‬ ‫ועלייה היהודית לארץ ישראל. המחנה פעל בין השנים 9391-‬ ‫8491 כמחנה מעצר למעפילים יהודיים שנתפסו בעליות‬ ‫בלתי לגליות. בשנת 0491 הגיעו שלוש אניות מעפילים‬ ‫לחיפה: פאסיפיק, מילוס ואטלנטיק ועל סיפונן כ-0063‬ ‫איור 73: עמדת שמירה משוחזרת במחנה המעפילים‬ ‫מעפילים. הבריטים בקשו להעביר את העולים הלא חוקיים‬ ‫לאי מאוריציוס באמצעות האנייה פאטריה. האוניה חובלה‬ ‫הנשים הופרדו מהגברים והוכנסו לצריפים מאוכלסים‬ ‫בנמל חיפה בידי אנשי ההגנה )אנשי הפלוגות המיוחדות(‬ ‫בצפיפות. המחנה היה מגודר ועמדות שמירה הקיפו אותו‬ ‫שניסו להוציאה מפעולה ובכך למנוע את גירוש המעפילים‬ ‫)איור 73(. המעפילים לא הורשו לצאת מהמחנה. למרות‬ ‫מהארץ. במהלך האירוע נהרגו כמאתיים מעפילים. יתר‬ ‫הקשיים במחנה השתדלו המעפילים לארגן פעילויות חברה‬ ‫המעפילים הועברו למחנה בעתלית. לאחר כמה חודשים‬ ‫ותרבות, לעסוק בספורט ולקוות לשחרור מהיר. בכל‬ ‫גורשו המעפילים מעתלית למחנות מעצר באי מאוריציוס.‬ ‫תקופות קיומו היו עצורים במחנה כ-000,06 מעפילים.‬ ‫עם התגבר ניסיונות ההעפלה ובגדול הצפיפות במחנה‬ ‫הפשיטה על המחנה: לאחר הפשיטה של הבריטים‬ ‫בעתלית, הועברו בשנים 6491 ועד להקמת המדינה כ 000,05‬ ‫על קיבוץ כפר גלעדי בחודש אוקטובר 5491 לצורך מעצר‬ ‫מעפילים שנתפסו בים, למחנות מעצר בקפריסין.‬ ‫יהודים שהגיעו מסוריה, החליט הפיקוד העליון של ההגנה‬ ‫החיים במחנה: בהגיעם למחנה בעתלית חויבו המעפילים‬ ‫לשחרר את כל המעפילים הכלואים בעתלית. נחום שריג‬ ‫לעבור מקלחת, חיטוי די.די.טי וגילוח שערות ראשם.‬ ‫מפקד הגדוד הראשון קיבל את המשימה ממפקד הפלמ"ח‬ ‫יגאל אלון. בליל 5491.01.9 במבצע מתוכנן בפיקודו של‬ ‫יצחק רבין, שוחררו 012 מעפילים שהיו במחנה. המבצע‬ ‫כלל החדרה מוקדמת של לוחמים בודדים אל תוך המחנה‬ ‫לצורך סיוע לפעולות ההתנגדות של המעפילים, ניתוק קווי‬ ‫הטלפון, ביצוע חסימות על דרכי הגישה והכבישים שהובילו‬ ‫לעתלית ופריצה של כוח עיקרי. המעפילים הוברחו בחשאי‬ ‫לקיבוץ בית אורן ומשם ליגור. לאחר מלחמת ששת הימים‬ ‫שימש המקום במשך כמה שנים כמחנה שבויים עד להחזרת‬ ‫השבויים למצריים.‬ ‫הקמת האתר הלאומי: בשנות השמונים מסרו פקידי‬ ‫ממשלה חסרי אחריות, חסרי מודעות וחשוכי תרבות את‬ ‫מבני המחנה, במכרז לקבלנים לצורך פירוק והריסה. מבצע‬ ‫איור 63: מבנה המקלחות והחיטוי לאחר שחזור‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫05‬
‫של חיטה )איור 14( וקטניות מבויתות. צמחים מבויתים‬ ‫נמרץ להצלת המחנה אורגן על ידי קבוצות אזרחים בעלי‬ ‫שונים מצמחי הבר בכך שהם לא מפזרים את זרעיהם‬ ‫מודעות. בסיוע חברי כנסת, עיתונות והחברה לפיתוח‬ ‫באופן טבעי, דבר שמאפשר קצירת היבולים מבלי שהזרעים‬ ‫אתרים, שתפסה חזקה על השטח, ניצל האתר הלאומי.‬ ‫יתפזרו. באמצעות מיקרוסקופ יודעים המומחים להבחין‬ ‫בשנת 7891 במשכן נשיאי ישראל, הוכרז מחנה המעפילים‬ ‫בין זרעים של צמחי בר, שיכולים לפזר את זרעיהם באופן‬ ‫בעתלית רשמית כאתר לאומי. כיום משמש המחנה כמוקד‬ ‫עצמאי, לזרעים של צמחים מבויתים שהאדם שינה את‬ ‫השראה לנוער וכאתר מורשת המנציח את המאבק הלאומי‬ ‫מנגנון הרבייה ופיזור הזרעים שלהם על ידי תהליכי בחירה.‬ ‫להקמת מדינת ישראל ותקומת עם ישראל בארץ ישראל.‬ ‫בין היתר התגלו גרעינים של אם החיטה. צמח זה זוהה‬ ‫לראשונה על ידי אהרן אהרונסון שחוות הניסיונות שלו‬ ‫אתר עתלית-ים, כפר ניאוליתי שקוע בים‬ ‫נמצאת במרחק כקילומטר מזרחית למצפה הנוף. אהרונסון‬ ‫)נ' נצפית 01 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫לא ידע ש-000,9 שנים לפניו גידלו תושבי הכפר הניאוליתי‬ ‫תקופות הקרח הביאו לשינויים של עשרות מטרים במפלסי‬ ‫המוצף את אם החיטה.‬ ‫הים בעולם וכתוצאה מכך נחשפו חלקים גדולים של קרקעית‬ ‫ראשית הפקת שמן הזית: בכפרים מוצפים נוספים‬ ‫הים. באזורים שנחשפו התיישבו בני אדם. כאשר הסתיימו‬ ‫תקופות הקרח עלה מפלס הים והיישובים הוצפו. על‬ ‫שנמצאו על קרקעית הים בחוף הכרמל מדרום לקיבוץ נווה‬ ‫קרקעית הים בעתלית התגלה כפר מהתקופה הניאוליתית‬ ‫ים ומצפון לעתלית, התגלו שרידים מהתקופה הניאוליתית‬ ‫הקדם קיראמית שגילו כ-000,9 שנה, שהוצף על ידי הים.‬ ‫הקיראמית שגילם למעלה מ-005,7 שנה. בכפרים אלו התגלו‬ ‫הכפר נמצא בעומק 01 מטרים ובמרחק 004 מטר מהחוף‬ ‫אלפי חרצנים של זיתים ומתקני הפקת שמן זית הקדומים‬ ‫ושטחו כחמישים דונם. הכפר המוצף בעתלית הוא השמור‬ ‫בעולם. לעומת זאת בכפר המוצף בעתלית, הקדום באלף‬ ‫ביותר בעולם מתקופה זו שהתגלה על קרקעית הים. בכפר‬ ‫שנה ליישובים אלו, לא התגלו חרצני זיתים כלל. מכאן‬ ‫הניאוליתי התגלו בתים בנויים מאבן, בארות מים מהקדומות‬ ‫בעולם )איור 24(, מבני פולחן )איורים 93,83,93א( וכלים רבים‬ ‫ניתן ללמוד שלפני כ-000,8 שנה גילו תושבי חוף הכרמל,‬ ‫עשויים מאבן, עצם ועץ. כמו כן התגלו קברים ובהם שלדים‬ ‫בו צומחים עצי זית הבר, את ערכו הכלכלי של פרי הזית‬ ‫של כשישים בני אדם )איור 04(, כמו גם עצמות בעלי חיים‬ ‫והתחילו להשתמש בו להפקת שמן זית. מאזור זה הופץ‬ ‫שתושבי הכפר גידלו או צדו, שרידי צמחי בר שלוקטו בסביבה‬ ‫השימוש בפרי הזית בכל רחבי הים התיכון וכיום הוא מהווה‬ ‫וצמחים מבויתים שגודלו בשדות הכפר. הממצאים שהתגלו‬ ‫חלק חשוב במערכת הקיום הים תיכונית.‬ ‫מלמדים על ראשית המהפכה הניאוליתית באזור חוף הכרמל‬ ‫ובחוף הלבאנט.‬ ‫כפר הדייגים הים תיכוני בעתלית: שרידי הדגים‬ ‫ביות בעלי החיים: בממצאים של הכפר הניאוליתי ניתן‬ ‫שהתגלו באתר עתלית-ים ומכשירים ששימשו לדייג מלמדים‬ ‫למצוא התחלה של תהליך ביות וגידול בע"ח. עצמות העיזים‬ ‫כי התושבים הקדומים דגו דגים וניצלו את משאבי הים בנוסף‬ ‫והכבשים זוהו על ידי מומחים כעצמות חיות מבויתות. חקר‬ ‫לעיסוקם בחקלאות. מערכת קיום משולבת זו המנצלת את‬ ‫עצמות הבקר מלמד כי רוב הפרות שנאכלו היו צעירות.‬ ‫משאבי הים והיבשה מכונה כפר דייגים ים תיכוני. תושבי‬ ‫לעומת זאת בחברות של ציידים לקטים, שאינן עוסקות‬ ‫כפר הדייגים השתמשו בטופוגרפיה המיוחדת של האזור ובנו‬ ‫בגידול בעלי חיים, נאכלות חיות מכל שכבות הגילים. מכאן‬ ‫את בתיהם בקרבת חוף הים הקדום במקום בו רכס כורכר‬ ‫ניתן ללמוד כי הבקר היה בתחילת תהליך הביות.‬ ‫מספק הגנה טבעית לכפר ובקרבת מקום שהתאים לגידולי‬ ‫חיטה וקטניות וגידול צאן ובקר.‬ ‫ביות צמחים: באתר עתלית-ים נמצאו אלפי זרעים‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 15‬
‫איור 83: מבנה פולחני עשוי מאבנים גדולות באתר עתלית-ים‬ ‫)ציור: שרון בן יהודה(‬ ‫איור 93: שחזור המבנה הפולחני באתר עתלית-ים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫25‬
‫בארות המים הבנויות הקדומות בעולם באתר‬ ‫עתלית-ים: בכפר המוצף התגלו שתי בארות מים‬ ‫מדופנות באבנים בדומה לבארות שבונים כיום. הבארות‬ ‫שהתגלו בעומק כ-01 מטרים נחפרו לעומק כ-5.5 מטר‬ ‫)כ-61 מטר מתחת לפני הים( והן הבארות הבנויות הקדומות‬ ‫ביותר בעולם )איור 24(. ממצא זה מלמד כי לפני כתשעת‬ ‫אלפי שנים הכירו המתיישבים את סביבתם והבינו שבמעבה‬ ‫האדמה נמצא מפלס מי תהום אותו ניתן לנצל כמקור מים‬ ‫קבוע בכל ימות השנה. על פי הממצאים הארכיאולוגיים‬ ‫שהתגלו ניתן לשחזר את השינויים במפלס הים ב-000,9‬ ‫השנים האחרונות ואת מראה האזור בתקופה הניאוליתית‬ ‫איור 14: גרעיני אם החיטה המבויתת במצב מפוחם מאתר‬ ‫)איורים 34,44(.‬ ‫עתלית-ים‬ ‫איור 04: שלד נערה שנקברה בתנוחה עוברית,‬ ‫אתר עתלית-ים‬ ‫הנמל הפניקי‬ ‫)נ' נצפית 21 במפה 2(‬ ‫על חוף הים במפרץ הצפוני בעתלית, התגלו שרידי יישוב‬ ‫פניקי מהתקופה הפרסית. על קרקעית הים התגלו שרידי‬ ‫נמל בנוי מהמאה התשיעית לפני הספירה. שוברי הגלים‬ ‫של הנמל בנויים מאבני כורכר ענקיות שנחצבו במחצבות‬ ‫שברכסי הכורכר. הנמל השתמר באופן מושלם ושרידיו הם‬ ‫מהשמורים בים התיכון מתקופה זו )איור 64(. במסגרת סקר‬ ‫מפת עתלית תיעדה האגודה למחקר תת-ימי בשנת 3691‬ ‫את שרידי נמל עתלית, הנמל הבנוי הקדום ביותר לאורך‬ ‫חופי ישראל. מתקני הנמל כללו שני שוברי גלים בנויים‬ ‫מאבני כורכר בבניית ראשים )אבני גזית גדולות המונחות‬ ‫זו לצד זו כשצידן הצר פונה כלפי חוץ(. לכל אחד משוברי‬ ‫הגלים התחבר בבסיסו רציף בנוי בבניית ראשים ובקצות‬ ‫שוברי הגלים נבנו מגדלים מלבניים. הנמל תחום ומוגן‬ ‫במערבו על ידי שני איי כורכר קטנים. בתוך אגן העגינה של‬ ‫הנמל התגלו מטות אבן של עוגני עץ מהמאות 6-7 לפסה"נ‬ ‫)איורים 84,94( ושלושה ריכוזים של קנקני חרס פרסיים.‬ ‫בשטח הנמל וסמוך לפתחו התגלו עשרות ידיות של קנקני‬ ‫סל פרסיים ועשרות עוגני אבן.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 35‬
‫)צילום: איתמר גרינברג(‬ ‫איור 24א': באר מים באתר עתלית-ים, הבאר הבנויה העתיקה בעולם‬ ‫איור 93א': צוללים חופרים את המבנה הפולחני באתר עתלית-ים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫45‬
‫)ציור: יוסף גלילי(‬ ‫איור 34: מפרצי עתלית כיום‬ ‫איור 44: שחזור מפרצי עתלית לפני כ-000,9 שנה, מפלס הים היה נמוך ב-61 מטר לערך וקו החוף היה במרחק כקילומטר‬ ‫)ציור: יוסף גלילי(‬ ‫מערבית לחוף כיום‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 55‬
‫איור 54: איזור הנמל הפניקי בעתלית‬ ‫הקדומה ביותר לספנות ים לאורך חופי הארץ. כן התגלו‬ ‫שרידי ספינות טרופות במפרץ הצפוני של עתלית‬ ‫מאות עוגני אבן ומתכת מסוגים שונים )איורים 84,94, 94א,‬ ‫)נ' נצפית 11 במפה 2(.‬ ‫94ב(, ביניהם כמה עוגני אבן מטיפוס גבל, המתוארכים‬ ‫שרידי כלי שייט, מטעני ספינות וכלי נשק שמקורם בעשרות‬ ‫לתקופת הברונזה התיכונה. עוגנים מטיפוס גבל התגלו‬ ‫ספינות שנטרפו במפרצי עתלית, התגלו על קרקעית הים‬ ‫במקדשים בגבל, באוגרית ובחופי ים סוף ושמשו בספינות‬ ‫במפרץ הצפוני, ביניהם קנקן חרס מתקופת הברונזה‬ ‫שהובילו את ארזי הלבנון למצריים.‬ ‫הקדומה שהכיל צדפות מהנילוס )איור 74( ושמקורו בספינה‬ ‫נס ברונזה נושא סמלים יהודיים )מנורה עם שבעה קנים,‬ ‫שהגיעה ממצרים. הקנקן שגילו כ-000,5 שנה הוא העדות‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫65‬
‫)איור 35: פרטים 7,8(. הקיר החיצוני של המגדל הצפוני‬ ‫לולב ושופר( וכתובת "שלום רב שיקמונה" )איור 25(‬ ‫השתמר וגובהו כשלושים מטרים )איור 55(. יסודות המבצר‬ ‫שהתגלה במפרץ הצפוני מצביע על אפשרות שבתקופה‬ ‫נבנו על סלע כורכר מפולס בגובה פני הים. במבצר היו‬ ‫הביזאנטית שמשו מעגני עתלית כנמל הבית של העיר‬ ‫מספר כנסיות ואולמות ענק שיכלו להכיל אלפי בני אדם‬ ‫שיקמונה. שרידי ספינות מהתקופה ההלניסטית ואיל ניגוח‬ ‫)איור 65(. המבצר נבנה כולו מאבני כורכר שנלקחו בחלקן‬ ‫של ספינת מלחמה שהתגלו במפרץ הצפוני בעתלית,‬ ‫מחורבות היישוב הפניקי שקדם לו וברובן נחצבו מרכסי‬ ‫מצביעים על אפשרות שצי אניות המלחמה של תלמי‬ ‫הכורכר הסמוכים ומסלע הכורכר שהיה זמין בחצי האי‬ ‫לתירוס, שעל פי המקורות נחת בשיקמונה בדרכו לכיבוש‬ ‫)איור 75(. מחוץ לחומות המבצר, בתוך השטח שבין המבצר‬ ‫עכו פתולמאיס, נחת למעשה במפרץ הצפוני בעתלית.‬ ‫והחומה החיצונית היו בתי מגורים, מוסדות ציבור, כנסיות‬ ‫ואזור בנוי ששטחו עשרות דונמים. מזרחית לחצי האי היו‬ ‫איל הנגיחה מעתלית‬ ‫שטחים חקלאיים, שדות ובוסתנים. המבצר עמד בפני שלוש‬ ‫)נ' נצפית 22 לכיוון מערב - במפה 2(‬ ‫התקפות של צבאות שניסו לכבשו ומעולם לא נכבש. בשנת‬ ‫במפרץ הצפוני התגלה חרטום ניגוח של ספינה )איל נגיחה(‬ ‫0221 ניסה שליט דמשק אל מועט'ם לכבוש את מבצר‬ ‫עשוי ברונזה, שהיה מרכב על ספינת מלחמה )איורים 05,15(. איל‬ ‫הנגיחה התגלה סמוך למזח הברזל המשמש לשאיבת מי הים,‬ ‫עתלית לאחר שהרס את קיסריה. בשנת 8221 ניסה הקיסר‬ ‫כשחלקי העץ של חרטום הספינה שנשאה אותו עדיין שמורים‬ ‫פרידריך השני להשתלט על המבצר, אולם הוא נשבה על ידי‬ ‫במצב טוב. האייל העשוי מברונזה שוקל כחצי טון וארכו כשני‬ ‫אבירי ההיכל ושוחרר לאחר שהגיע עמם להסכם הפסקת‬ ‫מטרים, הוא מעוטר בתבליטים שונים: צלצל עם שלושה חודים,‬ ‫אש. בשנת 6521 תקף ט'אהר אל ביברס את המבצר‬ ‫זוג גריפונים )מפלצות ים בדמות דרקונים(, צמד קסדות מלחמה‬ ‫בראש צבא ממלוקי. הממלוקים פרצו את החומה החיצונית‬ ‫של הדיוסקורים )זוג אלים תאומים בניו של זאוס( וקדוקאוס )נחש‬ ‫והחריבו את העיר והכנסיות. התושבים התבצרו במבצר על‬ ‫כרוך על מקל(. האייל מוצג במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.‬ ‫חצי האי אותו לא הצליחו הממלוקים לכבוש. המגנים חתמו‬ ‫על הסכם עם הממלוקים והחזיקו במבצר כארבעים שנים‬ ‫מבצר עתלית‬ ‫נוספות. לאחר נפילת עכו בירת הממלכה הצלבנית ונפילת‬ ‫)נ' נצפית 61 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫מבצרי בירות וצידון, נותר המבצר בעתלית האחרון במבצרי‬ ‫מבצר עולי הרגל בעתלית נבנה בתחילת המאה ה-31 על ידי‬ ‫הצלבנים בארץ ישראל. בשנת 1921 נטשו הצלבנים בחשאי‬ ‫אבירי ההיכל )הטמפלרים( שעזבו את עכו, אשר הייתה לטעמם‬ ‫את המבצר בדרך הים והוא נותר ריק במשך כמה שבועות‬ ‫עיר חטאים מסואבת ומושחתת. בשנת 8121 הוקם המבצר על‬ ‫עד שהממלוקים גילו כי אין איש במקום והרסו את החומות‬ ‫חצי האי בסיוע אבירים טבטוניים וצליינים נוצריים.‬ ‫והמגדלים. בתקופה העות'מאנית שימש המבצר כמקור‬ ‫מערכת הביצורים כללה חומה חצובה ברכס הכורכר המזרחי‬ ‫לאבני בניין שנמכרו לשליט יפו על ידי אחמד אל ג'אזר. רעש‬ ‫)ר' תחנות 3,4 לעיל(, חומה חיצונית שתחמה את חצי האי‬ ‫אדמה חזק שפקד את ארץ ישראל וסוריה בשנת 7381 גרם‬ ‫ממזרח וחדרה אל הים )נ' נצפית 32 במפה 2 להלן/איור‬ ‫לנזקים רבים והרס מבנים שונים במבצר. הכנסייה שהייתה‬ ‫95(, חפיר בעומק כ-6 מטר, חומה חיצונית בגובה כ-61 מטר‬ ‫בשטח המבצר נחרבה כליל וחלקה העליון השוקל עשרות‬ ‫עם שלושה מגדלים מרובעים )איורים 35,45: פרטים 4-6(‬ ‫טונות התהפך וצנח כיחידה אחת )איור 85(.‬ ‫וחומה פנימית נוספת עם שני מגדלי ענק בגובה 43 מטר‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 75‬
‫איור 64: שחזור הנמל הפניקי )על-פי אבנר רבן(‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫85‬
‫איור 84: צולל משרטט עוגן אבן‬ ‫מתקופת הברונזה‬ ‫איור 35: תכנית מבצר עתלית‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 95‬
‫איור 74: קנקן בן כ- 000,5 שנה עם צדפות מהנילוס, ממפרץ‬ ‫עתלית - העדות הקדומה ביותר לספנות ים בארץ ישראל‬ ‫איור 94ב: מטבע של אפולוניה, שלחופי הים השחור, עם‬ ‫דגם של עוגן עשוי מעץ ולו מטה עשוי מאבן‬ ‫איור 94: מטות אבן של עוגנים מהתקופה הפרסית מנמל‬ ‫עתלית‬ ‫איור 05: איל הנגיחה מעתלית, ברקע ציור של ספינת מלחמה‬ ‫נושאת איל נגיחה - המוזיאון הימי הלאומי בחיפה‬ ‫איור 94א: שחזור עוגן אבן עשוי עץ עם מטה מאבן‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫06‬
‫איור 15: דגם ספינת מלחמה נושאת איל נגיחה - המוזיאון הימי הלאומי בחיפה‬ ‫איור 25: נס ברונזה עם הכתובת "שלום רב שיקמונה" ממפרץ עתלית - מאה 5 לספה"נ‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 16‬
‫)צילום: ד"ר קליב, עיבוד גראפי: בן גלילי(‬ ‫איור 45: שחזור המבצר הצלבני‬ ‫החומה הצלבנית שתחמה את חצי האי‬ ‫)נ' נצפית 32 במפה 2(‬ ‫החומה הצלבנית תחמה את חצי האי מצד מזרח וחדרה‬ ‫למרחק כמה עשרות מטרים אל הים במפרץ הצפוני‬ ‫והדרומי. בקצה החומה הנמצא במפרץ הצפוני נמצאו שרידי‬ ‫מגדל שמירה מלבני. על קרקעית הים סמוך לקצה החומה‬ ‫הצפוני, התגלו כעשרים עמודי אבן מצולעים באורך כשני‬ ‫מטרים האחד, המונחים בשני טורים מקבילים. עמודי האבן‬ ‫היוו המשך תת - ימי של החומה וחלק ממערך הביצורים‬ ‫איור 55: צידו הפנימי של קיר המגדל הצפון מזרחי‬ ‫היבשתי ונועדו לחסום דרכי הגישה וכניסת פרשים ורגלים‬ ‫)צילום: רענן כסלו-רשות העתיקות(‬ ‫)ר' איור: 35: פרט 8(‬ ‫למבצר מצפון, דרך הים הרדוד )איורים 95,95א(.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫26‬
‫)צילום: רענן כסלו - רשות העתיקות(‬ ‫איור 65: האולם המערבי ר' איור 35: פרט 31(‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 36‬
‫איור 95: מגדל השמירה של חומת הים המזרחית בשנות‬ ‫איור 75: מחצבת אבני כורכר בשטח המבצר‬ ‫העשרים של המאה ה-02‬ ‫)צילום: רענן כסלו - רשות העתיקות(‬ ‫איור 85: חלקה העליון של הכנסייה‬ ‫)צילום: רענן כסלו - רשות העתיקות(‬ ‫)ר' איור 35: פרט 61( שהתהפך ברעידת האדמה בשנת 7381‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫46‬
‫)עיבוד גראפי: בן גלילי(‬ ‫איור 95א: חומת הים - שחזור מגדל השמירה והמחסום הימי בקצה החומה החיצונית‬ ‫בית הקברות הצלבני‬ ‫)נ' נצפית 51 לכיוון מערב - במפה 2(‬ ‫בבית הקברות שנחפר על ידי הארכיאולוג ג'והנס, נמנו‬ ‫לפחות 0071 מצבות )איור 06(. חלק מהמצבות פשוטות‬ ‫ובנויות ממספר אבני כורכר שהונחו בטור ואחרות עשויות‬ ‫מאבנים גדולות שעל חלקן נחצבו תבליטים שונים. על מספר‬ ‫מצבות חרוטים כלי העבודה של הנפטר, ביניהם אנך בנאים‬ ‫וזוויתן, או קרדום וזוויתן. ייתכן והיו אלו כלי עבוד של בנאים,‬ ‫מהנדסים או חוצבים. חלק מהמצבות הועברו למוזיאון‬ ‫רוקפלר בירושלים והן מוצגות בחצר הפנימית ואחרות נותרו‬ ‫באתר וניתן לצפות בהן. בין אלו מצבה גדולה עם תבליט‬ ‫צלב )איור 26(, מצבה עם תבליט של אנך בנאים וזוויתן‬ ‫איור 06: בית הקברות הצלבני‬ ‫)איור 16(, ומצבה עם תבליט של עוגן ברזל.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 56‬
‫מפרץ עתלית )המפרץ הדרומי(‬ ‫)נ' נצפית 52 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫מפרץ עתלית הנמצא מדרום למבצר הוא המפרץ השני‬ ‫בגודלו בארץ. המפרץ הסגור מאפשר עגינה בטוחה יחסית‬ ‫ברוב ימות השנה אולם בעת סערות החורף העגינה בו‬ ‫מסוכנת. על קרקעית הים התגלו עוגנים ושרידי ספינות‬ ‫טרופות מתקופת הברונזה ואילך ובחוף הצפוני של מפרץ זה‬ ‫השתמר מזח אבן מהתקופה הצלבנית. בציורים מהמאה ה-81‬ ‫נראות ספינות עות'מאניות עוגנות במפרץ הדרומי )איור 46(.‬ ‫איור 16: מצבה עם תבליט של אנך בנאים וזוויתן‬ ‫איור 46: מפרץ עתלית במאה ה-81, ספינה דו תורנית‬ ‫איור 26: מצבה עם תבליט של צלב‬ ‫עוגנת סמוך למזח‬ ‫ספינת התותחים‬ ‫)נ' נצפית 42 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫בית השומר ומוזיאון עתלית במבצר הצלבני‬ ‫)נ' נצפית 62 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫במפרץ הצפוני התגלו שרידי ספינה מהתקופה העות'מאנית‬ ‫ובה עוגן ברזל גדול, חמישה תותחים, כדורי אבן וקסדות‬ ‫ברונזה של לוחמים )איור 36(.‬ ‫איור 56: מוזיאון עתלית - נבנה על ידי משלחת החפירות‬ ‫הבריטית בתחילת שנות השלושים. כיום מועדון "בית השומר"‬ ‫איור 36: תותח ברונזה בן 005 שנה וכדורי אבן - מספינה‬ ‫של חיל הים‬ ‫שנטרפה בעתלית‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫66‬
‫תחנת רכבת בריטית‬ ‫)נ' נצפית 31 לכיוון מערב במפה 2( ותחנת משמר‬ ‫בריטית על החוף )נ' נצפית 72 במפה 2(‬ ‫התחנה )איורים 66,76( נבנתה בשנת 9291 ושימשה את‬ ‫מחצבות הכורכר ומחנות הצבא הבריטיים שהיו באזור‬ ‫עתלית. בימים אלו מתוכנן במקום גשר הפרדה מפלסית בין‬ ‫הרכבת והכביש. בניית הגשר במקום זה תפגע ללא ספק‬ ‫במרקם הנוף של שמורת הטבע ושפך נחל אורן. תחנת‬ ‫משמר, המכונה "בית נילי", נמצאת סמוך לקו החוף ושמשה‬ ‫לשמירה על מסילת ברזל בריטית שעברה בקרבת החוף‬ ‫)איור 86(. מקור השם ככל הנראה מהמיקום המשוער שבו‬ ‫קיימה מחתרת הריגול נילי קשר עם הספינות הבריטיות‬ ‫הרבה לפני הקמת המבנה. כריית חול בחוף הים לצורך‬ ‫בנייה במחצית הראשונה של המאה העשרים, גרמה לנסיגת‬ ‫קו החוף למרחק עשרות מטרים מזרחה וקטעים של מסילת‬ ‫הברזל ומספר תחנות רכבת נסחפו על ידי הים.‬ ‫איור 86: תחנת משמר חופית ליד מסילת רכבת בריטית שעברה על חוף הים )נ' נצפית 72 במפה 2(‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 76‬
‫איור 66: תחנת רכבת ששמשה את מחנות הצבא והמחצבות הבריטיים. בעת הקמתה בשנת 9291‬ ‫איור 76: תחנת הרכבת הנטושה כיום, ברקע, גשר הרכבת, מסילת הברזל ושפך נחל אורן החסום בשרטון חול בימי הקיץ‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫86‬
‫מלחת עתלית, בריכות המלח, בית גידול‬ ‫לעופות מים‬ ‫)נ' נצפית 4 לכיוון דרום מערב במפה 2(‬ ‫המאפשרות לו להלך במים בעומק כחצי מטר וללקט מזון.‬ ‫בריכות המלח בעתלית נמצאות במקום בו היו עד תחילת‬ ‫קרום השחייה המתוח בין אצבעותיו משמש לו כמשוטים‬ ‫המאה העשרים ביצות ומלחות. הבריכות הרדודות משמשות‬ ‫בעת השחייה. צווארו הארוך מעוקל בצורת סימן שאלה‬ ‫להפקת מלח ומהוות אתר קינון של מאות זוגות של שחפית‬ ‫ומאפשר לו ללקט בעזרת מקורו מזון מהקרקעית בלי לכופף‬ ‫גמדית ושחפית ים, תמירונים, חופמים אלכסנדריים, לעיתים‬ ‫את רגליו. מקורו הכפוף משמש כמכשיר משוכלל לליקוט‬ ‫גם סייפנים )מקנן נדיר ביותר בארץ( ושחף כספי. בחורף‬ ‫מזון, הוא מערבל את הבוץ ע"י נענוע ראשו מצד לצד. כך‬ ‫האתר הוא ביתם של מינים רבים של ברווזים, חופמאיים,‬ ‫הוא מעלה מהמים בעלי חים זעירים כמו סרטנים, תולעים‬ ‫שחפים ואנפות, חלקם מגלים העדפה ברורה לבריכות‬ ‫ושבלולים. בעזרת המקור הוא מסנן את המזון מהמים.‬ ‫המלח ואינם נצפים בגופי מים אחרים בארץ. אוכלוסיה‬ ‫לנוצותיו צבע וורוד שמקורו בפיגמנט הקיים באצה ורודה‬ ‫קטנה של פלמינגו שוהה דרך קבע בבריכות המלח, תופעה‬ ‫המצויה בבריכות המלח. בישראל אין קינון של פלמינגו אך‬ ‫נדירה במקווי המים בארץ. בחורף יכול מספר הפרטים‬ ‫עשרות פרטים מבלים בבריכות המלח של עתלית ואילת.‬ ‫להגיע לכמה עשרות. הפלמינגו הוא עוף מים חולף בארצנו‬ ‫בימים אלו הבריכות מהוות נושא למחלוקת בין אגודות‬ ‫המגיע מאירופה בדרכו לאפריקה. הפלמינגו הוא עוף גדול‬ ‫ירוקות לאיכות הסביבה ובעלי ממון, על רקע תכניות לפתוח‬ ‫יחסית, בעל רגליים ארוכות )יותר ממטר(‬ ‫איור 96: להקת פלמינגו, ברקע קיר המגדל הצפוני מזרחי במבצר עתלית‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 96‬
‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 07: שחף האגמים‬ ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 17: תמירון‬ ‫מתקן לשמירת הטלות של צבי הים‬ ‫)נ' נצפית 02 לכיוון צפון-מערב במפה 2(‬ ‫מתקן ההטלה של צבי הים נמצא בחוף הצפוני של עתלית‬ ‫בצמוד לאפיק נחל אורן הנשפך אל הים. באזור זה חולות‬ ‫החוף מכילים גרגרים גדולים יחסית של שברי צדפים, בנוסף‬ ‫לחול הקוורץ דק הגרגר. החול אוורירי ולפיכך הוא מתאים‬ ‫להטלות של צבי הים החומים והירוקים. על חוף הים הוקמה‬ ‫גדרה אליה מעבירים פקחי רשות הטבע והגנים את ביצי‬ ‫צבי הים. את הקן ובו הביצים מזהים על פי העקבות של‬ ‫צבת ים שעלתה לחוף במטרה להכין את הקן ולהטיל את‬ ‫ביציה. הפקחים חופרים בתוך הגדרה בור הדומה בצורתו‬ ‫למימדי הקן המקורי ומניחים בו את הביצים. בכדי להגן על‬ ‫הקן עד לבקיעת הצבונים מכסים אותו בחול ורשתות מבד‬ ‫שחור. עונות ההטלה והבקיעה הן בחודשי הקיץ, כאשר בני‬ ‫האדם פעילים בחוף ובים. לצבים הימיים שריון עבה וחזק.‬ ‫רגליהם הגדולות דמויות סנפירים ומותאמות לשחייה. הם‬ ‫מטיבים לשחות ולצלול ועולים ליבשה רק כדי להטיל ביצים.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫07‬
‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 27א: פלמינגו בבריכות המלח בעתלית‬ ‫איור 27ב: ילדי בית הספר גלי עתלית בשיעור טבע העוסק בעופות המים‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 17‬
‫נקבת צב הים מטילה פעם בשנתיים עד 002 ביצים בכל‬ ‫תטולה. רק אחוז אחד מהביצים שורד באופן טבעי. ההטלה‬ ‫נעשית שבועיים לאחר ההזדווגות. הצבה עולה לחוף בלילה,‬ ‫מתרחקת מקו החוף וחופרת בעזרת רגליה האחוריות בור‬ ‫בעומק חצי מטר בצורת אגס צר למעלה ורחב בתחתית‬ ‫)איור 37(. היא מטילה ביצים לבנות וכדוריות שקליפתן‬ ‫גמישה. לאחר גמר ההטלה היא מכסה את הגומה בחול‬ ‫וחוזרת לים. האם אינה מטפלת בביצים. הצבונים בוקעים‬ ‫כעבור 1-2 חודשים. הם מגיחים מן החול ורצים אל הים‬ ‫)איור 27(. בדרך כלל חלקם נטרפים בדרכם אל הים, או‬ ‫בחדשים הראשונים לחייהם.‬ ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 27: צבונים בוקעים מקינם‬ ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 37: צבת ים ירוקה בעת כיסוי קן ההטלה‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫27‬
‫חוות אהרונסון‬ ‫)נ' נצפית 81 לכיוון מזרח במפה 2(‬ ‫עתלית וקיבלו הודעות מאנשי נילי. בשנת 7191 לכדו הטורקים‬ ‫תחנת הניסיונות החקלאיים "חוות אהרונסון" הוקמה על ידי‬ ‫יונת דואר סמוך לקיסריה שנשאה הודעה בכתב סתרים.‬ ‫ההסתדרות הציונית בסיוע נדבנים מארצות הברית.‬ ‫בעקבות הגילוי הטילו הטורקים מצור על זכרון יעקב, לכדו‬ ‫בראש התחנה עמד האגרונום והמדען אהרן אהרונסון‬ ‫את אנשי המחתרת ופרצו לתחנה בעתלית. רוב האוספים‬ ‫מזכרון יעקב והיא פעלה בין השנים 0191-7191. בתחנה נוסו‬ ‫והספרייה הושמדו והתחנה ננטשה ועמדה בשיממונה עד‬ ‫מכונות חקלאיות, שיטות עיבוד של גידולי שדה ומטעים,‬ ‫שנות השישים. במקום הוקם מחנה קבע לתנועות הנוער‬ ‫שיטות השקיה, דישון והדברה. זאת במטרה לבחון עיבודים‬ ‫ומתוכנן מרכז הנצחה למורשת אהרונסון ונילי.‬ ‫חקלאיים המתאימים לאדמת ארץ ישראל ולהדריך את אנשי‬ ‫המושבות בגידולים אלו. בין הגידולים שנחקרו בתחנה היו‬ ‫חיטה ושעורה וזני גפן שונים. בתחנה היו אוספים מגוונים‬ ‫בנושאי טבע וספרייה עשירה ונערכו בה מחקרים מדעיים‬ ‫שונים. במלחמת העולם הראשונה הפסיקו להגיע התרומות‬ ‫מארצות הברית. בנוסף החלו אנשי התחנה לעסוק בפעילות‬ ‫מחתרתית במסגרת מחתרת נילי שהפעילה רשת ריגול‬ ‫בשרות האנגלים נגד הטורקים. הקשר עם הבריטים התבצע‬ ‫תחילה באמצעות שליחים ומאוחר יותר עם יוני דואר.‬ ‫הקשרים התנהלו גם דרך הים באמצעות אניות שהגיעו לחוף‬ ‫איור 57: שדרת עצי הושינגטונייה שנטעו אנשי חוות אהרונסון‬ ‫איור 47: מבנה החווה כיום‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 37‬
‫תחנה 02 | גדה דרומית של נחל אורן‬ ‫אתרים נצפים נוספים באזור עתלית )במפה 2(:‬ ‫מצפון לערוץ הנחל )איורים 67,77( נמצאת דרך חצובה‬ ‫נוספת: באב איברהים החוצה את הרכס לרוחבו. סמוך‬ ‫שכונת הגורן )נ' נצפית 82 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫לשוליו הדרומיים של מצוק ערוץ הנחל, ממערב לבונקרים,‬ ‫שרידי חווה חקלאית מהתקופה הפרסית‬ ‫•‬ ‫ניתן להבחין באבני כורכר שנחצבו בסלע וטרם נותקו ממנו‬ ‫)נ' נצפית 92 במפה 2(‬ ‫)איור 87(. )תחנה 02 במפה 1(.‬ ‫מערות עם שרידים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה‬ ‫•‬ ‫)נ' נצפית 03 במפה 2(‬ ‫מושב מגדים )נ' נצפית 13 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫חירבת מלחה - שרידי יישוב מהתקופה הרומית‬ ‫•‬ ‫והביזאנטית, שרידי כפר ארמני )שייך אברק(‬ ‫)נ' נצפית 23 במפה 2(‬ ‫קיבוץ נווה-ים )נ' נצפית 33 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫קיבוץ עין כרמל )נ' נצפית 43 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫כפר מוצף מהתקופה הניאוליתית הקיראמית ליד‬ ‫•‬ ‫קיבוץ נווה ים ובו בית קברות מהקדומים בעולם‬ ‫)נ' נצפית 53 במפה 2(‬ ‫מזרקת מים טבעית ליד קיבוץ נווה ים )הגייזר(‬ ‫•‬ ‫)נ' נצפית 63 במפה 2(‬ ‫מעגן נווה ים )נ' נצפית 73 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫איור 67: המעבר הצר-ערוץ טבעי של נחל אורן החוצה את‬ ‫בית הקברות לוותיקי עתלית )נ' נצפית 83 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫רכס הכורכר, שעל שמו נקראה המצודה דוסטרי.‬ ‫המשך המסלול הרגלי:‬ ‫מעבר | בין תחנות 91-02‬ ‫הליכה ממצפה אברהם דנקנר הממוקם על בריכת המים,‬ ‫לכיוון מערב ולאחר מכן צפונה לעבר הגדה הדרומית של‬ ‫ערוץ נחל אורן.‬ ‫מהתצפית בנקודה 02 ניתן לצפות בערוץ המצוקי של נחל‬ ‫איור 77: ערוץ הנחל בחודש מאי שנת-9291, טרם בניית‬ ‫אורן החוצה את רכס הכורכר ובבונקרים לאכסון תחמושת‬ ‫בריכת המים על הרכס‬ ‫שנותרו במקום מתקופת המנדט הבריטי.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫47‬
‫איור 87: אבני בניין שנחצבו בסלע הכורכר ולא נותקו‬ ‫איור 97: מערות, מתחם מקורה, ברקע בריכת המים ומצפה הנוף שעל גג הבריכה‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 57‬
‫מעבר | בין תחנות 12-22‬ ‫מעבר | בין תחנות 02-12‬ ‫מהמתחם והמערות צועדים דרומה על השביל המסומן לכיוון‬ ‫מהגדה הדרומית חוזרים דרומה ומזרחה לכיוון בריכת המים‬ ‫מצודת דוסטרי.‬ ‫ומשם פונים דרומה למערות. בדרך חולפים על פני בורות‬ ‫ויסודות מבנים הרוסים של המחנה הבריטי שנבנה במקום‬ ‫תחנה 22 | מצודת דוסטרי-קרתה )המעבר הצר(‬ ‫בשנים 03-9291.‬ ‫בתחילת המאה ה-21 הקימו הצלבנים מצודה על רכס הכורכר‬ ‫בסמוך לערוץ נחל אורן החוצה את הרכס )תחנה 22 במפה 1(.‬ ‫שם המצודה נגזר מהמונח מעבר צר או מיצר בצרפתית.‬ ‫תחנה 12 | מערות קבורה בשימוש משני‬ ‫ומתחם שהיה מקורה‬ ‫במקום זה התמקמו כנופיות של שודדים שנהגו לתקוף‬ ‫שיירות שנעו בדרך מעכו לירושלים בירת הממלכה הצלבנית.‬ ‫מצודת דוסטרי שמשה את חיל המצב שהגן על הדרך.‬ ‫שימושי המערות‬ ‫המצודה נבנתה בצורת מגדל שחלקו התחתון, העשוי מקשה‬ ‫המערות נחצבו ככול הנראה בתקופת הברונזה ושמשו‬ ‫אחת, נחצב בסלע הכורכר. הקומה השנייה נבנתה מאבנים‬ ‫במקורן לקבורה. בשלב קדום זה היו אלו מערות "פעמון"‬ ‫שנחצבו בעת חציבת קומת המסד ורק אבני גזית בודדות‬ ‫ופתח הכניסה היה בתקרה. ניתן להבחין בפתח זה החסום‬ ‫נותרו ממנה. בחלק הדרום מערבי ניתן להבחין במספר‬ ‫כיום באבנים ושפכי עפר. בתקופות הרומית והביזנטית‬ ‫נדבכים עשויים אבני גזית ששרדו מהקומה השנייה. למצודה‬ ‫נחצבו פתחים נוספים, נאטם הפתח העליון ונבנה מבנה‬ ‫מערכת של שני בורות מים מחוברים ביניהם הנמצאים‬ ‫עשוי מאבני גזית, מעין קומה שנייה, מעל המערות. בתקופה‬ ‫בחלק העליון של קומת המסד, אלו אספו את המים‬ ‫הצלבנית נחצבו חלקים ניכרים מרכס הכורכר וכאשר‬ ‫שהתנקזו מהגג. בורות מים אלו מתפקדים גם בימינו וניתן‬ ‫החציבה הגיעה אל המערות הקפידו להשאירן בשלמותן‬ ‫למצוא בהם מים גם בסוף הקיץ. בבסיס המצודה שני בורות‬ ‫והפכו אותן לאורוות. לשם כך חצבו בקירות אבוסים וחורי‬ ‫נוספים אליהם הובילו צינורות חרס אלכסוניים. את מי הבור‬ ‫קשירה לבהמות. עם התפתחות המחצבה, נחשף צידן‬ ‫החצוב בחלק המערבי )איורים 08,18( ניתן היה לשאוב‬ ‫מהקומה השנייה או להעבירם לשוקת ששמשה להשקיית‬ ‫המערבי והדרומי של המערות והן הפכו לאורוות בשימוש‬ ‫הסוסים. בדופן הדרומית של קומת המסד נותרו חציבות‬ ‫משני. על הקיר המזרחי נותרו האבוסים ולידם חורים‬ ‫ששמשו ככל הנראה בסיס לגרם מדרגות. סביר להניח שהיו‬ ‫לקשירת הבהמות. בתחילת המאה העשרים שמשו המערות‬ ‫אלו מדרגות עשויות מעץ אותן ניתן היה להרים באמצעות‬ ‫להחסנת צאן ובפתחים הותקנו משקופי עץ שחוזקו בבטון.‬ ‫חבלים בשעת סכנה. חצר המצודה שמשה כאורווה ובה‬ ‫עשרות אבוסים חצובים בסלע. מזרחית למצודה נחצב חפיר‬ ‫מבנה/מתחם שהיה מקורה‬ ‫בעומק מספר מטרים.‬ ‫דרומית לבריכת המים נמצא מתחם גדול מוקף קירות סלע‬ ‫חצוב. בקיר הצפוני חצובים חורים מרובעים המסודרים בשני‬ ‫מעבר | בין תחנות 22-32‬ ‫טורים. חורים אלו שמשו לקיבוע קורות עץ שתמכו גג אשר‬ ‫מהמצודה צועדים דרומה לכיוון מערת הקבורה‬ ‫כיסה את המתחם.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫67‬
‫תחנה 32 | מערת קבורה‬ ‫מערת הקבורה נמצאת בתוך גוש סלע כורכר גדול שהחוצבים‬ ‫הותירו על מקומו בגלל המערה )תחנה 32 במפה 1(.‬ ‫בצד הצפון מערבי של גוש הסלע נמצאת שוקת חצובה‬ ‫בסלע ובנויה בחלקה. מפתח המערה, הנמצא בצד מערב,‬ ‫ניתן לצפות במדף קבורה החצוב בקיר המזרחי של המערה‬ ‫עליו הניחו ככל הנראה את הנפטרים או את ארונות‬ ‫הקבורה. מערות קבורה היו בגדר נכס משפחתי ששימש‬ ‫דורות רבים ועבר בירושה. במקרים רבים עברו המערות‬ ‫גלגולים רבים ונעשה בהן שימוש חוזר לאכסון בעלי חיים,‬ ‫למגורים ולצרכים שונים אחרים. בחציבת המערות הושקעה‬ ‫עבודה רבה ולכן הקפידו לשומרן והן נותרו על כנן גם כאשר‬ ‫הגיעו אליהן החוצבים וכל סלע הכורכר סביבן נחצב ונוצל‬ ‫לייצור אבני בניין.‬ ‫מעבר | בין תחנות 32-42‬ ‫ממערת הקבורה הולכים דרומה לעבר המעבר החצוב באב‬ ‫אל עג'ל.‬ ‫תחנה 42 | מעבר באב אל עג'ל - צד מערב‬ ‫בתוך המעבר החצוב "שער העגלות" שאורכו כמאתיים מטרים‬ ‫הולכים לכיוון מערב עד קצהו המערבי )תחנה 42 במפה 1(.‬ ‫צפונית לקצהו המערבי של המעבר החצוב, בשולי רכס‬ ‫הכורכר, ניתן להבחין בתעלות ובונקרים חצובים ששמשו‬ ‫להגנת מחנות הצבא הבריטיים. בשטח המחצבה הנטושה‬ ‫הנמצאת ממערב לתחנה זו נותרו כמה מבנים בריטיים גדולים,‬ ‫מחסני תחמושת, עם גגות עץ ופח גלי שמיועדים לשימור.‬ ‫מעבר | בין תחנות 42-52‬ ‫מהקצה המערבי של המעבר החצוב נעים צפונה לאורך שוליו‬ ‫המערביים של רכס הכורכר אל מגרש החנייה המערבי.‬ ‫תחנה 52 | מגרש החנייה המערבי - סיום‬ ‫מסלול הסיור )תחנה 52 במפה 1(‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 77‬
‫איור 18: המצודה מכיוון מערב, בור המים , תוואי צינור החרס והשוקת החצובה‬ ‫איור 08: שחזור מצודת המיצר )דוסטרי( על פי ג'והנס‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫87‬
‫פעולות העמותה לזכרו של סרן שרון‬ ‫מנחם אלמקיאס‬ ‫תרומת ספרי קודש, תשמישי קדושה תפילין וטליתות‬ ‫•‬ ‫העמותה להנצחת זכרו של שרון הוקמה במטרה לבצע‬ ‫לבית כנסת באתר אורות רבין.‬ ‫ולקדם פעילויות להנצחת זכרו של שרון מנחם אלמקיאס.‬ ‫תרומה לרכישת ספר תורה לבית כנסת המוקם באתר‬ ‫•‬ ‫מטרות העמותה הינן להמשיך את פועלו של סרן שרון‬ ‫הנצחה צומת גולני, "אחוות גולני", לזכרם של חללי‬ ‫שעזר בסתר מכספו האישי לחיילים נזקקים מפלוגתו,‬ ‫חטיבת גולני.‬ ‫ולהנציח את זכרו.‬ ‫כתיבת ספר המתאר את סיפור חייו של שרון ז"ל‬ ‫•‬ ‫)נמצא בהכנה(.‬ ‫עד כה ביצעה העמותה את הפעילויות הבאות )5002-8002(:‬ ‫תרומה להשתתפות ברכישת מגינים למשתחררים מחיל‬ ‫•‬ ‫הקמת "גן שרון" בעתלית המנציח את זכרו של שרון.‬ ‫•‬ ‫הנדסה של גולני.‬ ‫הפקת ספר "כסלע הנשבר" המתאר את הגן ואת‬ ‫•‬ ‫סרט לזכרו של שרון ז"ל שהוקרן בערוץ המקומי.‬ ‫•‬ ‫תהליך הבניה שלו.‬ ‫מימון מסע אופניים חוצה ישראל )מהחרמון לאילת(‬ ‫•‬ ‫פרויקט שיקום ושיפוץ שכונות מגורים בעתלית אשר‬ ‫•‬ ‫לזכרו של שרון ז"ל בסוכות 8002.‬ ‫אורגן ע"י מפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד ביה"ס‬ ‫מימון הפקת חוברת "שביל הרכס בעתלית", מדריך‬ ‫•‬ ‫הריאלי בחיפה בשיתוף עם מטה חטיבת גולני ובהשתתפות‬ ‫לסיור על רכס הכורכר בעתלית לזכרו של שרון.‬ ‫כ-002 חיילי גולני וחניכי הפנימייה הצבאית.‬ ‫הענקת תווי שי לכ-03 משפחות נזקקות מקרב חיילי‬ ‫•‬ ‫העמותה תמשיך ותפעל להגשמת יעדיה בכל דרך אפשרית.‬ ‫גולני והפנימייה הצבאית.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫08‬
‫פיתוח, בניה ואיכות סביבה בעתלית‬ ‫אלף תושבים. תכנית אסטרטגית שהוכנה ליישוב ייעדה חלק‬ ‫היישוב עתלית עבר תהפוכות ייעודיות ותכנוניות רבות‬ ‫ניכר מבריכות המלח )שאפיינו את האזור באלפיים השנים‬ ‫מהקמתו. המאפיין את התפתחות האזור הוא בנייה והקמת‬ ‫האחרונות( לבנייה למגורים ולנדל"ן, מבלי לתת את הדעת‬ ‫שכונות, פרויקטים, מפעלים ומחנות צבא ללא תכנון כולל‬ ‫לצורך בחיבור היישוב אל משאבי חוף הים.‬ ‫ותוך ראייה צרה של הצרכים המיידיים, ללא חזון לטווח‬ ‫הארוך. עתלית הוקמה כמושבה חקלאית בתחילת המאה‬ ‫על אדמות המדינה תוכננו מספר שכונות מגורים וכבר כיום‬ ‫העשרים. לאחר קום המדינה הפך היישוב לעיירה ובשנות‬ ‫ישנן תכניות ליחידות דיור שיאכלסו כ-000,02 תושבים, פי‬ ‫החמישים קלט עלייה והוקמו בו מרכזי קליטה ושכונות עולים.‬ ‫ארבע ממספר התושבים כיום. שכונת "מתחם הרכס"‬ ‫בסוף שנות השבעים הוכנה לעתלית תכנית מתאר )תכנית‬ ‫ל-009 יחידות דיור שיזם מינהל מקרקעי ישראל, תכסה את‬ ‫555( בה נכללו שני אזורי תעשייה שאמורים היו לספק‬ ‫כל רכס הכורכר ותכפיל את אוכלוסיית עתלית. השכונה‬ ‫תעסוקה לעולים ולתושבים החדשים. תכנית המתאר גובשה‬ ‫שבונה בימים אלו חברת מבני תעשייה, על רכס הכורכר‬ ‫על פי צרכי השעה ולא נתנה דעתה על המשאבים הטבעיים‬ ‫מזרחית למסלול הסיור, כילתה חורש טבעי של זיתים חרובים‬ ‫והתרבותיים של האזור, הפוטנציאל הגלום בו והאפשרות‬ ‫ואלונים והרסה אתר עתיקות ייחודי - חווה חקלאית פניקית‬ ‫לפתחו כאזור תיירות ונופש תוך ניצול ערכי התרבות,‬ ‫מהתקופה הפרסית בה התגלה קולומבריום מהקדומים‬ ‫העתיקות, הנוף והמורשת.‬ ‫בארץ. שכונת מגורים שנבנתה צפונית לבריכת השחייה של‬ ‫תכנית המתאר הארצית לחופים )תמ"א 31( משנות השמונים‬ ‫עתלית כיסתה קטע של עשרות מטרים מהחומה הצלבנית‬ ‫ייעדה את חצי האי והמבצר לגן לאומי ואת החופים הסלעיים‬ ‫החצובה. מזרחית לשמורת הטבע דוסטרי מתוכננת שכונת‬ ‫והמפורצים שמדרום למפרץ עתלית לשמורת חוף. כל אלו‬ ‫לא השפיעו על מקבלי ההחלטות בצבא ועל מתכנני שנות‬ ‫מגורים "מרגלות הרכס" שבתיה עלולים להסתיר את‬ ‫האלפיים. מפעלי התעשייה שיועדו מלכתחילה להפקת מלח‬ ‫הכתובת הפניקית החקוקה בסלע. באזור תחנת הרכבת‬ ‫הורחבו והוכנסו אליהם קווי ייצור של חמרים כימיים המזהמים‬ ‫מתכנן מינהל מקרקעי ישראל מרכז מסחרי של עשרות‬ ‫את הקרקע, המים, הים והאוויר. מחנות חיל הים, מחסני‬ ‫אלפי מטרים רבועים. עמותת כחול וירוק עוקבת אחר‬ ‫ייצור, אחסון וטיפול בתחמושת ומפעלי התעשייה גדלו וצמחו‬ ‫תהליכי התכנון והבנייה ומפעילה את השפעתה על מקבלי‬ ‫ויצרו חיץ מלאכותי בין היישוב ומשאבי חוף הים. תכנית‬ ‫ההחלטות והמתכננים בכדי להבטיח תכנון הולם, בר קיימא‬ ‫המתאר לפיזור האוכלוסין במדינה )תמ"א 53( קבעה כי‬ ‫ומתחשב בעתלית למעננו ולמען הדורות הבאים.‬ ‫עתלית תהייה יישוב עירוני עם אוכלוסיה של למעלה מעשרים‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 18‬
‫תכנית מתחם הרכס, טיילת הרכס‬ ‫תכנית מתאר חדשה לעתלית‬ ‫ושביל הרכס‬ ‫בימים אלו יזם מינהל התכנון הכנת תכנית מתאר חדשה‬ ‫במסגרת תכנית מתחם הרכס מתוכננת טיילת נוף‬ ‫לעתלית. עדיין ניתן להציל חלק ניכר ממשאבי הטבע, הנוף‬ ‫שתעבור לכול אורכו של הרכס מאזור בית הכנסת בדרום‬ ‫והתרבות של עתלית. תכנון בר קיימא נכון ומתחשב, תוך‬ ‫ועד לשמורת הטבע בצפון. עמותת כחול וירוק פעלה לשימור‬ ‫ניצול הפוטנציאל העצום של עתלית, יכול להפכה לאחד‬ ‫המשאבים לאורך הרכס בהם עובר מסלול הסיור המתואר‬ ‫ממוקדי התיירות והנופש האטרקטיביים ביותר בארץ ולחופי‬ ‫בחוברת זו ודרשה להבטיח שהם לא יפגעו על ידי הבנייה‬ ‫הים התיכון. לשם כך דרוש חזון הולם וריסון היצר התאוותני‬ ‫המתוכננת. בנוסף יש לוודא שהנוף הנשקף מהטיילת, הנוף‬ ‫לנדל"ן ולבנייה בכול מקום ובכל תנאי.‬ ‫אל הים, המבצר והחוף יישמר, כדי שהצועדים במסלול‬ ‫הסיור ובטיילת הנוף יוכלו ליהנות ממנו.‬ ‫תכנית שימור לעתלית‬ ‫על פי התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה אמורה‬ ‫להיות לכל יישוב תכנית לשימור של מבנים ואתרים. תכנית‬ ‫שימור ראשונית הוכנה על ידי עמותת כחול וירוק במסגרת‬ ‫צוות היגוי של המועצה בעתלית ומאוחר יותר הוועד המקומי.‬ ‫התכנית כוללת רשימה ומפה של אתרי העתיקות, אתרי‬ ‫המורשת וראשית ההתיישבות, אתרי נוף ותוואי נוף ייחודיים‬ ‫ועקרונות לתכנון שיבטיח את שימורם. במסגרת תכנית‬ ‫המתאר החדשה הכוללת שתוכן לעתלית, תורחב תכנית‬ ‫השימור ויוכנו תיקי שימור לאתרים ולמבנים השונים בשיתוף‬ ‫עם המועצה לשימור אתרים.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫28‬
‫תכנית להקמת מוזיאון ומצפה נוף בבריכת‬ ‫המים בשמורת הטבע חורבת קרתה‬ ‫איור 28: לוויתן סנפיר שנפלט בחוף מגדים‬ ‫להסבת מבנה הבריכה לחדר תצוגה.‬ ‫במסגרת שיתוף פעולה עם חברת המלח, החברה למתנסים‬ ‫דרוש תורם למימון הסבת מבנה הבריכה לאולם תצוגה.‬ ‫ורשות הטבע והגנים, הוכנה תכנית רעיונית למוזיאון האדם,‬ ‫הים והארץ בשמורת הטבע חורבת קרתה. הרעיון המרכזי‬ ‫תצוגה קטורה )תחת כיפת השמים(‬ ‫בתכנית הוא לנצל את המבנים והמשאבים הקיימים‬ ‫בנוסף מתוכננת במתחם שהיה אולם מקורה, הנמצא‬ ‫בשמורת הטבע לצורך תצוגה לימודית של הממצאים‬ ‫מדרום למצפה )ר' איור 97 לעיל - שרידי חצר/אולם מקורה(‬ ‫והאתרים והמחשת ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והגיאולוגיה‬ ‫תצוגה פתוחה של ממצאים עתיקים שנמשו מהים.‬ ‫של אזור צפון עתלית. במסגרת זו הוכנו תכניות לאולם‬ ‫תצוגה בתוך בריכת המים, תצוגה פתוחה של ממצאים‬ ‫תצוגת שלד לוויתן‬ ‫באולם שהיה מקורה, תצוגת שלד לוויתן ופעילות יוצרת‬ ‫לפני כעשרים שנה נפלט לחוף מגדים לוויתן סנפיר באורך‬ ‫בטכנולוגיות עתיקות שונות, שתתבצע במערות.‬ ‫כעשרים מטרים )איורים 28,28א(. הלוויתן נקבר בחולות‬ ‫החוף בכדי שבשרו יתכלה וניתן יהיה לשחזר את שילדו‬ ‫אולם תצוגה סגור במבנה בריכת המים‬ ‫ולהציגו. באזור בונקר התחמושת הנמצא מצפון למצפה,‬ ‫חלל בריכת המים בשמורת דוסטרי ששטחו כמאה מטר‬ ‫מתוכננת תצוגת שלד של הלוויתן.‬ ‫מרובע מיועד להקמת מוזיאון אזורי של האדם, הים והארץ‬ ‫דרוש תורם למימון הכנת תצוגת הלוויתן.‬ ‫בעתלית. בסיוע אלון דנקנר מחברת המלח הוכנו תכניות‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 38‬
‫איור 28א: לוויתן סנפיר שנפלט בחוף מגדים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫48‬
‫פעילות עמותת "כחול וירוק"‬ ‫מסחרית ששיווקה את החול של חוף הים לקבלנים ולמפעלי‬ ‫עמותת כחול וירוק עוסקת במגוון נושאים‬ ‫בטון ברחבי הארץ. בעקבות מאבקה הבלתי מתפשר של‬ ‫הקשורים לאיכות הסביבה ופועלת למען‬ ‫"כחול וירוק", הופסקה כריית החול במושב דור. בימים אלה,‬ ‫שמירת ערכי מורשת, ארכיאולוגיה טבע‬ ‫בעקבות דרישת העמותה, מתנהלת חקירה ובדיקה כיצד‬ ‫ונוף, תכנון נכון ומתחשב ואיכות חיים בחוף‬ ‫הוציאו משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל היתרים‬ ‫לכריית חול מבלי שוידאו במה מדובר ומדוע התעלמה‬ ‫הכרמל. להלן לקט מפעילויות העמותה‬ ‫המועצה המקומית מהפעילות הבלתי חוקית ולא פעלה‬ ‫בשנים האחרונות‬ ‫להפסקתה.‬ ‫פתיחת גן לאומי עתלית ומבצר עתלית לציבור‬ ‫תכנית לשימור המושבה בת שלמה‬ ‫מבצר עתלית ומפרץ עתלית סגורים לציבור עשרות שנים‬ ‫המושבת הוותיקה בת שלמה היא אתר ייחודי של מורשת‬ ‫בתוקף התקנות לשעת חרום. פתיחת הגן הלאומי והמבצר‬ ‫ואחת משכיות החמדה של חוף הכרמל שיש לטפח ולשמר.‬ ‫לציבור יכולה לקדם את עתלית וחוף הכרמל ולהפכם לאחד‬ ‫לאחרונה יזמו גורמים שונים בעלי עניין, ביטול של תכנית‬ ‫ממוקדי הפיתוח התיירותיים האיכותיים והיפים בארץ. לאחר‬ ‫השימור שהוכנה עבור המושבה. במקביל יזמו וקידמו גורמים‬ ‫שנים של חוסר מעש החל לאחרונה מאבק של תושבי‬ ‫אלו תכנית שתאפשר בנייה של בתים רבים במושבה, תכנית‬ ‫העלולה לגרום לשינוי מהותי באופי המקום ואבדן צביונו‬ ‫עתלית לפתיחת המבצר למבקרים. תושבי עתלית וחברי‬ ‫המיוחד. "כחול וירוק" קוראת לביטול התכנית החדשה.‬ ‫הוועד היישובי בשיתוף עם עמותת כחול וירוק והמועצה‬ ‫במצגת שהוכנה בסיוע העמותה נקרא הציבור לחתום על‬ ‫בחוף הכרמל ארגנו הפגנה רבת משתתפים בדרישה מצה"ל‬ ‫עצומה הקוראת לשימור המושבה ולהשלמת הליך ההכרזה‬ ‫לשחרר את המבצר. תחילה ניתן יהיה לפתוח את הגן‬ ‫של המושבה כאתר לאומי לשימור.‬ ‫הלאומי לפעילות בשבתות וחגים, תוך מגמה להוציא בעתיד‬ ‫את בסיס חיל הים מהמבצר ומהמפרץ ולהעבירם דרומה או‬ ‫הכרזת חוף הכרמל כאזור לפיתוח תיירות‬ ‫לאתר אחר. פתיחת המבצר ומפרץ עתלית לציבור תאפשר‬ ‫בעקבות החלטת הממשלה להכריז על חוף הכרמל כאזור‬ ‫פתיחת מוזיאון עתלית בבית השומר, הכשרת המבצר כגן‬ ‫תיירות מועדף, ניתן לפתח ולקדם את חוף הכרמל ולהפכו‬ ‫לאומי וחיבור עתלית אל הים. העמותה קוראת להמשך‬ ‫לאחד ממוקדי התיירות היפים והאיכותיים בארץ. יחד עם‬ ‫הפעילות וקידום היוזמה לפתיחת הגן הלאומי לציבור.‬ ‫זאת יש להבטיח שגורמים נדלניים המעוניינים להפיק רווחים‬ ‫קלים ומהירים לא ינצלו את המצב לבנייה אגרסיבית שתפגע‬ ‫כריית חול בלתי חוקית במושב דור‬ ‫באופי הכפרי של האזור ובמשאביו. העמותה קוראת לכל‬ ‫במשך כשנתיים הוצאו מהסביבה החופית באזור דור מאות‬ ‫הגורמים המעורבים לפעול במשותף בכדי לגבש עקרונות‬ ‫אלפי מטרים מעוקבים של חול בתואנה של ניקוי בריכות‬ ‫לפיתוח תיירות בחוף הכרמל תוך שמירה על אופיו הכפרי‬ ‫דגים. בתואנה זו התקבלו היתרים ממשרד החקלאות ומינהל‬ ‫ומשאבי הטבע, הנוף והמורשת שבו.‬ ‫מקרקעי ישראל לכריית החול. במקום נפתחה מחצבה‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 58‬
‫בנייה בלתי חוקית בחוות הדגיגים של חברת‬ ‫"שביל עתלית" - מסלול סיור לימודי‬ ‫המלח‬ ‫ברכס עתלית‬ ‫החווה הוקמה בכניסה לגן הלאומי עתלית בקרבת הים, ללא‬ ‫עמותת כחול ירוק בשיתוף עם בית הספר גלי עתלית‬ ‫היתרי בנייה ותוך פגיעה בנוף ובסביבה החופית. בעקבות‬ ‫והוועד המקומי יזמו פיתוח משותף של מסלול סיור לאורך‬ ‫פנייה של העמותה הוצא צו להפסקת הבנייה ומבנה בטון‬ ‫רכס הכורכר של עתלית. המסלול מתבסס על ערכי‬ ‫גדול שנבנה בקרבת החוף הועבר למרחק 101 מ' מהחוף.‬ ‫תרבות, עתיקות, טבע, מורשת ונוף ברכס הכורכר עליו‬ ‫פעילות העמותה בנושאים שונים הקשורים לתכנון‬ ‫בנויה עתלית. תחילת המסלול באזור גן הזיכרון בדרום והוא‬ ‫ובנייה ושמירת אופיו ואיכותו של חוף הכרמל‬ ‫נמשך עד שמורת הטבע בצפון. המסלול יוכשר על ידי ילדי‬ ‫• תכנית מתאר מעגן מיכאל - טיפול למניעת סגירת הים‬ ‫בית הספר בסיוע מתנדבי העמותה והוועד המקומי וילווה‬ ‫בפני הציבור, טיפול במתקני אירועים בלתי חוקיים‬ ‫במדריך סיור לימודי שמופק בימים אלו בסיוע העמותה‬ ‫בסביבה החופית בתחומי הקיבוץ.‬ ‫להנצחת זכרו של סרן שרון אלמקיאס.‬ ‫• טיפול למניעת הרס אתר עתיקות מהתקופה הפרסית‬ ‫בעתלית במהלך בניית שכונה.‬ ‫תכנית אסטרטגית לעתלית‬ ‫• טיפול בבניה מתוכננת על רכס הכורכר ואתרי העתיקות‬ ‫התוכנית האסטרטגית הוכנה ללא מכרז, תוך ניגוד עניינים.‬ ‫המיוחדים מצפון למושב הבונים.‬ ‫"כחול וירוק" מתנגדת לכמה מעקרונות התוכנית‬ ‫• ייזום העברת ונטיעה מחדש של עצי זית מאתר בניה‬ ‫האסטרטגית מהסיבות הבאות:‬ ‫בצפון עתלית.‬ ‫1. הליך התכנון ובחירת המתכננת היו בלתי ראויים.‬ ‫• טיפול בבניה בלתי חוקית במתחם מפעל המלח -‬ ‫מניעת הכשרה בדיעבד של חריגות בנייה.‬ ‫2. התכנית אינה דורשת חיבור של עתלית לים, זהו עקרון‬ ‫• פארק המים בנווה ים - טיפול בבניה בלתי חוקית בחוף‬ ‫בסיסי שכל תכנית פיתוח בעתלית חייבת ליישם בכדי‬ ‫נווה ים והסדרת מעבר לציבור לאורך חוף הים.‬ ‫להשיב לעתלית את משאבי החוף שנגזלו ממנה במשך‬ ‫• התנגדות לתכנית הכשרה בדיעבד של עברות בניה בגן‬ ‫עשרות שנים.‬ ‫האירועים הצוק בנווה ים.‬ ‫3. התכנית מגדילה את הישוב ל-000,52 נפש, פי חמש‬ ‫• פעילות הסברתית וקשר עם הציבור - העלאת מודעות‬ ‫מגודלו כיום.‬ ‫בתקשורת האלקטרונית והכתובה לנושא איכות הסביבה‬ ‫4. התכנית מאפשרת הקמת מרכז המסחרי גדול ומיותר‬ ‫בכלל ובחוף הכרמל בפרט, כולל כתבות בעיתונות‬ ‫בשטח של 000,05 מ"ר באזור תחנת הרכבת. העמותה‬ ‫הארצית והמקומית, ברדיו ובטלוויזיה.‬ ‫תמשיך לפעול למען תכנון נאות ומתחשב בעתלית ותפעל‬ ‫• הפצת פליירים ופוסטרים.‬ ‫לשמור צביונה הכפרי של עתלית ואיכות החיים שבה.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫68‬
‫פעילות בשנים קודמות‬ ‫הפצת מידע באינטרנט והפעלת אתר אינטרנט של‬ ‫•‬ ‫• התנגדות לתכנית מתאר מחוז חיפה בנושאים שונים‬ ‫העמותה.‬ ‫הקשורים לאיכות הסביבה בחוף הכרמל ובעתלית.‬ ‫הפצת מידע במייל לרשימת תפוצה של העמותה.‬ ‫•‬ ‫• התנגדות לבניה בבסיס חיל הים בעתלית - הגשת‬ ‫מיחזור, שמירת ניקיון ומניעת זיהום אוויר וים.‬ ‫•‬ ‫עתירה נגד תכנית בניית בונקרים תוך הרס חוף ים‬ ‫טיפול בפינוי פסולת בניין שהושלכה על ידי צה"ל‬ ‫•‬ ‫איכותי עתיר ערכי טבע.‬ ‫מדרום לבסיס חיל הים בעתלית.‬ ‫• מבצע ניקיון והסברה בחופים - אירוע רב משתתפים‬ ‫פרויקט "מחזר ותרום" - מחזור בקבוקי פלסטיק‬ ‫•‬ ‫בחוף הים "מדינת הזבל".‬ ‫ופחיות בבתי הספר בחוף הכרמל.‬ ‫קידום מיחזור זבל אורגני ויצירת קומפוסט בישובי חוף‬ ‫•‬ ‫הכרמל ובמוסדות החינוך.‬ ‫טיפול בסגירת אתרי פסולת בלתי מוסדרים.‬ ‫•‬ ‫מאבק לביטול אתר הטלת תימלחות )שפכי מכבסות‬ ‫•‬ ‫ומשחטות( בשמורת חוף עתלית.‬ ‫טיפול במפגעי השלכת אשפה בשטחים פתוחים.‬ ‫•‬ ‫טיפול בזיהום האוויר על ידי מפעל כרמל כימיקלים -‬ ‫•‬ ‫ניטור איכות אוויר בעתלית, ייזום הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫נגד המפעל בשיתוף עם הקואליציה לבריאות הציבור,‬ ‫מניעת רכישת מפעל ורוליט לדבקים, החשוד כמפעל‬ ‫•‬ ‫מזהם, ומאבק נגד הבאתו לעתלית.‬ ‫שמירה על ערכי תרבות, טבע ונוף.‬ ‫•‬ ‫פנייה לתושבי חוף הכרמל ועתלית - עזרו לנו לשמור על‬ ‫איסור נסיעת כלי רכב על חוף הים, סגירת הגישה‬ ‫•‬ ‫חוף הכרמל - הצטרפו לעמותה- שימרו על קשר - גלשו‬ ‫לחוף עם רכב.‬ ‫באתר שלנו. אתר האינטרנט של העמותה מתעדכן חדשות‬ ‫התנגדות לתכנית בינוי מתחם הרכס בעתלית שתכפיל‬ ‫•‬ ‫לבקרים, ניתן להתעדכן ולהתרשם ממגוון הפעילויות של‬ ‫את גודל היישוב ותגרום לפגיעה מיותרת בערכי תרבות‬ ‫העמותה, לצפות בכתבות שפורסמו באמצעי התקשורת,‬ ‫טבע ונוף.‬ ‫לשאול, להתעניין, להעלות הצעות, להצטרף ולפעול‬ ‫ייזום הכשרת שבילי אופניים בחוף הכרמל.‬ ‫•‬ ‫למען איכות חיים וסביבה בחוף הכרמל.‬ ‫שתוף פעולה עם ארגונים ירוקים: אדם טבע ודין,‬ ‫•‬ ‫‪www.cahol-yarok.com‬‬ ‫אתר העמותה:‬ ‫מפלגת הירוקים, עמותת צלול, הקואליציה לבריאות הציבור.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 78‬
‫זעקת הארץ - פארק עתלית‬ ‫החזון ושיברו‬ ‫של ארץ ישראל. איל נגיחה מברונזה )חרטום ניגוח של‬ ‫בנייה בלתי חוקית, התעלמות ואזלת יד של גורמי‬ ‫ספינת מלחמה( גדול מימדים ויחיד מסוגו, עדות לקרב ימי‬ ‫האכיפה והשלטון, חוסר אחריות, הפקרות תכנונית‬ ‫שהתרחש כאן לפני 0022 שנה. לא רחוק ממנו נמצאו שרידי‬ ‫ו"הפרה הקדושה" ששמה ביטחון המדינה - כל אלו חברו‬ ‫ספינה עם תותחי ברונזה בני 005 שנה וקסדות של לוחמים,‬ ‫יחדיו ומאיימים להרוס את אחד האזורים היפים והמיוחדים‬ ‫שיתכן ונפלו קורבן לשודדי הים. מטמוני מטבעות מהגדולים‬ ‫בארץ ישראל - אזור חוף הים והגן הלאומי בעתלית.‬ ‫שהתגלו בים התיכון, עוגנים ואלפי חפצים עתיקים מספינות‬ ‫בתוך שטח צבאי שנסגר בצווים של אלוף על פי ההוראות‬ ‫שנטרפו בסערות, התגלו בסקרים תת-ימיים באזור עתלית.‬ ‫לשעת חרום נמצא האזור המיועד להיות גן הלאומי בעתלית‬ ‫ממצאים אלו מתעדים חמשת אלפי שנות ספנות, מסחר,‬ ‫ושמורת חוף עתלית. על חצי אי בין שני מפרצים יפהפיים‬ ‫דייג וקרבות ימיים לאורך חופי ארץ ישראל, וכל אלו התגלו‬ ‫ניצב לו בשיממונו מבצר עתלית, המרשים והשמור במבצרי‬ ‫כאן, מתחת לאפנו, על קרקעית הים ובחופי עתלית.‬ ‫הצלבנים בארץ ישראל. האתר המקסים סגור לקהל, ופרט‬ ‫על החוף הסלעי מדרום למבצר ולמפרץ עתלית התגלו‬ ‫לפרוטקציונרים של חיל הים, אין יוצא ואין בא ואבני‬ ‫מפעלים עתיקים להפקת מלח, המלמדים כי עתלית‬ ‫המבצר מתפוררות בשל פגעי הזמן. במימיו הכחולים של‬ ‫הייתה המרכז העיקרי להפקת מלח בחופי ארץ ישראל‬ ‫המפרץ נמצאים למרגלות המבצר שוברי הגלים של הנמל‬ ‫במשך אלפי שנים. תצורות הנוף המיוחדות של הכפים‬ ‫הפניקי- מבין הנמלים העתיקים היפים בים התיכון, אך‬ ‫הסלעיים והמפרצים, בהם קיים מגוון עשיר של בעלי חיים‬ ‫איש לא יכול לצלול במימי המפרץ ולצפות בהם. ליד הנמל‬ ‫וצמחים ימיים, חולות החוף, בהם מטילים צבי הים את‬ ‫העתיק משתרעים המבנים של הכפר הפרהיסטורי שהוצף‬ ‫ביציהם והביצות המלוחות ששמשו במשך אלפי שנים‬ ‫על ידי הים - ציוויליזציה בת שמונת אלפי שנים שהים כיסה -‬ ‫להפקת מלח וגם בית גידול ומקום קינון לעופות המים - כל‬ ‫"אטלנטיס של עתלית", אטרקציה יחידה מסוגה בעולם.‬ ‫אלו מהווים סביבה ייחודית ומגוונת מהיפות בארץ, שילוב‬ ‫כאן החלה להתפתח מערכת הקיום הים תיכונית, כאן גילו‬ ‫מופלא של נופי האדם, האדמה והים בעתלית.‬ ‫את בארות המים הבנויות הקדומות בעולם וכאן צמח כפר‬ ‫בשל ייחודו ויופיו של אזור זה החליטו רשויות התכנון של‬ ‫הדייגים הים תיכוני הפרהיסטורי הראשון. הכפר המוצף במי‬ ‫מדינת ישראל להפכו לגן לאומי ושמורת חוף.‬ ‫הים, כמו יתר האתרים באזור, סגור למבקרים וצוללים ונמצא‬ ‫בתכניות שנכתבו על ידי רשויות המדינה נועד אזור זה‬ ‫בתוך שטח צבאי ימי סגור של בסיס חיל הים.‬ ‫לגדולות ונצורות. ישנה הסכמה לאומית שיש לשמר את‬ ‫על קרקעית הים התגלו שרידיהן של עשרות ספינות‬ ‫המשאבים שהוזכרו לעיל ביחד עם מחנה המעפילים הלאומי,‬ ‫טרופות עם אוצרות ארכיאולוגיים שלא יסולאו בפז, מטענים‬ ‫חוות אהרונסון, מחצבות הכורכר העתיקות, המפעלים‬ ‫וכלי נשק עתיקים המתעדים את הפרק הימי בהיסטוריה‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫88‬
‫פיצוצים עם חומרי נפץ ודלק מספר פעמים בשנה בעת‬ ‫העתיקים להפקת מלח והמושבה של עתלית ולהפכם‬ ‫טקסי סיום הקורסים של החייל. הארכיאולוגים הבריטיים‬ ‫לאחת האטרקציות הייחודיות של חוף הכרמל וארץ ישראל.‬ ‫שחפרו בעתלית בשנות העשרים והשלושים היו מודעים‬ ‫אולם תכניות לחוד ומעשים לחוד.‬ ‫לערך ההיסטורי, הארכיאולוגי והתיירותי של הממצאים‬ ‫במשך שנים רבות סובל האזור מהזנחה בתחומי התכנון,‬ ‫שהתגלו בעתלית והקימו ליד המבצר מוזיאון ציבורי שאמור‬ ‫האכיפה, איכות הסביבה והשמירה על ערכי התרבות הטבע‬ ‫היה להוות אבן שואבת למבקרים מכל רחבי הארץ והעולם.‬ ‫והנוף. בלב ליבו של האזור היפה הזה, בכניסה המיועדת‬ ‫במדריך תיירים שהוציא הארכיאולוג הבריטי ג'והנס )ראה‬ ‫לגן הלאומי של עתלית ולמבצר העתיק, מתרחשות עברות‬ ‫רשימת מקורות( נוכל למצוא הסברים והנחיות לסיורים‬ ‫בנייה, הטלת פסולת, זיהום ים, תפיסת חזקה, ללא כל‬ ‫בחורבות המבצר ובאתריה של עתלית וביקורים במוזיאון‬ ‫תכנון, ללא אישורי בנייה, ותוך התעלמות מחוקי התכנון‬ ‫של עתלית. על מבנה המוזיאון היפה העשוי מאבני כורכר‬ ‫והבנייה ומתכניות המתאר.‬ ‫מתנוסס באנגלית השלט "מוזיאון עתלית".‬ ‫לאחר השתלטות הצבא על המבצר וסביבתו הפך המוזיאון‬ ‫בחזית המבצר הצלבני, בכניסה לבסיס הצבאי, בנה חיל הים‬ ‫המכונה "בית השומר" למועדון חברים יוקרתי לוותיקי חיל‬ ‫מבנה בטון גדול שמשמש כמשרדים של קצין הביטחון של‬ ‫הים המבלים במקום עם משפחותיהם וחבריהם בשבתות‬ ‫הבסיס. המבנה מסתיר את נוף המבצר לכל מי שמבקש‬ ‫ובחגים. במשך שנים שימש המוזיאון הציבורי הזה לאירועים‬ ‫להתבונן באתר המיוחד. על אבני חומת הים הצלבנית שליד‬ ‫פרטיים, חתונות ומסיבות של אנשי החייל ומקורביהם,‬ ‫משרדי קצין הביטחון יצק חיל הים גדר בטון, תוך פגיעה‬ ‫זאת בשעה שהתושבים של עתלית וחוף הכרמל, שחלקם‬ ‫חמורה בחומה העתיקה ומגדל השמירה הצלבני שעליה.‬ ‫נולדו וגדלו כאן, מעולם לא יכלו לבקר במקום. תושבי‬ ‫המבנה וגדר הבטון נבנו מבלי להתחשב באופי המקום, ללא‬ ‫עתלית וחוף הכרמל מביטים מרחוק במבצר, בחוף היפה‬ ‫התר בנייה ותוך התעלמות מחוק העתיקות המחייב אישור‬ ‫ובמפרצים, עיניהם כלות ואינם יכולים אפילו להתקרב‬ ‫רשות העתיקות לכל בניה באתר עתיקות. את פסולת הבנייה‬ ‫לחוף הים, מטעמי ביטחון וסודיות כמובן. על החוף במפרץ‬ ‫והגדרות הישנות השליכו על החוף הציבורי. בחזית המבצר‬ ‫שמדרום למבצר הצלבני, בנה חיל הים, ללא אישור בנייה‬ ‫נבנתה, ללא התר בנייה, סככה ענקית, המבנה הגדול בולט‬ ‫וללא אישור הרשויות המוסמכות, תיאטרון אירועים, תוך‬ ‫כנטע זר על חצי האי ומסתיר את המבצר הצלבני. במשך‬ ‫שימוש בתרומתם הנדיבה של בעלי הון. התיאטרון נבנה על‬ ‫עשרות שנים שמש המבצר הצלבני לאימונים צבאיים תוך‬ ‫גבי מבנה עתיק ייחודי ששימש להפקת מלח שניזוק קשות.‬ ‫שימוש בחמרי נפץ בתוך וליד המבנים העתיקים. בנוסף,‬ ‫בנוסף בנה חיל הים על חוף הים ממש, מבנים נוספים,‬ ‫שלא לצורך אימונים, בוצעו במבצר ובקרבתו תצוגות של‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 98‬
‫שאלנו בתמימות. "לא ניתן להזיז את המבנים אפילו מטר‬ ‫שאינם חייבים להיות על חוף הים, כמו מגורי חיילים ומבנה‬ ‫אחד מהחוף" נאמר לנו. "אבל רסס גלי הים והמליחות יפגעו‬ ‫בית ספר שנבנו ללא כל הגיון והצדקה.‬ ‫בציוד הרגיש" תהינו. "אל חשש - בנינו מערכות מיוחדות של‬ ‫דחפורים של חיל הים הרסו לפני כמה שנים בחוף הדרומי‬ ‫מיזוג אוויר ובקרת לחות בכדי לנטרל את ההשפעה ההרסנית‬ ‫של עתלית כף סלעי מיוחד במינו - חצי אי מכוסה בצמחיית‬ ‫של גלי הים" הרגיעו אותנו הקצינים.‬ ‫חוף ומוקף במשטחי גידוד עם מגוון בעלי חיים וצמחים‬ ‫למרות המחדלים והנזקים שנגרמו לערכי התרבות הטבע‬ ‫ימיים. על חצי האי נבנה קומפלכס גדול של מבנים תוך‬ ‫והנוף בעתלית, לא ידוע על לובש מדים אחד שנישפט,‬ ‫פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בחוף המיוחד. למרות המחאות‬ ‫ניקנס, ישב בכלא, או קיבל הערה, או עיכוב דרגה, בשל‬ ‫והתחנונים של אנשי עמותת כחול וירוק, ולמרות הליווי‬ ‫מחדלים אלו.‬ ‫המשפטי של משפטני אוניברסיטת בר אילן ועורכי דין‬ ‫כמה עשרות מטרים מחוף המפרץ הצפוני בעתלית,‬ ‫ממשרד ש. הורוביץ, שהתנדבו לסייע להצלת חוף עתלית‬ ‫סמוך לכניסה למבצר העתיק, הולך ומוקם בעשר השנים‬ ‫ולמרות שבית המשפט קבע שהליך התכנון והבנייה היו‬ ‫האחרונות מפעל לחקלאות ימית הנבנה בשיטת הסלאמי‬ ‫בלתי תקינים, הדחפורים שעטו קדימה, חצי האי שוטח‬ ‫ללא התרי בנייה. תחילה נבנה מבנה ומספר בריכות פתוחות‬ ‫ונחפר ונבנתה עליו מפלצת מבטון מוקפת חומות, בכדי‬ ‫לדגים, לאחר מכן נחפרה תעלה והונח צינור המנקז שפכים‬ ‫לאפשר אכסון של ציוד צבאי שאין כל הצדקה וצורך לאכסנו‬ ‫מהבריכות אל חוף הים תוך פגיעה בקברים צלבניים, לאחר‬ ‫על שפת הים.‬ ‫מכן המבנה הורחב ונבנו בריכות גדולות מבטון. כמה שנים‬ ‫מפקד חיל הים וקציניו הבכירים הסבירו בנימוס לחבורת‬ ‫לאחר מכן נבנה מבנה נוסף ועוד אחד, ובכל כמה שנים‬ ‫האזרחים הטורדניים )חברי עמותת כחול וירוק וחבר הכנסת‬ ‫מייבשים חלק נוסף של בריכות המלח ומקימים תשתית‬ ‫יורי שטרן מהוועדה לאיכות הסביבה של הכנסת( שפלשה‬ ‫למבנה נוסף. כך הלך וצמח קומפלכס, מפעל עם מבנים‬ ‫למשרדיהם בקריה, שאין ברירה וחייבים להרוס את החוף‬ ‫גדולים על חוף הים באחד האזורים האיכותיים והיפים בארץ,‬ ‫למען ביטחון המדינה. כמובן הכול סודי והם לא יכולים לפרט,‬ ‫בכניסה המיועדת לגן הלאומי של עתלית. לאחרונה נבנה‬ ‫אך עלינו האזרחים לסמוך עליהם בעניין זה, כמו תמיד. "האם‬ ‫במקום מבנה בטון חדש במרחק כ-06 מטר מחוף הים‬ ‫בכדי לשמור על המדינה חייבים להרוס את המדינה?, האם‬ ‫סמוך לכניסה למבצר עתלית. בהתערבות עמותת כחול‬ ‫הציוד הזה חייב להיות כל כך קרוב לים?, האם לא ניתן‬ ‫וירוק פורק המבנה והועבר למרחק מאה מטרים מהחוף.‬ ‫להזיז את המתקן כמה מטרים בכדי שלא יפגע בחוף הים?"‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫09‬
‫קריאה לרשויות החוק והשלטון,‬ ‫לגורמי התכנון והאכיפה במדינה‬ ‫ולאזרחים:‬ ‫האזור היפה הזה השייכים לכולנו.‬ ‫אנו קוראים למשרד הפנים, לוועדות התכנון,‬ ‫אל תתנו לחזון גן לאומי ופארק עתלית‬ ‫למועצה האזורית חוף הכרמל, לוועד הישוב‬ ‫לחלוף מן העולם, אל תתנו למשאבי הטבע,‬ ‫בעתלית, למינהל מקרקעי ישראל, לצה"ל,‬ ‫העתיקות, המורשת והנוף השייכים לכולנו‬ ‫לרשות העתיקות, לרשות הטבע והגנים‬ ‫ליפול בידי גורמים אינטרסנטיים, רודפי בצע‬ ‫הלאומיים, לחברה להגנת הטבע, למשרד‬ ‫וחסרי אחריות.‬ ‫לאיכות הסביבה, לתושבי חוף הכרמל ועתלית‬ ‫בואו נפעל כולנו יחד להצלת אתרי הטבע,‬ ‫ולאחרים! בימים אלו מתגבשת תכנית מתאר‬ ‫הנוף, העתיקות והמורשת של עתלית.‬ ‫לעתלית ונמצא בעיצומו תהליך השלמת תכנית‬ ‫המתאר למחוז חיפה הכולל את אזור עתלית.‬ ‫עמותת כחול וירוק לאיכות סביבה בחוף הכרמל‬ ‫ישנם גורמים רבים הלוטשים עיניים אל משאבי‬ ‫מתוך התלמוד - מדרש רבה קהלת פרק ז' פסוק יג'‬ ‫"ראה את מעֲ שׂה ה ל וֹה ם כי מ י וּ כל לתקן את‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ַ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ִּ י ִ‬ ‫ָ אֱ יִ‬ ‫ַ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ֵ‬ ‫אֲ שר עוְ תוׄ בשעה שברא הקדוׄ ש ברוּ ך הוּ א את אדם‬ ‫ָ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ָּ ׁ ָּ ְ‬ ‫ֶ ֹ ָּ ָ‬ ‫ְּ ָ ֹ ָ‬ ‫ִ‬ ‫ּׁ ֶ‬ ‫הראשוׄ ן נְ טלוׄ וְ החֱ זִירוׄ על כׂל אילנֵי גן עֵ דן וְ אמר לוׄ‬ ‫ָ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַּ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ָ ִ ׁ‬ ‫ראה מעֲ שי כמה נָא ם וּ משבח ן הן וְ כֹל מה שבראתי‬ ‫ּׁ ֶ ּ ָ ָ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ׁ ֻ ּ ָ ִי ֵ‬ ‫ִי‬ ‫ַ ַ ׂ ַּ ָּ‬ ‫ְ ֵ‬ ‫בשב לך בראתי תן דעתך שלֹא תקלקל וְ תחֲ ריב‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ ַ ְ ֵ‬ ‫ַּ ְ ְ ָ ׁ ֶ ּ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִּ ׁ ְ י ִ ְ ָ ּ ָ ָ ִ‬ ‫אתע וֹלמי שאם קלקלת א ן מי ש ְּיתקן אחֲ רֶ יך"‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ׁ ֶ ַ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ַ ְ ָּ י ֵ‬ ‫ֶׁ ִ‬ ‫ָ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 19‬
‫מרכז ארכיאולוגי חינוכי של רשות‬ ‫העתיקות - פעילות עם ילדי בית‬ ‫הספר "גלי עתלית" למען טיפוח‬ ‫ושמירת העתיקות‬ ‫הארכיאולוגים בתחומי עתלית בניהם: חרבת קרתא, מעברים‬ ‫עינת קאשי - מנהלת מרכז חינוכי שלוחת מחוז חיפה -‬ ‫ודרכים שנחצבו בסלע הכורכר והובילו אל אזור החוף‬ ‫רשות העתיקות. מרכז ארכיאולוגי של רשות העתיקות קיים‬ ‫ומחצבות אבן כורכר קדומות. הלמידה החוץ בית ספרית‬ ‫בשנת תשס"ז תוכנית חינוכית-ארכיאולוגית קבועה בבי"ס‬ ‫התמקדה באימוץ אתר מחנה החוצבים והכשרתו למבקרים.‬ ‫היסודי "גלי עתלית" שבעתלית. התוכנית הועברה במסגרת‬ ‫אתר מחנה החוצבים ממוקם מאחורי בית הכנסת של‬ ‫שיעורי העשרה של תוכנית בסיוע קרן קר"ב. בתחילת שנת‬ ‫עתלית ובמשך שנים האתר כוסה בצמחייה עבותה, לא עבר‬ ‫הלימודים נערך סיור מבוא לצוות המורות עם ארכיאולוג‬ ‫טיפול או חפירה ארכיאולוגית. שיתוף הפעולה של צוות‬ ‫רשות העתיקות דר' אהוד גלילי באתרי העתיקות של‬ ‫המורים ותלמידי בית הספר עם צוות המרכז הארכיאולוגי‬ ‫עתלית. במהלך הסיור הוצגו דוגמאות מעולם הארכיאולוגיה‬ ‫של רשות העתיקות תרם להגדלת המודעות לשימורו בקרב‬ ‫באתרי הישוב וסביבתו. לימודי הארכיאולוגיה בבי"ס כללו‬ ‫הקהילה. בימי הפעילות באתר עסקו התלמידים בגיזום‬ ‫מגוון פעילויות: תלמידי שכבות ב'-ו' השתתפו בחפירה‬ ‫הצמחייה שכיסתה את השרידים הארכיאולוגים, ניקוי‬ ‫ארכיאולוגית )איורים 38,48( של רשות העתיקות בעקבות‬ ‫האתר מפסולת מוצקה, פריצת דרכי גישה לאתר והכשרתו‬ ‫תכניות לבניית שכונה חדשה על רכס הכורכר של עתלית.‬ ‫למבקרים. במתכונת זו של פעילות חינוכית בהיבט סביבתי‬ ‫התלמידים התוודעו לדרך עבודתם של הארכיאולוגים,‬ ‫למדו התלמידים על אופי האתר, השרידים הקדומים, מבנה‬ ‫התנסו בחשיפת ממצאים אותנטיים ובעבודת הארכיאולוג‬ ‫האתר ומדע הארכיאולוגיה. תוכנית זו, בשיתוף המרכז‬ ‫הכוללת: מדידה, שטיפת חרסים, שימוש בכלי העבודה של‬ ‫הארכיאולוגי החינוכי של רשות העתיקות ובית הספר גלי‬ ‫הארכיאולוגים וצפו בתהליך תיעוד ממצאים מהחפירה.‬ ‫עתלית תרמה להגדלת המודעות של תושבי עתלית וחוף‬ ‫תלמידי הכיתות הבוגרות השתתפו בתוכנית 'אימוץ אתר‬ ‫הכרמל לאורחות החיים בימי קדם בסביבתם ולשימור נכסי‬ ‫בתחומי היישוב'. במסגרת התוכנית התקיימו מפגשים‬ ‫העבר בארץ.‬ ‫לימודיים בתחומי בית הספר ונלמדו נושאים הקשורים‬ ‫לפרטים נוספים על פעילותה של רשות העתיקות:‬ ‫לסביבת עתלית בהיבטים גיאוגרפיים וארכיאולוגיים. מפגשים‬ ‫‪www.antiquities.org.il‬‬ ‫לימודיים מחוץ לכותלי בית הספר כללו ימי סיור באתרים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫29‬
‫איורים 38,48: ילדי ביה"ס גלי עתלית משתתפים בחפירה ארכיאולוגית‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 39‬
‫מקורות וחומר לקריאה נוספת‬ ‫« הררי צ. )7891( משקמים היסטוריה במחנה עתלית.‬ ‫« אוליפנט ל. )6791( חורבות עתלית. מתוך "חיפה". הוצ'‬ ‫סלעית ט"ו-7.‬ ‫יד בן-צבי. תרגום המקור של כתבות מהשנים 2881-5881‬ ‫« זיו י. )8691(, סיור בחוף הכרמל.‬ ‫« אשבול י. )9991( קן לסייפן. ארץ וטבע 46: 12-72‬ ‫טבע וארץ י’-5: 882-492.‬ ‫« בוטרימוביץ י. )1791( על הפרצות המלאכותיות ברכס‬ ‫« יצחקי א. )8791( מצודת המיצר בעתלית.‬ ‫הכורכר. מתוך: איזור מנשה-5 הוצ' המועצה האזורית‬ ‫סלעית ז'-11.‬ ‫מנשה, החוג לידיעת הארץ.‬ ‫« יצחקי י. ובנבנישתי מ. )0891(, עתלית.‬ ‫« בן ציון ד. )4591(. תולדות ההגנה עמ' 353-163,‬ ‫בתוך: שורר י. וגרוסמן ד. )עורכים( מדריך ישראל, עמקי‬ ‫7-668. הוצאת מערכות.‬ ‫הצפון, הכרמל שומרון, עמ' 681-291‬ ‫« בר יוסף ע. וגרפינקל י. )8002(. הפרהיסטוריה של‬ ‫הוצ' משרד הביטחון.‬ ‫ארץ ישראל, תרבות האדם לפני המצאת הכתב.‬ ‫« ירושלמי א. )3891( מבצר עתיק וישוב חדש.‬ ‫אריאל, ירושלים.‬ ‫סלעית י"א-9 .‬ ‫« בושנינו א. וגלילי א. )7002(. מפעלי מלח עתיקים‬ ‫« להב ח. ולוין נ. )1002( חוף כרמל - סקר משאבי‬ ‫בחוף עתלית. חדשות ארכיאולוגיות 911‬ ‫טבע ונוף. )עתלית-חיפה( הוצ' יחידת הסקרים של‬ ‫‪http://www.antiquities.org.il‬‬ ‫החברה להגנת הטבע.‬ ‫« גלילי א. וענבר מ. )7891( מחשופי חרסית תת ימיים‬ ‫« להב ח., הלר א., אנגרט נ., וגלילי א. )2002( עתלית -‬ ‫בחופי ישראל, שרידים ארכיאולוגיים טבועים ושינויים‬ ‫מכלול לשימור ולטיפוח, הוצ’ החברה להגנת הטבע.‬ ‫במפלס הים בחוף הכרמל הצפוני.‬ ‫« ניר י. )0002( עתלית. הוצאת בני עתלית, ירושלים.‬ ‫אופקים בגיאוגרפיה 22: 3-43.‬ ‫« קולר ז. )0002(,סכום פעילות לעידוד אוכלוסיות צבי הים‬ ‫« גלילי א., שרביט י., ושפרוני ע. )9991( חפירות עתלית-ים‬ ‫בחופי ישראל-0002. רשות שמורות הטבע.‬ ‫4-3991. חדשות ארכיאולוגיות 901: 14-34,‬ ‫« רוזנסון י. )7891( מלח בעתלית. טבע וארץ כ"ט-3 .‬ ‫הוצ’ רשות העתיקות.‬ ‫« רונן א. ועולמי י. )8791( סקר מפת עתלית. הוצ' אגודת‬ ‫« גלילי א. )4002( ישובים מוצפים מהאלף השישי והשביעי‬ ‫הסקר הארכיאולוגי.‬ ‫לפני הספירה בחוף הכרמל. עבודת דוקטורט,‬ ‫« שמידע א., פרגמן א., נתן ר. ושמיר צ. )8991(, רשימת‬ ‫אוניברסיטת תל אביב.‬ ‫הצמחים האדומים של ישראל. רת"ם.‬ ‫« גרן ו. )5781( תיאור גיאוגראפי, היסטורי וארכיאולוגי‬ ‫« שורר י. )0891( חורבת קרתא. בתוך: שורר י. וגרוסמן ד.‬ ‫של ארץ ישראל, כרך 5 השומרון, עתלית,‬ ‫)עורכים( מדריך ישראל, עמקי הצפון, הכרמל שומרון,‬ ‫עמ’ 791-402, תרגום חיים בן עמרם, הוצאת יד בן צבי,‬ ‫עמ' 611-711 הוצ' משרד הביטחון.‬ ‫ירושלים, תשמ"ד.‬ ‫« שורר י. )0891(, חוות אהרונסון. בתוך: שורר י. וגרוסמן‬ ‫« דולב ע. ופרבולוצקי א. )2002( הספר האדום של‬ ‫ד. )עורכים( מדריך ישראל, עמקי הצפון, הכרמל שומרון,‬ ‫החולייתנים בישראל. וצ’ החברה להגנת הטבע ורשות‬ ‫עמ' 711-911 הוצ' משרד הביטחון.‬ ‫הטבע והגנים.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫49‬
» Casson L. and Steffy R. (Editors) (1991). The Atlit Ram, » Galili, E. and Rosen, B. (2008). Marine archaeology Texas A&M university press, College Station. in Israel-recent discoveries. The New Encyclopedia of » Galili E. (1993). Prehistoric Site on the Sea Floor. In Archaeological Excavations in The Holy Land, vol 5 pp (Stern E., Ed.) The New Encyclopedia of Archaeological 1925-1934. Excavations in the Holy Land Vol. 1: 117-120. » Johns C.N. (1947). Guide to Atlit, The Crusader Castel, » Galili E. and Nir y. (1993). The Submerged Pre-Pottery Town & Surroundings. Government of Palestine, Neolitic Water Well of Atlit-Yam, Northern Israel, and its Department of Antiquities, Jerusalem. Palaeoenvironmental Implications. The Holocene 3:265-270. » Linder E. and Ramon Y. (1981). A bronze ram from the » Galili, E. (1987). A late Pre-pottery Neolithic B Site on the sea of Athlit, Israel. Archaeology 34, no. 6 PP 62-64. Sea Floor at Atlit. Mitekufat Haeven, Journal of the Israel » Misch-Brandel, O., Galili, E. and Wachsman, S. (1985). Prehistoric Society 20: 50*-71*, 30-36 (Hebrew/English*). From the Depths of the Sea. Exhibition Catalogue, Israel » Galili, E., Stanley, D.J., Sharvit, J. and Weinstein-Evron, Museum, Jerusalem, (Hebrew/English). M. (1997). Evidence for Earliest Olive-Oil Production in » Oliphant L. (1887). Haifa, Life in the Holy land, pp. 12-14, Submerged Settlements off the Carmel Coast, Israel. Canaan, Jerusalem 1976. Journal of Archaeological Science 24: 1141-1150. » Raban A. and Linder E. (1993). Maritime Atlit. » Galili, E., Rosen, B., Gopher, A. and Horwitz, L.K. In (Stern E., Ed.) The New Encyclopedia of (2002). The Emergence and Dispersion of the Eastern Archaeological Excavations in the Holy Land 1: 117-120. Mediterranean Fishing Village: Evidence from Submerged Neolithic Settlements off the Carmel Coast, Israel. Journal of Mediterranean Archaeology 15.2: 167-198. » Galili, E. Lernau, O. and Zohar, I. (2004). Fishing and marine adaptations at Atlit-Yam, a submerged Neolithic village off the Carmel coast, Israel. Atiqot 48 : 1-34, Israel Antiquities Authority. » Galili, E., Eshed, V., Gopher,A. Hershkovitz, I. (2005). Burial practices at the submerged PPNC site of Atlit- Yam, Northern coast of Israel: What do they tell us about the final phase of the Pre- Pottery Neolithic culture. BASOR 339: 1-19. 95 | ‫שביל הרכס בעתלית‬
‫לוח כרונולוגי - תולדות‬ ‫האדם בארץ ישראל‬ ‫)התקופות הפרהיסטוריות מצוינות בשנים לפני זמננו והתקופות‬ ‫ההיסטוריות בשנים לספירת הנוצרים(‬ ‫המאוחרת( 0051-0021 לפסה"נ‬ ‫התקופה הפליאוליתית הקדומה )תרבויות אשלית,‬ ‫•‬ ‫• תקופת הברזל )התקופה הישראלית - תקופת‬ ‫יברודית( 000,008,1-000,053 שנים לפני זמננו.‬ ‫השופטים והמלכים( 0021-785 לפסה"נ‬ ‫התקופה הפליאוליתית התיכונה )תרבות מוסטרית(‬ ‫•‬ ‫• התקופה הפרסית )שלטון פרס-גלות בבל ושיבת ציון(‬ ‫000,052-000,05 ש.ל.ז.‬ ‫785-233 )לפסה"נ(‬ ‫התקופה הפליאוליתית העליונה )תרבויות אחמרית,‬ ‫•‬ ‫• התקופה ההלניסטית )שלטון יוון, שושלת החשמונאים‬ ‫אוריניאקית, עתליתית( 000,05-000,22 ש.ל.ז.‬ ‫ומרד המכבים( 333-733 לפסה"נ‬ ‫התקופה האפי פליאוליתית )תרבויות כבארית, מושבית,‬ ‫•‬ ‫• התקופה הרומית )שושלת בית הורדוס, המרד הראשון‬ ‫נטופית( 000,22-005,11 ש.ל.ז.‬ ‫והשני, חתימת המשנה( 73 לפסה"נ - 423 לספירת‬ ‫התקופה הניאוליתית )תרבויות: קדם קיראמית,‬ ‫•‬ ‫הנוצרים )לסה"נ(‬ ‫קיראמית, ירמוכית, ואדי רבה( 005.11-000,7 ש.ל.ז.‬ ‫• התקופה הביזאנטית )תקופת התלמוד( 423-046 לסה"נ‬ ‫התקופה הכלכוליתית )סוף התקופות הפרהיסטוריות‬ ‫•‬ ‫• התקופה הערבית הקדומה 047-9901 לסה"נ‬ ‫בארץ ישראל( 000,7-0065 ש.ל.ז.‬ ‫• התקופה הצלבנית 9901-1921 לסה"נ‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה )התקופה הכנענית הקדומה(‬ ‫•‬ ‫• התקופה הממלוכית 1921-6151 לסה"נ‬ ‫0053-0022 לפני ספירת הנוצרים )לפסה"נ(‬ ‫• התקופה העות'מאנית 7151-7191 לסה"נ‬ ‫תקופת הברונזה התיכונה )התקופה הכנענית התיכונה-‬ ‫•‬ ‫• תקופת המנדאט הבריטי 7191-8491‬ ‫תקופת האבות( 0022-0051 לפסה"נ‬ ‫• הקמת מדינת ישראל - 8491‬ ‫תקופת הברונזה המאוחרת )התקופה הכנענית‬ ‫•‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫69‬
‫תודות‬ ‫לעמותה להנצחת זכרו של סרן שרון אלמקיאס שתמכה‬ ‫בהוצאת מדריך הסיור, לחברת חץ צילומי אוויר שהעמידה‬ ‫לרשותנו את צילומי האוויר, לאדריכל רענן כסלו מרשות‬ ‫העתיקות שהעמיד לרשותנו צילומים ממבצר עתלית, לדר'‬ ‫חווה להב מהחברה להגנת הטבע, למר בן גלילי שעיבד וערך‬ ‫את התמונות ועיצב את השחזורים הגראפיים, למר רענן‬ ‫שמואלי שהעמיד לרשותנו את ארכיון הצילומים של הצלם‬ ‫קורט ברמר, למר מוטי דיסקין מעתלית, למר יקיר דוידסקו‬ ‫מעתלית, למר פסח גרופר מעתלית, לפרופ' אברהם רונן,‬ ‫למר אבנר שץ, למר דותן רותם, לדר' ברוך רוזן, למר רפי‬ ‫פלד, לגב' רותה פלד, למשפחת אלמקיאס, לעמותת כחול‬ ‫וירוק, לגב' ענבר מעוז, לחברת החשמל, למר איתמר רוטלוי‬ ‫וגב' אירית רוטלוי, לוועד עתלית על ניקוי והכשרת חלקים‬ ‫משביל הסיור, ולמר אלון דנקנר ומר נדב שחר מחברת‬ ‫המלח על הסיוע בחפירות אתר עתלית-ים, ובתכנון מוזיאון‬ ‫עתלית והכשרת מצפה הנוף בשמורת הטבע חורבת קרתה‬ ‫ולמורות בית הספר גלי עתלית ולמר יוסף גלילי ומר איתמר‬ ‫גרינברג על הצילומים התת ימיים.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 79‬
‫על המחברים‬ ‫רינה תירוש - מנהלת זו השנה השביעית את ביה"ס‬ ‫דר' אהוד גלילי - יליד 0591, דור רביעי לאנשי ים בארץ‬ ‫היסודי "גלי עתלית", היחיד ביישוב. סיימה לימודי חינוך‬ ‫ישראל. סיים לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה, ולימודי‬ ‫לתואר ראשון במכללת אורנים, תואר שני בלימודי ארץ‬ ‫דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. כיום ארכיאולוג ימי ברשות‬ ‫ישראל באוניברסיטת חיפה ולימודי תעודה כיועצת ארגונית‬ ‫העתיקות וחבר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. הקים את‬ ‫של ארגון איפ"א וניהול משאבי אנוש.‬ ‫סקר ההצלה התת-ימי הארצי במסגרת אוניברסיטת חיפה‬ ‫בעבר נהלה את ביה"ס היסודי בקיבוץ יגור, בו התחנכו ילדי‬ ‫ואת מערך הפיקוח הימי וניהול המשאבים הימיים ברשות‬ ‫הקיבוץ. לאחר שביה"ס ביגור עבר למועצה האזורית זבולון,‬ ‫העתיקות. החל משנת 4691 השתתף ברציפות בפעילות‬ ‫בחרה רינה לנהל את ביה"ס בעתלית, יישוב קטן וכפרי‬ ‫ארכיאולוגית תת ימית בחופי הים התיכון, ימת הכינרת וים‬ ‫הממוקם בין הכרמל לים. מקום זה אפשר לה לממש את‬ ‫סוף, תחילה כמתנדב במסגרת האגודה למחקר תת-ימי‬ ‫תפיסתה החינוכית ולבטא את השקפת עולמה, על פיה‬ ‫בישראל והחל משנות השמונים כארכיאולוג ימי חוקר. את‬ ‫הסביבה הינה מרכיב מכריע בהתפתחות התלמיד להיות‬ ‫מרבית שנות פעילותו הקדיש להצלת שרידי התרבות הימית‬ ‫אדם אוהב אדם היודע את זהותו, מתוך קשר למקום הולדתו,‬ ‫של ארץ ישראל, הנהרסים בקצב מהיר כתוצאה מעליית‬ ‫למשפחתו ולארצו. היעד הראשון אותו קידמה בביה"ס היה‬ ‫מפלס הים ומפעילות האדם.‬ ‫הגברת תחושת המוגנות והביטחון של כל באי ביה"ס ויצירת‬ ‫גילה, חפר וחקר כפרים ניאוליתיים שהוצפו על ידי הים‬ ‫אורח חיים מיטבי המכונה "מ.ת.נ.ה", זאת במטרה ליצור‬ ‫בחוף הכרמל, מאות ספינות טרופות ומטענים, מתקני נמל,‬ ‫תנאים הולמים ללמידה וקידום ההישגים לימודיים. תכנית‬ ‫מעגנים ומתקני חוף חצובים. איתר והביא לקבורה לוחמים‬ ‫המ.ת.נ.ה זיכתה את ביה"ס בפרס חינוך. לאחר הטמעת‬ ‫נעדרים מהצוללת האיטלקית שירה וממטוס מוסקיטו‬ ‫התכנית מתמקד ביה"ס בתהליך העצמת התלמידים‬ ‫של חיל האוויר. השתתף בגיבוש וחקיקת החוק לשמירת‬ ‫וחיזוקם האישי ועידודם לפעול באחריות, אכפתיות‬ ‫הסביבה החופית, ממחברי מסמך המדיניות למימי החופים‬ ‫ומעורבות. ביישמה ניהול מקצועי ואיכותי הובילה רינה את‬ ‫של מדינת ישראל, מסמך המדיניות הלאומי למיגון, שימור‬ ‫ביה"ס להסמכה של "תו איכות", כלי ארגוני המחייב עבודה‬ ‫והצלת יישובי החוף העתיקים של ישראל ותכנית לשימור‬ ‫מערכתית הכוללת: הגדרת יעדים, גיבוש תכנית פעילות של‬ ‫אתרי תרבות טבע נוף ומורשת בעתלית. חקר את השינויים‬ ‫ביה"ס, התקנת נהלים, הגדרת תפקיד המורה וייעול עבודתו,‬ ‫בגובה פני הים והיציבות הטקטונית של חופי ישראל,‬ ‫מעקב, בקרה וניתוח ביצועי ההוראה וההתנהלות הכספית.‬ ‫התפתחות העוגנים, אביזרי הדייג וחפצי הימאים בתרבויות‬ ‫כל אלו במטרה להביא להתייעלות בעבודת ביה"ס ושיפור‬ ‫הימיות הקדומות של ארץ ישראל. חבר פעיל בעמותת כחול‬ ‫ההוראה. רינה היגיעה לעתלית בשנת ה-001 למושבה ומיד‬ ‫וירוק לאיכות הסביבה בחוף הכרמל.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫89‬
‫החלה עם צוות ביה"ס בארגון חגיגות ה-001 לעתלית כחלק‬ ‫מתכנית הלימודים. מכאן התפתחה התכנית המורחבת‬ ‫"בשבילי עתלית", שכללה הקמת מרכז למורשת עתלית‬ ‫בביה"ס. מרכז זה יהווה בסיס יציאה למסלולי סיור בעתלית,‬ ‫אותו ידריכו התלמידים. כחלק אינטגראלי מתפיסה זו מטפח‬ ‫ביה"ס את הקשר לקהילה ופועל ביחד עם מועדון הותיקים‬ ‫של הישוב, מועדון המזל, עורך טקסים יישוביים ומפעיל את‬ ‫תכנית מעברים, לקראת המעבר של ילדי הגנים לכיתה א'.‬ ‫במסגרת התכנית אימץ ביה"ס את גן שרון, בו מקיימים‬ ‫תלמידי כיתות ו' הדרכה למבקרים ולחיילי גולני הרואים‬ ‫בגן חלק מהכשרתם כלוחמים. ביה"ס "גלי עתלית" זכה‬ ‫בהכרה כ"בית ספר ירוק" הפועל למען השמירה על איכות‬ ‫הסביבה. במסגרת זו הוקמה בביה"ס תחנת מיחזור יישובית.‬ ‫ביה"ס משתתף בפרויקט שומרי החוף ותלמידיו יוצאים‬ ‫3 פעמים בשנה לניקוי החופים באזור תוך לימוד סוגיות‬ ‫אקולוגיות הקשורות לחוף הים.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 99‬

More Related Content

PDF
Atlit A
bycahol-yarok
 
PDF
מסלול סובב חומש2
byMoshe Blanga
 
PPT
חוברת המשך
bysmeirav1
 
PDF
מסלול סובב חומש1
byMoshe Blanga
 
PDF
Atlit1
bycahol-yarok
 
PPT
חוברת המשך
bysmeirav1
 
PDF
Atlit Part A
bycahol-yarok
 
PDF
חדשות בעתיקות אוגוסט 2012
byYossi Fatael
 
Atlit A
bycahol-yarok
 
מסלול סובב חומש2
byMoshe Blanga
 
חוברת המשך
bysmeirav1
 
מסלול סובב חומש1
byMoshe Blanga
 
Atlit1
bycahol-yarok
 
חוברת המשך
bysmeirav1
 
Atlit Part A
bycahol-yarok
 
חדשות בעתיקות אוגוסט 2012
byYossi Fatael
 

Similar to Atlit Part B

PPT
דרך הבשמים
byרשות הטבע והגנים
 
PPT
2009.06.06 Reunion Leo-Beck 1957 and Ariel מפגש מחזור במגל
byOdded
 
PPT
התלים המקראיים
byרשות הטבע והגנים
 
PPS
Presentation Israeli Negev 17 Jan 2010
byM. Miraculosa Miró Ripoll
 
PPT
סיור בעוטף עזה
byguest8f6cdb
 
PPT
נהריה בתקופת קום המדינה וסיפורה של שיירת יחיעם
byYossi Fatael
 
PDF
חדשות בעתיקות פברואר 2014
byYossi Fatael
 
PPS
Tel Dor and the MIZGAGA Museum (Glass & Archaeolog) תל דור ומוזיאון המזגגה
byInTheBell
 
PDF
Midreshet beit-orot
bybeitorot
 
PDF
אטרקציות
bylostways
 
PPT
Duba 52
byarielevi
 
PPS
Underwater
byshvax
 
PPS
שיטפונות ינואר 2010
byshvax
 
PPS
Chuvas em Israel
bytropicasher
 
PPT
Neguev 2010
byPLETZ.com -
 
PDF
Efdc Investments 1965 2009
byefdc88000
 
PPS
2009.06.06 2 מפגש מחזור במגל
byadisharon
 
PDF
דו"ח מבקר המדינה- ממצאי משרד התיירות
byכיל דשנים
 
PDF
המוזיאון החוויתי בתחנת הרכבת התורכית בבאר שבע
byGeoplanning - Zvika Mintz
 
PPT
Ppt otef jerusalem
bymishaelsilver
 
דרך הבשמים
byרשות הטבע והגנים
 
2009.06.06 Reunion Leo-Beck 1957 and Ariel מפגש מחזור במגל
byOdded
 
התלים המקראיים
byרשות הטבע והגנים
 
Presentation Israeli Negev 17 Jan 2010
byM. Miraculosa Miró Ripoll
 
סיור בעוטף עזה
byguest8f6cdb
 
נהריה בתקופת קום המדינה וסיפורה של שיירת יחיעם
byYossi Fatael
 
חדשות בעתיקות פברואר 2014
byYossi Fatael
 
Tel Dor and the MIZGAGA Museum (Glass & Archaeolog) תל דור ומוזיאון המזגגה
byInTheBell
 
Midreshet beit-orot
bybeitorot
 
אטרקציות
bylostways
 
Duba 52
byarielevi
 
Underwater
byshvax
 
שיטפונות ינואר 2010
byshvax
 
Chuvas em Israel
bytropicasher
 
Neguev 2010
byPLETZ.com -
 
Efdc Investments 1965 2009
byefdc88000
 
2009.06.06 2 מפגש מחזור במגל
byadisharon
 
דו"ח מבקר המדינה- ממצאי משרד התיירות
byכיל דשנים
 
המוזיאון החוויתי בתחנת הרכבת התורכית בבאר שבע
byGeoplanning - Zvika Mintz
 
Ppt otef jerusalem
bymishaelsilver
 

Atlit Part B

  • 1.
    ‫איור 53: ערוץנחל אורן ובריכת המים בעת הקמתה - חודש ספטמבר שנת 9291‬ ‫מעבר | בין תחנות 81-91‬ ‫מעבר | בין תחנות 71-81‬ ‫מאזור הכתובת צועדים צפונה למרגלות החומה החצובה עד‬ ‫א: הליכה צפונה בדרך החצובה ועלייה לשיא‬ ‫אפשרות‬ ‫לקצה החומה ומשם פונים מזרחה אל תחנה 81.‬ ‫הרכס ישירות אל מצפה הנוף על גג בריכת המים.‬ ‫הולכים צפונה לאורך הדרך החצובה, החסומה בחלקה על‬ ‫תחנה 81 | דרך חצובה בשוליים המזרחיים‬ ‫ידי צמחייה סבוכה, ומגיעים למדרגות העלייה למצפה הנוף‬ ‫של הרכס‬ ‫בנקודה הצפונית בה מסתיימת החומה, ניתן להבחין בדרך‬ ‫על גג הבריכה. במקרה של חסימת הדרך המזרחית על‬ ‫המזרחית החצובה לאורך שולי הרכס, מדרום לצפון )תחנה‬ ‫ידי צמחייה )בהיעדר תחזוקה וגיזום( ניתן "לקצר" ולעלות‬ ‫81 במפה 1(. דרך זו היא היחידה שעוברת לאורך הרכס,‬ ‫מהדרך החצובה לכיוון צפון מערב ולהגיע ישירות למצפה‬ ‫בעוד שיתר הדרכים החצובות, בדרך כלל, חוצות את הרכס‬ ‫הנוף על גג בריכת המים.‬ ‫לרוחבו ממזרח למערב. בתחילת הדרך ניתן לראות גוש‬ ‫סלע כורכר גדול שנחצב בתקופה הצלבנית והושאר במקומו‬ ‫הליכה לכיוון צפון לאורך השוליים‬ ‫אפשרות ב:‬ ‫לאחר שהעבודות במחצבה הופסקו. מתחת לגוש הסלע‬ ‫המזרחיים של הרכס עד לחורשת האקליפטוס שבחניון‬ ‫חצובה מגרעת מלבנית ששמשה להכנסת קורת עץ לצורך‬ ‫ועלייה במדרגות אל מצפה בריכת המים.‬ ‫הזזת הסלע.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫84‬
  • 2.
    ‫המלח נראים בשוליבריכות המלח בכיוון דרום מזרח ולידם‬ ‫תחנה 91 | מצפה נוף על גג בריכת מים בריטית.‬ ‫הוקם מוזיאון המלח )נ' נצפית 3 להלן(. מחנה חיל הים‬ ‫ממוקם בחוף הדרומי של המפרץ ויוצר חיץ מלאכותי בין‬ ‫בריכת המים‬ ‫משאבי החוף ליישוב עתלית.‬ ‫בריכת המים )תחנה 91 במפה 1/איורים 53,97( נבנתה‬ ‫בשנת 9291 על ידי הבריטים כמאגר מים ששירת את מחנות‬ ‫הצבא, המחסנים והמחצבות. המים נשאבו מבאר שנחפרה‬ ‫מפרצי עתלית, אזור הכפר‬ ‫תצפית לכיוון מערב:‬ ‫בשטח השמורה.‬ ‫הניאוליתי הנמצא על קרקעית הים )נ' נצפית 01 להלן(, המעגן‬ ‫צינור ברזל שהוביל את המים לכיוון מזרח השתמר וניתן‬ ‫במפרץ הצפוני, בו נמצאו שרידי כלי שיט ומטענים וכלי נשק‬ ‫לראותו סמוך למדרגות המובילות מבריכת המים, מזרחה‬ ‫שמקורם בספינות טרופות )נ' נצפית 11 להלן(, שפך נחל אורן‬ ‫לחורשת האקליפטוסים ולמגרש החנייה.‬ ‫)נ' נצפית 41(, תחנת הרכבת הבריטית )נ' נצפית 31 להלן( ובית‬ ‫מצפה נוף על גג בריכת המים‬ ‫הקברות הצלבני )נ' נצפית 51 להלן(. הנמל הפניקי )נ' נצפית 21‬ ‫על גג הבריכה שעמדה בשיממונה במשך עשרות שנים,‬ ‫להלן(, חצי האי, המבצר הצלבני )נ' נצפית 61 להלן(, קו החוף‬ ‫הקימה חברת המלח מצפה נוף לזכרו של אברהם דנקנר‬ ‫המפורץ שמדרום למפרץ עתלית והמפעלים העתיקים להפקת‬ ‫מבעלי חברת המלח. באמצעות גרם מדרגות ניתן לעלות על‬ ‫מלח )נ' נצפות 6 להלן( נמצאים בשטח הצבאי הסגור.‬ ‫גג הבריכה המגודר ולצפות על אתרי הטבע והנוף באזור.‬ ‫בשלב זה מומלץ לעשות הפסקה ברצף הסיור הרגלי ולעבור‬ ‫רכס הכרמל, פתחת נחל‬ ‫תצפית לכיוון מזרח:‬ ‫לסיור וירטואלי באתרים שבסביבה, שלחלק ניכר מהם לא‬ ‫אורן וערוץ הנחל החוצה את מישור החוף בכיוון מזרח מערב‬ ‫ניתן להגיע )למיקום הנקודות הנצפות ר' מפה 2(.‬ ‫ואת רכס הכורכר מצפון למצפה )נ' נצפית 71( ונשפך אל‬ ‫סיור וירטואלי באתרי הטבע, הנוף, העתיקות‬ ‫הים, חוות אהרונסון )נ' נצפית 81 להלן( והיישובים ניר עציון,‬ ‫והמורשת שניתן לצפות בהם ממצפה הנוף‬ ‫כפר האומנים עין הוד והכפר עין ח'וד על רכס הכרמל. בכיוון‬ ‫מגג הבריכה נערוך תצפית לארבע רוחות השמיים‬ ‫דרום מזרח נבנתה בשנים האחרונות שכונה חדשה -‬ ‫בחלק הדרומי של המצפה‬ ‫תצפית לכיוון דרום:‬ ‫במקום זה נבנו הצריפים הראשונים של המושבה עתלית‬ ‫מוצב שלט עם כיוונים והסברים על הנוף לכיוון דרום, דרום‬ ‫בשנת 3091 )נ' נצפית 91 להלן(.‬ ‫מערב ודרום מזרח. בתצפית זו ניתן לראות את עתלית ואת‬ ‫קיבוץ עין כרמל. כן ניתן לצפות במחצבות הכורכר הבריטיות‬ ‫חיפה וישובי מישור החוף מגדים‬ ‫תצפית כיוון צפון:‬ ‫והמבנים של המחנה הצבאי הבריטי המיועדים לשימור‬ ‫והחותרים, קניון נחל אורן החוצה את רכס הכורכר )תחנה 02‬ ‫)נ' נצפית 9 להלן(. בריכות המלח משתרעות במרזבה שבין‬ ‫להלן(, תחנת רכבת מנדטורית על החוף )נ' נצפית 11 להלן(,‬ ‫מסילת הברזל לאזור החוף, במקום שבו היו ביצות ומלחות‬ ‫מתקן מגודר לשמירה על הטלות צבי הים )נ' נצפית 02 להלן(.‬ ‫עד תחילת המאה העשרים )נ' נצפית 4 להלן(. מבני חברת‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 94‬
  • 3.
    ‫מחנה המעפילים‬ ‫)נ' נצפית 12 לכיוון צפון במפה 2(‬ ‫מחנה המעצר למעפילים נבנה בשנת 9391 על ידי שלטונות‬ ‫המנדט הבריטי בארץ ישראל והיה סמל למאבק של ההעפלה‬ ‫ועלייה היהודית לארץ ישראל. המחנה פעל בין השנים 9391-‬ ‫8491 כמחנה מעצר למעפילים יהודיים שנתפסו בעליות‬ ‫בלתי לגליות. בשנת 0491 הגיעו שלוש אניות מעפילים‬ ‫לחיפה: פאסיפיק, מילוס ואטלנטיק ועל סיפונן כ-0063‬ ‫איור 73: עמדת שמירה משוחזרת במחנה המעפילים‬ ‫מעפילים. הבריטים בקשו להעביר את העולים הלא חוקיים‬ ‫לאי מאוריציוס באמצעות האנייה פאטריה. האוניה חובלה‬ ‫הנשים הופרדו מהגברים והוכנסו לצריפים מאוכלסים‬ ‫בנמל חיפה בידי אנשי ההגנה )אנשי הפלוגות המיוחדות(‬ ‫בצפיפות. המחנה היה מגודר ועמדות שמירה הקיפו אותו‬ ‫שניסו להוציאה מפעולה ובכך למנוע את גירוש המעפילים‬ ‫)איור 73(. המעפילים לא הורשו לצאת מהמחנה. למרות‬ ‫מהארץ. במהלך האירוע נהרגו כמאתיים מעפילים. יתר‬ ‫הקשיים במחנה השתדלו המעפילים לארגן פעילויות חברה‬ ‫המעפילים הועברו למחנה בעתלית. לאחר כמה חודשים‬ ‫ותרבות, לעסוק בספורט ולקוות לשחרור מהיר. בכל‬ ‫גורשו המעפילים מעתלית למחנות מעצר באי מאוריציוס.‬ ‫תקופות קיומו היו עצורים במחנה כ-000,06 מעפילים.‬ ‫עם התגבר ניסיונות ההעפלה ובגדול הצפיפות במחנה‬ ‫הפשיטה על המחנה: לאחר הפשיטה של הבריטים‬ ‫בעתלית, הועברו בשנים 6491 ועד להקמת המדינה כ 000,05‬ ‫על קיבוץ כפר גלעדי בחודש אוקטובר 5491 לצורך מעצר‬ ‫מעפילים שנתפסו בים, למחנות מעצר בקפריסין.‬ ‫יהודים שהגיעו מסוריה, החליט הפיקוד העליון של ההגנה‬ ‫החיים במחנה: בהגיעם למחנה בעתלית חויבו המעפילים‬ ‫לשחרר את כל המעפילים הכלואים בעתלית. נחום שריג‬ ‫לעבור מקלחת, חיטוי די.די.טי וגילוח שערות ראשם.‬ ‫מפקד הגדוד הראשון קיבל את המשימה ממפקד הפלמ"ח‬ ‫יגאל אלון. בליל 5491.01.9 במבצע מתוכנן בפיקודו של‬ ‫יצחק רבין, שוחררו 012 מעפילים שהיו במחנה. המבצע‬ ‫כלל החדרה מוקדמת של לוחמים בודדים אל תוך המחנה‬ ‫לצורך סיוע לפעולות ההתנגדות של המעפילים, ניתוק קווי‬ ‫הטלפון, ביצוע חסימות על דרכי הגישה והכבישים שהובילו‬ ‫לעתלית ופריצה של כוח עיקרי. המעפילים הוברחו בחשאי‬ ‫לקיבוץ בית אורן ומשם ליגור. לאחר מלחמת ששת הימים‬ ‫שימש המקום במשך כמה שנים כמחנה שבויים עד להחזרת‬ ‫השבויים למצריים.‬ ‫הקמת האתר הלאומי: בשנות השמונים מסרו פקידי‬ ‫ממשלה חסרי אחריות, חסרי מודעות וחשוכי תרבות את‬ ‫מבני המחנה, במכרז לקבלנים לצורך פירוק והריסה. מבצע‬ ‫איור 63: מבנה המקלחות והחיטוי לאחר שחזור‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫05‬
  • 4.
    ‫של חיטה )איור14( וקטניות מבויתות. צמחים מבויתים‬ ‫נמרץ להצלת המחנה אורגן על ידי קבוצות אזרחים בעלי‬ ‫שונים מצמחי הבר בכך שהם לא מפזרים את זרעיהם‬ ‫מודעות. בסיוע חברי כנסת, עיתונות והחברה לפיתוח‬ ‫באופן טבעי, דבר שמאפשר קצירת היבולים מבלי שהזרעים‬ ‫אתרים, שתפסה חזקה על השטח, ניצל האתר הלאומי.‬ ‫יתפזרו. באמצעות מיקרוסקופ יודעים המומחים להבחין‬ ‫בשנת 7891 במשכן נשיאי ישראל, הוכרז מחנה המעפילים‬ ‫בין זרעים של צמחי בר, שיכולים לפזר את זרעיהם באופן‬ ‫בעתלית רשמית כאתר לאומי. כיום משמש המחנה כמוקד‬ ‫עצמאי, לזרעים של צמחים מבויתים שהאדם שינה את‬ ‫השראה לנוער וכאתר מורשת המנציח את המאבק הלאומי‬ ‫מנגנון הרבייה ופיזור הזרעים שלהם על ידי תהליכי בחירה.‬ ‫להקמת מדינת ישראל ותקומת עם ישראל בארץ ישראל.‬ ‫בין היתר התגלו גרעינים של אם החיטה. צמח זה זוהה‬ ‫לראשונה על ידי אהרן אהרונסון שחוות הניסיונות שלו‬ ‫אתר עתלית-ים, כפר ניאוליתי שקוע בים‬ ‫נמצאת במרחק כקילומטר מזרחית למצפה הנוף. אהרונסון‬ ‫)נ' נצפית 01 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫לא ידע ש-000,9 שנים לפניו גידלו תושבי הכפר הניאוליתי‬ ‫תקופות הקרח הביאו לשינויים של עשרות מטרים במפלסי‬ ‫המוצף את אם החיטה.‬ ‫הים בעולם וכתוצאה מכך נחשפו חלקים גדולים של קרקעית‬ ‫ראשית הפקת שמן הזית: בכפרים מוצפים נוספים‬ ‫הים. באזורים שנחשפו התיישבו בני אדם. כאשר הסתיימו‬ ‫תקופות הקרח עלה מפלס הים והיישובים הוצפו. על‬ ‫שנמצאו על קרקעית הים בחוף הכרמל מדרום לקיבוץ נווה‬ ‫קרקעית הים בעתלית התגלה כפר מהתקופה הניאוליתית‬ ‫ים ומצפון לעתלית, התגלו שרידים מהתקופה הניאוליתית‬ ‫הקדם קיראמית שגילו כ-000,9 שנה, שהוצף על ידי הים.‬ ‫הקיראמית שגילם למעלה מ-005,7 שנה. בכפרים אלו התגלו‬ ‫הכפר נמצא בעומק 01 מטרים ובמרחק 004 מטר מהחוף‬ ‫אלפי חרצנים של זיתים ומתקני הפקת שמן זית הקדומים‬ ‫ושטחו כחמישים דונם. הכפר המוצף בעתלית הוא השמור‬ ‫בעולם. לעומת זאת בכפר המוצף בעתלית, הקדום באלף‬ ‫ביותר בעולם מתקופה זו שהתגלה על קרקעית הים. בכפר‬ ‫שנה ליישובים אלו, לא התגלו חרצני זיתים כלל. מכאן‬ ‫הניאוליתי התגלו בתים בנויים מאבן, בארות מים מהקדומות‬ ‫בעולם )איור 24(, מבני פולחן )איורים 93,83,93א( וכלים רבים‬ ‫ניתן ללמוד שלפני כ-000,8 שנה גילו תושבי חוף הכרמל,‬ ‫עשויים מאבן, עצם ועץ. כמו כן התגלו קברים ובהם שלדים‬ ‫בו צומחים עצי זית הבר, את ערכו הכלכלי של פרי הזית‬ ‫של כשישים בני אדם )איור 04(, כמו גם עצמות בעלי חיים‬ ‫והתחילו להשתמש בו להפקת שמן זית. מאזור זה הופץ‬ ‫שתושבי הכפר גידלו או צדו, שרידי צמחי בר שלוקטו בסביבה‬ ‫השימוש בפרי הזית בכל רחבי הים התיכון וכיום הוא מהווה‬ ‫וצמחים מבויתים שגודלו בשדות הכפר. הממצאים שהתגלו‬ ‫חלק חשוב במערכת הקיום הים תיכונית.‬ ‫מלמדים על ראשית המהפכה הניאוליתית באזור חוף הכרמל‬ ‫ובחוף הלבאנט.‬ ‫כפר הדייגים הים תיכוני בעתלית: שרידי הדגים‬ ‫ביות בעלי החיים: בממצאים של הכפר הניאוליתי ניתן‬ ‫שהתגלו באתר עתלית-ים ומכשירים ששימשו לדייג מלמדים‬ ‫למצוא התחלה של תהליך ביות וגידול בע"ח. עצמות העיזים‬ ‫כי התושבים הקדומים דגו דגים וניצלו את משאבי הים בנוסף‬ ‫והכבשים זוהו על ידי מומחים כעצמות חיות מבויתות. חקר‬ ‫לעיסוקם בחקלאות. מערכת קיום משולבת זו המנצלת את‬ ‫עצמות הבקר מלמד כי רוב הפרות שנאכלו היו צעירות.‬ ‫משאבי הים והיבשה מכונה כפר דייגים ים תיכוני. תושבי‬ ‫לעומת זאת בחברות של ציידים לקטים, שאינן עוסקות‬ ‫כפר הדייגים השתמשו בטופוגרפיה המיוחדת של האזור ובנו‬ ‫בגידול בעלי חיים, נאכלות חיות מכל שכבות הגילים. מכאן‬ ‫את בתיהם בקרבת חוף הים הקדום במקום בו רכס כורכר‬ ‫ניתן ללמוד כי הבקר היה בתחילת תהליך הביות.‬ ‫מספק הגנה טבעית לכפר ובקרבת מקום שהתאים לגידולי‬ ‫חיטה וקטניות וגידול צאן ובקר.‬ ‫ביות צמחים: באתר עתלית-ים נמצאו אלפי זרעים‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 15‬
  • 5.
    ‫איור 83: מבנהפולחני עשוי מאבנים גדולות באתר עתלית-ים‬ ‫)ציור: שרון בן יהודה(‬ ‫איור 93: שחזור המבנה הפולחני באתר עתלית-ים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫25‬
  • 6.
    ‫בארות המים הבנויותהקדומות בעולם באתר‬ ‫עתלית-ים: בכפר המוצף התגלו שתי בארות מים‬ ‫מדופנות באבנים בדומה לבארות שבונים כיום. הבארות‬ ‫שהתגלו בעומק כ-01 מטרים נחפרו לעומק כ-5.5 מטר‬ ‫)כ-61 מטר מתחת לפני הים( והן הבארות הבנויות הקדומות‬ ‫ביותר בעולם )איור 24(. ממצא זה מלמד כי לפני כתשעת‬ ‫אלפי שנים הכירו המתיישבים את סביבתם והבינו שבמעבה‬ ‫האדמה נמצא מפלס מי תהום אותו ניתן לנצל כמקור מים‬ ‫קבוע בכל ימות השנה. על פי הממצאים הארכיאולוגיים‬ ‫שהתגלו ניתן לשחזר את השינויים במפלס הים ב-000,9‬ ‫השנים האחרונות ואת מראה האזור בתקופה הניאוליתית‬ ‫איור 14: גרעיני אם החיטה המבויתת במצב מפוחם מאתר‬ ‫)איורים 34,44(.‬ ‫עתלית-ים‬ ‫איור 04: שלד נערה שנקברה בתנוחה עוברית,‬ ‫אתר עתלית-ים‬ ‫הנמל הפניקי‬ ‫)נ' נצפית 21 במפה 2(‬ ‫על חוף הים במפרץ הצפוני בעתלית, התגלו שרידי יישוב‬ ‫פניקי מהתקופה הפרסית. על קרקעית הים התגלו שרידי‬ ‫נמל בנוי מהמאה התשיעית לפני הספירה. שוברי הגלים‬ ‫של הנמל בנויים מאבני כורכר ענקיות שנחצבו במחצבות‬ ‫שברכסי הכורכר. הנמל השתמר באופן מושלם ושרידיו הם‬ ‫מהשמורים בים התיכון מתקופה זו )איור 64(. במסגרת סקר‬ ‫מפת עתלית תיעדה האגודה למחקר תת-ימי בשנת 3691‬ ‫את שרידי נמל עתלית, הנמל הבנוי הקדום ביותר לאורך‬ ‫חופי ישראל. מתקני הנמל כללו שני שוברי גלים בנויים‬ ‫מאבני כורכר בבניית ראשים )אבני גזית גדולות המונחות‬ ‫זו לצד זו כשצידן הצר פונה כלפי חוץ(. לכל אחד משוברי‬ ‫הגלים התחבר בבסיסו רציף בנוי בבניית ראשים ובקצות‬ ‫שוברי הגלים נבנו מגדלים מלבניים. הנמל תחום ומוגן‬ ‫במערבו על ידי שני איי כורכר קטנים. בתוך אגן העגינה של‬ ‫הנמל התגלו מטות אבן של עוגני עץ מהמאות 6-7 לפסה"נ‬ ‫)איורים 84,94( ושלושה ריכוזים של קנקני חרס פרסיים.‬ ‫בשטח הנמל וסמוך לפתחו התגלו עשרות ידיות של קנקני‬ ‫סל פרסיים ועשרות עוגני אבן.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 35‬
  • 7.
    ‫)צילום: איתמר גרינברג(‬ ‫איור 24א': באר מים באתר עתלית-ים, הבאר הבנויה העתיקה בעולם‬ ‫איור 93א': צוללים חופרים את המבנה הפולחני באתר עתלית-ים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫45‬
  • 8.
    ‫)ציור: יוסף גלילי(‬ ‫איור 34: מפרצי עתלית כיום‬ ‫איור 44: שחזור מפרצי עתלית לפני כ-000,9 שנה, מפלס הים היה נמוך ב-61 מטר לערך וקו החוף היה במרחק כקילומטר‬ ‫)ציור: יוסף גלילי(‬ ‫מערבית לחוף כיום‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 55‬
  • 9.
    ‫איור 54: איזורהנמל הפניקי בעתלית‬ ‫הקדומה ביותר לספנות ים לאורך חופי הארץ. כן התגלו‬ ‫שרידי ספינות טרופות במפרץ הצפוני של עתלית‬ ‫מאות עוגני אבן ומתכת מסוגים שונים )איורים 84,94, 94א,‬ ‫)נ' נצפית 11 במפה 2(.‬ ‫94ב(, ביניהם כמה עוגני אבן מטיפוס גבל, המתוארכים‬ ‫שרידי כלי שייט, מטעני ספינות וכלי נשק שמקורם בעשרות‬ ‫לתקופת הברונזה התיכונה. עוגנים מטיפוס גבל התגלו‬ ‫ספינות שנטרפו במפרצי עתלית, התגלו על קרקעית הים‬ ‫במקדשים בגבל, באוגרית ובחופי ים סוף ושמשו בספינות‬ ‫במפרץ הצפוני, ביניהם קנקן חרס מתקופת הברונזה‬ ‫שהובילו את ארזי הלבנון למצריים.‬ ‫הקדומה שהכיל צדפות מהנילוס )איור 74( ושמקורו בספינה‬ ‫נס ברונזה נושא סמלים יהודיים )מנורה עם שבעה קנים,‬ ‫שהגיעה ממצרים. הקנקן שגילו כ-000,5 שנה הוא העדות‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫65‬
  • 10.
    ‫)איור 35: פרטים7,8(. הקיר החיצוני של המגדל הצפוני‬ ‫לולב ושופר( וכתובת "שלום רב שיקמונה" )איור 25(‬ ‫השתמר וגובהו כשלושים מטרים )איור 55(. יסודות המבצר‬ ‫שהתגלה במפרץ הצפוני מצביע על אפשרות שבתקופה‬ ‫נבנו על סלע כורכר מפולס בגובה פני הים. במבצר היו‬ ‫הביזאנטית שמשו מעגני עתלית כנמל הבית של העיר‬ ‫מספר כנסיות ואולמות ענק שיכלו להכיל אלפי בני אדם‬ ‫שיקמונה. שרידי ספינות מהתקופה ההלניסטית ואיל ניגוח‬ ‫)איור 65(. המבצר נבנה כולו מאבני כורכר שנלקחו בחלקן‬ ‫של ספינת מלחמה שהתגלו במפרץ הצפוני בעתלית,‬ ‫מחורבות היישוב הפניקי שקדם לו וברובן נחצבו מרכסי‬ ‫מצביעים על אפשרות שצי אניות המלחמה של תלמי‬ ‫הכורכר הסמוכים ומסלע הכורכר שהיה זמין בחצי האי‬ ‫לתירוס, שעל פי המקורות נחת בשיקמונה בדרכו לכיבוש‬ ‫)איור 75(. מחוץ לחומות המבצר, בתוך השטח שבין המבצר‬ ‫עכו פתולמאיס, נחת למעשה במפרץ הצפוני בעתלית.‬ ‫והחומה החיצונית היו בתי מגורים, מוסדות ציבור, כנסיות‬ ‫ואזור בנוי ששטחו עשרות דונמים. מזרחית לחצי האי היו‬ ‫איל הנגיחה מעתלית‬ ‫שטחים חקלאיים, שדות ובוסתנים. המבצר עמד בפני שלוש‬ ‫)נ' נצפית 22 לכיוון מערב - במפה 2(‬ ‫התקפות של צבאות שניסו לכבשו ומעולם לא נכבש. בשנת‬ ‫במפרץ הצפוני התגלה חרטום ניגוח של ספינה )איל נגיחה(‬ ‫0221 ניסה שליט דמשק אל מועט'ם לכבוש את מבצר‬ ‫עשוי ברונזה, שהיה מרכב על ספינת מלחמה )איורים 05,15(. איל‬ ‫הנגיחה התגלה סמוך למזח הברזל המשמש לשאיבת מי הים,‬ ‫עתלית לאחר שהרס את קיסריה. בשנת 8221 ניסה הקיסר‬ ‫כשחלקי העץ של חרטום הספינה שנשאה אותו עדיין שמורים‬ ‫פרידריך השני להשתלט על המבצר, אולם הוא נשבה על ידי‬ ‫במצב טוב. האייל העשוי מברונזה שוקל כחצי טון וארכו כשני‬ ‫אבירי ההיכל ושוחרר לאחר שהגיע עמם להסכם הפסקת‬ ‫מטרים, הוא מעוטר בתבליטים שונים: צלצל עם שלושה חודים,‬ ‫אש. בשנת 6521 תקף ט'אהר אל ביברס את המבצר‬ ‫זוג גריפונים )מפלצות ים בדמות דרקונים(, צמד קסדות מלחמה‬ ‫בראש צבא ממלוקי. הממלוקים פרצו את החומה החיצונית‬ ‫של הדיוסקורים )זוג אלים תאומים בניו של זאוס( וקדוקאוס )נחש‬ ‫והחריבו את העיר והכנסיות. התושבים התבצרו במבצר על‬ ‫כרוך על מקל(. האייל מוצג במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.‬ ‫חצי האי אותו לא הצליחו הממלוקים לכבוש. המגנים חתמו‬ ‫על הסכם עם הממלוקים והחזיקו במבצר כארבעים שנים‬ ‫מבצר עתלית‬ ‫נוספות. לאחר נפילת עכו בירת הממלכה הצלבנית ונפילת‬ ‫)נ' נצפית 61 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫מבצרי בירות וצידון, נותר המבצר בעתלית האחרון במבצרי‬ ‫מבצר עולי הרגל בעתלית נבנה בתחילת המאה ה-31 על ידי‬ ‫הצלבנים בארץ ישראל. בשנת 1921 נטשו הצלבנים בחשאי‬ ‫אבירי ההיכל )הטמפלרים( שעזבו את עכו, אשר הייתה לטעמם‬ ‫את המבצר בדרך הים והוא נותר ריק במשך כמה שבועות‬ ‫עיר חטאים מסואבת ומושחתת. בשנת 8121 הוקם המבצר על‬ ‫עד שהממלוקים גילו כי אין איש במקום והרסו את החומות‬ ‫חצי האי בסיוע אבירים טבטוניים וצליינים נוצריים.‬ ‫והמגדלים. בתקופה העות'מאנית שימש המבצר כמקור‬ ‫מערכת הביצורים כללה חומה חצובה ברכס הכורכר המזרחי‬ ‫לאבני בניין שנמכרו לשליט יפו על ידי אחמד אל ג'אזר. רעש‬ ‫)ר' תחנות 3,4 לעיל(, חומה חיצונית שתחמה את חצי האי‬ ‫אדמה חזק שפקד את ארץ ישראל וסוריה בשנת 7381 גרם‬ ‫ממזרח וחדרה אל הים )נ' נצפית 32 במפה 2 להלן/איור‬ ‫לנזקים רבים והרס מבנים שונים במבצר. הכנסייה שהייתה‬ ‫95(, חפיר בעומק כ-6 מטר, חומה חיצונית בגובה כ-61 מטר‬ ‫בשטח המבצר נחרבה כליל וחלקה העליון השוקל עשרות‬ ‫עם שלושה מגדלים מרובעים )איורים 35,45: פרטים 4-6(‬ ‫טונות התהפך וצנח כיחידה אחת )איור 85(.‬ ‫וחומה פנימית נוספת עם שני מגדלי ענק בגובה 43 מטר‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 75‬
  • 11.
    ‫איור 64: שחזורהנמל הפניקי )על-פי אבנר רבן(‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫85‬
  • 12.
    ‫איור 84: צוללמשרטט עוגן אבן‬ ‫מתקופת הברונזה‬ ‫איור 35: תכנית מבצר עתלית‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 95‬
  • 13.
    ‫איור 74: קנקןבן כ- 000,5 שנה עם צדפות מהנילוס, ממפרץ‬ ‫עתלית - העדות הקדומה ביותר לספנות ים בארץ ישראל‬ ‫איור 94ב: מטבע של אפולוניה, שלחופי הים השחור, עם‬ ‫דגם של עוגן עשוי מעץ ולו מטה עשוי מאבן‬ ‫איור 94: מטות אבן של עוגנים מהתקופה הפרסית מנמל‬ ‫עתלית‬ ‫איור 05: איל הנגיחה מעתלית, ברקע ציור של ספינת מלחמה‬ ‫נושאת איל נגיחה - המוזיאון הימי הלאומי בחיפה‬ ‫איור 94א: שחזור עוגן אבן עשוי עץ עם מטה מאבן‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫06‬
  • 14.
    ‫איור 15: דגםספינת מלחמה נושאת איל נגיחה - המוזיאון הימי הלאומי בחיפה‬ ‫איור 25: נס ברונזה עם הכתובת "שלום רב שיקמונה" ממפרץ עתלית - מאה 5 לספה"נ‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 16‬
  • 15.
    ‫)צילום: ד"ר קליב,עיבוד גראפי: בן גלילי(‬ ‫איור 45: שחזור המבצר הצלבני‬ ‫החומה הצלבנית שתחמה את חצי האי‬ ‫)נ' נצפית 32 במפה 2(‬ ‫החומה הצלבנית תחמה את חצי האי מצד מזרח וחדרה‬ ‫למרחק כמה עשרות מטרים אל הים במפרץ הצפוני‬ ‫והדרומי. בקצה החומה הנמצא במפרץ הצפוני נמצאו שרידי‬ ‫מגדל שמירה מלבני. על קרקעית הים סמוך לקצה החומה‬ ‫הצפוני, התגלו כעשרים עמודי אבן מצולעים באורך כשני‬ ‫מטרים האחד, המונחים בשני טורים מקבילים. עמודי האבן‬ ‫היוו המשך תת - ימי של החומה וחלק ממערך הביצורים‬ ‫איור 55: צידו הפנימי של קיר המגדל הצפון מזרחי‬ ‫היבשתי ונועדו לחסום דרכי הגישה וכניסת פרשים ורגלים‬ ‫)צילום: רענן כסלו-רשות העתיקות(‬ ‫)ר' איור: 35: פרט 8(‬ ‫למבצר מצפון, דרך הים הרדוד )איורים 95,95א(.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫26‬
  • 16.
    ‫)צילום: רענן כסלו- רשות העתיקות(‬ ‫איור 65: האולם המערבי ר' איור 35: פרט 31(‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 36‬
  • 17.
    ‫איור 95: מגדלהשמירה של חומת הים המזרחית בשנות‬ ‫איור 75: מחצבת אבני כורכר בשטח המבצר‬ ‫העשרים של המאה ה-02‬ ‫)צילום: רענן כסלו - רשות העתיקות(‬ ‫איור 85: חלקה העליון של הכנסייה‬ ‫)צילום: רענן כסלו - רשות העתיקות(‬ ‫)ר' איור 35: פרט 61( שהתהפך ברעידת האדמה בשנת 7381‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫46‬
  • 18.
    ‫)עיבוד גראפי: בןגלילי(‬ ‫איור 95א: חומת הים - שחזור מגדל השמירה והמחסום הימי בקצה החומה החיצונית‬ ‫בית הקברות הצלבני‬ ‫)נ' נצפית 51 לכיוון מערב - במפה 2(‬ ‫בבית הקברות שנחפר על ידי הארכיאולוג ג'והנס, נמנו‬ ‫לפחות 0071 מצבות )איור 06(. חלק מהמצבות פשוטות‬ ‫ובנויות ממספר אבני כורכר שהונחו בטור ואחרות עשויות‬ ‫מאבנים גדולות שעל חלקן נחצבו תבליטים שונים. על מספר‬ ‫מצבות חרוטים כלי העבודה של הנפטר, ביניהם אנך בנאים‬ ‫וזוויתן, או קרדום וזוויתן. ייתכן והיו אלו כלי עבוד של בנאים,‬ ‫מהנדסים או חוצבים. חלק מהמצבות הועברו למוזיאון‬ ‫רוקפלר בירושלים והן מוצגות בחצר הפנימית ואחרות נותרו‬ ‫באתר וניתן לצפות בהן. בין אלו מצבה גדולה עם תבליט‬ ‫צלב )איור 26(, מצבה עם תבליט של אנך בנאים וזוויתן‬ ‫איור 06: בית הקברות הצלבני‬ ‫)איור 16(, ומצבה עם תבליט של עוגן ברזל.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 56‬
  • 19.
    ‫מפרץ עתלית )המפרץהדרומי(‬ ‫)נ' נצפית 52 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫מפרץ עתלית הנמצא מדרום למבצר הוא המפרץ השני‬ ‫בגודלו בארץ. המפרץ הסגור מאפשר עגינה בטוחה יחסית‬ ‫ברוב ימות השנה אולם בעת סערות החורף העגינה בו‬ ‫מסוכנת. על קרקעית הים התגלו עוגנים ושרידי ספינות‬ ‫טרופות מתקופת הברונזה ואילך ובחוף הצפוני של מפרץ זה‬ ‫השתמר מזח אבן מהתקופה הצלבנית. בציורים מהמאה ה-81‬ ‫נראות ספינות עות'מאניות עוגנות במפרץ הדרומי )איור 46(.‬ ‫איור 16: מצבה עם תבליט של אנך בנאים וזוויתן‬ ‫איור 46: מפרץ עתלית במאה ה-81, ספינה דו תורנית‬ ‫איור 26: מצבה עם תבליט של צלב‬ ‫עוגנת סמוך למזח‬ ‫ספינת התותחים‬ ‫)נ' נצפית 42 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫בית השומר ומוזיאון עתלית במבצר הצלבני‬ ‫)נ' נצפית 62 לכיוון מערב במפה 2(‬ ‫במפרץ הצפוני התגלו שרידי ספינה מהתקופה העות'מאנית‬ ‫ובה עוגן ברזל גדול, חמישה תותחים, כדורי אבן וקסדות‬ ‫ברונזה של לוחמים )איור 36(.‬ ‫איור 56: מוזיאון עתלית - נבנה על ידי משלחת החפירות‬ ‫הבריטית בתחילת שנות השלושים. כיום מועדון "בית השומר"‬ ‫איור 36: תותח ברונזה בן 005 שנה וכדורי אבן - מספינה‬ ‫של חיל הים‬ ‫שנטרפה בעתלית‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫66‬
  • 20.
    ‫תחנת רכבת בריטית‬ ‫)נ' נצפית 31 לכיוון מערב במפה 2( ותחנת משמר‬ ‫בריטית על החוף )נ' נצפית 72 במפה 2(‬ ‫התחנה )איורים 66,76( נבנתה בשנת 9291 ושימשה את‬ ‫מחצבות הכורכר ומחנות הצבא הבריטיים שהיו באזור‬ ‫עתלית. בימים אלו מתוכנן במקום גשר הפרדה מפלסית בין‬ ‫הרכבת והכביש. בניית הגשר במקום זה תפגע ללא ספק‬ ‫במרקם הנוף של שמורת הטבע ושפך נחל אורן. תחנת‬ ‫משמר, המכונה "בית נילי", נמצאת סמוך לקו החוף ושמשה‬ ‫לשמירה על מסילת ברזל בריטית שעברה בקרבת החוף‬ ‫)איור 86(. מקור השם ככל הנראה מהמיקום המשוער שבו‬ ‫קיימה מחתרת הריגול נילי קשר עם הספינות הבריטיות‬ ‫הרבה לפני הקמת המבנה. כריית חול בחוף הים לצורך‬ ‫בנייה במחצית הראשונה של המאה העשרים, גרמה לנסיגת‬ ‫קו החוף למרחק עשרות מטרים מזרחה וקטעים של מסילת‬ ‫הברזל ומספר תחנות רכבת נסחפו על ידי הים.‬ ‫איור 86: תחנת משמר חופית ליד מסילת רכבת בריטית שעברה על חוף הים )נ' נצפית 72 במפה 2(‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 76‬
  • 21.
    ‫איור 66: תחנתרכבת ששמשה את מחנות הצבא והמחצבות הבריטיים. בעת הקמתה בשנת 9291‬ ‫איור 76: תחנת הרכבת הנטושה כיום, ברקע, גשר הרכבת, מסילת הברזל ושפך נחל אורן החסום בשרטון חול בימי הקיץ‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫86‬
  • 22.
    ‫מלחת עתלית, בריכותהמלח, בית גידול‬ ‫לעופות מים‬ ‫)נ' נצפית 4 לכיוון דרום מערב במפה 2(‬ ‫המאפשרות לו להלך במים בעומק כחצי מטר וללקט מזון.‬ ‫בריכות המלח בעתלית נמצאות במקום בו היו עד תחילת‬ ‫קרום השחייה המתוח בין אצבעותיו משמש לו כמשוטים‬ ‫המאה העשרים ביצות ומלחות. הבריכות הרדודות משמשות‬ ‫בעת השחייה. צווארו הארוך מעוקל בצורת סימן שאלה‬ ‫להפקת מלח ומהוות אתר קינון של מאות זוגות של שחפית‬ ‫ומאפשר לו ללקט בעזרת מקורו מזון מהקרקעית בלי לכופף‬ ‫גמדית ושחפית ים, תמירונים, חופמים אלכסנדריים, לעיתים‬ ‫את רגליו. מקורו הכפוף משמש כמכשיר משוכלל לליקוט‬ ‫גם סייפנים )מקנן נדיר ביותר בארץ( ושחף כספי. בחורף‬ ‫מזון, הוא מערבל את הבוץ ע"י נענוע ראשו מצד לצד. כך‬ ‫האתר הוא ביתם של מינים רבים של ברווזים, חופמאיים,‬ ‫הוא מעלה מהמים בעלי חים זעירים כמו סרטנים, תולעים‬ ‫שחפים ואנפות, חלקם מגלים העדפה ברורה לבריכות‬ ‫ושבלולים. בעזרת המקור הוא מסנן את המזון מהמים.‬ ‫המלח ואינם נצפים בגופי מים אחרים בארץ. אוכלוסיה‬ ‫לנוצותיו צבע וורוד שמקורו בפיגמנט הקיים באצה ורודה‬ ‫קטנה של פלמינגו שוהה דרך קבע בבריכות המלח, תופעה‬ ‫המצויה בבריכות המלח. בישראל אין קינון של פלמינגו אך‬ ‫נדירה במקווי המים בארץ. בחורף יכול מספר הפרטים‬ ‫עשרות פרטים מבלים בבריכות המלח של עתלית ואילת.‬ ‫להגיע לכמה עשרות. הפלמינגו הוא עוף מים חולף בארצנו‬ ‫בימים אלו הבריכות מהוות נושא למחלוקת בין אגודות‬ ‫המגיע מאירופה בדרכו לאפריקה. הפלמינגו הוא עוף גדול‬ ‫ירוקות לאיכות הסביבה ובעלי ממון, על רקע תכניות לפתוח‬ ‫יחסית, בעל רגליים ארוכות )יותר ממטר(‬ ‫איור 96: להקת פלמינגו, ברקע קיר המגדל הצפוני מזרחי במבצר עתלית‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 96‬
  • 23.
    ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 07: שחף האגמים‬ ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 17: תמירון‬ ‫מתקן לשמירת הטלות של צבי הים‬ ‫)נ' נצפית 02 לכיוון צפון-מערב במפה 2(‬ ‫מתקן ההטלה של צבי הים נמצא בחוף הצפוני של עתלית‬ ‫בצמוד לאפיק נחל אורן הנשפך אל הים. באזור זה חולות‬ ‫החוף מכילים גרגרים גדולים יחסית של שברי צדפים, בנוסף‬ ‫לחול הקוורץ דק הגרגר. החול אוורירי ולפיכך הוא מתאים‬ ‫להטלות של צבי הים החומים והירוקים. על חוף הים הוקמה‬ ‫גדרה אליה מעבירים פקחי רשות הטבע והגנים את ביצי‬ ‫צבי הים. את הקן ובו הביצים מזהים על פי העקבות של‬ ‫צבת ים שעלתה לחוף במטרה להכין את הקן ולהטיל את‬ ‫ביציה. הפקחים חופרים בתוך הגדרה בור הדומה בצורתו‬ ‫למימדי הקן המקורי ומניחים בו את הביצים. בכדי להגן על‬ ‫הקן עד לבקיעת הצבונים מכסים אותו בחול ורשתות מבד‬ ‫שחור. עונות ההטלה והבקיעה הן בחודשי הקיץ, כאשר בני‬ ‫האדם פעילים בחוף ובים. לצבים הימיים שריון עבה וחזק.‬ ‫רגליהם הגדולות דמויות סנפירים ומותאמות לשחייה. הם‬ ‫מטיבים לשחות ולצלול ועולים ליבשה רק כדי להטיל ביצים.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫07‬
  • 24.
    ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 27א: פלמינגו בבריכות המלח בעתלית‬ ‫איור 27ב: ילדי בית הספר גלי עתלית בשיעור טבע העוסק בעופות המים‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 17‬
  • 25.
    ‫נקבת צב היםמטילה פעם בשנתיים עד 002 ביצים בכל‬ ‫תטולה. רק אחוז אחד מהביצים שורד באופן טבעי. ההטלה‬ ‫נעשית שבועיים לאחר ההזדווגות. הצבה עולה לחוף בלילה,‬ ‫מתרחקת מקו החוף וחופרת בעזרת רגליה האחוריות בור‬ ‫בעומק חצי מטר בצורת אגס צר למעלה ורחב בתחתית‬ ‫)איור 37(. היא מטילה ביצים לבנות וכדוריות שקליפתן‬ ‫גמישה. לאחר גמר ההטלה היא מכסה את הגומה בחול‬ ‫וחוזרת לים. האם אינה מטפלת בביצים. הצבונים בוקעים‬ ‫כעבור 1-2 חודשים. הם מגיחים מן החול ורצים אל הים‬ ‫)איור 27(. בדרך כלל חלקם נטרפים בדרכם אל הים, או‬ ‫בחדשים הראשונים לחייהם.‬ ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 27: צבונים בוקעים מקינם‬ ‫)צילום: דותן רותם(‬ ‫איור 37: צבת ים ירוקה בעת כיסוי קן ההטלה‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫27‬
  • 26.
    ‫חוות אהרונסון‬ ‫)נ' נצפית 81 לכיוון מזרח במפה 2(‬ ‫עתלית וקיבלו הודעות מאנשי נילי. בשנת 7191 לכדו הטורקים‬ ‫תחנת הניסיונות החקלאיים "חוות אהרונסון" הוקמה על ידי‬ ‫יונת דואר סמוך לקיסריה שנשאה הודעה בכתב סתרים.‬ ‫ההסתדרות הציונית בסיוע נדבנים מארצות הברית.‬ ‫בעקבות הגילוי הטילו הטורקים מצור על זכרון יעקב, לכדו‬ ‫בראש התחנה עמד האגרונום והמדען אהרן אהרונסון‬ ‫את אנשי המחתרת ופרצו לתחנה בעתלית. רוב האוספים‬ ‫מזכרון יעקב והיא פעלה בין השנים 0191-7191. בתחנה נוסו‬ ‫והספרייה הושמדו והתחנה ננטשה ועמדה בשיממונה עד‬ ‫מכונות חקלאיות, שיטות עיבוד של גידולי שדה ומטעים,‬ ‫שנות השישים. במקום הוקם מחנה קבע לתנועות הנוער‬ ‫שיטות השקיה, דישון והדברה. זאת במטרה לבחון עיבודים‬ ‫ומתוכנן מרכז הנצחה למורשת אהרונסון ונילי.‬ ‫חקלאיים המתאימים לאדמת ארץ ישראל ולהדריך את אנשי‬ ‫המושבות בגידולים אלו. בין הגידולים שנחקרו בתחנה היו‬ ‫חיטה ושעורה וזני גפן שונים. בתחנה היו אוספים מגוונים‬ ‫בנושאי טבע וספרייה עשירה ונערכו בה מחקרים מדעיים‬ ‫שונים. במלחמת העולם הראשונה הפסיקו להגיע התרומות‬ ‫מארצות הברית. בנוסף החלו אנשי התחנה לעסוק בפעילות‬ ‫מחתרתית במסגרת מחתרת נילי שהפעילה רשת ריגול‬ ‫בשרות האנגלים נגד הטורקים. הקשר עם הבריטים התבצע‬ ‫תחילה באמצעות שליחים ומאוחר יותר עם יוני דואר.‬ ‫הקשרים התנהלו גם דרך הים באמצעות אניות שהגיעו לחוף‬ ‫איור 57: שדרת עצי הושינגטונייה שנטעו אנשי חוות אהרונסון‬ ‫איור 47: מבנה החווה כיום‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 37‬
  • 27.
    ‫תחנה 02 |גדה דרומית של נחל אורן‬ ‫אתרים נצפים נוספים באזור עתלית )במפה 2(:‬ ‫מצפון לערוץ הנחל )איורים 67,77( נמצאת דרך חצובה‬ ‫נוספת: באב איברהים החוצה את הרכס לרוחבו. סמוך‬ ‫שכונת הגורן )נ' נצפית 82 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫לשוליו הדרומיים של מצוק ערוץ הנחל, ממערב לבונקרים,‬ ‫שרידי חווה חקלאית מהתקופה הפרסית‬ ‫•‬ ‫ניתן להבחין באבני כורכר שנחצבו בסלע וטרם נותקו ממנו‬ ‫)נ' נצפית 92 במפה 2(‬ ‫)איור 87(. )תחנה 02 במפה 1(.‬ ‫מערות עם שרידים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה‬ ‫•‬ ‫)נ' נצפית 03 במפה 2(‬ ‫מושב מגדים )נ' נצפית 13 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫חירבת מלחה - שרידי יישוב מהתקופה הרומית‬ ‫•‬ ‫והביזאנטית, שרידי כפר ארמני )שייך אברק(‬ ‫)נ' נצפית 23 במפה 2(‬ ‫קיבוץ נווה-ים )נ' נצפית 33 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫קיבוץ עין כרמל )נ' נצפית 43 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫כפר מוצף מהתקופה הניאוליתית הקיראמית ליד‬ ‫•‬ ‫קיבוץ נווה ים ובו בית קברות מהקדומים בעולם‬ ‫)נ' נצפית 53 במפה 2(‬ ‫מזרקת מים טבעית ליד קיבוץ נווה ים )הגייזר(‬ ‫•‬ ‫)נ' נצפית 63 במפה 2(‬ ‫מעגן נווה ים )נ' נצפית 73 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫איור 67: המעבר הצר-ערוץ טבעי של נחל אורן החוצה את‬ ‫בית הקברות לוותיקי עתלית )נ' נצפית 83 במפה 2(‬ ‫•‬ ‫רכס הכורכר, שעל שמו נקראה המצודה דוסטרי.‬ ‫המשך המסלול הרגלי:‬ ‫מעבר | בין תחנות 91-02‬ ‫הליכה ממצפה אברהם דנקנר הממוקם על בריכת המים,‬ ‫לכיוון מערב ולאחר מכן צפונה לעבר הגדה הדרומית של‬ ‫ערוץ נחל אורן.‬ ‫מהתצפית בנקודה 02 ניתן לצפות בערוץ המצוקי של נחל‬ ‫איור 77: ערוץ הנחל בחודש מאי שנת-9291, טרם בניית‬ ‫אורן החוצה את רכס הכורכר ובבונקרים לאכסון תחמושת‬ ‫בריכת המים על הרכס‬ ‫שנותרו במקום מתקופת המנדט הבריטי.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫47‬
  • 28.
    ‫איור 87: אבניבניין שנחצבו בסלע הכורכר ולא נותקו‬ ‫איור 97: מערות, מתחם מקורה, ברקע בריכת המים ומצפה הנוף שעל גג הבריכה‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 57‬
  • 29.
    ‫מעבר | ביןתחנות 12-22‬ ‫מעבר | בין תחנות 02-12‬ ‫מהמתחם והמערות צועדים דרומה על השביל המסומן לכיוון‬ ‫מהגדה הדרומית חוזרים דרומה ומזרחה לכיוון בריכת המים‬ ‫מצודת דוסטרי.‬ ‫ומשם פונים דרומה למערות. בדרך חולפים על פני בורות‬ ‫ויסודות מבנים הרוסים של המחנה הבריטי שנבנה במקום‬ ‫תחנה 22 | מצודת דוסטרי-קרתה )המעבר הצר(‬ ‫בשנים 03-9291.‬ ‫בתחילת המאה ה-21 הקימו הצלבנים מצודה על רכס הכורכר‬ ‫בסמוך לערוץ נחל אורן החוצה את הרכס )תחנה 22 במפה 1(.‬ ‫שם המצודה נגזר מהמונח מעבר צר או מיצר בצרפתית.‬ ‫תחנה 12 | מערות קבורה בשימוש משני‬ ‫ומתחם שהיה מקורה‬ ‫במקום זה התמקמו כנופיות של שודדים שנהגו לתקוף‬ ‫שיירות שנעו בדרך מעכו לירושלים בירת הממלכה הצלבנית.‬ ‫מצודת דוסטרי שמשה את חיל המצב שהגן על הדרך.‬ ‫שימושי המערות‬ ‫המצודה נבנתה בצורת מגדל שחלקו התחתון, העשוי מקשה‬ ‫המערות נחצבו ככול הנראה בתקופת הברונזה ושמשו‬ ‫אחת, נחצב בסלע הכורכר. הקומה השנייה נבנתה מאבנים‬ ‫במקורן לקבורה. בשלב קדום זה היו אלו מערות "פעמון"‬ ‫שנחצבו בעת חציבת קומת המסד ורק אבני גזית בודדות‬ ‫ופתח הכניסה היה בתקרה. ניתן להבחין בפתח זה החסום‬ ‫נותרו ממנה. בחלק הדרום מערבי ניתן להבחין במספר‬ ‫כיום באבנים ושפכי עפר. בתקופות הרומית והביזנטית‬ ‫נדבכים עשויים אבני גזית ששרדו מהקומה השנייה. למצודה‬ ‫נחצבו פתחים נוספים, נאטם הפתח העליון ונבנה מבנה‬ ‫מערכת של שני בורות מים מחוברים ביניהם הנמצאים‬ ‫עשוי מאבני גזית, מעין קומה שנייה, מעל המערות. בתקופה‬ ‫בחלק העליון של קומת המסד, אלו אספו את המים‬ ‫הצלבנית נחצבו חלקים ניכרים מרכס הכורכר וכאשר‬ ‫שהתנקזו מהגג. בורות מים אלו מתפקדים גם בימינו וניתן‬ ‫החציבה הגיעה אל המערות הקפידו להשאירן בשלמותן‬ ‫למצוא בהם מים גם בסוף הקיץ. בבסיס המצודה שני בורות‬ ‫והפכו אותן לאורוות. לשם כך חצבו בקירות אבוסים וחורי‬ ‫נוספים אליהם הובילו צינורות חרס אלכסוניים. את מי הבור‬ ‫קשירה לבהמות. עם התפתחות המחצבה, נחשף צידן‬ ‫החצוב בחלק המערבי )איורים 08,18( ניתן היה לשאוב‬ ‫מהקומה השנייה או להעבירם לשוקת ששמשה להשקיית‬ ‫המערבי והדרומי של המערות והן הפכו לאורוות בשימוש‬ ‫הסוסים. בדופן הדרומית של קומת המסד נותרו חציבות‬ ‫משני. על הקיר המזרחי נותרו האבוסים ולידם חורים‬ ‫ששמשו ככל הנראה בסיס לגרם מדרגות. סביר להניח שהיו‬ ‫לקשירת הבהמות. בתחילת המאה העשרים שמשו המערות‬ ‫אלו מדרגות עשויות מעץ אותן ניתן היה להרים באמצעות‬ ‫להחסנת צאן ובפתחים הותקנו משקופי עץ שחוזקו בבטון.‬ ‫חבלים בשעת סכנה. חצר המצודה שמשה כאורווה ובה‬ ‫עשרות אבוסים חצובים בסלע. מזרחית למצודה נחצב חפיר‬ ‫מבנה/מתחם שהיה מקורה‬ ‫בעומק מספר מטרים.‬ ‫דרומית לבריכת המים נמצא מתחם גדול מוקף קירות סלע‬ ‫חצוב. בקיר הצפוני חצובים חורים מרובעים המסודרים בשני‬ ‫מעבר | בין תחנות 22-32‬ ‫טורים. חורים אלו שמשו לקיבוע קורות עץ שתמכו גג אשר‬ ‫מהמצודה צועדים דרומה לכיוון מערת הקבורה‬ ‫כיסה את המתחם.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫67‬
  • 30.
    ‫תחנה 32 |מערת קבורה‬ ‫מערת הקבורה נמצאת בתוך גוש סלע כורכר גדול שהחוצבים‬ ‫הותירו על מקומו בגלל המערה )תחנה 32 במפה 1(.‬ ‫בצד הצפון מערבי של גוש הסלע נמצאת שוקת חצובה‬ ‫בסלע ובנויה בחלקה. מפתח המערה, הנמצא בצד מערב,‬ ‫ניתן לצפות במדף קבורה החצוב בקיר המזרחי של המערה‬ ‫עליו הניחו ככל הנראה את הנפטרים או את ארונות‬ ‫הקבורה. מערות קבורה היו בגדר נכס משפחתי ששימש‬ ‫דורות רבים ועבר בירושה. במקרים רבים עברו המערות‬ ‫גלגולים רבים ונעשה בהן שימוש חוזר לאכסון בעלי חיים,‬ ‫למגורים ולצרכים שונים אחרים. בחציבת המערות הושקעה‬ ‫עבודה רבה ולכן הקפידו לשומרן והן נותרו על כנן גם כאשר‬ ‫הגיעו אליהן החוצבים וכל סלע הכורכר סביבן נחצב ונוצל‬ ‫לייצור אבני בניין.‬ ‫מעבר | בין תחנות 32-42‬ ‫ממערת הקבורה הולכים דרומה לעבר המעבר החצוב באב‬ ‫אל עג'ל.‬ ‫תחנה 42 | מעבר באב אל עג'ל - צד מערב‬ ‫בתוך המעבר החצוב "שער העגלות" שאורכו כמאתיים מטרים‬ ‫הולכים לכיוון מערב עד קצהו המערבי )תחנה 42 במפה 1(.‬ ‫צפונית לקצהו המערבי של המעבר החצוב, בשולי רכס‬ ‫הכורכר, ניתן להבחין בתעלות ובונקרים חצובים ששמשו‬ ‫להגנת מחנות הצבא הבריטיים. בשטח המחצבה הנטושה‬ ‫הנמצאת ממערב לתחנה זו נותרו כמה מבנים בריטיים גדולים,‬ ‫מחסני תחמושת, עם גגות עץ ופח גלי שמיועדים לשימור.‬ ‫מעבר | בין תחנות 42-52‬ ‫מהקצה המערבי של המעבר החצוב נעים צפונה לאורך שוליו‬ ‫המערביים של רכס הכורכר אל מגרש החנייה המערבי.‬ ‫תחנה 52 | מגרש החנייה המערבי - סיום‬ ‫מסלול הסיור )תחנה 52 במפה 1(‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 77‬
  • 31.
    ‫איור 18: המצודהמכיוון מערב, בור המים , תוואי צינור החרס והשוקת החצובה‬ ‫איור 08: שחזור מצודת המיצר )דוסטרי( על פי ג'והנס‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫87‬
  • 33.
    ‫פעולות העמותה לזכרושל סרן שרון‬ ‫מנחם אלמקיאס‬ ‫תרומת ספרי קודש, תשמישי קדושה תפילין וטליתות‬ ‫•‬ ‫העמותה להנצחת זכרו של שרון הוקמה במטרה לבצע‬ ‫לבית כנסת באתר אורות רבין.‬ ‫ולקדם פעילויות להנצחת זכרו של שרון מנחם אלמקיאס.‬ ‫תרומה לרכישת ספר תורה לבית כנסת המוקם באתר‬ ‫•‬ ‫מטרות העמותה הינן להמשיך את פועלו של סרן שרון‬ ‫הנצחה צומת גולני, "אחוות גולני", לזכרם של חללי‬ ‫שעזר בסתר מכספו האישי לחיילים נזקקים מפלוגתו,‬ ‫חטיבת גולני.‬ ‫ולהנציח את זכרו.‬ ‫כתיבת ספר המתאר את סיפור חייו של שרון ז"ל‬ ‫•‬ ‫)נמצא בהכנה(.‬ ‫עד כה ביצעה העמותה את הפעילויות הבאות )5002-8002(:‬ ‫תרומה להשתתפות ברכישת מגינים למשתחררים מחיל‬ ‫•‬ ‫הקמת "גן שרון" בעתלית המנציח את זכרו של שרון.‬ ‫•‬ ‫הנדסה של גולני.‬ ‫הפקת ספר "כסלע הנשבר" המתאר את הגן ואת‬ ‫•‬ ‫סרט לזכרו של שרון ז"ל שהוקרן בערוץ המקומי.‬ ‫•‬ ‫תהליך הבניה שלו.‬ ‫מימון מסע אופניים חוצה ישראל )מהחרמון לאילת(‬ ‫•‬ ‫פרויקט שיקום ושיפוץ שכונות מגורים בעתלית אשר‬ ‫•‬ ‫לזכרו של שרון ז"ל בסוכות 8002.‬ ‫אורגן ע"י מפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד ביה"ס‬ ‫מימון הפקת חוברת "שביל הרכס בעתלית", מדריך‬ ‫•‬ ‫הריאלי בחיפה בשיתוף עם מטה חטיבת גולני ובהשתתפות‬ ‫לסיור על רכס הכורכר בעתלית לזכרו של שרון.‬ ‫כ-002 חיילי גולני וחניכי הפנימייה הצבאית.‬ ‫הענקת תווי שי לכ-03 משפחות נזקקות מקרב חיילי‬ ‫•‬ ‫העמותה תמשיך ותפעל להגשמת יעדיה בכל דרך אפשרית.‬ ‫גולני והפנימייה הצבאית.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫08‬
  • 34.
    ‫פיתוח, בניה ואיכותסביבה בעתלית‬ ‫אלף תושבים. תכנית אסטרטגית שהוכנה ליישוב ייעדה חלק‬ ‫היישוב עתלית עבר תהפוכות ייעודיות ותכנוניות רבות‬ ‫ניכר מבריכות המלח )שאפיינו את האזור באלפיים השנים‬ ‫מהקמתו. המאפיין את התפתחות האזור הוא בנייה והקמת‬ ‫האחרונות( לבנייה למגורים ולנדל"ן, מבלי לתת את הדעת‬ ‫שכונות, פרויקטים, מפעלים ומחנות צבא ללא תכנון כולל‬ ‫לצורך בחיבור היישוב אל משאבי חוף הים.‬ ‫ותוך ראייה צרה של הצרכים המיידיים, ללא חזון לטווח‬ ‫הארוך. עתלית הוקמה כמושבה חקלאית בתחילת המאה‬ ‫על אדמות המדינה תוכננו מספר שכונות מגורים וכבר כיום‬ ‫העשרים. לאחר קום המדינה הפך היישוב לעיירה ובשנות‬ ‫ישנן תכניות ליחידות דיור שיאכלסו כ-000,02 תושבים, פי‬ ‫החמישים קלט עלייה והוקמו בו מרכזי קליטה ושכונות עולים.‬ ‫ארבע ממספר התושבים כיום. שכונת "מתחם הרכס"‬ ‫בסוף שנות השבעים הוכנה לעתלית תכנית מתאר )תכנית‬ ‫ל-009 יחידות דיור שיזם מינהל מקרקעי ישראל, תכסה את‬ ‫555( בה נכללו שני אזורי תעשייה שאמורים היו לספק‬ ‫כל רכס הכורכר ותכפיל את אוכלוסיית עתלית. השכונה‬ ‫תעסוקה לעולים ולתושבים החדשים. תכנית המתאר גובשה‬ ‫שבונה בימים אלו חברת מבני תעשייה, על רכס הכורכר‬ ‫על פי צרכי השעה ולא נתנה דעתה על המשאבים הטבעיים‬ ‫מזרחית למסלול הסיור, כילתה חורש טבעי של זיתים חרובים‬ ‫והתרבותיים של האזור, הפוטנציאל הגלום בו והאפשרות‬ ‫ואלונים והרסה אתר עתיקות ייחודי - חווה חקלאית פניקית‬ ‫לפתחו כאזור תיירות ונופש תוך ניצול ערכי התרבות,‬ ‫מהתקופה הפרסית בה התגלה קולומבריום מהקדומים‬ ‫העתיקות, הנוף והמורשת.‬ ‫בארץ. שכונת מגורים שנבנתה צפונית לבריכת השחייה של‬ ‫תכנית המתאר הארצית לחופים )תמ"א 31( משנות השמונים‬ ‫עתלית כיסתה קטע של עשרות מטרים מהחומה הצלבנית‬ ‫ייעדה את חצי האי והמבצר לגן לאומי ואת החופים הסלעיים‬ ‫החצובה. מזרחית לשמורת הטבע דוסטרי מתוכננת שכונת‬ ‫והמפורצים שמדרום למפרץ עתלית לשמורת חוף. כל אלו‬ ‫לא השפיעו על מקבלי ההחלטות בצבא ועל מתכנני שנות‬ ‫מגורים "מרגלות הרכס" שבתיה עלולים להסתיר את‬ ‫האלפיים. מפעלי התעשייה שיועדו מלכתחילה להפקת מלח‬ ‫הכתובת הפניקית החקוקה בסלע. באזור תחנת הרכבת‬ ‫הורחבו והוכנסו אליהם קווי ייצור של חמרים כימיים המזהמים‬ ‫מתכנן מינהל מקרקעי ישראל מרכז מסחרי של עשרות‬ ‫את הקרקע, המים, הים והאוויר. מחנות חיל הים, מחסני‬ ‫אלפי מטרים רבועים. עמותת כחול וירוק עוקבת אחר‬ ‫ייצור, אחסון וטיפול בתחמושת ומפעלי התעשייה גדלו וצמחו‬ ‫תהליכי התכנון והבנייה ומפעילה את השפעתה על מקבלי‬ ‫ויצרו חיץ מלאכותי בין היישוב ומשאבי חוף הים. תכנית‬ ‫ההחלטות והמתכננים בכדי להבטיח תכנון הולם, בר קיימא‬ ‫המתאר לפיזור האוכלוסין במדינה )תמ"א 53( קבעה כי‬ ‫ומתחשב בעתלית למעננו ולמען הדורות הבאים.‬ ‫עתלית תהייה יישוב עירוני עם אוכלוסיה של למעלה מעשרים‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 18‬
  • 35.
    ‫תכנית מתחם הרכס,טיילת הרכס‬ ‫תכנית מתאר חדשה לעתלית‬ ‫ושביל הרכס‬ ‫בימים אלו יזם מינהל התכנון הכנת תכנית מתאר חדשה‬ ‫במסגרת תכנית מתחם הרכס מתוכננת טיילת נוף‬ ‫לעתלית. עדיין ניתן להציל חלק ניכר ממשאבי הטבע, הנוף‬ ‫שתעבור לכול אורכו של הרכס מאזור בית הכנסת בדרום‬ ‫והתרבות של עתלית. תכנון בר קיימא נכון ומתחשב, תוך‬ ‫ועד לשמורת הטבע בצפון. עמותת כחול וירוק פעלה לשימור‬ ‫ניצול הפוטנציאל העצום של עתלית, יכול להפכה לאחד‬ ‫המשאבים לאורך הרכס בהם עובר מסלול הסיור המתואר‬ ‫ממוקדי התיירות והנופש האטרקטיביים ביותר בארץ ולחופי‬ ‫בחוברת זו ודרשה להבטיח שהם לא יפגעו על ידי הבנייה‬ ‫הים התיכון. לשם כך דרוש חזון הולם וריסון היצר התאוותני‬ ‫המתוכננת. בנוסף יש לוודא שהנוף הנשקף מהטיילת, הנוף‬ ‫לנדל"ן ולבנייה בכול מקום ובכל תנאי.‬ ‫אל הים, המבצר והחוף יישמר, כדי שהצועדים במסלול‬ ‫הסיור ובטיילת הנוף יוכלו ליהנות ממנו.‬ ‫תכנית שימור לעתלית‬ ‫על פי התוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה אמורה‬ ‫להיות לכל יישוב תכנית לשימור של מבנים ואתרים. תכנית‬ ‫שימור ראשונית הוכנה על ידי עמותת כחול וירוק במסגרת‬ ‫צוות היגוי של המועצה בעתלית ומאוחר יותר הוועד המקומי.‬ ‫התכנית כוללת רשימה ומפה של אתרי העתיקות, אתרי‬ ‫המורשת וראשית ההתיישבות, אתרי נוף ותוואי נוף ייחודיים‬ ‫ועקרונות לתכנון שיבטיח את שימורם. במסגרת תכנית‬ ‫המתאר החדשה הכוללת שתוכן לעתלית, תורחב תכנית‬ ‫השימור ויוכנו תיקי שימור לאתרים ולמבנים השונים בשיתוף‬ ‫עם המועצה לשימור אתרים.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫28‬
  • 36.
    ‫תכנית להקמת מוזיאוןומצפה נוף בבריכת‬ ‫המים בשמורת הטבע חורבת קרתה‬ ‫איור 28: לוויתן סנפיר שנפלט בחוף מגדים‬ ‫להסבת מבנה הבריכה לחדר תצוגה.‬ ‫במסגרת שיתוף פעולה עם חברת המלח, החברה למתנסים‬ ‫דרוש תורם למימון הסבת מבנה הבריכה לאולם תצוגה.‬ ‫ורשות הטבע והגנים, הוכנה תכנית רעיונית למוזיאון האדם,‬ ‫הים והארץ בשמורת הטבע חורבת קרתה. הרעיון המרכזי‬ ‫תצוגה קטורה )תחת כיפת השמים(‬ ‫בתכנית הוא לנצל את המבנים והמשאבים הקיימים‬ ‫בנוסף מתוכננת במתחם שהיה אולם מקורה, הנמצא‬ ‫בשמורת הטבע לצורך תצוגה לימודית של הממצאים‬ ‫מדרום למצפה )ר' איור 97 לעיל - שרידי חצר/אולם מקורה(‬ ‫והאתרים והמחשת ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והגיאולוגיה‬ ‫תצוגה פתוחה של ממצאים עתיקים שנמשו מהים.‬ ‫של אזור צפון עתלית. במסגרת זו הוכנו תכניות לאולם‬ ‫תצוגה בתוך בריכת המים, תצוגה פתוחה של ממצאים‬ ‫תצוגת שלד לוויתן‬ ‫באולם שהיה מקורה, תצוגת שלד לוויתן ופעילות יוצרת‬ ‫לפני כעשרים שנה נפלט לחוף מגדים לוויתן סנפיר באורך‬ ‫בטכנולוגיות עתיקות שונות, שתתבצע במערות.‬ ‫כעשרים מטרים )איורים 28,28א(. הלוויתן נקבר בחולות‬ ‫החוף בכדי שבשרו יתכלה וניתן יהיה לשחזר את שילדו‬ ‫אולם תצוגה סגור במבנה בריכת המים‬ ‫ולהציגו. באזור בונקר התחמושת הנמצא מצפון למצפה,‬ ‫חלל בריכת המים בשמורת דוסטרי ששטחו כמאה מטר‬ ‫מתוכננת תצוגת שלד של הלוויתן.‬ ‫מרובע מיועד להקמת מוזיאון אזורי של האדם, הים והארץ‬ ‫דרוש תורם למימון הכנת תצוגת הלוויתן.‬ ‫בעתלית. בסיוע אלון דנקנר מחברת המלח הוכנו תכניות‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 38‬
  • 37.
    ‫איור 28א: לוויתןסנפיר שנפלט בחוף מגדים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫48‬
  • 38.
    ‫פעילות עמותת "כחולוירוק"‬ ‫מסחרית ששיווקה את החול של חוף הים לקבלנים ולמפעלי‬ ‫עמותת כחול וירוק עוסקת במגוון נושאים‬ ‫בטון ברחבי הארץ. בעקבות מאבקה הבלתי מתפשר של‬ ‫הקשורים לאיכות הסביבה ופועלת למען‬ ‫"כחול וירוק", הופסקה כריית החול במושב דור. בימים אלה,‬ ‫שמירת ערכי מורשת, ארכיאולוגיה טבע‬ ‫בעקבות דרישת העמותה, מתנהלת חקירה ובדיקה כיצד‬ ‫ונוף, תכנון נכון ומתחשב ואיכות חיים בחוף‬ ‫הוציאו משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל היתרים‬ ‫לכריית חול מבלי שוידאו במה מדובר ומדוע התעלמה‬ ‫הכרמל. להלן לקט מפעילויות העמותה‬ ‫המועצה המקומית מהפעילות הבלתי חוקית ולא פעלה‬ ‫בשנים האחרונות‬ ‫להפסקתה.‬ ‫פתיחת גן לאומי עתלית ומבצר עתלית לציבור‬ ‫תכנית לשימור המושבה בת שלמה‬ ‫מבצר עתלית ומפרץ עתלית סגורים לציבור עשרות שנים‬ ‫המושבת הוותיקה בת שלמה היא אתר ייחודי של מורשת‬ ‫בתוקף התקנות לשעת חרום. פתיחת הגן הלאומי והמבצר‬ ‫ואחת משכיות החמדה של חוף הכרמל שיש לטפח ולשמר.‬ ‫לציבור יכולה לקדם את עתלית וחוף הכרמל ולהפכם לאחד‬ ‫לאחרונה יזמו גורמים שונים בעלי עניין, ביטול של תכנית‬ ‫ממוקדי הפיתוח התיירותיים האיכותיים והיפים בארץ. לאחר‬ ‫השימור שהוכנה עבור המושבה. במקביל יזמו וקידמו גורמים‬ ‫שנים של חוסר מעש החל לאחרונה מאבק של תושבי‬ ‫אלו תכנית שתאפשר בנייה של בתים רבים במושבה, תכנית‬ ‫העלולה לגרום לשינוי מהותי באופי המקום ואבדן צביונו‬ ‫עתלית לפתיחת המבצר למבקרים. תושבי עתלית וחברי‬ ‫המיוחד. "כחול וירוק" קוראת לביטול התכנית החדשה.‬ ‫הוועד היישובי בשיתוף עם עמותת כחול וירוק והמועצה‬ ‫במצגת שהוכנה בסיוע העמותה נקרא הציבור לחתום על‬ ‫בחוף הכרמל ארגנו הפגנה רבת משתתפים בדרישה מצה"ל‬ ‫עצומה הקוראת לשימור המושבה ולהשלמת הליך ההכרזה‬ ‫לשחרר את המבצר. תחילה ניתן יהיה לפתוח את הגן‬ ‫של המושבה כאתר לאומי לשימור.‬ ‫הלאומי לפעילות בשבתות וחגים, תוך מגמה להוציא בעתיד‬ ‫את בסיס חיל הים מהמבצר ומהמפרץ ולהעבירם דרומה או‬ ‫הכרזת חוף הכרמל כאזור לפיתוח תיירות‬ ‫לאתר אחר. פתיחת המבצר ומפרץ עתלית לציבור תאפשר‬ ‫בעקבות החלטת הממשלה להכריז על חוף הכרמל כאזור‬ ‫פתיחת מוזיאון עתלית בבית השומר, הכשרת המבצר כגן‬ ‫תיירות מועדף, ניתן לפתח ולקדם את חוף הכרמל ולהפכו‬ ‫לאומי וחיבור עתלית אל הים. העמותה קוראת להמשך‬ ‫לאחד ממוקדי התיירות היפים והאיכותיים בארץ. יחד עם‬ ‫הפעילות וקידום היוזמה לפתיחת הגן הלאומי לציבור.‬ ‫זאת יש להבטיח שגורמים נדלניים המעוניינים להפיק רווחים‬ ‫קלים ומהירים לא ינצלו את המצב לבנייה אגרסיבית שתפגע‬ ‫כריית חול בלתי חוקית במושב דור‬ ‫באופי הכפרי של האזור ובמשאביו. העמותה קוראת לכל‬ ‫במשך כשנתיים הוצאו מהסביבה החופית באזור דור מאות‬ ‫הגורמים המעורבים לפעול במשותף בכדי לגבש עקרונות‬ ‫אלפי מטרים מעוקבים של חול בתואנה של ניקוי בריכות‬ ‫לפיתוח תיירות בחוף הכרמל תוך שמירה על אופיו הכפרי‬ ‫דגים. בתואנה זו התקבלו היתרים ממשרד החקלאות ומינהל‬ ‫ומשאבי הטבע, הנוף והמורשת שבו.‬ ‫מקרקעי ישראל לכריית החול. במקום נפתחה מחצבה‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 58‬
  • 39.
    ‫בנייה בלתי חוקיתבחוות הדגיגים של חברת‬ ‫"שביל עתלית" - מסלול סיור לימודי‬ ‫המלח‬ ‫ברכס עתלית‬ ‫החווה הוקמה בכניסה לגן הלאומי עתלית בקרבת הים, ללא‬ ‫עמותת כחול ירוק בשיתוף עם בית הספר גלי עתלית‬ ‫היתרי בנייה ותוך פגיעה בנוף ובסביבה החופית. בעקבות‬ ‫והוועד המקומי יזמו פיתוח משותף של מסלול סיור לאורך‬ ‫פנייה של העמותה הוצא צו להפסקת הבנייה ומבנה בטון‬ ‫רכס הכורכר של עתלית. המסלול מתבסס על ערכי‬ ‫גדול שנבנה בקרבת החוף הועבר למרחק 101 מ' מהחוף.‬ ‫תרבות, עתיקות, טבע, מורשת ונוף ברכס הכורכר עליו‬ ‫פעילות העמותה בנושאים שונים הקשורים לתכנון‬ ‫בנויה עתלית. תחילת המסלול באזור גן הזיכרון בדרום והוא‬ ‫ובנייה ושמירת אופיו ואיכותו של חוף הכרמל‬ ‫נמשך עד שמורת הטבע בצפון. המסלול יוכשר על ידי ילדי‬ ‫• תכנית מתאר מעגן מיכאל - טיפול למניעת סגירת הים‬ ‫בית הספר בסיוע מתנדבי העמותה והוועד המקומי וילווה‬ ‫בפני הציבור, טיפול במתקני אירועים בלתי חוקיים‬ ‫במדריך סיור לימודי שמופק בימים אלו בסיוע העמותה‬ ‫בסביבה החופית בתחומי הקיבוץ.‬ ‫להנצחת זכרו של סרן שרון אלמקיאס.‬ ‫• טיפול למניעת הרס אתר עתיקות מהתקופה הפרסית‬ ‫בעתלית במהלך בניית שכונה.‬ ‫תכנית אסטרטגית לעתלית‬ ‫• טיפול בבניה מתוכננת על רכס הכורכר ואתרי העתיקות‬ ‫התוכנית האסטרטגית הוכנה ללא מכרז, תוך ניגוד עניינים.‬ ‫המיוחדים מצפון למושב הבונים.‬ ‫"כחול וירוק" מתנגדת לכמה מעקרונות התוכנית‬ ‫• ייזום העברת ונטיעה מחדש של עצי זית מאתר בניה‬ ‫האסטרטגית מהסיבות הבאות:‬ ‫בצפון עתלית.‬ ‫1. הליך התכנון ובחירת המתכננת היו בלתי ראויים.‬ ‫• טיפול בבניה בלתי חוקית במתחם מפעל המלח -‬ ‫מניעת הכשרה בדיעבד של חריגות בנייה.‬ ‫2. התכנית אינה דורשת חיבור של עתלית לים, זהו עקרון‬ ‫• פארק המים בנווה ים - טיפול בבניה בלתי חוקית בחוף‬ ‫בסיסי שכל תכנית פיתוח בעתלית חייבת ליישם בכדי‬ ‫נווה ים והסדרת מעבר לציבור לאורך חוף הים.‬ ‫להשיב לעתלית את משאבי החוף שנגזלו ממנה במשך‬ ‫• התנגדות לתכנית הכשרה בדיעבד של עברות בניה בגן‬ ‫עשרות שנים.‬ ‫האירועים הצוק בנווה ים.‬ ‫3. התכנית מגדילה את הישוב ל-000,52 נפש, פי חמש‬ ‫• פעילות הסברתית וקשר עם הציבור - העלאת מודעות‬ ‫מגודלו כיום.‬ ‫בתקשורת האלקטרונית והכתובה לנושא איכות הסביבה‬ ‫4. התכנית מאפשרת הקמת מרכז המסחרי גדול ומיותר‬ ‫בכלל ובחוף הכרמל בפרט, כולל כתבות בעיתונות‬ ‫בשטח של 000,05 מ"ר באזור תחנת הרכבת. העמותה‬ ‫הארצית והמקומית, ברדיו ובטלוויזיה.‬ ‫תמשיך לפעול למען תכנון נאות ומתחשב בעתלית ותפעל‬ ‫• הפצת פליירים ופוסטרים.‬ ‫לשמור צביונה הכפרי של עתלית ואיכות החיים שבה.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫68‬
  • 40.
    ‫פעילות בשנים קודמות‬ ‫הפצת מידע באינטרנט והפעלת אתר אינטרנט של‬ ‫•‬ ‫• התנגדות לתכנית מתאר מחוז חיפה בנושאים שונים‬ ‫העמותה.‬ ‫הקשורים לאיכות הסביבה בחוף הכרמל ובעתלית.‬ ‫הפצת מידע במייל לרשימת תפוצה של העמותה.‬ ‫•‬ ‫• התנגדות לבניה בבסיס חיל הים בעתלית - הגשת‬ ‫מיחזור, שמירת ניקיון ומניעת זיהום אוויר וים.‬ ‫•‬ ‫עתירה נגד תכנית בניית בונקרים תוך הרס חוף ים‬ ‫טיפול בפינוי פסולת בניין שהושלכה על ידי צה"ל‬ ‫•‬ ‫איכותי עתיר ערכי טבע.‬ ‫מדרום לבסיס חיל הים בעתלית.‬ ‫• מבצע ניקיון והסברה בחופים - אירוע רב משתתפים‬ ‫פרויקט "מחזר ותרום" - מחזור בקבוקי פלסטיק‬ ‫•‬ ‫בחוף הים "מדינת הזבל".‬ ‫ופחיות בבתי הספר בחוף הכרמל.‬ ‫קידום מיחזור זבל אורגני ויצירת קומפוסט בישובי חוף‬ ‫•‬ ‫הכרמל ובמוסדות החינוך.‬ ‫טיפול בסגירת אתרי פסולת בלתי מוסדרים.‬ ‫•‬ ‫מאבק לביטול אתר הטלת תימלחות )שפכי מכבסות‬ ‫•‬ ‫ומשחטות( בשמורת חוף עתלית.‬ ‫טיפול במפגעי השלכת אשפה בשטחים פתוחים.‬ ‫•‬ ‫טיפול בזיהום האוויר על ידי מפעל כרמל כימיקלים -‬ ‫•‬ ‫ניטור איכות אוויר בעתלית, ייזום הגשת תביעה ייצוגית‬ ‫נגד המפעל בשיתוף עם הקואליציה לבריאות הציבור,‬ ‫מניעת רכישת מפעל ורוליט לדבקים, החשוד כמפעל‬ ‫•‬ ‫מזהם, ומאבק נגד הבאתו לעתלית.‬ ‫שמירה על ערכי תרבות, טבע ונוף.‬ ‫•‬ ‫פנייה לתושבי חוף הכרמל ועתלית - עזרו לנו לשמור על‬ ‫איסור נסיעת כלי רכב על חוף הים, סגירת הגישה‬ ‫•‬ ‫חוף הכרמל - הצטרפו לעמותה- שימרו על קשר - גלשו‬ ‫לחוף עם רכב.‬ ‫באתר שלנו. אתר האינטרנט של העמותה מתעדכן חדשות‬ ‫התנגדות לתכנית בינוי מתחם הרכס בעתלית שתכפיל‬ ‫•‬ ‫לבקרים, ניתן להתעדכן ולהתרשם ממגוון הפעילויות של‬ ‫את גודל היישוב ותגרום לפגיעה מיותרת בערכי תרבות‬ ‫העמותה, לצפות בכתבות שפורסמו באמצעי התקשורת,‬ ‫טבע ונוף.‬ ‫לשאול, להתעניין, להעלות הצעות, להצטרף ולפעול‬ ‫ייזום הכשרת שבילי אופניים בחוף הכרמל.‬ ‫•‬ ‫למען איכות חיים וסביבה בחוף הכרמל.‬ ‫שתוף פעולה עם ארגונים ירוקים: אדם טבע ודין,‬ ‫•‬ ‫‪www.cahol-yarok.com‬‬ ‫אתר העמותה:‬ ‫מפלגת הירוקים, עמותת צלול, הקואליציה לבריאות הציבור.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 78‬
  • 41.
    ‫זעקת הארץ -פארק עתלית‬ ‫החזון ושיברו‬ ‫של ארץ ישראל. איל נגיחה מברונזה )חרטום ניגוח של‬ ‫בנייה בלתי חוקית, התעלמות ואזלת יד של גורמי‬ ‫ספינת מלחמה( גדול מימדים ויחיד מסוגו, עדות לקרב ימי‬ ‫האכיפה והשלטון, חוסר אחריות, הפקרות תכנונית‬ ‫שהתרחש כאן לפני 0022 שנה. לא רחוק ממנו נמצאו שרידי‬ ‫ו"הפרה הקדושה" ששמה ביטחון המדינה - כל אלו חברו‬ ‫ספינה עם תותחי ברונזה בני 005 שנה וקסדות של לוחמים,‬ ‫יחדיו ומאיימים להרוס את אחד האזורים היפים והמיוחדים‬ ‫שיתכן ונפלו קורבן לשודדי הים. מטמוני מטבעות מהגדולים‬ ‫בארץ ישראל - אזור חוף הים והגן הלאומי בעתלית.‬ ‫שהתגלו בים התיכון, עוגנים ואלפי חפצים עתיקים מספינות‬ ‫בתוך שטח צבאי שנסגר בצווים של אלוף על פי ההוראות‬ ‫שנטרפו בסערות, התגלו בסקרים תת-ימיים באזור עתלית.‬ ‫לשעת חרום נמצא האזור המיועד להיות גן הלאומי בעתלית‬ ‫ממצאים אלו מתעדים חמשת אלפי שנות ספנות, מסחר,‬ ‫ושמורת חוף עתלית. על חצי אי בין שני מפרצים יפהפיים‬ ‫דייג וקרבות ימיים לאורך חופי ארץ ישראל, וכל אלו התגלו‬ ‫ניצב לו בשיממונו מבצר עתלית, המרשים והשמור במבצרי‬ ‫כאן, מתחת לאפנו, על קרקעית הים ובחופי עתלית.‬ ‫הצלבנים בארץ ישראל. האתר המקסים סגור לקהל, ופרט‬ ‫על החוף הסלעי מדרום למבצר ולמפרץ עתלית התגלו‬ ‫לפרוטקציונרים של חיל הים, אין יוצא ואין בא ואבני‬ ‫מפעלים עתיקים להפקת מלח, המלמדים כי עתלית‬ ‫המבצר מתפוררות בשל פגעי הזמן. במימיו הכחולים של‬ ‫הייתה המרכז העיקרי להפקת מלח בחופי ארץ ישראל‬ ‫המפרץ נמצאים למרגלות המבצר שוברי הגלים של הנמל‬ ‫במשך אלפי שנים. תצורות הנוף המיוחדות של הכפים‬ ‫הפניקי- מבין הנמלים העתיקים היפים בים התיכון, אך‬ ‫הסלעיים והמפרצים, בהם קיים מגוון עשיר של בעלי חיים‬ ‫איש לא יכול לצלול במימי המפרץ ולצפות בהם. ליד הנמל‬ ‫וצמחים ימיים, חולות החוף, בהם מטילים צבי הים את‬ ‫העתיק משתרעים המבנים של הכפר הפרהיסטורי שהוצף‬ ‫ביציהם והביצות המלוחות ששמשו במשך אלפי שנים‬ ‫על ידי הים - ציוויליזציה בת שמונת אלפי שנים שהים כיסה -‬ ‫להפקת מלח וגם בית גידול ומקום קינון לעופות המים - כל‬ ‫"אטלנטיס של עתלית", אטרקציה יחידה מסוגה בעולם.‬ ‫אלו מהווים סביבה ייחודית ומגוונת מהיפות בארץ, שילוב‬ ‫כאן החלה להתפתח מערכת הקיום הים תיכונית, כאן גילו‬ ‫מופלא של נופי האדם, האדמה והים בעתלית.‬ ‫את בארות המים הבנויות הקדומות בעולם וכאן צמח כפר‬ ‫בשל ייחודו ויופיו של אזור זה החליטו רשויות התכנון של‬ ‫הדייגים הים תיכוני הפרהיסטורי הראשון. הכפר המוצף במי‬ ‫מדינת ישראל להפכו לגן לאומי ושמורת חוף.‬ ‫הים, כמו יתר האתרים באזור, סגור למבקרים וצוללים ונמצא‬ ‫בתכניות שנכתבו על ידי רשויות המדינה נועד אזור זה‬ ‫בתוך שטח צבאי ימי סגור של בסיס חיל הים.‬ ‫לגדולות ונצורות. ישנה הסכמה לאומית שיש לשמר את‬ ‫על קרקעית הים התגלו שרידיהן של עשרות ספינות‬ ‫המשאבים שהוזכרו לעיל ביחד עם מחנה המעפילים הלאומי,‬ ‫טרופות עם אוצרות ארכיאולוגיים שלא יסולאו בפז, מטענים‬ ‫חוות אהרונסון, מחצבות הכורכר העתיקות, המפעלים‬ ‫וכלי נשק עתיקים המתעדים את הפרק הימי בהיסטוריה‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫88‬
  • 42.
    ‫פיצוצים עם חומרינפץ ודלק מספר פעמים בשנה בעת‬ ‫העתיקים להפקת מלח והמושבה של עתלית ולהפכם‬ ‫טקסי סיום הקורסים של החייל. הארכיאולוגים הבריטיים‬ ‫לאחת האטרקציות הייחודיות של חוף הכרמל וארץ ישראל.‬ ‫שחפרו בעתלית בשנות העשרים והשלושים היו מודעים‬ ‫אולם תכניות לחוד ומעשים לחוד.‬ ‫לערך ההיסטורי, הארכיאולוגי והתיירותי של הממצאים‬ ‫במשך שנים רבות סובל האזור מהזנחה בתחומי התכנון,‬ ‫שהתגלו בעתלית והקימו ליד המבצר מוזיאון ציבורי שאמור‬ ‫האכיפה, איכות הסביבה והשמירה על ערכי התרבות הטבע‬ ‫היה להוות אבן שואבת למבקרים מכל רחבי הארץ והעולם.‬ ‫והנוף. בלב ליבו של האזור היפה הזה, בכניסה המיועדת‬ ‫במדריך תיירים שהוציא הארכיאולוג הבריטי ג'והנס )ראה‬ ‫לגן הלאומי של עתלית ולמבצר העתיק, מתרחשות עברות‬ ‫רשימת מקורות( נוכל למצוא הסברים והנחיות לסיורים‬ ‫בנייה, הטלת פסולת, זיהום ים, תפיסת חזקה, ללא כל‬ ‫בחורבות המבצר ובאתריה של עתלית וביקורים במוזיאון‬ ‫תכנון, ללא אישורי בנייה, ותוך התעלמות מחוקי התכנון‬ ‫של עתלית. על מבנה המוזיאון היפה העשוי מאבני כורכר‬ ‫והבנייה ומתכניות המתאר.‬ ‫מתנוסס באנגלית השלט "מוזיאון עתלית".‬ ‫לאחר השתלטות הצבא על המבצר וסביבתו הפך המוזיאון‬ ‫בחזית המבצר הצלבני, בכניסה לבסיס הצבאי, בנה חיל הים‬ ‫המכונה "בית השומר" למועדון חברים יוקרתי לוותיקי חיל‬ ‫מבנה בטון גדול שמשמש כמשרדים של קצין הביטחון של‬ ‫הים המבלים במקום עם משפחותיהם וחבריהם בשבתות‬ ‫הבסיס. המבנה מסתיר את נוף המבצר לכל מי שמבקש‬ ‫ובחגים. במשך שנים שימש המוזיאון הציבורי הזה לאירועים‬ ‫להתבונן באתר המיוחד. על אבני חומת הים הצלבנית שליד‬ ‫פרטיים, חתונות ומסיבות של אנשי החייל ומקורביהם,‬ ‫משרדי קצין הביטחון יצק חיל הים גדר בטון, תוך פגיעה‬ ‫זאת בשעה שהתושבים של עתלית וחוף הכרמל, שחלקם‬ ‫חמורה בחומה העתיקה ומגדל השמירה הצלבני שעליה.‬ ‫נולדו וגדלו כאן, מעולם לא יכלו לבקר במקום. תושבי‬ ‫המבנה וגדר הבטון נבנו מבלי להתחשב באופי המקום, ללא‬ ‫עתלית וחוף הכרמל מביטים מרחוק במבצר, בחוף היפה‬ ‫התר בנייה ותוך התעלמות מחוק העתיקות המחייב אישור‬ ‫ובמפרצים, עיניהם כלות ואינם יכולים אפילו להתקרב‬ ‫רשות העתיקות לכל בניה באתר עתיקות. את פסולת הבנייה‬ ‫לחוף הים, מטעמי ביטחון וסודיות כמובן. על החוף במפרץ‬ ‫והגדרות הישנות השליכו על החוף הציבורי. בחזית המבצר‬ ‫שמדרום למבצר הצלבני, בנה חיל הים, ללא אישור בנייה‬ ‫נבנתה, ללא התר בנייה, סככה ענקית, המבנה הגדול בולט‬ ‫וללא אישור הרשויות המוסמכות, תיאטרון אירועים, תוך‬ ‫כנטע זר על חצי האי ומסתיר את המבצר הצלבני. במשך‬ ‫שימוש בתרומתם הנדיבה של בעלי הון. התיאטרון נבנה על‬ ‫עשרות שנים שמש המבצר הצלבני לאימונים צבאיים תוך‬ ‫גבי מבנה עתיק ייחודי ששימש להפקת מלח שניזוק קשות.‬ ‫שימוש בחמרי נפץ בתוך וליד המבנים העתיקים. בנוסף,‬ ‫בנוסף בנה חיל הים על חוף הים ממש, מבנים נוספים,‬ ‫שלא לצורך אימונים, בוצעו במבצר ובקרבתו תצוגות של‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 98‬
  • 43.
    ‫שאלנו בתמימות. "לאניתן להזיז את המבנים אפילו מטר‬ ‫שאינם חייבים להיות על חוף הים, כמו מגורי חיילים ומבנה‬ ‫אחד מהחוף" נאמר לנו. "אבל רסס גלי הים והמליחות יפגעו‬ ‫בית ספר שנבנו ללא כל הגיון והצדקה.‬ ‫בציוד הרגיש" תהינו. "אל חשש - בנינו מערכות מיוחדות של‬ ‫דחפורים של חיל הים הרסו לפני כמה שנים בחוף הדרומי‬ ‫מיזוג אוויר ובקרת לחות בכדי לנטרל את ההשפעה ההרסנית‬ ‫של עתלית כף סלעי מיוחד במינו - חצי אי מכוסה בצמחיית‬ ‫של גלי הים" הרגיעו אותנו הקצינים.‬ ‫חוף ומוקף במשטחי גידוד עם מגוון בעלי חיים וצמחים‬ ‫למרות המחדלים והנזקים שנגרמו לערכי התרבות הטבע‬ ‫ימיים. על חצי האי נבנה קומפלכס גדול של מבנים תוך‬ ‫והנוף בעתלית, לא ידוע על לובש מדים אחד שנישפט,‬ ‫פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בחוף המיוחד. למרות המחאות‬ ‫ניקנס, ישב בכלא, או קיבל הערה, או עיכוב דרגה, בשל‬ ‫והתחנונים של אנשי עמותת כחול וירוק, ולמרות הליווי‬ ‫מחדלים אלו.‬ ‫המשפטי של משפטני אוניברסיטת בר אילן ועורכי דין‬ ‫כמה עשרות מטרים מחוף המפרץ הצפוני בעתלית,‬ ‫ממשרד ש. הורוביץ, שהתנדבו לסייע להצלת חוף עתלית‬ ‫סמוך לכניסה למבצר העתיק, הולך ומוקם בעשר השנים‬ ‫ולמרות שבית המשפט קבע שהליך התכנון והבנייה היו‬ ‫האחרונות מפעל לחקלאות ימית הנבנה בשיטת הסלאמי‬ ‫בלתי תקינים, הדחפורים שעטו קדימה, חצי האי שוטח‬ ‫ללא התרי בנייה. תחילה נבנה מבנה ומספר בריכות פתוחות‬ ‫ונחפר ונבנתה עליו מפלצת מבטון מוקפת חומות, בכדי‬ ‫לדגים, לאחר מכן נחפרה תעלה והונח צינור המנקז שפכים‬ ‫לאפשר אכסון של ציוד צבאי שאין כל הצדקה וצורך לאכסנו‬ ‫מהבריכות אל חוף הים תוך פגיעה בקברים צלבניים, לאחר‬ ‫על שפת הים.‬ ‫מכן המבנה הורחב ונבנו בריכות גדולות מבטון. כמה שנים‬ ‫מפקד חיל הים וקציניו הבכירים הסבירו בנימוס לחבורת‬ ‫לאחר מכן נבנה מבנה נוסף ועוד אחד, ובכל כמה שנים‬ ‫האזרחים הטורדניים )חברי עמותת כחול וירוק וחבר הכנסת‬ ‫מייבשים חלק נוסף של בריכות המלח ומקימים תשתית‬ ‫יורי שטרן מהוועדה לאיכות הסביבה של הכנסת( שפלשה‬ ‫למבנה נוסף. כך הלך וצמח קומפלכס, מפעל עם מבנים‬ ‫למשרדיהם בקריה, שאין ברירה וחייבים להרוס את החוף‬ ‫גדולים על חוף הים באחד האזורים האיכותיים והיפים בארץ,‬ ‫למען ביטחון המדינה. כמובן הכול סודי והם לא יכולים לפרט,‬ ‫בכניסה המיועדת לגן הלאומי של עתלית. לאחרונה נבנה‬ ‫אך עלינו האזרחים לסמוך עליהם בעניין זה, כמו תמיד. "האם‬ ‫במקום מבנה בטון חדש במרחק כ-06 מטר מחוף הים‬ ‫בכדי לשמור על המדינה חייבים להרוס את המדינה?, האם‬ ‫סמוך לכניסה למבצר עתלית. בהתערבות עמותת כחול‬ ‫הציוד הזה חייב להיות כל כך קרוב לים?, האם לא ניתן‬ ‫וירוק פורק המבנה והועבר למרחק מאה מטרים מהחוף.‬ ‫להזיז את המתקן כמה מטרים בכדי שלא יפגע בחוף הים?"‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫09‬
  • 44.
    ‫קריאה לרשויות החוקוהשלטון,‬ ‫לגורמי התכנון והאכיפה במדינה‬ ‫ולאזרחים:‬ ‫האזור היפה הזה השייכים לכולנו.‬ ‫אנו קוראים למשרד הפנים, לוועדות התכנון,‬ ‫אל תתנו לחזון גן לאומי ופארק עתלית‬ ‫למועצה האזורית חוף הכרמל, לוועד הישוב‬ ‫לחלוף מן העולם, אל תתנו למשאבי הטבע,‬ ‫בעתלית, למינהל מקרקעי ישראל, לצה"ל,‬ ‫העתיקות, המורשת והנוף השייכים לכולנו‬ ‫לרשות העתיקות, לרשות הטבע והגנים‬ ‫ליפול בידי גורמים אינטרסנטיים, רודפי בצע‬ ‫הלאומיים, לחברה להגנת הטבע, למשרד‬ ‫וחסרי אחריות.‬ ‫לאיכות הסביבה, לתושבי חוף הכרמל ועתלית‬ ‫בואו נפעל כולנו יחד להצלת אתרי הטבע,‬ ‫ולאחרים! בימים אלו מתגבשת תכנית מתאר‬ ‫הנוף, העתיקות והמורשת של עתלית.‬ ‫לעתלית ונמצא בעיצומו תהליך השלמת תכנית‬ ‫המתאר למחוז חיפה הכולל את אזור עתלית.‬ ‫עמותת כחול וירוק לאיכות סביבה בחוף הכרמל‬ ‫ישנם גורמים רבים הלוטשים עיניים אל משאבי‬ ‫מתוך התלמוד - מדרש רבה קהלת פרק ז' פסוק יג'‬ ‫"ראה את מעֲ שׂה ה ל וֹה ם כי מ י וּ כל לתקן את‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ַ ֵּ‬ ‫ַ‬ ‫ִּ י ִ‬ ‫ָ אֱ יִ‬ ‫ַ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ְ ֵ‬ ‫אֲ שר עוְ תוׄ בשעה שברא הקדוׄ ש ברוּ ך הוּ א את אדם‬ ‫ָ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ַ ָּ ׁ ָּ ְ‬ ‫ֶ ֹ ָּ ָ‬ ‫ְּ ָ ֹ ָ‬ ‫ִ‬ ‫ּׁ ֶ‬ ‫הראשוׄ ן נְ טלוׄ וְ החֱ זִירוׄ על כׂל אילנֵי גן עֵ דן וְ אמר לוׄ‬ ‫ָ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ַּ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ָ ִ ׁ‬ ‫ראה מעֲ שי כמה נָא ם וּ משבח ן הן וְ כֹל מה שבראתי‬ ‫ּׁ ֶ ּ ָ ָ ִ‬ ‫ַ‬ ‫ְ ׁ ֻ ּ ָ ִי ֵ‬ ‫ִי‬ ‫ַ ַ ׂ ַּ ָּ‬ ‫ְ ֵ‬ ‫בשב לך בראתי תן דעתך שלֹא תקלקל וְ תחֲ ריב‬ ‫ַ ִ‬ ‫ְ ַ ְ ֵ‬ ‫ַּ ְ ְ ָ ׁ ֶ ּ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִּ ׁ ְ י ִ ְ ָ ּ ָ ָ ִ‬ ‫אתע וֹלמי שאם קלקלת א ן מי ש ְּיתקן אחֲ רֶ יך"‬ ‫ָ‬ ‫ַ‬ ‫ׁ ֶ ַ ֵּ‬ ‫ִ‬ ‫ִ ְ ַ ְ ָּ י ֵ‬ ‫ֶׁ ִ‬ ‫ָ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 19‬
  • 45.
    ‫מרכז ארכיאולוגי חינוכישל רשות‬ ‫העתיקות - פעילות עם ילדי בית‬ ‫הספר "גלי עתלית" למען טיפוח‬ ‫ושמירת העתיקות‬ ‫הארכיאולוגים בתחומי עתלית בניהם: חרבת קרתא, מעברים‬ ‫עינת קאשי - מנהלת מרכז חינוכי שלוחת מחוז חיפה -‬ ‫ודרכים שנחצבו בסלע הכורכר והובילו אל אזור החוף‬ ‫רשות העתיקות. מרכז ארכיאולוגי של רשות העתיקות קיים‬ ‫ומחצבות אבן כורכר קדומות. הלמידה החוץ בית ספרית‬ ‫בשנת תשס"ז תוכנית חינוכית-ארכיאולוגית קבועה בבי"ס‬ ‫התמקדה באימוץ אתר מחנה החוצבים והכשרתו למבקרים.‬ ‫היסודי "גלי עתלית" שבעתלית. התוכנית הועברה במסגרת‬ ‫אתר מחנה החוצבים ממוקם מאחורי בית הכנסת של‬ ‫שיעורי העשרה של תוכנית בסיוע קרן קר"ב. בתחילת שנת‬ ‫עתלית ובמשך שנים האתר כוסה בצמחייה עבותה, לא עבר‬ ‫הלימודים נערך סיור מבוא לצוות המורות עם ארכיאולוג‬ ‫טיפול או חפירה ארכיאולוגית. שיתוף הפעולה של צוות‬ ‫רשות העתיקות דר' אהוד גלילי באתרי העתיקות של‬ ‫המורים ותלמידי בית הספר עם צוות המרכז הארכיאולוגי‬ ‫עתלית. במהלך הסיור הוצגו דוגמאות מעולם הארכיאולוגיה‬ ‫של רשות העתיקות תרם להגדלת המודעות לשימורו בקרב‬ ‫באתרי הישוב וסביבתו. לימודי הארכיאולוגיה בבי"ס כללו‬ ‫הקהילה. בימי הפעילות באתר עסקו התלמידים בגיזום‬ ‫מגוון פעילויות: תלמידי שכבות ב'-ו' השתתפו בחפירה‬ ‫הצמחייה שכיסתה את השרידים הארכיאולוגים, ניקוי‬ ‫ארכיאולוגית )איורים 38,48( של רשות העתיקות בעקבות‬ ‫האתר מפסולת מוצקה, פריצת דרכי גישה לאתר והכשרתו‬ ‫תכניות לבניית שכונה חדשה על רכס הכורכר של עתלית.‬ ‫למבקרים. במתכונת זו של פעילות חינוכית בהיבט סביבתי‬ ‫התלמידים התוודעו לדרך עבודתם של הארכיאולוגים,‬ ‫למדו התלמידים על אופי האתר, השרידים הקדומים, מבנה‬ ‫התנסו בחשיפת ממצאים אותנטיים ובעבודת הארכיאולוג‬ ‫האתר ומדע הארכיאולוגיה. תוכנית זו, בשיתוף המרכז‬ ‫הכוללת: מדידה, שטיפת חרסים, שימוש בכלי העבודה של‬ ‫הארכיאולוגי החינוכי של רשות העתיקות ובית הספר גלי‬ ‫הארכיאולוגים וצפו בתהליך תיעוד ממצאים מהחפירה.‬ ‫עתלית תרמה להגדלת המודעות של תושבי עתלית וחוף‬ ‫תלמידי הכיתות הבוגרות השתתפו בתוכנית 'אימוץ אתר‬ ‫הכרמל לאורחות החיים בימי קדם בסביבתם ולשימור נכסי‬ ‫בתחומי היישוב'. במסגרת התוכנית התקיימו מפגשים‬ ‫העבר בארץ.‬ ‫לימודיים בתחומי בית הספר ונלמדו נושאים הקשורים‬ ‫לפרטים נוספים על פעילותה של רשות העתיקות:‬ ‫לסביבת עתלית בהיבטים גיאוגרפיים וארכיאולוגיים. מפגשים‬ ‫‪www.antiquities.org.il‬‬ ‫לימודיים מחוץ לכותלי בית הספר כללו ימי סיור באתרים‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫29‬
  • 46.
    ‫איורים 38,48: ילדיביה"ס גלי עתלית משתתפים בחפירה ארכיאולוגית‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 39‬
  • 47.
    ‫מקורות וחומר לקריאהנוספת‬ ‫« הררי צ. )7891( משקמים היסטוריה במחנה עתלית.‬ ‫« אוליפנט ל. )6791( חורבות עתלית. מתוך "חיפה". הוצ'‬ ‫סלעית ט"ו-7.‬ ‫יד בן-צבי. תרגום המקור של כתבות מהשנים 2881-5881‬ ‫« זיו י. )8691(, סיור בחוף הכרמל.‬ ‫« אשבול י. )9991( קן לסייפן. ארץ וטבע 46: 12-72‬ ‫טבע וארץ י’-5: 882-492.‬ ‫« בוטרימוביץ י. )1791( על הפרצות המלאכותיות ברכס‬ ‫« יצחקי א. )8791( מצודת המיצר בעתלית.‬ ‫הכורכר. מתוך: איזור מנשה-5 הוצ' המועצה האזורית‬ ‫סלעית ז'-11.‬ ‫מנשה, החוג לידיעת הארץ.‬ ‫« יצחקי י. ובנבנישתי מ. )0891(, עתלית.‬ ‫« בן ציון ד. )4591(. תולדות ההגנה עמ' 353-163,‬ ‫בתוך: שורר י. וגרוסמן ד. )עורכים( מדריך ישראל, עמקי‬ ‫7-668. הוצאת מערכות.‬ ‫הצפון, הכרמל שומרון, עמ' 681-291‬ ‫« בר יוסף ע. וגרפינקל י. )8002(. הפרהיסטוריה של‬ ‫הוצ' משרד הביטחון.‬ ‫ארץ ישראל, תרבות האדם לפני המצאת הכתב.‬ ‫« ירושלמי א. )3891( מבצר עתיק וישוב חדש.‬ ‫אריאל, ירושלים.‬ ‫סלעית י"א-9 .‬ ‫« בושנינו א. וגלילי א. )7002(. מפעלי מלח עתיקים‬ ‫« להב ח. ולוין נ. )1002( חוף כרמל - סקר משאבי‬ ‫בחוף עתלית. חדשות ארכיאולוגיות 911‬ ‫טבע ונוף. )עתלית-חיפה( הוצ' יחידת הסקרים של‬ ‫‪http://www.antiquities.org.il‬‬ ‫החברה להגנת הטבע.‬ ‫« גלילי א. וענבר מ. )7891( מחשופי חרסית תת ימיים‬ ‫« להב ח., הלר א., אנגרט נ., וגלילי א. )2002( עתלית -‬ ‫בחופי ישראל, שרידים ארכיאולוגיים טבועים ושינויים‬ ‫מכלול לשימור ולטיפוח, הוצ’ החברה להגנת הטבע.‬ ‫במפלס הים בחוף הכרמל הצפוני.‬ ‫« ניר י. )0002( עתלית. הוצאת בני עתלית, ירושלים.‬ ‫אופקים בגיאוגרפיה 22: 3-43.‬ ‫« קולר ז. )0002(,סכום פעילות לעידוד אוכלוסיות צבי הים‬ ‫« גלילי א., שרביט י., ושפרוני ע. )9991( חפירות עתלית-ים‬ ‫בחופי ישראל-0002. רשות שמורות הטבע.‬ ‫4-3991. חדשות ארכיאולוגיות 901: 14-34,‬ ‫« רוזנסון י. )7891( מלח בעתלית. טבע וארץ כ"ט-3 .‬ ‫הוצ’ רשות העתיקות.‬ ‫« רונן א. ועולמי י. )8791( סקר מפת עתלית. הוצ' אגודת‬ ‫« גלילי א. )4002( ישובים מוצפים מהאלף השישי והשביעי‬ ‫הסקר הארכיאולוגי.‬ ‫לפני הספירה בחוף הכרמל. עבודת דוקטורט,‬ ‫« שמידע א., פרגמן א., נתן ר. ושמיר צ. )8991(, רשימת‬ ‫אוניברסיטת תל אביב.‬ ‫הצמחים האדומים של ישראל. רת"ם.‬ ‫« גרן ו. )5781( תיאור גיאוגראפי, היסטורי וארכיאולוגי‬ ‫« שורר י. )0891( חורבת קרתא. בתוך: שורר י. וגרוסמן ד.‬ ‫של ארץ ישראל, כרך 5 השומרון, עתלית,‬ ‫)עורכים( מדריך ישראל, עמקי הצפון, הכרמל שומרון,‬ ‫עמ’ 791-402, תרגום חיים בן עמרם, הוצאת יד בן צבי,‬ ‫עמ' 611-711 הוצ' משרד הביטחון.‬ ‫ירושלים, תשמ"ד.‬ ‫« שורר י. )0891(, חוות אהרונסון. בתוך: שורר י. וגרוסמן‬ ‫« דולב ע. ופרבולוצקי א. )2002( הספר האדום של‬ ‫ד. )עורכים( מדריך ישראל, עמקי הצפון, הכרמל שומרון,‬ ‫החולייתנים בישראל. וצ’ החברה להגנת הטבע ורשות‬ ‫עמ' 711-911 הוצ' משרד הביטחון.‬ ‫הטבע והגנים.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫49‬
  • 48.
    » Casson L.and Steffy R. (Editors) (1991). The Atlit Ram, » Galili, E. and Rosen, B. (2008). Marine archaeology Texas A&M university press, College Station. in Israel-recent discoveries. The New Encyclopedia of » Galili E. (1993). Prehistoric Site on the Sea Floor. In Archaeological Excavations in The Holy Land, vol 5 pp (Stern E., Ed.) The New Encyclopedia of Archaeological 1925-1934. Excavations in the Holy Land Vol. 1: 117-120. » Johns C.N. (1947). Guide to Atlit, The Crusader Castel, » Galili E. and Nir y. (1993). The Submerged Pre-Pottery Town & Surroundings. Government of Palestine, Neolitic Water Well of Atlit-Yam, Northern Israel, and its Department of Antiquities, Jerusalem. Palaeoenvironmental Implications. The Holocene 3:265-270. » Linder E. and Ramon Y. (1981). A bronze ram from the » Galili, E. (1987). A late Pre-pottery Neolithic B Site on the sea of Athlit, Israel. Archaeology 34, no. 6 PP 62-64. Sea Floor at Atlit. Mitekufat Haeven, Journal of the Israel » Misch-Brandel, O., Galili, E. and Wachsman, S. (1985). Prehistoric Society 20: 50*-71*, 30-36 (Hebrew/English*). From the Depths of the Sea. Exhibition Catalogue, Israel » Galili, E., Stanley, D.J., Sharvit, J. and Weinstein-Evron, Museum, Jerusalem, (Hebrew/English). M. (1997). Evidence for Earliest Olive-Oil Production in » Oliphant L. (1887). Haifa, Life in the Holy land, pp. 12-14, Submerged Settlements off the Carmel Coast, Israel. Canaan, Jerusalem 1976. Journal of Archaeological Science 24: 1141-1150. » Raban A. and Linder E. (1993). Maritime Atlit. » Galili, E., Rosen, B., Gopher, A. and Horwitz, L.K. In (Stern E., Ed.) The New Encyclopedia of (2002). The Emergence and Dispersion of the Eastern Archaeological Excavations in the Holy Land 1: 117-120. Mediterranean Fishing Village: Evidence from Submerged Neolithic Settlements off the Carmel Coast, Israel. Journal of Mediterranean Archaeology 15.2: 167-198. » Galili, E. Lernau, O. and Zohar, I. (2004). Fishing and marine adaptations at Atlit-Yam, a submerged Neolithic village off the Carmel coast, Israel. Atiqot 48 : 1-34, Israel Antiquities Authority. » Galili, E., Eshed, V., Gopher,A. Hershkovitz, I. (2005). Burial practices at the submerged PPNC site of Atlit- Yam, Northern coast of Israel: What do they tell us about the final phase of the Pre- Pottery Neolithic culture. BASOR 339: 1-19. 95 | ‫שביל הרכס בעתלית‬
  • 49.
    ‫לוח כרונולוגי -תולדות‬ ‫האדם בארץ ישראל‬ ‫)התקופות הפרהיסטוריות מצוינות בשנים לפני זמננו והתקופות‬ ‫ההיסטוריות בשנים לספירת הנוצרים(‬ ‫המאוחרת( 0051-0021 לפסה"נ‬ ‫התקופה הפליאוליתית הקדומה )תרבויות אשלית,‬ ‫•‬ ‫• תקופת הברזל )התקופה הישראלית - תקופת‬ ‫יברודית( 000,008,1-000,053 שנים לפני זמננו.‬ ‫השופטים והמלכים( 0021-785 לפסה"נ‬ ‫התקופה הפליאוליתית התיכונה )תרבות מוסטרית(‬ ‫•‬ ‫• התקופה הפרסית )שלטון פרס-גלות בבל ושיבת ציון(‬ ‫000,052-000,05 ש.ל.ז.‬ ‫785-233 )לפסה"נ(‬ ‫התקופה הפליאוליתית העליונה )תרבויות אחמרית,‬ ‫•‬ ‫• התקופה ההלניסטית )שלטון יוון, שושלת החשמונאים‬ ‫אוריניאקית, עתליתית( 000,05-000,22 ש.ל.ז.‬ ‫ומרד המכבים( 333-733 לפסה"נ‬ ‫התקופה האפי פליאוליתית )תרבויות כבארית, מושבית,‬ ‫•‬ ‫• התקופה הרומית )שושלת בית הורדוס, המרד הראשון‬ ‫נטופית( 000,22-005,11 ש.ל.ז.‬ ‫והשני, חתימת המשנה( 73 לפסה"נ - 423 לספירת‬ ‫התקופה הניאוליתית )תרבויות: קדם קיראמית,‬ ‫•‬ ‫הנוצרים )לסה"נ(‬ ‫קיראמית, ירמוכית, ואדי רבה( 005.11-000,7 ש.ל.ז.‬ ‫• התקופה הביזאנטית )תקופת התלמוד( 423-046 לסה"נ‬ ‫התקופה הכלכוליתית )סוף התקופות הפרהיסטוריות‬ ‫•‬ ‫• התקופה הערבית הקדומה 047-9901 לסה"נ‬ ‫בארץ ישראל( 000,7-0065 ש.ל.ז.‬ ‫• התקופה הצלבנית 9901-1921 לסה"נ‬ ‫תקופת הברונזה הקדומה )התקופה הכנענית הקדומה(‬ ‫•‬ ‫• התקופה הממלוכית 1921-6151 לסה"נ‬ ‫0053-0022 לפני ספירת הנוצרים )לפסה"נ(‬ ‫• התקופה העות'מאנית 7151-7191 לסה"נ‬ ‫תקופת הברונזה התיכונה )התקופה הכנענית התיכונה-‬ ‫•‬ ‫• תקופת המנדאט הבריטי 7191-8491‬ ‫תקופת האבות( 0022-0051 לפסה"נ‬ ‫• הקמת מדינת ישראל - 8491‬ ‫תקופת הברונזה המאוחרת )התקופה הכנענית‬ ‫•‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫69‬
  • 50.
    ‫תודות‬ ‫לעמותה להנצחת זכרו של סרן שרון אלמקיאס שתמכה‬ ‫בהוצאת מדריך הסיור, לחברת חץ צילומי אוויר שהעמידה‬ ‫לרשותנו את צילומי האוויר, לאדריכל רענן כסלו מרשות‬ ‫העתיקות שהעמיד לרשותנו צילומים ממבצר עתלית, לדר'‬ ‫חווה להב מהחברה להגנת הטבע, למר בן גלילי שעיבד וערך‬ ‫את התמונות ועיצב את השחזורים הגראפיים, למר רענן‬ ‫שמואלי שהעמיד לרשותנו את ארכיון הצילומים של הצלם‬ ‫קורט ברמר, למר מוטי דיסקין מעתלית, למר יקיר דוידסקו‬ ‫מעתלית, למר פסח גרופר מעתלית, לפרופ' אברהם רונן,‬ ‫למר אבנר שץ, למר דותן רותם, לדר' ברוך רוזן, למר רפי‬ ‫פלד, לגב' רותה פלד, למשפחת אלמקיאס, לעמותת כחול‬ ‫וירוק, לגב' ענבר מעוז, לחברת החשמל, למר איתמר רוטלוי‬ ‫וגב' אירית רוטלוי, לוועד עתלית על ניקוי והכשרת חלקים‬ ‫משביל הסיור, ולמר אלון דנקנר ומר נדב שחר מחברת‬ ‫המלח על הסיוע בחפירות אתר עתלית-ים, ובתכנון מוזיאון‬ ‫עתלית והכשרת מצפה הנוף בשמורת הטבע חורבת קרתה‬ ‫ולמורות בית הספר גלי עתלית ולמר יוסף גלילי ומר איתמר‬ ‫גרינברג על הצילומים התת ימיים.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 79‬
  • 51.
    ‫על המחברים‬ ‫רינה תירוש- מנהלת זו השנה השביעית את ביה"ס‬ ‫דר' אהוד גלילי - יליד 0591, דור רביעי לאנשי ים בארץ‬ ‫היסודי "גלי עתלית", היחיד ביישוב. סיימה לימודי חינוך‬ ‫ישראל. סיים לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה, ולימודי‬ ‫לתואר ראשון במכללת אורנים, תואר שני בלימודי ארץ‬ ‫דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. כיום ארכיאולוג ימי ברשות‬ ‫ישראל באוניברסיטת חיפה ולימודי תעודה כיועצת ארגונית‬ ‫העתיקות וחבר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. הקים את‬ ‫של ארגון איפ"א וניהול משאבי אנוש.‬ ‫סקר ההצלה התת-ימי הארצי במסגרת אוניברסיטת חיפה‬ ‫בעבר נהלה את ביה"ס היסודי בקיבוץ יגור, בו התחנכו ילדי‬ ‫ואת מערך הפיקוח הימי וניהול המשאבים הימיים ברשות‬ ‫הקיבוץ. לאחר שביה"ס ביגור עבר למועצה האזורית זבולון,‬ ‫העתיקות. החל משנת 4691 השתתף ברציפות בפעילות‬ ‫בחרה רינה לנהל את ביה"ס בעתלית, יישוב קטן וכפרי‬ ‫ארכיאולוגית תת ימית בחופי הים התיכון, ימת הכינרת וים‬ ‫הממוקם בין הכרמל לים. מקום זה אפשר לה לממש את‬ ‫סוף, תחילה כמתנדב במסגרת האגודה למחקר תת-ימי‬ ‫תפיסתה החינוכית ולבטא את השקפת עולמה, על פיה‬ ‫בישראל והחל משנות השמונים כארכיאולוג ימי חוקר. את‬ ‫הסביבה הינה מרכיב מכריע בהתפתחות התלמיד להיות‬ ‫מרבית שנות פעילותו הקדיש להצלת שרידי התרבות הימית‬ ‫אדם אוהב אדם היודע את זהותו, מתוך קשר למקום הולדתו,‬ ‫של ארץ ישראל, הנהרסים בקצב מהיר כתוצאה מעליית‬ ‫למשפחתו ולארצו. היעד הראשון אותו קידמה בביה"ס היה‬ ‫מפלס הים ומפעילות האדם.‬ ‫הגברת תחושת המוגנות והביטחון של כל באי ביה"ס ויצירת‬ ‫גילה, חפר וחקר כפרים ניאוליתיים שהוצפו על ידי הים‬ ‫אורח חיים מיטבי המכונה "מ.ת.נ.ה", זאת במטרה ליצור‬ ‫בחוף הכרמל, מאות ספינות טרופות ומטענים, מתקני נמל,‬ ‫תנאים הולמים ללמידה וקידום ההישגים לימודיים. תכנית‬ ‫מעגנים ומתקני חוף חצובים. איתר והביא לקבורה לוחמים‬ ‫המ.ת.נ.ה זיכתה את ביה"ס בפרס חינוך. לאחר הטמעת‬ ‫נעדרים מהצוללת האיטלקית שירה וממטוס מוסקיטו‬ ‫התכנית מתמקד ביה"ס בתהליך העצמת התלמידים‬ ‫של חיל האוויר. השתתף בגיבוש וחקיקת החוק לשמירת‬ ‫וחיזוקם האישי ועידודם לפעול באחריות, אכפתיות‬ ‫הסביבה החופית, ממחברי מסמך המדיניות למימי החופים‬ ‫ומעורבות. ביישמה ניהול מקצועי ואיכותי הובילה רינה את‬ ‫של מדינת ישראל, מסמך המדיניות הלאומי למיגון, שימור‬ ‫ביה"ס להסמכה של "תו איכות", כלי ארגוני המחייב עבודה‬ ‫והצלת יישובי החוף העתיקים של ישראל ותכנית לשימור‬ ‫מערכתית הכוללת: הגדרת יעדים, גיבוש תכנית פעילות של‬ ‫אתרי תרבות טבע נוף ומורשת בעתלית. חקר את השינויים‬ ‫ביה"ס, התקנת נהלים, הגדרת תפקיד המורה וייעול עבודתו,‬ ‫בגובה פני הים והיציבות הטקטונית של חופי ישראל,‬ ‫מעקב, בקרה וניתוח ביצועי ההוראה וההתנהלות הכספית.‬ ‫התפתחות העוגנים, אביזרי הדייג וחפצי הימאים בתרבויות‬ ‫כל אלו במטרה להביא להתייעלות בעבודת ביה"ס ושיפור‬ ‫הימיות הקדומות של ארץ ישראל. חבר פעיל בעמותת כחול‬ ‫ההוראה. רינה היגיעה לעתלית בשנת ה-001 למושבה ומיד‬ ‫וירוק לאיכות הסביבה בחוף הכרמל.‬ ‫| שביל הרכס בעתלית‬ ‫89‬
  • 52.
    ‫החלה עם צוותביה"ס בארגון חגיגות ה-001 לעתלית כחלק‬ ‫מתכנית הלימודים. מכאן התפתחה התכנית המורחבת‬ ‫"בשבילי עתלית", שכללה הקמת מרכז למורשת עתלית‬ ‫בביה"ס. מרכז זה יהווה בסיס יציאה למסלולי סיור בעתלית,‬ ‫אותו ידריכו התלמידים. כחלק אינטגראלי מתפיסה זו מטפח‬ ‫ביה"ס את הקשר לקהילה ופועל ביחד עם מועדון הותיקים‬ ‫של הישוב, מועדון המזל, עורך טקסים יישוביים ומפעיל את‬ ‫תכנית מעברים, לקראת המעבר של ילדי הגנים לכיתה א'.‬ ‫במסגרת התכנית אימץ ביה"ס את גן שרון, בו מקיימים‬ ‫תלמידי כיתות ו' הדרכה למבקרים ולחיילי גולני הרואים‬ ‫בגן חלק מהכשרתם כלוחמים. ביה"ס "גלי עתלית" זכה‬ ‫בהכרה כ"בית ספר ירוק" הפועל למען השמירה על איכות‬ ‫הסביבה. במסגרת זו הוקמה בביה"ס תחנת מיחזור יישובית.‬ ‫ביה"ס משתתף בפרויקט שומרי החוף ותלמידיו יוצאים‬ ‫3 פעמים בשנה לניקוי החופים באזור תוך לימוד סוגיות‬ ‫אקולוגיות הקשורות לחוף הים.‬ ‫שביל הרכס בעתלית | 99‬