זהו החלק הראשון הספר תולדות גדרה- תקופת המדינה. בספר זה מתוארת התפתחות הישוב בשנים הראשונות מבחינת קליטת עליה, התרחבות הישוב ממעברה לישוב קבע, הפיכת גדרה למרכז לעשרות התישבויות בסביבתה, הסיפור המיוחד של שיקום העיוורים, וירידת החקלאות מעיקר הכלכלה למעמד של פעילות קטנה.

1. תולדות גדרה והבילויים בתקופת מדינת ישראל ( ספר שלישי חלק ראשון ) מצגת החלק השלישי של הספר גדולה מאתיים מגהבייט ולכן חולקה לארבעה

4. לפני מלחמת השיחרור גדרה מוקפת ישובים ערביים ובתוכם 3-4 ישובים יהודיים בלבד . ישוב יהודי - בצבע אדום ישוב ערבי – בצבע חום לאחר מלחמת השיחרור הוקמו בסביבות גדרה עשרות ישובים והעיר אשדוד . לשטח המוניציפלי של גדרה נוספו כ - 10000 דונם מאדמות הכפרים הערביים בסביבתה .

5. המתיישבים הראשונים ב " קטרה "

7. מעברת גדרה הוקמה בצפון מזרח המושבה 1950-1954

8. צביה יחזקליאן הגיעה לגדרה ב 1950. " ידענו שהיתה מלחמה קשה ונשפכו דמים רבים ומה יש לנו לבקש ומה לרצות מהמדינה . חשבנו מי שרוצה להצליח יעבוד קשה ויסתדר . אני אהבתי את האוהל , שהיה גדול ומאוורר , יותר מאשר את הפחון . שמחנו כשעשו מטבח מרכזי ופעוטון כי זה עזר מאד עם הילדים הקטנים . בישלנו על הפתיליה ויצאנו החוצה בשביל שרותים ומקלחת ." יחיאל אברהמי מספר : אנה שמיר זוכרת שקיבלה פחון כשהגיעה לגדרה - לא מרוצף , חדר אחד עם חלון ודלת . הציוד כלל מיטות ברזל , מזרונים שמיכות חבית בינונית , סיר לילד קערה לרחצה ופרימוס . הפחון לא היה אטום , מי הגשמים דלפו ולפעמים העיפו הרוחות הסוערות את הגג . עכברים ופשפשים היו אורחי קבע .

9. למרות התנאים הקשים במעברה טיפחו את הנוי ועיבדו גם גינות ירק . משפחת סמדג ' ה 1952 פיקניק של עולי רומניה ב " יער " של המעברה בליווי אקורדיון ( הווי שהיה מקובל בקהילות מזרח אירופה ). חתונה תימנית – שירה , תופים ומחולות שנמשכו לילות ארוכים .

10. כפר העיוורים אוריאל כפר העיוורים אוריאל הוקם כדי לתת פתרון תעסוקתי לכמאה משפחות עולים עיוורים . הסוכנות והגוינט הקימו צריפים שוודים משופרים ( יחסית לפחונים ) ומפעלי תעשיה מתאימים לעיוורים . הכפר פעל כיחידה עצמאית כעשרים שנה עד שנסגרו מפעלי התעשיה בגלל חוסר כדאיות כלכלית .

11. תעשיה בכפר אוריאל

12. אלינור רוזוולט והלן קלר בכפר אוריאל – כפר העיוורים היחודי מזכרונותיהם של תושבי הכפר דר ' רפי בן חיים : כפר העוורים עשוי היה להיות חממה קלסית של פשע : קשיים כלכליים קשיי קליטה והסתגלות . למעשה קרה ההפך הגמור . התקיים שם הפסוק " הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה ". ההורים עבדו כמיטב יכולתם וחינכו לחיי משמעת ולימודים . הילדים התרגלו לדאוג לעצמם בעצמם וגם לעזור למשפחתם . היה בית הכנסת וביתו של המורי והמחנכים שיבצו את הילדים בלימודים על יסודיים . אבי היה אומר :" יום שעובר ואתה לא לומד ולא משכיל בעצם אתה נסוג לאחור . ואכן כל בניו סיימו תיכון או אוניברסיטה . נעמי רצהבי קטיעי : אלי רדיע מספר

13. התכנון והבניה של השכונות החדשות בגדרה בשנות החמישים

14. המעבר למגורי קבע לאחר שתיים שלוש שנות מגורים במעברה עברו העולים לשכון קבע בשכונות " נווה ציון , ו " נווה שולמית " בצידה הצפון מזרחי של המושבה .

15. נווה דוד שיכון פועלים ותיקים שהוקם בשנים 1947-1952 צמוד למושבה מצידה המזרחי . מאחורי הבתים ניתן לראות את המעברה .

16. מבט על צפון המושבה . השכונות שנבנו על אדמות קטרה עבור עולים חדשים ופועלים ותיקים בעלי אמצעים - 1955