חקלאים בנהריה משפחת אמי ומשה איזקסון

1. חקלאים בנהריה משפחת אמי ומשה איזקסון על - פי זיכרונות נעמי בר סלע ( איזקסון ) . צילומים משה איזקסון . להמשך המצגת הקש / י על ENTER

2. ההתחלה אבא נולד בדינסלאקן למשפחה שעסקה במסחר בבהמות , אף הוא התפרנס ממסחר , עיסוק אותו לא אהב ושנכפה עליו מכורח המציאות . אמא נולדה בכפר שבהרי הטאונוס . כך שהחקלאות לא הייתה זרה לה . בשנת 1930 התגורר אבא בדיסלדורף עיר בה עבד לפרנסתו , פוטר מעבודתו שוב ושוב בגלל יהדותו , אז יצר קשר עם התנועה הציונית המקומית וביקש דרכה לעלות לפלסטינה . המהנדס יוסף לוי איתו נפגש , שכנע אותו לבוא למושבה " נהריה " ולהיות בה חקלאי . בחורף 1935 הגיע ארצה בעזרת אחת מהחברות הקשורות ללוי זומרפלד אשר מימנה את נסיעתו , דאגה להעלותו על הספינה בדרכה לפלסטינה וקיבלה אותו בירידתו בנמל חיפה .

3. עם הגיעו ארצה נשלח להכשרה חקלאית לתקופה קצרה . ואחר כך לכפר יחזקאל בתחילה לבנימינה .

4. כשסיים את הכשרתו החקלאית עבר ב 1936 לנהריה מחוז חפצו . כאן הכיר את אמא , אמי לויטה , שהגיעה אף היא באותה שנה לנהריה . לאחר תקופת היכרות קצרה , נישאו .

5. לאחר החתונה בקשו לממש את רצונם להיות חקלאים . לא היה להם מקום לגור ושטח לעבד . בעזרת כספי הוריהם שבגרמניה קנו חלקת אדמה מחברת " נהריה משקים זעירים " . הסכם הקניה שנערך בחיפה

6. החלקה אשר רכשו , הייתה בת 2 דונם ומיקומה בגבולה הצפוני של המושבה , היום , פינת הרחובות וויצמן חניתה . בתחילה בנו צריף בן 30 מ " ר אשר שימש אותם למגורים .

7. לאחר תקופה של התבססות והכנת השטח לחקלאות הקימו מערכת השקיה וזרעו את הזרעים הראשונים .

8. על החלקה גידלו ירקות גפנים ועצי פרי . החמנייה הענקית , שאמא עומדת לידה , מעידה על פוריות האדמה הבתולית למרות אזהרת מוכר הקרקע , טואיני , כי הקרקע לא טובה לחקלאות , בקיץ נסדקת ובחורף בוצית .

9. השיטפון הגדול אשר פקד את המושבה ב 1937 היה אחד מהקשיים בו נתקלו המתיישבים , בוץ בחורף , חום ויתושים בקיץ . תופעות שלא הכירו . ראשוני המושבה סיפרו שהחיים אז , היו קשים מאוד , " ממש גיהנום ". תנאי החיים , חוסר ההצלחה ברוב ענפי החקלאות והתחרות עם התוצרת הזולה של השכנים הערבים הביאו אותם על סף רעב .

10. לאחר ניסיונות וכישלונות בגידולים שהכירו בגרמניה כמו , תפוחי עץ . החלו ההצלחות בעיקר בגידולי הירקות , ענבים ופירות הדר אשר התאימו לאדמה ולאקלים .

11. הורי לא יכלו להוציא את פרנסתם בחקלאות מן החלקה הקטנה שליד ביתם , על כן נאלצו לעסוק גם בכל עבודה אחרת שנזדמנה . אבא . בבניית גדרות וחפירת תעלות ניקוז . אמא , בכביסה , בטיפול בתינוקות וכפועלת חקלאית שכירה . יחלפו עוד 4 שנים בעבודות שונות עד למימוש רצונם להיות חקלאים שפרנסתם מחקלאות בלבד וזאת לאחר שהאגודה החכירה להם עוד 15 דונם . היתה זו שנת 1940 ( שנת הולדתי ), שנה בה יצאו לדרכם העצמאית בהקמת משק קטן וחכם המבוסס על גידולי ירקות בלבד .

12. האופניים ועגלה מאחור שימשו לעבודות השדה . מיכסת השטח לעיבוד גדלה . היה צורך בתוספת בכלי עזר יעיל וחזק יותר מהאופניים . והפתרון ...

13. מוריץ היה חמור סבלני , חרוץ וממושמע , עשה את עבודתו בשדה נאמנה . משך במחרשה ובעגלה שתוכננו והותאמו ע " י אבא במיוחד עבורו . אהבנו אותו והוא היה לחלק ממשפחתנו . החמור " מוריץ " .

14. לביצוע החריש העמוק , שלחה האגודה , חורש מקצועי , את אהוד לילינפלד עם מחרשתו וסוסו . הוא היה עובר בין חלקות החברים וחורש את שדותיהם . מאוחר יותר , רכשה האגודה טרקטור שהחליף את הסוס , עליו נהג הטרקטוריסט , אלי בראון . בתמונה : הנס ליאון , אלי בראון ואבא .

15. עיבוד החלקה נעשה בעיקר בעבודת ידיים וללא מיכון חקלאי . העבודה בשטח הייתה משעות הבוקר המוקדמות ועד שקיעת החמה . הורי עשו את העבודות לבדם למעט בעונות הבוערות , בהם העסיקו פועל שכיר .

16. בחקלאות , בנוסף לעבודה הקשה ולידע צריכה להיות העזה , תכונה שהייתה להורי , הם העדיפו להשקיע ברכישת טרקטור אשר ישמש אותם בעבודת המשק על שיפוץ צריף מגוריהם . היה זה הטרקטור הראשון שנרכש ע " י משפחה בנהריה , רבים חשבו מעשה זה לשיגעון . מאוחר יותר הצטרפו רבים ל " שיגעון " לאחר שראו כי טוב . הטרקטור שימש גם כאמצעי תחבורה , הייתה זו המכונית הפרטית של אז .

17. אבא בילה שעות רבות במסגריית יוסטוס ואנדריאס מאייר וגם של פוקס , שם תכנן ובנה מחרשות שונות שהותאמו לעבודות המשק . מחרשה לחריש עמוק מחרשה להוצאת תפוחי אדמה מקלטרת ליצירת ערוגות

18. איסוף וחיתוך כרובית למשלוח אבא הגאה בבצל היפה כל ירק שגידלו זכה לטיפול אינדיבידואלי . התוצרת ממשק מס ' 3 הייתה ידועה כסוג א ' ויצאה תמיד ראשונה לשוק . אני מחזיקה בכרוב ענק , בטח היה זוכה להיות ברשימת גינס

19. ב 1950 בחגיגות 15 שנה ליסוד המושבה , שהייתה שנת השיא לחקלאות , הוביל אבא את שיירת " מצעד ההישגים " של חקלאי נהריה . התהלוכה צולמה ליומני " כרמל " ופורסמה בעיתונות .

20. הורי היו לחקלאים טובים ומצליחים תוצאה של התמדה , עבודה קשה בת 16 שעות ביום להוציא זמן ארוחת הצהריים ו " השלף שטונדה " . אבא נעזר במדריכים החקלאים , בנימין ירמיאס ואחרים , קרא עיתונות מקצועית מגרמניה וקליפורניה וקשר קשרים עם מכון ויצמן לחקלאות ונווה יער . על האספרגוס . האספרגוס , גידול שהיה לגאוות הורי , אומנם הם לא היו הראשונים בנהריה לגדלו , אבל , אבא פיתח שיטות מיוחדות , כך שהאספרגוס שהם גידלו וטיפחו התאפיין בעסיסיותו ובצבעו הלבן . לאספרגוס מתוצרתם היה ביקוש בכל מלונות והפנסיונים של נהריה ושמעו יצא למרחוק . הנשיא הראשון וייצמן זכה לטעום ממנו כשביקר בנהריה בפנסיון " כהן ".

21. עונת קציר האספרגוס ארכה כשלושה חודשים , בשיא חודשי הקיץ . הקציר נעשה בשעות הבוקר והערב . היה זה הגידול שליווה אותם שנים רבות עד להפסקת פעילותם החקלאית . קציר האספרגוס בסכינים מיוחדות שאבא ייצר .

22. הורי יבאו לארץ סוגי זרעים מגרמניה ומקליפורניה לגידולים מזנים שלא הוכרו בארץ כמו רברבר , כרוב שושנים שוורצוורצל ועוד . ליד צריף המגורים , ערכו בשיתוף מכון נווה יער , ניסיונות בגידול עצים סובטרופיים ועצי פרי אחרים . הוקצה להם במיוחד שטח לביצוע הניסיונות . עליו גידלו גידולי בעל ( ללא השקייה ) כמו תירס , מילונים , חצילים ועגבניות . הניסויים זכו להצלחה ולפירסום

23. בשנות ה -60 , הוערמו קשיים על החקלאים . שטחי החקלאות בנהריה נצטמצמו . קברניטי המושבה רצו להופכה לעיר . הורי נאלצו בלית ברירה ובצער להקטין את פעילותם המלאה בחקלאות והם חזרו לעבוד בחלקת האדמה שליד צריף ביתם . בתחילת העשור החדש , לאחר 35 שנים , פרשו מן החקלאות שהיתה להם לדרך חיים . אבא התמסר לתחביביו , גילוף בעץ ויצירה במוזאייקה מפיסות עץ . אמא , הייתה לעקרת בית במשרה מלאה . ושניהם יחד מצאו את נחמתם בלהיות סבאים לנכדיהם .

24. בשנת 1973 הגיע לנהריה צוות מתחנת הרדיו " ווסטדויטשה רונדפונק " למטרת כתבה שנושאה יהודי גרמניה בישראל " מדינסלאקן לגליל ". הכתבים התמקמו בקפה פינגווין , שם נפגשו וראיינו את וותיקי המתיישבים . אחד הראיונות המרכזיים השזור לאורך הכתבה היה סיפורם של הורי . המראיינים התרשמו מאבא וכך כתבו עליו : משה ( מקי ) איזקסון לא נראה מסתובב בשדרות הגעתון ובבתי הקפה של נהריה . הוא גר במרחק מה ממרכז העיר בצריף פח מוקף גינה גדולה . משה היה מה שאחרים לפני 30 שנה ויותר רצו וקיוו להיות כשבאו לנהריה – להיות חקלאים . משה איזקסון נשאר והיה תמיד חקלאי בנשמתו , מקצוע שהוריו לא ייעדו לו . חצי שנה לאחר הראיון הלך לעולמו .

25. אמי איזקסון ( לויטה ) נפטרה בשנת 2000